במדבר - חג השבועות | הרב אורי יצחק

 \n - - - לא מוגה! - - - \n 

ברוכים הבאים. בעזר השם יתברך. נקווה שנספיק את כל מה שיש לנו להספיק. 

***

אתם אין לכם לאן ללכת הערב, נכון? לא, כי אני אין לי לאן ללכת...

***

 שאלו אותי שאלו אותי בהמשך לשיעור בפעם שעברה, דיברנו שם על העניין של קיום מצווה ולימוד תורה לעניין ההגנה וההצלה. בעידנא דעסיק בה, בעידנא דלא עסיק בה וכולי. 

אז פנה אליי מישהו ואמר, שהוא לא הבין אבל מה ההבדל בין מגנא לבין מצלא? 

אז לכן ראיתי לנכון להסביר את זה קצת יותר מפורט. במסקנת הגמרא שם כתוב שהמצווה בין בזמן שעוסק בה ובין שלא היא מגינה אבל היא לא מצילה. מגינה ממה ומצילה ממה? 

כשאומרים מגנא הכוונה מן הפורענות ומן הייסורים. כשאומרים שהיא מצלת הכוונה מיצר הרע שלא יחטיא אותו. בסדר? אם כן נחזור. כשאדם עוסק במצווה, בין בזמן שעוסק בה ובין שלא עוסק בה, אז היא מגנת, ממה? מהפורענות ומהייסורים. אבל היא לא מצילה מיצר הרע אתה יכול לחטיא אותו. 

לעומת זאת, התורה, במסקנה של הגמרא, בזמן שאדם עוסק בתורה, אז היא גם מגינה וגם מצילה. היא מגינה מפני הפורענות והייסורים ומצילה מיצר הרע. עכשיו, בזמן שהוא לא עוסק בה, בתורה הקדושה, אפילו החיים מגינה עליו. מהייסורים ומהפורענות. אבל היא לא מצלת אותו מיצר הרע אם הוא לא עוסק בה. בסדר? 

***

דרך אגב, ראיתי חידוש נפלא. כתוב במסכת סנהדרין ארס נחש בין שיניו הוא עומד. ככה כתוב במסכת סנהדרין. מי שרוצה לראות את זה, זה בדף עח' עמוד א'. ארס נחש בין שיניו הוא עומד. מה הכוונה? נו, זה פשיטא. מה, איפה עומד לו באוזניים? בטח שהארס עומד בין שיניו. מה הגמרא באה להגיד? 

תראו דבר מדהים. אם ניקח את המילה נחש, שהוא בעצם השטן, ניקח את האותיות שנמצא בין, כן? בין מה נמצא בתוך הנחש? האות האמצעית בתוכו? ח'. מה יש בתוך המילה שטן, האות האמצעית? ט'. ח' וט', יוצא ח'. אז הארס של הנחש, מה זה הח'? בין שיניו הוא עומד. הוא נמצא בתוכו, בין האותיות, כן? 

***

אנחנו נמצאים במוצאי ההילולה של שמואל הנביא, שעליו נאמר "מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ" (תהלים צט, ו) ששמואל הנביא שקול כנגד משה ואהרון יחדיו וכידוע הוא זכה להמליך את שאול ואחר כך את דוד המלך 

***

בלאו הכי אנחנו נמצאים, היינו צריכים לתת את השיעור ביום חמישי הקרוב אבל בגלל שאין לי אפשרות ביום חמישי הקדמנו את השיעור להיום ליום ראשון 

***

ונדבר בעזר השם יתברך קצת על דוד המלך ממש ככה יחסית מה שאפשר לדבר על דוד זה מפה עד להודעה חדשה אז ממש ככה זה בקצרה נקרא איי איי איי איי רבותיי דוד המלך עליו השלום כל חייו סובל מעיד על עצמו "כׇּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ" (תהלים מב, ח) כל סוגי המשברים כל סוגי הגלים בעולם עברו על דוד המלך 

אבל עם כל הסבל והייסורים שהוא עבר במשך חייו הוא כל הזמן שר כמו שאמרנו "לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם" (תהלים ל, יג) לא שותק שר לכבוד הקדוש ברוך הוא כל החיים שלו איי איי איי מה זה דוד המלך בואו ננסה קצת להבין באיזה מה שאנחנו נוכל להבין באיזה ניסיונות הוא עמד זה הרי פשוט לא אי אפשר להבין את זה בכלל 

המציאות מתחילה כשהוא נחשד כממזר עקב מה שעשתה אמו וישי לא ידע והתחלפה עם האישה השנייה (2), שפחה והיתה עם בעלה, עם ישי והרתה וישי, שהיה "צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) שידוע שהוא היה אחד מארבעת (4) האנשים שמתו בעטיו של נחש זאת אומרת, אם האדם הראשון לא היה חוטא, אז ישי לא היה צריך אפילו להיפטר מן העולם 

אז ישי, הצדיק הזה הגדול, לא הבין מה קרה עם אשתו איך היא בהיריון וכשנולד דוד המלך אז שלחו אותו לרעות את הצאן והבקר של המשפחה אתם מתארים לעצמכם מה זה ילד קטן שצריך להיות רועה מנודה כל חייו מאחיו, מהוריו, חי לבד, גודל לבד במדבר. מי יכול לעמוד בתנאים כאלה? מי יכול להישאר נורמלי? מדהים! 

והוא עובר ניסיונות קשים במדבר מסתמא כמו שאנחנו מבינים חיות רעות, נחשים, עקרבים, ואנחנו יודעים שהיה לו גם ניסיונות עם אריות ודובים, כמו שכתוב, כמו שהוא מעיד על עצמו לשאול המלך. ודוד המלך מחובר לקדוש ברוך הוא נונסטופ. 

אחד המזמורים שמשקף את זה בצורה מדהימה זה המזמור שכולנו מכירים ואוהבים "מִזְמוֹר לְדָוִד יְהֹוָה רֹעִי" (תהלים כג, א) הוא מזמר לקדוש ברוך הוא ואומר, אתה הרועה שלי. אז אם אתה הרועה שלי "לֹא אֶחְסָר" (שם) לא חסר לי כלום. כמו שאני רועה את הצאן, והכבשים סומכים עליי שאני אטפל בהם ואני אדאג להם, גם אני סומך עליך, לא דואג. אתה הרועה שלי, אתה תסדר לי את כל העניינים. ביטחון בשם מדהים. 

איך אומרים? מגיל אפס (0). אין לו אף אחד בעולם, כביכול. מנותק מכל החברה. יש לו רק את בורא עולם. טלפון ישיר. 

אז הוא אומר "מִזְמוֹר לְדָוִד יְהֹוָה רֹעִי לֹא אֶחְסָר" שימו לב לתיאור שלו "בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי" (שם ג') על מה הוא מדבר? איזה דשא? איפה יש במדבר דשא? "דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי" על המהליק. ככה, לאט-לאט, לא ממהר לאף מקום. יש כינור, יש חליל, עניינים. שמעתם? 

"נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב" (שם ג') הקב"ה משמח לי את הנשמה "יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ" (שם) אני יודע שכל מה שקורה איתי, אני לא, אין לי שום טענות ולא מענות ולא שום דבר. הכל בצדק. מה צריך להיות, זה מה יהיה. מה שהקב"ה מחליט, זה מה שצריך להיות. הכל למען שמו יתברך. 

מי לימד אותו את כל התורה הזאת? מי נתן לו את האמונה והביטחון? מה, הוא גדל בחיידר? היה לו מורי? מישהו הדריך אותו? מישהו כיוון אותו? 

מה הוא אומר? "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע" (שם ד') אני הולך במדבר. זה לא רק ביום. בלילה, בחושך "לֹא אִירָא רָע" אני לא ירא משום דבר רע. למה? "כִּי אַתָּה עִמָּדִי" (שם). 

ואז הוא אומר כך "שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי" (שם) מה זה "שִׁבְטְךָ"? המקל שלך. מה זה "וּמִשְׁעַנְתֶּךָ"? משענת. אז משענת, אני מבין שהיא מנחמת. אבל המקל, איך מנחם? 

אומרים חכמים, למשל, למה הדבר דומה? היו שתי כבשים קטנות, קטנות. 

שאחת אומרת לשנייה, תשמעי, כל הכבשים הגדולים גומרים לנו את האוכל, דוחפים אותנו כל הזמן. מה אנחנו צריכים לדחף כל הזמן? בואי נתפוס לנו איזה פינה ונאכל בצד. מה אנחנו צריכים לדחף איפה שכולם הולכים? 

אמר לה, יאללה, בואי. קיצור, הלכו קצת הצידה, לאט לאט התרחקו מהעדר, והרועה באותו שלב לא שם לב שהן מתרחקות. אתה שומע מה העור?... מתרחקות, מתרחקות. 

אחרי זמן לא קצר, לא ארוך, פתאום הן מסתובבות, הן רואות, אה, אין רועה ואין עדר. הן רואות שהן לבד. שמחו, 

אחת אמרת לשנייה, איזה יופי. עכשיו אף אחד לא יטריד אותנו, לא יגיד לנו מה לעשות, לא יכוון אותנו, אנחנו חופשיות, נעשה מה שאנחנו רוצים. 

אבל אז, אחרי כמה דקות, הן פתאום שומעות את הקול של הזאב. אמרו, וואי, וואי, וואי. 

אחת מהן בכלל נכנסה לפאניקה. התחילה לצרוח, לצעוק, יואו, הוא יאכל אותנו עכשיו, מה יהיה? 

והשנייה אומרת לה, מה? את מפחדת, לא יקרה כלום. ובנכלל גם היא בחופה, רק היא בשביל להראות שהכול בסדר כזה, אבל שתיהן עכשיו ב"חופה..." וככה הן נכנסות לפאניקה, ולאט לאט הן שומעות את הקול של הזאב מתקרב, מתקרב, מתקרב, והן בלחץ. אבל אחת ככה, ממש ככה, בלחץ. 

פתאום זאת שהיתה בלחץ קיבלה וואחת זבתא בגב. איך שהיא קיבלה את המכה, קפצה על השתי רגליים האחוריות שלה, והתחילה לשיר 'וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת' מבסוטה. 

אז השנייה מסתכלת עליו, אמרת, תגיד, את התחרפנת? מה קורה איתך? 

אמרה לה, לא, אני לא התחרפנתי, הכל בסדר. 

אמרה לה, מה, איך זה יכול להיות? כששמעת זאב היית בפניקה. עכשיו שקיבלת וואחד זבתא כזאת, כל הגב שלך אדום. מה את מבסוטה? 

אמרה לה, מה זאת אומרת? מה, לא שמת לב, מי נתן לי את הזבתא בגב? 

אומרת לה, הרועה. 

אמרה, אז למה שנדאג עכשיו מהזאב? הרועה כבר פה. אז נכון, קיבלתי זבתא, אבל לפחות, ברוך השם, לא יטרוף אותי הזאב. אז זה אומר שהרועה, אכפת לו ממני. הוא חזר עד לפה כדי לקחת אותנו. הוא נתן לי את הזבתא, כי מגיע לנו. ועכשיו הוא יכוון אותנו חזרה לעדר, ושוב נהיה שמורות, מוגנות מפני הזאבים והטורפים האחרים. 

איי, איי, איי, אומר דוד המלך "שִׁבְטְךָ" כשאני מקבל את המכה, ריבונו של עולם, אני יודע שזה לטובתי, שאתה מכוון אותי. אני יודע שאתה צודק, שמגיע לי. אין סתם. 

ועוד, הוא אומר "שִׁבְטְךָ" כשאני מקבל את המכה, אני יודע שזה אתה נתת את המכה. אפילו שזה בא דרך מישהו אחר, זה בא דרך מקל. אבל מי נתן את המכה הזו? של מי היד בקצה של המקל? שלך. זה השבט שלך. אז אני לא מאשים את המקל. 

יש הרבה אנשים, מקבל מכה, הוא מאשים את המקל. מה אתה מאשים את המקל? 

כשאדם הולך ברחוב, ופתאום הוא מקבל מכה בכתף, מישהו ככה טופח לו על הכתף, אבל חזק, יותר מגדר הרגיל. אז הוא מסתובב ככה בקריזה, 

הוא אומר, מי זה נתן לי את המכה? 

פתאום הוא רואה איזה אבא שלו, הוא אומר, אהלן אבא, מה נשמע? 

אבל אם זה היה מישהו אחר, מה קרה לך? מה אתה נותן כזאת מכה כואבת? 

אבל אם זה אבא, אבא זה אבא. אבא לא נותן מכות סתם. 

איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, אומר דוד המלך "שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי" ואז הוא אומר "תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי" (תהלים כג, ה) איזה "שֻׁלְחָן"? איפה היה לו "שֻׁלְחָן"? במדבר היה לו "שֻׁלְחָן". 

***

"דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה" (שם) תכף נדבר על הכוס של דוד המלך. אם נספיק. 

***

"אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כׇּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְהֹוָה לְאֹרֶךְ יָמִים" (שם ו') מי שקורא את זה נראה לו, מי שאומר את המזמור הזה, בטוח זה וחד אחד שיושב על ה"מהלו..." 

ודוד המלך כל החיים שלו ייסורים. עד כדי כך שהגמרה אומרת שאפילו בחלום, אפילו בחלום לא היה לו טוב. לא היה לו חלום אחד (1) טוב. תמיד חלם חלומות רעים. אפילו בחלום. 

למה כמה הוא ישן בכלל?! אומרת הגמרא, ישן שיתין (60) נשמה, שישים נשימות של הסוס, שזה חצי (1/2) שעה ביום. חצי שעה הוא יושן. ובחצי שעה הזאת, אם הוא חולם, חלומות רעים. פסססס.... 

טוב, נתקדם הלאה. מגיע השלב ששמואל הנביא מִצטווה על ידי השם יתברך: לגשת לישי ולהמליך את אחד מבניו. 

שמואל מגיע, בא עם הפך של השמן, צריך למשוח. מודיע לישי: שהוא נשלח מאיתו יתברך, איפה הבנים שלך? כולם עומדים איך אומרים בסדר... שופך על הגדול. הוא היה בטוח, שמואל, שזה, הוא נראה לו זה, זה המתאים. 

אומר לו הקדוש ברוך הוא "אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ" (שמואל א, טז, ז) זה לא זה. עובר לשני (2), השלישי, כל הבנים של ישי, זה לא עובד. מה עושים? 

שואל שמואל את ישי "יש לך עוד איזה בן ככה מתחבא באיזה שהוא מקום?" 

ישי לא נעים לו. הוא אומר לו, תראה, יש, אבל זה לא בדיוק. 

מה זאת אומרת? 

הוא אומר, הוא נמצא ב... הוא רועה את הצאן. 

אמר לו, תביא, תביא אותו. טוב, מביא. והנה מתברר שזה "משיח השם!". 

באותו רגע, זה רגע מאוד מאוד מרגש, רבותיי. רגע מאוד מרגש. דוד המלך, שעד אותו רגע, היה מנודה. 

פתאום, אמרו לו "תשמע, אתה הופך להיות מלך ישראל!". זה מ: "בירא עמיקתא לאיגרא רמא" הפוך מהמקובל. איך כתוב אצל יוסף? "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר" (בראשית מא, יד) הכול. 

ואז אנחנו אומרים בהלל ארבעה (4) פסוקים, בין השאר, שמתארים את המעמד הזה. ומה אומר דוד המלך? "אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה" (תהלים קיח, כא) אני מודה לך, הקדוש ברוך הוא. שענית לי "וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה" אתה הישועה שלי. שמעתם? 

איי, איי, איי, איי, איי. ישי, שעומד שם המום, מה אומר? "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (שם כב') מה זאת אומרת? הבנאים, כשבונים, לפעמים יש איזה אבן כזאת מצ'וקמקת, לא מתאים, לא מתאים לבניין בכלל. זרקו אותה. מָאֲסוּ בה, זרקו אותה. המשיכו לבנות. 

כשסיימו, פתאום מה רואים? כל הבניין עומד על האבן הזאת שהם זרקו אותה. איך היא הגיעה לשם? זרקנו אותה, מאסנו בה. 

פתאום שמים לבן. ככה הנמשל, דוד המלך, מי היה מאמין? שדוד המלך? מה, אנחנו חש... 

יש אומר "אנחנו חשבנו? מה, אז איך זה? אז מה היה פה?..." 

זה הכל בגלל הצדקות של אימא שלו, שהיא לא רצתה לגלות. 

נו, יושבים האחים שם, באותו מעמד. מה הם אומרים? "מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ" (שם כג') זה פלא. זה לא יכול להיות משהו טבעי, נורמלי, זה רק מֵאֵת השם. זה לא יכול להיות אחרת. 

ואז מה אומר להם שמואל הנביא? הוא לא רוצה שייכנסו עכשיו לרגשי אשמה, אולי לא היינו בסדר, התאכזרנו אליו, עשינו לו זה, שלא יהיה עכשיו זה, שלא יהיה כמו עם אחי יוסף, עכשיו יתנקם בהם על מה שהם עשו לו, אולי ככה, אולי, יצר הרע מתחיל להגיד, ואולי ככה, ואולי ככה. 

אומר להם שמואל "זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְהֹוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ" (שם כד') זה, אל תיכנסו ל"סרטים" מיותרים. עכשיו זה הזמן לשמוח שהקדוש ברוך הוא גילה, קבל עם ועדה, את האמת, והם מתקדמים קדימה, ישתבח שמו. 

ודאי שדוד הענוותן לא יזיק לאף בן אדם, במיוחד לא לאחיו. ישתבח שמו. 

ואז, כשאתה שומע את זה, את התיאור הזה, אתה אומר, אוֹ, ישתבח שמו. עכשיו דוד המלך הולך איך אומרים "לעלות על הסוס..." הוא יהיה עכשיו מסודר. מלך. 

מה מלך? שאול ממשיך להיות מלך. דוד כבר נמשך למלך, אבל שאול, איך אומרים? לא יורד מהכיסא. אז דוד עכשיו רק מלך בסטנדבאי... אבל הוא עדיין לא נכנס לתפקיד. 

איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, ומה קורה מאותו רגע? שאול מתחיל לרדוף אחרי דוד המלך. אם עד עכשיו דוד המלך היה חי במדבר, עכשיו הוא צריך לברוח למדבר. זה לא שלחיות במדבר, זה צריך כל הזמן להיות במצב של בריחה משאול. למה? כי דוד חושש שחס ושלום, כמו שהיה אצל יעקב אבינו, שמא יהרג ושמא יהרוג. כי דוד המלך מאוד אוהב את שאול ומאוד מעריך אותו, והוא יודע שהוא צדיק. 

ועכשיו מתחיל מסכת חדשה של בריחה. כל הזמן הוא בורח. כל הזמן הוא בורח משאול. אז מה יצא לו מזה שהמליכו אותו? כביכול לא יצא מזה כלום. יצא יותר גרוע כביכול. איזה ניסיונות. 

ודוד המלך שר, מזמר לקדוש ברוך הוא כל הזמן, כל הזמן הזה. מהילדות. ישתבח שמו לעד!

כששאול נהרג, אז שוב אתה אומר לעצמך, אה, שאול היה צדיק וכו', אבל עכשיו דוד עולה על כס המלוכה, ומרגע זה נפתרו לו הבעיות. 

ואז מה? אתה רואה מלחמות עם כל האלה מסביב ומתוך הבית שלו. אבשלום, השם ירחם! מה עושה טרור? אדונייה, וכו' וכו'. לא נגמרו לו הצרות. לא נגמר לו. כל הזמן הוא באקשן של צרות. ניסיונות, משברים, גלים. מה הוא לא עובר? איך אומרים? אין לו שקט, רגע. 

חוץ מלימוד התורה, כשהוא יושב ללמוד, זהו. איי, איי, איי, איי, איי. 

***

יש את ה... את הקטע של בת שבע. הסיפור עם בת שבע. הרבה אנשים טועים בזה וחושבים שדוד המלך חטא באשת איש – חלילה! צריך לדעת, רבותיי, שזה עיוות לחשוב כך. לא יתכן לומר שדוד המלך חטא באשת איש. ואנחנו בעזרת השם היום נסביר את זה קצת, נשתדל להסביר את זה מפורט, אבל לפני שאני אכנס לפרטים עצמם, צריך לדעת ככה, לפחות לפני שנכנסים לסיפור. 

אנחנו יודעים מהלכה שברגע שאישה בגדה בבעלה היא אסורה על בעלה ועל בועלה. 

נשאלת השאלה, אם זה כך, איך יכול להיות שדוד המלך ממשיך לחיות אחרי זה עם בת שבע? אם כביכול הם עשו איסור. לא יתכן. הקדוש ברוך הוא היה מסכים שהוא יחיה עם בת שבע, אם זה היה איסור? ודאי שלא. הוא לא היה נותן. אצל הקדוש ברוך הוא אין "אֵיפָה וְאֵיפָה" (דברים כה, יד) 

אומרת הגמרא, כל מי שאומר שדוד המלך חטא אינו אלא טועה! לא יכול להיות. 

לא רק זה. אנחנו רואים שמדוד ובת שבע נולד המלך שלמה. והקדוש ברוך הוא מכנה את שלמה "יְדִידְיָהּ" (שמואל ב, יב, כה) הידיד של הקדוש ברוך הוא. אז איך אפשר לומר דבר כזה? סימן שמשהו בפרטים אצלנו לא כל כך מדויק. משהו פה לא כמו שמספרים לאנשים ועובדים עליהם. 

בואו נראה. איך? עכשיו, דוד המלך הוא הרגל הרביעית (4) במרכבה. שימו לב. אברהם (1), יצחק (2) ויעקב (3) האבות הקדושים. ודוד, שהוא אב המלכות. הוא הרגל הרביעית במרכבה. שמים לב? אפילו לא משה. אפילו לא אהרון. אפילו לא שמואל הנביא, שהוא שקול כמשה ואהרון. 

גם בסעודות שבת. סעודות כנגד האבות הקדושים. סעודה רביעית. כנגד דוד המלך, עליו השלום. אתם יודעים מה זה רגל רביעית במרכבה של הקדוש ברוך הוא? אם הוא היה חוטא בחטא כזה קשה הקדוש ברוך הוא היה מסכים עם דבר כזה? לא שייך להגיד דבר כזה. 

עוד דבר. שאול המלך "חטא" בסך הכל שני (2) חטאים. שמואל אומר לשאול שיחכה לו עד שהוא יגיע. לא להתחיל במלחמה. עד שהוא יגיע. ושמואל נלחץ ומתחיל במלחמה, ומייד אחרי שהוא מתחיל, שמואל מגיע. 

ומי שרוצה לראות את זה כתוב, זה כתוב בשמואל א', בפרק י', פסוק ח', איפה שהוא מצווה אותו על כך. ובפרק יג', בשמואל א', מפסוק א' עד טו', שם כתוב מה שאומר לו שמואל. 

לדוגמא, אני אקריא לכם שניים-שלושה פסוקים ממה שמוכיח אותו שמואל. ואומר לו 

"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל מֶה עָשִׂיתָ וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כִּי רָאִיתִי כִי נָפַץ הָעָם מֵעָלַי וְאַתָּה לֹא בָאתָ לְמוֹעֵד הַיָּמִים וּפְלִשְׁתִּים נֶאֱסָפִים מִכְמָשׂ: וָאֹמַר עַתָּה יֵרְדוּ פְלִשְׁתִּים אֵלַי הַגִּלְגָּל וּפְנֵי יְהֹוָה לֹא חִלִּיתִי וָאֶתְאַפַּק וָאַעֲלֶה הָעֹלָה: וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל נִסְכָּלְתָּ לֹא שָׁמַרְתָּ אֶת מִצְוַת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר צִוָּךְ כִּי עַתָּה הֵכִין יְהֹוָה אֶת מַמְלַכְתְּךָ אֶל יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם: וְעַתָּה מַמְלַכְתְּךָ לֹא תָקוּם בִּקֵּשׁ יְהֹוָה לוֹ אִישׁ כִּלְבָבוֹ וַיְצַוֵּהוּ יְהֹוָה לְנָגִיד עַל עַמּוֹ כִּי לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה: וַיָּקׇם שְׁמוּאֵל וַיַּעַל מִן הַגִּלְגָּל גִּבְעַת בִּנְיָמִן וַיִּפְקֹד שָׁאוּל אֶת הָעָם הַנִּמְצְאִים עִמּוֹ כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ" (שמואל-א יג-טו) וכו' וכו'. אז זה חטא אחד שהוא לא המתין. כביכול לא משהו קריטי. 

לעומת אם תגיד עבירה שמייחסים חלילה לדוד בהנהגה היה לו קצת בעיה, הוא נלחץ פעם אחת. פעם אחת. 

הפעם השנייה (2) שהוא "פספס" זה היה עם העניין של עמלק כאשר שמואל מצווה אותו ואומר לו ככה: "עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כׇּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר: וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל אֶת הָעָם וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים מָאתַיִם אֶלֶף רַגְלִי וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֶת אִישׁ יְהוּדָה: וַיָּבֹא שָׁאוּל עַד עִיר עֲמָלֵק וַיָּרֶב בַּנָּחַל " (שמואל א טו ג-ה) וכולי וכולי 

אחר כך כתוב "וַיִּתְפֹּשׂ אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק חָי וְאֶת כׇּל הָעָם הֶחֱרִים לְפִי חָרֶב: וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל הַכָּרִים וְעַל כׇּל הַטּוֹב וְלֹא אָבוּ הַחֲרִימָם וְכׇל הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ: וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה אֶל שְׁמוּאֵל לֵאמֹר " (שמואל א טו ח-י) 

שימו לב! 

"נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל לְמֶלֶךְ כִּי שָׁב מֵאַחֲרַי וְאֶת דְּבָרַי לֹא הֵקִים וַיִּחַר לִשְׁמוּאֵל וַיִּזְעַק אֶל יְהֹוָה כׇּל הַלָּיְלָה: וַיַּשְׁכֵּם שְׁמוּאֵל לִקְרַאת שָׁאוּל בַּבֹּקֶר וַיֻּגַּד לִשְׁמוּאֵל לֵאמֹר בָּא שָׁאוּל הַכַּרְמֶלָה וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד וַיִּסֹּב וַיַּעֲבֹר וַיֵּרֶד הַגִּלְגָּל: וַיָּבֹא שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל וַיֹּאמֶר לוֹ שָׁאוּל בָּרוּךְ אַתָּה לַיהֹוָה הֲקִימֹתִי אֶת דְּבַר יְהֹוָה " (שם פסוקים יא - יג)

שאול אומר לשמואל "עשיתי את דבר השם עשיתי את מה שצריך" 

"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל וּמֶה קוֹל הַצֹּאן הַזֶּה בְּאׇזְנָי וְקוֹל הַבָּקָר אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ: וַיֹּאמֶר שָׁאוּל מֵעֲמָלֵקִי הֱבִיאוּם אֲשֶׁר חָמַל הָעָם עַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר לְמַעַן זְבֹחַ לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְאֶת הַיּוֹתֵר הֶחֱרַמְנוּ: וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל הֶרֶף וְאַגִּידָה לְּךָ אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֵלַי הַלָּיְלָה ויאמרו וַיֹּאמֶר לוֹ דַּבֵּר: וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הֲלוֹא אִם קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה וַיִּמְשָׁחֲךָ יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל: וַיִּשְׁלָחֲךָ יְהֹוָה בְּדָרֶךְ וַיֹּאמֶר לֵךְ וְהַחֲרַמְתָּה אֶת הַחַטָּאִים אֶת עֲמָלֵק וְנִלְחַמְתָּ בוֹ עַד כַּלּוֹתָם אֹתָם: וְלָמָּה לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהֹוָה וַתַּעַט אֶל הַשָּׁלָל וַתַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה " (שם פסוקים יד-יט) וכולי וכולי. 

אנחנו רואים שבעצם פה שאול היה לו כוונה טובה! מה הכוונה הטובה? - לזבוח לפני ה' ("לְמַעַן זְבֹחַ לַיהֹוָה") ואת אֲגַג למה הוא לא הרג? - הוא רצה, איך אומרים, לתת את הכבוד לשמואל להוריד לו את הראש אז הוא הביא לו את שמואל בשביל שהוא יוריד לו את הראש. 

אבל בינתיים אֲגַג לקח את השפחה ומשם המשיך הזרע של עמלק... 

על הדבר הזה נלקחה ממנו המלכות אז מה הוא עשה בעצם? בעצם שני (2) דברים; אחד שהוא לא חיכה ואחד שהוא לא הרג את אֲגַג ואת כל מה שהיה צריך לעשות. אבל שוב עם כוונות טובות! 

איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי אם על שני דברים כאלה נלקח ממנו המלכות אז מדוד המלך אם הוא חלילה היה חוטא באשת איש לא היה נלקח ממנו המלכות?! שלא נדבר על עונש בוודאי 

אבל אתה רואה שלא רק שלא נלקח ממנו המלכות מלך עד סוף חייו ושלמה בנו בונה את בית המקדש שזה בן של "בת שבע" על מה מדברים?! 

אז נשאלת השאלה אז איך נסביר את הפסוקים שמתארים כביכול את חטאו של דוד המלך עליו השלום? 

אז בואו ברשותכם נקרא את זה ביחד ונראה מה כתוב האם זה כמו שלימדו את האנשים ועבדו עליהם או שכתוב פה משהו אחר בואו נראה מה כתוב פה שימו לב! מה כתוב בסיפור עם בת שבע וכל מה שהשתלשל מכך 

כתוב: "וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָאכִים וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יוֹאָב וְאֶת עֲבָדָיו עִמּוֹ וְאֶת כׇּל יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִתוּ אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּצֻרוּ עַל רַבָּה וְדָוִד יוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלָ͏ִם: וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב וַיָּקׇם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד: וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר הֲלוֹא זֹאת בַּת שֶׁבַע בַּת אֱלִיעָם אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי" (שמואל ב, יא א-ג). 

עכשיו, ידוע שבזמן שהיו יוצאים החיילים למלחמה בדורות ההם, אז לא היה כמו היום שיש לחיילים דסקיות. שמים להם דסקית בנעל, דסקית בצוואר, שיהיה אפשר לזהות אותם. בזמנם לא היו דברים כאלה. עכשיו, החיילים יוצאים להילחם, איפה הם נלחמים? מדברות, מערות, כוכים, נקיקים, כל מיני מקומות כאלה. אם קורה לאחד מהם משהו או לכמה מהם משהו, לך תחפש אותו, איפה הוא? מה יהיה עם אשתו? היא הופכת להיות, חלילה, עגונה. 

כדי שלא תהיה מציאות כזאת של נשים עגונות, היו צריכים לתת גט לפני שיוצאים למלחמה. בלאו הכי, אישה שקיבלה גט, היא לא חייבת לחכות לבעלה, וכשהוא חוזר הוא לא חייב לחזור אליה. 

אבל שימו לב טוב, דוד המלך תיקן תקנה שהיות וכל החיילים שלו לא היו נופלת משערות ראשם ארצה, כי היתה עליהם שמירה בזכותו של דוד המלך, אז אף על-פי שההלכה היתה אומרת שצריך לתת גט, הוא עשה תקנה, זה לא הלכה, זה תקנת מלכות, הוא עשה תקנה שאסור להתחתן עם אנשים שהבעלים שלהם יצאו למלחמה. 

שוב, זה לא הלכה, זה תקנת מלכות של המלך דוד. הבנתם? 

עכשיו, מה קרה? נמשיך את הסיפור. 

***

דרך אגב, לפני כן, איך הגיע לסיפור הזה פה "אוּרִיָּה הַחִתִּי"? הרי חיתי זה גוי, ואחד (1) מהעמים שהיו בארץ ישראל. החיתי והחיבי והיבוסי. מאיפה נכנס לתמונה "אוּרִיָּה הַחִתִּי"? 

הגמרא אומרת שאוריה החיתי היה בעצם נושא כליו של גוליית. כשדוד המלך הכה את גוליית, ברוגתקה, איך אומרים? שיחק איתו חמש (5) אבנים. אז גוליית, הרי באופן טבעי, היה צריך ליפול לאחור. כי אם אתה מקבל מכה במצח מקדימה, בדרך כלל אדם נופל אחורה. נעשה נס, הוא נפל קדימה. לאן? למרגלותיו של דוד המלך. איך אומרים? מוכן לפניו. לפני שהוא התעורר, יאללה, תוריד לו את הראש. 

הבעיה שיש דעה לפי הגמרא ויש דעה לפי הזוהר הקדוש. שבחרב היה, איך אומרים? היה קוד. אי אפשר לשחרר את החרב בלי ללחוץ על הקוד. 

ולפי הדעה השנייה (2), בקסדה היה קוד. אז הוא עכשיו לא יכול נגמור את הסיפור. אז הוא פנה ל: "אוּרִיָּה הַחִתִּי" שהיה נושא כליו של גוליית, ואמר לו, תקשיב. אם אתה מגלה לי את הסוד איך לפתוח את הקוד, אני מבטיח לך את אחת מבנות ישראל. 

כמובן שהוא צריך להתגייר ולהתחתן איתה בקדושה. מבטיח לך את אחת מבנות ישראל. בשמים התעורר קטרוג על דוד המלך. אפילו שזה בקדושה. איך אתה מבטיח את אחת מבנות ישראל?! אתה כביכול נשמע קצת של זילות בבנות ישראל. אם אתה הבטחת דבר כזה, אז זאת שהיתה מיועדת לך, היא הולכת לאוריה. מי זו? בת שבע. 

אז כך בעצם "אוּרִיָּה הַחִתִּי" התחתן מבת שבע, גלגלו מן השמים. 

ואתם יודעים שדוד המלך עליו השלום היה בעל רוח הקודש. הוא היה צדיק גדול מאוד. הוא היה שופט, דיין וכולי. ודוד המלך, כשכתוב שהוא ראה אותה מהגג, אז כתוב שהוא ראה "וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד" ואיך הוא ראה מרחק כזה, אם היא "טוֹבַת מַרְאֶה" לא מראה? 

אלא הכוונה שהוא ראה ברוח הקודש שהוא מחובר אליה, שהיא שייכת אליו. 

***

שימו לב מה ההמשך "וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ וַתָּשׇׁב אֶל בֵּיתָהּ" (שמואל ב יא ד)

שימו לב כמה לשונות יש פה "וַיִּקָּחֶהָ", "וַתָּבוֹא אֵלָיו" אני רוצה להבין. מאור, אם אני לוקח אותך אליי, אתה צריך לבוא אליי? אם לקחתי אותך, אתה כבר אצלי. מה שייך שאתה תבוא אליי, נכון או לא? לא שייך. אם הוא כבר לקח אותה, מה זה "וַתָּבוֹא אֵלָיו"? 

שימו לב, יש פה שלוש (3) לשונות "וַיִּקָּחֶהָ", "וַתָּבוֹא אֵלָיו", "וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ" מתי? "וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ" למה כתוב פה שלוש לשונות? 

שימו לב. משום שדוד המלך עליו השלום רצה לדעת אם היא לא בהיריון מ: אוּרִיָּה אז מה צריך לעשות? צריך לחכות שלושה (3) חודשים לראות אם היא מעוברת מ אוּרִיָּה אז הוא לקח אותה והשאיר אותה אצלו בארמון שלושה חודשים תגידו אדם שיש לו פיתוי של יצר הרע מחכה שלושה חודשים?! לא שייך, נכון? 

אז "וַיִּקָּחֶהָ" אחר כך כשהיא ראתה שהיא לא בהיריון "וַתָּבוֹא אֵלָיו" מרצונה "וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ" מתי? "וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ" מקווה טהרה הכל בקדושה. 

"וַתָּשׇׁב אֶל בֵּיתָהּ" כי הוא מלך והיא גרושה מותר למלך להתחתן? מותר. רק מה היתה הבעיה? - יש תקנה שאתה תיקנת: "שלא נושאים לאישה נשים שהבעלים שלהן נמצאים בצבא!"

 איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי אבל מלך!.... "הפה שאסר הוא הפה שהתיר" המלך יכול זה לא הלכה זו תקנה שהוא תיקן הוא יכול לשנות את התקנה מלך פורץ גדר (ע"פ סנהדרין ב, ד 'ופורץ לעשות לו דרך, ואין ממחין בידו') 

(נקודת זמן 51:38)

***

לפני שאני ממשיך אני אגלה לכם עוד סוד אוריה חיתי היה בכלל סריס הוא היה מסורס וכתוב בספרים הקדושים שבת שבע התגלגלה בברוריה אשתו של רבי מאיר בעל הנס וכתוב שרבי מאיר בעל הנס התווכח עם ברוריה האם נשים דעתן קלה או לא הכוונה האם הן מתפתות מהר או לא והיא אמרה לו שלא אז הוא אמר לה אני אוכיח לך את רוצה שאני אוכיח לך? היא אמרה לה תוכיח לי אז מה כתוב? שהוא לקח אברך שהיה מסורס זה היה גלגול של אוריה שמעתם? והוא התפקיד שלו היה כאילו לפתות את ברוריה לא חלילה למעשה רק להגיע למציאות של ייחוד, להוכיח לה שהנה וכך היה וכשהיא גילתה שרבי מאיר צדק עשתה מה שעשתה כמו שכתוב בגמרא בלאו הכי אתה רואה שחז״ל אומרים שאוריה בכלל היה סריס בכל אופן אנחנו ממשיכים ברצף של הסיפור, שימו לב ותהר האישה בת שבע בהיריון ותשלח ותגד לדוד ותאמר הרע אנוכי וישלח דוד אל יואב יואב זה שר הצבא שלח אליי את אוריה החיתי וישלח יואב את אוריה אל דוד ויבוא אוריה אליו וישאל דוד לשלום יואב ולשלום העם ולשלום המלחמה ויאמר דוד לאוריה, שימו לב, רד לביתך ורחץ רגליך מה זה רחץ רגליך? זה בלשון נקייה שילך להיות עם אשתו ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו מסעת המלך מלווים אותו ככה עם תשורות וישכב אוריה פתח בית המלך את כל עבדי אדוניו שימו לב, לא עם, את מה זה את? אמרנו שאת זה באותה דרגה את כל עבדי אדוניו ולא ירד אל ביתו מרד זה המלך אומר לך לך הביתה מה זה אתה לא הולך הביתה? זה לא דמוקרטיה מלך אומר לך לך הביתה, לך הביתה תשמעו אוריה עוד לא ידע כלום על אשתו אבל תכף תראו דבר מדהים מה קורה אומר הפסוק הבא ויגידו לדוד לאמור לא ירד אוריה אל ביתו ויאמר דוד אל אוריה שימו לב הוא לא כועס עליו או מעניש אותו על זה שהוא מרד בו אומר לו ככה הלוא מדרך אתה בא מדוע לא ירדת אל ביתך? אתה באת ממרחק לך תנוח בבית שימו לב לתשובה של אוריה ויאמר אוריה אל דוד הארון ארון הברית וישראל ויהודה יושבים בסוכות ואדוני יואב מה פתאום אדונך יואב? אדונך זה המלך דוד איך אתה אומר ואדוני יואב? זה למרוד במלך פייס-טו-פייס אתה לא יכול להגיד למלך שיש לך אדון האדון שלך זה המלך אומר ואדוני יואב ועבדי אדוני על פני השדה חונים כל החיילים ואני אבוא אל ביתי לאכול ולשתות ולשכב עם אשתי? מה אתה עושה אותי ג'ובניק? ואז מה הוא עושה? הוא משביע את דוד המלך הוא אומר לו חייך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה שמעתם? איך הוא מדבר אל המלך דוד? מרד אורגנל הוא לא יודע כלום על אשתו עובדה שהוא אומר את המילים שהוא אומר זה גם מראה את הגדולה של עבדי דוד שלא גילו לו אין לשון הרע כולם מחונכים אין לשון הרע? איי איי איי כידוע לשון הרע זה על אמת שימו לב תראו כמה דוד ערך אפיים הוא לא מעניש אותו מה הוא עושה? ויאמר דוד אל אוריה שב בזה גם היום ומחר אשר לחיקה וישב אוריה בירושלים ביום ההוא וממחרת ויקרא לו דוד ויאכל לפניו וישת וישקר ההוא הוא בכוונה ממסטל אותו הוא אומר יאללה אולי ירצה ללכת הביתה ויצא בערב לשכב במשכבו עם עבדי אדוניו ואל ביתו לא ירד נו מה תעשה עם אחד כזה? נראו לך כבר את כל הצ'אנסים אפילו שאתה מורד במלכות מה עושה דוד המלך? ויהי בבוקר ויכתוב דוד ספר אל יואב וישלח ביד אוריה ויכתוב בספר לאמור איך אומרים? רצונו של אדם כבודו זה מה הוא רוצה זה מה יקבל רוצה למות כפייטר? ימות כפייטר לא ימות כבוגד או כמורד ימות כפייטר אז מה הוא כותב לו? חוו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו וניקה ומת הוא חייב מיתה, הוא מורד במלכות אבל רוצה למות כפייטר? ימות כפייטר שימו לב אני מדלג את ההמשך ואז תראו מה קורה ותשמע אשת אוריה כי מת אוריה אישה ותספוד על בעלה ויעבור האבל וישלח דוד ויאספה אל ביתו ותהי לו לאישה ותלד לו בן וירע הדבר אשר עשה דוד בעיני השם עכשיו שימו לב להמשך וישלח אדוני את נתן אל דוד ויבוא אליו נתן הנביא ויאמר לו שימו לב למשל שהוא נותן לו הוא לא נותן משל הלכתי הוא נותן משל מוסרי עכשיו צריך לזכור שדוד המלך הוא בעצמו שופט, הוא דיין מה כתוב? ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד רש לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאוד ולרש אין קול כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה שימו לב לתיאורים ויחייה ותגדל עמו ועם בניו יחדיו מפיתו תאכל ומכוסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת בשביל מה הוא מספר את כל זה? ויבוא הלך לאיש העשיר ויחמול לקחת מצונו ומבקרו העשיר לא רוצה לכבד אותו משלו לעשות לאורח הבא לו אז וייקח את כבשת האיש הרש ויעשה על האיש הבא אליו את אותה כבשה שהוא חל איתה ישן איתה מה זה? מה כתוב? וייחר אף דוד באיש מאוד באיש הזה במשל ויאמר אל נתן חי אדוני כי במוות האיש העושה זאת איך יכול להיות? מי שגנב כבשה חייב מיתה? על פי הדין לא חייב מיתה צריך לשלם אבל לא חייב מיתה? שמים לב דוד המלך הבין שהמשל הוא לא הלכתי הוא משל מוסרי לכן הוא עונה בכזו חדות שימו לב מה הוא ממשיך ואומר ואת הכבשה ישלם ארבעתיים עקב אשר עשה את הדבר הזה שימו לב ועל אשר לא חמל איך כתוב על רבי יהודה הנשיא ששלוש עשרה שנה הוא סבל ייסורים קשים בגלל שהוא לא רחם על אותו גדי שנכנס ככה מתחת לבגדים שלו וברח מהשוחט ואז הוא אמר לו לך זה הייעוד שלך, זה התיקון שלך ומאותו רגע הוא סבל שלוש עשרה שנה ייסורים קשים ביותר ושואלים למה שהוא לא רחם עליו אבל הוא אמר את האמת, זה התיקון שלו זה הייעוד שלו בעולם כן אבל הוא כבר בא עד אליך והוא כבר מתחבץ לך והוא מתחכך בך היית צריך להבין שיש פה איזה איתות אתם שומעים? כתוב שעד מתי זה היה? עד שהשפחה שלו, המשרתת, ניקתה את הבית והיא טיטטה עכברים קטנים אז הוא אמר למה את עושה? עומד על רבי יהודה הנשיא ורחמיו על כל מעשיו למה ככה? באותו רגע הפסיקו לו הייסורים כי אצל הקדוש ברוך הוא הכל מידה כנגד מידה ברגע שהוא רחם הוא חמל באותו רגע נגמר נחזור לענייננו ויאמר נתן אל דוד אתה האיש כה אמר אדוני אלוהי ישראל אנוכי משחתיך למלך על ישראל ואנוכי צלתיך מיד שאול ואתנה לך את בית אדוניך ואת נשי אדוניך בחיקך ואתנה לך את בית ישראל ויהודה ואם מעט והוסיפה לך כהנה וכהנה שימו לב מדוע בזית את דבר השם לעשות הרע בעיניי את אוריה חיתי הקיתה וחרב ואת אשתו לקחת לך לאישה ואותו הרגת בחרב בן עמון ועתה לא תסור חרב מביתך עד עולם עקב כי וזיתני ותיקח את אשת אוריה חיתי להיות לך לאישה אפילו שהיא היתה גרושה אבל זה לא מתאים לדרגה שלך שאתה אתה כזה צדיק היית צריך לחכות עד שישובו מן המלחמה כמו שאתה תיקנת ואז הוא אומר לו כה אמר אדוני הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעך ושכבת עם נשיך לעיני השמש הזאת מה שעשה לו אדוניה סליחה אבשלום כי אתה עשית בסתר ואני אעשה את הדבר הזה נגד כל ישראל ונגד השמש שימו לב מה אומר דוד ויאמר דוד אל נתן חטאתי לה' זהו שתי מילים ויאמר נתן אל דוד גם אדוני העביר חטאתך לא תמות במקום אני עשיתי תשובה אבל שימו לב מה הוא אמר הוא לא חטא לבת שבע הוא לא חטא לאוריה חטאתי לה' זה מה שאומר דוד המלך בתהילים לך לבדך אדוני חטאתי והרע בעיניך עשיתי באמת על פי ההלכה לא עשיתי שום חברה על פי ההלכה על פי התורה הקדושה שום עבירה הוא לא עשה אבל זה לא מתאים לדרגה שלו כמו שמרים הנביאה היא לא דיברה בכלל על פי ההלכה היא לא דיברה על לשון הרע על משה רבנו, היא דאגה לגיסתה ציפורה אבל מה בעיני השם היה פה לשון הרע אבל מבחינת התורה היא לא עברה עבירה אבל הקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה על פי הדרגה של הבן אדם, כי זה הציפיות ממנו שימו לב ממשיך הנביא נתן ואומר אפס כי ניאץ ניאצת את אויבי השם בדבר הזה מה זאת אומרת ניאץ ניאצת את אויבי השם? שימו לב טוב אומרים חז״ל הקדושים חכמינו זיכרונם לברכה הטענה על דוד היתה למה נתת לליצנים של הדור שהם נקראים אויבי השם? שהם יגידו ראית? דוד המלך אה? אשת איש אה? ועד היום הליצנים של כל דור ודור מדברים השם מרחם על דוד המלך כאילו שהוא חטא באשת איש. הוא אומר לו למה נתת להם את האופציה הזאת, את החומר לטעון כל מיני טענות עליך? למה? אתה משיח השם. למה נתת להם צ'אנס כזה? אז על זה שניאץ ניאצת את אויבי השם אתם עניים אומרים נתת להם לנאס איי איי איי איי איי איי. אז מה יהיה? גם הבן היילוד לך מות ימות. הילד הזה שעכשיו בת שבע בהיריון איתו הוא ימות. וילך נתן אל ביתו ויגוף אדוני את הילד אשר ילדה אשת אוריה לדוד וייענש. נהיה חולה אנוש. ויבקש דוד את האלוהים בעד הנער. מתפלל שאולי בכל אופן היא תתבטא לגזירה. ויהיה צום דוד צום ובא ולן ושכב ארצה. ויקומו זקני ביתו עליו להקימו מן הארץ. מלך יושב על הרצפה. ולא הבה ולא ברא איתם לחם. ויהי ביום השביעי וימות. הילד מת. אז ויהי ביום השביעי וימות הילד. וייראו עבדי דוד להגיד לו כי מת הילד. למה? כי אמרו הנה בהיות הילד חי דיברנו אליו ולא שמע בקולנו. שיקום מהרצפה ויאכל וכו'. ואיך נאמר אליו מת הילד? ועשה רעה. זה יכול להיות להזיק לו עכשיו אם נבוא ונגיד לו שהילד נפטר. וירא דוד כי עבדיו מתלחשים. ויבן דוד כי מת הילד. ויאמר דוד אל עבדיו המת הילד? ויאמרו מת. ויקום דוד מהארץ. וירחץ ויעשך ויחלף שמלותיו. ויבוא בית השם וישתחו. ויבוא אל ביתו וישאל וישימו לו לחם ויאכל. ויאמרו עבדיו אליו מה הדבר הזה אשר עשית? בעבור הילד חי צמת ותפק. וכאשר מת הילד קמת ותאכל ללחם. ויאמר שימו לב מה אומר איזה מוסר. ובעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע וחנני אדוני וחיי ילד. ועתה מת. למה זה אני צם? אוכל להשיבו עוד? אני הולך אליו והוא לא ישוב אליי. וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבוא אליה וישכב עמם ותלת בן ויקרא את שמו שלמה. ואדוני אהבו וישלח ביד נתן הנביא מי? הקדוש ברוך הוא. ויקרא את שמו ידידיה בעבור אדוני. שמעתם מה קדום? אז כמו שאמרנו. אז לא יתכן לומר שדוד המלך חטא באשת איש. אלא כמו שאמרנו שבדרגה שלו זה לא התאים. אחרי כן אבשלום עושה לו את הצרות, רודף אחריו כדי להורגו ודוד בורח מאבשלום. וכשהוא בורח אז מה כתוב? מזמור לדוד בבורחו מפני אבשלום בנו. אומרת הגמרא, מזמור לדוד? היה צריך להגיד קינה לדוד. מה אתה שר? הבן שלך רודף אחריך להרוג אותך, אתה שר? אתה מזמר? זה דוד המלך עליו השם. כל דבר הוא שר לכבודו ידברך וישתבח שמו לעם. דרך אגב, תראו דבר מעניין. גם שאול המלך, כששמואל אמר לו שהוא לא בסדר, הוא גם כן אומר, חטאתי להשם. אבל אתם יודעים מה ההבדל? דוד המלך אמר, חטאתי להשם ולא יסף. באותו רגע הוא אמר, חטאתי להשם. שאול המלך אמר, חטאתי להשם, אבל אחר כך הוא ניסה לתרץ. הוא אמר, לא, בגלל שככה, בגלל שככה. אתה אומר, חטאתי להשם, אל תכניס סיבות ולא טעמים ולא תירוצים. הוא מודה ועוזב ירוחם. ברגע שאתה מכניס סיבה, אתה מצדיק את עצמך, אז אתה לא מודה בלב שלם. כשאדם אומר, טוטלוס, חטאתי להשם. גם אם אתה חושב שהסיבה שאתה חטאת היא מוצדקת, אין דבר כזה. אז על מה אתה אומר חטאתי לשם? אתה אומר שיש לך סיבה, יש לך תירוץ, אז איפה חטאתי לשם? חטאתי לשם זה חטאתי לשם, זהו. איי. איי. והנה, רבותי, דיברנו באחד השיעורים לפני שבועיים או שלוש, שכששלמה המלך הקים את בית המקדש, כי דוד רצה להקים את בית המקדש, והקדוש ברוך הוא אמר לו, לא. אתה לא יכול להקים את בית המקדש. למה? כי אתה היית במלחמות הידיים שלך מלאות דמים. שלמה הוא בעצם, הידיים שלו נקיות ממלחמות. מלך שהשלום שלו, שלמה, ולכן הוא יבנה את בית המקדש. אבל דוד המלך זכה לבנות לפחות את היסודות של בית המקדש. אבל את בית המקדש בנה שלמה. וכמו שאמרנו אז, שלמה המלך רצה שיהיה נס והשערים ייפתחו מעליהם. ואמר שאו שערים ראשיכם וכו' וכו'. ועשרים וארבע ארננות הוא וכל עם ישראל אומרים כדי שהשערים ייפתחו מעליהם והשערים לא נפתחו. עד שאמר זוכרה לחסדי דוד עבדיך, אז מן השמים עשו את הנס ונפתחו השערים. ומה קרה? כל פניהם של אויבי דוד חפו. באותו רגע, זהו. אין הוכחה יותר ניצחת מזו שהנה הקדוש ברוך הוא, השתבע שמו, הוכיח קבל עם ועדה שדוד המלך לא חטא כמו שרצו לומר. רבותיי, דוד המלך עליו השלום כותב את כל ספר תהילים כדי לכפר על העניין של בת שבע. אתם שומעים? כל ספר תהילים נכתב בשביל זה, לכפר. אפילו שהוא לא חטא. על עצם זה שחושדים בו שהוא חטא. ושימו לב, כל אחד מאיתנו משתמש בתהילים כל פעם שהוא נמצא באיזושהי צרה, וגם בלי להיות בצרה. חזל הקדושים, שימו לב טוב, הכניסו, אנשי כנסת הגדולה הכניסו בתוך התפילות שלנו, כל התפילות מלאות במה? הכול מלא במה? פסוקים של דוד המלך. זה הסניגור הכי טוב בעולם. רבותיי, אם דוד המלך היה חוטא באשת איש, היו שמים את הפסוקים שלו בתפילות שאנחנו צריכים לדבר עליהן עם בורא עולם ומבקש בקשות? הרי זה היה, חלילה, אם הוא היה חוטא זה היה קטרוג, לא סינגול. אבל אתם רואים שכל התפילות מלאות במה? במילים של דוד המלך עליו השלום. איך אפשר לחשוד בדוד המלך? הוא צריך להיות זה שיגל אותנו בסוף. אם אנחנו חושדים בו, הוא יכול לגולל אותנו? אנחנו מקטרגים על עצמנו אם אנחנו חושדים בו. ואז דוד המלך בין שאר הפסוקים אומר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא אנחנו כל פעם לפני שמקדשים מגביהים את הכוס ואומרים כוס ישועות אשא מה זה הפסוק הזה? רבותיי הפסוק הזה הוא נוטריקון ראשי תיבות מה כתוב שם? כוס כיפרתי וביקשתי סליחה איך הוא כיפר? בזה שהוא כתב את כל ספר התהילים זה כוס ישועות יושב שמים וארץ ענני וקבל תשובתי זה ישועות, כוס ישועות אשא אף שהרגתי אוריה ובשם ולקחתי בת שבע ממנו שמעתם? כוס ישועות אשא ובשם אדוני ושם השם אקרא אלוקים השם אלוקים קבל רינתי אמרתי שזה כל ספר תהילים שהוא כתב כדי לכפר על העניין של בת שבע אתם מבינים מה זה דוד המלך עליו השלום והאנשים חושדים בו אלפאדי השם ירחם איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי שימו לב בספר מלכים א' בפסוק יא' סליחה בפרק יא' בפסוק ד' כששלמה המלך עומד להיפטר מן העולם מעיד הקדוש ברוך הוא בתנ״ך, תראו מה הוא כותב ויהי לעת זקנת שלמה נשב הטו את לבבו אחרי אלוהים אחרים חסר לקדושים אומרים לא שבאמת הטו את לבבו אלא בגלל שלא מיכה בהם שהיו עובדות עבודה זרה כמו שכתוב בפסוקים לפני כן בגלל שלא מיכה בהם נכתב עליו כאילו גנאי כאילו שייטו את לבבו אבל תראו מה המשך הפסוק שכתוב אומר הפסוק תשמעו טוב מדובר על שלמה המלך ולא היה לבבו שלם עם אדוני אלוהיו כלבב דוד אביו שדוד המלך היה ליבו שלם לבבו שלם עם הקדוש ברוך הוא איך כתוב? דוד המלך אומר וליבי חלל בקרבי אין יא זרור רע שמעתם? איי איי איי איי איי איי איי איי ממשיכים? או שאתם התעייפתם? אה? אז בואו תשמעו בואו תשמעו עוד דברים על דוד המלך דוד המלך מצווה לשלמה בנו ואומר לו ככה לפני שהוא נפטר, הוא אומר לו ככה לשלמה ולבני ברזילי הגלעדי תעשה חסד והיו באוכלי שולחניך כי כן קרבו אליי, שימו לב בבורחים מפני אבשלום אחיך שימו לב, כתוב קרבו אליי לא נאמר כי כן קרבו אותי, זה כשדוד המלך ברח כן משאול אז הוא אומר לשלמה המלך, הוא מספר לו ואומר לו כי קרבו אליי הוא לא אומר כי קרבו אותי למה שיגידו ככה כי הרי הוא היה עכשיו במצב של זמן מרד שמורדים בו בדוד המלך זה היה בזמן לא שהוא ברח משאול, בזמן שהוא ברח מהבן שלו אז מה המסר פה, שימו לב טוב? בזה שכתוב קרבו אליי ולא כתוב קרבו אותי אתם יודעים מה המסר? תשמעו איזה דבר מדהים מי שיודע להעריך את המלך גם בזמן בזמן המרד ומכבדו אפילו שהמלך עכשיו בורח ולך תדע אם הוא יצליח לברוח אז הוא ראוי לשכר גדול כשיסתיים המרד זה במשל מה הנמשל? אומר, כן יהיה לה עתיד לבוא מה זאת אומרת? עכשיו שיש הרבה אנשים שמורדים בקדוש ברוך הוא כל אלה שקרבים אל הקדוש ברוך הוא ומתדבקים בו ועושים רצונו אפילו שיש הרבה שמורדים בו, שימו לב או אז נזכה כשיתגלה מלכותו בעולם אז נזכה להיות מאוכלי שולחנו של הקדוש ברוך הוא בסעודת הצדיקים בסוכת עורו של הלווייתן הבנתם מה העניין של קרבו אליי? קחו ממתק בגימטריה גור אריה יהודה זה אותו גימטריה של זה דוד ושלמה בנו גור אריה יהודה יוצא בגימטריה 455 כמניין זה דוד ושלמה בנו דרך אגב דוד המלך כתב לנו את התהילים עם 150 פרקים, נכון? כמה זה בגימטריה פדיון? מה לעשות? יוצא 150 מי שקורא את כל ספר תהילים יוצא פדיון, עושה פדיון לעצמו אז בואו שני חידושים על התהילים יש עניין גדול בחג השבועות רבותיי לקרוא את כל ספר התהילים כל ספר התהילים לקרוא אותו בחג השבועות יש עניין גדול, למה? זה היורצייט של דוד המלך עליו השלום מי שרוצה פדיון בחג השבועות קרוא את כל ספר תהילים כדאי, תנצלו את ההזדמנות הזאת, זכות דוד המלך לא כדאי לפספס, מי שיכול בלא נדר ישתדל. כתוב בתהילים ק פסוק ג דעו כי אדוני הוא אלוהים הוא אלוהים, הוא חסן ולא אנחנו עמו וצאן מרחיתו וכתוב ולא שימו לב, ולא אנחנו כתוב עם א', אבל אנחנו קוראים את זה ולא אנחנו, אנחנו שייכים לו. בכתוב כתוב ולא. מה המשמעות? שאם אנחנו מבינים שאנחנו לא, דהיינו, אם יש לנו ביטול של הכוחים ועוצם ידי שאנחנו, אנחנו כלום, אנחנו לא, התוצאה היא שאנחנו לא. אבל אם אנחנו חושבים שאנחנו לא בכל מצב, אנחנו לא. הבנתם? זה הכוונה ולא אנחנו. לא ולא. השאלה מה אתה מתכוון? בלי קשר לא ולא, לא בו' ולא באלף, זה יוצא המילה אלול. עוד ממתק מתהילים. באשרי יושבי ביתיך, הרי זה מסודר לפי א' בית, ובכל פסוק הוא נחצה לשתיים, ויש ו' חיבור שמחבר את סוף הפסוק להתחלת הפסוק. רק באותיות ח', פסוק שמתחיל בח', באשר שוביתך, והפסוק שמתחיל בקו״ף, באשרי יושבי ביתך, אין באמצע את ו' החיבור. ח' וקו״ף יוצא המילה חוק, שזה בגימטריה 108. כמה יוצא גיהנום? גיהנום יוצא 108. אז זה מה שאמרו חכמים. כל האומר שלוש פעמים ביום את מזמור אשרי יושבי ביתיך ניצל מגיהנם. עכשיו, בקו״ף אמרנו שאין ו׳. מה כתוב, מה אומר הפסוק בעוד קו״ף? קרוב אדוני לכל קוראיו, לכל אשר יקראו באמת. נכון? אז למה שם ע״ו, בלי קשר לחידוש שאמרנו מקודם? שימו לב, כדי שנדע שהתפילה מקובלת רק כשהיא באמת מעומק הלב. אז קרוב אדוני לכל קוראיו, לכל אשר יקראו באמת. דרך אגב, פה יש שלוש דרגות. מי שהוא קרוב לקדוש ברוך הוא, אז הקדוש ברוך הוא קרוב אליו. כי אצלו הכל מידה כנגד מידה. אז קרוב השם לכל קוראיו. מי שקורא לקדוש ברוך הוא באמת, מעומק הלב, הקדוש ברוך הוא קרוב אליו. אבל יש דרגה יותר גבוהה. מה כתוב אחרי זה? רצון יראיו יעשה. מי שהוא לא רק קרוב, הוא גם ירא השם. אז לא רק שהקדוש ברוך הוא קרוב אליו ושומע אותו, אלא גם את רצונו הוא עושה. ואת שבעתם ישמע ויושיעם. אבל יש דרגה עוד יותר גבוהה. שומר אדוני את כל אוהביו. מי שהוא יותר מירי שמים, הוא אוהב השם. דרך אגב, כתוב, מי זה האוהב את השם? מי שמאהיב את הקדוש ברוך הוא על הברואים, ומאהיב את הברואים על הקדוש ברוך הוא. מי שמקרב את היהודים לעבודתו יתברך, זה נקרא אוהב השם. אז מה כתוב? שומר אדוני את כל אוהביו. זאת אומרת, זאת אומרת, זו כבר דרגה יותר גבוהה. השתבח שמולד. איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי. רבותיי, בחג השבועות אנחנו קוראים את מגילת רות. שמעו חידוש מדהים. איי, איי, איי. במגילת רות, אם תסתכלו שם, אתם תראו שכל הפסוקים כמעט בכל מגילת רות מתחילים באות ו'. חוץ משמונה פסוקים שלא מתחילים באות ו'. תבדקו, תסברו אחד, אחד, אחד. תראו, רק שמונה פסוקים לא מתחילים באות ו' בכל מגילת רות. אז באיזה אותיות זה מתחיל? יש פסוק שמתחיל בי', יש בשין, יש בעין, יש בי', יש בה', יש בב', יש באלף ויש בלמד. שמונה פסוקים. כן? פסוק אחד כתוב, ייתן השם. בפסוק השני כתוב, שב נא בנותיי, עליהן תסברנה באשר תלכי אליך. כן? מה יוצא? וכן הלאה, כן? שמונה פסוקים בלבד, בכל מגילת רות. מה יוצא? ישעיה ב' א' למ' מה זה ישעיה ב' א' למ'? שימו לב. השלה הקדוש בא על ספר שני לוחות הברית. איך השם שלו? ישעיה בן אברהם לוי. ישעיה ב' א' ל'. ישעיה בן אברהם לוי. מה הקשר? תשמעו איזה דבר מדהים. אנחנו בראש חודש סיוון נוהגים לקרוא, את מה? את תפילת השלה על הבנים, על חינוך הבנים. והוא כותב שם, הוא כותב שליבי אומר לו, ליבי אומר לי, שהתפילה הזו, טוב להגיד אותה כל השנה, אבל במיוחד בראש חודש סיוון. שמעתם? מבינים את הקשר. ראש חודש סיוון, שזה חג השבועות, שם רמוז, השם של ישעיה בן אברהם לוי, שהוא השלה הקדוש, שהיה מקובל עצום, השתבח שמולעד, ודווקא זה שמונת הפסוקים שרמוזים פה, שהם לא מתחילים באות ו'. עוד ממתק של הרב הגאון רבי חיים קניאבסקי, שליטא, שהשם יאריך ימיו בטוב ובשנותיו ונעמים. הוא אומר שאם תיקח את הפסוק שאומר ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם, זה פסוק בתורה, אבל זה כביכול מדבר על מה? על מגילת רות, מה שהיה במגילת רות. ולקט קצירך לא תלקט, לעני ולגר תעזוב אותם. אז זה אומר שזה יוצא בגימטריה, המילים האלה יוצא בגימטריה, זו נעמי ורות המואביה כלתה. זה הגימטריה. בחג אנחנו לומדים תורה, זה מתן תורה, השתבח שמולד. לא מבזבזים את הזמן. אגיד לכם חידוש שהתחדש לי, השתבח שמולד. מקרא זה אותיות ממכרה. נכון? ממכרה. זאת אומרת, מקרא. נ׳ מקירה. ארבעים פעמים מקירה. דף גמרא. דלת זה ארבע. דף. דלת זה ארבע. פ׳ פעמים. נכון? גמרא למד. פירוש המילה גמרא זה בארמית למד. אז יוצא שדף גמרא זה ארבע פעמים תלמד. כמו שאמר רבי חקיבא, אז ראה ויספרה, הכינה וגם חקרה. ארבע לשונות של לימוד. אז ראה, ויספרה, הכינה וגם חקרה. אז תסתכלו בדף גמרא. כל הדפי גמרא יש למעלה ארבע שורות רחבות של רש״י, ואחר כך יורד למטה. אבל קודם כל יש ארבע שורות. למה תמיד זה מסודר שיש ארבע שורות? להגיד לנו שצריך לשנות קודם כל ארבע פעמים ספתח. אנחנו לא מדברים על 101. אנחנו מדברים על ארבע פעמים קודם כל איך לומדים? קודם כל גורסים. אחר כך רש״י, אחר כך רוש״י, ואחר כך עוד פעם שונים את זה. זה קודם כל. איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי, אז זה דף גמרא. משנה, עוד פעם, שימו לב, זה אותיות מם-שנה. שמעת, מאור? משנה מם-שנה. מה העניין בארבעים, גם במקרא וגם במשנה? למה ארבעים פעם? אתם יודעים למה? בגמרא כתוב בכמה מקומות מופיע הלשון הזה. תנא מן ארבעים זמנה ודם אלה כמנדמנך בכיסא. הוא שנה ממנו ארבעים פעם, את המשנה שהוא למד איתו, לימד אותו. אז הוא שנה את זה ארבעים פעם, ואז זה היה דומה לו כמי שזה מונח לו בכיסאו. ברגע שאתה לומד את זה ארבעים פעם, שונה ארבעים פעם, חביבי, זה כבר בכיס שלך. הגאון מווילנה שואל למה אמר שזה דם מלא כמנח בכיסא? למה הוא לא אמר שזה מונח לו בקופסא? בכספת. בתיבה. למה דווקא בכיסא, בכיס שלו? אלא, הגמרא אומרת, משום שאדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה. מה הכוונה? אדם שיש לו ארנק עם הרבה כסף בכיס, אתה רואה אותו כל כמה דקות, בודק אם הכול בסדר, אם הארנק פה לא נפל לו, לא כיסו אותו, כן, מדי פעם הוא בודק אם הכול בסדר. אבל אם זה מונח בבית באיזה כספת, באיזה קופסה, אז פעם ב הוא הולך לבדוק. אבל בכיס יש גישה מהירה. הוא אומר אותו דבר, גם אדם שלמד ארבעים פעם, אדם ששנה ארבעים פעם, צריך למשמש בכיסו לבדוק, יא לא, תבדוק אם לא נפל לך, אל תהיה כל כך בטוח שזה כבר שלך, חכה יא לא, תבדוק. עכשיו, מה זה תלמוד? שימו לב, תלמוד זה אותיות תו לימוד. תלמד ארבע מאות פעם. מה? ארבע מאות פעם? אמרת מאה ואחת. איך הגעת לארבע מאות? אלא זה על סמך המעשה הידוע, של מה? עם רבי פרידה, שלימד את התלמיד שלו שהיה, היתה לו סבלנות ללמד אותו. הבן אדם לא קולט. רק אחרי ארבע מאות פעם הוא תופס. וואי, וואי, וואי. אתה יודע איזה סבלנות ברזל. אתה צריך ללמד את הבן אדם ארבע מאות פעם אותו דבר? מה זה הדבר הזה? אבל הגמרא מספרת יותר מזה. מה היא מספרת? שפעם אחת הוא ראה שהרב צריך עוד מעט לצאת. יש לו איזה רוח. אז ברגע שהרב התחיל ללמד אותו הוא לא היה מרוכז. הראש שלו היה בזה שעוד מעט בטח הרב הולך, ומה יהיה? אז הוא לא היה מרוכז בלימוד. כשריבי פרידה סיים ללמד אותו ארבע מאות פעם, שאל אותו, הבנת? הוא אומר לו, לא. הוא אומר לו, מה קרה? בדרך כלל אחרי ארבע מאות פעם אתה מבין מה קרה הפעם לא? הוא אומר לו, לא, מרגע שאמרו לי שאתה עוד מעט צריך לשאת, אז כבר לא הייתי מרוכז. מה עשה רבי פרידה? לימד אותו עוד פעם, ארבע מאות פעם. כשסיים את השמונה מאות פעם, אז כתוב שיצאה בת קול מהשמים ושאלה את רבי פרידה, מה אתה רוצה לקבל? שכל בני הדור שלך עולים לעולם הבא, גן עדן, ככה, שורה ראשונה, כמו שאומרים, או שאתה רוצה אריכות ימים. אמר להם, שכל הדור יקבלו עולם הבא. יצאה בת קול מהשמים ואמרה, קיבלת גם את זה וגם את זה. השתבח שמו לעד. אז זה רמוז מזה שכתוב תלמוד, ארבע מאות לימוד. השתבח שמו. אז הנה יש לנו, רמז במילה מקרא, משנה, כן, דף גמרא ותלמוד. יפה, נחמד. השתבח שמו לעד. אני חושב ש... ורחמיו על כל מעשיו, דיברנו היום, כן, שלא יענישו אותי על אשר לא חמל על התלמידים. אז יהי רצון שנזכה בעזרת השם בחג הזה, בחג השבועות, נזכה כולנו לקבל מחדש, כי כתוב שהבחינה מתעוררת מחדש של קבלת התורה. נחבר ביחד את שבועות עם פורים. ופורים קיימו וקיבלו היהודים בשמחה. נקבל בעזרת השם את חג השבועות בשמחה. נקבל את מתן תורה בשמחה. ובעזרת השם, השם יזכה אותנו שבזכות התורה הקדושה, בזכות דוד המלך עליו השלום, נזכה מהרה לגאולה השלמה בבהרה בימינו. אמן.