אהבת חסד - א' - הקדמה | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

הקדמת חפץ חיים, לספרו אהבת חסד

יתברך הטוב והמתי והמתחסד עם כל ברועיו

כדכתיב נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו

וביותר לבני ישראל עם קרובו

האהובים לו מאוד

עד שקראם בשם

בנים

וחלק השם

וצווים ללכת בדרכיו

שהם דרכי החסד והרחמים והחנינה כדכתיב עתה ישראל

מה אדוני אלוהיך שואל ממך

כי אם ליראה

ובסוף וללכת בכל דרכיו

אז השם ציווה אותנו ללכת

בדרכי החסד, הרחמים והחנינה שלו בציוויו וללכת בכל דרכיו

ואיתא בספרה

אלו דרכי הקדוש ברוך הוא שנאמר

אדוני אדוני

אל רחום וחנון

ואומר

כל אשר יקרא בשם אדוני יימלט

איך אפשר לאדם להיקרא בשם אדוני

אלא מה המקום נקרא רחום וחנון

אף עתה הביא רחום וחנון

ועושה מתינת חינם לכל

ולא פעם אחת הזהיר אותנו השם יתברך על זה

כי אם בשמונה מקומות

אמר כעניין הזה

פרשת

עקב פרשה א' פסוק ו'

בחמישי פסוק יב' ובשביעי פסוק כב'

ובראה

פרשה שלישי פסוק ה'

עיין שם בפירוש רשי

ובשופטים פרשה חמישי פסוק ט'

ובתבוא פרשה שלישי פסוק יז'

ובשישי פסוק ט'

ובניצבים פרשה שביעי פסוק ט' ז'.

ולבד זה

כל התורה מלאה מזה כאשר נבאר הכל, אם ירצה השם, לקמן.

וחזר וזירז אותנו על ידי נביאיו הקדושים

על עניין זה.

וכדכתיב,

הגיד לך אדם מה טוב

ומה אדוני דורש ממך,

כי אם עשות משפט

ואהבת חסד.

וכל זה הוא רק לטובתנו.

וכדי מסיים הקרא בפרשת עקב הנ״ל,

אחר כל הדברים שפרט מתחילה ליראה וללכת בכל דרכיו,

כתב לבסוף, לטוב לך.

והיינו, דכפי גדר ההרגל שהרגיל אדם עצמו במידת הטוב והחסד כל ימיו,

כן, לפי הערך הזה יקבל אחר כך השפעת טובו

ורוב חסדו של הקדוש ברוך הוא בעולם הזה ובעולם הבא.

ובכמה מקומות,

בכתובים

וגם במאמרי חכמים, זיכרונם לברכה,

מצינו שישבו את המידה הקדושה הזו לתורה בין

להינצל על ידה מכל צרה בעולם הזה ובעולם הבא,

ובין שיזכו על ידה לכל טוב.

ולפי שקצר המצע משתרע פה,

לכן אעתיק פה רק איזה מהכתובים

ומאמרי חכמים, זיכרונם לברכה,

והיותר, אם ירצה השם, נבאר הכל לכמן בפנים הספר.

אז מצוות החסד היא מועלת לכפרת עוונותיו של אדם.

בחדכתי במשלט טז בחסד ואמת יכופר עוון

ואמרו חכמים, זיכרונם לברכה, בברכותיהם,

חסד זו גמילות חסדים

שנאמר רודף צדקה והחסד חיים ימצא.

אמת,

זו התורה,

שנאמר אמת כן ואל תמכור.

ואיתה באבוד רבי נתן

פעם אחת היה רבי יוחנן בן זכאי

יוצא מירושלים,

והיה רבי יהושע הולך אחריו

וראה בית המקדש חרב.

אמר רבי יהושע,

אוי לנו על זה שהוא חרב,

מקום שמכפרים בו עוונותיהם של ישראל.

אמר לו בני,

אל יהיה רע לך.

יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה.

באיזה זה?

גמילות חסדים,

שנאמר כחסד חפצתי ולא זבח.

זאת אומרת,

מה שבית המקדש היום מכפר עוונותיהם של ישראל,

היום זה עמוד של גמילות חסדים.

הפסוק אומר, כי חסד חפצתי ולא זבח.

וראה עוד כוח המידה הקדושה הזו,

שהיא מועלת לאריך ימיו של אדם,

כמו שמצינו בבני עלי,

שנגזר עליהם,

וכל מרבית ביתך ימותו אנשים.

זאת אומרת, שימותו בקיצור ימים.

והיה גזר דין שיש עימו שבועה שאינו מתקרע,

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה.

ואף על פי כן,

כשהוציא הקדוש ברוך הוא את הגזר דין עליהם,

רימז להם

שבתורה ובגמילות חסדים

יוכלו לבטל דבר זה ויאריכו ימים.

וכד כתיב,

לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עוון בית עלי בזבח ובמנחה.

ואמר אבייה,

בזבח ובמנחה אינו מתכפר,

אבל מתכפר הוא בתורה ובגבילות חסדים.

וכן איתה בראש השנה יח.

ואמרו שם עוד,

שימו לב,

דאבייה ורבא תרוויהו מדבת עלי כעתן.

שניהם, גם אבייה ורבא, שניהם היו מבית עלי.

והייתה עליהם הגזרה הזאת.

רבא

דעסק בתורה חי ארבעים שנים.

רק ארבעים שנה.

אבייה דעסק בתורה ובגמילות חסדים

חי שיטין שינין.

שישים שנה, עוד עשרים שנה הוסיפו לו.

ומי אמר את זה?

מי אמר?

אבייה בעצמו אמר, בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בתורה ובגמילות חסדים.

ואכן ככה היה איתו בעצמו.

שהוא עשה גם בתורה וגם בגמילות חסדים. יש חושבים

שאם עוסקים בגמילות חסדים זה על חשבון

התורה שלהם.

והקדוש ברוך הוא מאריך להם חיים בזכות הגמילות חסדים,

ולא מפסידים מהתורה שלהם.

והגמילות חסדים גם מועלת להינצל מחבלו של משיח.

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה בסנהדרין צדיק ח',

שאלו תלמידיו את רבי אליעזר,

מה יעשה אדם להינצל מחבלו של משיח?

אמר להם יעסוק בתורה ובגמילות חסדים.

והזכות הזו עומדת לו לאדם לכל הדורות שאחריו.

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה בילקו תהילים.

החסד עומדת לו לאדם עד סוף כל הדורות,

שנאמר וחסד אדוני מעולם ועד עולם על יראב.

ומצווה זו היא עושה שלום גדול בינינו

לבין אבינו שבשמיים.

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה בבבא בתרא דף יוד.

אמר רבי אליעזר ברבי יוסף

כל צדקה וחסד שישראל עושים בעולם הזה,

שלום גדול ופרקליטין גדולים בין ישראל לאביהם שבשמיים.

והמידה הזאת היא עומדת ברומו של עולם ממש למתבונן בתורה את גודל עניינה.

זה לשון המדרשתות, פרק ד',

בוא וראה כוחן של בעלי צדקה וגומלי חסד

שאין חוסין

לא בצל שחר

ולא בצל כנפי ארץ

ולא בצל כנפי שמש

ולא בצל כנפי חיות

ולא בצל כנפי כרובים

ולא בצל כנפי נשרים

אלא בצל מי שאמר והיה העולם

שנאמר

מה יקר חסדך אלוהים

ובני אדם

בצל כנפיך יחסיון

ולהפך

כמה גרוע האדם שאין בו מידת החסד והרחמים

שהוא מרחיק עצמו מהקדוש ברוך הוא שהוא מקור הרחמים והחנינה והכתוב קוראו בליעל עבור זה

ראה מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה בילקוט

פרשת ראה

פסוק י״ד

על הפסוק פן יהיה דבר עם לבבך וליעל

לאמור קרבה שנת השבע

הווי מזהיר

שלא תימנע ותמנע רחמים

שכל המוני הרחמים מקיש לעבודת גילולים

ופורק מלכות שמיים מעליו

שנאמר בלי עול

בפסוק הזה של ישמר לך אינו קאה על מניעת הצדקה לחוד

כי אם על מניעת הלוואה גם כן

כן כך כתוב בגיטין ל״ז

בגמרא שם

ובשערי תשובה רבנו יונה בספר החינוך במצווה ת״פ״

ובעוונות הרבים

כמה וכמה אנשים

שהעניין הזה רפוי בידם

בהתבונן לדעת אומר החפץ חיים

סיבת הדבר

ומצאתי כי שתיים הנה

אחת

מצד מיעוט ידיעה בעצם עניינה שאינם יודעים פרטי העניינים על מה מונח שם

מידה זו

כי באמת מידת החסד כוללת בתוכה כמה וכמה סוגים

לעשירים ולעניים

לחיים ולמתים

חסד שעושה בגופו

וחסד שעושה בממונו

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה בסוכה דף מ' ט'

ובכל סוג וסוג

יש בה כמה עניינים

בכל עניין ועניין

יש בה כמה פרטים

כמו שיתבאר אם ירצה השם

בפרקים הבאים

דבר שני

מצד שאינם יודעים את גודל מהותה

כמה היא פועלת בתעצומות עוזה על האדם האוחז בה ומחזיקה להיטיב עמו בכל ענייניו

בין

בימי חייו בעולם הזה ובין

לעולם הבא ובין להינצל על ידה מיום הדין הגדול

על כן קמתי ונתעוררתי בחסד השם יתברך

אך חונן ומתחסד עם ברואיו

להעריך לפני הכל את מידת החסד

בכל ענייניה

כפי מה שהשיגה ידי בעזרת השם יתברך

ואחלק את הספר הזה לשלושה חלקים

חלק ראשון

יבואר עיקרו בעניין דיני גמילות חסדים של הלוואת ממון

לעשירים ולעניים

בכל פרטיהם

וגם מבואר בו דיני השבת אהבות

ודיני

תשלומי שכיר בזמנו ועוד כמה הלכות הנוגעים למעשה

בחלק ב'

יבואר בו גודל שכר המחזיקים

במידת החסד בעולם הזה ובעולם הבא

ולהפך

גודל עונש המרפים ידיהם ממידה זו

ונתקבץ כל זה משס בבלי

וירושלמי

ומדרשי החכמים זיכרונם לברכה מדברים בעניין זה

גם יבואר בו כמה עצות ותחבולות

איך להשיג מידה זו

ולהסיר כל המפריעים ממנה

גם יבואר בו כמה ענייני התנהגות

במידת צדקה

לעניין מעשר וחומש

ועוד כמה עניינים הנצרכים לדע בעניין צדקה

בחלק השלישי

יבואר בו כל העניינים הנכללים

במידת החסד כהכנסת אורחים

וביקור חולים וכיוצא בזה

וקראתי שם החיבור בכללו

אהבת חסד

על שם הכתוב

הגיד לך אדם מה טוב

ומה אדוני דורש ממך

כי אם עשות משפט

ואהבת חסד

זה לא עשיית חסד

זה אהבת חסד

זה לרדוף חסד

זה לאהוב את החסד, זה לא בהזדמן

וגם הצגתי באור סביב לו

וקרטיב בשם נתיב החסד

וכשמו כן הוא, כי הוא מורה דרך ונתיב

לדע מקור מוצאו

מן הגמרא ומן הפוסקים.

מכאן ולהבא

נעבור בעזרת השם ובלי נדר

על הספר כולו אהבת חסד

כדי שנהיה בקיאים

בדיני החסד

שכל המעלות שהזכרנו בקצרה פה יהיו באמתחתנו

הן בעולם הזה והן לעולם הבא

הן בהארכת ימים

והן ביום הדין הגדול

וגם

ובפרט במה שמתקרב אלינו מלחמת גוג ומגוג.

רבי חנני אומר הגשיוא אומר

נוסע הקדוש ברוך הוא, נוסע קדוש ישראל,

לפיקו חרבו ל...