שדה הלבן
משנה: עד שתכלה הליחה כל זמן שבני אדם חורשים איתם במקשאות ובמדלעות
דלעת
כי החרישה מועילה בשביל הפירות של השנה השישית
שכל החורף ירד גשם והאדמה לחה ובה אפשר לזרוע בשישית וכשתכלה הלחה ולא יוכלו לזרוע קישואים יהיה אסור לחרוש כי החרישה כבר בשביל השנה השביעית ונפסק בהלכה שצריך להוסיף מחול על הקודש ולא לחרוש מהשישית לשביעית
ומשבח את השנה השביעית ונצטוינו גם לנוח בזה
ברטנורא:
לחלוחית הקרקע מחמת הגשמים
ומשם ואילך מיחזי כמתקן שדהו לשביעית ואסור
אמר רבי שמעון:
נתת תורת כל אחד ואחד בידו
לא' שדהו עמוקה ולחה יותר ועד תמוז ויש א' רק עד סיון וכל א' והתורה נותנת דברים ברורים
אלא; בשדה הלבן עד הפסח ובשדה האילן עד העצרת
אסור לחרוש בשדה האילן אחרי חג השבועות ובשדה הלבן של תבואה וקטניות מותר עד הפסח
משנה ב:
מזבלין - ברטנורא: מכניסים להם זבל בשביל להשביח האדמה
מעדרין - ברטנורא: חופרין בעיקרי האילנות
כלל:
כל שהוא לטובת האילן מותר גם לצורך השנה השביעית
ולכן עד ראש השנה מותר לזבל אדמה ולעדר אדמה
וכל שאינו לצורך תיקון האילן - אסור,
שחז"ל לא גזרו גזירה לגזירה בתוספת שביעית כי מדובר בדברים של רבנן
וכן בבית השלחין - ברטנורא: שאין די לה במי גשמים וצריך להשקותה גמרא בבא בתרא על הפסוק "והוא עייף" תרגומו משלהי צריך לשדה עייפה גשמים כל הזמן
ויש לבית השלחין דין כשדה הלבן
מיבלין מפרקין מאבקין מעשנין עד ראש השנה
מיבלין - ברטנורא: חותכין היבלת מהעץ מומין הנולדין באילן מותר לחתוך עד ראש השנה
מפרקין - ברטנורא: הרבה עלין באילן שמכבידין עליו
מאבקין - ברטנורא: מכסין שורשין מגולין באבק השורש שצמוד לאדמה
מעשנין - ברטנורא: להמית התולעים הגדלים בו