- - - לא מוגה! - - -
נציב יום, הראל בן ז'אנה יזכה לזיווג הגון במהרה, אמן.
עובד אלוהים באשר לו עבדו
אמר לברהה להלל
מי דכתיב ושבתם וראיתם
בין צדיק לרשע
בין עובד אלוהים
לאשר לו עבדו
בר ההא שואל את הלל
מה זה שכתוב ושבתם וראיתם את התהום
שבין צדיק לרשע
בין עובד אלוהים לאשר לעבדו
היינו צדיק
היינו עובד אלוהים
היינו רשע היינו לא עבדו זאת אומרת הוא מבין
שיש פה כפל פעם קוראים לו צדיק
פעם עובד אלוקים
פעם רשע פעם לא עבדו
למה יש כפל?
אמר לעבדו ולא עבדו
תרוויהו צדיק גמור איננו
בין צדיק לרשע זה צדיק ורשע זהו
בין עובד אלוהים לאשר לא עבדו מדובר בשני צדיקים זהים,
גמורים.
ומה ההבדל ביניהם?
אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחת.
גמרא בחגיגה ט'.
יש להבין,
בשלם החוזר על פרקו מאה פעמים ואחת
נקרא עובד אלוהים. טוב, זה אנחנו מבינים, אדם כזה נקרא עובד אלוהים. מסירות כזאת לתורה,
לשנן תלמוד תורה מספר פעמים רב כל כך, זה אכן מצדיק לקבל את התואר הזה.
אנחנו יודעים כמה קשה לחזור על התלמוד פעמיים שלוש וארבע.
אבל כמה תהום פעורה בינו לבין מי ששונה פרקו מאה פעמים.
עד שהוא נקרא לא עבדו, לא עבדו.
זה לא יאומן, כזה פער.
מאה ומאה ואחד הפרש של אחד, לא בין שתיים לשלוש.
בין מאה למאה ואחד.
זה נקרא לא עבדו?
אז מובא בשם הגאון לפרש את לשון הגמרא בפסחים.
הגמרא בפסחים ע' ב' אומרת תנא מיניה ארבעין זמנין
ודם אלה כמאן דמנאח בכיסא.
הוא למד משהו מהחכם
וחזר על זה ארבעים פעם. דבר קצר, חזר עליו ארבעים פעם
וזה כבר נדמה כמי שמונח לו בכיס. זאת אומרת, זה ברור
אחרי ארבעים פעם שחוזרים על דבר קצר,
אז
כמו שאנחנו נחזור עכשיו ארבעים פעם,
אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד. אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד. אחרי ארבעים פעם זה יהיה כמו מונח אצלנו בכיס.
זה בבבא מציעה כא'.
שאף על פי שנקבע הדבר בזיכרונו, אומר הגאון מווילנה,
עם כל זה
ממשמש משהו וממשמש אותו כל שעה שלא יישכח ממנו,
כי האדם הממשמש בכיסו בכל שעה
כדי שלא יישמט ויעבד מהכיס.
למה אמרו שתנא מיניה ארבעים זמנין ודם מלא כמנאח בכיסא? למה לקחו את זה כדוגמה? תגיד,
שהוא שנה ארבעים פעמים את הדבר, והוא זוכר אותו.
למה נתנו דימוי כמי שמונע בכיס?
כי עשוי אדם לפשפש בכיסו בכל עת, בכל שעה.
אדם תמיד כל הזמן מפשפש בכיס לראות שהכסף במקום, שהכל בסדר.
אז כאדם הממשמש בכיסו בכל שעה, שלא יישמט ויובט, זאת אומרת,
הוא לא מספיק רק שהוא הניח את זה כביכול בזיכרון וזה, אלא הוא כל הזמן ממשמש,
כל הזמן חוזר על מה שבעצם הוא למד,
כדי שלא יישכח ולא יישמם.
הלומד תורה ולא השלים שינון מאה פעמים,
שעדיין צריכו למשמש כל שעה,
מבינו בשכלו את התועלת
שחוזרים חזרה מרובה,
ומבינים את הרווח שמונח בצד ההשתדלות הזאת.
ככה הוא יזכור את הלימוד בצורה מושלמת.
לא כן אדם שלמד מאה פעמים,
הוא כבר זוכר את הלימוד,
ולמרות זאת הוא ממשיך
ושונה פרקו מאה פעמים באחת.
זה נכנס כבר לגדר עובד אלוהים, עובד אלוהים.
המעשה הזה נובע רק מתוך עבדות,
לא מפאת ציווי השכל.
לא מפאת הטבע וההרגל שלו,
לא בגלל שהוא חושב להפיק איזה תועלת,
אלא מתוך מסירות נפש של עבד לבורא.
זה גדר של קבלת עול.
וזוהי ההבחנה העמוקה בין עובד אלוהים לאשר לא עבדו.
מי שעוצר במאה אומר, זהו, אני כבר יודע,
זה עדיין לא עובד השם.
הוא עבד בשביל לזכור, בשביל לדעת, שיהיה לו בכיס מונח,
הוא יודע את הכל, מספיק.
אבל מי שעוד ממשיך,
הוא כבר זוכר, הוא כבר ממשיך,
זה עול.
זה עובד אלוקים.
כך פירש הרמב״ן
את ציווי התורה, ואותו תעבוד.
מה זה ואותו תעבוד?
כתוב בתורה ואותו, את הקדוש ברוך הוא תעבוד.
אז צריך לעבוד אותו בתורתו,
ללמוד התורה ולהגות בה,
וגם היא עבודה לפניו.
זאת אומרת, לא רק לומדים תורה.
למדתי, אני יודע מה התורה אומרת.
לא, גם להגות בה,
משיננתם.
גם זו עבודה לפניו.
המסירות לתורה, השינון,
החזרה והעמל בתורה, היא עבודה.
זה עובד אלוקים אמיתי.
ואמרת לבנך, עבדים היינו,
כי שאלך בנך מחר לאמור,
מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה אדוני אלוהינו אתכם?
למה הוא אומר אתכם? כי הוא לא היה שם.
ואמרת לבנך,
עבדים היינו לפרעה במצרים.
עבדים היינו זה התשובה.
שמעת?
למה עדות, חוקים, משפטים?
למה כל זה ציווה אותנו השם?
עבדים היינו, זו התשובה.
האבא לא נכנס לפרטים לפרש,
אלא תשובה כללית.
אנחנו עבדים של השם יתברך.
כשאנחנו יודעים שאנחנו עבדים של השם, אין מקום לשאלות,
לא על העדות ולא על החוקים ולא על המשפטים.
אנחנו נכנסים תחת עול השם יתברך,
מקיימים כל מה שהוא מצווה,
ולא רק את החוקים אנחנו מקיימים בגדר עבדים, כי אנחנו לא מבינים מה החוקים אומרים,
אלא גם העדות והמשפטים שמובנים לנו בשכל.
כמו שממשיך הפסוק, ויצוונו אדוני לעשות את כל החוקים האלה. איזה כל?
גדר קבלת עול ולקיים גם דברים שאין מבינים.
זאת אומרת,
הכל נכנס בגדר חוקים, גם המשפטים, גם העדות.
וצדקה תהיה לנו כי נשמור.
קרא את גמול המצוות, צדקה.
זה שהשם גומל לנו על המצוות, גמול זה צדקה.
למה?
כי עבד הקנוי לריבו,
הוא חייב לעבוד את האדון.
אז אם האדון ייתן לו עוד שכר בעבודתו,
ודאי שצדקה יעשה עמו.
כך אומר הרמב״ם.
לכן אם נעשה
כדי לקבל שכר,
חסר לנו בקבלת עול עבדות השם יתברך.
מה פתאום אתה עומד בשביל שכר? אתה עבד. העבד לא מקבל שכר.
אם תקבל שכר,
זו צדקה שהאדון
רוצה להעניק לך.
מתחילים בהגדה בגנות.
נמצאנו למדים שהתכלית של יציאת מצרים, תעבדון עבדות את האלוהים על ההר הזה.
תעבדון זה קבלת עול מלכות שמים.
זו הייתה המטרה של הקושי של השעבוד בגלות מצרים.
עם ישראל היו מסורים ומופקרים לעריצות של פרעה.
למה?
כדי לתת לעם ישראל מושג של עבדות מהי.
לפי זה נבין היטב את החיוב להתחיל בסיפור יציאת מצרים בגנות.
עבודים הויינו לברעם במצרים.
אפילו שבאופן טבעי,
בני אדם לא רוצים לזכור את הצרות.
מעדיפים לזכור רק את הגאולה מהצרות.
כאן אנחנו מצווים להתעמק גם בגנות,
כדי לשוב ללמוד את הצורה של העבד, מהי.
צריך לאכול שוב את המרור
כדי לזכור את הטעם המר.
כל זה לימוד הוא.
יציאת מצרים הייתה יציאה מעבדות של בשר ודם לפרעה לעבדות לשם.
ואפילו שכתוב, ומלכותו ברצון קיבלו עליהם,
בכל אופן, הגישה הייתה גישה של עבדות.
אותה עבדות קשה שהייתה להם במצרים עבודת פרך יומם בלילה,
היא הדוגמה לעבדות ה'.
כי מצוות
לאו להנות ניתנו.
מצוות לא ניתנו להנאה. מה שמתאים לי, מה שאני נהנה,
זה לא מתאים לי, זה קשה לי. לא, אין דבר כזה.
לישראל
להיות כיומם,
להם,
הנאה.
מצוות לאו להנות ניתנו. לא ניתנו לישראליות כיומם להם הנאה, אלא לעול על צוואריהם ניתנו.
אבל לכאורה קשה.
כתוב בפרשת התוכחה שהקללות יבואו
תחת אשר לא עבדת את אדוני אלוהיך בשמחה ובטוב לבב.
תחת אשר לא עבדת.
עבדת?
זאת אומרת, היית עבד,
אבל לא בשמחה.
אז בגלל שאתה לא עבדת את השם בשמחה,
עבדת, אבל לא בשמחה,
אז יבואו עליך כל הקללות, לעבוד את האויב בחירום, בחוסר כול, ברעה וכו'.
אם כן,
איך זה מתיישב עם מה שאמרנו שהמצוות ניתנו לעול על צוואריהם?
הביאור הוא,
האמת,
סיבת העבודה היא עבדות,
עול,
יראה.
נכון,
אבל אופן העשייה דווקא בשמחה.
עצם האפשרות להיות עבד לה' יתברך, זה ממלא אותנו שמחה.
ומלכותו ברצון קיבלו עליהם.
לך ענו שירה בשמחה רבה.
ברצון, בשמחה, קיבלו עול מלכות שמיים.
כאשר חסרה שמחה,
סימנו שאין יודעים להעריך את החשיבות של עבודת ה' יתברך,
אלא עושים כדי להיפטר ולהתחמק.
לכן חסר בפנימיות המעשים.
אז זה לא נוגד
את העבדות.
משה,
העבד הנאמן, עבד נאמן קראת לו.
הוא זכה לקרא עבד נאמן.
הוא מלמד אותנו את הממד הנכון של עבודה, עבדות בשלמות.
כמו שמעידה התורה, לא כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא.
עומד תמיד ומוכן ומזומן לפקודת ריבו.
לקבל נבואה בכל רגע.
בשביל זה היה צריך לפרוש מאשתו.
כל רגע צריך להיות טהור וקדוש.
ובמיתתו זכה לתואר הנעלה ביותר עבד ה'.
שנאמר, וימות שם משה, עבד ה'.
זהו העבד הערוך ונכון בכל עת לעבדות שמיים.
עד היכן מגיע חיוב עבודת ה'?
עלינו.
כותב הרמב״ן באותו תעבוד,
לעשות ככל אשר צוויך כעבד שומר מצוות אדוניו,
שתהיה מפנה עצמך לתורה ולמצוות ולא יהיה לך עבודה אחרת.
שתהיה לו בכל עת כעבד הקנוי המשרת לפני אדוניו תמיד,
שעושה מלאכת ריבו עיקר בצורכי עצמו עראי.
קבלת עול זוהי עבודה יומיומית תדירה.
עד שיבוא מזה מה שאמרו חכמים, מכל מעשיך גם שלך
יהיו לשם שמאי.
שאפילו צורכי הגוף
יהיו לשם עבודת האל.
יאכל
ויישן
ויעשה צרכיו
כדי קיום הגוף. בשביל מה? לעבודת השם.
זוהי העבדות.
עבודה בלעדית לשם יתברך
בכל תנאי
ובכל מצב,
אפילו נגד רצונו וטבעו.
אז למדנו משהו היום.
עכשיו לתרגל, לחזור,
לשמוע כמה פעמים,
עד שזה יהיה מונח בפנים,
ולא לשכוח.
כל זמן שאתה מחובר, הוא מחובר אליך.
אם חלילה אתה מתנתק,
יכול לבוא כל העניינים והבעיות.
להיות מחובר, שיביתי ישר נגדי תמיד, בעבדות, בשמחה,
בריצה, במאמץ, בהתייגעות,
ולא יהיה לך שום עבודה אחרת.
חוץ מעבודת הבורא יתברך.
יש יותר טוב מזה. אתה תהיה כמו משה רבנו.
אם רצה אדם, יכול לטות עצמו להיות כמו משה רבנו.
אתה רוצה?
כדאי.
אחר כך, יד הקדוש ברוך הוא,
במקום בגיהנום, בשאול תחתית, בכל השבעה מדורים,
בלאגן, כף הקלע, מי צריך את זה?
כדאי להתייגע פה
בעבודת השם יותר מכל עבודה של בשר ודם,
להיות מחובר לשם,
ואז הוא שומר עלינו בעין הפקיחה,
ולא יאונה לנו כל רע, אמן מאמן.
שבת שלום.
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר ב"ה עוד ראיון מעלף חד ברור ואמיתי וכל מי שזוכה לראיין אותך פשוט זכה תודה לרב היקר שמראה לציבור את הדרך הישרה והבטוחה (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).