חיוב דברי תורה על השלחן | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום רותם בת אורלי ומור יוסף בן כוכבה לרפואה שלמה ואיתנה חזרה בתשובה שלמה וענייה רוחנית

החיוב לעסוק בתורה

על השולחן

כתוב בזוהר הקדוש פרשת תרומה

דף קנג עמוד ב שולחן דלא יתמר עליהם

מילה דאורייתא

עלי כתיב כי כל שולחנות מלאו כי צואה בלי מקום

ואסור לברכה על ההוא שולחן

איהו שולחן דתאווה אחרא

פרש בעל הסולם

שולחן שלא נאמרו עליו דברי תורה עליו כתוב

כי כל שולחנות מלאו כי צואה בלי מקום

ואסור לברך על שולחן הזה הוא שולחן של אל אחר

חמור ביותר

עוד מובא בזוהר הקדוש שם דף נק נד עמוד א

שולחן דמילה אורייתא יתמרו עליה קדשא בריך ונטילה הוא שולחן ושבילה לחולקה

ולא עוד אלא

שם של מלאך רב ממונה נטיל כל אינון מלין

ושביל יוקנדה הוא שולחן קמא קדשא בריך ולכל אינון מלין דאורייתא דתאמרו עליה סלקין על ההוא פתורה ויתעתר קמא מלכה קדישא

משמע דכתיב זה השולחן אשר לפני אדוני דתעתר קמא קדשא בריך ו

פרש בעל הסולם

שולחן

שנאמרו עליו דברי תורה

הקדוש ברוך הוא לוקח שולחן ההוא ונותן אותו לחלקו

ולא עוד

אלא אותו מלאך שר הממונה לוקח כל אלו הדברים

ומשים צורתו של שולחן ההוא לפני הקדוש ברוך הוא

וכל אלו דברי תורה שנאמרו עליו עולים על שולחן ההוא

ומתעטר לפני המלך הקדוש.

זה משמע,

מי שכתוב זה השולחן אשר לפני אדוני היינו שנתעטר לפני אדוני.

אז זה ההבדל בין אם אומרים או לא אומרים.

המלאך המגיד

אמר למרן רבי יוסף קארו

בספר מגיד משרים פרשת משפטים מהדורה קמה בליל שבת י'זן חשוון

תהרהר במשניותיי תמיד

ואפילו בשעה שאתה מדבר עם בני אדם

ובשעה שאתה אוכל

בכל לגימה ולגימה תהרהר במשניותיי

כתב אשלה הקדוש

בעל שני לוחות הברית

הרב ישעיהו לוי הורוביץ

שאת כל

הספרים,

שני לוחות הברית הוא כתב כצוואה לבניו

אז הוא כותב בשאר האותיות חלק קדושת האכילה עמוד סב משמע בהדיא מדברי בעל תולעת יעקב ובאים לעיל

מדי חשיב דברי תורה על השולחן בעד אנשי מעמד

וברכת המזון כנגד השיר

שמע מינא דסבירא לדת דברי תורה לחוד

וברכת המזון לחוד ואין אחד פוטר את חברו

זאת אומרת

צריך דברי תורה וצריך ברכת המזון

דברי תורה על השולחן בעד אנשי מעמד, אנשי מעמד

היו מחלקים את כל ישראל או רוב ישראל ל-24 משמרות

שהם נקראים אנשי מעמד כנגד אנשי המשמר שהיו

במקדש

וכנגד קורבן

התמיד שהיו מקריבים

צריך לעמוד עליו.

מי היה עומד עליו? קורבן התמיד זה בשביל כלל ישראל

אז היו מחלקים את ישראל ל-24 מעמדות

ואז

חלק מהם עולים לירושלים הקרובים לירושלים מאותו

מעמד היו עולים לשם

וחלק היו במקומותם בעריהם

והם היו ארבעה ימים מטענים ומתפללים כל היום ואומרים אפילו תפילת נעילה

שהקרבן יתקבל לרעבה לרצון

אז הדברי תורה על השולחן זה בעד אנשי מעמד וברכת המזון זה כנגד השיר שהאומרים הלוויים בדוכן בבית המקדש

שמע מנדס וירא לדברי תורה לחוד וברכת המזון לחוד ואין אחד פותר את חברו

זאת אומרת צריך לומר דברי תורה ממש

ואין ברכת המזון פותרת דברי תורה עד כאן דברי בעל תולעת יעקב שמביא השלה הקדוש

והוא מביא עוד הוא בעל ראשית חוכמה

בשער הקדושה בפרק י'זן

העריך בזה בשם הזוהר שיאמר אדם דברי תורה על שולחנו קודם שיברך ברכת המזון

כדי לייחד שולחן עם תורה

זיל קרבה

על כן נמשלה תורה ללחם

שנאמר לכו לחמו בלחמי

הכוונה כמו שהלחם

היא עיקר מזון הגוף

כך התורה היא עיקר מזון הנפש

אז לכו לחמו בלחמי יש לחם שאתם אוכלים ויש לחמי שזה התורה

הוא בא ללמדנו שראוי לכל אדם שלם שכשיאכל לחם

אז יאכל בו לחם משנה

זה לא הלחם משנה של שבת שחייבים שני כיכרות

אלא לחם משנה הכוונה האחד הוא הלחם אשר נתן השם לנו לאוכלה שהגוף נהנה ממנה ואין הנשמה נהנית ממנה

הוא הלחם החומרי זה הלחם האחד והמשנה השני

זה הלחם הרוחני שהנשמה נהנית ממנה והוא דברי תורה

שידבר או שיחשוב האדם בשעת אכילה

כאן נזכר לעיר כמו שהזכרנו למעלה

פעמיים ושלוש אומר השלה הקדוש

יצא לנו שצריך האדם לדבר על שולחנו דברי תורה ממש

נוסף על ברכת המזון

באילה בראכי

רוצה לומר אם אינו בעל תורה שיכול ללמוד תורה על שולחנו

מלמדים אותו שיאמר בכל פעם ופעם איזה מזמור בתוך הסעודה השייך קצת

לעניין סעודה כדי שיפטור מעונש

משהו בא לעיל בשם בעל תולעת יעקב או בעל ראשית חוכמה

אז אם הוא לא יודע להגיד דברי תורה

אז שיגיד מזמור

אנחנו התימנים לוהגים להגיד

מזמור לדוד השם רועי לא יאסר ולמנצח

שני מזמורים אנחנו אומרים

ואת דברי תורה עשיתי קונטרס קטן לשלושים יום

שכל יום יש קטע לכל יום דבר תורה

וחילקנו את זה בכמויות

בכנס שהיה עם הרב שטיינמן בחברותות שעשינו

הדפסנו מזה כמה אלפים טובים

וחילקנו לאנשים

אפשר להעתיק את זה ולהפיץ

והלומדים אל יסמכו לכתחילה על המזמור

רק בדברי תורה ממש

גמרא גמור זמורתא תהא כדלעיל

מכל מקום טוב ישר הוא לומר מזמור לדוד השם רועי

שיש בו זן תיבות

חמישים ושבע תיבות

אז להגיד את זה בכל אופן גם כן על השולחן

בכל פעם ופעם מיד אחר אכילת ברכת המוציא

מפני שזה מדבר המזמור בביטחון בשם יתברך השם רועי לא יסר

בן עודשא ירביצני, עלמי מנוחות ינעלני וכולי

אז להגיד את המזמור הזה בכל פעם ופעם מיד אחרי אכילת ברכת המוציא מפני שמדבר בביטחון השם יתברך על מזונות ושאר דברים

כל ימי חייו

ולאחר מותו

שלא ילך בגיהינום

כך כתוב

גם כי ילך בגצל מוות לא יירא רע

כי אתה עימדי תמיד גם בשולחן כשאומרים דברי תורה. מירה שמיים

יוצא את כולם, אומר גם דברי תורה וגם תו מזמור

צוואתו של בעל יסוד ושורש העבודה

באות ג' וכי אין ראוי לאדם שיודע בעצמו

שלא היה נזהר בלימוד על השולחן

ליפול מלוא קומתו ארצה

וליתן בעפר פיהו

ופלגי מים תרד עיניו

על גודל השכר שנאבד מאיתו מהלימוד עד הנה

כמפורש במאמר הנזכר לעת

לת לבסיטרא דקדושא כלום

לת באו שולחן

חולקה ברזה דאלוהה עילאה רחמנא לצלן

כלל אחד כתבתי לעיל בני אהוביי

שיהיה עליכם חיוב הלימוד על השולחן ממש

כחיוב שלוש התפילות של יום

ותדעו בני אהוביי

שאין קום מאיתכם אחר פטירתי אם לא תיזהרו בלימוד על השולחן

בסדר הנזכר לעיל

ובוודאי

אם תקיימו צוואתי

אהיה מליץ טוב בעדכם בעולם העליון

גם על כל איש ישראלי מעם קדוש

שייזהר בזה מבטיח אני לו בהבטחה נאמנה

שאהיה מליץ טוב בעדו

גם מזהיר אני אתכם בני אהוביי

שתחנכו גם ביניכם הקטנים שיחיו

משיגיעו לכלל חינוך

לימוד התורה הקדושה בלימוד על השולחן

באיזה לימוד של תורתנו הקדושה

ופשיטא על בניכם הגדולים

שיזכה השם יתעלה אתכם

תצוו באזהרה גדולה על זה בגזירת כיבוד אב

ודי בהערה זו

שזה יהיה

זה השולחן אשר לפני השם כמו שפתחנו

בזוהר הקדוש

זה השולחן אשר לפני השם

מתי

שאומרים עליו דברי תורה

אז רואים מפה שיש איוב

לומר דברי תורה

ויש לנו מליץ

יושר למעלה, מתחייב,

מבטיח והבטחה

בעל יסוד ושרש עבודה

אז אפשר להתחיל מהיום למי שעוד לא עשה גם דברי תורה וגם מזמור אז תניחו ספר הלכות

בנשחי או אחר

הלכות קצרות

או

דברי מוסר או תיקון המידות או כל דבר שרק אפשר, ועל הסדר ככה אפשר לגמור ספרים

רבים

מתוך זה שאוכלים