מי אלה שנהנים באמת מן העולם ?

עכשיו בואו נראה מי אלו שנהנים באמת מהעולם.. אמרנו שה' רצה שנהנה מהעולם נכון?

כתוב: "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל", "יודע ה' ימי תמימים" רק ה' יודע מי אלה שהיו שלמים ועבדו אותו בשלמות כל ימי חיהם האבות והאמהות הקדושים עבדו אותו בשלמות וה' יודע בדיוק כמה שהימים שלהם היו שלמים. עכשיו אנשי העולם אלה ששקועים בהבלי העולם ורחוקים מחיי תורה אין אצלם מציאות שיהיו נהנים מכל חייהם ברציפות ארוכה ובלתי פוסקת אין דבר כזה.

ההנאה הראשונה של השעה הראשונה שיש לאדם ביום אין לה שום קשר ושום צרוף עם ההנאה של השעה השניה. כי השעה השנייה עוד לא היגיע. וכאשר הוא מגיע לשעה השנייה הראשונה כבר חלפה כי השעה השנייה עדיין איננה והראשונה כמו שאמרנו כשמגיעה, לשעה השנייה כבר חלפה. ככה השעה השלישית הרביעית. אין קשר בין השעות. נמצא שהוא נהנה שעה אחת ביום אותה שעה שהוא נמצא בה כרגע. כי כל הנאה היא נפרדת. נגיד ארוחת בוקר הייתה מצוינת נהנית יופי. הלכת משם, היא כבר לא מלווה אותך. אחר כך הלכת לעשות ספורט נגיד, נהנית. יש קשר בין האוכל לבין זה אין שום קשר. אח"כ שמעת נגיד שיר שאתה אוהב נגיד נהנית. נגיד. ואני לא אומר מה באמצע איזה טלפונים קיבלת, הבנק צלצל. כל הדברים שזה מפסיק לך את ההנאות ודאי ואין כבר שום קשר אפילו כל ההנאות כבר נשכחו.

עכשיו אין מצב שאדם יהיה לו 24 שעות הנאה רצופה. רצופה אבל. בודאי לא הנאות של שבוע שלם לא חודש לא שנה ולא 70 שנה רצוף נכון?

עכשיו כל החיים של האדם הזה הם שעות נפרדות הם ימים נפרדים הם הנים בודדות אין רציפות לא ב24 שעות ולא ב70 שנים וכל זה אתם יודעים למה? מי יודע למה? למה למה למה? למה אין רצף בהנאות? מה חסר, מה חסר לבן אדם בשביל שיכול שכל החיים יהיו רצף אחד של הנאה, מה צריך,מה חסר לו? שני דברים חסר לו

1. זה כלי המחשבה

2. סגולת הטעם הנצחי

"יודע ה' ימי תמימים" מה זה ימי תמימים זה אלה שכל החיים שלהם היו רצף אחד של הנאה אחת

 זה אנשים שהם מנצלים את הסגולה שלהם הכלים הנצחיים שהם קיבלו ואת מטמון המחשבה הנסתר לצרף ולאחד את כל הימי והשנים לקפל אותם כאילו הם צרורים ברגע אחד. כן

חיי החכם חכם אמיתי הם תפילה ארוכה. ברגע אחד הוא יכול לנשום את האוויר של כל שנותיו זוהי סגולה מיוחדת וסוד ה' ליראיו שאותה אין יודעים כל אלה שהם רחוקים מאור הנצח. מי שהוא חי באמת מאמין ועושה רצונו תמיד והוא מדובק לה' יתברך במעשיו במחשבתו, אדם כזה זה הכל רצף אחד. כל הכלים שה' נתן לו משמשים אותו לאותה מטרה לעבוד את ה' להדבק לה' אין רגע אחד מנותק מחברו כי כל זה עשייה אחת קיום רצונו יתברך ממילא האדם הזה יש לו רצף.

דרך אגב אדם לפני שנפטר מספרים אנשים שהיו בסכנה במלחמה או משהו כל סרט החיים עבר להם כהרף עין. זאת אומרת יש רצף אבל אין את הרצף הזה בהרגשה המציאות היא רצופה אבל אצל אנשים היא לא בהרגש ככה.

אני אתן לכם דוגמא: יש אנשים שהם אנשי עסקים שכל החיים שלהם באכילה, בדיבור, בהליכה, בשינה, במחשבה, בכל, זה רק העסק. זאת אומרת מה כל הזמן מסתובב סביב העסק. לקנות לא לקנות, כדאי לא כדאי, לפרוט לא לפרוט, לעשות ככה לעשות ככה הכל זה סביב העסק זאת אומרת יש להם רצף של עסק. אבל מי שהוא חכם אמיתי יש לו רצף של עסק בעבודת ה'. כל הזמן הוא מחובר לבורא יתברך ברצף אין הפסק. עכשיו ירא שמיים הוא מחונן בכלים נצחיים הוא מסוגל לקבל כאחד את כל ה24 שעות והנאותיהם ולטעום טעם עליון הוא יכול גם בערוב ימיו לשקוע במחשבה ולהעביר בימי רוחו את הנאות כל שנות חיו ולחוש כאילו נמצא באותו רגע שחולף במוחו וכאילו הוא חי עתה את כל הסך של החיים. הוא מצרף את העבר אתה הווה והעתיד בצרור אחד ועושה מהם הווה. בזה הוא דומה לבורא שאצל הבורא הכל הווה ונצחי אין אצל ה' עבר עתיד הכל אצלו זה הווה ונצחי ואשרי הצדיקים שהם מדמים צורה ליוצרה.

אנשי העולם אלה שמחוברים לעולם מה שנקראים עמי הארץ שהם כל הזמן עוסקים בעניני הארץ הם חסרי אמונה הם נעדרים את הסוד הזה הם מחוסרי אושר ומתיקות בחיים כל החיים שלהם זה רק רגע ושעה קלה ואף כל שעה יש בה מלא רוגז וחסרון. תראו בן אדם אפילו מדבר בטלפון מתחיל לדבר רגוע פתאום מרים את הקול, פתאום צועק, פתאום טורק .מה קרה התחלת טוב למה זה מממשיך. אין מצב אין מצב שבן אדם מהבוקר עד הלילה יהיה אושר כמו פס כמו מנגינה ששמים לכם בקופת חולים כל הזמן היא מרגיעה כאילו אין מצב שיהיה בן-אדם ככה

 למה? כי הוא לא עובד ה' הוא לא מחובר לדבר אמיתי נצחי. הוא כל רגע אצלו זה להשיג את הרגע להרוויח הרגע להשיג זה לנצח את זה להתמודד עם זה לפתור את זה הוא כל הזמן נלחם עם רגעים ומצבים שמתחדשים עליו אבל בן-אדם שמחובר לבורא גם אם יש לו ניסיונות גם אם יש לו צרות גם אם יש לו שמחות הכל זה לטובה