חובות הלבבות | שער הכניעה - פרק י

- - - אין זו הדרשה, אלא עיקרי הדברים מהספר חובות הלבבות שער הכניעה פרק י' - - - 

השימוש הנכון במידות

אמרה הנפש: כבר הבינותי מאמרך והקשבתי לכל מה שזכרת, אני מתחננת אל כבודך שתבאר לי המקומות אשר אשתמש בהם במשובח ובמגונה במידותיי, אשר בהשתמשי בהם שם ישבחוני עליהם ויודו שימושי בהם.

אמר השכל: מידותיך רבות. אזכיר לך מהם מה שנזדמן לי בקצרה.

והוא שבמידותיך שתי מידות- הם השמחה והאבל. והם זה כנגד זה.

ואופני השימוש בשמחה, כשתבטחי בהנאה קיימת תמיד, ולא תתערב בה תוגה ולא יארע לך פגע, התירי המידה הזאת.

אבל מקום השימוש באבל, כי יפגשך דבר מצער, קיים תמיד, ואין בך יכולת לדחותו ולא פנים להתפרד ממנו, התירי גם כן מידת האבל והשתמשי בה.

ובכלל מידותיך שתי מידות - והם המורא והתקווה.

ומקום המורא שתהיה בעניין שמביא אל העניין שיצטרך, ולא תהיה לו אחריתו טובה, ואין בך כוח ויכולת לדחותו מעליך.

אך מקום התקווה שתשתדלי בהקדמות המביאות הטובה אליך, ומחייבות לך הנעימות מבלי מונע שימנע מהם, ולא דבר שיבדיל בינך וביניהם, כעשות המצוות שצווה האל לעשותו מפני טוב אחריתו.

ובכלל מידותיך שתי מידות - הגבורה והמורך

ומקום השימוש בגבורה, בפגוע באויבי ה' להילחם בם, וסבול כל עצב וכל ניסיון ברצון הבורא יתעלה ורצון חסידיו.

כמו שאמר (תהילים מד) כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה.

ואמר (שם קמא) יהלמני צדיק חסד ויוכיחני.

אך מקום המורך בפגוע באוהבי ה' שלא להלחם בם ובאנשי עבודתו, ושתתאחרי מעמוד כנגד מוכיחך במה שיש בו טובתך.

כמו שכתוב (מלכים ב כב) יען רך הלבב ותיכנע מפני ה'.

ובכלל מידותיך שתי מידות - הבושת והעזות

ומקום הבושת בהמרות המטיב לך בטובתו על פניו ובין ידיו, ובהוכיחו אותך בעדיו הטובים והרעים, ופגיעת נביאיו.

כמו שכתוב (יחזקאל מג) בן אדם הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם וגו'.

ואמר (עזרא ט) אלוהי בושתי ונכלמתי וגו'.

ומקום מידת העזות, בפגיעות הרשעים ואנשי העבירות והחולקים על האמת, ולצוות בחסד ולהזהיר מן הגנות ולהוביש החוטאים ולהוכיח הקטנים והגדולים.

כמו שכתוב (ישעיה נ) שמתי פני כחלמיש וגו'.

וכן שתי מידות - הכעס והרצון

ומקום הכעס בנטות מדרך האמת ומדין הצדק, והגברת השקר על האמת ואנשיו,

ומקום הרצון בהפיל כל הדברים על אופניהם, ובהניחם על מכוניהם ובלכת בדרכי האמת בהם.

וכן שתי מידות - הרחמים והאכזריות

מקום הרחמים על הדלים והעניים והחולים והפורשים מן העולם, ומי שאינו מכיר אופני טובותיו, ומי שאינו יודע להנהיג עצמו, והאסור ביד אויבו, ומי שפקד טובה רבה, והמתחרט על עונותיו, והבוכה על מה שעבר מחטאיו מיראתו את עונש האלוהים.

ומקום האכזריות בהיפרע מן הרשעים, והנקם מן המשחיתים בארץ.

כמו שאמר הכתוב (דברים יט) לא תחוס עינך עליו וגו'.

וכן שתי מידות - הגאווה והענווה

מקום הגאווה והגובה, כשתפגעי בכופרים באלוהים ובנוטים מעליו, אל תשפילי ואל תיכנעי להם, שלא תראי כמצדקת אותם ונוטה אחר דעתם המשחיתות. אך התירי מידת הגאווה והגובה, המורה על הפך דעתם ומעוט רצונך בהם, כאשר ידעת מעניין מרדכי והמן.

ומקום השימוש בענווה, בפגיעתך אדם חסיד ונבר וירא אלוהים וחכם בתורתו ומתעסק בעבודתו, ומי שיש לו עליך טובה וחסד, את חייבת לגומלו עליה. כל שכן מי שגדלו ועצמו טובותיו מגמולך עליהם. וכן שתיקחי הדין לאלוהים מעצמך.

כמו שנאמר (ויקרא כו) או אז יכנע לבבם הערל וכו'.

וכן שתי מידות - האהבה והשנאה

מקום האהבה למי שמסכים עמך על עבודת האלוהים, ועל מי שישמחך באחרית עניינך.

ומקום השנאה למי שעובר על רצון האלוהים ועומד כנגד אנשי האמת, והביאך אל מה שמקציף בוראך.

כמו שאמר (משלי כח) עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם.

וכן שתי מידות - הנדיבות והכילות

ומקום הנדיבות, לשום כל דבר במקומו, ולתת לכל בעל מידה חמודה מן הממון והחכמה כפי מה שראוי לו.

כמו שאמר (שם ג) אל תמנע טוב מבעליו, בהיות לאל ידך לעשות.

ואמר (שם ה) יפוצו מעינותיך חוצה.

ומקום הכילות על האכזרים והפתאים, ומי שאינם מכירים את עצמם, ולא ערך הטובה עליהם.

כמו שכתוב (שם ט) יוסר לץ לוקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו.

ואמרו זיכרונם לברכה כל העושה טוב למי שאינו מכירו. כאלו זורק אבן למרקוליס.

וכן שתי מידות - העצלה והחריצות

מקום השתמשו בעצלה בתאוות הבהמיות אשר הנאותיהם חולפות מן האדם, וישאר עליו חרפתם בעולם הזה ועונשם לעולם הבא.

ומקום החריצות בהנאות הרוחניות, ובמעשיהם שמתכוונים בהם להגיע אל רצון האלוהים יתברך.

כמו שאמר דוד עליו השלום (תהילים קיט) חשתי ולא התמהמהתי לשמור מצוותיך.

ומה שזכרתי בשער הזה די לבוחר בדרך הישרה ומבקש האמת לעצמו, וחפץ בחכמה למענה. והאל יפק אותנו אל דרכי עבודתו ברחמיו אמן.