יש בטחון ויש בטחון - ב | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 18.05.2019, שעה: 22:42
תוכן ענינים;
הצורך בבטחון אפילו שה' זן את הכל;
איך הרשעים בשלוה?
למה צריך בטחון לפרנסה?
מה הדרך להשגת הבטחון?
הדבר הזה קשה אפילו למאמינים!
סיכום להיום:
תוכן ענינים;
הצורך בבטחון אפילו שה' זן את הכל;
איך הרשעים בשלוה?
למה צריך בטחון לפרנסה?
מה הדרך להשגת הבטחון?
הדבר הזה קשה אפילו למאמינים!
סיכום להיום:
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום לירית חיה בת אורית תשובה שלמה אמיתית ושהשם ירפא אותה ברפואה שלמה במהרה בתוך שאר חולי עמו ישראל אמן אמן ולא יהיו לה בעיות בעיקול כלל אמן
אנחנו ממשיכים שיעור ב'
יש ביטחון ויש ביטחון
הצורך בביטחון
אפילו שהשם זן את הכול
רבנו אברהם בספרו המספיק לעובדי השם שואל שאלה יסודית
מאחר שהשם מפרנס את בריאותיו ככתוב
פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון
וזן אותם בין אם יבטחו בין אם לא יבטחו בו
כמו שהשם זן מקרני רמים עד ביצי כינים
וכמו שהוא מפרנס את הרשעים אפילו שאינם בוטחים בו
אז מה הצורך בעצם בביטחון לזה?
שאלה יפה
משיב רבנו אברהם
הגם שהפרנסה בטוחה
אבל יש חילוק
מה יהיה אופן השגתה?
מי שאינו בוטח ייתכן שיסיק את הפרנסה
אבל רק אחרי עמל ויגיעה גדולה
כמו שנאמר לאדם הראשון
בזיעת אפיך תאכל לחם
ונאמר שם בקוץ ודרדר תצמיח לך
אך אלה הפסוקים נאמרו רק על דרך כלל
אבל מי שבוטח על השם
ושומר את מצוותיו
ייתכן שיזכה להרחבת הפרנסה וריבויה
ככתוב היה עקב תשמעון
מה כתוב בהמשך?
וברך את פרי בטנך ופרי אדמתך
זאת אומרת
יתרבו הפירות
בילודה בתבואה
ובכל
והבוטח בשם יקבל מהשם גמול ביטחונו וגם יסיק את הפרנסה בקלות בלי עמל וגם ירחיב את פרנסתו ככתוב ודורשי אדוני לא יחסרו כל טוב.
אלה שמייחלים לקדוש ברוך הוא אז השם לא מחסיר מהם טובות.
כי אין זה כתב המלבים.
הבלתי בוטח צריך לבקש דרכים רבות
מאחר שאינו יודע האמצעים
שבו יצליח למצוא פרנסתו.
אבל הבוטח יכין השם הדרך שבו יגיע אל מחוז חפצו.
המלבים אומר דבר פשוט
שעל פי שכל הוא מובן.
אדם שלא בוטח בשם, אז מה הוא עושה בשביל להשיג פרנסה?
כל מיני סוגי השתדלות.
כיוון שהוא לא יודע מאיפה זה יגיע ואיך יגיע, אז הוא מנסה לשכנע את זה ולדבר עם זה ולפעול עם זה ולעשות את זה ולעשות ככה ולבדוק את זה ולנסוע לשם ולעשות ככה.
הוא לא יודע מאיפה תבוא להפרנסה.
אז לכן הוא מתייגע בשביל דבר שבלאו הכי מזומן לו.
אם אתם זוכרים את הסיפור שסיפרנו על ההוא שחיפש
ביפו במספר 18 ונכנס למספר 16 ובסוף אתם זוכרים את הסיפור, אם לא תמצאו אותו.
אז זאת אומרת
בעצם מזומן גם לרשעים וגם לצדיקים,
רק אלה יצטרכו לעמול יותר בגלל שכוחי ועוצי
מיידים לשבש אותם,
אז הם יעשו הרבה השתדלויות עד שישיגו את מה שמוכן להם.
הבוטח לא יעשה הרבה טרחות,
הוא סומך שהשם ימציא לו את מזונו בדרך כזאת או אחרת,
אז הוא לא מתייגע.
עשיתי השתדלות אפילו, אפילו אם הוא עשה השתדלות,
אז הוא עשה השתדלות מסוימת ובזה יצאתי ידי חובה.
עכשיו מה שהשם רוצה הוא ייתן.
אבל מי שאינו בוטח
שהשם יזמין לו את הפרנסה.
הוא חושב שרק אפשר להשיג את זה על ידי חוכמתו ומעשי ידיו.
הרי הוא מן המורדים והסוררים.
ולכן יעניש אותו הקדוש ברוך הוא בהחרטת פרנסתו בגדר עונש.
כי היה לו לפתוח בשם.
מה שלא שייך אצל אומות העולם,
ואצל החיות.
אבל יהודי,
בן ישראל,
צריך לפתוח בשם.
אז או שהשם יעניש אותו בהחלטת הפרנסה,
או שיצמצם לו את הפרנסה וייתן לו בצער ובמסכנות,
בעניות.
מצד שני, הבוטח יועיל לו הביטחון שישיג פרנסתו,
אפילו שלפעמים
גורם העוון שלו, שראוי להכרית את פרנסתו.
אומר רבנו אברהם,
עם כל זה בגלל שהוא בוטח,
יכול שהשם ימציא לו את פרנסתו, למרות שהוא ראוי להפך,
בזכות הביטחון.
אז מה זה שאנחנו רואים הרבה רשעים חיים בשלווה,
ויש להם פרנסה ברווח,
וזה בא להם
צריך להבין, זה בא להם שלא לטובתם,
כדי שיקבלו שכר קצת מצוותם בעולם הזה,
ומשלם לשונאיו, פה בעולם הזה, אל פניו, להעבידו.
כמו שפרש רש״י,
משלם גמולו הטוב בעולם הזה כדי להעבידו מן העולם הבא,
כיוון שהוא לא ראוי לכך.
דברי המספיק שלמדנו עכשיו מובנים על פי דברי החובת הלבבות בפתיחה.
אומר רבנו בחייה,
מי שאינו בוטח בשם
ותולה ביטחונו,
בכוח עצמו או בכוח של אדם אחר,
ולכן הוא בכלל הכתוב ארור הגבר אשר יבטח באדם,
ובוודאי מי שהוא ארור,
מקולל,
כל ענייניו הולכים בכבדות.
ולכן הבלתי-בוטח גורם רעה לעצמו שמאבד פרנסה בידיים.
אז רבנו בחייה אומר, כל מי שאינו בוטח בשם לבדו,
בתולו, מסיר ביטחונו מהשם,
ותולה אותו בעצמו ובאחרים,
השם מסיר השגחתו ממנו ומניח אותו ביד מי שפטח עליו.
תסתדרו,
ביי.
פתרת אותי, אני לא צריך לדאוג לך.
אתה סומך על עצמך?
בכבוד.
מה יותר בטוח ממי שמספק את כל המזון בעולם לכל העולם בכל רגע,
ולא מאחר?
מה?
יותר טוב מלבטוח בו.
אתה יכול להשיג בלי גזירתו.
אתה לא יכול.
אבל אתה כזה טמבל,
שאתה רוצה, אתה לבד?
עזוב, אני לא צריך אותך, אני אסתדר.
זה גורם לסיבות שאוהבות בצער, בתורח, במסכנות,
בשהייה, בטרדות, בהשתדלות.
ובסוף, כשהוא מקבל את מה שבלאו הכי נגזר עליו, אפילו שהוא רשע,
הוא תולה בעצמו, ראית?
ראית לך את הטמבל?
הכל היה מוכן, גם אם היית יושב בבית, היה מגיע אליך.
עוד תשובות
על הקושייה, למה צריכים ביטחון בשם לפרנסה?
אומר המחבר,
גם אני חשבתי לתרץ כמה תירוצים.
הרב שאול וקשאל
אומר רציתי לתרץ כמה תירוצים.
אחד, מי שאינו בוטח בפועל,
יש לחוש שהוא ישכח את השם.
ואז כשהוא מקבל פרנסה
מאת השם בעצם,
היא תהפוך לו לרעה לאבן מכשול.
ככתוב, וישמן ישורון ויבעט,
ויטוש אלוה עשה הוא.
מה גרם לאדם ליטוש את השם ולשכוח אותו?
וישמן ישורון.
מה זה וישמן קיבל?
הרבה.
אז הוא תלה את זה בעצמו,
והוא שוכח את השם.
הנה, הסתדרתי, עשיתי עסק, ופה הכל דופק. זה יש לי קניון,
יש לי זה, יש לי פה, יש לי שם.
מספיק עסקים, קרקעות, הכל. מה זה, מה, אני לא צריך לפנות,
שוכח את השם.
אז זה לרעתו מה שהשם מספק לו את הפרנסה.
מצינו שעסקיה מלך גנז את ספר הרפואות
כדי שיבטחו ישראל בשם, ולא בספר הרפואות.
היה ספר רפואות
לחזקיה המלך.
יש אומרים שכתב אותו שלמה המלך.
והוא גנז אותו.
למה?
כי כל חולי שיש לאדם פותח את הספר,
רואה מה עושים, נהיה בריא.
אז לא צריך את השם.
והוא גנז את הספר בשביל ש...
נפתחו בשם, ולא בספר של הרפואות.
מאוד לא חכמים על זה.
בוודאי שכל זמן שהשתמשו בספר רפואות היו נרפאים מן החוליים על ידי הרפואות שבספר.
אבל חזקיה ראה שזה גורם לשכחת השם.
אז זה כמו שאמר המחבר,
שצריך לזכור את השם
כי אתה עלול לשכוח אותו.
לכן, צריך לבטוח בשם, למרות שהמזון מזומן גם לרשעים.
מצינו במדרש שלא ירד
מן במדבר
בפעם אחת, לזמן מרובה,
אלא ירד בכל יום
כדי שירגישו רעב בני ישראל
וירגישו שהם תלויים על רחמי השם.
ביענך וירעיבך.
למה?
שיראו כל רגע שהם תלויים ברחמי השם.
מזה רואים שטבעו של אדם,
בלי פחד על העתיד,
הוא שוכח את השם.
אז לכן צריך שיהיה לאדם ביטחון בשם,
אפילו שהוא מקבל פרנסה. אם לא יהיה לו ביטחון בשם,
שהכל פרנסה מאת השם ולא מעצתו ולא מהשתדלותו,
הוא עלול לעבור על וישמע נשאורון ויבעט.
דבר שני, למה צריך ביטחון בשם למרות שהמזונות קצובים?
מאחר שכך היא האמת,
שהשם ממציא לנו את הפרנסה,
אז מידת האמת דורשת שצריך להכיר את זה בפועל. מה הפירוש? אתה צריך להכיר תודה.
ולהכיר במציאות הזאת שהשם הוא-הוא המעניק לך ולא מישהו אחר.
ולא די בהודאה אחר מעשה,
אלא צריכים לחיות עם האמת הזאת כל הזמן שהשם עושה זאת.
לכן תקנו לנו חכמים שנברך על כל דבר. ברוך אתה השם, לוקר מלכו.
המוציא לחם מן הארץ,
בורא פרי העץ, בורא פרי אדמה,
בורא פרי הגפן.
הכל בשביל שנזכור כל רגע את השם שהוא הממציא לנו את הכול.
הזן את העולם כולו בטובו, בטובו, בטובו. בחן, בחן, בחסד, ברחמים.
נותן לחם לכל בשר. צריך לזכור, לא רק להודות לאחר מעשה, צריך לחיות את זה.
דבר שלישי,
הביטחון הוא כלי גדול שמביא להשגת השם,
ובפרט להשגה שיוויתי השם לנגדי טוו.
תמיד, כל הזמן אני רואה את השם לנגד עיניי בכל סביבותיי.
מאחר שאדם עסוק במחשבתו לחשוב שכל גורלו ביד השם,
וחושב כך לפני כל צעד וצעד שהוא עושה,
ממילא הוא כמו נוח.
את האלוהים התהלך נוח, איתו ביחד, כל הזמן, את האלוהים.
כל הזמן.
כל הזמן נוח עם האלוהים.
כל הזמן.
נוח לא נגרר אחרי בני דורו.
היה להם מה להציע, הרבה עבירות.
הוא לא נגרר.
את האלוהים. כל הזמן שיוויתי השם נגדי. נוח איש צדיק, תמים היה בדורותו.
והנה אפילו שבחלק גדול מהמעשים אנחנו קשורים בענייני העולם הזה ואי אפשר אחרת.
אבל כל מה שאפשר להכניס את הקדוש ברוך הוא בתוך החיים הפרטיים,
ראוי לעשות כך.
מה הכלי שמכניס את השם לכל החיים?
הביטחון.
על פי זה מובן היטב. תקשיבו טוב, עכשיו זה חידוש בשבילכם.
מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה, כל האומר תהילה לדוד בכל יום שלוש פעמים,
מובטח לו שהוא בין העולם הבא.
אתם יודעים מי שאמר,
פותח את ידיך ומשביע על כל חי רצון ולא כיוון בפסוק הזה,
מה שכתוב שם לכוון,
בשמות פ' וא' וי'
בשילוב
אביה ואדנות,
בשמות של הסמ״ך, א' ולמ״ד, והח׳, והט׳ וכ׳,
שהשם זן מביצי
מקרני רמים עד ביצי כינים,
בזה תכף תשמעו.
מי שלא צריך לחזור,
צריך לחזור עוד פעם. מי שלא כיוון,
לא כיוון בפסוק, צריך לחזור. זה לא קוראים אותו,
פותח את יד המוזמנות ואומרים לו צדיק, קרוב, לא, זה צריך לכוון.
אז תשמעו.
מה אמרו חכמים?
כל האומר תהילה לדוד, הכוונה שאנחנו אומרים אשרי יושב איתך, תהילה לדוד,
שלוש פעמים ביום,
זה מפני שמוזכר בו הפסוק פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון.
אחד כזה מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
כי מי שמאמין ובוטח בשם על מזונו,
ובכל מעשיו הוא חושב על כך,
אין לך דבקות בשם גדול מזה,
ואם הוא דבק בשם כך, זה מביא אותו לחיי העולם הבא.
אתם שומעים מה הסוד של הפסוק?
פותח את ידיך כשאתה מכוון שבאמת רק השם הוא פותח את ידו והוא שמשביע לכלנו ואני אוכל בזכותו וחי בזכותו והכל ואתה בהכרה הזאת כל הזמן
מובטח לו שהוא בן העולם, הוא דבוק בשם, הוא יודע את זה על כל צעד ושעד
אז מי שלא מכוון
אז הוא לא חושב על השם, הוא לא דבוק בשם, אז הוא המשיך,
צריך לחזור,
תחזור,
תכוון עוד פעם
ויש חילוקים בין החכמים, האם חוזר מפותח וממשיך הלאה, אם חוזר רק על הפסוק,
יש אומרים שחוזר כמה פסוקים קודם וממשיך
בכל מקרה צריך לחזור ולהגיד את הפסוק
עיינו באבו דרעים על המקום
אז זאת אומרת
לכן גדול הפסוק פותח את ידיך מכל שאר הפסוקים שבאשרי אפילו מן הפסוק
מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור
כי פה אתה דבוק בשם בכל רגע, כי אתה יודע שכל מה שיש לך לאכול וכל מה שסביבך וכל מה שמתנהל זה הכל רק מאת השם
ידוע פתגם של הנובהרדוקאים
תלמידי נובהרדוק
הם אומרים את זה כך
אדם מוכן לקבל עליו
שהקדוש ברוך הוא שליט בארבע רוחות העולם
ולמעלה ולמטה מלכוס קום, מלכוס כל עולמיהם
וממשלתך בכל דור ודור ודור ודור ודור, זה הם מוכנים לקבל
אבל חוץ מטפח אחד שהם לא מוכנים שהוא שולט להם על הלב
זהו
בתוך הלב שלהם הוא לא נמצא, בפה
מלכוס קום
הרבה רעש ותזמורת והכל חרית
לכן פותח את ידיך יותר ממלכותך, מלכות כל העולמיה
למה? כי זה אתה חי ומרגיש כל הזמן ואתה מופתע שאתה בן העולם הבא, אתה דבוק בשם, לא שוכח את זה רגע אחד
בספר העיקרים
כתב שאפשר שיעשה אדם כל מה שראוי לעשות
ובאופן הראוי
ואף על פי כן לא יגיע לתכלית המכוון
קורה
אדם עושה את הדברים הנכונים בדרך הנכונה ולא משיג את התכלית שהוא ביקש.
וכן בתפילה לפעמים אדם מתפלל באופן ראוי, בזמן הראוי, בשעה ראויה ואף על פי כן לא מקובל את תפילתו.
ייתכן שיש מונע אחר מלקבל תפילתו לא בגלל חסרון התפילה
אלא בגלל שהרצון העליון לא מסכים
לתת לו את מבוקשו.
יכול להיות שזה על צד עונש
בגלל א', ב', ג',
או מצד השגחה לטוב,
כי השם יודע שכך יהיה יותר טוב עד האדם שלא יקבל את מה שהוא מבקש.
אחד מבקש רכב, הוא לא נותן לו,
כי הוא לא רוצה שיידרס.
דוגמה.
או שעדיין אין המתפלל מוכשר שתתקבל תפילתו
עד שהוא ירבה ויפציר בתפילה יותר,
יקבלו.
עוד מעט, תמשיך.
תשע עשרה וחצי שנה, חנא התפללה עד שקיבלה את שמואל.
או שיעשה פעולות שמורות על ההכנעה לפני התפילה, כמו תענית.
מתי זה יכול להימצא?
לדוגמה, באדם שנולד במזל הנוטה לרע,
אז צריך הרבה תפילה כדי שייצא מהמזל שלו,
כמו שמצינו אצל האבות.
האבות הקדושים היו עקרים
הרבה שנים.
שרה אימנו תשעים שנה.
יצחק אבינו,
עשרים שנה.
יעקב אבינו,
כל האבות.
אז זאת אומרת,
רואים שמי שנולד במזל מסוים,
אז צריך הרבה הפצרה לפעמים,
כמו שהשם אמר לאברהם,
אברהם לא מוליד, אברהם מוליד.
אז אתה אומר, צריך להפציר הרבה. צא מהצטגננות שלך, אתה רואה שאתה לא תוליד, אז אני אומר לך, כן,
לפי השם שלך כרגע אברהם, אתה לא מוליד, אבל אברהם משנה שם, משנה מזל,
אז אתה זוכה להוליד.
יש כל מיני חשבונות בזה.
וייתכן שיש מונחים אחרים,
מפני שמה שמתפלל עליו נוגע גם לאחרים.
אחד מתפלל והוא רוצה שיהיה לו פרנסה פה.
אבל זה נוגע לאחרים, אתה יכול לגרום לשני הפסד, או הפוך.
אתה לא רוצה שפלוני יהיה,
זה נוגע לאחרים, מי אמר שהתפילה שלך תתקבל?
יש כל מיני דברים שאתה מבקש,
אבל
אם זה היה רק אתה, יכול להיות שזה היה קל יותר, אבל כיוון שזה נוגע לאחרים,
אז התפילה שלך לא יכולה לגרום שהאחרים יפסידו, או כך וכך.
כמו שמצינו אצל דוד המלך שהתפלל שהוא לא ימות בשבת,
אז לכאורה הוא התפלל בשביל עצמו,
כי השם אמר לו שהוא ימות בשבת.
הוא הפציר בו, הפציר, הוא אמר לו, אתה תמות בשבת.
אז הוא התפלל שהוא לא ימות בשבת.
ולא התקבלה התפילה והוא מת בשבת.
למה?
כי זה נוגע לאחרים.
כי אין אדם נוגע
במלכות חברו אפילו כמלוא נימה.
והיות והגיע הזמן ששלמה בנו ימלוך תחתיו,
הבן שלו צריך בשבת להיות מלך ישר.
אז אי אפשר לעכב את המיטה של דוד, כי לא תתאפשר מלכותו של שלמה.
אז צריך, אז אתה מתפלל, כל הכבוד. אבל אתה נוגע לזה שאתה תזיז אותו ממה שמוכן לו.
לא, אי אפשר. זה נוגע לאחרים, אתה לא מתקבל את הדבר.
דוד המלך,
אתם שומעים?
אז זאת אומרת,
יש סיבות למה לא כל דבר שאדם
רוצה ועושה אפילו נכון,
מתקבלת התכלית או התפילה וכולי.
הוא ממשיך וכותב העיקריים שהשם יודע שהדבר לרעתו.
אז הוא כתב על זה משל.
לדוגמה, אם מתפלל על בנים,
לפעמים לא תקובל תפילתו לטובתו.
הוא רוצה, רוצה, רוצה בנים, והשם לא רוצה לתת לו. למה לא רוצה?
כי יודע שבניו יהיו רעים,
לא סתם רעים, אלא שיבקשו להמית אותו.
כמו שרצה אבשלום, להרוג את דוד אביו.
אז זאת אומרת, לפעמים אתה אפילו לא חולם שבעצם זה שהשם לא נותן זה לטובתך. אתה חושב שהוא מקפח אותך.
ואתה לא יודע למה זה לטובתך.
ואם מתפלל על ממון,
לפעמים לא תקובל תפילתו, מפני שהשם יודע שעושר יהיה סיבה לרעתו.
כי כתוב, עושר שמור לבעליו לרעתו.
כמה אנשים חוסלו, נשדדו וכל מיני דברים כאלה בגלל הכסף שהיה להם.
כמה אנשים הסתבכו עם כסף ונכנסו לכלא בגלל שהיה להם הרבה כסף.
וכן, על זה הדרך.
אז יש אנשים שהכסף רואה.
יודע, זה לטובתם, נותן להם. יש כאלה, יודע, זה לרעתם, לא נותן להם.
זה גם לטובתם, לא נותן להם לטובתם.
או שלא תקובל התפילה מפני סיבה אחרת, שהיא נסתרת ממנו,
אבל ידועה אצל השם יתברך.
אבל מסיים העיקרים,
ולכן מבחר התפילה הוא שיתפלל השם
שיעשה כרצונו והטוב בעיניו יעשה.
זאת התפילה הכי טובה.
זאת אומרת, גם אם אתה מבקש משהו,
תגיד בסיומה,
ואתה טוב בעיניך עשה, ואני מקבל את זה ברצון ובחפץ, בין אם תיתן,
בין אם לא תיתן,
הכל מקובל לרצון, לטובה. זהו.
זה הכי טוב.
הכוונה שאפילו שראוי להתפלל על מה שאדם רוצה,
מכל מקום, אל יתעקש בכוונת התפילה,
שרוצה דווקא שהשם יעשה תפילתו,
אלא יתפלל שהשם ייתן לו הדבר, אם זה עולה לרצון לפני השם.
לפעמים אדם,
כמו שמובא בגמרא,
שבן אדם רוצה בן, רוצה, רוצה, רוצה, מתפלל, מתפלל, מתפלל, השם לא רוצה לתת לו.
למה?
מי שאין לו בנים, חשוב כמת.
אז נגיד, יש גזרה על בן אדם שהוא ימות.
לא משנה מה הסיבה, יש גזרה שהוא ימות.
מה עושה השם? או עושה אותו עני שהוא חשוב כמת,
או חסוך בנים שהוא חשוב כמת.
והוא מתחנן, מתחנן, רוצה בנים.
מביא לו בן, ואז הוא צריך למות.
כי חסוך בנים חשוב כמת, זה עלה לו שהוא...
אבל אם כבר יש לו בנים, אז הוא לא נחשב למת, אז הוא צריך למות בפועל.
אז לפעמים לא לדחוק את השם יותר מדי.
לא.
לבקש ולהגיד, הכל בידיך, אנחנו סומכים על ההחלטות, על הרצון האלוקי, וזהו.
מה הדרך להשגת הביטחון?
אין אדם בא לידי ביטחון בדרך כלל, אלא לאחר שיכיר שיש צורך לביטחון.
בעצם,
אפשר להשיג מידת הביטחון גם על ידי לימוד,
כשלומדים ענייני ביטחון בספרי היראה, כמו שאנחנו לומדים עכשיו.
אך על פי רוב, אין אדם מגיע לידי הכרה זו
רק אחרי שרואה חוסר חוכמתו ומיעוט שלטונו על מקרי החיים.
רוב האנשים, כמעט כולם,
לא מגיעים. אף אחד לא לומד כמעט ביטחון.
בודדים.
ואם לומדים, זה מלמעלה סתם שיהיו מושגים לדעת,
אבל לא חיים על פי ביטחון.
הם לא חיים בפועל, הם לא חיים.
רואה כמה הם משתדלים.
אבל רוב בני אדם, מתי זקוקים לביטחון? כשהם רואים שהם חסרי אונים.
כל מה שהם רוצים לא עולה יפה.
הוא רואה שחוסר חוכמתו, מיעוט שלטונו על מקרה החיים,
והם מביאים אותו לידי החלטה שאין לי מה לעשות, אתה יודע מה, מה שהשם רוצה שיעשה.
אבל לפני כן הם בכלל לא חשבו כי הכל בהישג יד, כאילו הם יכולים לעשות כמו כולם.
אפשר גם שאדם יגיע לביטחון לא מלימוד ספרי מוסר ולא מהסיבה שאמרנו עכשיו,
אלא כשהוא כבר מתאכזב מישועת בני אדם.
די, כולם הכזיבו זה, הבטיח זה, זה, זה, זה מרמה, זה משקר, זה לא עושה, די.
או אחר ישועה או הצלחה שהוא רואה בחוש שהשם עשה לו זאת.
הוא יודע שהדבר הזה,
זה לא יכול היה להיות בר-השגה על ידי אדם,
ואז הוא מתחיל לפתוח בשם.
וכך אומר דברי חובת הלבבות בשער הביטחון, פרק ז׳.
כלל הדברים בעניין הביטחון,
שלפי יתרון ידיעת הבוטחים בשם,
שמכירים הנהגתו אותם
וכוח השגחתו שמשגיח בטובתם,
כן יתרון ביטחונו בו.
או כמה שיש לך יתרון,
כמה שאתה יודע ואתה מכיר את ההנהגה של הקדוש ברוך הוא, איך הוא מנהיג אותך,
ושיש לך כוח
להבין את ההשגחה שהשם משגיח בכל הטובות שלך,
ככה אתה יותר בא על דרגת ביטחון ויש לך יתרון ביטחון על אחרים.
מוסיף חובת הלבבות לבאר איך בני אדם מגיעים
לידיעת דרכי השם והשגחתו.
אז הוא מסביר את זה במשל.
הילד בראשית
בריאתו בוטח בשדי אמו.
הוא עוד לא מכיר את אמא שלו.
הוא מכיר רק את המקום שממנו הוא יונק.
זהו.
אתם רואים,
וואי, וואי, וואי, היא מצמידה אותו לשתות חלב,
נרגע, כי הוא יודע, זה המקום שממנו אני יונק ומזה אני רגוע.
כשמתחזה כוח אבחנה
של התינוק,
הוא מעביר את הביטחון כבר לאימא,
כי הוא מזהה שיש פה אימא שהיא
מטפלת בו,
ותומכת בו וכו'.
אחרי שהוא מתגבר עוד בכוח אבחנה,
הוא רואה שהאימא
תלויה באבא.
אז הוא מעביר כבר את הביטחון לאבא, הוא פונה לאבא, הוא רוצה כסף, הוא רוצה זה, זה, הוא כבר פונה לאבא.
וכשהגוף מתחזק וכבר יש לו יכולת לחבל תחבולות לפרנסת עצמו על ידי מלאכה או מסחר, עושה משלוחים, פרחים כבר, מקבל טיפים וזה, כל מיני דברים.
אז הוא מעביר את הביטחון כבר מהאבא אל כוחו עצמו ותחבולתו.
ואינו תולה עצמו על השם
מפני שנעלמו ממנו כל הטובות של הנהגת הקדוש ברוך הוא אמו קודם לכן.
מעולם הוא לא הכיר את השם שהוא פרנס אותו.
הוא חשב בהתחלה שזה אימא שלו, אחר כך זה אבא שלו.
עכשיו הוא בטוח שזה הוא. איפה הוא ראה את השם בכל התהליך? הוא אף פעם לא הבין שמי ממלא לאמא את העטינים, מי?
השם, מי נותן לה חלב?
מי הופך את הדם שלה לחלב מדם?
הופך להיות חלב שממנו הוא ניזון, הוא חשב על זה?
מי נתן לאמא שלו את הרחמים לטפל בו בכלל שהוא מסריח ורק בכיין ועושה כלום?
מה?
מי נתן לאבא שלו שייתן לו, איך קוראים לו? מה, אני צריך לחבוד ולתת לו את הכסף וזה וזה וזה? כל מה שהוא יבקש אני אתן לו?
מי עשה את כל זה?
הוא לא ראה אף פעם.
ממילא הוא לא בוטח בשם, הוא בוטח בעצמו עכשיו,
כי הוא כבר עם בעל תחבולות,
הוא בגיל הטיפש עשרה, הוא יודע להסתדר.
ואם תבוא לה פרנסה על ידי זולתו מן הברואים,
מעביר ביטחונו אליהם ונפשו תסתמך עליהם.
ואם הכניס אותו למפעל בהייטק,
הוא יודע ששם הוא נדרש ויש לו כישורים והכול, אז הוא סומך על הבעל הבית או על החברה,
אינטל או חרטא,
ושם הוא סומך שיקבל את המשכורת השמנה.
איפה השם בכל התמונה?
אין לשם בתמונה, הוא מסתדר.
מסתדר.
וכשמתחזק כוח אבחנתו בסוף ויראה עלבונם,
הכוונה את חולשתם,
ושגם הם צריכים לה שם,
יש כאלה עובדים בחברת טבע, עכשיו טבע עברו עבירות פליליות בארצות הברית, ירדו,
המדד שלהם ירד בבורסה,
ויכול להיות שיהיה בלאגן גדול, מפסידים עצומים והכול וכולי וכולי, הם טיעמו מחירים וטובעים אותם, United States of America, שם בלאגן.
אז יש מפוטרים,
אז איפה פתאום הוא רואה חולשתם ועלבונם,
ושגם הם תלויים בשם?
אז מעביר בסוף את ביטחונו אל השם, בסוף הוא רואה שהנה, כל המסלול שהוא עבר, בסוף חזר לשם.
ואז הסתמך על השם בעניינים שאין לאדם כוח בהם
והוא לא בן חורין מלהתמסר לגזירת הבורא בזה,
כגון ירידת גשמים. זה תלוי בך?
זה לא תלוי בך.
זרע זרעים.
מי שולח תולעים?
מי שולח מזיקים?
אז התבואה שלך תלויה בשם?
וכשנוסע בים,
אתה אחראי על הגלים,
אם תהיה סערה,
אם יהיה ככה או יהיה ככה,
אז אתה כבר במקום שאתה לא יכול לסמוך על עצמך.
אה?
אפילו המלאכים אצל יונה, שהיו עובדי עבודה זרה, התפללו השם.
הם הבינו שיש פה השם, מנחר את כל האונייה.
אז הם שואלים, מה קרה? מי פה השם? מי פה השם?
ואם פורצת מגפה לא עלינו,
וכמו סלמוננוש מצאו בטחינה עכשיו,
ורמי לוי,
וכל מיני דברים כאלה,
איפה אתה בתמונה? אתה יכול לאכול ואתה לא יודע מה אכלת, ופתאום נדבקת והיה שם מרחם.
וכיוצא בדברים האלה, שכל אדם בן דעת יודע שאין לו כוח בשום פנים לשלוט עליהם,
ואם תתחזק הכרתו באלוקים עוד,
אז גם יפתח בקדוש ברוך הוא בדבר שיש בו תחבולה,
כמו להביא מזונות,
בדרכים מסוכנות, במלאכות מיגעות את הגוף,
והוא מניח אותם,
ובסוף משליך על השם את יהבו, שיפרנס אותו בדברים שקלה יותר תעסקות בהם.
יש כורי זהב,
יש כל מיני אנשים שכורים פחם,
ונכנסים למכרות בעומק האדמה,
ואלף פעמים נהיה שם מפולת, והם נקברים חיים.
אז הם ראו כמה משכורות,
ובסוף הם נקברו שם.
אז זה מלאכות מיגעות.
יש דברים שצריכים להיות באוניות, ויש צריכים להיות בטיסות, וכל מיני בלאגנים,
שאדם בשביל להשיג כסף.
אבל אם אדם יחזק את ביטחונו בשם, הוא יוכל בלי לגעת ובלי להיגע.
ישליך על השם יבוא, הוא יפרנס אותו בדברים קלים,
קלים,
קלים, קלים,
ובלי הרבה יתעסקות.
ואם כוח הכרה בשם יתחזק עוד יותר,
אז ישים את ביטחונו בשם בכל הסיבות,
דהיינו בלי השתדלות,
בין קשות, בין קלות,
והכול הוא תולה בשם.
חוות הלבבות מונה והולך עוד כמה דרגות בביטחון.
מדבריו נראה בעליל שדרך השגת הביטחון כדי שיתיישב היטב בליבו
ללכת מדרגה לדרגה,
לא לקפוץ מדרגה קטנה לגדולה.
הטעם לזה,
מפני שביטחון זה דבר שמסור ללב,
בכל קנייני הלב אי אפשר להשיג
אלא על ידי עבודה והרגל לאט לאט
על דרך מידעת היום.
בהשבות על לבבך, וידעת היום,
בהשבות על לבבך, וידעת היום,
בהשבות על לבבך, כל הזמן עד שהתיישב בלב.
הדבר הזה מבואר היטב ברבנו יונה,
שכתב שאדם צריך להשיב אל ליבו כי אין לו כוח ויכולת בפועל שעושה
הכל רק ביד ה'.
ועל ידי ההרגל מקבלת
הנפש המתאווה את הביטחון.
הדבר הזה קשה אפילו למאמינים,
כלשון רבנו יונה,
שכתב, ייתכן שהירא
ברך הלבב,
שהוא חוזר מעורכי המלחמה,
מאמין
באמת
שהניצחון להשם והכול ביד השם.
אבל,
מפני שהוא לא גדל ולא גידל את נפשו בעניין מדרגת הביטחון,
אף פעם הוא לא הרגיל את עצמו בביטחון.
רך לבבו,
וניחת טבעו,
ומתגבר חולשת טבעו, ומורך לבבו.
ובסוף המאמר מוסיף רבנו יונה כי המדרגה הזאת שלא לפחד מן הצרה,
מדרגה גדולה על יונה בביטחון.
מה אמר רבנו יונה?
לימד זכות.
יש הרבה יראים ושלמים
שדרכם לפחד במצב של סכנה.
אומרים לך אנשים, כן, אני פחדן, אבל אני פחדן,
אני פחדן,
פחדת.
אין לדון אותם כחסרי ביטחון, חס ושלום,
אלא ייתכן שהם פחדנים בטבעם יותר מאחרים.
אין ביטחונם חזק יותר מביטחון בעלי הפחד.
זה לא אומר שהביטחון של אלה שלא מפחדים
הוא יותר חזק מאלה שכן מפחדים.
אבל יש כאלה שאין להם בביטחון יכולת לשלוט על הטבע שלהם,
כי הם לא הרגילו את עצמם לחיות תחת מידת הביטחון.
ביטחון, כי זה עניין של הרגל.
אתם שמים לב שלפעמים בהרצאות יש רעש, פה, פה, בסדר, כולם זזים.
ואני יושב, ברוך השם, לא זז.
צריך אדם להרגיל את עצמו לא להתפעל מכל דבר, מפחד.
מה שצריך לבוא בא, מה שלא צריך לא בא.
צריך ביטחון, אדם צריך להיות רגוע.
כל המצבים תחת שליטה וקונטרול של הקדוש ברוך הוא.
לא מכל דבר.
זה מראה שאין ביטחון.
סיכום להיום,
דרך קניית הביטחון היא על ידי התרגלות.
לאט לאט במחשבת ביטחון
יש להיזהר מאוד לא לקפוץ מדרגה לדרגה בבת אחת,
כי כרוך בזה סכנה.
כי אם חס ושלום לא ישיג ביטחונו,
יכניס בליבו ספק
בהנהגת השם.
ויאמר בליבו וגם לאחרים, הנה,
אני בטחתי ולא הצלחתי. איך זה?
אמרו לי, תשב בכולל, השם מפרנס לו. חשבתי שנה, שנתיים, הנה, בסוף כל החובות, כל האנשים באו וזה וזה.
אתה רואה מה קרה?
נו, מה יצא לי מזה?
ואז התהפך לו הביטחון למכשול עוון.
לכן צריך כל אדם לאמוד את עצמו איפה הוא נמצא בדרגת הביטחון, ולא לקפוץ לחשוב
כמו הטמבל הזה שהיה פה פעם ותרם 400 אלף.
אברהמי,
אתם שמעתם עליו, כן?
תרם 400 אלף בראש השנה וביום הכיפורים. ביטחון, ביטחון, עשר, עשרים, מאה, ביי, ביי, ביי, בסוף מה?
נהיה כופר, פושע, רמאי, גזלן.
מה יצא לו מזה?
פשיעה כזאת?
לנדור נדר בראש השנה ביום כיפורים? איזה קטרוג יש על האדם הזה.
אבל הוא החליט, הוא בעל ביטחון.
בעל ביטחון.
רחמנא לצלן.
לכן ניזהר שלא יתהפך לו הביטחון למכשול עוון.
אמן.
ריבי חנניהו ברגשיהו אומר, אוסרו הקדוש והחזור,
קודם ישראל, לפי כוח רבונות הראשות.
שנה אמור על רם וסלמנצת גרדיל תור ראוי אדיר.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.