פרפראות וחדושים לפרשת פנחס חלק ג' תשפ"ו

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום, מאיר בן תמר יזכה לרפואה שלמה בגופו ובנפשו, תשובה שלמה,

יצא מבית החולים מהרה, אמן.

אמן.

פרפרות וחידושים

בפרשת פינכס, חלק ג',

שנת תשפוא.

לרב תרבה נחלתו ולמעט

תמעיט נחלתו,

איש לפי פקודיו יותן נחלתו.

הפלא יועץ בספרו אלף המגן

אומר שבפסוק הזה יש קושייה ויש תירוץ.

עשיר

יכול בקלות לפזר כסף לצדקה.

ואחרי כן יישאר לו המון המון כסף ורכוש.

אני דחוק בפרנסה,

קשה לו להרבות בצדקה.

אז איך הוא יזכה לנחלה רבה בעולם הבא?

היכן הצדק והיושר?

אז אומר הפלא יועץ הפסוק, תמה.

לרב תרבה נחלתו ולמעט

תמעיט נחלתו?

מה,

בגלל שהבן אדם עני הוא צריך

שיהיה לו נחלה בעולם הבא מעט?

למה?

למה?

וכי תעלה על דעתך שככה הוא?

אומר הפלא יועץ לא ולא.

זה הקושייה קיבלו בפסוק,

והתירוץ עכשיו.

איש לפי פקודיו יותן נחלתו.

זאת אומרת, כמה שאדם מחסר מממונו לצדקה,

ככה הוא ינחל לעולם הבא.

פקודה זה מלשון חיסור.

‫האדם הזה נפקד, הוא נחסר.

‫אז איש לפי פיקודיו, כמה שהוא מחסר,

‫אחד שמחסר ממיליארד,

מאה מיליון,

‫זה לא כמו בן אדם ‫שיש לו רק עשרה שקלים בעולם,

‫אין לו כלום.

‫והוא נתן חמישה שקלים לעני אחר.

‫זה נתן חצי ממונו.

‫מה הוא נתן? עשי רטרה.

‫אז בודקים בשמיים ‫מכמה שיש לך אתם חסר,

‫לא כמה אתה נותן.

‫לפי פיקודיו, כמה שאתה מחסר, ‫היתן נחלתו.

‫אז זאת אומרת, כל בן אדם

לא יחשוב מה אני נותן, ‫מה אני לא נותן, ‫אז זה כבר נותן כמה שקלים, כמה,

‫תלוי מכמה אתה נותן.

‫בן אדם שלא גומר את החודש ‫שיש לו חובות ‫ויש לו כל מיני זה, ‫והוא נותן צדקות.

‫רואים מכמה הוא נותן, מאיזה מצב,

‫ולפי זה הוא יקבל.

‫בעוד שאדם שיש לו ויישאר לו ‫עוד ועוד ועוד לאין שיעור,

‫הנחלה שלו לא תהיה גדולה כל כך,

‫כי הוא בסך הכול פקיד ‫שהופקד על הממון הזה, ‫לחלק אותו, הרי במיליארד ‫הוא לא הולך לאכול,

‫וגם הוא לא ישלם את המשכנתא,

‫וגם, בקיצור,

‫אין לו שום בעיות בכלל.

‫אז בשביל מה הוא צריך את כל הכסף הזה?

‫אם לא בשביל לעשות את רצון הבורא ‫ולתת לאנשים שאין להם.

‫כתוב, את העני עימך.

‫הכסף של העני נמצא אצלך,

‫ואתה צריך לתת,

‫אבל אם אתה שומר לעצמך,

‫אז יבדקו כמה חיסרת, מכמה.

‫ולפי זה יותן נחלתו בעולם העליון.

‫לכן יימצא שהעניים יהיו ‫בדרגות גבוהות בהרבה,

‫מעל העשירים הגדולים ‫שנתנו מאות מיליונים.

‫כן, אנשים מתפעלים, מסכו בשמיים, ‫מתפעלים ומרפא ליועץ, ‫מכמה אתה נותן,

‫מכמה אתה מחסר מהממון. ‫חשוב לדעת את זה.

‫וגם מצווה לפרסם, שאנשים ידעו,

‫שהכסף שלהם שווה הרבה מאוד,

‫בפרט שאין להם.

‫ועכשיו אני הולך להגיד לכם דבר ‫שאני בטוח שהרבה לא יודעים.

כתוב בשם אשת עמרם יאכבד בת לוי

אשר ילדה אותה ללוי במצרים.

מישהו מבין את הפסוק הזה?

כן? אה, אתה קראת את זה.

אז מה?

שנים בעבר, כן, מה אתה אומר? אמא שלי אין יאכבד, קראו לה אותה. יפה מאוד, הוא קרא לפני שנים, יאבא ביי.

ושם אשת עמרם יאכבד בת לוי אשר ילדה אותה ללוי במצרים לא כתוב מי ילדה אותה.

לא כתוב, כתוב. אשר ילדה אותה ללוי. מי ילדה אותה?

אז אומרים

דעת זקנים מבעלי התוספות אשר ילדה אותה ללוי אשתו של לוי קראו לה אותה.

אז כתוב פה, אשר ילדה

האישה שקוראים לה אותה ללוי במצרים.

טוב,

צריך להבין מדוע בכלל הזכירו את שמה שלה שוויגר.

שוויגר זה החמות.

האימא של הבת.

אז למה צריך להזכיר אותה?

ואם יש צורך להזכיר את השם שלה בתורה,

למה דווקא במקום הזה שכתוב שעמרם נשא את יוכבד,

יש אנשים שאומרים יוכבד,

נטו, לא.

יוכבד, נדלת.

ויש לי השם.

עמרם נשא את דודתו יוכבד לאישה את דודתו.

עמרם היה נכד של לוי

של לוי.

מי יוכבד?

יוכבד היא הייתה בת לוי.

נמצא שיוכבד דודה של עמרם.

וכתוב בשמות ו׳כ׳

וייקח עמרם את יוכבד דודתו.

מקשה הגמרא בסנהדרין נח׳.

איך נשא עמרם את דודתו?

זה איסור.

מתרץ את הגמרא?

יוכבד הייתה דודתו מצד האב,

לא מצד האם.

וקודם מתן תורה לא נאסר קרבה שהיא רק מצד האב.

ולפי זה מבוארים היטב עכשיו דברי בעלי התוספות,

שהם אומרים שאשתו של לוי אותה שמה,

השם שלה אותה, למה צריך להגיד את זה?

למה דווקא כאן מזכירה תורת שמה של אשת לוי?

לפי לשון הפסוק מתיישבת הקושייה של הגמרא,

יוכבד בת לוי

אשר ילדה אותה.

מי ילדה אותה?

זאת שנקראת אותה.

ראינו רק את יוכבד ילדה האישה הזאת שקוראים לה אותה.

משאר הבנים של לוי,

כמו קהת,

שהוא אבא של עמרם,

אלה נולדו מאישה אחרת.

ואם כן, יוכבד היא דודה של עמרם מצד האבא,

ולא מצד האם, לכן מותר לו לנסה.

אז לכן זה כתוב פה ומציין את התורה,

להראות שלא היה פה איסור,

כי לפני מתן תורה, אם זה רק מצד האב, היה מותר.

ולכן ציינו שדווקא היא,

היא אותה, היא ילדה אותה.

טוב,

אבינו מת במדבר,

והוא לא היה בתוך העדה נועדים על אדוני בעדת קורח,

כי בחטאו מת,

ובנים לא היו לו.

באות בנות צלפחד למשה רבנו ומספרות לו סיפור.

הם רוצים לקבל נחלה בארץ ישראל,

והן אומרות למה ייגרע הזכות שלהם.

מה עם השמות שהן בנות?

בן, יורש נחלה, מה עם בת?

אז הן ספרות לו, אבינו מת,

אביהם זה אצל אופחד.

אצל אופחד כתוב שהוא עשה למשהו.

עם ישראל להזהירה מחילול שבת והוא קושש עצים בשבת

ומסר נפש

שהוא יצא להורג בשביל שילמדו כמה חמורה השבת.

זה היה אבא שלהם.

וכתוב שהן מספרות לו, למשה רבנו, אבינו מת במדבר

והוא לא היה בתוך העדה נועדים על אדוני בעדת קורח.

בטח שהוא לא היה, אם הוא היה, הוא היה נבלע בתוך האדמה.

כי בחטאו מת,

הוא מת, אבל לא מת בגלל עדת קורח כמו שהם מתו, הוא מת מסיבה אחרת.

ובנים לא היו לו.

אנחנו חמש בנות, בנים לא היו לו.

מה הסיפור שהן מספרות?

מת במדבר, הוא לא היה בתוך העדה,

לבין זה שהן רוצות בעצם לציין שבנים לא היו לו.

אז תגידי ישר, תגידו,

בנים לא היו לו.

למה צריך את כל הסיפור?

אומר הלב אריה,

בפרשת קורח ת״ד כתוב וישמע משה ויפול על פניו.

הגמרא בסנהדרין קוף יוד אומרת

וגם בתרגום יונתן

שחשדו את משה רבנו כל ישראל באשת איש

שמעתם כזה דבר?

חשדו אותו באשת איש.

כל ישראל.

איך אפשר?

מתי הוא יספיק?

איך עם תוכן?

ומפני הבושה

בייפול על פניו.

וזה מה שאומר הכתוב בתהילים כ״ו תוז...

בייקנאו למשה במחנה.

אדם שאשתו שטתה, הוא מקנא.

אז וייקנאו.

כאילו כל הנשים נסתרו ממשה רבנו.

ובמסכת סוטה.

הי!

לא במסכת סוטה, בפרשת סוטה.

כתוב ונקטה ונזרעה זרה.

זאת אומרת, אם היא נבדקה במים המעוררים ונמצא שהיא נקייה,

לא היה שום מעשה,

אז ונזרעה זרה, אז יש כמה הטבות שהיא מקבלת, פרסים, פרסים.

אחד מהם,

אחד מהם

זה אם הייתה יולדת בנות, היא תלד בנים.

אז רואים שהמעלה ללדת בנים זה יותר מללדת בנות.

אז אם ילדה

בנות

היא תלד בנים.

יוצא שמה?

יוצא שמה?

שכל ישראל, אחרי שהם קינאו,

וכמובן שלא היה כלום,

והבעלים חשדו בנשים.

אז מה מעכשיו?

מעכשיו הם לא ילדו בנות,

רק בנים.

נכון?

טוב.

וזו הטענה של בנות צלפחד.

אבינו לא היה מעדת קורח, אלא בחטא אומת.

ומה הראייה?

כי בנים לא היו לו.

בעל קורחך,

שהוא לא היה מעדת קורח.

זה אומר הלב אריה.

עכשיו,

רבנו בחייאמר, אבינו מת במדבר,

והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על אדוני ועדת קורח,

כי הם בחטא אומת.

ויקרב משה את משפטן לפני אדוני.

למה משה רבנו מקריב את משפטן לפני ה'? למה הוא לא אומר להם מה הדין?

בזה שבנות

צלפחד הדגישו

שאבא שלהם לא היה בעדת קורח.

לא רצה משה רבנו לדון ולפסוק את דינן,

והקריב משפטן לפני ה'.

למה?

זה כאילו שוחד.

אבא שלנו לא היה זה שיצא נגדנו.

עם כל אלה שיצאו נגדך בעדת כורח.

אה, אם זה ככה, אז יאללה, אני אתן לכם שטחים כמה שאתם רוצים.

אז הוא חשש לשוחד, אומר רבנו בחיה,

ולכן לא רצה לפסוק כלום,

והעביד משפטן לפני השם, פסל את עצמו לדון בדינן.

אה, נקי חפיים ובר לבב.

ויאמר אדוני אל משה,

עלה אל הר העברים הזה ונאספת אל עמך.

במדרש

אמר הקדוש ברוך הוא,

מפני מה נתאווה משה להיכנס לארץ ישראל?

מכי לאכול מפריה הוא צריך?

אמר לו הקדוש ברוך הוא,

כלום מה אתה מבקש?

שכר?

מעלה אני עליך כי לא עשית.

מה לא צריך שתעשה בפועל?

אני יודע בדיוק מי אתה, מה אתה רוצה.

מעלה עליך כי לא עשית.

אה?

מה זה? כלום מה אתה מבקש? שכר?

משה רבנו?

לא יודע מה שאמר אנטיגנוש איש סוכו,

והוא משמשין את הרב שלא על מנת לקבל שכר. מה, משה רבנו עשה בשביל שכר? שהשם אומר לו, מה אתה רוצה? שכר?

בוא נותן לך, כאילו עשית, מה אתה רוצה? נותן לך את השכר.

אבל תשמעו,

כתוב בכל צרתם לא צר.

כשיש צרות לעם ישראל, גם לקדוש ברוך הוא צר.

וכל צרתם לא צר.

אז אם יש צער נעיש מישראל, מצטערת השכינה עמו.

וכאשר הוא נענש גם,

אז הוא גורם עוד צער לשכינה.

ואז גדל חטאו וגובר עונשו.

קודם כל מגיע לו על מה שהוא עשה.

עכשיו השכינה נותנת לו את העונש, והיא מצטערת כי בכל צרתם לא צר.

אז הוא גרם עכשיו גם צר לשכינה, מגיע לו עוד עונש.

על זה שהוא צער את השכינה.

ומה במידה טובה?

במידה טובה אדם, מגיע לו שכר.

השם משלם לו שכר.

וזה גורם...

הם שמחה גדולה לשכינה,

אה הנה בן נפלא, מגיע לו שכר.

אז יש שמחה לשכינה.

אז מגיע לו עוד שכר על זה שהוא שימח את השכינה?

זה מה שאמר הקדוש ברוך הוא משה רבנו אב שלום.

אתה רוצה שכר אני יודע,

אבל אתה לא רוצה שכר בשביל השכר,

אלא בשביל השמחה שיגרם לשכינה שאתה מקבל שכר.

זה מה שאתה רוצה, אה.

אז אני מעלה עליך כאילו עשית וכאילו שימחת אותי כבר.

די, אני כבר שמח כבר מראש.

לא שאתה רוצה שכר, אתה רוצה שאני אשמח בזה שאני יכול לתת לך שכר.

אז אני אומר לך, סגור, הכל בסדר, כאילו עשית.

מדהים, מדהים, מדהים.

זה אומר הרב שך, זכר צדיק וברכה.

יפקוד אדוני אלוהי רוחות לכל בשר

איש על העדה,

לא יאומן כי יסופק.

איי, איי, איזה פירוש, איזה פירוש, איזה פירוש.

איך הוא מתאים, איך הוא מתאים, יבביי.

בפרשת דברים.

כתוב.

פרק א' יג.

הבו לכם אנשים.

מביא רשי את השאלה,

וכי תעלה על דעתך נשים?

אין מינויים בישראל לנשים.

זה שיש לכם בכנסת ובזה וזה, הכל זה עבירות. אין דבר כזה.

אין מינוי לנשים.

שוויון, בטיח, פמיניזם, קשקושים,

פרוגרס, חריג'.

הכל שטויות.

לא אומרים שנשים לא יכולות להיות חכמות ולא יכול להיות. זה כן, זה כן, הכל יכול.

אבל בתפקידים בישראל אין מינויים לנשים, פוסק הרמב״ם, על פי התורה.

אז לכן אומר רשי במפורש,

הבו לכם הנשים.

מה צריך להגיד, אהבו לכם הנשים?

וכי יעלה על דעתך, הבו לכם נשים?

ברור שלא.

אז מה זה שאומר, אז למה צריך להגיד אם זה דבר ברור?

אומר הכתב סופר,

יש מנהיגים שהולכים אחרי נשותיהם.

אז סר עליהם.

איי איי איי הציבור כולו נמשך אחרי המנהיג

והמנהיג אחרי אשתו

כמו מקרון, קבל סטירה מהאישה

נשיא מדינה, יש לו אישה מורה שלו ב-25 שנה יותר גדולה ממנו הוא התלמיד שלה

כן הוא למד אצלה התחתן עם המורה ב-25 שנה מבוגרת ממנו

מי יודע מה היא מעלה

הוא יוצא מהמטוס ורואים שהיא מצליפה לו סטירה לפנים

כן וגם עכשיו שמעו את שרלה צועקת על ביבי באיזשהו מקום דברים

בקיצור

מודיע לנו כתב סופר אתה בוחר מנהיג אבל תראה מי אשתו

גם הנשיא הזה יצחק הרצוג אומרים שגם כן אשתו מושלת בו

ממילא יוצא שמי שמנהיג את הציבור בסוף זה אישה

אישה

ולכן מדגיש הכתוב הבו לכם אנשים

ועוד מוסיף על כך הילקוטה גרשוני בפרשת השבוע

מתפלל משה רבנו

יפקוד

השם אלוהי הרוחות לכל בשר

איש על העדה

מתי מובאת הבקשה הזאת שהוא מבקש?

מיד אחרי הסיפור של בנות צלופחד

למה?

כי נאמר עליהם שהן היו חכמניות

הן היו מאוד מאוד חכמות

מיוחדות

חכמניות כמו חכמים, היו חכמניות

לכן ביקש הקדוש ברוך הוא לא להתפעל

חכמניות, חכמניות, לעשות חכמניות אבל לא, או לחמניות

אבל לא, ולכן ביקש, יפקוד השם איש על העדה, איש

ולא תהיה

ולא תהיה עדת אדוני כצאן

אשר אין להם רועה

הגאון רבי יעקב חורף

כשהגיע לווילנה

כמגיד מישרים בדרשה הראשונה בשנת תרמ״ג

הוא דרש לפני צאן מרעיתו

והוא אמר להם מה הלשון שכתוב כאן ולא תהיה עדת אדוני כצאן אשר אין להם רועה?

מה האריכות הזאת?

למה צריך לכתוב כצאן

ללא רועה?

הוא אומר רועה

הכוונה לרועה

את צונו שלו

רועה כזה שדואג לצורכי הצאן

אבל הכוונה לא למען הצאן

אלא לטובתו

לפרנסתו הוא שומר על הצאן ומאכיל אותם

כמו שבנץ אוהב דגים

הוא לא אוהב דגים למה הוא אוכל אותם

הוא אוהב את עצמו לכן הוא אוכל דגים

בידע משה רבנו

שבני ישראל לא יישארו ללא פרנס

הוא ידע שיקפצו הרבה על התפקיד

איזנקוט ולפיד וליברמן וכולם קופצים על

התפקיד שהם ראויים ודאי בבנט המחריד

רק שעל פי רוב אלה מבקשים את טובת עצמם

למצוא בזה פרנסתם בכבודם

לכן ביקש מהקדוש ברוך הוא

שיבכות פרנס על הציבור

ולא תהיה עדת אדוני כצאן

אשר אין להם רועה

זאת אומרת הוא לא דואג להם

הוא דואג לעצמו ואז נשאר רצון ללא רועה

זה שהוא עומד בתור מנהיג והכול

כמה כל תראו כל השליטים בעולם נעמדים בין עשרות מיליארדים למאות מיליארדים

מאיפה הם עשו את זה?

מאיפה הם עשו את זה?

כל אלה שמסביב

אפילו אלה מהחמאס מיליארדים מיליארדים מיליארדים מיליארדים מיליארדים לוקחים הכל, גונבים הכל מהציבור

אז זה רועה שדואג לצאן?

זה רועה דואג לעצמו

אבל יש אחת שדואג לנו, רועי לא אחסר, אני לא אחסר.

רועי, הקדוש ברוך הוא, דואג שאני לא אחסר.

ונתת מהותך עליו.

רשי אומר, נמצאנו למדים פני משה כפני חמה,

פני יהושע כפני לבנה.

הגמרא בבא בתרא עייני.

כתוב שזקנים שבאותו הדור אמרו אוי לאותה בושה,

אוי לאותה כלימה.

לכאורה זה בגלל הפער

בין חמה לבין לבנה.

חמה זה אור עצום,

לבנה אין לה אור מעצמה,

רק השתקפות החמה בל לבנה.

מזה היא מאירה.

זאת אומרת, כאילו יהושע בן ינון אין בו כלום מצד עצמו, רק מצד מה שהעיר בו משה רבינו. ככה ההבנה הפשוטה.

החפץ חיים מבאר בשם רבי איצלם מוולוז'ין,

זכר צדיקים וברכה.

מה ההבדל בין בושה לכלימה?

הוא אומר בושה,

זה כשאדם עומד מול אדם גדול,

הוא מרגיש בושה.

כלימה

זה ביטוי שאדם בעצמו עשה מעשה רע,

אז הבושה במעשה שהוא עשה גורמת לו כלימה.

הוא נכלם.

על משה שהיה גדול שלא היו יכולים להגיע אליו. אף אחד לא יכול להגיע למדרגתו של משה רבינו.

אז פניו כפני חמה

אמרו אוי לאותה בושה.

שהם לא יכולים להגיע לאדם גדול כזה, אוי אוי אוי אוי לאותה בושה.

לעומת יהושע,

שיהושע היה כמותם.

כי הזקנים שבאותו דור היו אומרים,

אוי לאותה. אז הזקנים היו ב-level שלו, היו מעליו עוד כמה,

כמה מאות,

שהיו יותר ממנו.

אבל אלה שהיו בשוויון איתו

פניו כפני לבנה

ואם פניו כפני לבנה ביחס למשה רבנו

ועם כל זה הוא הגיע למה שהגיע להיות המנהיג הבא של עם ישראל המחליף של משה רבנו

הם אמרו אוי לאותה כלימה אוי לאותה כלימה

כי היו גם זקנים

שהיו יכולים להיות כמוהו

והם לא זכו לזה

אז הם נחלמו אתה ממין ממה שלא השיגו את מדרגתו של יהושע.

זה זקנים היו אומרים.

אז לא על משה רבנו ולא על יהושע אלא עליהם עצמם

שהם נחלמים מזה שהיו איתו בשווי

והם לא זכו להיות המנהיגים הבאים והוא זכה

ונתת מהותך עליו. השם מצווה את משה רבנו לתת מהודו עליו, על יהושע בן ענון

הגמרא בבאבא בתרא ע״ה אומרת ונתת מהותך עליו, לא כל הודך

מֶה

תן לו מהעוגה

מֶה

מֶה אותך, לא כל הודך.

בזקנים שבאותו הדור אמרו

פני משה כפני חמה,

פני יהושע כפני לבנה.

אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה.

בספר נפתלי שבע רצון כותב

למה דקדקו הזקנים שבאותו הדור?

למה הם אמרו כן?

מה, הילדים באותו דור לא ראו את ההבדלים בין משה לבין יהושע?

למה אמרו דווקא שזקנים באותו הדור הם אמרו

פני משה?

מישהו מכם יודע?

למה דווקא הזקנים?

טרץ הגדול,

הרב הגדול, נכד

של אב...

קינדקל קדוש מויזון

היה אבא של השאגת אריה

וואי וואי וואי

הוא אומר על פי מה שכתב רבנו חננין

כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר

הם לא קידשו את החודש על פי הראייה

אלא על פי חשבון

כיוון שהם לא ראו את הלבנה בלילה

כי העננים כיסו את המחנה כל הזמן היו מלווים

בשבעה ענני כבוד

והם לא ראו את הלבנה ארבעים שנה בגלל זה

עכשיו מדוקדק

זקנים שבאותו הדור אמרו פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה

כי ארבעים שנה לא ראו את החמה או את הלבנה

וכל מי שנולד במדבר מעולם לא ראה לא חמה ולא לבנה

אז רק הזקנים שהיו באותו הדור הם זוכרים עדיין מה זה חמה ומה זה לבנה

לפני שהיה ענני כבוד

אז לכן רק הם יכולים להגיד את ההפרש וההבדל בין משה רבנו לבין זה

הכל יודוך והכל יש שמחוך והכל יאמרו והכל יאמרו

אין קדוש כשר הכל ידעוך והכל יש שמחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשר הכל ידעוך והכל יש שמחוך והכל הכל הכל הכל יאמרו

אין קדוש כשם, הכל ידוך, הכל ישם בחובה,

מהכל, מהכל, מהכל יאמרו, אין קדוש כשם.

גם אתה, כן?

כבוד.

תודה.

תודה.

הרי אני מכבד.

כן, מצוות חכמים דאורייתא, בשמחה דאורייתא,

גאמן השם יש אסד דאורייתא,

כבד את אבינו תימדו דאורייתא.

לעשות נחת רוע לקדוש ברוך הוא, לעשות נחת רוע לתנא הקדוש,

שיהיו שפתותיו דומות בקבר.