מעשה בחסיד שהודיעו לו שחלקו בעולם הבא עם קצב

- - - לא מוגה! - - - 

פלוני מעיר פלונית

היה לו צער גדול? מה זה נותנים לו חלום כזה שהוא, שכל החיים שלו

עוסק בתורה, לא מפסיק, יש לו 80 תלמידים, תלמידי חכמים

כל הזמן הולך עם תפילין על ראשו

לא פוסק פיו מדברי תורה, הוא יהיה עם קצב?

קצב, הוא יהיה איתו בעולם הבא,

זה לא לשבוע-שבועיים,

זה לנצח, ביחד.

כמובן שהוא דחה את החלום מכל וכול ולא האמין,

אבל למחרת הוא שוב פעם חולם אותו חלום,

וככה החלום חוזר מספר פעמים.

זה הטריד אותו מאוד, הוא החליט ללכת למקום הזה ולראות באמת, יש קצב כזה שאמרו לו

בעיר הזאת?

כשהגיע לעיר עוד לא מצא אותו,

אבל בלילה הוא חולם עוד פעם.

מה עוד פעם?

מה עוד פעם?

בסוף הוא מצא שיש באמת אדם כזה.

ניגש אליו, אמר לו שלום עליך,

אני פלוני אלמוני, אמרו לי בחלום,

שאתה תהיה איתי בעולם הבא.

ואני רוצה לדעת

מה מעשיך.

אמר לו, מה אני? אני בן אדם פשוט.

אני עם הארץ.

אני מוכר, אמנם אני נותן חצי מהכסף שאני מרוויח לצדקה,

אבל זה הכל, זה מה שאני עושה.

אומר לו, לא, לא, לא.

משהו עוד, מה אתה עשית בימי חייך?

על זה לא ייתנו לך להיות איתי ביחד.

חשב, חשב, חשב, חשב, חשב.

אחרי

זמן מה?

אה,

נזכרתי.

פעם אחת הלכתי בדרך

וראיתי גויים

ששבו

שבויים יהודים,

וביניהם

נערה

בת 12. והנערה פנתה אליי ואמרה, תציל אותי מיד השובים,

אני פוחתת שעשו לי ככה וככה וככה.

תעשה טובה, תפדה אותי, תציל אותי.

ולא היה מצבי כל כך טוב,

ופניתי אותה ביותר מכספי.

וגידלתי אותה,

וחינכתי אותה.

והגיעה לפרקה,

ויום אחד פניתי לבני, בן ה-23,

ואמרתי לו, בני,

אני מבקש ממך שמה שאני אומר לך תעשה.

אמר לו, אבי, מה שתאמר לי אני אעשה.

אמר לו, אני רוצה שתתחתן

עם הנערה הזאת.

אמר לו, אבא, מה שאתה אומר אני עושה.

הכין את החתונה,

הזמין את כל העשירים ואת כל העניים,

ערבב אותם ביחד

כדי שלא ירגישו עניים פחותים, כאילו הם בפינה,

כמו ששמים את החרדים באיזה כלוב בחתונות מעורבות.

ערבב אותם ביחד

וכיבד אותם במאכלים הכי משובחים, ועשה משהו שלא היה כמותו.

פתאום הוא רואה ששולחן אחד לא אוכלים,

אף אחד לא אוכל.

ניגש אליהם ואמר להם, תגידו לי, האוכל לא טעים?

משהו לא בסדר?

חסר משהו?

אמרו לו, לא, הכל טוב מאוד.

אז למה אתם לא אוכלים? אומרים, אתה רואה, הבחור הזה בוכה. מאז שהוא נכנס לפה, בוכה, בוכה.

איך אנחנו יכולים לאכול? הוא בוכה ואנחנו נאכל?

לא יכולים לאכול.

פנה אליו, תגיד לי, מה הבעיה שלך? אין לך כסף, אתה רוצה הלוואה, יש לך חוב, אתה רוצה שאני אסגור אותו?

אני לא מסכים שאתה תהיה במצב כזה.

אמר לו, תיקח אותי החוצה, אני רוצה להסביר לך משהו.

לקח אותו.

הוציא לו שטר ארוסין.

אמר לו, אתה רואה את השטר הזה?

הכלה שעומדת פה להתחתן

זו ארוסתי.

וחטפו אותה

ושוו אותה

ואני מחפש אותה שנים.

ועכשיו הגעתי לפה

ואני רואה אותה פה עומדת מולי.

משטר האירוסין פה היא עומדת להתחתן.

אמר לו, יש לך סימן בה?

אמר לו שיש לו סימן בה.

נגיד שהיה לה פה פעולה לי.

בקיצור,

בדק וראה שהוא באמת מדבר על זאת.

הוא לא התקרב אליה. אז איך הוא יודע?

הוא ידע.

אמר לו, תמתין.

הלך לבן שלו, אמר לו, בני,

אם הוא אומר לך דבר אתה תשמע לי?

אמר לו, מה שתאמר לי, אבי,

אשמע לך כשם ששמעתי לך להתחתן.

אמר לו, הגיע לפה הארוס

של הכלה הזאת שהייתה שבויה והביא שטר אירוסין ונתן סימן בה.

אני מבקש ממך שתאפשר לו להתחתן איתה.

אמר לו, אבא, מה שאתה אומר אני עושה.

הכניס את החתן הזה עכשיו, הארוס,

תחת החופה,

הניח את הבן בצד,

הבטיח לו שיחתן אותו עם בחורה לעילא ולעילא, וייתן לו בכפלי כפליים.

את כל המתנות והתכשיטים

שהיה צריך לקבל הבן שלו והיא,

נתן את זה לארוס ולה,

ועשו חתונה מפוארת.

נגמרה החתונה,

נשארו לגור בביתו כמה שנים,

עד שביקשו לחזור לארצם,

ליווה אותם ונתן להם עוד כסף

במקדנות

ושילח אותם.

אמר אותו חכם, אשראי שזכיתי להיות במחיצתו של הקצב הזה.

עכשיו תבינו מה המעלה של הקצב.

הוא בכלל לא החזיק מזה שהוא עשה משהו.

כי כשאל אותו, מה אתה עושה, מה מעשיך, אמר לו, אני מחלק 50% לצדקה.

אמר לו, לא, לא, זה, משהו אחר.

עכשיו חשש, אה, נזכרתי.

שמעתם כזה דבר? על דבר כזה, אה, נזכרתי.

אז מי יודע עוד כמה מעשים היו לו שהוא לא נזכר.

אבל זה,

מתי קונים?

כמה אנשים שיראו עכשיו

מי ששבויה

והשובים ירצו סכום שהוא יותר מהסכום שלך שאתה יכול להמציא? אין לך.

והוא נתן יותר מכפי ממונו.

והלך ונתן את הכול בשביל הילדה הזאת.

ועוד, גידל אותה, ועוד, ועוד, ועוד, והסוף ידוע.

אז זאת אומרת, היה רגע,

אם הוא היה מפספס אותו,

הוא לא היה במחיצתו של הגדול הזה בעולם הבא.

אבל ברגע אחד הוא קנה מעלה של אחד שכל החיים שלו למד תורה והעמיד 80 תלמידים גאונים.

קנה את המעלה שלו ברגע.

אבל אם הוא היה מפספס את הרגע,

הוא היה אומר, אני אחשוב, תשאירי לי טלפון,

אני אחזור אלייך.

מי שזוכה לתפוס את הרגע,

מי יודע מה יש בהמתחתו.

נקודה כחולה, זה ניו יורק.

אתה לא יודע מה אתה יכול לקבל.

אתה לא יודע.

לכן צריך לדעת לנצל כל רגע ורגע.

86,400. זה לא צחוק.

צריך להתרגל.