מלאכה בערב פסח | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום

לרפואת שמעון בן רחל, שהמחלה תצא מיד מראשו ותעבור לאסד, נשיא סוריה.

אמן.

חמור הוא ערב פסח מכל ערבי שבתות וחגים

שהוא אסור בעשיית מלאכה מחצות היום ואילך,

ואילו קודם חצות,

קודם חצות,

מקום שנהגו לעשות בו מלאכה עושין ומקום שנהגו שלא לעשות, אין עושין בו מלאכה כל היום.

ועניין איסור מלאכה בערב פסח,

כדי שלא יהיה טרוד במלאכה וישכח ביעור חמצו

ושחיטת הפסח ותיקון מצה לצורך הלילה,

שמצווה לטרוח מבעוד יום כדי להסב מהר.

אז היום אין לנו את שחיטת הפסח,

אבל מכל מקום

צריך לא להתאחר בביעור חמץ. אני רואה לפעמים שאנשים מגיעים לביעור חמץ בשעה מאוחרת, כבר לאחר שעובר הזמן.

כולם טרודים עם הכול ולא מכינים את עצמם קודם. צריך להכין את עצמו קודם, שהכול יהיה מסודר

ובזריזות,

לבער את החמץ טרם עבור הזמן.

וכמובן, יש שמתקנים מצה לצורך הלילה, שעושים לאחר חצות,

מצות חבורה.

ודואגים שיהיה הכול מוכן כדי שיוכלו להסב מהר.

ראוי לקחת את כל המצות,

לדעת את השיעור שלהן, לשקול אותן,

לראות

ולהכין אותן

ארבע או חמש כזיתות, תלוי כל אחד איך שהוא נוהג.

לשים אותן בשקיות,

אם זה רכות,

אם זה קשות,

אז לכל אחד לפניו יהיה.

ולקחת את החסה,

כמובן, לבדוק אותה היטב היטב. אנחנו חותכים את כל הראש ומשליכים,

מורידים את התחתית ומשליכים,

משאירים רק את הכלח הירקרק,

שהוא נקי מאוד, בודקים כמובן כמו שצריך,

והם מכינים בשקיות אחרי משקל לפני לכל אחת שתי שקיות,

כדי שיאכלו מרור וכורך,

והכול מסודר לפני כל אחת,

ואז כשאומרים את ההגדה אומרים לכל אחד מה עושים, מה לוקחים וכו'.

אז כל זה צריך לטרוח, להספיק במשך היום,

עוד לפני, לא להגיע לרגע האחרון.

משום שבזמן שהיה בית המקדש קיים היו נוהגים אבותינו בכל יום

שיחיד מביא קורבן,

אז היה לו כיום טוב,

כיוון שנתכפר בו.

ואסור לו לעשות מלאכה כמו ביום טוב.

כמו שביום טוב לא עושים מלאכה גם בזמן המקדש, כשהיו מביאים את הקורבן,

זה היה יום טוב, כי מתכפר לו.

אז לא עושים מלאכה.

ובערב פסח, כיוון שכל אחד מישראל חייב להקריב קורבן פסח,

הרי הוא כיום טוב לכל ישראל.

ולמדנו שכבר היו לובשים בגדים מחצות יום, בגדים מיוחדים, בגדי מועד.

מכל מקום, כיוון שאין זמן שחיטת הפסח אלא מחצות היום ואילך.

לפיכך, לא נהגו איסור מלאכה גם כן אלא מחצות היום ואילך.

ומשמע מירושלמי שמדאורייתא זה אסור,

ונראה אף בזמן הזה שאין הקרבה,

כיוון שנאסר אז, אסור לעולם.

אין איסור

משום מלאכה בערב פסח,

אלא כשהוא עושה להשתכר בה.

מלאכה שמשתכרים ממנה זה האיסור.

או כשעושה לעצמו והמלאכה היא מלאכה גמורה,

כגון שאחרי חצות הוא תופר בגדים חדשים,

הוא עושה מלאכה גמורה אחרי חצות.

זה אסור לעשות מלאכה גמורה אפילו לעצמו,

או לאחרים להשתכר.

אבל מתקן בגדיו ליום טוב.

אם צריך משהו לתקן לצורך הבגדים ליום טוב,

הוא לא מחדש איזה משהו ועושה מלאכה גמורה,

זה מותר.

דבר האבד,

מותר לעשות בו מלאכה בערב פסח.

וכן כל המלאכות שמותרות בחול המועד,

מותרות גם בערב פסח.

בדיני חול המועד, תעיינו ותראו.

נוטל אדם ציפורניו ומסתפר בערב פסח קודם חצות.

אני ממליץ לא להגיע לערב פסח.

עוד היום או מחר,

כבר לגמור את הכול, כי הימים האלה צפופים

בהרבה מלאכות אחרונות.

בדיעבד,

מותר ליטול ציפורניים גם אחר חצות. בדיעבד.

זה לא הספיק?

אז לכבוד היום טוב השבת יוצא עכשיו,

ייטול ציפורניו,

ולהסתפר אחר חצות.

מותר רק על ידי ספר נוכרי,

אבל לא על ידי ספר ישראל, אפילו בחינם.

אז לא להגיע בכלל לערב פסח,

כבר לגמור את הנושא.

אמרו חכמים, כל העושה מלאכה בערב פסח

אינו רואה בה סימן ברכה לעולם.

מאותה מלאכה לא יראה סימן ברכה.

כבר נאמר שסוף שעה רביעית מן היום

הוא סוף זמן אכילת חמץ בערב פסח.

היום בכל הלוחות כתוב מתי זה.

בכל חמץ הנשאר בביתו אחר סעודתו בערב פסח,

באשר לא מכר לנוכרי כהלכה, תכף נגיד איך עושים זאת,

מבערו מביתו בשעה חמישית מן היום ושורף.

ובשעת השרפה הוא מבטל גם בליבו

וגם בפיו את כל שאר החמץ שנשאר לו.

כלים של חמץ שניקה אותם היטב

ורוצה להגעילם לצורך החג,

גומר הגעלתם קודם שעה חמישית

בערב פסח, אם לא הספיק.

אנחנו עושים הגעלה היום

מ-12 עד הערב,

אז כל מי שירצה יוכל לעשות.

וזה, כל זמן שהחמץ עדיין מותר, אז בערב

יום טוב

יהיה מותר, עד מתי שמותר להחזיק את החמץ,

להגעיל את הכלים. אם לא הספיק משום מה,

או שפתאום מצא משהו שכח,

בא להגעיל כלים אחר שעת היתר חמץ,

צריך לשאול ממורה הוראה כיצד יעשה,

כי אין דיני הגעלה אחר זמן איסור חמץ בערב פסח,

דומים לדיני הגעלה שקודם זמן האיסור.

אז לא כדאי להסתבך,

כדאי להתכונן.

השנה, כמו שהבטחנו,

אנחנו השתדלנו מאוד לעשות את מה שאמרנו לחברי הקהילה,

לא לסמוך על המכירות שנעשות המוניות,

ואנחנו לא יודעים אם נעשה, אם גמירו דעת,

אם נעשה באמת או ברצון.

לאחר הפסח זה בעיה, אחר כך חמץ שעבר על הפסח, אם זה נמכר באמת או לא נמכר.

לכן אנחנו השגנו

גוי

שהוא קונה את החמץ ממש,

ואנחנו גם דואגים שהוא ישלם עליו,

וגם מפקידים את המפתחות

של הבית שיוכל להיכנס ממש לתוך הבית

ולקחת אם הוא רוצה מה שהוא קנה מכל בית שהוא לקח.

לכן המפתחות יהיו צריכים להיות פה באיזשהו חדר שאנחנו מסדרים,

ובמוצאי יום טוב אחרון, אם הוא לא רוצה לקנות, חוזר בו או משהו כזה,

אז כל אחד יוכל לקבל

כמובן את המפתח וכו'.

מי שאין לו מפתח נוסף, ישכפל,

וזה מראה כוונה אמיתית

למכור ולאפשר לקונה להיכנס

ולקחת את הדברים.

אנחנו ביקשנו מהגוי גם,

כדי למנוע

את הבעיה של חמץ לאחר הפסח,

קמח הוא לא חמץ,

אבל קמח לטוט,

כשמרטיבים את החיטים לפני תחינה,

יש בו ספק.

אז לכן, גם מי שמשאיר קמח לאחר הפסח, זה לא בטוח שאין לו חששות בזה.

אז לכן ביקשנו ממנו שיקנה טונה קמח,

ובמוצאי שבת

נמכור את הקמח הזה בעבורו, זה שלו, לא שלנו,

והוא יקבל

קצת כסף, יותר רווח,

בשביל שהוא ירוויח,

ישתלם לו גם לקנות אצלנו את החמץ כל שנה,

ולא תהיה בעיה, כל אחד מוצא החג יוכל לקחת קמח ולהתחיל לעשות את מה שהוא רוצה, ולא יחכה כמה ימים עד שהיה כמו בשנה שעברה עם הגלוטן ועם הבלגנים וכל הבעיות,

ואי-אפשר לדעת, מכולת כן מכרה כמו שצריך, בתי חרושת כן מכרו, לא מכרו,

אז התארגנו גם על הדבר הזה,

בעזרת השם.

אז עכשיו אני אקריא לכם מה צריך לעשות בשביל למכור חמץ, המכירה תהיה מחר משעה תשע בבוקר,

היום, סליחה,

מתשע בבוקר היום, היום, היום, היום, יום רביעי,

מתשע בבוקר עד

שמונה בערב.

יש טפסים באתר,

אפשר להדפיס ולהוריד, יש גם פה,

שם כתוב את כל מה שיש לך בבית, אתה מסמן וי, וי, וי, וי, וי, ובאיזה מקום,

בכל הפרטים כידוע,

ויהיה הרב שמעון חי

והוא ימכור. ההוראות החשובות למכירת חמץ ומילוי הטופס

של המכירה לכתחילה מעשיית הקניין,

לצורך המכירה עצמה ניתן להשאיר בבית

רק דברים שאינם חמץ גמור

או תערובת חמץ,

שאר דברים

שהינם חמץ גמור יש להשליחם לאשפה או לשורפם בשריפת חמץ.

כמובן שלפני כן עוד אפשר למכור לגוי או לעשות איתם דברים אחרים או להנות את הבהמות או מה שיש.

את החמץ מוכרים לכתחילה

על פי סדר הפעולות הבא,

ממלאים טופס מיוחד,

שם, משפחה

של המוכר, זה אתם,

כתובת מגורים,

מספר ועיר.

לאחר מכן יש לציין את המוצרים שנותרו ברשותכם בבית על-פי טבלה מפורטת.

בשלב הבא יש למלא את המקומות שבהם נותר החמץ.

יש את המקומות האלה לנעול

או לסגור ולתלות פתק שבו רשום מכור לגוי או חמץ.

אז בטופס ממלאים את המקומות שאתם הותרתם את החמץ,

ואתם כמובן נועלים וסוגרים את המקום הזה,

לא פותחים את המקום הזה ותולים על זה פתק מכור לגוי או חמץ.

זה צריך כבר לעשות, לא לחכות לרגע האחרון, לא יהיה. אנשים מתעוררים ברגע האחרון,

לא יהיה עם מי לדבר.

לקראת סוף הטופס צריך להמציא מפתח של הדירה או המחסן, תלוי איפה אתה מצניע את מה שאתה רוצה להצניע.

ויש על המדבקה עם שם פרטי ומשפחה. אנחנו נעשה את זה באופן כזה שכל בן אדם שבא,

יכתב השם שלו ויקבל מספר.

אז נגיד הראשון שהגיע הוא מספר אחד,

אז על המפתח יהיה כתוב רק מספר אחד, לא יהיה כתוב שם והכל שאם יגנב הכל, לא ילכו לפי השמות אם מכירים ויפתחו את הדירות.

אז לכן יהיה מספר,

ויהיה מספר עם השם.

הרשימה תהיה בנפרד במקום אחר והמפתחות יהיו במקום אחר, כך שזה לא יועיל לאף אחד גם אם יהיו לו מפתחות.

וכל זה יהיה שמור כמובן עד מוצאי החג.

עכשיו,

ממציאים את המפתח של הדירה או מחסן שעליה המדבקה

עם שם שם פרטי ונוסיף את המספר לפי הרישום.

בסיום הטופס יש לחתום כמובן.

את טופס המכירה ממלאים מכתב ברור, נקי וקריא,

וצריך לקרוא את כל ההוראות הכתובות בו. יש שם הוראות שכתוב שצריכים לעיין בהן ולקיימן.

לאחר מילואי טופס מעבירים לרב שמעון או לשליח המוכר את החמץ בפועל,

לגוי.

הרב

הקונה את החמץ מגיש את המטפחת לעשיית קניין סודר לכתחילה

בהעברת החמץ

מרשותו של המוכר

לרב

והמוכר יגביה את המטפחת שלושה טפחים

לאחר מכן ימסור לידי הרב.

חשוב להערך מבעוד יום להביא למכירת מפתח הבית או מחסן

שבו שוהה החמץ כדי שתהיה מכירה כראוי לדעת כל הפוסקים.

ככה יוצאים לכתחילה

וכידוע לכם שאנחנו לא רוצים לעשות דברים בדיעבד.

בעלי חנויות או עסקים,

יש להם לאמוד את החמץ שברשותם

באופן שידעו כמה שווי החמץ שברשותם,

וגם הם להמציא מפתח של המחסן או של העסק.

מכירת החמץ תתבצע, כמו שאמרנו היום,

זה יהיה משעה 2100 עד 2000 בערב,

פה בחנות הקהילה,

ברחוב מתתיהו 10,

בקומה חמש בבני ברק,

בברכת פסח כשר ושמח, קהילות פז.

ברוכים תהיו.

אנחנו עוברים לברית.

השם יחוד גודשו ומשכינתיהם ותחילו ורחימו ורחימו.