הרב אמנון יצחק נגד איציק - סיבוב תשיעי

- - - לא מוגה! - - - 

רציתי לשאול איזה שאלה שממך קיבלתי את התשובה כבר, והיא כתובה אצלי במסרים שהעברנו. רציתי להפנות אותה לקהל דרכך.

סוגיה, בבקשה, תשאל.

אני אשאל את הקהל ברשותך והם יענו כל אחת את תשובתו ואתה תגיד אחר כך את תשובתך, אוקיי?

אללה עיני.

אללה רסי.

טוב אני רוצה לשאול את הקהל.

סוגיה,

יש שתי משפחות גרות בבית משותף,

משפחה אחת חרדית, משפחה אחת חילונית,

בקשרים טובים.

החרדי בבוקר קם מוקדם, יוצא להתפלל,

רואה את האיש החילוני,

שרוע על יד האוטו, המפתחות ביד, קיבל התקף לב. שש בבוקר,

אין אף אחד ברחוב,

שבת,

זה ברור שהחילוני לא שומר שבת.

האם להציל אותו או לא להציל אותו?

תפנה את התשובות שיפנו אליך.

הנה, שאלת אותה.

אוקיי.

רגע, רגע.

תנהל אתה את ה... לא, אתה לקחת את המיקרופון. אוקיי, נו, מה אתה אומר?

גם אני אומר להציל אותו.

גם אני אומר. אבל אני שמעתי,

שמעתי את ה... לפני איזה חודשיים, שלושה, הייתי שם בבני ברק,

ושמעתי את התלמידים של הרב מדברים על זה,

והם חשבתי שלא הבינו נכון. אחד אומר, מה פתאום, אני אכנס לבית, אני אסגור את הדלת וזהו, כי הוא בעצם לא מקיים את ה...

של יהודי לא חל עליו.

אני חשבתי שיש פה איזה משהו שהוא לא ברור,

שהם לא הבינו.

הלכתי לכבוד הרב, שאלתי, והתחלנו להתדיין על היען הזה, והתשובות שלו היו שכן,

אם אתה מציל אותו אתה בעצם גורם לעצמך גם כן מוות, כי בעצם הוא לא מקיים מצוות

והוא מפריע לאלוהים להחזיר אותו אליו, כי הוא לא שומע בקול אלוהים, שהרצון של אלוהים שהוא ישמע לו.

זה אצלי כתוב. אז אני התחלתי לחשוב, איך זה יכול?

הרי 90% מעם ישראל הם לא שומרים שבת, אז מה זה אומר שמחר אני מזמין את הבן שלי,

דוגמה קיצונית, או הבן מחזיר שני אחים, אחד חילוני, אחד לא.

עשו את השבת,

הבן החילוני רץ לדרכו, קרה מה שקרה,

והבן החרדי רואה אותו, את אח שלו,

אז מה, הוא לא יציל אותו?

אז נכון, גם אני חושב שזה הכי הגיוני שבעולם. כך בדקתי גם את הנושא,

וגם לו לשם שלום בית, וגם גוי, אתה חייב להציל אותו, מכיוון שהתאר לך מקרה

שאתה הולך לאורך הנהר,

ואתה רואה מישהו טובה, ואתה יודע שהוא גוי, אתה מכיר אותו מהשכונה,

לא בארץ.

זה שבת.

אז אם לא תציל אותו, מה יכול לקרות?

ואללה, יגידו, תראה מה זה, היהודי לא הציל אותו.

וזה מקרה שיכול להיות לא נעים לכולם.

אז על אחת כמה חמיו היהודי שצריך להציל אותו. זה בכלל, אין שאלה פה.

אבל אני שמעתי תשובות אחרות,

ואני רוצה שננהל פה דיון על הנושא הזה, כי זה מאוד מהותי. עכשיו בוא ננהל דיון דומה בנושא אחר.

למה לא? אני עכשיו שאלתי אותך על נושא ספציפי.

כן. מחר זה יכול לקרות לכל אחד. שמענו, נו, אני שמענו. מה לא שמעתי? עכשיו אני רוצה לעשות לך משהו דומה.

אתה שאלת, גם אני שואל.

קודם כול צריך לענות, אחר כך לשאול. מה אתם אומרים?

ביבי אשם או לא אשם?

מה קשור חוץ למחט?

מה קשור חוץ למחט? רגע, רגע. למה אתה כועס? אני לא כעסתי כששאלת.

מה אתה כועס?

עכשיו,

מי שאמר, מי שאמר

לא אשם, ומי שאמר אשם, מאיפה אתם יודעים?

מאיפה אתם יודעים?

יש חוק שאומר, כל עוד לא רוחמה הוכחה אשמתך, אתה זכאי. תודה. אז למה הם אומרים אשם ולא אשם? כי הם לא יודעים, מדברים עם רגש.

גם לך ענו עם רגש, הם לא יודעים את הדין.

אם היו יודעים את הדין, אומרים לך מקור.

אבל הם לא יודעים את הדין.

אז שאלת אנשים שלא יודעים דין,

שאלת אותם, מה אתם אומרים?

כמו שאני שואל, אם הוא אשם או לא אשם.

מה זה אומר?

שאם יענו ככה זה ככה,

אם יהיו יותר אצבעות אז גמרנו בית משפט פטור.

לא צריך, הנה ברחובות אמרו שהוא לא אשם, נגמר. טוב, בוא נשמע את התשובה שלך חכמה.

לפי מה שאני הבנתי, התשובה שלך היא לא כל כך חכמה. בוא נגיד ככה. אין בעיה.

עכשיו

אנחנו לפני כן נשאל שאלה יותר קשה ששאלתי אותך ולא ידעת לענות לי ולא אמרת אותה.

שאלה?

אל תענה, כי אני לא עניתי לך.

אבא ובן הולכים במדבר.

דרך אגב, עניתי לך על זה. לא ענית. אבא ובן. כתוב, זה כתוב, מה? אבא ובן. ענית מה שאתה רוצה, לא מה שנכון.

אתה עונה כמו שהם ענו, ביבי לא אשם.

אז עכשיו אבא ובן הולכים במדבר.

יש להם רק ממייה אחת.

ממייה אחת.

אם הם ישתמשו במימייה וישתו שניהם הם לא יוכלו לצאת מהמדבר ושניהם ימותו.

אם אחד ישתה רק את המימייה

הוא יצא מהמדבר, השני ימות.

מה עושים?

אחד צוטט, מה על המימייה?

תקשיב. מה? אני לא שואל אותך. תשתוק. רגע, כמו שאני שתקתי, תשתוק.

כן, מה עושים? טענו.

עניתם לו מהר. טענו לי גם מהר.

אבא שותה והילד יחיה, כמו שאתה אמרת.

כן, מי עוד?

לא, אבל תקשיב. תן לו לדבר. אני נתתי להם לדבר.

כן?

אצל מי שממייה שלא ביד, שותה. מאיפה אתה יודע את זה?

עייף עזמן. מה?

עייף עזמן.

רבי עקיבא אומר,

הפסוק אומר, וחי אחיך עמך

חייך קודמים.

זאת אומרת,

חיי הילד אפילו קודמים לחיי אב.

אפילו שהבן חייב בכיבוד אב ואם,

חייב במורא אב ואם,

אבל חייך קודמים לחיי כל אדם בעולם.

מי זה חייך?

חייו של האדם שמחזיק את המימייה.

אבל המימייה, זה יכול לעבור מיד ליד, מה? לא, כרגע היא נמצאת אצל מישהו, הוא לא חייב לתת אותה לשני,

כי הוא יודע ששניהם ימותו.

אם הוא מעביר אותה לשני, מיד ליד,

שניהם ימותו. התורה אומרת, לא!

מי שמחזיק את המימייה,

חייב קודמין, והוא לא צריך לתת לשני.

זה ככה הדין.

עכשיו,

יש יותר דין קשה, עוד יותר קשה.

אבא מחזיק שני ילדים בים,

אחד בן ואחד בת.

והוא לא יכול לסחוט עם שניהם.

אם הוא מחזיק את שניהם, שלושתם תובעים,

אם הוא מניח אחד,

השניים יכולים לנצל, להישאר להם כוחות להגיע לחוף.

מה הוא עושה? את מי הוא משאיר במים?

קשה.

הרגש לא מסכים, אבל הדין הוא, משאירים את הבן.

זה הדין.

עכשיו, מה הדין שלך ששאלת?

אדם שמחלל שבת בפרהסיה,

לא, לא, לא, לא. תקשיב, תקשיב. תן לי לדבר. אדם שמחלל שבת בפרהסיה.

90% מהמדינה מחלל שבת. עזוב, עזוב. אתה רוצה שאני אדבר או שלא? רגע, אבל אני אעביר את הדברים. אמרת שאני אענה. אני עונה כבר.

אני עונה את הדין.

אדם שמחלל שבת בפרהסיה,

והאדם הזה,

יש לו דין של גוי,

יש לו דין של גוי, דין של גוי. הוא לא גוי, הוא יהודי,

אבל יש לו דין של גוי לכל דבריהם.

זאת אומרת, אסור להצילו בשבת,

כי מי שמצילו מחלל שבת וחייב מיתה גם כן.

זה לא נכון, זה לא נכון. טוב, אתה תגיד, שמעתי. זה לא נכון, זה לא נכון. בסדר, בסדר. אתה נותן פה עצות לאנשים,

מחר זה יקרה, אפשר לראות שהבן אדם ימות.

כל השכנים יקומו עליהם. על מה אתה מדבר? אתה יכול לצעוק, אתה יכול לצעוק, שתי מים. תן לו מים. הזוי, הזוי לגמרי. תן לו מים. אמרת שאתה רוצה לברר.

זהו.

אז עכשיו, זה הדין, אבל, אבל, אבל, אבל, אבל, אבל, אבל, אבל, אבל, אם יש אנשים שמסתכלים ויכולים לראות ולרגוז ולהרוג אותו בגלל זה,

אז לכן הוא צריך, בגלל סכנת

נפשות שלו.

עכשיו, אותו דבר אצל גוי, כשהוא אמר אצל גוי שאם יראו אנשים משום איבה,

אם הם יראו שאתה לא הצלת את הגוי,

אתה תסתכן בחייך, כי יגידו יהודי מפקיר את הגוי,

אז נהרוג אותו,

אז מותר לך, כי אתה אנוס.

בעל אונס בשבת,

מותר לחלל את השבת.

לא נאמר על שבת ייהרג ולא יעבור,

מותר לעבור,

מתי שיהיה סכנת נפשות.

לכן במקרה כזה יהיה מותר, אבל אם אין רואה,

אסור לך. למה אסור? כי אתה תחלל שבת, ודינך יהיה כמוהו. עזוב, עזוב, עזוב.

ולכן, זה לך.

עכשיו תגיד מה שאתה רוצה,

מה שכואב לך. אני אגיד לך,

זה לא תורת ישראל. בוא, זה לא תורת ישראל, להשאיר לאנשים למות.

למה בן אדם, זה התורה של איציק, לפני שהוא קיבל את התקף הלב, אולי בשנייה הזאת הוא אמר, אני חוזר בתשובה. אין בעיה. והדין שלספק חיים לגביו, וזה דבר לא נכון, וזה מעוות, וזה לא יהדות, וזה סתם.

אם לפני, אף אחד לא ינה ככה. אני מבטיח לך. אם לפני, אף אחד לא ינה ככה. אם לפני,

הוא חזר בתשובה,

הקדוש ברוך הוא יכול להציל אותו, אין בעיה.

עכשיו דבר נוסף, אני שאלתי אותו שאלה שהוא לא ענה לי.

הוא לא יוכל להראות לכם בסמ״ס שהוא ענה. מה? אמרתי לו, יש דין

קשה מאוד בצה״ל.

אם בן אדם, חייל, חייל טוב, מצטיין, אפילו קצין,

באמצע המלחמה בורח, עורק,

הדין בצה״ל, שמותר לירות לו בגב.

מותר לירות לו בגב. מה זה קשור?

איך אפשר?

קצין, קצין, קצין בצה״ל. סליחה, זה לא קשור. לא קשור. הוא פחדן. קיבל פחד.

רוצה לעזור לאמא, לאבא,

ואשתו לילדים.

הוא פוחד. מה אתה עושה פנצולוגיה? טאח, יריות בגב. הנה, תראה, כל הקהל צוחקים.

מה קשור? כל האזרחים פה צוחקים. אבל, אבל, אבל, אבל, אבל תורת ישראל,

תורת ישראל, מה אומרת?

פן יש בכם איש הירא ורך הלבב,

ילך וישוב לביתו.

התורה אומרת לא כמו צה״ל.

אומרת מראש מבררים.

מי שפחדן, הביתה.

שחרור.

מה? בלי גנאי.

בלי גנאי. בלי גנאי. לך.

שחרור. מה פירוש? לא יורים לו בגב. אבל תקשיב, מה זה כחרור? תקשיב. למה? אז מי יותר? איזה תורה יותר דואגת? אתה יודע מה? אתה יודע מה? צה״ל יורה בחיילים בקצינים שלו. מי אמר שיורים?

צה״ל מפקיר את ה... צה״ל מפקיר את החיילים. לא קרה עדיין. צה״ל לא מחזיר את השבויים.

אנחנו דואגים אפילו... תגיד לי, מה אתה מסית נגד צה״ל? מה אתה מסית?

מה אתה מסית?

מה אתה מסית? אפילו אם הרס אישה... ככה אתה מסית לבבות אתה מסית? אפילו אם הרס אישה... הרס אישה אומרים לו לך... אתה סוטה מהנושא. סוטה מהנושא. אפילו נטע קרק. סוטה מהנושא. אומרים לו לך הביתה. בכל קהל המטרקים.

על מה אתם מוחאים כפיים? על מה? על מה אתם מוחאים כפיים? למה אתה כועס? למה אתה כועס? לדברים האלה אתם מוחאים כפיים? למה אתה כועס? אז אתם כסילים!

יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, יאי, תודה רבה, תודה רבה, תודה רבה, יאללה.

יאללה, שאלה מה?

אנחנו יודעים שאתה הגאון, כן.

תן למחורה שמה, תן למחורה שמה, למחורה, כן.