פרפראות וחדושים לפרשת דברים חלק ב' תשפ''ו

- לא מוגה! - 

נציב יום לעילוי נשמת דוד בן סוליקה דינה בת ניסים ומשה זאב בן הרב אריה ליב מנוחתם עדן ולהקמת שכינתה מעפרה ותודות לפעילות כולה אמן אמן אמן

פרפראות וחידושים לפרשת דברים חלק ב' שנת תשפ"ו

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כׇּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב" (דברים א, א).

אומר רש"י, לפי שאין דברי תוכחות הוא מנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן. לפי כך סתם הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל ונשאלת השאלה מה קשור פה הכבוד של ישראל כשמוכיחים צריך שהמוכיח יש כל דברים לפי הבנת המוכח אם הוא אומר לו בלשון קצרה והמוכח מבין במה מדובר, אין טעם לפרט את כל החטאים. ואם לא, אז ודאי שהוא צריך להעריך בשביל שהבן אדם ידע על מה הוא מוכיח אותו. אז למה זה תלוי בכבודן של ישראל? כתוב שזה דברי תוכחות. הוא מזכיר להם את המקומות שהם הכעיסו. ולפי כך הוא סתם את הדברים והזכיר ברמז מפני כבודן של בני ישראל. מה זה קשור? תוכיח אותם בארוכה או בקצרה, ברמז או בפירות. מה זה שייך להכבוד? לא כבוד. טבע העולם. כשאדם חווה הוא עובר מאורעות חשובים ומכריעים בחייו, הם לא משיים מזכרונו ומספיק רמז קל בשביל להזכיר לו את האירוע. אבל אם זה פרטים שוליים לא חשובים, הם נדחקים מזכרונו. ורק אם ירבו בפרטים וישבו אז הוא אומר אה עכשיו אני נזכר. כן. עבור דור המדבר, דור דעה שהם חטאו בסך הכל 40 שנה 10ה חטאים ולא הכל הציבור חלק אנשים פרטיים כל מעורע שהיה להם כמו עגל כמו מרגלים וכולי זה ודאי דברים שאי אפשר לשכוח אותם ולא משיב מזכרונם. הרי בעוון המרגלים הם היו קוראים כל תשעה באב קברים ומתים. איך אפשר לשכוח את המאורה והעגל וכן הלאה? וזה עמד לנגדם כמו שאמר דוד מלכנו וחטתי לנגדי תמיד ודאי באזכור קל ומיד מבינים מה הכוונה כשאתה אומר בין פרן ובין טופל ולבן וחצרות ודי זהב אתה אומר רק את המקומות הם כבר מבינים מיד אז זה מה שאומר אומר רש"י, רש"י אומר לפי כך סתם הדברים זאת אומרת לא ארחי ולא פרט והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל זה כבוד לישראל שהחטאים לא משהו מזכרונם והם זוכרים ומתחרטים עליהם מאוד מאוד זה הכבוד אבל אוי ואבוי מה אתה מדבר על מה אתה מדבר מה מה אה אה זה בושה וחרפה כאילו אתה עשית מעשים כאלה איומים ואתה לא זוכר בכלל כאילו זה לא נחשב אצלך אז זאת אומרת זה שהוא הזכיר להם ברמז זה משום כבודן של ישראל שהם אנשים מכובדים שאחרי שהם חטאו זה לא משכרונם והם יודעים את חומרת המעשים שעשו ומתחרטים עליהם זה אומר ישא ורכה עכשיו כתוב וחצרות ודי זהב רש"י אומר וחצרות הוא הזכיר להם את המחלוקת של קורח בדיזהב הוכיח אותם על העגל עכשיו ידוע שחטא העגל קדם למחלוקת של קורח. אז למה משה רבנו מקדים בדברי התוכחת את מחלוקת קורח בהזכרת חצרות ששם היה המעשה לדי זהב? חטא העגל שבעצם היה מוקדם. למה הוא מאחר אותו באזכור? גם בתהילים. פרק קו כתוב ויקנעו למשה ותפתח הארץ ותבלע ועשו עגל בחורב הקדים גם כן את מעשה קורח לחטא העגל ברשי בפרשת יתרו כב מביא דברי רבותינו במדרש הם מבערים למה נאמרו הדיברות הראשונות אנוכי ולא יהיה לך בלשון יחיד? רבותינו אומרים במדרש למה? למה עשרת הדיברות בלשון יחיד ולא רבים? ליתן פטחון פה למשה ללמד סנגוריה במעשה העגל הקדוש ברוך הוא בכוונה אמר מלשון יחיד כדי שיבוא אחרי מעשה העגל משה רבנו וילמד סנגוריה על ישראל ויאמר לקדוש ברוך הוא למה יחר הפך ועמך הרי לא ציווית להם לא יהיה לכם אלוהים אחרים אין ציווי כזה רק לבדי אתה אמרת לא יהיה לך אלוהים אחרים אם היית אומר לא יהיה לכם אז וודאי שהם חייבים אם הם עשו עגל כי נאמר להם במפורש לא לעשות אלוהים אחרים אתה לא אמרת כך אתה אמרת לא יהיה לך אז זה אומרים חכמים שהקדוש ברוך הוא בכוונה אמר מלשון יחיד ליתן פטחון פה למשה רבנו ללמד זכות על עם ישראל לכן הוא כאילו מתפלל למה י אחרי הפך בעמך אז כל הזכות של ישראל בחטא העגל הייתה בשאל הטענה של משה רבנו שאיסור פסל ומסכה נאמר רק לו אבל הייתה בעיירה קורח ועדתו באו בטענה כיכל העדה כולם קדושים רש"י אומר מה הם אומרים כולם שמעו דברים בסיני מפי הגבורה כולנו שמענו מפי הגבורה מפי הקדוש ברוך את עשרת הדיברות. לא אתם לבדכם שמעתם בסיני אנוכי אדוני אלוהיך. כל העדה שמעו. אז מה הם אומרים? שהם הבינו שמה שאומר הקדוש ברוך הוא זה לך לכל אחד ואחד מעם ישראל. ובטענה הזאת שלהם הם השמיטו את הבסיס של הסנגוריה של משה רבנו. אם משה רוצה להגיד לי אתה אמרת, להם לא אמרת, באו קורה ואמרו מה אתה מבלבל? הוא אמר לכולנו אז נופל את כל הסנגוריה. זאת אומרת עם ישראל מבינים שזה דובר עליהם. אז איך עשיתם עגל? אה זה חטא גדול. אם לא היה מקום שלא להזכיר את זה בתוכחות. אבל מי גרם שיזכירו את זה בתוכחות? קורח ועדתו. לכן הקדים להזכיר את קורח כי בגלל קורח נהיה בדיב. נהיה עניין העגל שרבו זהב לעגל. אבל אם לא, אם לא היה מעשה קורח, לא היה מזכיר את המעשה של קורח, של העגל, כי היה סנגוריה על זה. אז לכן הקדים בחצרות ואחר כך בדיזהב. אפילו שזה לא לפי סדר האירועים, אבל זה הגורם שיהיה העוון של העגל כזה חמור. זה אומר חנוכת התורה. אחר כך כתוב בין פרן ובין טופל ולבן חצרות ודיזר. בן פרן זה על מה שעשו במדבר פרן על ידי המרגלים. חטא המרגלים היה בפרן וחצרות אומר רש"י דבר אחר אמר להם היה לכם ללמוד ממה שעשיתי למרים בחצרות בשביל לשון הרע ואתם נדברתם במקום דיברתם עליי כי חזקו ממנו דיברתם עליי לשון הרע שהעם היושב בארץ ישראל הם יותר חזקים מהקדוש ברוך הוא ולא נוכל לעלות. אז אומר בן פרן ואחר כך מזכיר בחצרות. אז רואים מפה לפי דברי רש"י שמשה רבנו הוכיח אותם פעמיים על החטא של המרגלים. פעם אחת הוא אמר איפה זה היה? בן פרן. פעם שנייה הוא מזכיר מה נעשה למרים בחצרות. זאת אומרת הוא פונה אליהם ואומר להם הייתם צריכים ללמוד ממה שקרה למרים ואתם נדברתם במקום. זאת אומרת חטא המרגלים שהם אמרו כי חזקו ממנו. למה צריך להוכיח אותם פעמיים? פעם אחת להזכיר להם שהם חטו בפרן ופעם אחרת שהיה להם ללמוד בחצרות ממרים ולא להגיד לשון הרע למה צריך אלא זה תוכחה בפני עצמה בחצרות מלבד החטא העמור החמור של המרגלים שהיה בפרן עוד טביעה עליהם וראיה לתוכחה בפני עצמה אם ראיתם מה קרה למרים בעבור לשון הרע על אחיה? אז היה לכם ללמוד ולא לחזור על אותו חטא עוד כלפי קודש בריך הוא. כי הרואה חטא בעונשו ואינו נוטל מוסר. הרי זה חטא ועוון בפני עצמו. שתי תוכחות ושני עונשים. כל בן אדם שעושה עבירה ועוד היה לו ללמוד ממעשה שכבר קרה למישהו אחר ולא למד, יקבל עונש פעמיים כי יש תוכחות פעמיים. זה אומר המהרל מפראג זכר צדיק לברכה. בחצרות בעל החידושי הרים מסביר למה נקראת המחלוקת של קורח חצרות. ידוע ששלמה המלך עליו השלום תיקן עירובי חצרות וזאת לאחד בין כמה משפחות שדרים בחצרות הרבה. העירוב מאחד את החצרות לרשות אחת. קורח רצה לבטל את העירוב בין העם, לעשות מחלוקת, לחלוק ולהפריד, כמו שכתוב בהצותו, מצא ומריבה להרבות מחלוקות בין המשפחות בכיתות השונות, לכן זה מוזכר עניינו וחצרות. אז צריך לשים לב שגם היום קוראים לכל מיני אדמורויות חצרות חצר של הרבי הזה והרבי הזה והרבי הזה שאלה אם זה חצרות עם עירוב או שזה בלי עירוב 11 יום מחורב אומר הכלי יקר על דרך הרמז 11 יום מתאבלים על החורבן. מראש חודש שיהיה הערב, חודש אב עד תשעה באב זה תשעה ימים. בי ז' זה התחילה לחורבן ועשרה בתבת. אז אלה הימים זה 11 תשעה ועוד שניים 11 יום מחורב מהחורבן שצריכים לטענות על זה דיבר משה אל בני ישראל אל כל בני ישראל הואיל משה בארץ התורה למה כופל את התורה ואומרת שהוא דיבר וגם באר יש שתי בחינות של לימוד התורה לישראל. אחד בטור נביא זה דיבר ודבר השם אל משה. דבר אל בני ישראל זה נבואה. והוא היה גם הרב המורה הוראות של עם ישראל. אז הוא צריך ללמד אותם כמו שולחן ערוך. ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כמו שולחן ערוך פרוס סלטים מוכנים הכל אתה צריך לתת להם כמו מרן לבית יוסף שאנחנו יודעים קוראים לזה שולחן ערוך כי הכל ערוך ומסודר לפי כל עניין ועניין אז הוא צריך גם לבאר לבאר לא מספיק שתגיד להם פעמיים שלוש תפסו תפסו לא תפסו מצטער אין דבר כזה אתה צריך לבאר כמו רבי פרדה שלמת התלמיד 400 פעם עד שהוא הבין זה חיוב צריך ללמד עד שיבין אז זאת אומרת זה דיבר וגם באר לכן התורה כופלת דיבר משה ובאר זה אומר הגריס מבריסק זכר צדיק ברכה אחר כך עוד פעם על הפסוק הזה יש ספר קוראים לו כפתור בפרח והוא מביא בשם ספר הכושיות ספר קושיות זה אחד מהראשונים באשכנז בן דורם של תלמידי המהרם מרוטנבורג הוא אומר ככה תיק שלך מפני מה אנו אומרים בכל התלמוד עד שיבוא אליהו ויתרץ קושיות י בעיות תיקו למה נאמר למה אנחנו אומרים כל התלמוד מנין תראה לי מנין מן התורה שאליהו הוא עתיד למה את הספקות? למה הוא יותר משאר הנביאים? איפה זה? לי כמיד דללאור מיזה באורייתא תביא לי מקום שכתוב את זה תרץ מורנו הרב טרושטלין כתוב הוא משה באר את התורה משה אומר מי שיש בשם שלו הואיל הוא יבאר את התורה הואיל זה אליהו אותיות אליהו משה רבנו אומר אליהו יבוא ויבאר את התורה זה לי כמיד דלא רמיזה באורייתא הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל הכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו [שירה] אין קדוש קשה הכל יודוך והכלבוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחו והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה הרי אני מכבד בשמחה דאורייתא גומל נפשו יש חסד דאורייתא קבד את אביך דאורייתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנא הקדוש שיהיה שפתותיו דובות בקבר ‏ver