מעשה מבהיל ברוח שבאה לרב חיים ויטאל והיזהרתו על גודל האחריות המוטל על הרבנים והמוכיחים את הדור

עכשיו אספר לכם סיפור, שיהיה לכם סיפור לכבוד שבת, סיפור! סיפור!! 

"את הסיפור כתב איש האלוקים הקדוש רבינו חיים ויטאל זכר צדיק וקדוש לברכה, תלמידו המובהק של רבינו הקדוש האר"י זכרונו לחיי העולם הבא. והוא כתב את זה בספרו "ספר החזיונות" מעשה מבהיל ונורא! שאירע בעיר דמשק בליל שבת קודש, של ראש חודש אב שנת שס"ט. ביתו של הרב רבי רפאל עניו, מחשובי רבני העיר, אך טעמה מעט מהדג שהכינו לכבוד שבת - נפלה מתעלפת על הארץ! האב הוזעק מבית הכנסת, הוא מיד שלח לקרוא לרופאים, וינסו לרפאותה בכל מיני רפואה ולא הועילו וכך היתה מוטלת כפגר מת בלי שום הרגש וחושים, 

לפתע שמע אביה קול איש בוקע מפיה של בתו המעולפת, והקול פנה אליו והכריז: "אני רוחו של חכם יעקב פיסו, נסתלקתי מן העולם לפני 35 שנים ועליתי למקומי בגן עדן, אך עתה לא הנחו לי לעלות למקום גבוה יותר, דחו אותי! מכיון שיש בידי חטא קל שנשאר עלי לתקנו, לכן הנני מצווה עליך רפאל עניו: שתלך ותקרא את החכם המקובל רבי חיים ויטאל שיבוא אלי הואיל והתיקון שלי הוא על ידי השליחות שלי שעלי לומר לו, כי אין יכולת בעליונים להיטיב אלא על ידי תפילות הצדיקים בעולם הזה!". 

אך הוא רפאל עניו חשש להשאיר את בתו לבד בלילה ומיאן לצאת לבדו". 

ככה זה, נשמות הצדיקים שעולות למעלה, אז ככל שעולים למעלה למעלה בודקים אותם יותר ויותר! וכל דבר קטן וקטנטן לא מאפשר לעלות. 

באור שאני רואה אתכם כרגע, אתם לא נראים מוארים מספיק, אני נראה יותר מואר, אם יפנו את הפנסים האלה עליכם - תראו יותר מוארים! אבל זה עדיין לא מספיק, אם ישימו פרוז'קטור ממש עליכם - אז יראו בכם כל דבר כל כתם כל לכלוך כל דבר! אם יעשו לכם רנטגן - יראו עוד יותר, ויש דרגות בדיקה עוד יותר ועוד יותר; עד שכול חלקיק נבדק עד דק. אז כשהאדם עולה לגן עדן - אז יש הסתכלות כללית, אחר כך הוא זוכה לעלות במשך הזמן יותר גבוה  אחרי שהוא הזדכך אז יש בדיקה יותר קפדנית, אחר כך שוב פעם עולה מדרגה אחרי זמן, אז יש בדיקה עוד יותר דקדקנית, וככל שהוא עולה למעלה עד שיגיע למקומו ושורש נשמתו – מדקדקים: שלא יהיה כתם ולו הקטן ביותר! והוא, אחרי 35 שנים! גילו בו במדרגות העליונות שהוא העפיל אליהן - כתם - חטא קטן שאמרו לו: 'בשביל להמשיך - תצטרך לרדת עוד פעם ולהיות דיבוק בתוך ילדה, ותדאג שיבוא רבינו חיים ויטאל זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, תמסור לו מה שנגיד לך, ואז יהיה לך תיקון!'. 

"רפאל עניו חשש להשאיר את בתו לבד וללכת לקרוא להמהרח"ו, 

ואז הרוח פנה אליו שוב ואמר לו: "אל תחשוש שאני אזיק לביתך! אינני כשאר רוחות הרשעים המשוטטים בעולם ומחפשים להיכנס בתוך בני אדם להזיקם כדי להסתתר ממלאכי החבלה המכים אותם. אני חכם וצדיק! ירדתי דרך נהרות גן עדן, נתלבשתי בתוך הדג שבתך אכלה ונכנסתי בתוכה, לא באתי הנה יחידי אלא כמה מלאכים וצדיקים מלווים אותי ושומרים לי בדרך! אם היית יודע מכל זה היית מכין הרבה נרות לכבוד שבת! ולא רק שניים, לכן הכן שישה כיסאות לנשמות של הצדיקים המלווים אותי, ודע לך! כי כולנו ממתינים לבואו של רבי חיים המקובל שיעשה שליחותו על ידי, לך מהר! קוראהו ויבוא". 

הדברים הנוקבים האלה שכנעו את רבי רפאל עניו, ולפנות בוקר יצא וקרא לרבינו חיים ויטאל, 

כשנכנס הרב רבי חיים קרא הרוח לכבודו: "ברוך הבא! ברוך הבא, ברוך הבא!", 

ומיד פנה הרוח אליו וגילה לו את שמו וצעק: "אוי למי שלא נזהר בעולם הזה אפילו מחטא קל שבקלים! אני חטאתי - שפעם מנעתי את הרבים מלעשות תשובה, על ידי שהנפתי בידי בביטול, על עניין כלשהו, לרמוז שהאיסור אינו נורא כל כך - ומתוך זה נמנעו מלשוב בתשובה!". 

אתם שומעים על מה הוא חזר? הוא חזר על זה 'שפעם אחת הוא מנע רבים מלעשות תשובה, שהניף בידו בביטול על עניין כלשהו, ולרמוז שהאיסור אינו נורא כל כך - ומתוך זה נמנעו מלשוב בתשובה! אז רואים שצדיק! שהיה בגן עדן!! בגלל שפעם אחת זלזל בהנפת יד, ומנע את הרבים מלעשות תשובה, 'שהניף בידו בביטול על עניין כלשהו, לרמוז שהאיסור אינו נורא כל כך - ומתוך זה נמנעו לשוב בתשובה', 

לכן הוא אמר למהרח"ו: "עתה בשליחותי אליך, אתקן את חטאי, כאשר בסיבתי יתעוררו העם לשוב בתשובה. ובכן, הנני להודיעך רבי חיים! שנשלחתי משמים לצוותך: שתלך להחזיר את יושבי דמשק בתשובה! וכי אינך רואה את האש הגדולה העומדת לשרוף את העולם ולהעניש את יושבי העיר הזאת? לכן הזדרז לקבץ את יושבי העיר! כי עתה עת רצון, וצומו שלוש תעניות; שני, חמישי ושני כביום הכיפורים ממש! אנשים ונשים בבכי וחרטה בתשובה גמורה, אולי ישוב השם מחרון אפו עליהם מרוב העבירות שבידיהם!". 

הרב חיים ויטאל שמע את דבריו, אך לא השתכנע לרוח, וכך אמר: "והלא אנשי דמשק אינם חפצים בדרשותיי ולא אועיל בהם כלום!", 

מיד השיב לו הרוח: "כל זאת באמת גלוי וידוע לפני השם יתברך, אבל על כל פנים עליך לומר את דרשותיך!". 

רבי חיים המשיך להסס ואמר: "אולי די לקבץ תלמידי חכמים בלבד?", 

והרוח השיב: "טוב הדבר! אמור לחכמים: 'כי מפני העבירות הגדולות שבידי יהודי דמשק - הכבידו על המשיח חבלי ברזל! ומתאחר בואו', ואף על פי שיודע הקב"ה שאנשי דמשק לא ישמעו בקולך, כי עבירות גדולות יש ביניהם המעכבות תשובתם, אף על פי כן עשה אתה את המוטל עליך, לך וקבץ עשרה אנשים היותר ראויים, אף על פי שאינם ראויים לגמרי לשמוע, והשיבם בתשובה! גם עשה מה שבידך להשיב את העם בתשובה; והשומע - ישמע, והחדל יחדל - ואתה את נפשך הצלת!".

אך גם לזו הפשרה התמהמה הרב חיים ויטאל ולא עשה השליחות. 

הרוח לא הרפתה, והמשיכה להתגלות ביום ג' חי' באב, הורידה הנשמה עמה את המלאך צדקיא"ל המושל ביום ההוא, ועוד ארבע נשמות של צדיקים, ולשמע הידיעה על ההתגלות הנוספת התאספו לאותו בית  כמה רבנים חשובים מתושבי דמשק. 

ולפתע צעק עליהם הרוח: "אוי לכם חכמי הדור - שאינכם משיבים את העם בתשובה!! אוי לכם חכמי הדור - שאינכם משיבים את העם בתשובה! אוי לכם - שאתם בעלי גאווה להשגיח על כבודכם ואינכם משגיחים על כבוד הקב"ה! ובזה אתם גורמים לעולם! ראו: הנה בתו של רבי חיים מתה במגפה בליל ז' באב! כי עזב את דרשותיו להוכיח את העם ולהשיבם! וגם רבו האר"י זכרונו לברכה הוכיחו על זה; לפי שעיקר ביאתו לעולם היא: להשיב את העם בתשובה!" 

רבינו חיים ויטאל למי שלא יודע היה 'נשמת משיח בן יוסף', וזה היה התפקיד שלו להשיב את העם בתשובה, ולא הצליח לבצע זאת עד הסוף. 

ואז הרוח הסב את פניו אל החכמים אשר ישבו בחדר ואמר: "עתה יושבי דמשק - אין לכם חלק לעולם הבא! חס ושלום מכמה סיבות: הראשונה..." 

שימו לב! זה נוגע גם לנו היום, 

"על אשר נשותיכם הולכות חצופות בלבושיהן, עם תכשיטים מגונים כמו הפינגניס אשר בראשיהן, והן לבושות חולצות ושמלות צמודות, והן לבושות את הליזריס ווכאביש, שהן דקין ונראה במעט צבע את בשר הרגליים, והן משימות מיני בשמים למגרות יצר הרע באנשים, וכל הדבר הזה עושות בשווקים וברחובות, להראות העמים את יופיין, וגורמות להרבות חטאים בעולם 'וכל המחטיא את הרבים - אין לו חלק לעולם הבא!". 

זה מובא בספר "שבחי רבינו חיים ויטאל" מדף ח' והלאה למי שירצה לקרוא במקור. זה המעשה והוא מזעזע מאוד! רואים מפה איך חשבון משמים דק מן הדק אפילו עם צדיקים גמורים! ומי שרוצה לעלות מעלה מעלה - על דבר קטן יצטרך לחזור מטה מטה, ויהיה תלוי בחסדי אלה של מטה, ואתם רואים שהרוח מתחננת! לגדול דור!! ולא מצליחה אפילו לשכנע - עד כדי להביא את העם לתשובה. 

וחובה היא על כל מי שיכול להשיב את עם ישראל בתשובה! 

כי זוהי התקנה והתרופה נגד כל הצרות והאסונות המתרגשות עלינו.