לא תחמד | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

לא תחמוד בית רעך,

לא תחמוד אשת רעך,

ועבדו ואמתו.

האבן עזרא, זיכרונו לחיי העולם הבא,

כתב על הלאו דלא תחמוד

אנשים רבים יתמהו על זאת המצווה.

איך יהיה אדם

שלא יחמוד דבר יפה בליבו?

כל משהו נחמד למראה עיניו.

אז הרבה אנשים תמהים,

הייתכן להשתלט

על החמדה?

איך אדם לא יחמוד דבר יפה בליבו?

כל מה שנחמד למראה עיניו, מה יכחישו?

איך?

ועתה אתן לך משל

דע

כי איש כפרי

שיש לו דעת נכונה,

הוא מדבר על כפרי שיש לו דעת נכונה,

זאת אומרת אדם פשוט,

כפרי,

אבל יש לו דעת נכונה והוא ראה בת מלך

שהיא יפה,

לא יחמוד אותה בליבו שישכב עימה,

כי ידע שזה לא ייתכן.

זאת אומרת אפילו כפרי,

והכפרי הזה אבל יש לו דעת נכונה,

לא יעלה בדעתו דברים כאלה.

מה לא בליבת המלך?

הוא יודע שזה לא ייתכן,

אז ממילא הוא לא יחמוד.

ואל תחשוב זה הכפרי שהוא כאחד מן המשוגעים

שיתאווה שיהיו לו כנפיים לעוף לשמיים.

כל אחד מבין שאדם שיתאווה ויחמוד שיהיו לו כנפיים לעוף לשמיים,

זה משיגנב,

זה משוגע.

אז הוא אומר אבל אחרי שאמרתי לך שיש כפרי כזה בעל דעה

שהוא לא יחמוד את בת המלך,

אז אל תחשוב את הכפרי הזה שהוא משוגע,

כמו משוגע שרוצה שיהיו לו כנפיים לעוף לשמיים.

זאת אומרת, הוא הנורמלי,

אתה משוגע.

אנשים רבים מטמיהים איך ייתכן לאו שלא תחמוד.

איך אפשר לצוות על בן אדם לאו כזה לא תחמוד.

והאבן עזרא מטמיה, איך ייתכן שתחמוד?

איך אתה יכול לחמוד?

ומרחק כל כך גדול הוא בין המצבים.

לא לדמות ששאלה ותשובה יש כאן. זה שואל וזה משיב.

לא.

מי ששואל איך ייתכן לא תחמוד,

אין לו יישוב בשום אופן.

הוא עושה מה שלבו חפץ.

בעולם לא מבינים כלל איך יכולים ללכת

נגד מילוי רצונות וטבעים,

כיוון שלא מובן להם אחרת.

מה פירוש?

יש לי חשק, בא לי, אני רוצה.

מה פירוש? איך אני יכול להילחם נגד הרצונות,

נגד התאוות?

אדם כזה אין לו יישוב בכלל, בשום אופן ליישב את הדברים.

הוא עושה מה שלבו חפץ.

והעולם לא מבין איך אפשר ללכת נגד מילוי הרצונות והטבעים.

לא מובן להם אחרת.

והאבן עזרא, זיכרונו לחיי העולם הבא, טמא, להפך,

איך ייתכן תחמוד?

אצלו זה עניין

כמו לקפוץ אל השמיים, שמישהו מבקש לקפוץ לשמיים, הוא אומר, שיהיה לו כנפיים,

הוא יעלה לשמיים.

האבן עזרא מבין שאין מי שיחלום כמה טוב יהיה אם יהיה שוכן בגלגל מאדים.

יש מישהו שיחשוב איזה כיף אם הייתי גר עכשיו במאדים?

זה כל כך לא שייך, כל כך רחוק, כל כך בלתי בלתי ניסג.

אז איך יכול בן אדם לחמוד מה שלא שלו?

איך?

איך?

כמו שאין לך שייכות למאדים עכשיו,

אין שייכות למה שלא שייך לך.

אז מה העניין?

יש פה חילוק מצבים.

מצבו של האבן עזרא, זיכרונו לברכה, היה שאצלו לא תחמוד זה בחינת הכרח.

לחמוד דבר שהוא לא שלו,

זה כמו לעוף לשמיים.

מה זה נוגע לי?

אתה שמעת? פלוני קנה מכונית חדשה. מה זה ענייני בכלל? בשביל מה אתה מספר לי את זה? כאילו, מה זה נוגע אליי?

מה אני צריך לשקלל?

איזה שקלול אני צריך לעשות? מה זה קשור אליי?

וכמו שהוא ביאר שאי אפשר לקחת דבר שאינו שלו,

כמו איש כפרי,

בעל דעת נכונה,

שלא יעלה על דעתו אפילו אם יראה את בת המלך שהיא יפה, לא יחמוד.

לא יחמוד. מה זה שייך אליו?

מה זה שייך אליו?

אז כמו שביאר שאי אפשר לקחת דבר שאינו שלו.

על כן ישמח בחלקו ולא ישים אל ליבו לחמוד ולהתאבות דבר שאינו שלו.

אדרבה,

אצל איבן עזרא זה בחינת הכרח.

אבל יש אנשים, וזה רוב העולם כמובן, מה זה רוב? כמעט כולם.

איך אפשר לא לחמוד, שהם אומרים?

איך אפשר מצווה לצוות אותי על לא תחמוד?

אצלם לא התיישב התירוץ של איבן עזרא.

הם לא מבינים בכלל, כי המצב שלהם הוא לא מצב של מוכרח, אלא ההפך,

הוא חושב שהוא חופשי בדמיונו,

הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.

במצבם הם אינם מבינים, אתה לא תחמוד.

אבל זה בגלל מצבם,

בגלל שהם מקולקלים מהשכל הישר

ומהמידות הטובות.

לכן,

זה כמו שיש אנשים שיגידו לך, איך אפשר לא לרצוח? בן אדם מרגיז אותי, מה, אני אשאיר אותו חי?

זה אתה כן יכול להבין? זה בדיוק אותו דבר. זה לא תגנוב, לא תרצח, לא תחמוד.

זה אותו דבר, זה אותם לווים.

איך אני יכול לא לגנוב? אין לי מה לאכול ואני רואה פה כסף, מה זה אני לא אגנוב?

מה זה שונה מלא תחמוד?

הכסף בלא תגנוב זה לא שלך,

והלא תחמוד זה גם לא שלך.

אז מה תחמוד מה שלא שלך?

הלא תרצח זה מה, אתה נוטל דבר שלא שלך? אתה נוטל נשמה?

נוטל נשמה של מישהו זה שלך?

אתה יכול לעשות בנשמה מה שאתה רוצה?

זה בדיוק אותו דבר.

רק לא תחמוד זה סבבה.

אה,

זה הנאות, זה תעבוד, זה בא לי, מה?

לא תגנובי, חינכו אותי.

לא תגנוב, מחנכים ילדים. לא תרצח, לא להרביץ, לא זה, מחנכים ילדים. לא תחמוד, אף אחד לא מלמד.

הורים מלמדים לא תחמוד,

לא תחמוד,

מסבירים לילד לא לחמוד.

אל תסתכל בצלה אחת של השני, תאכל מה שיש לפניך.

איך הוא לא הסתכל, הוא רואה שהוא קיבל יותר כפול, איך הוא לא,

מה זה, הוא ישר שואל, מה, מה, מה קרה פה?

מישהו חינך אותו על זה? מישהו מחנך על לא תחמוד? אז ממילא כל העולם טמא, מה זה לא תחמוד?

אף אחד לא מלמד דבר כזה.

אבל אם היו מלמדים,

אז היו פותרים הרבה בעיות,

הרבה בעיות שכולן נובעות מלא תחמוד.

קנאה ולא תחמוד, הולכים ביחד.

לאיבן עזרא זה היה פשוט, פשוט.

איך אפשר?

זה הכרח לא לעולם, אבל זה לא שלי.

זה לא שלי כמו לא תגנוג, כמו לא תרצח, כמו כל דבר.

הבעיה זה חינוך, אין חינוך.

טוב, לא חינכו אותנו, אז אנחנו צריכים להתחנך לבד.

כי זה כתוב בעשרת הדיברות, מה לעשות?

לא חינכו אותך, אתה לא יכול להגיד, אבא שלי לא לימד אותי, לא חינך אותי, וגם הוא עבר על לא תחמוד.

זה לא מעניין, אתה מחוייב ולא תחמוד, אז תלמד, תתחיל ללמוד.

תתחיל ללמוד, להתבונן בדברים, תבין,

אני אמרתי בקצרה, ועליכם נמשיך.

רבי חנן, אני אומר, רק השי אומר,

נושא הקודש ברוך הוא זה כול ישראל.

נפיקו חרבו אותו למשואות, שנה אמורה.