המבול מים על הארץ | הרב אמנון יצחק

לע"נ

יחיא זכריא בן עוואד ז"ל

ורומיה בת סאלם ז"ל

נציב יום להצלחת כל עם ישראל בכלל, ובפרט לשופר ארגון להפצת יהדות, ושמנחם בן אברהם אבינו יזכה ללמוד כל יום שעתיים ברציפות 3 חודשים רצוף בתענית דיבור - אמן .

1. מלבי"ם...

2. סיפור מאור החיים הקדוש זיע"א...

המלבי"ם: "בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ" (בראשית ז יא) ונגד מה שחוקרים רבים ייחסו את המבול למערכת הכוכבים שעמדו אז במערכה רעה וזה מחייב שטף מים אז הוא אמר: שזה היה בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ , בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי ביז' בחודש וכל מי שמחשב באיצטגנינות יבין שהזמן ההוא לא חייב את המבול; לא מצד הזמן הכולל שהוא השנה, ולא מצד החודש ולא מצד היום. 

וכן אל תחשוב שהיה מבול על ידי טבע האויר שהיה אז שהוא הרה וילד אדים רבים המולידים גשם או על ידי הארץ שעל ידי רעש הארץ נִבְקְעוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, שהגם שיקרה לפעמים שישפכו עננים שטף מים רבים בחלק אחד מן הארץ או שעל ידי רעש - רעידת אדמה או שקיעת מקומו יעלו תהומות מעומק הארץ, לא יקרו שני מקרים אלה הרחוקים זה מזה, וסיבת כל אחד נבדל מחבירו בפעם אחת! וברגע אחד!! כי בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וגם נפתחו אֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם ואין קשר ביניהם! 

ואדרבה! סיבות שני אלה יתנגדו זה לזה, שריבוי התהומות יהיו אחרי ירידת המטר ימים רבים, או בעת שהאויר נקי מאדים, אבל פה שהאויר היה מלא מים, נחסרו המים מהימים והנחלים והתהומות ואיך נפתחו אז מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה?! וכבר ביארו לנו חז"ל: שאז החזיר ה' את העולם לתחילת הבריאה; שכל העולם היה בתחילת הבריאה מים ומים. 

ואת זה כבר ביאר המלבי"ם בפסוק: "יְהִי רָקִיעַ" (בראשית א ו) ובפסוק: "יִקָּווּ הַמַּיִם" (בראשית א ט) תעיינו שם שבתחילה היה סוד המים מקיף כל כדור הארץ ועל ידי מאמר יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם" עלו המים האדִיִים "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ" (בראשית ב ו) אל מקום העננים שהפסיקו בין המים שלמעלה מן העננים ושמה הם נשארו המים בכוח בפוטנציאל ובין למטה שהם מים בַפועל ממש עד שכלל המימות שבעולם הם חציים ברקיע וחציים באוקיינוֹס. 

ובעת המבול בדבר ה' ירדו כולם למטה שעל זה אמר וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ שזה האוצרות שמים ששם נאצרים המימות הרבים והם תלויים במאמרו של המלך - מלך מלכי המלכים, וגם נִבְקְעוּ תהומות על ידי הרעשים שנתהוו בבטן הארץ, וששם תמיד אש בוער! כנודע מההרים המריקים אש - הרים שמוציאים לבה מתפרצים מאיפה זה? מבטן האדמה זה יוצא! אז כשנתרחבו המים על ידי האש בקעו את הארץ ועלו למעלה והרתיחו את המים שבתהום. 

ועל כן אמרו חז"ל: "שהיו המים רותחים!" שהם מי התהומות כמו המעיינות החמים הבוקעים מבטן האדמה גם היום, כמו חמי טבריה ומקומות נוספים. ולכן: "וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם" (בראשית ז כג) כולם נמחו – נמחו! לא נשאר מהם שום דבר... לכן כתוב וַיִּמַח זה היה העונש של דור המבול! וכך זה פעל! 

על הפסוק נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה סיפור לשבת מ'נר המערבי' עמ' קמו': סיפר הגאון ר' יוסף משאש זצ"ל ששמע מפי הגאון ר' רפאל אלקנווה זצ"ל: פעם הגיע לרבינו האור החיים הקדוש יהודי אחד מעשירי סאלי (שם מקום) שמו היה ישועה שפורטאש והוא התאונן על מקרה מצער שקרה לו: לא מכבר רכש פרדס גדול מישמעאלי והוא שילם עליו טבין ותקילין! כי היו באותו הפרדס שתי מעינות מים זכים ומתוקים והוא סבר: שיתעשר ממכרם! ובקושי חלפו חודשיים ימים ושני המעיינות יבשו ואין בהם לחלוחית! וביקש האיש: את ברכת רבינו 'כי תשוב הנביעה למעיינות'. 

אדהכי והכי תוך כדי שהיה יושב במחיצת הרב נטל העשיר כד מים שעמד על השלחן מזג לעצמו כוס מים ושתה לרויה אבל לא בירך על שתית המים לצומאו! מים מברכים עליהם כשצמאים הוא היה צמא! צמא היה ושתה לרויה, ואם שותה מים לא לצמאון לא מברכים עליהם; נגיד אדם אוכל איזה משהו והוא רוצה להעביר את האוכל כדי שירד ביותר קלות הוא לא צריך לברך רק אם זה לצמאו, אבל הוא שתה לצמאו שתה לרויה! ולא בירך "שהכל" ולא בירך "בורא נפשות". 

ואז ענה לו רבינו אור החיים הקדוש: אכן נודע הדבר! כיון שאינך מברך על שתית המים לא לפניה ולא לאחריה - אינך ראוי לברכת המעיינות! כל עוד שהם היו ברשות הישמעאלי לא תבעו המים את עלבונם, כאשר זכו ובאו ברשותו של יהודי כשר שמחו המים: שסוף סוף עומדת להתמלא משאלתם! הם רוצים להיות קרובים למלכו של עולם, הלא הפסוק מדבר ברור! "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה" (ישעיה יב ג). וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה. אה! מה זה בְּשָׂשׂוֹן? מי יודע? מה? - שמחה חיצונית, מה זה בְּשָׂשׂוֹן? אולי 200 שקלים יעזרו לכם? - התפרץ החוצה, טוב, שוב הרווחתי מאתים... 

בְּשָׂשׂוֹן ראשי תיבות, וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן ר"ת: בברכות שתים; שהכל ובורא נפשות! בְּשָׂשׂוֹ"ן; בברכות שתים שהכל ובורא נפשות, אז מתקיים המשך הפסוק מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה! אתה רוצה שיהיה לך מעינות יהיה לך יְשׁוּעָה? צריך ברכות שתים; שהכל ובורא נפשות זה בְּשָׂשׂוֹן אתה רוצה לשאוב מַיִם? אז צריך בְּשָׂשׂוֹן יש לך בְּשָׂשׂוֹן? קיבל האיש על עצמו: להקפיד לברך על המים ואפילו את עצת רבינו קיבל, מה היתה העצה? להעמיד שומר שיפקח על כל יהודי השותה מן המעינות שיברך על המים לפני השתיה ולאחריה, והנה אחרי 24 שעות שבה הנביעת המים במעיינות! הפלא ופלא! 

אתם רואים מה אדם מונע מעצמו אם הוא לא מברך? לברך זה להוריד שפע מלמעלה "ברוך אתה..." הקב"ה מקור הברכות! ברוך אתה, השפע יורד מעעולם העליון אם מברכים פותחים את השפע ברוך הופ וסובב את הכפתור והשפע יורד אבל אם לא מברכים הכל נסתם! אז מי שמברך לקב"ה כל יום וכמו שצריך לברך - אייי ! כמה שפע יורד לו מהעולמות העליונים! ואם אתה רואה שלא יורד? תבדוק בברכות; "מאן דבעי למהוי חסידא - לקיים מילי דברכות" מי שרוצה להיות חסיד יקיים את הדברים והדינים של ברכות, שיקפיד עליהם. 

וידוע לכם שהסמ"ג אומר: שיש מצות עושה לומר 'מאה ברכות ביום!' אז זה אדם בשעה שאומר מאה ברכות ביום הוא כל כך קרוב לבורא! כל פעם, כל כמה דקות יוצא לו איזה ברכה, הוא כל הזמן קרוב לבורא, כל הזמן: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים טז ח) זה כלל גדול במעלות הצדיקים והחסידים...!"

"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הקב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" (ישעיהו מב כא).

 לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787

וכן ניתן לקבלם במייל [email protected]