תמלול
ענייני חג השבועות - חלק ב | הרב אמנון יצחק
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nנציב יום, אליהו בן, אנדויטה,
רפואה שלמה,
החלמה מהירה,
ויזכה לרוד נחת מכל יוצאי החלציו,
שפע בריאות ושמחה לכל המשפחה.
מסגולות החג,
חג השבועות,
דבר ראשון, תדעו,
חג השבועות הוא יום מחילת עוונות
כמו יום הכיפורים.
דבר שני,
זהו יום שיכולים לפעול הכל אצל הקדוש ברוך הוא.
כתוב בתהילים,
אנוכי אדוני אלוהיך,
אמעלך מארץ מצרים,
ארחב פיך באמלאהו.
רשי אומר,
ארחב פיך לשאול ממני
כל תאוות ליבך באמלאהו ככל אשר תשאל אמלא.
וזה רמז לחג השבועות.
שאפשר לפעול הכל אצל הקדוש ברוך הוא.
כי בפסוק אומר דוד מלכנו,
אנוכי אדוני אלוהיך,
אמעלך מארץ מצרים, ארחב פיך באמלאהו.
זאת אומרת,
במתן תורה, בחג השבועות,
השם אמר, אנוכי אדוני אלוהיך, דיברה ראשונה.
ובהמשך הפסוק, ארחב פיך באמלאהו, מה שתשאל ממני אני אמלא שאלתך.
אז זאת אומרת, בחג השבועות
אפשר לפעול אצל הקדוש ברוך הוא ולבקש ברוחניות ודאי.
כך מביא ספר חסד לאברהם.
דבר שלישי מסגולות החג,
כתב הרב הקדוש רבי צדוק הכהן, זכותו תגן עלינו אמן.
ושלושת הרגלים
הם זמנים שהשם יתברך משפיע בהם,
שפע עצום ונפלא,
בני
חיי ומזוני,
משפיע בנים, חיים ומזון.
אז צריך לבקש על זה.
דבר רביעי,
חלב מרמז לרחמים,
ואוכלים מאכלי חלב
לעורר רחמים,
שזכינו לקבל בעת קבלת התורה,
כי התורה ניתנה ברחמים.
דבר חמישי,
הנס בחנוכה היה גם כן על ידי מאכלי חלב.
הוא נעשה על ידי הצדקנית-יהודית,
ונתבטלה הגזרה של היוונים שרצו להשכיח את התורה.
אז על ידי החלב
היא ביטלה את הגזרה של היוונים שרצו להשכיח את התורה. לכן
ביום קבלת התורה אוכלים מאכלי חלב, להזכיר
שעל ידי מאכלי החלב שנתנה יהודית
לצורר
ערפה את ראשו,
וזכינו להמשיך מלימוד התורה.
אז לזכר המעשה שלה גם כן סיבה לאכול מאכלי חלב, שאנחנו זוכים להמשיך
ללמוד תורה בזכות החלב של יהודית.
מנהגי החג
האחרונים מסבירים
מה הטעם למנהג שאנחנו ערים כל ליל שבועות ועוסקים בתורה?
בשעת קבלת התורה במעמד הר סיני נרדמו ישראל כל הלילה.
והוצרח הקדוש ברוך הוא להעיר אותם בקולות וברקים
שהיו לפני מעמד הר סיני.
לכן כדי לתקן את הדבר הזה,
אז צריך לעמוד על המשמר בלילה הזה, לעסוק בתורה.
והמנהג הזה לאנשים ולא לנשים.
כך אומר
הבן איש חי בשוט רב פעלים חלק א',
בסוד ישרים סימן ט'.
אז אתם רואים להעיר בן אדם מהשינה אפשר בקולות וברקים,
או במים, אין מים אלא תורה.
שופכים לו קצת מים ככה או לאוזן או על האף.
אם הוא לא מרגיש אז על הפנים.
ואז אומרים לו, אין מים אלא תורה.
תקום.
נוהגים לשטוח עשבי בסמים ושושנים לכבוד החג בבית הכנסת ובבתים.
זכר
למה שאמרו חכמים בשבת פח.
הנה, יש שושנים.
כל דיבור שיצא מפי
הקדוש ברוך הוא,
נתמלא כל העולם כולו בסמים,
שנאמר שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר.
איזה ריח היה במעמד הר סיני היה יהיה.
אז לזכר זה שוטחים מסבה בסמים ושושנים,
כאלה סמים אילנות ודקלים וכל מיני דברים מסביב לתיבה ומסביב לזה.
יש כאלה על הרצפה סמים, יש כאלה על הדלתות.
להזכיר את זה. וגם יש אומרים שהיה שם בתחתית ההר, היה עשב, דשא.
הבקר על ירעו.
אז היה שם מרעה.
אז לזכר,
סביב להר היה מרעה.
אז גם כן מזכירים את הדברים, כאילו מעמד הר סיני עם המרעה.
הגמרא בראש השנאטוס,
בעצרת נידונים על פירות האילן.
יש מפקפקים על המנהג, אבל הנח להם לישראל מנהגם תורה, בפרט שהמנהג הזה קדום ונזכר בחכמים זיכרונם לברכה.
במדרש שיר השירים,
פרשה א', רב הונא בשם רב יוסף,
אומר הכל מסייעים את המלך.
יש מלך בישראל?
כולם מחויבים לסייע למלך.
אז כל שכן שמסייעים בשביל כבוד מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא,
ואפילו שדים,
ואפילו מלכי השרת.
מלאכי השרת.
זאת אומרת,
הכל מסייעים להרבות כבוד שמיים.
הכל מחויבים.
יצחק ברד רב יהודה בר יחזקאל אמר,
כתוב, בנו בניתי בית זבול לך.
בנו בניתי.
ובי ברכיה אמר הבית אשר היו בונים,
אין כתוב כאן,
אלא הבית
בהיבנותו
מאליו הוא נבנה.
היה נבנה מאליו, שנאמר אבן שלמה, מסע נבנה.
בנוי אין כתוב כאן, אלא נבנה מלמד,
שהייתה אבן נושאת את עצמה וניתנה על גביה דימוס.
המתנות כהונה מסביר מה זה דימוס,
זה השורה של בניין של אבנים.
כשיש שורה,
הייתה באה האבן נוסעת לבד ומתרוממת, מתיישבת.
בכותל המערבי עשו את כל האופציות האפשריות,
איך בנו, איך הרימו אבנים כאלה גדולות והכול.
בא המדרש, מכחיש אותם.
אומר להם, מה אתם מבלבלים את המוח?
האבן נסעה והגיעה ועלתה, והתיישבה במקום.
כן, כן.
חמש עשרה מטר וגובה כזה.
בנו בניתי,
כשכתוב בנו בניתי, משמע בניין בנוי.
בנו הבנוי בניתי.
וכך כתוב במפורש בשוחר טוב,
במדרש שוחר טוב.
וזהו על ידי המלאכים שהיו מסיעים אותן,
והוא היה כבר בנוי.
בילקוט שמעוני במלאכים כתוב, מאליו נבנה אבן שלמה,
האבן מסיעה את עצמה.
כתוב במדרש,
במדרש רבה רות,
כתוב בועז עלה שערה,
והנה הגואל.
לפני שהוא גאל,
וייבם
את רות,
היה מישהו שהיה ראוי להיות גואל לפניו.
איך שהוא יצא לשעריו,
והנה הגואל. שואל המדרש,
מה?
הגואל היום אחורי השער.
מיד בא בועז ומצא את הגואל.
אומר המדרש,
אפילו היה גואל בסוף העולם,
הקדוש ברוך הוא היה מטיסו שמיד יהיה סמוך לבועז וימצא ענו.
אמר הקדוש ברוך הוא,
נעמי עשתה את שלה,
רות עשתה את שלה,
בועז
עשה את שלו,
אף אני אעשה את שלי.
ואצל הקדוש ברוך הוא אין עכבות. צ'יק צ'אק, על המקום.
אז מאחר וכולם עשו את מה שצריכים לעשות,
מה חסר לנו הגואל?
איפה הוא? הנה.
הנה הגואל.
כתוב במדרש,
שאם אחד עושה כל מה שצריך לעשות מצידו,
דהיינו כל הדברים שיש בכוחו לעשות,
הוא עושה עד איפה שהוא יכול,
הקדוש ברוך הוא מסייע לו להשלים את העניין.
ומביא החפץ חיים במדרש רבה בפתיחה לשיר השירים פרשה לבב,
ד' ד' לא ו'.
רבי חנינה, מעשה
ברבי חנינה בן דוסא,
שראה שבני עירו עולים לרגל,
כל אחד מביא עולות ושלמים וכל טוב. רבי חנינה בן דוסא כידוע היה עני גמור.
והוא מסכן, אין לו שום דבר.
וכל העולם ניזון בשביל חנינה בני, וחנינה בני די לו בקו חרובים,
מערב שבת לערב שבת.
הוא הצינור המשפיע לכולם,
והוא אין לו אלא קו חרובים.
היה לו צער שהוא לא יכול להביא לרגל כלום.
ולא יראו פניי רקם,
אומר הפסוק, אסור לבוא לפני השם,
לעלות לירושלים עם רקם, צריך להביא משהו.
מה הוא יביא?
הוא לא יכול להביא כלום, אין לו כלום.
מה עשה רבי חנינה?
הלך למדברה של העיר,
מקום של הפקר,
מצא שם אבן נאה,
אבן, סלע גדול, אבן,
ציטט אותה, קרקם אותה,
ועשה ממנה אבן יפה ביותר, מלוטשת, משוטטת יפה.
ואמר, הרי הלילה עלותה לירושלים.
זהו, הוא קיבל על עצמו להעלות אותה לירושלים.
אבל אבן זה אבן, ואבן כבדה זה סלע.
איך הוא יביא אותה לירושלים?
נזדמנו לו חמישה פועלים.
אמר להם, רצונכם לחלות אבן זו לירושלים? אמרו לו, כן.
כמה תיקחו בשכרכם? אמרו לו, חמישים זוז.
מאיפה יש לי חמישים זוז?
אפילו עשרה זוזים.
הלכו להם.
ונשאר עם האבן מלא צער.
הקדוש ברוך הוא רואה צדיק מצטער.
מה עשה? זימן לו שלושה מלאכים בצורת בני אדם.
יש אומרים חמישה במדרש.
שאל אותם, רוצים להעלות את האבן לירושלים?
כן.
כמה תיקחו בשכרכם? אמרו לו, חמישה זוז.
אמרו, חמישה זוז יש.
אמרו לו, אבל רבי,
בתנאי שתיתן ידך עמנו.
אתה גם תשים יד, כן?
אמר להם, בסדר.
נתן ידו על האבן לעזור להם, והופ! נמצא בירושלים.
ביקש לתת להם שכרם.
נעלמו.
לא מוצא אותם.
עכשיו הוא יודע שהוא חייב.
חייב כסף. מה הוא עושה?
הלך אצל הסנהדרין,
אצל החכמים.
אמר להם, ביומו תיתן שכרו, והם נעלמו.
ביומי.
מה אני עושה?
ציפה להם את כל הסיפור.
אמרו לו, אם ראית איש מהיר במלאכתו,
לפני מלאכים יתייצב. אל תקרא לפני מלאכים יתייצב, אלא לפני מלאכים יתייצב. אלה לא היו בני אדם, אלה היו מלאכים.
בגלל שאתה היית זריז במלאכתך,
אם ראית איש מהיר במלאכתך.
אם ראית איש מהיר במלאכתו,
לפני מלאכים יתייצב ויש לו סיוע מן השמיים.
מלאכים שולחים לו.
עכשיו שואל החפץ חיים אחרי המעשה הזה.
הוא אומר מההתחלה, מה הוא חשב?
הרי ידע שאין לו כוח להרים את האבן שהוא מסטט.
זה ברור היה לו, לא? אם אתה מסטט סלע.
ואיך תעלה את האבן הכבדה?
ואם יהיה פה עלים, בוודאי צריך סכום הגון. מה זה?
ממקומו עד ירושלים,
אפילו אם זה עשר קילומטר,
מי יסחב לך את זה בחינם?
כן,
נכון, נכון.
נו,
אז לא הסכימו.
ואם אין לו כסף לתת,
אז איך הוא מסטט אותה ועושה ממנה כמו רקמה
בכל האריכות? הרי הוא יודע שבסוף הוא לא יכול להעלות אותה.
אומר החפץ חיים כך,
הוא ראה שכולם עולים לירושלים,
ולכולם יש ששון ושמחה,
ובידו אין כלום.
והפסוק אומר, ולא יראו פניי רקע.
אמר ריבונו של עולם,
מה שאני יכול לעשות,
עשיתי.
עכשיו אתה תעשה מה שאתה יכול לעשות.
ביתר זה תלוי בך.
אמרו לו המלאכים גם,
ובלבד שתיתן ידך עימנו.
תעשה כל מה שאתה יכול לסייע לנו.
שים ידך,
גם זה סיוע.
הוא חשב שהוא צריך לסחוב איתם ממש.
הוא לא יודע את זה מלאכים.
והסכים.
ונעשה נס.
אומר החפץ חיים, זה יסוד הדברים.
זה יסוד הדברים. אדם יעשה עד איפה שידו מגעת,
ואחר כך הקדוש ברוך הוא מסייע. אם עשית כל מה שצריך לעשות,
אחר כך השם מסייע. יש אחד
מכניס
חוטי חשמל פה ושם, בטוח שהוא כבר סגר את הכול, בסדר, זה לא נדלק, זה יהפוך, זה ככה.
אז הוא מתחיל מחדש וזה, ומתחיל, ועכשיו הוא עושה עוד פעם מה שהוא יכול עד איפה שידו מזמן. ואז הקדוש ברוך הוא אומר, בית, מסדר לו, ויש חשמל, והכל מסדר לו.
אומר החפץ חיים,
כתוב אצל בת פרעה, ותשלח את עמתה ותיקחיה.
פרש רש״י,
נשתרבבה ידה אמות הרבה.
תיבת משה הייתה רחוקה, והיא רצתה לקחת את התינוק מהאגם,
מים סוף,
ולא יכלה.
מה עשתה? הושיטה את ידה.
מה את מושיטה? שישים עם מהמרחק.
היא לא חשבה שיהיה לה נס.
הרי היא ראתה אותו מרחוק,
אבל היא עשתה מה שיכולה לעשות.
אם עושים מה שיכולים לעשות, הקדוש ברוך הוא מסייע.
במדבר ג' ט' ז' כתוב, על פי רש״י.
על פי השם, אומר הפסוק. על פי השם, רש״י אומר, אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא.
איך אני נכנס לתוך האוהלים לדעת כמה מניין היונקים?
אמר לו הקדוש ברוך הוא, תעשה את שלך ואני אעשה את שלי.
הלך משה, עמד על פתח האוהל,
השכינה מקדמת לפניו, ובת קול יוצאת מהאוהל ואומרת לו, קח וקח, תינוקות יש באוהל הזה.
לכן נאמר, על פי השם.
על פי השם, הוא שמע כמה יש בכל אוהל.
בשופטים, פרק ג' י״ב, כתוב, ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני אדוני,
ויחזק אדוני את עגלון מלך מואב על ישראל,
על כי עשו את הרע בעיני השם,
ויעבדו בני ישראל את עגלון מלך מואב שמונה עשרה שנה,
ויזעקו בני ישראל אל אדוני,
ויקם אדוני להם מושיע את אהוד בן גרה בן הימיני,
איש איתר יד ימינו,
וישלחו בני ישראל בידו מנחה לעגלון מלך מואב.
ויאמר, דבר סתר לי אליך המלך,
ויאמר, הס,
ויצאו מעליו כל העומדים.
שחרר את כולם המלך.
רש״י אומר, ויקום מעל הכיסא,
לכך זכה ויצאה ממנו רות.
רות היא הבת של עגלון מלך מואב.
הוא זכה שתצא ממנו רות בגלל שהוא קם מן הכיסא.
למה? דבר סתר לי אליך המלך.
אמרו חכמים,
לפיכך זכה עגלון שתהיה בתואם למלכות של ישראל.
הלא היא רות המואביה בת עגלון.
בחפץ חיים שואל, איך באו גרים לכלל ישראל?
מתרץ
הקדוש ברוך הוא כשהחזיר על כל אומה ולשון,
ולא רצו לקבל את התורה,
כמו ישמעאל, עשיו.
אבל היה מיעוט בכל אומה ולשון שכן רצו,
אבל המיעוט לא קובע.
הגרים שעכשיו, במשך אלפי שנים,
התגיירו בישראל הם אותם גרים שהיו באותם עמים
שלא הסכימו לקבל את התורה?
הם היו המיעוט שכן הסכימו.
והם רצו לקבלה,
אבל דעתם לא הייתה קובעת.
אז הקדוש ברוך הוא העמיד אותם
בדורות הבאים והכניס אותם בקהל ישראל.
לכן נאמר.
כל אשר עומד עמנו פה,
ואשר איננו עומד עמנו פה,
זה כל אלה שעמדו במתן תורה.
מה זה עומד עמנו פה?
וכל אשר איננו עומד עמנו פה.
מי זה אשר איננו עומד עמנו פה? מי שאיננו לא יכול לעמוד עמנו פה.
אז אומר רשי, כל הדורות הבאים עמדו גם במעמדר סיני.
אתה גם היית במעמדר סיני.
גם הילדים שלך,
כולם עמדו במעמדר סיני.
בשפתי החכמים הוא אומר, גם גרים שעתידים להתגייר עמדו במעמדר סיני וקיבלו את התורה.
ולכן הם שעמדו במענתם נשמות שעמדו
במעמדר סיני, הם חזרו עוד פעם והתגיירו.
אז רות היא הגיורת
שממנה יצא הסדר המלוכה של ישראל,
גרת צדק אמיתית,
דוגמה ומודל לחיקוי.
וממנה יצאה שושלת של דוד המלך,
ולכן קוראים
בשבועות את מגילת רות,
ומלך המשיח יבוא ממנה.
והכל אתם רואים בגלל שעגלון כיבד
את אהוד שבא לפניו ועמד מן הכיסא. הוא מלך, הוא לא צריך לעמוד.
הוא עמד,
אמנם אהוד הרג אותו,
אבל עצם זה שהוא עמד, הצמיח ממנו את רות המואבים.
זכות.
אז עכשיו תראו כמה צריך להוקיר תורה,
כמה צריך להוקיר את התורה ואת המחזיקים בה והולכים בדרכם,
וזה כבוד שמיים.
לכן רבי עקיבא אמר,
לרבות תלמידי החכמים.
את השמן לוקח עתירה לרבות תלמידי החכמים.
וזה כבוד שמיים.
אז לכן,
אם צריך לכבד חכמים, ואם צריך לסייע למלך,
אמרנו,
כל שכן סייעה למלכו של עולם,
ולהרבות בכבודו.
ולכן נשאלתי קודם איך אפשר להיות שותף לקדוש ברוך הוא, בכמה מקומות כתוב, שאומר ויכולו, נהיה שותף מעשה בראשית,
מי שדן דין אמת נעשה שותף
במעשה בראשית וכולי.
אז הזכרתי שנתתי
דרשה בנאסאו קוליסיום בארצות הברית
על הנושא הזה.
כשהקדוש ברוך הוא מחפש שותפים,
מה זה שותף? אתם יודעים מה זה שותף של הקדוש ברוך הוא?
זה שותף בכל העולם.
זאת אומרת, אתה שותף על כל העולם.
הקדוש ברוך הוא זה הנכסים שיש לו, כל העולמות.
אתה נהיה שותף,
לא שותף חלקית, שותף.
איך נעשים שותף?
מה השם רוצה לומר,
אומר כל
שברא הקדוש ברוך הוא,
לכבודי פרטיו,
אף יצרתיו, עשיתיו,
כל זה לכבודי.
השם רוצה שיכירו את כבודו.
ברגע שיודעים כבוד שמיים שהוא ברא את העולמות, אז יעבדו אותו, יעשו את רצונו, והוא יזכה אותנו
בכל הטובות שהוא רוצה להנחיל לנו בעולם הזה ולעולם הבא. אבל אם לא מכירים את כבודו,
אז מי יעבוד אותו?
עכשיו בא בן אדם
ועושה מעשים כמו אברהם אבינו,
להכיר את הבורא לכל העולם, שיכירו את כבודו.
בדבר הזה הוא נעשה שותף לקדוש ברוך הוא, כי זו המטרה של הבריאה כולה.
שברנו לכבודו.
ברוך הוא אלוקינו, שברנו לכבודו.
ברוך הוא אלוקינו, שברנו לכבודו.
מי נטועים ונטע לנו תורת אמת והבדילנו, מי נטועים ונטע לנו תורת אמת.
היה עולם נטע,
נטע בתוכנו, חג שבועות.
היה עולם נטע,
נטע בתוכנו,
טוב, זהו.
ברוך הוא שבראנו.
אחרי שבראנו, אנחנו צריכים להרבות בכבודו.
וכשנברך ברכות כמו שצריך, זה כבוד שמיים.
בעזרת השם יאריך ימינו בטוב ושלותינו בנעימים,
ונזכה לקבל את התורה באהבה ובשמחה.
השם ישפיע עלינו את כל אשר נבקש,
כי ביום זה פתח פיך ואמלאהו, בעזרת השם. אמן.
אמן. שבת שלום וחג שמח.

