שינוים בברכות התפילה בעש"ית | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 06.10.2016, שעה: 20:46
- - - לא מוגה! - - -
בברכות דף י״ב עמוד ב׳
אני יש שם בגמרא יש קצת שתי גרסאות
אני אומר לפי גרסת רב אלפס
הריף
אמר רבה בר חינן הסבא משמי די רב
כל השנה כולה
מתפלל אדם
הקהל הקדוש
ומלך אוהב צדקה ומשפט.
חוץ מעשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים
שהוא מתפלל המלך הקדוש
והמלך המשפט.
רב אלעוזר אמר אפילו עשרת ימים שבין ראשון אלה יום הכיפורים אם אמר האל הקדוש הקדוש הקהל המשפט יצא
שנאמר ויקבע השם צבקות במשפט
הקדוש ברוך הוא נהיה
ויקבע מלכותו המלכות שלו כשהוא
עושה משפט
הוא מראה שהוא בעל הבית
הוא המלך
הוא עושה משפט
מעניש
הוא משלם שכר
הוא מראה שהוא המלך
ויקבע השם צבקות במשפט
ובכל זאת כתוב והקהל הקדוש נקדש בצדקה
אם הוא כבר מלך אם הוא ויגבע למה אומרים והקהל הקדוש תגיד המלך הקדוש
אלא ראייה מכאן שאפשר לומר גם הקהל הקדוש
גם המילה הקהל זה כוח
שהוא כוחו התברך הוא בעל הכוח
על כל פנים
מה יהיה ועלה מה נשאר למסקנה
ועסיק נא אומר רב אלפארץ
והלכת המלך הקדוש
והמלך המשפט
ומדעסיק נא כך המסקנה של הגמרא
ומדעסיק נא איש מעמינא דליתא לדרבל עוזר דאמר שאם אמר הכל הכל הכזו שהכל המשפט יצא אלא לא יצא
וכיוון שלא יצא עליו לחזור ולהתפלל
וכן הלכת
ערב אלפארץ
הגרסה הזאת היא
על מה שהגמרא אומרת שבכל השנה אומרים
הכל הקדוש
ומלך אוהב צדקה ומשפט
ובעשרת ימות שובה צריך לומר המלך
הקדוש המלך המשפט לפי הגרסה הזאת מבואר
שלא מועיל מה שאנחנו מזכירים מלך אוהב צדקה ומשפט
הרי זה בכל השנה אבל בסדר מתשובה כתוב
צריך לומר המלך המשפט
ואם לאו לא יצא אז גם אם הזכיר מלך אוהב
הרי ידוע שזה מחלוקת
מרן וארמו
מרן אומר שכיוון שאומרים מלך אוהב צדקה ומשפט
אפילו שלמר המלך המשפט יצא
כיוון שהזכיר מלך
לא זה לא מרן מרן אומר שלא יצא והרמה אומר שיצא
כאן זה כמו הריף, בריף רואים שאפילו
שבכל השנה אומרים מלך הוא היום דקה ומשפט
אבל ואז תמיד תשובה צריך לומר המלך המשפט
אבל הגרסה השנייה זה הגרסה הזאת מביא אותה הטור בסימן קי״ח בשם רבי יחיאל בנו של הראש
ובשם מחזור ויטרי
שהם גורסים
כל השנה כולה אומר הקל הקדוש והקל המשפט
לא מלך אוהב צדקה ומשפט
הגרסה הייתה
שבכל השנה אומרים הקל המשפט
ועל זה בא רב אסי ואומר שבעשית תמיד תשובה צריך דווקא מלך המשפט
אבל אם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט
אולי זה מספיק זה גם הוא הזכיר מלך
לפי הגרסה הזאת זהו שיטת הרמוהו
אז מראנו הולך כפי שיטת הריב
שאם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט לא מספיק בהספת תמיד תשובה
צריך לומר המלך המשפט
יש איחוד המלך המשפט לא רק מלך אוהב צדקה ומשפט
אבל דעת הרמוהו שבדיעבד יוצאים במלך אוהב צדקה ומשפט
לפי שהוא לא היה
זה רב אסי ואהה לאפו כממה שרגילים כל יום
כל השנה
על זה הוא בא לומר לא טוב ועשיתם תשובה
לא טוב הקל המשפט הקל הקדוש
אבל אם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט הנה הזכיר מלכות
לא צריכים יותר
זה ידוע עכשיו ככה
ידוע שהספרדים
תמיד עשו כמו מרן
הטקה דה מרן סמכינן, יש לסון בספרים אנחנו סמוכים
על שולחן המלך
הטקה דה מרן סמכינן, טקה זה שולחן
אנחנו סמוך ממנו אנחנו לוקחים הכל להלכות
אבל אבל אז אנחנו גם כן אומרים שאם אמר
מלך אוהב צדקה ומשפט לא יצא
כך לפי מרן
אבל יש כלל זה מביא אותו החידה ברכי יוסף או כפה חיים
כנסת הגדולה
שאמרו כולם שאפילו שהספרדים
עושים כדעת מרן
אבל כשזה מחלוקת אם זה ברכה
שיש מי שחולק שזה ברכה לבטלה מה שאומר מרן
לפי מרן זה ברכה טובה
לפי מרן
אם אמר
לפי מרן זה ברכה טובה אבל לפי הרמוע לא ברכה טובה
אז שינן לדעת הרמוע בברכות
לא סומכים על מרן
כי יש חשש ברכה לבטלה
ולכן חי שינן לדעת החולק
אם כן לכן נהגו הספרדים
בכל תפוצות ישראל אני זוכר את זה מילדותי
בחיידר בתלמוד טוירו
לימדו אותנו
אם לא אמר המלך הקדוש חוזר לראש
לתחילת התפילה
ואם לא אמר המלך המשפט יצא כיוון שאמר מלך אוהב את דקה ומשפט כי אנחנו כל השנה אומרים מלך אוהב את דקה ומשפט אז אם לא אמר המלך
מלך המשפט
הוא אמר מה שאומרים כל השנה
אז הוא הזכיר מלכות
כיוון שהזכיר מלכות יצא
כך לימדונו אותנו בחדר
אף על פי שדעת מרן
שלא יצא
צריך דווקא לומר המלך המשפט ואם לא אמר אפילו שאמר מלך או הזדקה משפט
לא יצא וצריך לחזור
אבל אנחנו לימדו אותנו בחדר שבדיעבד זה טוב
בגלל שאומרים מלך ובגלל שחששו לדעת הרמה
לדעת הרמה הרבי משה עשר לישא
אבל ראית יש כאן קושייה גדולה
שהקשה רבי עובדיה יצא וזכרונו לברכה
הקשה קושייה גדולה על המנהג הזה
למה נהגו לחשוש לדעת הרמה נגד מרן?
בגלל חשש ברכה לבטלה
האם הספרדים מאוד מאוד היו מדקדקים שלא להוציא ברכה לבטלה
אני זוכר את הסבא עליו שלום הסבא שלי
כל יום
כל יום ראשון של פסח
היה יושב ואומר
רב להושיעה מוריד הטל
הרי בחורף
אומרים משיב הרוח מוריד הגשם
בקיץ אומרים מוריד הטל
מתי מתחילים לומר מוריד הטל?
יום טוב ראשון של פסח
וגם הרי בחול המועד
במוצאי יום טוב
מתפללים אומרים
ברכנו במקום ברך עלינו
וגם אומרים יעלה ויבוא
אז הסבא היה יושב
אני זוכר מילדות
ואומר תשעים פעם
רב להושיעה מוריד הטל רב להושיעה מוריד הטל
למה היה אומר את זה?
כדי להרגיל את הפה שלו
למוריד הטל שלא יטעה ויאמר משיבור על מוריד הגשם
הרי זה מעכב, הוא קלקל
אז כדי להרגיל את הפה באמת מרן בשולחן ארוך כתב
שמי שאמר תשעים פעם
רב להושיעה מוריד הטל מסתמה
הוא הרי יש ירושלמי
כמו גם היום זה נורא ואיום בהקל הקדוש מאוד קשה
אדם מתחיל ורוצה לומר המלך הקדוש מגיעה הברכה הוא
כבר השיח דעתו הוא לא אומר וצריך לחזור עוד פעם מההתחלה
מה היה טוב אם האדם היה מרגיל את עצמו
אבל בהקל הקדוש זה רק כמה ימים
לצד פעמים מה לא מועיל תשעים פעם אולי יועיל
לא יועיל תשעים פעם
בפשטות זה מעיל
מה ההבדל?
ראיתי בטוסות
הטוסות מברכות דף יב מדמה זה לזה
הטוסות מבית ירושלמי
שאומר שאם אדם מסופק אם אמר מוריד אתה לו אמר משיבור על מוריד הגשם
אומרים מסתמא הוא אמר כמו הרגילות שלו
כל זמן שלו עוד לא עברו שלושים יום
אם עברו שלושים יום
הוא אמר כסדר ערבית סחרית מנעה שלוש פעמים ביום
שלוש פעמים כפול שלושים זה תשעים
אז הפה שלו כבר התרגל
אבל אם זה עדיין
בתוך שלושים
אז הוא לא התרגל אבל כתוב במרן בשלוען ערוך
שאם האדם אמר תשעים פעם
מוריד אתה,
רב להושיע מוריד אתה לא רק מוריד אתה, צריך להתחיל עם הפסוק הקודם רב להושיע כדי שכשיגיד רב להושיע
הוא יגיד מוריד אתה
זה כתוב בשלוען ערוך הדין הזה
מה פישוי הנארוך אומר אם אחד אמר תשעים פעמים ואחד השתגע ואמר תשעים פעם
ובכלל לא קורה דבר כזה
התשובה היא שמרן בא לומר עצה
שכדאי לכל ירי שמים לומר תשעים פעם מיד בהתחלה כדי שלא יבוא לידי טעות ולידי ברכות לבטלה
אם הוא לא אמר הוא שם לב שהוא אמר משיב הרוח מוריד הגשם הוא שם לב כשהוא
יסלח לנו
אז צריך לחזור מראש
והכל ברכות לבטלה
ברכות הראשונות
לכן אדם ירגיל עצמו
ירא שמים זה סבא לא שלום היה ירא שמים
והיה מאוד מפחד
מברכה לבטלה
אז הוא היה מרגיל את עצמו שלא לבוא לידי טעות
אבל בהכל הקדוש זה קשה לשבת לומר ברוך אתה השם המלך הקדוש
אז הוא התרגל, איך הוא התרגל? הוא צריך לומר כל אתה הקדוש
ולומר ברוך אתה השם
זה קשה
בשביל זה זה לא
על כל פנים
זה הרב עובדיה זכרונו לברכה יקשה קושייה גדולה
על המנהג הזה מה אתם רוצים להרוויח לחשוש לדעת הרמה כי לפי הרמה
שאומר מלך אוהב צדקה ומשפט יצא גם אם לא יחזור ולומר המלך המשפט
גם כן יצא
אז לפי דבריו אם אני חוזר
עושה כמו מרן ואומר המלך המשפט זה ברכה לבטלה אתה לא צריך לחזור
הרי לפי הרמה מלך אוהב צדקה ומשפט זה טוב
גם בעשרת ימי תשובה
אז אם אני אחזור כמו דעת מרן מי שאמר
מלך אוהב צדקה ומשפט
לפי דעת מרן צריך לחזור הרמה אומר לא צריך לחזור אם אני אחזור כמו דעת מרן
אז אני אומר על שבע שופטינו לבטלה, עוד פעם.
הרי יצאתי ידי חובה.
גם אם אמרתי מלך
אוהב צדקו משפט, גם יצאתי ידי חובה.
לכן אנחנו מחמירים לחשוש לדעת הרמה ולא חוזרים.
וכך לימדונו בחדר שלא חוזרים.
אבל הוא שואל,
הרי אם אתה לא חוזר,
אז מה אתה עושה?
ואתה ממשיך למרשינים,
למרשינים על הצדיקים, עד סוף השמונה עשרה.
כל הברכות האלה,
אם לפי דעת מרן, מי שלא אמר המלך המשפט,
כאילו דילג על שבע שופטינו, לא יצא על ידי חובה.
כאילו דילג על שבע שופטינו.
ואם אדם ידלג ברכה אחת באמצע השמונה עשרה,
כל הברכות שיאמר הלאה
הן ברכה לבטלה.
כי צריך לומר אותן כסדרן.
אם אומרים למפרע, לא יצא, אי אפשר לשנות את הסדר.
לומר,
וכאן הוא ממש דילג את השבע שופטינו לפי מרן,
והוא ממשיך למאסינים וזה.
זה בלי על שיבשותינו.
לפי דעת
מרן מי שלא אמר על מלך המשפט
כאילו לא אמר על שיבשותינו.
ואתה תעשה נגד מרן
והאמת הוא שלפי דעת מרן
אז כל הברכות שאתה תברך אחרי זה
הן יהיו ברכות לבטלה.
אז אתה רוצה להרוויח שלא להיכנס לספק ברכה
לבטלה אחת
השיבשותינו אם נעשה כמו ארמו יצא
יצא אז לא חוזר על השיבשותינו הרווחת ספק ברכה לבטלה והשיבשותינו
אבל אתה נכנס להרבה ברכות
מלמלשינים עד סוף התפילה
שהם ספק ברכה לבטלה לדעת מרן
מה אתה מרוויח?
המנהג של הספרדמו כדי להרוויח
שלא להיכשל בברכה לבטלה
וכאן
אדרבא אם אתה עושה כמו ארמו אז אתה נכנס להרבה ברכות לבטלה
לדעת מרן
אז למה תעשה כמו ארמו יותר טוב לעשות כמו ארמו
ולהיכנע, לחזור
וזה באמת לפי ארמו זה ברכה לבטלה שיבשותינו
אבל עושים כמו מרנו יותר טוב מאשר לעשות כמו ארמה ולהמשיך
שמעת את הקושייה?
הקושייה טובה
בשביל זה
הרב ההוא ביטל את המנהג
הוא דורש ברבים שמי שלא אמר על מלך המשפט
צריך לחזור
ואין להקל אפילו שאמר מלך אוהב בדרך המשפט לא יצא
כמו דעת מרן
אבל מה נעשה שכל
זה לא רק
אנחנו המרוקאים והטוניסאים והאלג'ירים וכולם היו תמידי חכמים
והעיראקים וכל הספרדים שאומנם נהגו כדעת מרן תמיד
אבל במלך המשפט
עשו כמו ארמו שאם לא אמר המלך המשפט יצא
בגלל החשש זה ברכה לבטלה אבל הוא שואל קושייה אתה רוצה להרוויח
שלא לבוא לבטלה אחת
של השיבשותינו
שלפי ארמה יצא גם בלי זה ואתה חוזר בחינם
אבל מה אתה מפסיד?
שאתה לא אומר אשיבה שופטינו לפי מרן זה לא ברכה בכלל לא אמרת מלך המשפט
וכל הברכות שתמשיך
חסרות ברכה אחת
אז מעכב
זה הרבה ברכות לבטלה
זה הקושייה
אבל אני אומר
הקושייה היא קושייה טובה אבל לא על המנהג הזה זה קשה
הקושייה הזאת היא קושייה בלאו הכי
בוא נגיד משהו יש
בדף יב בברכות
יש שם בעיה פתח בדה חמרה וסיים בדה שיחרה
אדם שלקח כוס
של בירה
שיכר זה בירה
והוא חושב שזה
שזה יין
אז הוא בירך ברוך אתה השם אלוקינו ומנה חלום בורא פרי הגפן
הוא בא לשתות רועה זה שיכר
זה לא יין
על שיכר לא מברכים בורא פרי הגפן
אם ברך בורא פרי הגפן על בירה, לא יצא.
אז הוא אמר, תיקן את זה בתוך כדי דיבור,
שהכל נהיה בדברו.
הגמרא מסתפקת אם אפשר לתקן טעות בתוך כדי דיבור.
בהתחלה הוא חשב שזה יין,
וברך ברוך הטעת של מקום חמם בורא פרי הגפן. כך פירוש הריף.
יש פירושים אחרים, אבל זה פירוש הריף.
ומרם שלאן ערוך מביא אותו להלכה.
שתוך כדי דיבור הספק בגמרא הוא האם תוך כדי דיבור יכולים לתקן טעות.
הוא אמר בהתחלה
בורא פרי הגפן.
אבל הוא שם לב שזה בירה.
צריך לומר שהכל.
אז הוא תיקן, וזה היה בתוך כדי דיבור, בתוך שלוש מילים,
שלום עליך רבי ומורי, אולי ארבעה מילים.
אם זה עדיין בתוך כדי דיבור,
הגמרא מסתפקת שאפשר לתקן
תוך כדי דיבור כדיבור דמה
או דילמאי אפשר לתקן.
ספק בגמרא.
אומר רב אלפס בדף יב בברכות.
וכיוון שזה נשאר בספק,
לכן,
בברכות הנהנין,
כמו פה בספק של הגמרא,
אם הוא תיקן ואמר שהכל יצא.
כי ברכות הנהנין זה רק מדרבנון.
ברכת המזון היא דאוריתא ורק עם צבע.
אבל כל הברכות הנהן, בורא פרי העץ,
בורא פרי האדמה, בורא פרי הגפן,
הכל זה ברכות דרבנן.
כיוון זה ספק בדרבנון,
ספקא דרבנון לכולא,
אז דעבד,
אם תיקן ואמר שהכל, בורא פרי הגפן, שהכל נהיה בדברו, יצא.
כי ספק, מי ספק? הרי זה ספק בגמרא, וזה לא נפשטה.
הספק לא נפסד.
אז מספק, ספקא דרבנון לכולא, יכול לצאת,
יצא ידי חובה בתיקון שהוא עשה.
אבל אם זה ברכה דאוריתא,
למשל, אם אדם אכל לחם
ושבע כדי שביעה,
שהיה ברכת המזון דאוריתא,
הוא התחיל לברך ברכת המזון, אבל הוא לא אמר,
הזן אותנו, הוא אמר אשר יצר את האדם.
אמר אשר יצר את האדם
על מייד הוא נזכר ותיקן.
הזן אותנו, את העולם כולו.
בדאוריתא לא מועיל התיקון, כי זה ספק אם תוך כדי דיבור אפשר לתקן.
אז בדרבנון אפשר, מקילים.
אבל בדאוריתא מחמירים.
ספקא דאוריתא לחומרא.
אז אולי זה לא תיקן כלום, צריך לחזור, וכך פוסק רב אלפס.
אומר,
אבית יוסף מביא רסבו,
תשובת הרסבו,
שאומר, וזה נפסק בשוען ערוך הדין הזה,
שעם אחד אמר הקל הקדוש,
ובתוך כדי דיבור
הוא נזכר שעשה עשרת המשובה צריך לומר המלך.
בתוך כדי דיבור
מענה לומר המלך הקדוש.
למה? כי תפילה היא דרבנן.
כל התפילות הן דרבנן.
הנוסח של התפילה בוודאי הוא דרבנן.
יש שיטת הרמב״ם שמצוות תעשה להתפלל כל יום לקדוש ברוך הוא.
אבל אתה לא חייב להתפלל.
כמו הנוסח של השמונה עשרה, אתה יכול להגיד בקשה ותדבר עם הקדוש ברוך הוא
בשפת האם שלך
או בערבית או בתימנית או ביידיש
והתפילה הכי טובה היא אצפת הידי דאורייתא.
אבל מדרבנן יש תקנה איך לומר את התפילה.
אז זה רק דין דרבנן, כל התפילות הן דרבנן.
לכן אומר הרשב״א,
הדין המפורסם הזה שגם למדנו את זה בחדר,
בתלמוד טוירא למדנו את זה,
שאם טעה ואמר הקהל הקדוש ותוך כדי דיבור אמר המלך הקדוש
זה מועיל בכלל תפילות זד רבנון.
אומר הרשב״א, כמו שעריף אומר בברכת הנהנין זד רבנון
מועיל לתיקון, גם פה מועיל לתיקון.
אני שואל שאלה,
מה אתה אומר, ספיקת רבנון לכולה שזה בסדר?
ספיקת רבנון לכולה שזה בסדר.
אבל הרי אם אתה לא תחזור על הכלא הקדוש,
לא תחזור
מראש ותאמר המלך הקדוש,
זה רק ספק אם אמרת או לא.
יכול להיות,
יכול להיות שתוך כדי דיבור לא מתקן כלום.
אם כן, כאילו לא אמרת שלוש ברכות הראשונות, כאילו לא אמרת
ברכת הקהל הקדוש,
המלך הקדוש. הרי ספק אם התיקון מועיל.
אז איך אני ממשיך להתפלל?
כל הברכות הן לבטלה.
אותה קושייה שרב עובדיה שואל על המנהג,
תיקשה על הדין מובא בשולחן ערוך על תשובת הרשב״א.
שאם יש ספק,
שאם אדם תיקן את הקהל הקדוש בתוך כדי דיבור,
אומר יצא.
למה ספקת רבנון לכולה?
זה, זה, שאני לא אחזור מראש,
זה ספקת רבנון לכולה.
אבל אתה נכנס לספק וברכות לבטלה.
הרי אולי באמת לא, זה לא תיקון.
ולא, לא, הרי זה ספק.
זה לא שנפשטה בעיה שאפשר לתקן.
זה רק מספק.
אז אם כן,
אולי
התיקון לא מועיל,
ואתה אומר כל השמונה עשרה,
בלי הקהל הקדוש.
אם התיקון לא מועיל,
אז אתה נכנס לספק, הרבה ספק ברכות לבטלה.
איך מתירים לו להקל, להקל בזה ולהיכנס לספק רבנון לכולכות לבטלה.
ומצאנו עוד תוספות
בברכות ל״ד בפרק נ' עומדים.
שמה בגמרא יש מחלוקת.
אדם שטעה
בשלוש הראשונות,
חוזר לראש.
כי כל השלוש ברכות הראשונות הן כמו ברכה אחת.
זו ברכת השבח, הרי הגמרא מסבירה.
שלוש ברכות ראשונות, כשאדם בא לדבר עם המלך,
אומר לפניו שבחו.
זה הכל שבח אחד, אז זה הכל כמו ברכה אחת.
אם אדם אמר הקהל הקדוש, ועשיתם את תשובה,
ועבר כדי דיבור,
חוזר ל... השם שפתיי תפתח.
כי כל... זה לא מחשיבים את זה שלוש
ברכות נפרדות.
זה כמו ברכה אחת גדולה.
אז צריך לחזור...
אותו דבר שלוש ברכות אחרונות
מרצה
רצה זה עבודה
מודיעים זה הודאה
ואחרי כן זה משלום.
השלוש ברכות האלה
הן כאן כמו ברכה אחת
אם אדם טעה נגיד והטוב שמך הוא לכאן האלה הודות
הוא לא אמר את זה טוב
חוזר לרצה
כי שלוש ברכות תחנונות הן כמו ברכה אחת
אבל אמצעיות
כל השמונה עשרה, מי אתה חונן עד רצה
יש מחלוקת בגמרא
אחד אומר חוזר לראש
והשני אומר לו אמצעיות אין להם סדר
אמצעיות זה לא ברכה אחת
כל ברכה היא בפני עצמה
אז אם אדם טעה נגיד
בברכנו
הוא לא אמר
למשל במות הגשמים הוא לא אמר תנו מטר
הוא לא צריך לחזור לאטחונן הוא נזכר
בהשיבה שופטינו הוא נזכר
חוזר לברך עלינו
לפי שלא כל הברכות
ברכה אחת
אז הוא חוזר למה שאמר אבל מאז ועל א' לפי סדר
לפי סדר שיטת הטוסות רשי שם אתה יודע רשי אומר
שחוזר רק את הברכה הזאת וממשיך לא לפי סדר
רק כשהטוסות הקורא למפריע לא יצא כתוב גם בתפילה לא יצא
איך אפשר לומר את הברך עלינו לפני
לאחרי
הברכות שהוא אמר צריך לחזור מאז ועל א' כסדר
על כל פנים
אומר הטוסות בדף לומד דלת
אם יש ספק כיוון שיש ספק איך להלכה
יש כמה
אומר שיש להקל
שאמצעיות אין להם סדר כי ספקה דרבנן רגולה
אז אם אדם למשל טעה
לא אמרת לו מטר
ונזכר, נזכר באבל המלשינים
הטוסות אומר הוא לא צריך לחזור לראש
יחזור לברך עלינו וזהו, וימשיך כפי סדר
למה? ספק הדרבנן לכולה לא נטריח אותו שיחזור עד התחונה
אבל הרי אם אתה לא מחזיר אותו עד אתה חונן
אולי צריך לחזור, הרי זו מחלוקת
ואם אולי צריך לחזור
אז הוא נכנס לספק ברכות
שאומר לבטלה
על כל פנים מה אני מתכוון להגיד שהקושיה של רב עובדיה היא לא קושיה
כעד שאתה בא להקשות על המנהג
תסל את זה על הרשב״א,
תסל את זה על התוספות
אלא אני אומר יסוד והלכות ברכות, תשמעו
אבל עד איזה שעה שאתם יודעים,
ואני לא רואה,
מה?
עד תשע?
למה זה תשע עשרה? זה לא תשע.
עד שמונה?
למה מחליקים?
מה?
למה מחליקים?
כמה שאני אגיד.
לא אמרו לי ככה, אמרו לי
ב-20 דקות אני...
חצי שעה, זה בין מלחן הערבי, היום השתנה הכל,
גם זה לפחות הייתם מכינים את ה...
היינו מרוויחים זמן,
אני בעד שמתחילים כבר לקח.
טוב, אני אגיד לכם, זה דבר עמוק,
אבל מי שמבין את זה,
הוא מדושן עונק.
מי שמבין את זה, מדושן עונק.
ובאמת,
יש תוספות בראש השנה,
דף ל״ג עמוד א',
שהתוספות שם שואל קושיה.
יש גמרא בברכות,
ספק אמר אמת ויציב.
לא אמר, לא קריאת שמע ולא אמת ויציב.
אז יש מאן דאמר שם שקריאת שמע זה דרבנות.
על קריאת שמע הוא לא צאה חזור.
ספק, כיוון ספק הדרבנות היא כולה.
ספק אמר, ספק לא אמר, לא לחזור רק על קריאת שמע.
זה לא להלכה,
זה הלכה כמעין קריאת שמע גם כן דאורייתא.
אבל יש מאן דאמר קריאת שמע דרבנות.
אבל ספק אמר אמת ויציב
או לא,
זה דאורייתא.
אמת ויציב נתקן זכר יציאת מצרים
להזכיר יציאת מצרים
זכירת יציאת מצרים היא דארייתא
זכירת יציאת מצרים
אז לכן כתוב חוזר
חוזר ואומר אמת ויציב
שואל התוספורט
איך הוא יכול לחזור?
אולי הוא כבר אמר אמת ויציב
אם ברוך אתה השם גאל ישראל
ועכשיו חוזר, הוא נכנס לברכה לבטלה, ספק ברכה לבטלה זה ככה תוס ותקשורת.
אתה אומר לו צריך לחזור כי יש לך מצווה של אמת יעשו את מצרים דאורייתא
אבל אם כבר אמר
הרי יהיה ברכה לבטלה, הרי יש ברכה באמת יעשי ברוך אתה השם גאל ישראל
רבנן תיקנו שכירת יציאת מצרים עם ברכה
כמו שתיקנו קידוש עם ברכה
גם שכירת יציאת מצרים של ליל פסח תיקנו אותה עם ברכה
גאל ישראל בסוף ההגנה אומרים את זה
אז היות
ויש כאן
אם הוא כבר אמר אמת יציאת מצרים, אם הוא חוזר,
הוא ברך ברכה לבטלה,
אומר הטוסות הזה,
אתם יכולים לשאול השאלה הזאת
בספק אם ברך ברכת המזון
אם אדם שבע,
בספק אם ברך ברכת המזון חוזר
כי ברכת המזון אם שבע זה דאורייתא
אם הוא לא שבע
הוא לא צריך לחזור
ספק אם ברך ברכת המזון או לא
אם הוא לא שבע
אז לא צריך לחזור
אבל אם הוא שבע
הוא צריך לחזור
תגיד איך הוא יכול לחזור?
איך הוא יכול לחזור בברכת המזון? אולי הוא כבר יצא ברך
הוא חוזר ומברך ברכות לבטלה
אולי הוא כבר ברך?
אומר על זה התוספות
כי ברכה לבטלה זה רק איסור דה רבנן.
כי שם שמיים לבטלה זה רק אם מזכירים שם שמיים בלי ברכה.
אדם מזכיר שם שמיים. זה לומדים מן הפסוק
את השם אלוקיך תירא.
אומרת הגמרא במסכת תמורה דף ג'
זה מי שמזכיר שם שמיים לבטלה עובר על העשה את השם אלוקי חתירה.
אבל אומר תוצאות זה רק אם מזכיר שם השם ככה. אבל אם מזכיר עם ברכה, אפילו שלא צריך היה לברך.
אבל הוא אמר את זה עם ברכה, זה כבוד לשם.
נגיד אני אומר השם בורא פרי עץ, ואני כבר בירכתי בורא פרי עץ, אבל זה נכון שהוא בורא פרי עץ, זה בעל הכבוד.
זה לא דאור הייתה אומרת תוצאות, זה רק מדראבונות.
ברכה עם שם השם לבטלה זה רק מדראבונות.
אה שואל תוצאות בברכות דף מ' כתוב שעוברים.
הלא תשא את שם השם אלוקיך לשווא,
מי שמברך ברכה לבטלה,
אומר התוצאות זה רק אסמכתא בעלמא.
לא תשא את שם השם זה בשבועת שווא.
אבל מברכה, זה לא דאור, זאת אומרת זה רק אסמכתא,
תוצאות אומר שברכה לבטלה זה רק ייסוד ראבונו.
ולכן,
אם ברכה לבטלה זה רק ייסוד ראבונו אז מה הקושיות?
איך אתה ממשיך, נגיד, בלי השיבה של אותנו אתה ממשיך?
הרי זה ברכה לבטלה.
אם לפי מרן שצריך לחזור על השבעה שופטינו אז מה שאתה ממשיך זה ברכה לבטלה.
אבל זה הרי ספק,
לא בטוח.
וספק, ברכה לבטלה, כן.
ספק אדרבנון לכולה.
אה תשאל אם כן גם נחזור על השבעה שופטינו
ונאמר ספק אדרבנון לכולה.
למה הספרדים
חוששים פה לא לחזור על השבעה שופטינו כמו מרן?
בגלל הרמה שאולי לא צריך.
אבל אם ספק אדרבנון לכולה וברכה לבטלה זה דרבנון, אז מה יש שיחזור?
אז כאן צריך להבחין משהו.
יש לפעמים שהספק הוא בחיוב.
למשל, והשבעה שופטינו.
ספק אם יצאתי ידי חובה.
לפי מרן לא יצאתי ידי חובות השבעה שופטינו.
זה ספק בחיוב.
לפי ארמו יצאתי, כיוון שהזכרתי מלך אוהב את החובה.
אבל לפי מרן לא יצאתי ידי חובה. אני חייב עוד,
בהשבעה שופטינו. ספק בחיוב.
אם זה ספק בחיוב,
אז בספק חיוב דרבנון ספקה לכולה,
אז אני לא חייב.
ואם אני לא חייב, זה ודאי ברכה לבטלה.
זה לא ספק ברכה לבטלה.
אתה לא חייב לברך. אבל מה אתה מברך?
אתה מברך לבטלה.
לגבי השבעה שופטינו, שזה ספק בחיוב,
זה ודאי ברכה לבטלה אם אני אחזור.
אבל לגבי ולמלשינים וכל הברכות שעל ה...
אם אני לא אומר,
לא אחזור על השבעה.
שמה אני בטח חייב.
אני עוד לא גמרתי את התפילה.
החיוב ישנו.
רק הספק אם אפשר, הרי דילגת ברכה אחת, זה מעכב לך
את כל התפילה.
זה כבר לא ספק בחיוב.
אז זה לא ודאי ברכה לבטלה.
ספק אם אפשר לברך ככה או לא.
אם אפשר, אז על זה אומרים שכזה בבמה נקודה.
הבנת?
ולכן זה תירוץ גם על הרסבו.
אנחנו,
מה אני אגיד,
כבודו במקומו מונח,
אבל אנחנו לא משנים בשביל קושיות.
קושיות יש להן תירוצים.
לא משנים את ההלכה,
וכך נהגו כל עדות המזרח.
לא רק עדות המזרח, גם עדות המערב.
אנחנו במרוקו זה המערב.
המזרח זה עיראק ואיראן וסוריה גם היא במזרח קצת.
אלה וכל הפקיסטנים הטן טן טן טן, כולם הם למזרח.
יש שם גם יהודים.
היו יהודים באפגניסטן.
יש יהודים פה
שהם מאפגניסטן.
ונדמה לי,
לא בטוח, יש עוד אחרים,
מכורגיסטן.
אמר המלך במצפת, נדמה לי, לא חוזר.
לא חוזר.
ככה המנהג שלנו, לא חוזרים.
היה שם גם איזה מדינה, אולי כורדיסטן.
גם פעם יהודי אחד,
נהג מונית.
הוא היום מדבר ארמית.
השפה שלו
זה ארמית.
ודיברנו כל הדרך, דיברנו בארמית. אני גם יודע ארמית מאונקלוס,
מתרגום אונקלוס, מהגמורת.
דיברנו בארמית.
אבל הוא כנראה לא אפגניסטן.
אולי כורדיסטן. הייתה פעם מדינה שקראו לה כורדיסטן.
היום ביטלו אותה.
הטורקים כל הזמן לוחמים,
כי כורדיסטן טועמים.
השטח של כורדיסטן נמצא בדרום-מזרח טורקיה.
אז אם כל הזמן הטורקים
לוחמים נגד הכורדים שהוא לא תקום,
ישות כזאת עוד פעם.
כל העולם צריך תיקון.
כולם רוצחים אחד את השם.
כל העולם.
אלמלא מוראה של מלכות.
איש את רעיו חיים בלעם.
הם פחדים על עצמם גם כן.
אבל ככה היום
נכון. אז כל אלה שבמזרח בהודו גם בהודו הרבה יהודים הם עיראקים.
העיראקים באו להודו אבל יש גם יהודים מקומיים ומה שאמרנו ששם
כולם נהגו שלא חוזרים בהמלך המשפחות.
אנחנו, בגלל קושייה של רב עובדיה,
שזו קושייה לא רק על המנהג הזה,
יש הרבה ועוד דברים,
וצריך לומר תירוץ, אז אמרנו תירוץ,
אבל תירוץ קשה, עמוק.
רבי חנניה בן עקשיה אומר, רוצה הקב' בחוזקת ישראל,
ובא להם תרום וצוות,
שנאמר אז אומר חבר'ה שמען צדקו ידיד תורה וידיד.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.