מי הבעלים על העולם? | הרב אמנון יצחק שליט"א

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה" (שמות כד יב)

'אמר רבי יהושע בן לוי: 'בשעה שעלה משה למרום 

אמרו מלאכי השרת לקב"ה:' רבוש"ע! מה לילוד אשה בינינו?!'

'אמר להם: 'לקבל תורה בא'. 

אמרו לפניו: 'חמדה שגנוזה לפניך תשע מאות ושבעים וארבע דורות (תתקע"ד דורות) קודם שנברא העולם! אתה מבקש לנתנה לבשר ודם? "תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם" (תהלים ח ב). 

אמר לו הקב"ה למשה: 'החזר להן תשובה'. 

אמר לפניו: רבש"ע! תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה? "אָנֹכִי ה' אֱ-לֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ ב) למצרים ירדתם?! לפרעה השתעבדתם?! תורה למה לכם?! "לֹא תִּֿרְצָח לֹא תִּֿנְאָף לֹא תִּֿגְנֹב" (שמות כ יב) קנאה יש ביניכם?! יצר הרע יש ביניכם?!' 

מיד הודו לו להקב"ה! שנאמר: "ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ" (תהלים ח י). 

יש להבין: מה שהזכירו המלאכים "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּּ" משמע כיון שבני אדם עלולים לחטא לפיכך לא יתנו להם את התורה, אז לפי הטענה הזאת אדרבא! "בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין" אדרבא, הם צריכים את התורה בשביל להתגבר על יצרם. 

דבר שני: מה טענו: "תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם" וכי אם אנחנו נקבל את התורה לא יוכלו המלאכים ללמוד תורה בשמים?! אז עם ישראל מקבלים את התורה והם יכולים להמשיך ללמוד את התורה בשמים. בפרט שהם לא התכוונו ללבוש התורה כמו שנתנה לנו אלא לסודות התורה! אז מה הבעיה? הרי בלבוש התורה - זה מה שאנחנו קוראים בפשט, אבל הרי יש את העומק ואת הסוד של התורה, ואת הסודות מה שלא נוגע אליהם בפשט הם ודאי יכולים להמשיך ללמוד! מה הבעיה? 

וכן אנו רואים: שמשה רבנו עלה להר ולמד תורה: "אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" (שמות כד יח) ולאחר חטא העגל בשבירת הלוחות עלה שנית ונשתהה עוד אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, למה צריך בפעם השניה זמן כזה? הלא כבר למד את התורה בראשונה! 

אבל הענין הוא: קודם חטא העגל עמדו עם ישראל לחיות לעולם! כי 'פסקה זוהמתן' ואם לא היו עושים את העגל - היו חיים לעולם כמו האדם הראשון לפני החטא, כמו שאמר הכתוב: "אֲ‍נִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם" (תהלים פב ו) אז לפי זה לא היו כמה מצוות מעיקרא. אז במתן תורה הראשון לא היו מצוות שקשורות למות, כגון: טומאת מת, מצוות יבום, שכל המצוות האלה תלויות במיתה, שאם הם לא היו חוטאים בעגל לא היו מתים, אז מה שייך לצוות אותם על מצוות ודינים ששייכים למיתה?! אבל לאח"כ נִתוֹסְפוּ בגלל שעשו את העגל והיו צריכים לוחות שנִיִּם נתוספו ונשתנו כמה מצוות. אז לכן היה צריך עוד ארבעים יום! אם כן מה אכפת להם למלאכים אם התורה תנתן לנו כמו שהיא לפנינו? 

ועוד, במה נצח משה רבנו את המלאכים שאמר להם: "מה כתיב בה; "לֹא תִּֿרְצָח לֹא תִּֿנְאָף לֹא תִּֿגְנֹב" קנאה יש ביניכם? יצר הרע יש ביניכם?!' מיד ששמעו דבר זה הודו לטענותיו, מה, מקודם לא ידעו מלאכים דבר זה: שאין להם יצר הרע? אז מה הוא חידש להם עכשיו? 

אבל הענין: ע"פ מה שמצאנו בגמרא (סנהדרין קד): 'אנשי כנסת הגדולה מנו שלושה מלכים, וארבע הדיוטות: שאין להם חלק לעולם הבא! ובקשו למנות גם את שלמה המלך ע"ה - שאין לו חלק לעולם הבא, בגלל כמה דברים שהוא כתב שנראו בהתחלה כאילו זה כפירה! 

באה דמות דיוקנו של דוד המלך ע"ה, ונשתטחה לפניהם: שלא ימנו אותו! בהדי הני שאין להם חלק לעולם הבא! ביחד עם אלה שאין להם חלק לעולם הבא. 

ולא השגיחו עליו! אנשי הכנסת הגדולה לא השגיחו בדוד המלך שבא לבקש על בנו: שלא ימנו אותו, אין פרוטקציות, לא השגיחו! 

באה אש מן השמים, וליחכה אש בספסליהם!! 

- ולא השגיחו עליה! לא זזים מההחלטה. 

יצאה בת קול ואמרה להם: "חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב" (משלי כב כט) 

אז אמרו את הפסוק הזה על שלמה המלך. ככה מסיים הגמרא (סנהדרין קד). 

שואל היעב"ץ הראשון: מה כל הרעש שעיכבו מן השמים את אנשי כנסת הדגולה פעם אחרי פעם שלא למנות את שלמה? ממה נפשך; אם מגיע לו העונש - אז מה שונה שלמה המלך מאנשים אחרים ושלא ימנו אותו? מה הוא שונה? מה, יש פרוטקציה? ואם לא מגיע לו שימנו אותו בין אלה שאין להם חלק לעולם הבא? מה אכפת לנו אם אנשי כנסת הגדולה מנו אותו ביחד עם השלושה מלכים? מה אכפת לנו? בלאו הכי זה לא קובע. 

כתב היעב"ץ: לא, מיום שנתנה תורה בארץ: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא" (דברים ל יב) ורק חכמי התורה האמיתיים - הם הבעלים על הבריאה! הם הבעלים על הבריאה, הם גם הפוסקים: מי יש לו חלק לעולם הבא, ומי אין לו חלק לעולם הבא!! ולכן, אם בית כנסת הגדולה היו מונים גם את שלמה עם השלושה מלכים – לא היה מועיל דבר כנגדם, כי לכך נתנה תורה בארץ, ומשום כך רעשה תבל ומלואה: שלא יוציאו מפיהם למנות את שלמה. 

לכן בא דוד המלך, לחכה אש - כדי למנוע אותם שלא יחליטו כך. 

מעתה אנו מבינים: למה התנגדו מלאכי מעלה - שלא נקבל את התורה, כי אם אנחנו בעלים על הבריאה גם הם בכלל. וזה מה שהם טענו: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּּ" כי לא רצו להשתעבד לבני אדם. 

וכן אמרו חז"ל: 'שבשעת החורבן, היו אנשים שידעו חכמה הנסתר והכירו שמות המלאכים הממונים בעולם; זה ממונה על האש, וזה ממונה על המים, ורצו להשביעם! וככה היו יכולים לבטל את גזרת החורבן; לצוות על מלאך האש: 'שלא יהיה אש!' לצוות על מלאך המים: 'שיכבה את האש!' יכולים מה שהם רוצים, יודעים שמות הקודש, יודעים את הסודות של התורה, שולטים בבריאה! מה עשה הקב"ה? החליף את השמות של המלאכים... עכשיו אם הם יודעים את השמות של המלאכים, ויודעים מה לעשות איזה צירופי שמות בשביל להפעיל אותם, להכריח אותם, אתה צריך להגיד את השם של המלאך שאתה פונה אליו, אבל אם החליפו לו את השם אתה לא יכול לפנות! למי? אז אתה לא יכול לפעול. אז מפה רואים: שהיה להם כח לשלוט בבריאה. 

ולמה לא יצווה להם השי"ת שלא ישמעו אליהם? אז שיגיד הקב"ה למלאכים: 'אם הם יגידו משהו - לא נשמע להם!' למה לא אומר ככה? אלא לפי המבואר: חוק הוא, חוק! נתן ה' לבני ישראל: שהם שולטים בבריאה, מעת קבלת התורה הם הבעלים על הבריאה, גם על המלאכים וגם על שרי מעלה, לכן הוצרך הקב"ה להחליף את שמות הממונים. 

ולכן טענו מלאכי השרת: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּּ, תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם" ולא רצו שאנשים בארץ שהם עלולים לחטוא שיהיו בעלים עליהם בשמים. וזה גם מה שאמרו: "מה לילוד אשה בינינו?!" כי המלאכים מופשטים הם אין להם שיכות כלל לענינים גשמים, ומצאו טענה אפילו במשה רבנו שהוא זיכך את החומר שלו כל כך עד שהיה יכול לעללות בגופו השמימה! הגם שהיה שבעת (7) ימים בתוך הענן, ואמרו חז"ל בגמרא (יומא צד): 'למה היה שבעת ימים בתוך הענן? כדי למרק אכילה ושתיה שבמעיו'. והרי בודאי היה משה רבנו בדרגה זו של אדם הראשון קודם החטא! בודאי היה. ב'דעת תבונות' כתב: 'שגופו של האדם הראשון - היה זך ומצוחצח כמו הנשמה שלנו!' הגוף שלו, על כל פנים לא היה הבדל בין משה רבנו לאדם הראשון, אלא בזה; שמשה רבנו היה ילוד אשה ואדם הראשון יציר כפיו של הקב"ה. ועם כל זאת המלאכים טענו כנגדו: "מה לילוד אשה בינינו?!" עצם זה שהוא נולד האשה - זה כבר פחיתות. 

מעתה נבין, גם מה שאמר הקב"ה למשה: "החזר להם תשובה" 

ואמר לפניו: 'מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל פיהם!' שהרי המלאכים כולם קדושים, כולם טהורים, לכן היה משה מתיירא להתווכח עמהם. 

אמר לו הקב"ה: 'אחוז בכסא כבודי והחזר להם תשובה!' 

כאן רמז לו הקב"ה את התשובה להם: כי דוקא משום שהוא ילוד אשה וזיכך את עצמו עד כדי לעלות השמימה, בגלל זה הוא זכה לגדולה הזו! ראיה לכך: שהמלאכים אינם יכולים לאחוז בכיסא כבודו יתברך בשום אופן, כי הם לא עשו כלום לקדושתם ולטהרתם, ככה נבראו, מה שאין כן אדם שעמל לכבוד את יצרו ולעלות מעלה מעלה - הוא גדול מבחינה זו ממלאכי מרום! והוא ראוי לקבל את התורה הקדושה!! 

כאן נעוץ הסוד שגילה משה רבנו למלאכים: כי הם לא היו יכולים לירד לעמקו של דבר זה, ולא עלה דעתם: שעם עובי החומר הטבעי שבאדם - יכול להגביה עצמו מעלה מעלה במעלה יותר גבוה ממלאכי השרת, זה הם לא ידעו. כי נִשְׁמַת חַיִּים לו - חצובה מתחת כסא כבודו יתברך, והיא שותפה לחומר "עָפָר מִן הָאֲדָמָה" (בראשית ב ז) אשר באדם. 

זה מה שאמר להם משה רבנו: 'כלום! קנאה יש ביניכם? יש לכם ניסיונות של קנאה תאווה כבוד בתולדות הרבים שעומדים בהם? מעלים אותנו בקרן אותה יותר מכם! בגלל שיש לנו את אלה ואנחנו מתגברים עליהם - זה מעלה אותנו יותר! משום כך אנחנו ראויים לקבל את התורה'. 

והנה אמת שחכמת אדם מרובה משל המלאכים, ע"י הרכבתו הנפלאה משתי הקצוות, כמו שכתוב: "וַיִּיצֶר ה' אֱ-לֹקִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" אז עָפָר מִן הָאֲדָמָה ו:נִשְׁמַת חַיִּים, אבל בלא תורה - נשאר האדם בחכמה ערומה לבד חסר כל שלימות. זה יכול להיות: 'בהמה חכמה' עיין ערך אלה שאין להם תורה; חכמה, התנהגות, דרך ארץ וכל שאר הענינים – בהמי! 

בלא תורה נשאר האדם בחכמה ערומה לבד חסר כל שלימות. כמו שאמרו חז"ל: 

'אם יאמר לך אדם: 'יש חכמה בגויים'

- תאמין, 

- 'יש תורה בגויים'

- אל תאמין'. 

הקשר בין השמים לארץ - אינו יכול להיות בלי תורה. אין שום קשר לשמים, אין שום קשר לקב"ה בלי תורה, לקדושה ולטהרה אין האדם מגיע אליהם, אלא ע"י לימוד התורה וקיום מצוותיה, לא יוכל אדם להתקדש ולהטהר בלי התורה הקדושה, לא יוכל לעלות מפחת מדותיו המושחתות והרעות בלי התורה. אז הוא יכול לחיות בגינונים... בגינונים של דרך ארץ, אבל ברגע שידרכו לו על הרגל... איך אמרנו פעם? ה'בית שימוש' יפתח - והריח יצא...! כל זמן שזה מכוסה - אין ריח, אבל זה אומר שאין ריח, זה אומר שלא מריחים, כי זה מכוסה, אבל אם פתחת לו את המכסה, דרכת לו על הרגל, כמו הפחים האלה שיש בהם "מדרך כף רגל" אתה פותח - וזה קופץ! פססססס... כל הריח יוצא. 

אתה מכיר את האדם: 'בכוסו, בכיסו, ובכעסו' וכשהכיסויים שלו יורדים מעליו - והריח יוצא לכל רוח... 

אז לכן, הקב"ה אומר למשה: "עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה" אז רק לילוד אשה שייכת התורה בעיקרה, והקב"ה חשק בתחתונים יותר מהעליונים! לכן ברא בריאה מיוחדת: אדם שהוא עשוי מעפר ומנשמה "חֵלֶק אֱ-לוֹקַּ מִמָּעַל" (איוב לא ב) כדי שיעלה את חוּמרוֹ למעלה! למעלה!! למעלה ויזדכך כמו שזכה משה רבנו, וכמו אליהו הנביא, וכמו חנוך אלה שזכו לעבוד על עצמם כראוי, וכל אחד מאתנו יכול לעלות ולתעלות עד המדרגות האלה. 

ולמדנו השבוע שהקב"ה מוחה כף אל כף: "למה לא כל עם ישראל כאברהם אבינו?!" 

ולמדנו: שאם אתה שמח אפילו בשמחה הכי גדולה שאדם מגיע למדרגה של שלמה המלך שהוא אדם חכם מכל אדם, והוא עשיר וחכם ויש מלכות על כל העולם! 

עדין הקב"ה מוחה כף אל כף ואומר: "למה שלמה המלך לא הגעת לאברהם אבינו?" 

אתם שומעים? אין להסתפק במה שאנחנו חושבים: 'במה שאנחנו יכולים להגיע' - חייבים לעמול! 'חייב אדם לומר: 'מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב!". אז נתנו לנו את המפתחות לעולם!! 

מי לא היה רוצה עכשיו שיתנו לו מפתחות של קניון ואומרים לו: "זה שלך! קח, מתנה ליום הולדת" 

נתנו לנו מפתחות של העולם, אתה יכול לשלוט; באמריקה, בסינים, באירופאים, באפריקאים - בכולם אתה יכול לשלוט, יש לך את המפתחות לעולם, איפה? בתורה אתה קובע מה יהיה. עם ישראל במציאותם אם הם בסדר - העולם מרויח, אם הם לא בסדר - העולם סובל! כמו שאנחנו רואים. 

זה שאין גשם כל החורף הזה - הרי זה כתוב במפורש: "וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר" (דברים יא יז) אז ברור שיש חרון אף! וכשכבר הביא הקב"ה הביא את זה בצורה שאין בזה ברכה; קיפאון, סופה! והוא גם לא מרוצה מהעולם כי הוא הקפיא את האמריקאים!! והוא עד עכשיו מקפיא אותם, הם "בפריז"... ובאוסטרליה הוא לא מרוצה - אז הוא שורף להם שמה אלפי דונמים כל הזמן! ומאירופה הוא לא מפסוט - ויש שם שיטפונות בלי סוף. כן, בקיצור הקב"ה מנער את העולם, מנער את העולם, וזה 'לקראת הסוף'. 

כך כתוב: שבסדום ועמורה חמשים ושתים (52) שנה היתה קיימת, עשרים וחמש (25) שנים ראשונות הקב"ה השפיע על סדום ועמורה וסביבותיהם - עושר ואושר ומטעמים! מטעמים זה היה דוּשנה של ארץ ישראל!! אבל הם מרדו בקב"ה ועשו מה שהם רוצים, אז עשרים וחמש שנה אחרי זה הקב"ה התחיל להעניש אותם ולתת להם כל מיני מכות, ו'איתני הטבע' פגעו בהם וכל מיני דברים, והם לא הבינו, ומכיון שלא הבינו - הוא שרף אותם לגמרי! עד שהוא הפך את "סדום ועמורה" לים המלח, ים המוות. שמה הם היו זה מה שנשאר מהם, ים המוות. 

אז כשהקב"ה מתחיל לזעזע את איתני הטבע מה שקוראים להם, כשהוא מראה נחת זרועו, צריך להתכונן לבאות, כי אם העולם לא מבין, אז מקבל עוד ועוד ועוד ועוד עד שיבוא 'תכף ומיד' "גוג ומגוג" ואז כבר הקב"ה צ'יק צ'אק יטפל בהכל "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים" (זכריה יד ד) ומשם הקב"ה ינהל את המלחמה האחרונה, יבער את עמלק מן העולם, וישכין שכינתו בישראל בבנין בית מקדשנו במהרה בימינו - אמן ואמן!! 

"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".