נציב יום: לעילוי נשמת: מוטי מרדכי בן טוני נשמתו עדן אמן!!

אנחנו אומרים קטעים מהרב דסלר, "מכתב מאליהו" מקובץ מכמה מקומות על אחרית הימים. מלכות אדום נקראת "החזיר", מחזרת עטרה לבעליה, כלומר מלכות משיח צומחת ומתגלה מתוך מלכות אדום. שעל ידי חורבנה של מלכות אדום - עולה ומתגלה מלכות שמים, "והיתה להשם המלוכה". איך יבוא חורבנה של אדום? על ידי חורבן העולם הזה, כאשר מביא הקב"ה את העולם למצב שיסודות חיי העולם הזה יתמוטטו, השלוה תתערער, חיי הפרט יהפכו לחיי דאגה, פחד וייסורים, וכל העולם כולו יעמוד, תחת אימת הרס וחורבן, אז יתגלה לעין כל שהתרברבותו של האדם, וגאוותו, והתקדמותו בכיבוש הבריאה כביכול - מביאים רק לאבדון. אז יכירו את ההעדר וההפסד שבחיי העולם הזה כשהם מרוקנים מכל תוכן רוחני, וזה מוביל רק לכלייה ואבדון, וכשיתייאש האדם מלהשיג רצונותיו ותאוותיו - אז יתגלה אורו של משיח. "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו" ותראה ירידתה וחורבנה של מלכות אדום לעיני כל. וכך הורונו חכמים זכרונם לברכה בסנהדרין צח': "משיח יושב בפתח רומי, בשער העיר", המהר"ל אומר: "בסוף העיר". שמקום התגלותו של המשיח הוא במקום ההעדר של אדום בסופה, כי רק על ידי השגת ביטול ואפסות העולם הזה - מסוגלים בני אדם להתרומם ולראות במבט רוחני, ותתבטל מלכות אדום ואז יתגלה אורו של משיח. ממש כמו שאנחנו הולכים לקראת. באותו עניין אצל אליהו הנביא, שהוא אמר בשבועה: "שלא ירד אפילו טל בארץ ישראל", וזה נמשך שלוש שנים, ואחרי זה הוא עשה את המופת בהר הכרמל, ואמר: "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים, אם השם הוא האלוקים - לכו אחריו, ואם הבעל - לכו אחריו".

שואלים: למה היה צריך לעשות את זה אחרי שלוש שנים של רעב וצמא, ומתים הרבה אנשים ובהמות, למה עשה זאת? למה לא עשה את זה מיד על המקום?

-          "בואו נלך להר הכרמל ובואו נראה מי צודק".

אבל הוא יודע אליהו הנביא כששבעים ולא חסר כלום והכל בסדר, גם אם יעשה מופת - לא יחזיק מעמד, אבל אחרי רעב ואחרי צמא, מושפלים, אין עבודה, אין כלום כמו היום, בדודים אין לצאת, הסגרים, מחוזות סגורים, העולם כולו, או עכשיו יש הזדמנות שאנשים יחשבו: "על מה זה בא ולמה?" זאת אומרת: אבל כשיש שפע ויש הכל - כולם מתפלספים.

טראמפ אומר: "שאצלו אין הבטלה, והוא תיקן את הכל והכלכלה עלתה".

ביבי: "הכלכלה עלתה ואנחנו מהמדינות OCT, ואנחנו בסדר ויש לנו זה ופה ושם",

בא הקב"ה, בא עם וירוס קטן משפיל את כולם למטה, הכלכלות מתמוטטות, הבורסות מתמוטטות, אין עבודה לאנשים, וזה רק ההתחלה, אם זה יימשך הלאה - אתם תראו שאנשים ישתגעו יצאו מהבתים, יתחילו לשדוד, יתחילו לעשות שטויות, יהרגו גם אנשים, ייהרגו לא רק יהרגו גם בגלל שהשיגעון יבוא שההגבלות הם כאלה לא כמו שבסין, קופצים מהחלונות בגלל שסגרו אותם ונופלים למטה וכל מיני דברים. זה ההזדמנות לפקוח עיניים עיוורות, ולראות את הקב"ה את כל מה שעשו לנו כל הגזרות על כל החרדים פה בארץ הכל מתבטל והכי גרוע. אין תחבורה ציבורית עכשיו בכלל בשבת, בכלל לא נוסעים שבת, וכל יום התחבורה ציבורית תיסע עד שעה 8 בערב או עד שעה 5 בבוקר, אין תחבורה בכלל, כל דבר שנגעו בדת ונגד הדת - הכל נהיה בהפוך על הפוך. תבדקו ותמצאו. נמשיך: "וזה הביאור מה שהבאנו לעיל. ירידת אדום תהיה על ידי בחינה עליונה שזה מעל לעולם הזה, שזה בחינת בית המקדש שהוא המבט הרוחני, אשר האדם יכול להתעלות אליו, אחרי שהקב"ה יערער את חומריות העולם הזה, ותתגלה אפסותו לעיני כל. וזה הוא הביאור שאמרו חכמים זכרונם לברכה: "שבתשעה באב - נולד המשיח", היינו: שחורבן בית המקדש {כמו שנתנו דרשה אתמול} שממנו יתפשטו שאר החורבנות עד התמוטטות יסודות העולם הזה, זה מה שיביא לבסוף לגילוי אורו של המשיח, ונמצא שעצם החורבן - כבר טמונים גרעיני הגאולה לאורו של משיח. עכשיו ליקטנו כמה דברים מתוך "המכתב מאליהו" שמסבירים את המצב. "גדר הנסים הוא: שהקב"ה מראה בגלוי את השגחתו, באופן אשר כל בעל לב יכיר כי אין מקרה טבעי, אלא יד השם נגלית כאן. על כן כשם שיש שני... לטובתנו בעולם הזה, יש גם נס שמתגלה בייסורינו, כאשר השם יתברך מראה השגחתו בגלוי בסייעו לשונאים שלנו, ודבר זה אנחנו רואים בחוש בדורנו, כי בעולם, בנוהג שבעולם, מי שמצוינים ביותר בכישרונות ובכוחות, ומי שלמלומדים יותר בתכסיסי הנהגת המדינות, הם הראויים והנעשים מנהיגי המדינות, וכל אחד בפרט שהוא מצטיין בו. אבל האם אפשר בדרך הטבע, שיקרה שחבורת אנשים ריקים מכל הכנה, אשר מזדמנים אחורי הריחיים או איזה מטבח או מרתף לשתיית שיכר, כולם בני בלי שם, ופתאום ימצא כי הנה הינם חבורה שלמה של מסוגלים לממשלת מדינות, וכולם אחר כך כחדא ינהגו וינהיגו אומות שלמות, מי זה היום ראשי ממשלות נשיאים בעולם? ריקים ופוחזים. פעם היו בוחרים אנשים ממש עם תכונת של מנהיגות וכו' וכו', אני לא רוצה לפרט כן, אבל אתם יודעים כמה שמות. "והנה נראה הרבה בני אדם, אשר לא יכירו את ההשגחה הגלויה, שמראים לנו מן השמים "בחבלי משיח" אלא אדרבא בועטים בייסורים, מלאים קושיות כרימון על השם יתברך והנהגתו, מתוך זה מתפקרים

ואומרים: "מקרה הוא וחס ושלום לית דין ולית דין!",

והעניין הזה הוא סכנה אפילו למצוינים ביותר, גם אלה שמאמינים בהשם ובהשגחתו, כי מתוך הייסורין חס ושלום שיפלו להרהר אחר מידותיו יתברך. זה מה שאמרו חכמים זכרונם לברכה בסנהדרין צח': "אמר עולא: "ייתיה ולא איחמיניה" שיבוא מלך המשיח, אבל לא רוצה להיות באותו הדור, לא רוצה לראות.

המהר"ל מפרש: מה פירוש? למה עולא לא רוצה להיות, כולם מחכים לימות משיח?

אומר: הוא חשש שמא מתוך חבלי משיח, שזה כמו חבלי יולדה, שזה צירים וצירים וצירים עד הציר האחרון החזק - הוא יהרהר אחר מידותיו של הקב"ה,

עולא מפחד: "לא רוצה להיות באותו זמן, יכול להיות לי הרהורים אחר מידותיו!",

תארו לכם כמה יכול להיות בעיה. אומנם צריך האדם כשרואה "חבלי משיח" את כל הצרות שבאים אחת אחרי השניה, שיתחזק ללמוד הרבה מן הייסורים הללו לעזוב כל דרכיו ומחשבותיו, והשקפותיו בענייני העולם הזה, וישיב אל לבבו לגמרי שיהיה כולו לעבודת השם, כי בזה הוא יקרב את קץ הגאולה. וזהו אשר ירצה השם שנלמד "מחבלי משיח". והנה, תוכן ותכלית העונשים הוא: שילמד האדם מהם וישוב בתשובה שלמה, כמו שאמרתי בתוכנית של אמנון לוי, יטיב את דרכיו באמת. משום זה ישנו חשש שיבואו הייסורים על האדם, ייכנע מפניהם לא מצד התשובה אלא מצד שהוא לא יכול לסבול את רוב התלאות, ולפי זה בטל עיקר הטעם שבעבורם באו הייסורים. הייסורים באים בשביל שאתה תחזור בתשובה, ואם זה לא מביא אותך לזה אז הטעם הזה בטל. לפיכך פועל השם יתברך ברוב חסדיו, לחזק את לב הרשע שלא ייכנע מפני הייסורין אלא אם כן יגיע למדרגה שילמד מהם לשוב באמת. אך לעניין הגאולה, שיגיע הזמם של "בעיתה" והדור כולו חייב, הפירוש שאין מוצא ותקוה לתשובה גמורה, אז יגאל השם יתברך את עמו אפילו באופן כזה, היינו שיבטל את היצר הרע על ידי ייסורין וממילא יפסיקו מלחטוא, ואחר כך יגלה להם את כבודו על ידי משיח צדקו, שהוא ילמד אותם את דרכי החיים והאמת. אך זהו רק לעניין הגאולה האחרונה בחינת דור שכולו חייב, הפירוש שבסוף כל הקלקולים, אבל קודם לבחינה הזאת, הקב"ה מגביר בחסדו את כח היצר, שלא יניח החוטא את חטאו אם לא לעשיית תשובה ואמיתית כנ"ל. בעקבות המשיח "בעקבתא דמשיחא" האור ממשמש ובא, וייסורי לידה הם קשים מאוד, והייסורים הללו למה באים? כי עדיין לנקות במידה רבה את הטמטום והטומאה שבתוכנו, וייסורים מכניעים ומביאים לתפילה, והכל תלוי בנו, במעשה המצוות ותלמוד תורה, ובתפילה מחזקת ופנימית. רק באלו, ייבקע עובי הטמטום האחרון משני הצדדים, ופתאום נחזה ונראה אור. "נוסיף ונתבונן" אומר "המכתב מאליהו" לפני כ- 50 שנה: "במצב דורנו ובדרכי ההשגחה עמו כתוב ב"כתבי הגאון" זכר צדיק לברכה: "שדור "עקבתא דמשיחא" הוא יהיה דור חיצוני, הכל לחיצוניות, כלומר דור שהמושגים שלו שטחיים וחיצוניים, וזה הן לצד הרע, גם בצד הרע זה יהיה חיצוני, המעשים הרעים לא ינבעו מתוך אפיקורסות עיונית ופילוסופית כמו בדורות הקודמים, אלא מחמת הרדיפה המופרזת אחר החומריות, ואחר הנוחיות, ומתוך רצון לפרוק עול באופן כללי. וגם לצד הטוב ענייני הרוחניות שבדור יהיו לוקים גם כן בשטחיות, ונובעים מעיקרם מסיבות חיצוניות שנגררים אחר סביבה טובה, אבל לא בגלל שבאמת בפנימיות יש הכרה לעבוד את השם באמת, וצריך עמל ועבודה רבה לעלות ממדרגת החיצוניות ולחתור לקראת רכישת פנימיות. ונורא העניין לדורנו, דור "עקבתא דמשיחא" דור חיצוני, רחוקים מן הערכים הפנימיים של אמונה וביטחון, רחוקים מיראת שמים צרופה, רחוקים מטהרת הלב ומאהבת הבריות הזכה, רואים אנחנו שמשמים הקטינו את ה"שלא לשמה" של כבוד התורה, והקטינו את הגורמים של רב גדול וסביבה משפיעה, כל המקומות בגולה אשר שם תורה ויראה פרחו ושגשגו - נעקרו ונחרבו {הוא מדבר על זמן השואה} גדולי התורה אבדו ואינם, המוני תלמידי חכמים בני הישיבות קדשו שם שמים ונסתלקו. האם אנחנו לא רואים כי ניתוח מסוכן עבר על דורנו? שנתמעטו האפשרויות שנוכל לעלות, על ידי עזרת החיצוניות אל הפנימיות? ומה גדולה הסכנה, אם לא נחפש את הדרך לעורר את הפנימיות של הלב להידבק אל הקב"ה? על ידי לימוד תורה במסירות והתמדה, להתמסר לעבודת המצוות והתפילה. מכל שכן, עלינו לברר את עניין הגלות בא אנו נמצאים, לפי כל הסימנים שמסרו לנו חכמים זכרונם לברכה בסוטה מט', דורנו הוא דור "עקבתא דמשיחא" אנחנו עומדים לפני ביאת גואל צדק, והפסד גדול הוא אם לא נלמד להבין את דרכי הנהגת שמים שבימנו. ואם לא נדע להעריך נכונה את חובת השעה המוטלת עלינו. הנה, רואים שיהודים רבים מתכנסים בארץ ישראל, ופה בטל שעבוד העמים, הארץ נותנת פירותיה, אבל רואים שחוצפה ישגה, פורקי עול שמים מושלים בכיפה בלי כיפה, ומתגאים על כיבוש ארץ ישראל, והיא שובה "בכוחי ועוצם ידי" אז איך יש להבין זאת? ואז חורבן הבית, גדל והלך כוח הגאוה של המלכות הרביעית גם, שזו מלכות אדום שהחריבה את בית מקדשנו, בגלות הזו ההסתר והחושך, שבאו בעתיו של חטא אדם הראשון הולכים וגדלים, ההשקפות החומרניות מתגברות ומאפילות על הרוחניות, מידי דור בדור, מתפתח המדע, מתפתחות האפשרויות לניצול עולם הזה לתועלת האדם, כתוצאה מכך מתרבה גאוות האדם כאילו הכל ניתן בידו, ולא ייבצר ממנו כל דבר, מאדים, ירח עברנו, עכשיו לשמש, ועם וירוס קטן - לא יודעים להסתדר, עולם ומלואו עם וירוס קטן. זוכרים את טיטוס?

טיטוס הרשע אמר: "הקב"ה גיבור עלי בים מעמיד נחשול להפוך את האוניה, נראה אותו ביבשה!".

אמר לו: "רשע בן רשע! אין בעיה",

שלח לו יתוש, הכניס לו דרך האף, נכנס לו למוח, ישב שמה 7 שנים, טזזזזזזזזזטיזטז לו את המח 7 שנים, עד שמת מהשיגעון, פתחו את הראש שלו ומצאו שמה קורונה גדול, כמן ציפור היה לו שמה כבר. מלך טיטוס, טיטוס הרשע, מחריב בית המקדש, עם יתוש, אתה חושב שאתה יכול על הקב"ה, יתוש, הפעם נתן להם פחות מזה, וירוס קט.......ן קטן. אדם חושב שלא יבצר ממנו כל, השקפות אפיקורסיות על עליונות כוח האדם הולכות ומציפות את כל העולם כולו, עד שיוצאים בריש גלי במלחמה נגד האמונה והמאמינים ובהשם ובתורתו, כמו בישראל. כל המלחמה של ליברמן, לפיד כל הרשעים האלה, שרק מחפשים איך לעשות ולעקור את התפילין ואת השבת ואת הנסיעות, ואת המרכולים וכל דבר, ו"הדרת נשים" וקשקושים, כל זה חוזר עליהם בגדול בכל העולם. וזה עיקר התוכן של הגלות של המלכות הרביעית, ולכן עלינו לדעת שזהו הניסיון שבו צריכים ישראל לעמוד בגלות הזאת. וסוף הגלות הזאת היא התקופה הקרויה בפי חכמים "עקבתא דמשיחא" שבה החוצפה ישגה, ואז יהיה גלות השכינה, והיא תהיה תחת חצופי ישראל, והם נשמות של ערב רב שמעורבות בישראל, ואש שורש טומאתם העיקרי הוא החוצפה כלפי שמיה, מידת עמלק כלשון הגאון, "ערב רב" שבישראל הם עמלקים, ככתוב בזוהר הקדוש. וזהו הניסיון, שלתוכו הוטל עם ישראל"עקבתא דמשיחא" השם יתברך משיב יהודים רבים לארץ ישראל והם שולטים בה, ופורקים את עול התורה, מתגאים כאילו הם עשו ופעלו זאת בגבורתם, וככל שתגדל גאוותם - תגדל חוצפתם, ויגדל רצונם להשליט את האפיקורסות חס ושלום. זהו הניסיון האחרון של גלות השכינה, הניסיון הקשה ביותר, אם נכיר את הניסיון הזה בכל תוקפו, נדע את התפקיד שהטילו משמים על תקופתנו. חייבים כולנו,להתחזק נגד הדעות החומריות הכוזבות,

להכיר כי טעות גמורה היא בידי אלה הטוענים - כאילו: "אנחנו עשינו את שלנו, באנו לארץ לחמנו עליה, עכשיו אנחנו שולטים בה, והשם יתברך יעשה את שלו!",

עכשיו במשך הזמן ירבו אמונה ויראת שמים. אבל עלינו להכיר, שמחליפים את מה שבידי השם ואינו בתחום בחירתנו, בדיוק הפוך, "השם איש מלחמה" וידיו פעלו כל זאת, אבל מה שמוטל עלינו לעשות ואינו בידי שמים, זה כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. את היראת שמים אנחנו צריכים להפנים אצלנו, ומה שהשם עשה - זה הוא נתן לנו את מה שנתן, הוא הבטיח והוא מקיים, לא אתם כבשתם ולא כלום, הראייה: שכמה כנופיות מאז קום המדינה לא נותנים מנוחה למדינה, אז איפה "כוחי ועוצם ידי"? תראו כמה כסף הוציאו בצה"ל במשך ה-70 שנה, אלפי מיליארדים! רק להתגונן מפני כנופיות, למה? שמערערים על הישיבה שלנו פה, כי אנחנו אומרים: "כוחי ועוצם ידי"! אנחנו כבשנו ואנחנו נשלוט. אם היו עושים את רצון הבורא, היה מסיר מעלינו את כל הכנופיות, וכל העולם היה נכנע תחתנו כמו שיהיה עוד מעט, על ידי מלך המשיח. אבל זה יהיה אחרי שהקב"ה ייפרק את העולם, יעשה חושך ממש, ואז יבוא האור. רק מהתבטלות ההוויה הקודמת אפשר שתצא הוויה חדשה כדברי המהר"ל, דבריו עמוקים אבל לא לעכשיו. מי שיעמדו בתקיפות ובגבורה נפשית בניסיון הקשה הזה של הדעות הכוזבות של "כוחי ועוצם ידי" ולא יתפעלו ויושפעו מחוצפת הכפירה, ולא יתבטלו כלפי הכלל, אלא אדרבא! מתחזקים באמונה, ולא זזים מהשקפת התורה כמלוא נימה, ומתמסרים לגמרי לעבודה פנימית לתורה ויראת שמים כמו "קהילות פז", הם! אשר יזכו לגאולה השלמה על ידי משיח צדקנו במהרה בימנו אמן. אמן!! אבל אנשי האמת, הם ידעו פשר דבר, לא ניסיון של שמד היה מכוון, ולא לקדש שם שמים לעיני העמים, אלה דבר קשה ממנו, הקשה מכל, עבודה כבירה שאין כדוגמתה, הניסיון היה לברר - מי הוא זה אשר אמיתי הוא בלבו! מי הוא זה?! אשר יקדש את השם בתוך לבב עצמו, ויהפוך את לבבו כולו רק להשם יתברך, מבלי להשאיר כלום, ומי שישמח באמת בייסורי מות האיומים, שמחה שלמה של אושר ודבקות. זו היא התכלית היותר עליונה, זו היא עבודת חבלי משיח. גם התנאים והמוראים קדושי עליון, פחד לבבם - אולי לא יצאו ידי חובתם בעבודת חבלי משיח, ועל כן התפללו "ייתיה" יבוא המשיח, "ולא אראנו" כמו שהסברנו. דורנו החלש הזה, גדולינו ואנשי האמת השיגו את האמת הזאת, ועמדו בניסיון הנורא שניסה אותם השם בו, ודבקו בשכינה בטהרה ובאמת, עד עת שעת בירור שיהי חבלי משיח, אשר יברר לו השם "אחד מעיר ושניים ממשפחה", אשר הם לא באמת ובשבילם ובעבורם נבראו כל העולמות, ואשר להם ינחיל חיי אמת, באושר נצחיים חלקם. כמה קפז'ניקים יש בכל מקום? בודדים. ולעניין צרות חבלי המשיח, הוא לעורר אותנו, שנתחזק בכל כוחנו, להכין את עצמנו לקראתו, כי "פתאום יבוא האדון להיכלו", טרם לפני נתבונן, הוא ימצא אותנו בהיסח הדעת, כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה בסנהדרין צז': "שלושה דברים בהיסח הדעת, ואחד מהם משיח", ומי שלא יהיה מוכן אז לבואו חס ושלום - יישאר חס ושלום מבחוץ לגילויו.

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".