אדם שלא חש בעלבונו של חברו הוא בהמה

הגמרא במסכת סוטה י': 'אמר רב זוטרא בר טוביה: "נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְתוך כִבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים'.  ו: 'רבים' זה שלושה (3) אפילו, דהיינו: המבייש (1) המתבייש (2) ועוד בן אדם אחד (3) ששומע מן הצד.

מי שפוגע בזולת - זה כמו אדם שמכניס ידו לכבשן האש, והאש טבעה לשרוף! והיא לא עושה חשבון: 'אם אתה צדיק לא צדיק, אתה צודק לא צודק, טועה, מזיד, שוגג?' אש זה אש.

יש אפשרות לחשב לאן תתפשט האש? איפה תעצור? מה היא תכלה בדרכה? אי אפשר!

אין שליטה על האש. אותו דבר - אין שליטה על הפגיעה, ברגע שאדם פגע - אש! ואז אי אפשר לדעת איפה זה יגמר, יכול להגמר במוות! 

בגלל מי שפוגע בחברו זה אש!! 

נח לו - כבשן האש!' לא מדורה קטנה, אם אתה מסוגל להלבין פניו של יהודי - נח לך, אתה צריך לבחור: להיכנס לכבשן האש! 

אדם שלא חש בעלבונו של חברו - הוא בהמה!! בהמה - לא מרגישה אם מישהו נעלב...!

אדם שהוא לא מרגיש שהוא פוגע בשני - הוא בהמה. 

מקובלנו מדורי דורות; שגם אם תהיה אפשרות לבנות את בית המקדש השלישי (3) אולם לשם כך יהיה צורך לפגוע ביהודי אחד (1) - לא יבנה בית המקדש!'. שמעתם דבר כזה? עד כדי כך...! 

אתם מבינים עד כמה זה חמור פגיעה באדם...!

אז מה אנחנו נגיד אם אנחנו מבזים יהודים! מה העונש?! 

אתם יודעים מה העונש? 

כתוב: 'כָּל הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים – אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוה"ב!' אתה יכול לעשות מצוות, ללמוד תורה, הכל אתה תהיה צדיק בעיני רבים, אבל אם שפכת דמו של בן אדם, הלבנת את פניו, עד שהאודם מהפנים נעלם והוא נהיה לבן, הלבנת את פניו - אין לך חלק לעוה"ב! עד שתרצה אותו, תפייס אותו, תפצה אותו, תלוי מה היה, רק אז יש לך סיכוי, בלי זה – אין לך חלק לעוה"ב.

כתוב בגמרא: 'אמר רבי חנינה: 'כל היורדים לגיהנם עולים' בסוף-בסוף עולים חוץ משלושה (3) שיורדים ואינם עולים: אחד (1) מהם זה הבא על אשת איש! שתים (2): זה המלבין פני חברו ברבים. והשלישי (3) זה המכנה שם רע לחברו. 

שואלת הגמרא: המכנה שם רע לחברו זה לא חלק מהלבנת פנים?! למה כתוב את זה בנפרד? 

היא אומרת: אפילו שדש בשמיה, אפילו שהאדם הזה כולם מכנים אותו בשם כינוי תמיד, ואפילו שהוא נראה שהוא כבר רגיל לשם הזה, עם כל זה שפניו אינן משתנות ומאדימות - זה פגיעה בכבודו. ועל פגיעה בכבוד האדם - מגיע עונש חמור יורד לגיהנם ולא עולה! 

שמעתם דבר כזה...? 

ולמה שלא יעלה מן הגיהנם? 

אומר הפני יהושע: היות והנשמה היא "חלק אלוה ממעל" ואדם זה שפוגע בזולת מגלה במעשים שלו: שלפי דעתו הנשמה של השני שהוא פגע בו היא לא "חלק אלוה ממעל" שאם היה יודע לא היה מחציף פניו להלבין ולבייש את החלק האלוקי שנמצא בו.

אז זאת אומרת 'אין נשמת האדם חצובה מכיסא הכבוד!' ככה חושב זה שפוגע, אז כשתישרף נשמתו בגיהנם - לא יבקש שיעלו אותו מיסוריו, כי אין לו "צלם א-לקים" אתה לא מאמין בצלם אלוקים... לכן ביזית אותו... ומי שאין לו "צלם אלקים" - לא עולה למעלה לכיסא הכבוד שמשם ירדו הנשמות.

וזה מסתייע במסכת סנהדרין שדורשת את עונש המלבין פני חברו - שמאבד את העוה"ב! 

מאיפה לומדים? 

מהפסוק: "כִּי דְבַר ה' בָּזָה הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא" - מֵהָעוה"ז וּמֵהָעוה"ב! ומי שמבזה את חברו הוא בכלל את "דְבַר ה' בָּזָה". למה? - כי כל יהודי נברא בצלם של הבורא, והנשמה חצובה מכיסא הכבוד, והמבזה - כאילו מבזה את הקב"ה! 

עכשיו לא רק זה, אנחנו הבנים שלו, ומי שמבזה את הבן שלו - גם אז ודאי שהאבא נפגע מזה! נכון? 

מה אמר לנו הקב"ה? 

לסיום כל הנושא

'כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם... מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם? שֶׁתִּהְיוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה וְיְרֵאִים זֶה את זֶּה וּמְכַבְּדִים זֶה אֶת זֶה"

עשרים וארבע אלף (24,000) תנאים שמתו - זה בגלל שלא כיבדו, לא חלקו כבוד זה לזה. תנאים קדושים...! 

ה' אומר: אני כל מה שעשיתי הכל בשבילכם, אבל מה אני מבקש ממכם: " שֶׁתִּהְיוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה וְיְרֵאִים זֶה את זֶּה וּמְכַבְּדִים זֶה אֶת זֶה" זה הבסיס לכל התורה המצוות החוקים והמשפטים! 

ולכן האר"י הקדוש קבע: לפני שמתחילים את התפילה, על כלל ישראל! בלשון רבים: 'הריני מקבל על עצמי מצוות: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" – בְּכָל נַפְשִׁי וּמְאוֹדִי, וַהֲרֵינִי אוֹהֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל!'

אם נקיים את זה בעזרת ה' – אז אנחנו נתקן את ה'שנאת חינם' שיש בעם ישראל אלפים (2,000) שנה, ונביא לגאולה השלמה במהרה בימינו - אמן ואמן.