לאהוב את המוכיח | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 21.09.2012, שעה: 07:20
"והשבות אל לבבך בכל הגויים אשר הדיחך ה' אלהיך שמה ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלהיך שמה". בפסוקים האלו מוזכר ארבע פעמים הרעיון שבני ישראל ישובו בתשובה לה'. למה הצריכה התורה לומר זאת ארבע פעמים? לא מספיק פעם אחת לומר שישובו בתשובה וישיגו את השכר? והלא כבר נאמר שישובו בכל לבבם ונפשם, למה חזרה התורה ואמרה עוד כמה פעמים "ושבת" אחר שאמר "והשבות אל לבבך" והתורה גם כפלה ענין זה של השגת שכר, למה? נחזור על הפסוקים, "והשבות אל לבבך בכל הגויים אשר הדיחך ה' אלהיך שמה ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלהיך שמה" וכן הלאה. אפשר לומר כי בכל פעם שהתורה חוזרת ומזכירה את רעיון התשובה אין הכוונה בכל פעם לאותה דרגה של תשובה, לאותה רמה של מח ולב והשגה בענין התשובה, אלא בכל פעם יש תשובה מעולה מהראשונה, יותר מזוככת, יותר השגה ויותר מדרגה עמוקה וגדולה יותר, כל פעם היא תשובה נוספת ומדרגה מעולה ועליונה, מפעם לפעם התשובה משתפרת ומתקרבת אל ה' יתברך יותר ויותר, כל פעם מתרחב ההיקף ובא התיקון על מה שלא תוקן בתשובה הקודמת.
בעל העקידה מפרש על הפסוק "יעזוב רשע דרכו וישוב אל ה'" הוא מקשה, מה זה וישוב אל ה'? אלא שהתשובה הראשונה שנעשית בעזיבת דרכו היא נעשית בקושי ובחולשה, התשובה השניה "וישוב אל ה'" היא נעשית ביותר התחזקות והתקרבות אל ה' יתברך, וזה הענין עצמו שכתב משה רבינו בענין התשובה "ושבת עד ה' אלהיך" וסמוך לו גאולה, באמרו "ושב ה' אלהיך את שבותך", ואחרי גאולה התשובה, עוד פעם, כמו שכתוב "ואתה תשוב ושמעת בקול ה'" ואחרי התשובה השניה תוספת של טובה במה שאמר "והותירך ה' בכל מעשי ידיך", אח"כ תשובה יותר חזקה במה שאמר "כי תשוב אל ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך" כפי שאמרנו שהתשובה של ישראל תתעלה לאט לאט מדרגה לדרגה, מפעם לפעם למעלה יותר מובחרת. והמאוחר בפסוקים זוהי התשובה היותר חשובה והיותר מעולה. אז לכן ארבע פעמים מוזכר בפסוקים תשובה והבטחות תשובה והבטחות, כל תשובה מעולה יותר מהקודמת ומקיפה יותר.
ואפשר לפרש זאת באופן נוסף, התשובה הראשונה הינה רק הכנעה לפני הקב"ה בתיקון המעשים שבין אדם למקום, אבל עדיין זה לא תשובה שלמה, כי טרם נכנע וטרם כופף עצמו בפני עובדי ה', עדיין לא התקין את נפשו לשמוע ולעשות כדבר עבדי ה' הנביאים ותלמידי חכמים שבכל דור ודור. הוא לא ריכך את ליבו, ועדיין לא כרת אזנו לשמוע דברי התוכחה של אלו היושבים וממיתים עצמם באהלה של תורה חכמה ומוסר, שזהו אחד מתאני התשובה כמו שכתב בחובת הלבבות וזה לשונו:
וכאשר תמצא יד נביא דורו או מורה צדקה או קורא על הדרך הטובה, יכנע לו וישפל לפניו, וכן כשיפגע חכמים בדעת אלהים ובתורתו והחסידים הקרובים אל האלהים, כמו שכתוב "יהלמני צדיק חסד ויוכיחני" אז צריך לקבל את דברו, אומר רבינו בחיי שחובה על כל אחד ואחד שימצא נביא בדורו אם הוא לא בדור שיש נביאים - מורה צדק, או אם זה קורא על הדרך הטובה, דהיינו מחזיר אנשים בתשובה, צריך להכנע לו וישפל לפניו וכן כשיפגע חכמים בדעת אלהים ובתורתו אם הוא פוגש חכמים שיש להם דעת אלקים ותורתו, וחסידים שקרובים אל האלהים, אז הוא צריך לקבל את דעתם ולהשפל בפניהם, ולהכנע בפניהם, כמו שכתוב "יהלמני צדיק חסד ויוכיחני" מה שהצדיק הולם בי ואומר לי דברי תוכחת זה חסד, ויוכיחני, זה חסד, צריך לשמוע לו. לכן התשובה שבני ישראל יעשו באחרונה "כי תשמע בקול ה' אלהיך לשמור מצוותיו" תשובה זו היא גם על החלק של שמיעה בקול תלמיד חכם ומוכיחיו - אלה שיוכיחו אותו, והיא תשובה נוספת המשלימה את התשובה הראשונה, יש בעלי תשובה שלא מקבלים תוכחת מאף אחד, אני חזרתי לבד, עזוב אותי אני יודע מה לעשות ... לא מקבלים. אומר זה עדיין לא תשובה שלמה, תשובה שלמה זה עד שיגיע לידי כך שישמע את המוסר מפי אלה שמוכיחים אותו.
תשובה היא גם על החלק הזה של שמיעה בקול תלמיד חכם ומוכיחיו והיא תשובה נוספת המשלימה את הראשונה, ומצאתי יסוד זה בבעל הטורים פרשת נצבים ל' י'. כתוב, "כי תשמע בקול ה' אלהיך" בגימטריא זהו לקול של התלמיד חכם. מה זה כי תשמע בקול ה' אלהיך? אומר בעל הטורים, זהו לקול של התלמיד חכם. וכשם שהשונא תוכחת הוא מ-24 דברים המעכבים את התשובה, מי ששונא תוכחת לא יכול לחזור בתשובה, זה מעכב אותו מלחזור בתשובה, כן המבקש חכמה ואוהב תוכחות מקרב את התשובה, ומביא גאולה לעצמו ולכל העולם.
כמה קשה לאדם להמשך אחר האמת ולקבל את האמת ממישהו, והמתעקש לא לשמוע תוכחה זו מכה שאין לה רפואה. כל המכה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך, תשמעו פירוש מדהים. כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך, שאלו חכמים, וכי מאחר שלא שם המחלה, רפואה למה? אם הוא אומר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, אין מחלה, למה הוא אומר כי אני ה' רופאך, למה צריך רפואה? אין מחלה לא צריך רפואה. תירצו - אם תשמע לא אשים, ואם לא תשמע אשים מחלה, אעפ"כ כי אני ה' רופאך. אמר על זה הגאון הרש"ז הסבא מקעלם זצ"ל, מחלת מצרים נקראת מכה, למה מכה יען אין ממנה תועלת, כי פרעה הכביד את לבו ונתוסף חטא על פשע, ונמצא היה מחלה בלי רפואה, אבל מכת ישראל תמיד מכה שמביאה רפואה, כמו בדורו של המן, יען שנהפך מן הצרה לתשובה, מצרה נהיה רצה, אז המכה הזאת הביאה רפואה, זה מה שכתוב, כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, שמה זה היה מכה בלי תרופה, כי היתה מכה ומחלה יותר אנושה, כי מי שלא שם ליבו להתחרט ולהכנע ולשוב מחטאו זו מכה שאין לה תרופה. אז לכן אומר ה', כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך, כי לך אני נותן מכה על מנת שיהיה רפואה, לא מכה על מנת שתהיה מכה, אבל כל זה במי שמוכן לשמוע את התוכחות, אבל מי שלא שומע את התוכחות ה' ירחם.
אז למדנו שיש תשובה ואח"כ עוד תשובה ועוד תשובה ועוד תשובה, צריך להשלים להרחיב ולהוסיף בתשובה עוד חלקים וחלקים שעדיין לא טופלו, עד החלק של להיות שומע בקול המורים והמוכיחים ולהכנע בפניהם ולהשפל בפניהם כדי לקבל את דבריהם, כי השונא את התוכחות מעוכב מן התשובה, וזה כמו פרעה הרשע, מכה שאין לה תרופה. אז לכן חייב לשמוע בקול המוכיח. וערפכם אל תקשו עוד, זה לא תעשה, וצריך לשמוע בקול המוכיחים, ואומר הסמ"ק שצריך גם לאהוב אותם, ז"א מצות עשה לאהוב את המחזירים בתשובה. למה? כי הם הביאו אותך לחיי העולם הבא, והרי כתוב במפורש, שרבו ואביו מי קודם לפדייה אם יש לו כסף לפדות רק אחד? מי שמביאו לחיי עולם הבא, אביו מביאו לחיי עולם הזה, והוא מביאו לחיי עולם הבא.
אז לכן צריך לדעת גודל החשיבות להיות נכנע ושומע מפי המוכיחים. אז ללמוד הרבה מוסר, לפחות שעה ביום זה חובה, כבר עמדנו על זה מספר פעמים, וגם לשמוע ממי שיודעים, ומי שלא יודעים לא לשמוע, שלא יבלבלו להם את המח כי יש כאלה 'אובר חכם', הם מקילים. כמו שאתמול הזכרנו שהיה חזן שהיה מחלל שבת, והוא אמר שלבן שלו, שרב התיר לו, אמר זה שאתה חזן זה לחוד זה אתה עושה את העבודה, מה שאתה עושה אחרי זה - לא מעניין אותנו. אז יש גם כאלה שנקראים רבנים רח"ל. או כמו שהיה שו"ת באיזה אתר של כאילו דתיים, בענין בן אדם שחוטא באיזה דבר, אז אמרו לו טוב, תחטא פחות, תעשה את זה כל ששה שבועות, משהו כזה. כן, דברים איומים. בקיצור, לא כל אחד הוא בר הכי לדבר בנושאים כאלה ובודאי אלה שבעצמם לא עשו תשובה עדיין לא יכולים לדבר. אז מכל מקום תשובה ועוד תשובה לפי כל תשובה רואים גם שה' מיטיב יותר, עושים תשובה יותר, מרחיבים אותה - מטיב יותר, עושים תשובה יותר הוא מרחיב יותר.
אני ממליץ לשמוע את השיעור שאתמול נתנו במודיעין עילית לגבי שני ימים של ראש השנה, שיעור חזק שמסביר בדיוק מה ההבדל בין היום הראשון ליום השני ומה ההבדל בין מי שעובד את ה' לשמה ומי שלא, ומה דינם.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל...