כשיגיע הרגע... נבין הכל!

אז לכן צריך לחזק את הנקודה הזאת של האמונה בקטע הזה, שכל מה שאנחנו רואים קודם כל שלא יהיה לנו שאלות ופטפוטי דברים ושטויות והבלים!

את כל השאלות הקשות שאנחנו כאילו שואלים, כבר שאלו משה וירמיה ודוד וכולם, כולם שאלו וכולם קיבלו את התשובות, הכל היה בסדר. וכל גדולי העולם בדקו ובחנו את התורה אות אות ותג תג וספרו את האותיות וספרו את המילים וידעו את הכל בעל פה וכו' וכו' וכו', ולא נשאר להם שום קושיה בסופו של דבר.

וגם אם יש קושיה מה הקושיה, על מי קושיה, על הקב"ה?

איך אמר הקב"ה לאיוב: 'אתה שואל עלי שאלות?! תגיד לי איפה היית ביסדי ארץ, כשאני ייסדתי את הארץ איפה אתה היית? אתה יודע דבר אחד מה שאני עושה? אתה יודע איך אני עושה? אתה יודע למה אני עושה? איזה שאלה, איפה זה מתחיל? איפה זה מתחיל?'

אחד יגיד לרופא: 'למה זה שנכנס אתה שמת לו תחבושת ושחררת אותו הביתה ולי אתה אומר ניתוח? מה בגלל שאני ספרדי?'

נו, זה חובלי.

אז זאת אומרת, בן אדם לא מבין מה זה רפואה, הוא לא יודע שהרופא מבחין בזה, מחלה מסוכנת שהוא הולך למות, וזה כולה פצע אפילו שזה דומם מלא דם, מלא דם, יוצא לו הרבה דם, אבל זה חתך שסוגרים ופלסתר ושלום נגמר הסיפור, זה אין לו דם אין לו כלום אומר לו ניתוח, מה זה ניתוח?
אז כולנו מבינים אנחנו לא מבינים מה שהרופא מבין, נכון? בשביל זה הלכנו אליו, לא?

אז הקב"ה קצת יותר מרופא, קצת, בלי חלוק לבן אבל קצת יותר, אז הוא לא יודע מה הוא עושה? וכולם בנים אצל הקב"ה, ואין לו ענין לקפח אף אחד, והפוך, הוא מגלה ש: "שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו", אומר הקב"ה: אצלי הרחוקים ממני קרובים אצלי יותר מהקרובים! אז בכלל מה יש לך לדבר.

אז אם הקב"ה נאלץ בלית ברירה לעשות ניתוח זה אתה הגורם, לא הוא.

זה כמו בן אדם אומרים לו: 'אל תאכל מאכלים כאלה וכאלה, אל תאכל ואל תאכל!' והוא כן אוכל, בסוף אין ברירה צריכים לטפל בו.

ויש לו טענות: 'למה, מה זה למה?'

אחד נוסע ברכב עושה את כל העבירות, נוסע על מהירות, עולה על מדרכות, הורג אנשים, נכנס בחנות, בלגן עשה כל הרחוב מאחוריו שובל של הרוגים, עוצר אותו שוטר לבסוף,

אומר לו: 'מה אתה מתנפל עלי? למה ההוא שנסע מהר לא תפסת אותו?'

אתה משווה בינך לבינו, הוא נסע מהר לא פגע באף אחד, אתה תראה כמה לקחת אחריך. יש לו עוד שאלות: 'למה אני?'

אנשים עוברים את כל העבירות בתורה, הכל, כל העבירות, ואח"כ יש להם עוד שאלות: 'אז למה הוא ולמה ההוא?'

אם הקב"ה היה בא איתנו חשבון, על דבר אחד קטן היינו צריכים למות, קטן. שוטר היום עוצר אותך, שוטר, אתה מתחצף, מתחצף, זה לא אתה מתחצף, השוטר היה חוצפן, הוא דיבר אליך לא יפה אתה החזרת לו בחציפות,

הוא אומר לך: 'אדוני, תתלווה אלי לתחנה! הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בא, הפרעת לי, קדימה, תעלה לניידת, אתה מתנגד? התנגדות למאסר. אתה אומר עוד משהו - עוד סעיף!'

עד שתגיע לשמה כבר ארבעים שנה "בפנים" אתה צריך לקבל. זה שוטר עם כובע,

הקב"ה אם אתה מתחצף אליו, מתחצף, לא עובר עבירה, מתחצף, מה מגיע לך? לפחות מה שהשוטר אומר או יותר? ואם אתה עובר עבירה ממש, אם אתה תוקף את השוטר יא בא בי, יא בא בי, מגיע לתחנה אח"כ כל הבלשים שמה סליחה, פח בלי,

"מה קרה? מה קרה שמעתי..." - טח עוד אחד, כן, ואפילו שיש מצלמות ויש הכל הכל, הכל בסדר, הכל בסדר, לא סחבק ככה רצו לבדוק את העובי של הצוואר שלו. זה שוטרים...

בורא עולם מה יכול לעשות? ובן אדם מתחצף ועובר עבירות ועוד עבירות ועוד עבירות!

ולוקח את הכח מהקב"ה, ה' נותן לו כח לחיות, לנשום, לאכול הכל, את הכח הזה הוא משתמש בשביל למרוד בו לעיניו, והקב,ה ממשיך לספק לו חיים והכל והכל והכל.

אתם מתארים לכם שאחד נותן בקבוק פפסי מתנה למישהו צמא, והוא לוקח את הפפסי, מנער אותו חזק ופששששש שופך לו בפנים לזה שנתן לו, הוא יתן לו עוד שתיה? או אחד נותן לו עוגה ליום הולדת עם קצפת והוא דופק אותה ישר בפנים שלו, הוא עוד יתן לו משהו? הא?!

אדם מקבל מהקב"ה כח ועם הכח הוא דוחף כביכול את הקב"ה ולעיני כולם מחלל שם שמים ומצפצף כאילו צפצוף ארוך. מה יהיה דינו? מבשר ודם אנחנו יודעים, והקב"ה סבלן שאין כדוגמתו וסובל את הבזיונות האלה,

עד שהמלאכים קוראים לו: 'מלך עלוב!' שעולבין בו בניו והוא שותק: "מי כמוך באלים ה'" - 'מי כמוך באלמים ה'!'

מתי אמרו בני ישראל: "מי כמוך באלים" - באלמים, מתי הם אמרו? בקריעת ים סוף, למה שם? למה לא לפני כן?

כי כשהם ראו שהקב"ה הרג את המצרים בים והשליך את גופותיהם לרגליהם של הישראלים וכל מצרי ששעבד את היהודי הוא הושלך לרגליו כדי שיזהה אותו, אז הם אמרו: "מי כמוך באלמים ה'" למה?

עכשיו אנחנו מבינים, לכאורה זה נראה כי אין לך את הכח להרוג אותם לגמרי, לתת להם מכות דם צפרדע כינים כן, להציק להם כן, אבל להרוג אותם לא ראינו, עכשיו כשראינו שאתה הורג אותם אז אנחנו מבינים איזה כח היה לך לסתום את הפה, כמו שאומרים, בשעה שהם עינו את הבנים שלך, עכשיו אנחנו מבינים שזה לא חולשה, לא רפיון, לא חוסר יכולת, זו גבורה להיות סובל את העלבון ושיש לך חשבונות. כי אתה רצית להרוג אותם במים כמו שהם הרגו את התינוקות שלנו במים 'מידה כנגד מידה' לכן המתנת, עכשיו אנחנו מבינים.

לקב"ה יש את החשבונות שלו, הוא יודע למה הוא עושה מה ומתי. אנחנו קצרי רוח, אין לנו סבלנות להמתין לראות את כל המסכת של הדברים. אבל כשיגיע הרגע שתבוא הגאולה אויויו: "אז היינו כחולמים" אנחנו נראה שכל מה שהיה בעולם היה מסודר פיקס לפי חשבון של כל אדם וכל פרט ופרט, פאזל.

"אז היינו כחולמים".