אהבת חסד - ב' - פתיחה לעניני חסד | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

לענייני מידת החסד מתוך ספרו של החפץ חיים זכר צדיק לברכה

אהבת חסד

אמרו חכמים זיכרונם לברכה

דרש ריבי שמלאי

תורה תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים

תחילתה גמילות חסדים לכתיב ויעש אדוני אלוהים לאדם ולאשתו

קטנות עור וילבישם

זה גמילות חסד להלביש ערומים

וסופה גמילות חסדים

דכתיב ויקבור אותו וגיא

קבורת המת זה גמילות חסדים

אז בתחילתה וסופה רואים שהקדוש ברוך הוא כביכול בעצמו גומל חסדים

יש לך הוראת דין יותר טובה מזאת?

הנה חכמים זיכרונם לברכה גילו לנו את גודל העניין של חסד

שרמזה לנו התורה עליה בתחילתה ובסופה

אבל באמת

לאו דווקא באלו המקומות לבד

די כמה פרשיות של תורה מלאות מזה

כאשר נבאר בעזרת השם יתברך

אתם שמים לב שהחפץ חיים חי

אתם רואים הוא מדבר היום

תשמעו

אדם הניח ספרים לאחר מותו, הוא חי, ממשיכים להגיד את דבריו

נמשיך לבאר בעזרת השם

תחילת הכול

צריך האדם לדע

שגדר גמילות חסדים אינו מונח דווקא על הלוואת ממון כמו שסוברים מזה אנשים

אלא הוא מונח על כל ענייני הטוב שאדם עושה חסד

ומיטיב לחברו בחינם

יש שמתחסד עמו בממונו

כגון שמשאיל לו בהמה או כלי

או הלוואת ממון וכל כיוצא בזה

שהוא עושה בממונו טובה לחברו

וזה נקרא בפי חכמים זיכרונם לברכה בשם

גמילות חסדים שבממונו

ויש שמתחסד עמו בגופו

וגם זה ייפול תחת שני סוגים

יש שהוא מיטיב לחיים

בגופו

ויש שהוא מיטיב למתים

בגופו

לחיים

כגון שמכניס אורחים לביתו

ומטריח עצמו לפניהם

כמו שאנחנו מכינים פה סעודת ראש חודש

לכל המנויים ולכל האחרים ולכל המשתתפים בעורכי ההרצאות

וכל אלה שבקהילה וכל דבר שרק אפשר

אז יש שעושה את זה בגופו מכניס אורחים לביתו ומטריח עצמו לפניהם

וכן מצוות לוויה שמלווה אותם לא במותם בחייהם

איך שהוא יוצא מלווה אותו לפחות 400 מצווה גדולה מאוד

יש לזה דינים בתוך העיר, לא בתוך העיר, יוצא מחוץ לעיר, בתוך העיר וכו'

וכן שמחת חתן וכלה כמובן במקום שאין פריצות והכול בסדר והכשרות שם בסדר וזה כמעט בלתי אפשרי

ביקור חולים

זו מצוות גמילות חסדים בגופו

וניחום אבלים

זו מצוות גמילות חסדים בגופו

וכל כהיה גבנה דברים שמטיב בגופו לחברו החי

אז ניחום אבלים פה אומר החפץ האם זה גם גמילות חסדים לחי

ואבאר אם ירצה השם לקמן בפרקים הבאים כוללו הדברים וכיוצא בהם

זה רק כותרות, רק נגיעות

ויש גמילות חסדים שבגופו שעושה למתים

היינו הוצאת המת

וההתעסקות בכל צורכי הקבורה

לשאת המיתה

וללך לפניו

ולספוד

ולחפור

ולקבור

כל אלו הכל מכונים בשם גמילות חסדים.

ועיין עוד בסוכה דף מ״ט עמוד ב׳ וברש״י שם וברמב״ם פרק י״ד מלכות

אבל ותמצא כל דברינו.

וכל זה נכנס בכלל מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך

היינו כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים

עשה אותם לאחיך

אז מעבר לזה שאתה מקיים מצוות עשה דאורייתא לפי הרמב״ם

אתה גם

נכנס ומכליל ונכלל בתוך מצוות ואהבת לרעך כמוך.

ועתה נעריך לפני הכל

איך שכל התורה מלאה

מענייני החסד

כדי שיתבונן האדם כמה יקר הוא עניין החסד בעיני השם יתברך.

תחילת הכל במה שכתוב

ויבן את הצלע אשר לקח

ודרשו חכמים זיכרונם לברכה

בברכות סמ״א מלמד שכלעה הקדוש ברוך הוא לחווה

וגם

במה שכתוב ויביאיה אל האדם

דרשו מלמד שנעשה הקדוש ברוך הוא שושבין לאדם

וגם בפרשת נוח

שסיפרה לנו התורה וישת וישכר

ויתגל בתוך אהולו

כתוב

וירא חם

ויקח שם יפת את השמלה וישימו על שכם שניהם

ויכסו את ערוות אביהם

והם לא היו מצווים על זה

כי אין זה משבע מצוות בני נוח

וזה רק מצד מידת החסד

אז זאת אומרת

הם עשו חסד שכיסו ערוות אביהם מצד החסד

חם

כתוב שסרסו

לפי מאן דאמר

וגם סיפרה לנו

את הברכה שברך אותם נוח

ונתקיים לבסוף

להראות לנו את גדולת המידה שצריך האדם להתחסד עם חברו

ולחפות על קלונו בכל כוחו

כמו שהוא חס על כבוד עצמו

לא מדובר כמובן ברשעים וחוטאים ומחטיאים שצריך לחשוף קלונם ברבים

אבל מי שלא צריך לחפות על קלונו בכל כוחו

פה יש הערה שהיא חשובה מאוד

ותראו דבר מדהים שחושף לנו החפץ חיים

ממש להתפעל מדהים מה זה מידה כנגד מידה

מזה שכתוב שהתורה סיפרה לנו שנוח שתה והשתכר

והתגלה בערוותו באוהל

בגלל השכרות

בזה נראה לבאר מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה בסוטה ל״ו על הפסוק

וגם את הצרעה יישלח״

אז הקדוש ברוך הוא שלח את הצרעה שהכתה את האמורים וכולי וכולי

וכתוב שהייתה זורקת בהם מרה

ומסרסטן

ומסמאה את העיניים

הייתה שולחת מרה

ושפריץ אחד היה מסמא את העיניים של האמורים

והשפריץ השני של המראה היה מסרס אותם

זה האפאצ'י של פעם

שולח להם טילים דרך צרעות

וזה מה שעושה להם מה העניין כאילו אתה מנסמא את העיניים ולסרס אותם

נגיד פגיעה אחת בלב אחת בזה ומסיים את הסיפור מה זה החלוקה

שני מקומות מה קרה פה מדהים מדהים ממש להתפעל

למה דווקא אלו שני העניינים

ונראה לי

אומר החפץ חיים תראו מה זה יהודי יקר אה

ונראה לי

משום דחם אבי כנען

קלקל בזה בשני דברים

אחד שראה ערוות אביו

ולא חשש לכסותו כלל שלא יתבזה יותר

וכדעית במדרש על פסוק זה

ארורים הרשעים

שגם הראייה שלהם הוא מזיק

ולכן

ולא כן עשו שם ויפת

שבכל כוחן עמלו שלא לראות ערוות אביהם

וזה הדין

כשאדם הולך עם אביו למקווה או שיוצא מהמקווה אסור לו

להסתכל כי דכתי בקרא וילכו אחורנית

זאת אומרת הם לא רצו ללכת כלפי

ועוד שנית

שסרסו

לפי מנדא אמר שאמרנו שחם סרס את אביו

למה הוא סרס את אביו?

הוא אמר

לאדם הראשון

היה שני בנים

והם שני בנים לא יכלו להתחלק בכל העולם עד שעמד אחד הרג את השני

כאילו לא הסתדרו שכל אחד יקבל חצי אמרו מה פתאום אני שלא חצי

הרג אותו

אנחנו שלושה אחים

אם אבא שלנו ממשיך להביא ילדים וואי וואי וואי מה יהיה

אז סרס אותו שלא יביא יותר ילדים

ולכן נענשו אחר כך בני כנען

צאצאיו

שהיו מזרעו מידה במידה

שהיה גם הצרעה מסרסת אותם כנגד הסירוץ שהוא עשה

וגם מסמאה להם את העיניים כנגד מה שהוא הסתכל בערוות אביו

מבהיל על הרעיון

איך הדברים מסתדרים

אה

הפלא ופלא

ובכן

וגם בפרשת לך לך

סיפרה תורה את מלחמת ארבעת המלכים

ואיך טרח אברהם בכל כוחו

וגם הוליך עימו שאר האנשים לזה

והם ענר אשכול וממרא

והכל כדי להציל את לוט ורכושו מן הצרה

זה חסד גדול וגמור

מי חייב אותו?

ואף שלוט היה פושע בדבר

כמו שכתוב הוא יושב בסדום

מי אמר לך ללכת אצל הרשעים?

וכמו שפרש רש״י מי גרם לעשות ישיבתו בסדום?

אף על פי כן התחסד אברהם עמו כדי להצילו

מבהיל

עכשיו כותב פה בהערה

לפי מה שידוע שהאבות קיימו כל התורה שבכתב ושבעל פה

וכמו שכתוב עקב אשר שמע אברהם בקולי

ואשמור משמרתי וכו'

ותורותיי

אז כתוב שהוא אברהם אבינו ואבות כולם קיימו את כל התורה כולה תורה שבכתב ותורה שבעל פה

וכמו שפרש רש״י שם

כוונת אברהם היה כדי לקיים בזה מה שכתוב

לא תעמוד על דם רעך ועל פי המקובל לנו מחכמים זיכרונם לברכה

בגמרא בסנהדרין ע' ג'

דם חויב אפילו לשכור אנשים לזה

זאת אומרת אם אדם רואה

שדם של חברו עומד להישפך

כן זה לא דווקא דם ממש

גם ששופכים את דמו של אדם לאו דווקא בדם ממש

כמו שעשו לי

אז לא תעמוד על דם רעך אז המצווה מחייבת ואפילו לשכור אנשים להצילו

לשכור אנשים להצילו

נגיד אדם רואה אדם טובע בנהר

הוא לא יודע לסחוט הוא אומר טוב תשלם אלף דולר תביא שחיין

מי שיקפוץ אני אשלם לו אלף דולר מי שזה ינין תצילו אותו תצילו לא רק לצעוק תצילו תשחרר כסף

זה מה שהסברתי במשך שנים

שכל האנשים שלא תרמו לשופר

עלולים לטבע למה?

לא תעמוד על דם רעך

יש הרבה חילונים עדיין

ובהפצת יהדות דיסקים וכל שאר הדברים שאנחנו עושים הפנייתם לאתר או לכל מקום וזה

אתה מציל נפשות

שלא תעבור על לא תעמוד על דם רעך ובפרט אם זה אחיך אחותך אביך אמך סבכה סבתך וכולי לא תעמוד על דם רעך

אז אחד אומר אני לא יודע לשכנע לא יודע זה אתה לא יודע לשכנע?

תסקור אנשים תעשה הרצאה אל תעשה הרצאה תקח דיסקים מתחלק מה פירוש שאתה לא יכול

תעשה אתה לא יכול לעמוד על דם רעיך

אם היו מקיימים מצווה זו עם ישראל היו נגלים

אבל לא עושים

או לא עושים כראוי

ואפשר להציל בקלות

אז לכן

אברהם מבין שלא תעמוד על דם רעיך לא תשבוי אפילו שהוא רשע במעשיו

והוא גרם לעצמו הוא נחלץ ומגייס עוד

את ענר, אשכול, ממרה וכולי, יוצאים

ואף שהיה מקום סכנה,

בטח בשם שלא יאונה לו כל רע

ולכך אמר לו השם יתברך אחר כך במחזה אל תירא אברהם

סחרחר הרבה מאוד

היינו מה שקיים את המצווה בשלמות

וגם לא נהנה ממנה מאומה

שהוא לא לקח מחוט ועד שרוך נעל

אז אל תירא אני מגן

אני מגן, מגן אברהם

אז רואים מפה למה הלך ועשה את החסד הזה?

כי הוא הבין שלא תעמוד על דם רעיך

זו מצווה שצריך לקיים אפילו שהוא רשע

אפילו שהוא הכניס את עצמו לבלאגן

זה בפרשת לך לך, בפרשת וירא

כולה מלאה ממידת החסד

כי בפסוק הראשון מדבר כבר בעניין ביקור חולים

שהקדוש ברוך הוא בא לבקר את החולה, את אברהם אבינו

ואחר כך בעניין הכנסת אורחים

לגודל זריזותו של אברהם אבינו לזה

וכל זה הוא בכלל גמילות חסדים

עד שאמרו חכמים שגדולה הכנסת אורחים

יותר מהקבלת פני שכינה שהרי השם עומד כביכול ומדבר עמו ואומר לו תעמוד רגע אני הולך

יש אורחים

איך עושה כזה דבר?

איך עושה כזה דבר?

אם מישהו יהיה לו גילוי אליהו, באמצע גילוי אליהו יבוא לאורח

הוא יעזוב את אליהו?

ילך לך לסורח?

ואתה מדבר עם השכינה, קדוש ברוך הוא

ואתה אומר לו סליחה רגע, תעמוד אל תעבור, אני הולך לגן אתה יודע, זה לערבים צריך לתת להם ככה לשונות בחרדל וזה אני

יש פה קייטרינג, קייטרינג אברהם

מה זה?

אלא יודע אברהם אבינו שזה רצונו יתברך גמילות חסדים כי לא כל התורה כולה היא גמילות חסדים תחילתה גמילות סופה, מההתחלה ועד הסוף כולה גמילות חסדים זה מה שהשם רוצה, עולם חסד ייבנה אז עכשיו שהזדמנה לו ההזדמנות להראות לקדוש ברוך הוא בפועל, לא בשביל להראות אבל לעשות את זה, אז מה הוא ידחה אותה?

מה קודם למה?

אתם שומעים?

לעשות רצונך חפצתי, הנה הזדמנה עכשיו

אז רואים פה את גודל החסד בפרשה הזאת של הכנסת

אורחים וגודל זריזותו של אברהם אבינו לזה וכל זה הוא בכלל גמילות חסדים כי דעיתם בא במציע ל' ובשבת קכז'

ואחר כך הודיע לנו הכתוב שחיבת השם יתברך לאברהם, שימו לב

היה בעבור אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו

לשמור דרך השם

לעשות צדקה ומשפט

וידוע שהחסד הוא גם כן בכלל צדקה

וגדול ממנה כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה

החסד יותר גדול מהצדקה כי צדקה על החיים

וחסד גם למתים

צדקה על העניים

וחסד גם לעשירים

צדקה

זה לחיים אמרנו נכון?

כן, איי איי איי, אז עכשיו,

אז זאת אומרת

שצדקה וחסד, תשמעו למה הקדוש ברוך הוא אהב את אברהם, אתם יודעים למה הוא אהב את אברהם?

אני עוד פעם חוזר על הפסוק, הפסוק אומר

שחיבת השם יתברך לאברהם הייתה בעבור אשר יצווה את בניו

ואת ביתו אחריו

לשמור דרך השם

מה זה לשמור דרך השם?

לעשות צדקה ומשפט

לכאורה עם משפט אין צדקה

ועם צדקה אין משפט

כי משפט זה דין

לא זזים ימינה ושמאלה זה דין

צדקה זה לפני משורת הדין

איך זה מסתדר? הוא אוהב את אברהם אבינו

בגלל שהוא ציווה את בניו ואת ביתו אחריו

לשמור דרך השם מהי דרך השם?

לעשות צדקה ומשפט

מביא פה החפץ חיים פירוש

מתוק מדבש

כדאי היה לרדת לעולם רק בשביל הפירוש הזה

מי שידע להסביר מה שאמר פה החפץ חיים

לא מאלה ששמעו אותי פה בשבת

מי שיכוון בדיוק מה הכוונה פה, בדיוק אבל

מקבל ממני עכשיו 500 שקל

אז אני נותן לכם דקה לחשוב למה שאני אחזור על השאלה?

דיברתי עד עכשיו מה זה תחזור על השאלה?

מי שלא הקשיב, הפסיד 500 שקל

תקשיבו כל הזמן

טוב, סתם אתה רוצה להגיד משהו? בבקשה תגיד מה אתה יודע על דוד המלך? מה אתה יודע על דוד? לא, תענה פה שתשובה, פשוט בלי סיפורים מה שאתה יודע שהוא היה שופט בלי, בלי, בלי, בלי, בלי אני יודע, ואחר כך היה נותן כסף, כן אני שואל עכשיו פה, אתה רוצה להסביר מה הוא אהב אצל אברהם אבינו?

מה הוא אהב? האמת?

כן?

לא יודע, אני חושב שברור,

הראשון שקרה לו, לא.

ובכן,

יהי רצון, עכשיו תשמעו.

לכאורה,

עם משפט אין צדקה

ועם צדקה אין משפט, אלא כוונה.

לכל אדם יש לו שני עניינים,

כל אדם.

אחד,

שהוא לא ייגע בנכסי חברו ובכבודו,

אל תיגע בנכסים של החבר שלך

ואל תיגע בכבוד שלו.

ואחד,

שחברו לא ייגע בנכסיו ובכבודו. כל אחד צריך לשמור

על הכבוד של השני. יהי כבוד חברך,

חביב עליך כשלך.

יהי ממון חברך,

חביב עליך כשלך.

כבודו של חברך וממונו,

אל תיגע בהם.

גם הוא שלא ייגע בשלך, זהו.

כל אחד ישמור,

כמו שאמרנו.

מה שאמרנו על חכמים? יהי ממון בכבוד חברך חביב עליך כשלך.

זהו.

והנה,

הדרך הטובה שהשם יתברך רוצה בה הוא כך.

תקשיבו.

לעניין

לגעת בנכסי חברו,

צריך ללך בדרך המשפט

לא לנגוע בו אפילו באפס קצהו,

וצריך לדעת חומר איסור גזל

שכל הגוזל את חברו שווה פרוטה כאילו נוטל את נפשו,

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

וכן שלא לנגוע בכבודו

על ידי איזה אופן שהוא,

כי אם הוא מאנה אותו בדברים,

דהיינו מצער אותו, עובר בלאו

דלא תונו איש את עמיתו.

ואם הוא מביישו,

עובר בלא תעשה דלא תישא עליו חטא.

ואם הוא מדבר עליו דברי גנות שלא בפניו,

עובר באיסור רכילות בלשון הרע.

ואם בפניו,

איכא חוצפא בלישנא בישא בלשון רע.

אלה עבירות שעברו ש״ס כל הזמן, וכל אנשיה ורבניה.

אבל זה איסור גמור,

ועל פי המשפט,

על פי הדין, אסור

לעבור ולגעת אפילו בשווה פרוטה של חברו,

ואפילו בכבודו במשהו,

אם זה ביזוי, צער, ביוש,

בלשון הרע, חילוט וכולי, חוצפה וכולי.

כל זה,

על פי הדין אתה צריך כל אחד מאיתנו להתנהג כלפי חברו.

על פי המשפט,

על פי הדין, לא לזוז.

כלל הדברים.

יש להיזהר לא לנגוע בחברו אפילו כמלוא נימה,

בין בכבודו,

בין בנכסיו.

וזהו דרך המשפט שהזהירה לנו התורה.

ולהפך,

אם חברו נוגע בו,

בנכסיו,

או בכבודו,

מישהו, אדם ישר וטוב,

צריך להתנהג בדרך צדקה וחסד,

שלא להעמיד כל דבר ודבר על קו הדין.

ואמרו חכמים, זכרונם לברכה, לא חרבה ירושלים,

אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה.

הם לא עשו לפנים משורת הדין.

ייקוב הדין את ההר.

חרבה ירושלים בגלל זה שהעמידו הכל על הדין.

גם אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, בשבח המעלה הזאת,

שכל המעביר על מידותיו,

מעבירים לו על כל פשעותיו.

וזהו שציווה אברהם אבינו את בניו

שהתנהגו באופן זה לגבי אחרים

והם את האחרים לא יגעו כלל חס ושלום

וילכו בדרך המשפט

זה מה שאב הקדוש ברוך הוא

אצל אברהם אבינו זה נקרא בדרך השם

לעשות

צדקה ומשפט

מה זה לעשות צדקה?

שאם פגעו בך בממונך או בכבודך תלך בדרך צדקה

תהיה מעביר על מידות אל תלך לפי קו הדין

אבל אתה תלך לפי קו הדין כלפי אחרים לא תיגע

לא תיגע בו יד בשום דבר לא בממונו ולא בכבודו תיזהר מאוד

שואלים את האדם

אחר פטירתו המלכת את קונך?

המלכת את חברך?

איך אפשר להגיד אותו דבר? מה זה?

אדם קרוץ מחומר ואלוקים אתה שם אותם אחד ליד השני באותה המלאכה?

הוא אומר כן אבל באדם יש צלם אלוקים

יש גם מן האלוקות בו

כנגד הצלם אלוקים

אז לכן נמלכת?

זאת אומרת אדם צריך לראות ללכת בדרך אברהם זה מה שאהב הקדוש ברוך הוא בפרט שהוא ציווה את בניו

ולא רק את בניו גם את בני ביתו כל מי שהסתפח לקהילתו של אברהם אבינו

כל אלה אנשי ביתו כמה אלו בסך הכל?

318

אבל

מעבר לזה הוא פעל בכל העולם כולו והצליח להרעיש עולמות

אבל זו הייתה הדרך

נו אז רואים פה כמה חסד

כמה חסד יש בתורה והיא מלמדת אותנו שככה צריך לנהג וזה חסד

חסד משפט וידוע שהחסד הוא גם כן בכלל צדקה

וגדול ממנה

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה

וגם

ממה שביקש אברהם לפני השם יתברך על סדום

שיישא עוונם ולא יכלה אותם

והרבה והפציר בעניין זה

אז למדנו איך שצריך אדם להיטיב לבני אדם בכל מה שיוכל

היינו אפילו להתפלל עליהם להצילם מצרתם

ואפילו אם הם הולכים בדרך לא טובה

אנשי סדום הם היו הניגוד הגמור של אברהם אבינו הם היו עוקרי מידת החסד

הוא מידת החסד והם הפוך הם הרגו על מי שהיה בו מידת חסד מי שעשה מידת חסד הם היו דאעש

שוחטים אותו

מורחים אותו בדבש ונותנים לדבורים לבוא ולעקוץ אותו

עד שימות

כאלה רשעים היו

לא החזיקה יד עני ואביון, סדום

ולמרות זאת

יום חמישה וארבעים יום לעומר שהם שישה שבועות משלושה ימים

יפה

אז זאת אומרת

הנקודה היא ככה

שהוא למרות כל זאת

התפלל עליהם אבל לא התפלל סתם

הוא אמר בתנאי שאולי יש עשרה אנשים בכל מקום בכל עיר היו חמש ערים אז חמישים

צדיקים בתוך העיר בתוך שהולכים לפרהסיה

למה צריך אותם?

כי אם אין שם עשרה שיוכלו להחזיר אותם למוטב, להחזיר אותם בתשובה

אז גם הוא מסכים אברהם שאין תקנה ואין מה לעשות

אבל כל זמן שיש אנשים שעושים הרצאות

בכל עיר ועיר

יש סיבה להחזיק את העיר עדיין

אם אין אנשים שעושים הרצאות

להחזיק את העיר

נחזיר אותם בתשובה, נחזיר אותם למוטב

אין סיבה להחזיק את העיר

כתוב שלעתיד לבוא יישארו רק אחד מעיר ושתיים ממשפחה

ברור שאלה שעושים הרצאות יישארו

למה? כי הם רוצים להציל את כל העיר

הרי למה הם עושים הרצאות בעיר? להציל את כל העיר

אז מגיע להם שהם יישארו

יש לזה דרשה מיוחדת שנתנו.

אבל מכל מקום צריך להבין יהודים יקרים שאברהם מתחנן ונכנס במשא ומתן עם הקדוש ברוך הוא, שזה נקרא כמו להטיח כלפי מעלה,

מסכן את חייו

בדרישותיו ובתביעותיו.

ואם זה לא הולך על חמש ערים אז הוא יורד לארבע ערים, אם לא שלוש אפילו עיר אחת להציל.

אבל כשאומר לו השם שגם עשרה אין וצריך לפחות עשרה מניין עדה,

ולכן חשוב

שלא יהיה רק אחד בעיר,

צריכים להיות לו עוד אנשים מסייעים.

אם יש עשרה בעיר שהם עובדים יחדיו יכולים להפוך את העיר.

אפילו את סדום ועמורה,

אפילו את סדום ועמורה.

השם אמר אם היה עשרה הייתי משאיר.

אין עשרה אני מחריב. אתם שומעים?

לא מספיק אחד.

האחד צריך ללקט סביבו עשרה, שיהיו עשרה.

הארי הקדוש.

בשבחי הארי.

אמר להם מרחו,

והוא היה צריך להיות משיח בן יוסף,

שהוא צריך עשרה מחזירים בתשובה והוא יביא גאולה לעולם.

והוא הצליח רק שבעה.

אתם שומעים?

אז לכן יהודים יקרים, כל אחד צריך לראות היום, יש כנס של כל אלה שערכו הרצאות בארץ היום, נמצא פה.

מסיבת ראש חודש לאלה שערכו הרצאות.

אז מכל מקום צריך לדעת, הנה מידתו של אברהם אבינו.

כמה הוא מרחם על חיפה, כמה הוא מרחם על נתיבות,

כמה הוא מרחם על באר שבע, ומרחם על צפת, ומרחם על פה ועל שם,

שהוא רוצה לפעול ולהפעיל אפילו בסדום ועמורה.

אפילו בסדום.

אתם שומעים? אפילו בסדום.

מעניין, אף פעם לא הזמין אותי לתת דרשה בסדום.

אבל מכל מקום

צריך לדעת

חסד.

זה מה שמחזיק את העולם.

שאלו התלמידים את רבי אלעזר,

כן? ככה שאל את רבי יהושע שהלך בדרך, אמר לו, יואו, בוכה, רואה את בית המקדש חרב, ופה ושם, אמר לו, אל תדאג.

מאז שחרב בית המקדש, הקדוש ברוך הוא הניח לנו משהו במקום זו גמילות חסדים.

במקום הקורבנות שהיו בבית המקדש מחפרים על ישראל,

יש גמילות חסדים.

חפץ, חסד, חפצתי ולא זבח.

חסד.

עולם חסד ייבנה.

אז תראו לעצמכם, אנחנו נלמד את הספר הזה בעזרת השם ובלא נדר,

אהבת חסד.

ואם נצליח

להפנים את הדברים ולעשות חסדים בשיעור הראוי,

אפשר להביא את הגאולה.

אז כל אחד יחשוב

איך הוא מזרעו של אברהם,

האם הוא מבני ביתו

או לא.

אומרים ביחד, אני אומר,

כשהוא אומר, בסוף, ואז הוא חוזר כל נסרויין.

להפיק כוח, ירבו לעולם, תורה ומספורת שנה, אמר אלוהינו בסלימן, סבגוי.