הטעות מכסה את האמת הגלויה

בכל זאת בא לו חיזוק הלב, כי הטעות מכסה את האמת הגלויה, הטעות מכסה את האמת הגלויה, וממה זה? כבדות הלב. לא יכול! לא יכול לעמוד מול פיתויי השקר, יודע שזה שקר 

אומר במפורש: 'אתה צודק! אתה צודק', 

- 'נו, אז למה אתה עושה?' 

- 'מה אני אגיד לך? מה אני אגיד לך', 

ואין לו מה להגיד "מה אני אגיד לך? מה אני אגיד לך..." - אל תגיד לי! תעשה מה שהאמת אומרת, 

- 'הלוואי! הלוואי לו יהי...' 

איי איי אי גם הצפרדעים אפילו שראה שהחרטומים העלו צפרדעים גם כן אבל להסיר אותם לא היה בכוחם. ורק ביקש ממשה ואהרן (שמות ח, ד) "הַעְתִּירוּ אֶל השם"! אז מה? הוא אומר במפורש: לא! אתם תסירו - "הַעְתִּירוּ אֶל השם"! זאת אומרת הוא יודע שזה השם! 

אם כן הודה שיד השם פעלה כל זאת, וזה לא תחבולות, זה לא כישוף כי כישוף אתה יכול לבטל אותו, אבל הוא מבין שזה לא כישוף. ועשה זאת בחינה, בשביל שיהיה בטוח 

אמר להם: "לא! לְמָחָר (שמות ח, ו) הסירו מעלי" לא היום, אולי אתם היום לעשות משהו והיום להסיר אבל נראה אתכם מחר. 

זאת אומרת: בדרך כלל בן אדם כשיש לו איזה מכה הוא רוצה להשתחרר ממנה כמה שיותר, הוא מוכן לסבול הוא וכל מצרים בשביל לעשות בדיקה! נו, אז אם הבדיקה תצליח אז תגיע למסקנות, לא! לא! הוא רואה שלמחר הכל נעשה כמו שהוא ביקש! נו והוא חזר בו? הוא שחרר את העם? "שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" (שמות ז, טז)? לא! "וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ" (שמות ח, יא) 

- 'אהה סרה המכה? ברוך השם, אפשר לחזור למה שהיינו קודם!...' 

פרעה נשאר פרעה. פרעה נשאר פרעה.

וכמובן כשביקש משה להתפלל, כשהוא ביקש ממשה להתפלל –לא היתה בדעתו לחזור בו אחר כך, הוא באמת ביקש ממנו שיתפלל שיסיר ממנו את המכה הזאת ולא התכוון לחזור בו אחר כך להיות פרעה הוא לא התכוון, למה כתוב: "וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל השם" (שמות ח, ח) צעקה לא יכולה להיות בשביל מישהו שפיו ולבו אינו שווים, אם משה רבנו היה בטוח שהוא יחזור בו כאילו אז מה יש לצעוק? לא צריך לצעוק, אפשר לבקש השם יסיר או לא יסיר יעשה לא יעשה 

- 'מה? אני אשתגע בשביל בן אדם משוגע! שבלאו הכי אחר כך לא יועיל שום דבר?! ....'

אבל כשהיתה הרווחה הלכה לה אותה הכרה קודמת ושוב צץ אבק הטעות! מה הטעות? 

- 'אבל גם החרטומים עשו - גם אני נתתי לו שתי סתירות...' 

וזהו הפתח המטעה ומכביד את הלב. ופתאום אנחנו מגיעים למכה האחרונה, "וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעֹה לֵךְ מֵעָלָי הִשָּׁמֶר לְךָ אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת" (שמות י, כח) צ'ימברי גנדו. כן יא גבר! פרעה גודל אמה, ככה היה הגובה שלו, מאיים! תרררר : 'אם אתה תעשה תיזהר!! אתה תמות!' 

אם היה באמת כוח ביד פרעה להמית את משה - למה חיכה לקבל תשע מכות? מה הבעיה להמית אותו לפני כן? הרי קיבלת תשע מכות איומות, התחננת בכל פעם שהוא יסיר אותם מעליך, למה לא המתת אותו? יש לך במלכות מורד יותר מזה שנכנס מתי שהוא רוצה ואומר ומאיים ועושה ומבצע, ואתה לא יכול לעשות לו כלום, מה זה? מנהג המלכים במצרים ככה? שנותנים לאנשים לאיים ככה? אלא, זה להראות את כובד הלב שלו, עד כמה הוא מגיע, שאחרי המכה התשיעית הוא כבר סבל כל כך וראה כל כך, וכבר הספיק לומר (שמות ט, כז) "השם הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים" ובסוף התהפך והתקשה לבו! 

מקודם כתוב (שמות ט, לה): וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" במכות קודמות, עכשיו כתוב (שמות י, כז): "וְלֹא אָבָה לְשַׁלְּחָם" עכשיו! 

'אני לא משלח לעולם!! גמרנו החלטתי!! ... גמרנו'. 

הגיעה כבר כבדות הלב שלו שהוא לא רצה לשלח אותם נגמר. כל מילה שסיפרו לנו חכמים זכרונו לברכה בתורה הקדושה על כוחות בני אדם: גילו לנו בזה הטבע הטמון באדם, בכוחות הגנוזים ביצר של מעללי איש, ולא נתמה על פרעה, זה שאמר השם הצדיק והוא ועמו הרשעים, ופרעה זה אומר למשה: כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת, ופרעה זה מתחנן למשה להסיר מעליו רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה (שמות י, יז). 

בסוף הוא יוצא עם פיג'מה וצועק....!!! " קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי (שמות יב, לא)...... תסירו מעלי את המוות הזה!" 

אתה איימת שתהרוג את משה, איפה הביצועים שלך פרעה איפה הביצועים? בסוף אתה מתחנן שגם אתה לא תמות? הוא היה בכור, והשם הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם (שמות יב, כט), הוא היה צריך למות, הבכור הזה מת ההוא מת... כל מצרים צעקות כל בכור... עכשיו תכף מגיע אליו!! יוווו איזה פחד. השם השאיר אותו כמו על מחזיק מפתחות. פרעה איי איי איי, אני לא יודע אם יש אדם מפורסם כמו פרעה, זכה איי איי איי איזה פרסום זכה.