פרפראות וחדושים לפרשת בלק תשפ"ו - חלק ד'

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום,

ריבה ראיסה בת לאה,

רפואה שלמה מהרה בתוך שער חולי עמו ישראל, אמן.

אמן.

רוחמה ונאוה,

שרה,

בנות רומית,

יזכור לזבוגגון בקרוב ויבנו בית נאמן בישראל,

בניין עד עד, דורות ישרים מבורכים,

בתוך כלל ישראל.

מהרה, אמן.

אמן, אמן.

פרפראות וחידושים לפרשת בלק, חלק ד', שנת תשפו.

וילך שפי,

כותב החתם סופר,

שפי

זה שמנן פיתן ינן,

שמן ופת ויין.

זאת הייתה הכוונה שלו,

ללכת ולהכשיל את בני ישראל בשלושה דברים הללו שגורמים לחתנות

עם הגויים ולזנות.

ולכן וילך שפי,

שהלך עם שלושת המכשולים הללו, להכשיל אותם,

כמו שהיה בסוף, שיעצת עצה להחטיא אותם בבנות

מואב ומדיאן,

וזה מה שהיה,

שהם פיתו אותם עם יין צרצורי וכו' וכו'.

אבל שפי זה גם שומר פתאים, אדוני,

מי שצריך שישמר גם מעצות רעות של בלעמים כאלה,

אז גם זה מונח שם, למרות שהוא הולך עם שפי.

בשביל אחתיא אפשר שגם בתוך זה יש גם שומר פתאים אשר.

זה אומר החתם סופר.

ועוד אומר החתם סופר,

זה בעצם אומר את זה הנכד שלו, השבט סופר,

הוא אומר,

שמעתי משמו של סבא, בעל החתם סופר,

לפרש את הפסוק

הן עם לבדד ישכון

ובגויים לא יתחשב,

אבל זה צריך לדעת הדור הזה.

מה שאני מזכיר כל פעם את הפסוק הזה,

אז מסביר את זה החתם סופר.

כאשר ישכנו ישראל בפני עצמם ולא יתערבו בגויים,

לא יעשו כמעשיהם,

לא יתדמו להם במנהגיהם ותהלוכותיהם,

אז ישכנו וישבו בטח בין האומות

ויחשבו מצוינים ונחשבים כעם.

כמו שהיה במצרים,

שהם לא שינו את שמם, לשונם ומלבו שם.

ומה כתוב שם? ויהי שם לגוי גדול.

בעיני המצרים היו נחשבים עם ישראל לגוי גדול

בגלל שלא שינו.

אבל כאשר רוצים להתדמות ולהתערב בגויים, כמו שאומרים שאנחנו שייכים לתרבות המערב,

ויש לנו תרבות משותפת עם האמריקאים וכולי.

אז אדרבה, לא נחשבים לכלום.

כמו שראינו אחר כך במצרים.

מה קרה במצרים?

כתוב, ותמלא הארץ אותם.

והמדרש מסביר, מה זה ותמלא הארץ אותם? הם היו כבר בכל הארץ, בכל המקומות.

טרטריאות,

קרקסאות,

הכל היה מלא, אצטדיונים,

כדורעגל, כדורסל, הכל כמו הגויים, זהו.

ואז כתוב, היקוצו מפני בני ישראל.

ואז יצאה הגזרה, אבל התחכמה לו.

והניסיון תמיד מלמד אותנו.

ככל שרוצים ישראל להתקרב לאומות,

מוסיפים שנאה וקטטה.

על כרם אמר בלעם.

הן עם!

כי רק אז הם נחשבים לעם.

מתי הן עם? לבדד ישכון. מתי אתה עם? כשאתה בדד

שוכן

ולא מסתפח ולא עוד כוכב בדגל של מישהו.

אם ישכנו לבדד בפני עצמם,

אז הטעם.

אבל ובגויים,

אם אתה רוצה להתערבב אצל הגויים ולהיות כאחד מהם,

לא יתחשב, הם לא יחשיבו אותך

כלל וכלל.

ובמסכת שבת,

בדף קלט,

כתוב שמה,

אם בתלי יהירי בתולי אמגושי. אם התבטלו

ישראל שמתייהרים, מתגאים

בבלורית

כמו הגויים,

במלבושי יהירות,

כפרסים,

שהיו מתהדרים במלבושיהם.

הבגדים הקרועים,

כמו האמריקאי,

ומתייהרים בזה.

קניתי ג'ינס הכי קרוע,

לא סתם ג'ינס,

כמעט ואין ג'ינס, יש חורים, מלא חורים.

שילמתי מחיר מלא.

אם יבטלו ישראל את היהירות שלהם להתדמות לגויים,

אז בטו ליה עם גושה.

אומר רש״י, יבטלו המסיתים והמדיחים המשניעים אותנו.

זאת אומרת, בגלל היהירות אנחנו סובלים מהסתה מהגויים.

אבל אם היינו מבטלים את כל השיתוף שלנו איתם, ולא מתדמים להם ולא כלום, הם לא היו מתעסקים איתנו.

הן העם לבדה תשכון,

ובגויים לא יתחשר.

ידוע שיש

אטבח ג'ז דו,

כמו שיש אטבש.

מה זה אומר אטבח ג'ז דו?

כל עוד

ביחידות

ראשונה וסופית

סכומן עולה עשר,

אט, עט וטט, עשר,

באח,

ב' וח' עשר,

ג'ז,

ג' וז'ן, עשר, דו.

עשר.

מה נשאר לנו? היי, בודדת.

אין לה בן זוג.

אותו דבר גם

בעשיריות.

אז זאת אומרת,

אותו דבר גם במאות.

נגיד,

י' וצ' די, שתי הקצוות זה ביחד מאה.

כ' ופ'

זה מאה.

למד וע', מאה.

נ',

אין לה צירוף לאות אחרת.

נשארת לבד.

אבל אם נעשה פעמיים נ', מאה.

פעמיים ה', עשר.

אומרת התורה,

הן

עם לבדד ישכון,

כמו שהאותיות הן,

אין להם צירוף לאותיות אחרות,

אבל הם מגיעים רק בזכות עצמם לשלמות של עשירייה או מאה,

על ידי כפילות של עצמם.

כך כלל ישראל, אין להם צירוף וקשר לאומות העולם,

והם באים לשלמות מצד עצמם.

כמו שהא ונון, אין להם צירוף לכלום,

אז ככה העם שלנו, הן עם לבדד ישכון,

אנחנו צריכים להיות

נבדד

ואז

בגויים לא יתחשב,

אנחנו לא נחשיב את הגויים,

והכל יהיה בסדר, והקדוש ברוך הוא ינהל אותנו על מנוחות,

כמו ששמר עלינו, עם כל מה שאנחנו הרענו במעשינו

שלושת אלפים פלוס שנים.

מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל?

זאת אומרת, ישראל הם עצומים, עצומים מאוד.

ומספר את רובע ישראל.

לא נסביר את הרובע, אבל מי שיודע, יודע.

מובא בחכמים זיכרונם רכה,

שבלעם הוא לבן, ככה אומר רבי יונתן רמזין.

והנה כאשר הדף לבן

אחרי יעקב

הייתה לו טענה.

למה נחבאת לברוח?

ענה לו יעקב, כי ירד

כי אמרתי פן תגזול את בנותיך מעימי.

ובאמת מה הוא אמר אחר כך?

הבנים בניי,

והבנות בנותיי,

והצאן צאני, בכל אשר לך לי הוא.

אז היה לו באמת מה לחשוש ליעקב,

אחרי שהוא עבד שמה.

ארבע עשרה שנה בשתי בנות, ועוד שש שנים בצאן.

בסוף הוא יכול להגיד,

הכל שלי, לא שלך, שום דבר, אין לך פה שום דבר שלך.

אבל נשאלת השאלה, למה הוא מוסף מעימי?

מספיק שתגיד, כי ירדתי, כי אמרתי פן תגזול את בנותיך.

למה צריך להגיד מעימי?

יותר טוב, אם אתה רוצה כבר להגיד, אז תגיד,

ממני.

למה מעימי?

אלא נראה

שמילת מעימי זה ראשי תיבות,

מי מנה עפר יעקב?

זה רומז יעקב ללבן.

אתה רוצה לגזול את הבנות שלך ממני ולעקור את הכל, שלא יהיה עם ישראל.

לא יהיה.

בלעם משבח, מי מנה עפר יעקב? תראה איזה כמויות, תראה מה קורה פה.

אבל זה בגלל שאתה לא הצלחת לגזול את בנותיך, וכשרצית לגזול, מה שאני הראתי,

שאתה לא רוצה שיימנה עפר יעקב, אתה לא רוצה.

אתה רוצה,

שחס ושלום, לאבד את הכל.

ולכן

אני נחבאתי.

לא הודעתי לך שאני הולך,

והלכתי בלי להודיע לך.

אבל אתה היית אמור בעצם לברך אותי,

כן?

אני הולך להקים עם הבנות שלך עם שלם.

אתה צריך ברכה?

אתה צריך קללה? לא לאבד

את כולם, כולל הבנות שלך.

החפץ חיים אומר.

בלעם אומר, תמות נפשי מות ישרים ותהיה אחריתי כמוהו.

יהודי, כשמת,

המיתה של יהודים מעוררת השתוממות.

למה?

בשעת המיתה

יהודי מוסר נפשו במנוחת הנפש

לקדוש ברוך הוא.

שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד,

ומוסר נשמתו לקדוש ברוך הוא.

במיתה הזאת כנבל עם.

לכן אמרת, מות נפשי מות ישרים,

כמו האבות הקדושים,

ותהיה אחריתי כמוהו.

זאת אומרת שבאחרית אני אהיה בשלווה וזה לא כמו שהיה בסוף, שפינחה סרג אותו בחרב,

הוא ברח, נבעט.

הוא הבטיח לו, תשמע, תשאיר אותי בחיים, אני לא אקלל יותר.

תודה רבה, תודה רבה.

למה צריך לסמוך עליו את ה...

אז הרשע הזה אומר, חפץ חיים, למות כיהודי הוא מבקש, אבל לחיות כמו יהודי הוא לא משתוקק.

ככה זה רשעים.

כן.

אבא של לפיד

ביקש בסוף שיגידו עליו קדיש.

כן.

הוא כתב ספרים על אוכל,

אוכל הונגרי,

מה שהוא אוכל ואוהב לאכול ואוכל ואוכל ואוכל, איך הוא מבסוט היה בספר שהוא כתב.

אבל הוא רצה למות כמו יהודי שיגידו עליו קדיש.

הוא לא מבין שלא עליו אומרים את הקדיש.

אומרים קדיש, לקדש שם שמיים.

שיתגדל ויתקדש מרבה.

אבל ממה יתגדל ויתקדש מרבה? מי הלך? עכשיו שהוא הלך, יתגדל באמת.

כן.

לקוב אויביי לקחתיך, והנה ברכת ברך.

בלק בא בטענה,

הוא אומר לו, אני הזמנתי אותך לקלל.

ואתה ברכת במקום לקלל.

באיזה מילים הוא בוחר?

לקוב אויביי לקחתיך, והנה ברכת בריך.

ליקא מידא דלא רמיזה בו, ראית? אתם יודעים את זה כבר.

אומר בי עקיבא איגר, זכר צדיק וברכה.

וואללה.

בספר חסד לאברהם,

כתוב, על פי הסוד,

בשנה פשוטה

יש ש״נ״ד ימים.

354 ימים.

זה כימות הלבנה.

מתוכם

רכב ימים שאומרים בהם תחנון,

ימי דין.

222 ימים רכב

אומרים בהם תחנון הם ימי דין מתוך ה-354 וקלב ימים לא אומרים תחנון לא אומרים הם ימים של רחמים ורצון

אם נחבר את שניהם יוצא ש״ן נון דלת

עכשיו אמרו חכמים זיכרונם לברכה

כל בישה

שיכולים לכוון בבלעם ובלק יכולים לחשוב ולחשוד אותם

מרשעים יצא רשע זה הכלל

הכל אתה יכול להעמיס עליהם כל חשד כל מחשבה כל רע אתה יכול להדביק אליהם

ומברכתו של אותו רשע ניכר מה היה בליבו לקלל

איך יודעים תהפוך את הברכה תדע מה הוא רצה לקלל

הוא רצה לקלל ויצא מברך

אחרי שאנחנו שומעים את הברכה אז תחשוב בדיוק הפוך

זה מה שהוא רצה

על פי זה

יש לומר שבלק רצה

שהמאה שלושים ושתיים ימי רחמים ורצון

בלק

רצה שאת הימים האלה ימי הרצון שיש לעם ישראל בשנה

הוא רצה שבלעם

ישליט בהם את מידת הדין

ובלאו הכי ה-222 הרכב ימים שהם בלאו הכי ימי דין

השאירו אותם על מקומם אז מה יצא שכל השין נון דלת ימים הכל יהיה דין

אבל הקדוש ברוך הוא הפך את הקללה לברכה

והיה מברך

את הרכב ימים

את ה-222 ימים שהם דין שיהיו רחמים ורצון

וה-132 ימים

יישארו ימי רחמים ורצון זאת אומרת כל השנה תהיה מבורכת כולה רחמים

זה מה שאמר בלק לבלעם

לקוי!

אויביי לקחתיך לקוב זה הקוף למד בית ימי

לקחתי אותך שאתה תקלל את המאה השלושים ושתיים ימי הרחמים שלהם את הקוף למד בית לקוב אני ביקשתי ממך

בעתה

ברכת ברך ברך זה הרכב

ימים

שהם ימי דין

ברכת אותם הפכת אותם לרחמים הפכת להם את כל השנה הכל רחמים

מה אתה עושה?

ובעקיבא איגר

איי איי איי לא יאומן כי יסופה

איזה תוכניות היה להם וזה והשם היפך להם את הכל

שנייה בפסוק יא בפרק כג פעם שנייה בפסוק כה

בפסוק כה כתוב גם קוב לא תקוונו גם ברך

לא תברכנו

למה לא אמר ככה בהתחלה?

משמש הוא הסכים עם הברכה?

כי הוא אמר לו

והנה ברכת ברך

אבל לא כמו שהוא אמר לו אחר כך גם ברך לא תברכנו

קודם שהוא ברך את עם ישראל

אז כאילו הוא הסכים עם זה בלג הוא אמר וברכת ברך והנה ברכת ברך

לא אמר אני לא רוצה שתברך

עכשיו הוא אומר אני לא רוצה שתברך

למה שלח אותו פעם שנייה

למה שלח אותו פעם שנייה?

ראית שהשם לא הצליח בידו,

ראית שהוא לא הצליח,

אז למה אתה שולח אותו עוד פעם אם השם לא מסכים?

וגם מה שמשיב לו בלעם בפסוק כ'

הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה

מה הוא אומר?

מה הוא אומר?

צריך מאוד.

ובכן,

הכתב סופר מביא בשם החתם סופר.

הקדוש ברוך הוא הבטיח לאברהם,

ואברכך מברכך.

כל מי שמברך את ישראל,

מתברך מהשם,

והנה המתברך מאדם.

אין הברכה גדולה

כמו ברכה מהשם.

השם הבטיח, מי שמברך את ישראל, אני מברך אותו, ואברכך מברכך.

זו ברכה מובטחת,

ובוודאי שחוזקה של הברכה יותר מברכתו של צדיק.

וכך חשב עכשיו בלעם, בלק, בלק חשב,

שבזה שהוא בירך

את עם ישראל,

אז בלעם

מבורך עכשיו על ידי הקדוש ברוך הוא, כי כל מי שמברך את ישראל,

אז הוא מבורך.

לכן הוא אומר לו, ברכת ברך, בסדר גמור, אין לי בעיה עם הברכת ברך,

כי עכשיו אתה תהיה מבורך מהשם יתברך.

אז עכשיו ודאי,

אחרי שאתה מבורך, יהיה לך כוח לקלל.

ואמר, והנה לקום אויביי לקחתיך,

אז עכשיו, טוב מאוד, מה שלקחתי אותך לקלל, זה יפעל.

ועל כן, הנה ברכת ברך,

ברכת אותם,

ואתה תתברך מהשם, ולכן אני מבקש ממך, ואתה,

לך וקובנו לי משם.

לך עכשיו תקלל אותם משם,

ואז תוכל להם.

יופי, יופי שברכת.

יופי.

אבל ההבטחה הזאת של מברכיך אברך,

זה רק מי שמברך את ישראל מרצונו.

אבל מי שמברך אותם,

כמו שחשב בלק, לברך בשביל שיוכל לקלל,

זה לא מתברך מהקדוש ברוך הוא.

ולכן משיב לו בלעם,

הנה ברך לקחתי.

לקחתי עבורם, כמו פירוש רשי.

וברך ולא אשיבנה.

אבל הקדוש ברוך הוא לא השיב לי ברכה על מה שאני ברכתי.

מה שהוא הפתיע ואברכם ברכך, שהוא משיב ברכה למי שמברך,

זה כשהוא עושה את זה מרצונו.

אבל אני לא ברכתי מרצון,

אז לכן לא אשיבנה לא חוזרת אליי הברכה של הקדוש ברוך הוא.

אז אמר לו לסיכום,

בלק,

גם קום לא תיכבנו וגם ברך לא תברכנו,

כי בלאו הכי אנחנו לא נהיה מבורכים מהשם יתברך

ולא יהיה לך כוח לקלל לאחר מכן.

מדהים.

ויאמר אליו בלק,

לך נא איתי.

לאן הוא לוקח אותו?

להר גבוה.

משם הצופים על מחנה ישראל,

ואומר לו, אפס קצהו תראה

וכולו לא תראה,

וקובנו לי משם.

למה רק אפס קצהו?

למה כולו לא?

אתה לא רוצה לחסל אותם?

למה הביאו אותו למקום שרואים משם רק קצת בעם ישראל?

ריבותינו בברכות זן אומרים.

בלעם היה יודע לך בן זעמו של הקדוש ברוך הוא.

מתי זה?

מקשים שם תוספות.

מה יכול בלעם לקלל בפרק זמן כזה של

כרגע שהקדוש ברוך הוא זועם בכל יום?

מה הוא יכול?

הוא יכול להגיד את המילה קלם.

קלם.

אבל אם אתה אומר קלם, קלם את מי?

צריך לפרט.

מה זה קלם?

זה יכול לכלול הרבה.

אז הוא לקח אותו דווקא למקום שהוא יראה

את עם ישראל, ואז הוא יקלם

קלם

למישהו מסתכל עליהם, כן? אז לקח אותו למקום שרואים.

טוב.

אבל בלק יודע שאם בלעם

יקלל את כל עם ישראל שהם יכלו,

הקללה לא תתקיים.

כי הקדוש ברוך הוא אמר לא געלתם לחלוטה.

עם ישראל אף פעם לא יושמד לחלוטין, כי השם הבטיח.

אז מה יועיל שהוא יקלל את כולם? זה לא יתקיים. כלום לא יתקלל.

אבל,

אם אתה תיגע בקצת מהם, אולי זה יגרום להם שהם יעזבו את המקום וילכו?

כי כתוב היה גורמו העם מפני העם כי רב הוא.

הם רבים.

אז אם אתה תחסל כמה,

אז יכול להיות שזה ייתן להם לעזוב את המקום.

אז הבקשה שלו הייתה למעט אותם,

לא לחסל אותם סופית.

לכן הביא אותו למקום שרואים רק מקצת העם,

כדי שהקללה כלם תחול רק על הקצת

ולא על כולם.

לפחות הוא היה עם סברה,

לא כמו השונא הגדול בלעם.

אז הוא חיפש איך להרחיק אותם מעליו, לגרש אותם,

ואם הוא יצליח לפגוע בהם בקצת,

כמו שאומרים,

כן, כמו לחץ של השמאל שאומר, יואו, כמה מתים במלחמה, וזה צריך להפסיק.

ואז מה?

ואז אם ימותו כולם על ידי המלחמה של האויבים,

זה לא נורא.

אבל אם ימותו קצת,

אין להם שכל אפילו של בלק.

לבלק היה יותר שכל.

הרבי מקורצחי

אומר למה אפס קצה הוא תראה וכולו לא תראה.

הוא אומר,

אפס קצה הוא,

אתה יכול לראות בפרט לפעמים פגמים.

לפעמים פגמים.

אבל בכלל ישראל לא תמצא בהם שום פגם.

השמירה שיש על כלל ישראל כשהם מחוברים ביחד

לא תמצא פגם, אבל בפרטים

תוכל למצוא קצת פגמים.

ועכשיו תראו משהו מדהים.

זה לא יאומן, הרי

על שייח הקדוש-ידע תרייג פירושים על כל פסוק.

בפשט.

אז אנחנו פה מקבלים פירורים קלים ככה.

בואו תראו עוד דוגמה אחת בכיוון אחר, משהו מדהים.

הנה ברך לקחתי

וברך ולא אשיבנה.

בלק בא אליו בטרוניה.

מה עבר עליך שהחלטת לברך את העם הזה?

הרי בלק זה אותיות לקוב.

לקוב.

אני לקחתי אותך לקוב, אני בלק לקחתי אותך ללקוב.

לקוב אויבי קראתיך.

ומה זה שאתה ברכת ברך?

עונה לו בלעב.

מה אתה לא יודע?

שבלק

זה גם נוטריקון ברך לקחתי.

בית

של ברך

לקחתי ל״ק.

זה הנוטריקון.

מה אתה לא יודע על זה?

ועוד יותר,

הוא אומר לו,

עוד יותר, אם אתה רוצה לדעת, עוד יותר.

כשבוחרים בנוטריקון

של ברך

אז ולא אשיבנה.

ולא אשיבנה.

זה לא כמו לקוב,

בלק.

בלק, אם קוראים ישר, זה בית ל״ק.

ככה זה.

אבל לא אשיבנה, אתה הולך להפוך לקוב.

לקוב זה לא לפי סדר האותיות של בלק.

אבל אני,

אני ברך לקחתי ולא אשיבנה.

אני לא הולך בהפוך.

אצלי הנוטריקון הוא ישר.

ב...

ברך

הלקחתי.

אז איך זה הולך?

ישר.

ברך לקחתי זה בלק.

ככה צריך.

אתה בלק,

אתה חושב לקוב, אבל זה עקום. זה הולך מסורס. אתה הולך הפוך.

אבל אצלי,

אני עשיתי פעולה נכונה. אני בירכתי,

ברך לקחתי, ואז יוצא בלק, מסודר, ישר, ולא אשיבנה.

אה, כן, בחור ישר.

זה כמו מפלגת ישר עכשיו.

כן,

כן, אנשים עקומים נקראים ישר.

כמו שהמערך קוראים לו אמת וכולו חרטא.

כן.

ו...

לא הביט אבן ביעקב

ולא ראה עמל בישראל.

אדוני אלוהיו עמו.

רבי חיים מצאן, זכר צדיק וברכה,

אומר על הפסוק הזה, לא הביט אבן ביעקב.

אדם שלא רואה אבן ביעקב

לא מחפש חסרונות בחברים,

אלא תמיד רואה את הצד הטוב שבהם.

משבח ומפאר אותם על המעלות הטובות שבהם,

ואם רואה חסרונות כלשהם,

דן את חברו לכף זכות,

ולא מזלזל בו על דבר קטן.

מי שמתנהג ככה זוכה להנהגה מיוחדת מהקדוש ברוך הוא,

איזה הנהגה?

אדוני אלוהיו עמו ותרועת מלך בו,

ומקבל סיוע מהקדוש ברוך הוא בכל מעשיו ודרכיו,

ומצליח בעניינה בצורה הטובה ביותר.

כשאתה לא הביט אבן ביעקב,

ואתה לא רואה עמל בישראל,

תדע לך שאתה זוכה שאדוני אלוהיו עמו ותרועת מלך בו.

ואז הקדוש ברוך הוא יהיה לצידך בכל דבר ודבר.

החידה הקדוש אומר, ותרועת מלך בו.

הטויס פייס בעבודה זרה דף ד',

אומרים

שבלעם היה אומר כלם,

והקדוש ברוך הוא הפך את זה ואמר מלך.

מקלם

נהפך למלך.

ותרועת מלך בו.

עכשיו, מסביר לנו החידה.

המוח

מסמל רוחניות,

מחשבה.

הכליות גשמיות.

כליות יועצות.

הכליות מסננות את כל מה שאנחנו

מעבירים בנוזלים.

גשמיות.

המוח לא עובר שם דברים כאלה, שם הוא עובר מחשבות, דברים רוחניים.

חכמים אמרו שבלעם ידע לכוון דעת עליון,

כשהקדוש ברוך הוא זועם.

ואז מוציא מפיו את המילה כלם,

כי הקדוש ברוך הוא באותו רגע זועם.

מה זה כלם?

כליות,

לב, מוח.

כלם.

בלעם קילל את בני ישראל שהכל יתחיל אצלם מהכליות,

ומשם ילך ללב ולמוח.

זאת אומרת, הלב והמוח יושפעו מהגשמיות.

זאת אומרת, שהאדם יהיה מגושם.

מה עושה הקדוש ברוך הוא? מעיד עליהם ותרועת מלך בו.

מלך זה מוח,

לב,

כליות.

אצל כלל ישראל הכל מתחיל מהמוח,

מהרוחניות,

ואז גם הלב והכליות מושפעים מהרוחניות.

והחתם סופר אומר,

אדוני אלוהיו עמו ותרועת מלך בו,

הוא אומר,

הקדוש ברוך הוא מולך בעולם על ידי התורה.

ועל ידי התורה מלכותו בכל משלה.

קדוש ברוך הוא הסתכל באורייתא וברא עלמא,

כל העולם מתנהג לפי התורה.

אדוני,

אלוהי ישראל,

בגימטריית תרייג.

לכן,

אדוני אלוהי ישראל מלך.

איך הוא מולך? עם התרייג מצוות.

זאת אומרת, אדוני לא אהב עמו.

עם ישראל.

זה על ידי התרייג מצוות,

ועל ידי זה הוא תרועת מלך בו.

וככה הקדוש ברוך הוא מולך על כל העולם כולו.

‫מה אני אגיד לכם?

‫ישמחו במלאכותך שמרי, שמרי, שמרי, שמרי, שמרי, שבת וקור,

‫עוליק שבה למלאכות וישמחו במלאכותך שמרי,

שמרי, שמרי, שבת וקור,

‫עוליק שבת.

‫עם מקדשך, מקדשך,

‫מקדשך שביעי שבת.

‫עם מקדשך, מקדשך, מקדשך שביעי שבת.

‫הריני מחמרה.

‫כבד את המלאכות, ימי אחד הדבר הייתה לעשות נחת רועה. ‫ולעשות נחת רועה לתנא הקדוש ושבתותיו.