פרפראות וחידושים לפרשת ואתחנן חלק ז' ולפרשת עקב תשפ"ו

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום מספר 106 של קבוצת שערי תשובה,

יחיאל בן מרים יזכה לרפואה שלמה בתוך שער חולי עמו ישראל,

כל מערכות גופו יחזרו לפעול תקין וישתחרר מבית החולים מהירה לחיים טובים ושלום, אמן.

פרפרות וחידושים לפרשת ואת חנן,

חלק זן ולפרשת עקב שנת תשפו.

ואותו תעבוד,

אומר המדרש תנחומה,

שתהא מפנה עצמך לתורה ולמצוות

ולא תהיה לך עבודה אחרת.

ריבותינו לימדו אותנו מה הכוונה של התורה כשהיא

אומרת ואותו תעבוד.

חובת אדם להיות בכל עת

כעבד כנוע המשרת את אדוניו תמיד,

שעושה מלאכת ריבו עיקר בצורכי עצמו ערעי,

עד שאפילו צורכי גופו גם הם יעשה רק לשם עבודת השם יתברך.

יאכל ויישן

ויעשה כל צרכיו כדי קיום הגוף לעבודת השם.

כמו שאמרו ריבותינו במשנה אבות,

בכל מעשיך יהיו לשם שמיים.

בכל מעשיך,

מעשים שאתה צריך להם כמו אכילה ושתייה ושינה,

בכל מעשיך שלך שהם לצורך עצמך,

גם הם יהיו לשם שמיים.

מעשים אחרים שהם עבודת השם, ודאי צריך להיות השם שלך.

אז מה פשר הציווי ואותו תעבוד,

ושלא תהיה לך עבודה אחרת,

אלא כל מעשיך ופעולותיך לשם עבודת השם?

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה,

בבראשית רבה ט' ו',

והנה טוב מאוד, זו שינה.

שינה זה מוות.

מה, איך זה טוב, מה טוב בזה?

אומר וכי שנה טובה היא,

אלא מתוך שירים.

שאין כמעה,

יש בכוחו לעמוד ולעסוק בתורה.

אז לכן זה טוב מאוד.

כל מה שמשרת את הלימודים בקיום המצוות,

אפילו שזה צורכי גופו,

טוב מאוד.

וכך חובה להתכוון בכל צורכי הגוף לשם שמיים, וזה פירוש נכון,

אומר הרמב״ן.

אז באותו תעבוד, שלא תהיה לך עבודה אחרת.

כל מה שאתה עושה, הכול זה יהיה עבודת השם.

גם ענייני

גופך

גם הם משמשים לעבודת השם.

את אדוני אלוהיך תירא.

על הפסוק איש אמו ואביו תיראו דורשים חכמים זיכרונם רכה.

שלא יושב במקום אביו ובמקום אמו. יש להם מקום קבוע בשולחן

או בבית, שתמיד הם יושבים שם.

אתה לא יכול לשבת שם, מישור.

איש אמו ואביו תיראו, צריך להיות יראה.

לפי זה

נבער גם כן את אדוני אלוהיך תירא, שכתוב פה בפסוק.

גם כן, שלא תשב במקומו של הקדוש ברוך הוא.

אם אתה לא יכול לשבת במקום אביך או במקום אימך,

כל שכן שאתה לא יכול לשבת במקומו של הקדוש ברוך הוא.

איך אפשר לשבת במקומו של הקדוש ברוך הוא? יש לו איזה כיסא באיזשהו מקום? אפשר ללכת שם לשבת? על מה מדובר פה?

הוא אומר לו, אל תהיה טראמפ.

אתה מנהל את העולם, פתאום אתה חושב שאתה מנהל את העולם, אל תשב במקומו, הלא, יש אחד מנהל בעל הבית, הוא מנהל את העולם, אל תבוא במקומו,

תתחיל לסדר זה, ואני זה, וכל זה אתה, כאילו, כי אתה מנהל את העולם, הלא,

הקדוש ברוך הוא עשה, עושה ויעשה לכל המעשים,

ואתה אין לך כוח אפילו גרם אחד לזוז אפילו,

אם הוא לא נותן לך אפשרות.

ואתה פתאום מנהל את העולם ומחליט זה וזה וזה.

אז לכן

לומדים משם שלא לשבת במקומו של הקדוש ברוך הוא.

אז הכל צריך להיות על פי התורה.

על פי התורה זה הקדוש ברוך הוא.

השם אומר בתורה את כל העצות, מה מותר, מה אסור.

לבוא לבן אדם ופתאום הוא אומר לו, זה אני אפטר אותו, זה אני אעיף אותו, זה אני אכען לו, זה אני,

הלו.

זה לפי הקדוש ברוך הוא, הוא מנהל את העולם.

שאלת אותו בתורה איפה, מה, מותר, אסור, אסור מותר,

זהו.

אם אתה עושה מה שכתוב, אז אתה לא מנהל כלום.

אתה מנוהל.

התורה אומרת לך, ואתה מנוהל, זה בסדר גמור, זה בסדר, זה לא נקרא שאתה יושב במקומו.

ואם אתה מחליט לא על פי התורה, ואתה מחליט אתה לעשות, כאילו, אתה המנהל של העולם, ואתה מסדר את העניינים איך שאתה רוצה,

אתה אומר על איסור החמור.

פרשת עקב.

איי, איי, איי, איי, איי, איזה דברים מתוקים עכשיו.

רבי חיים פרידבורג,

הוא היה אח של המהר״ל מפראג.

והוא דרש,

על שמות הפרשיות שיש בספר דברים,

תוכחת

מוסתרת

שאמר משה רבנו לעם ישראל.

אלה הדברים

שאני מדבר בפניכם.

ואתחנן

אני מתחנן עליכם

שתקבלו ותשמרו אותם, את הדברים, אלה הדברים,

עקב,

ראה,

בעקבות כך

שאתם רואים

ששופטים

את כל מעשי בני האדם

ומביאים אותם לדין למעלה.

כי הפרשה הבאה, כי תצא,

שיוצאת הנשמה מהעולם הזה,

ומשמה כי תבוא,

היא באה כבר לעולם הבא.

אז אתה צריך להתכונן,

אתה צריך להיות מוכן,

אתה צריך לדעת שישפטו אותך.

כל זה רמוז בשמות של הפרשיות.

אבל בינתיים

אתם ניצבים,

בינתיים אתם ניצבים, עוד עדיין אתם פה, עוד לא יצאתם ועוד לא הגעתם.

אבל תדעו לכם, וילך,

וילך, אדם אינו יודע מתי הוא הולך מן העולם הזה.

לכן האזינו.

תאזינו לתוכה עד שאני אומר לכם,

ותזכו, ואז יהיה לכם ברכה בעולם הזה.

ובעולם הבא.

מדהים.

ועוד, עוד רמזי פייפה בעניין שידוכים.

בעניין שידוכים.

תבדוק אם עשית כמו שהוא אומר פה.

דברים.

פרשת דברים זה,

מתחילים לדבר על שידוך.

מדברים על שידוך.

אז דבר ראשון צריך, מי שכבר רוצה להשתדך,

שיתחיל בבית חנן.

להתפלל על השידוך, שיצא טוב, שהכול יהיה בסדר.

ואחרי שהציעו לו מישהי,

מתחילה פרשת עקב, לעקוב אחריה,

לברר איזה מידות יש לה, איך היא זה, איך היא הייתה פה, איך היא הייתה בסמינר,

מה היא עשתה וזה.

אחרי שהוא עקב,

פרשת ראה,

עכשיו מחליטים להיפגש, לראות אחד את השני,

כי אסור לאדם לנשאת אישה עד שיראה אותה.

אחרי שהוא ראה אותה, אז שופטים.

צריכים להחליט, לשפוט האם השידוך הזה משמיים,

לא משמיים, מתאים או לא.

ואם כן,

אם זה מתאים, אז כי תצא.

אתה יוצא מבית ההורים, ואתה

מגיע לכיתבול, לבית החדש, שאתה כבר שוכר או קונה, וכו' וכו'.

ואז אתה צריך את האזהרות הבאות.

האזהרות הבאות זה ניצבים, וילך, האזינו,

וזאת הברכה.

אם אתם תהיו ניצבים, כל אחד על דעתו,

אז זה יגרום וילך,

כל אחד ילך לדרכו מחדש,

ותתפרדו.

אבל אם אתם תהיו,

האזינו,

כל אחד מאזין לשני ומקבל את דבריו,

ואזאת ברכה.

אז יהיה לכם ברכה בכל ה...

יפה מאוד, נכון? יפה מאוד?

יפה מאוד.

טוב, ועוד משהו.

בספר על כן קרא שמו,

מובא כמין נוטריקון,

גם כן על השמות של הפרשיות של ספר דברים.

אבל זה הפעם הולך לכיוון של דרשנים.

לא תוכל...

אחת של משה שרמוזה בפרשיות,

ולא ענייני שידוכים שרמוזים בפרשיות.

איך צריך להיות דרשן

מתנהג, האם לדרוש או לא לדרוש?

זה הערות לדרשנים.

אז ככה, זה מתחיל ככה.

דברים ואתחנן.

באים אליו בדברים, מתחננים אליו, תגיד דברים, תגיד דברים.

כבודו,

כבודו יגיד דברי תורה, כבודו.

מתחננים, מתחננים.

כבודו, כבודו יגיד דברי תורה.

טוב,

מה עושה עכשיו זה שמתחננים אליו הדרשן?

אז הוא אומר להם, תשמעו,

יש פרשיות אחרי דברים ואתחנן,

יש גם פרשיות עקב ראה ושופטים.

אז אני צריך לעקוב ולראות

ולשפוט

מה המצב של המאזינים.

אם זה כמו הפרשיות, כי תצא, כי תבוא, ניצבים וילך,

כי תצא, כי תבוא, אחד נכנס, אחד יוצא,

אחד עומד, אחד הולך, ניצבים וילך,

אז אם אתה דרשן טוב,

אתה אומר להם, האזינו, וזו לברוכו.

במקום לתת דרשה והכול אין טעם, כולם מסתובבים, אף אחד לא מקשיב, אוכלים, לא עושים, וזה, ופה ושם.

כן, מה השם של החתן מהכלה?

איש הברח אבותינו, האזינו לברוכו, שלום עליכם, הוא גמר את הדרשה.

הכל יודוך,

והכל ישבחוך,

הכל יאמרו, והכל יאמרו, אין כאן דורש כשר.

ישמחו במלאכותיך,

שמרי, שמרי, שמרי, שמרי שם בת בכור, עונג שם באת עם.

מקדשם, מקדשם, מקדשם, מקדשם שמי שבת.

מקדשם, מקדשם, מקדשם שמי שבת.

הרי אני מחווה לקיים אצלנו עולמים דאוריתא, בשמחה דאוריתא, גומר אף שיש אסד.

דאוריתא, כבדת לו, דאוריתא.