פרפראות וחידושים לפרשת האזינו תשפ"ו - חלק א'

- - - לא מוגה! - - - 

מצווי יום, ליאב ישמבל בן אבבא

בריאות הנפש והגוף, שכל הדאגות והצרות ייעלמו,

יהא אהוב על כולם והצלחה בכל תמיד.

לעילוי נשמת סוניה בת בלילאו,

שנה טובה ומבורכת, גמר חתימה טובה לכל משפחתה בתוך כלל עם ישראל, מהרה אמן.

אמן.

פרפרות וחידושים לפרשת האזינו שני תשפו.

האזינו השמיים והדברה ותשמע הארץ עם רפי.

למה צריך את השמיים והארץ לעדות?

כתוב שהקדוש ברוך הוא הוא הדיין, הוא עד, הוא בעל דין, כמו שכתוב במשנה באבות.

בספר תפארתא גרשוני מביא ישעיה הנביא

אומר שימחו שמיים והאזיני ארץ כי אדוני דיבר בנים גידלתי ורוממתי והם פשעובי.

שאלה,

למה דקדק לכנותם בנים?

הגמרא אומרת

בעבודה זרה ג' כי לעתיד לבוא אומרים עובדי עבודה זרה לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם ישראל שקיבלוה

היכן קיימוה ישראל קיבלו את התורה תראה לנו איפה הם קיימו אותה

אמר להם הקדוש ברוך הוא אני מעיד בהם שקיימו את התורה כולה

אומרים לפניו ריבונו של עולם

כלום יש אב שמעיד על בנו כל הכבוד ידהים לטעון

אבא לא יכול להעיד משום שהוא קרוב

קיבל הקדוש ברוך הוא את טענתו

ואמר להם שמיים וארץ יעידו בהם שקיימו את התורה כולה לכן צריך את השמיים וארץ עדים

ולפי זה יבואר משהו שאלנו למה כתוב בנים אצל ישעיה הנביא

שמעו שמיים ואזיני ארץ למה צריך להגיד

למה הם עדים לו הקדוש ברוך הוא בשביל זה הוא אמר בנים גידלתי ורוממתי

כשהם בנים אין אב מעיד על בנו ולכן צריך את השמיים בארץ שיהיו עדים

ולכן גם אצל משה רבנו השמיים בארץ שימשו כעדים ולא הקדוש ברוך הוא בעצמו

עוד על הפסוק הזה אומר רבי חזקאל משינואה

בספר דברי חזקאל

שלמה אצל השמיים מזכיר דיבור,

דיבור ידוע שזה לשון קשה,

ואצל ארץ נאמר עם רפי, אמירה, שזה עניין רך.

תכלית הייסורים שהקדוש ברוך הוא מביא הוא טוב.

כמו שאמרו חכמים, הקדוש ברוך הוא מביא ייסורים על הצדיקים בעולם הזה כדי שירשו את העולם הבא.

ובעירובין כתוב, זה צריך לקבול ייסורים מאהבה.

אדם מקבל ייסורים צריך לדעת שהשם אוהב אותו, רוצה לתקן אותו, לנקות אותו ולהביא אותו צח ונקי לעולם האמת.

עכשיו, מי שיש לו לב לדעת ועיניים לראות, הוא מבין באמת שהייסורים לטובתו ומקבל אותם באהבה.

אבל אנשים פשוטים בועטים בייסורים ולא מקבלים באהבה,

ולכן הייסורים לא פועלים מתכליתן אצלם.

זאת אומרת, זה נשאר עונש ולא תכלית של תיקון.

וזה אמר משה רבנו, האזינו השמיים ואדבר. השמיים זה הצדיקים שהם נמצאים בגבהים רוחניים.

זה ואדבר. אפשר לדבר איתם, כמו שאומרים, קשות, להביא עליהם ייסורים.

הם יקבלו את זה באהבה.

אבל אצל האנשים הפשוטים, הארציים, ותשמע, הארץ, הארציים, עמי הרצון,

עם רפי.

אצלם לא ילך בייסורים כי הם יבחטו בהם, אז צריך לתת להם

טוב וחסד בהתגלות.

ואז הם אולי יעריכו ויגידו, מה, הקדוש ברוך הוא, למרות שאנחנו לא כל כך,

נותן לנו כל כך הרבה שפע,

אז אנחנו נצטרך,

כן,

כן, היה פה בשבת אורח שאמר לי שהקדוש ברוך הוא העיף עליו כל כך הרבה טובות בתקופה האחרונה,

איך הוא לא יחזיר לו טובה על זה?

אז לכן החליט להשתנות.

כי שם אדוני יקרא, הבו גודל לאלוהינו.

הגמרא בברכות כ' אדם מביאה

על הפסוק הזה שלומדים ממנו את ברכת התורה,

ועל זה הביא החידה הקדוש.

יש בפסוק הזה שבע תיבות.

רמז לשבעה זמנים בשנה שקוראים את התורה.

שני,

חמישי,

שבת,

ראש חודש,

חול המועד, יום.

יום הכיפורים.

אלה שבעה מועדים שקוראים בהם את התורה כנגד שבע התיבות, כי שם אדוני אקרא הבו גודל אלוהינו.

יש בפסוק הזה עשרים וחמש אותיות,

אם אתם יודעים לספור עד עשרים וחמש,

וזה רמז למספר העולים לתורה בשבעת המועדים האלה.

שלושה.

בימי חול ובשבת במנחה, שלושה עולים,

ארבעה עולים בראש חודש,

ובחול המועד זה ארבעה עולים, זה ביחד שבע,

חמישה ביום טוב זה שתים עשרה,

שישה ביום הכיפורים זה שמונה עשרה,

ושבעה בשבת זה עשרים וחמש.

וכל זה מרובז במספר התיבות והאותיות של כי שם אדוני אקרא בקריאת התורה.

מדהים, אחידה הקדוש.

ומובא במערשה בברכות כא, וכן בנפש החיים, על מה שאמרו בברכות, מניין לברכת התורה לפניה,

מן התורה,

נאמר, כי שם אדוני אקרא אבו גודל אלוהינו.

אז שואלים פה שאלה, נפש החיים והמרשה,

וכיצד משמע מהפסוק לעניין ברכת התורה דווקא, מאיפה אנחנו לומדים שזה מדובר דווקא על ברכת התורה?

אלא כבר הזכירו חכמים זיכרונם לך שכל התורה היא שמותיו של הקדוש ברוך הוא.

זאת אומרת, כשהתורה ניתנה לעם ישראל,

היא ניתנה ברצף אותיות דבוקות אחת לשנייה, בלי הפסק של מילים.

למה? כי כל התורה היא שמותיו של הקדוש ברוך הוא, כמו שאומר הרמב״ן,

מתחילה התורה בראשית ברכ, כמו שכתוב, כאילו,

בראש יתברא וכולי. זה הכל שמות, שמות, שמות, שמות.

התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא. כשאני אומר, כי שם אדוני אקרא,

מה זה שם אדוני אקרא? איפה זה שם אדוני?

איפה זה שם אדוני? בתורה.

שם אדוני אקרא, שם אתה יכול לקרוא את שם השם ברצף עד הסוף.

כי שם אדוני אקרא, אז הבו גודל אלוהינו, אז צריך לברך.

מפה לומדים.

שזה הברכה.

עכשיו, האם המהרהר בדברי תורה אינו צריך לברך

או כן צריך לברך?

בשולחן ארוך אור החיים ממזן,

המהרהר בדברי תורה אינו צריך לברך,

אבל בביאור הגרעה,

טמא על כך.

הוא אומר, כל זה צריך עיון.

דקן מברך על המצווה.

וחיליק המצווה בהרהור?

מה לא נאמר, והגית,

והגית בו יומם ולילה, זה בלב.

כמו שנאמר בהגיון ליבי,

הגית זה במחשבה.

והגית בו יום ולילה, אז אתה לומד תורה, אז למה אתה לא מברך?

אבל השולחן ארוך פוסק

שהמערהר בדברי תורה אינו צריך לברך.

ויש רמז לשיטת השולחן הארוך שלא מברכים ברכת התורה על הרהור,

בדברי תורה.

יש פסוק, בליבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך.

ברוך אתה ה' למדני חוקיך בשפתי סיפרתי כל משפטי פיך.

זה בתהילים ק יט פסוקים יא יב יג.

עכשיו שימו לב.

ברוך אתה ה' למדני חוקיך זהו דין ברכת התורה.

לפי זה נפרש את הפסוקים ככה.

לפני ברכת התורה,

בליבי

צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך.

רק בליבי,

לא בשפתיי.

כדי שלא אחטא לך בלימוד תורה בלי ברכת התורה.

אם אני לומד בהגיון הלב,

בלי להוציא מהשפתיים,

אז אני לא חוטא לך כי אני לא צריך לברך ברכת התורה.

אבל אחרי זה כתוב בהמשך ברוך אתה ה' למדני חוקיך.

היינו אחרי ברכת התורה אחרי שאתה מברך ברוך אתה ה' למדני חוקיך אז בשפתי סיפרתי כל משפטי פיך אז אני יכול כבר לומר בשפתיי.

אז בשפתיים זה עם ברכה, בהגיון הלב זה בלי ברכה.

עצור תמים פעולו ככל דרכה משפט אל אמוניו אין עוול.

ואין עוול.

מה זה אין עוול? וכי יש בזה שבח לקדוש ברוך הוא שהוא לא עושה עוול?

אדם שעושה עוול הוא עוול.

אבל איך אפשר להגיד שהשם לא עושה אבל מכי יעלה על הדעת?

מתרץ הגאון רבי ישראל סלנטר

כאשר במלכותא דהר אבאים להעניש אדם על חטאו דנים לא רק לגופו של הנאשם

אלא גם את בני משפחתו דנים

למה אם מכניסים אותו 25 שנה אשתו תהיה אלמנה 25 שנה בניו יתומים

אבל הקדוש ברוך הוא לפני שמעניש מביט על הקרובים

האם מישהו עלול להיפגע ויגיע לו צער שלא מגיע לו מזה שיוודע לו שפלוני מת או תייסר וכולי

כי כל דרכיו משפט

גם על הנידון וגם על הקרובים אלה אמונה ואין עוול במשפטו

כל אחד מקבל עונש המגיע לו ולא יותר לכן מעכבים את העונש מהרשע עד שכל סביבתו יחויבו ברמת הצער הזה

זה אומר בישראל סלנטר מפה לומדים שכדאי שכל אדם יהיו לו חברים טובים וצדיקים מסביבו

כי אם חלילה הוא יצטרך לקבל עונש

והם עלולים להצטער בעונשו כמדידים וקרובים שלו אז ידחו ממנו את העונש

כי רק מתי שהם יהיו ראויים לרמת העונש מהידיעה של מה שנודע להם שקרה לו אז יכולים לפעול עליו

אבל ככל שהוא ירבה כאלה צדיקים וידידים מסביבו זו הגנה שאין כדוגמתה

הכל יאדוך והכל יששמחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם

הכל יאדוך והכל יששמחוך והכל יאמרו והכל יאמרו

אין קדוש גוש, ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שם בדור, עונש הבא, ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שומרי שם, וקוראי עונש הבא.

אההה מקדשי, מקדשי, מקדשי שמי איש שבא,

אההה מקדשי, מקדשי, מקדשי שמי איש שבא.

הרי אני מחבר כאם צנחה ודאורתם.

בשמחה דאורייתו גומר נפשי משחת דאורתו, כבד אביך.

נא אעשוד נחת רועל ונושאים.

נא אעשוד נחת רועל, תרנק הקדוש יוסף תודו דאור.