אופן שרפת החמץ

נציבי יום: 

משפחת היולדת, מרים בת סימה תחיה, מבקשים: להודות לשם יתברך על לידת הבת שתחיה! בבריאות, לה ולאם ועל הניסים שהשם יתברך עושה להם – אמן.

קהל: אמן 

השם בלחש (...) יזכה לחזור בתשובה שלמה, יראת שמים, מתוך בריאות אתנה ויזכה לזיווג אגון מהרה, אמן.

קהל: אמן. 

ברוך בן דבורה, יזכה לקבל פטור מ: 'מילואים' מהרה ויזכה לבריאות איתנה, אמן.

קהל: אמן. 

לעילוי נשמת: שמחה בת אסתר, תהא נפשה צרורה בצרור החיים – אמן.

קהל: אמן.

'אופן שריפת החמץ ושיעורה' 

כששורפים את החמץ, יש לשים לב! שהוא נשרף לחלוטין ונעשה פחם, רק אחרי כן יאמר את נוסח הביטול, כדי שיקיים מצוות שריפה בחמץ שלו, שהרי לאחר הביטול, החמץ אינו שלו. 

לפני השלכת החמץ לאש, מומלץ: לחתוך את החמץ הלחם לחתיכות קטנות, שהאש תשלוט גם בחלקים הפנימיים. 

ראוי ונכון להוציא את עשרת (10) הפתיתים מתוך נייר הכסף, להכניסם לניילון ולהשליך לאש, משום שנייר הכסף מונע מהאש לשרוף את החמץ. 

עצה טובה: להטביל בשמן קנולה או אחר, את פרוסות החמץ, כדי שתהפכנה בקלות לפחם ממש. 

לכתחילה, לא ראוי ונכון לשפוך נפט על החמץ לפני השריפה, כי בזה החמץ נפסל מאכילת כלב ונחשב כמבוער עוד לפני שקיים בו מצוות שריפה ו: "תַּשְׁבִּיתוּ" (שמות יב, טו) אז לא נכון לשפוך נפט. שמן, כן זה לא פוסל. תכף נראה שגם עם נפט זה בעיה. 

לדעת הגאון הרב בן ציון אבא שאול זכר צדיק לברכה (קהל: אהבה ויראה) שפיכת נפט או כלור על חמץ, מבלי לשרוף לחלוטין, אינה מחשיבה החמץ כפסול מאכילת כלב, למה? כי לאחר זמן הנפט מתנדף והחמץ חוזר להיות ראוי לאכילת כלב. 

מה זה הגדרה של 'חמץ שנפסל מאכילת כלב'? זה חמץ שלא יאכל אפילו על ידי כלב מדברי! שלא אכל שלושה (3) ימים!! והוא כזה רעב וגם במצב כזה שנמצא החמץ הוא לא יאכל אותו, זה נקרא 'נפסל' למה? תשמעו... תשמעו! תשמעו: לא מדובר בכלבים המצויים בבתים שהם מפונקים... במסכת שבת (קנה') כתוב: 'יודע הקדוש ברוך הוא שמזונותיו של הכלב מועטים, על כן שוהה אכילתו במעיו שלושה ימים' אז עד שלושה ימים הוא לא רעב, לכן יש לשער שיעור 'נפסל מאכילת כלב' בכלב שלא אכל שלושה ימים! 

עכשיו ב: 'נר לציון' (בנר ציון) כתב: 'לפי מה שאמור (בבבא קמא צב') כאשר הכלב רעב הוא אוכל אפילו את גלליו!! - וואה... אם כן לכאורה, חמץ שנפסל מאכילת כלב, צריך להיות גרוע יותר מצואת כלבים! 

עכשיו, יש מנהגים שונים בשריפה; נוהגים לשרוף את הנר, את הנוצה וכלי העץ שהשתמשו בהם לבדיקת חמץ יחד עם החמץ. ויש נוהגים לשרוף את הלולב, ההדסים והערבות יחד עם החמץ. למה? - 'הואיל ואתעביד במצווה אחת לאיתעביד ביה מצווה אחריתי' זאת אומרת היות ועשינו מצווה בארבעת המינים, שלושה מהם אנחנו מדברים חוץ מהאתרוג, אז אם כבר עשינו בהם מצווה אחת, ראוי שנעשה בהם מצווה שנייה ואז הם ישמשו לקיים את מצוות: "תַּשְׁבִּיתוּ". לוקחים אותם, שורפים אותם ואיתם אחר כך שורפים את החמץ, אז הם משמשים לשריפת החמץ ומקיימים בזה את מצוות ה: "תַּשְׁבִּיתוּ" אז נעשה בזה פעמיים (2) מצווה! 

יש מנהג קדמונים לשרוף את הערבות עם החמץ ואת הלולב בתנור אפיית מצת המצווה, זה מביא הבן איש חי (שנה ראשונה פרשת צו). 

ראוי ונכון להבעיר את המדורה על ידי הלולב וההושענות ורק אחר כך להשליך לתוכם את החמץ. מהסיבה שאמרתי. 

ביטול החמץ; 

אין לומר את נוסח הביטול: 'כל חמירא דאיכא ברשותי...' אין לומר את הנוסח הזה מיד אחרי שזורקים את החמץ לאש, לפני שהחמץ נשרף לחלוטין, כי ברגע האמירה, כשאתה אומר שאתה מבטל את החמץ - הוא נעשה הפקר! ואז אתה לא מקיים מצוות שריפת חמץ בחמץ ששייך לך, כי ביטלת ואחר כך שרפת, אז לא... לא שרפת את שלך כי זה הפקר! אז לכן צריך לומר את הנוסח רק אחרי השריפה, שהוא נשרף לחלוטין החמץ. 

אחרי סוף זמן שריפת חמץ, לא מועיל ביטול. ולכן יש להספיק לשרוף את החמץ ולומר את נוסח הביטול קודם שעה שישית (6) כך מובא במשנה ברורה (סימן תתלד' סעיף קטן יב'). 

כשהאדם אומר בתיבה: 'דביערתיה ודלא ביערתיה' יש לכוון שלושה (3) דברים. כי המפרשים התקשו: 'למה הם מזכירים את התיבת 'ביערתיה' בנוסח הביטול? הלא אם החמץ נתבער מן העולם, מדוע צריך לבטל אותו ולהפקיר אותו?! ועל הקושיה הזו הם אומרים שלושה תירוצים; 

1] בשעה שאנחנו אומרים 'דביערתיה' יש לכוון: על חמץ שלא נשרף כראוי לחלוטין מבפנים ומבחוץ שאותו הוא מבטל, מבער אותו. 

2] דבר שני, על חמץ שנפלה עליו מפולת שדינו כמבוער! אם נפל על החמץ מפולת של אבנים ואין לו אפשרות להגיע אליו אז דינו כמבוער. אבל בכל אופן זה לא התבער ממש, אז מתכוון 'דביערתיה' גם כן ואומר את הלשון. 

3] ודבר שלישי, על חמץ שנמכר גם אומר, למה? שמא המכירה לא נעשתה כראוי! אולי 'חיפפו' שמה ולא עשו קנינים כמו שצריך וכל הדברים הראויים ולכן הוא מבטלו. אז בלשון 'דביערתיה' זה כנגד שלושת המצבים האלה. 

ועכשיו, לאחר השריפה; אחרי השלכת החמץ לאש, יש לנער ולנקות היטב את הבגדים שלבשו בשעת שריפת חמץ, אפילו שבדקו אותם כבר לפני הביעור של החמץ! למה? - אולי נדבק בהם זה... אולי עפו כל מיני דברים מהגיצים והכל ונדבק לו בבגד, עדיף לקחת איזה בגד כזה שאפשר להשליך אותו מיד אחר כך לכביסה וחונג'רי בסטרי... לא יהיה עליו. 

עכשיו שימו לב! שימו לב, שימו לב!! אחר שריפת חמץ, מתעוררת רוח טהרה בעולם! האוויר נעשה זך ונקי' למרות העשן כן... 'והעת הזאת מסוגלת להעתיר ולהתחנן לפני מלך מלכי המלכים! בבחינת: "שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה" (תהלים ב, ח) והחל מהזמן שבו שורפים את החמץ בתחילת שעה רביעית ועד חצות יום; יש שלוש שעות מוכשרות לביאת גואל צדק! זה מתכוון הפייטן: 'הושענא שלוש שעות!' שבשלוש (3) שעות האלה - יכול להתגלות מלך המשיח! ולכן בזמן הזה יבקש ויתפלל: על ביאת משיח צדקנו! תזכרו את זה!! תפרסמו את זה!! 

ועוד נושא אחד, האשפה; מי שרוצה לזרוק לפח כמות גדולה של חמץ, יעשה זאת כמה ימים לפני פסח, כדי שעד סוף זמן הביעור, משאית הזבל תספיק לאסוף את החמץ, להסיעו למקום המיועד ולגרוס אותו שיפסל מאכילת כלב. 

מי שלא הספיק להשליך לפח את כמות החמץ הגדולה שברשותו ואינו יכול לשורפו בשריפת חמץ, ישפוך על החמץ חומר פוגם שיספג בכל החמץ! ואחר כך ישליכנו לפח ויקיים את מצוות השריפה עם כזית חמץ מתוך זה! 

אם פח האשפה נמצא בשטח הבניין, ראוי ונכון: שלא יהיה בפח האשפה אפילו חמץ של אחרים, כי זה הפח שלו, של הבניין הוא שותף בזה! יש שמה חמץ!! אז מה עושים המדקדקים? אומרים בפני שלושה (3); שני (2) עדים כשרים והשלישי מועיל אפילו אם יהיה קרוב שלו בדין הפקר, יאמר: 'אני מפקיר כל זכות שיש לי בפח האשפה ומקומו!' ואז הוא נקי. 

מי שיש לו שטח משותף, רכוש משותף בבנין וזה במקומות שהציפורים לא אוכלים או משהו כזה ולא ניקו טוב את הבניין [כמו בבני ברק, שיש בניינים שלא מדקדקים לנקות... הסרחון שמה נודף מכל מקום! כמו שהיינו בשבת ולא התענגנו על הריח... (ראה סיקור שבת תזריע בבני ברק )] אז א... גם כן יפקיר את חלקו ברכוש המשותף, כמו שאמרנו כאן, בשביל שלא יתחייב על חמץ שנמצא ברשותו. 

וסוף סוף אפשר לבער את החמץ ואולי גם נבער את האיראנים בדרך, עם הגרעין שלהם והפיסטוקים שיש להם שמה. לאחר הכישלון הנחרץ שהיה להם אמש בשליחת כטבמים, טילים בליסטים וטילים שכאלה ואחרים - ישתבח הבורא שמגן על עם ישראל! 

וכמובן שכל הטיפשים חושבים: 'שזה האמריקאים והבריטים והישראלים והשכבות והבטיח...' אבל ראינו, שצבא גדול בשביעי באוקטובר (7.10.23 לתפ"ץ) לא ידע להזיז את כוחותיו שמונה (8) שעות! מרגע שפרצה המתקפה!! על ידי שלושת אלפים (3,000) מחבלים!! אז זה לא... שיש לך את מה שיש לך - זה מה שמגן. זה אם השם רוצה שזה יגן. ואם הוא לא רוצה - הוא יכול להשבית לגמרי שאתה לא תזוז! בין אם אתה עשית את זה ביוזמתך ולא חשבת שיהיה עד כדי כך אלף ארבע מאות (1,400)?! אולי פחות קצת בשביל שיהיה תירוץ למשהו... 

אבל, "אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר" (תהלים קכז, א) נו, הנה נתנו ל: 'שפניהו' (ביבי נתניהו, ראש ממשלה, מדינת ישראל) עכשיו הזדמנות: לפגוע בגרעין האיראני! אין לך הצדקה יותר גדולה מהתקפה מאדמת איראן לעבר ישראל, עכשיו ישראל יכולה לתקוף עם כל הרשיונות הבינלאומיים! כמו שאומרים... למרות שביידן (נשיא ארצות הברית) לא רוצה שיפריע לו לבחירות ולתת את המכה כמו שצריך! שהכינו אותה לכאורה שנים רבות... אם זה לא יֵעשה - אז שפניהו קיבל את התואר בצדק! 

ואנחנו מודים לקדוש ברוך הוא ששומר עלינו תמיד! (כבוד הרב שליט"א שר עם הלומדים הי"ו לאחר תפילת הנץ החמה): 'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה'.' 

שבוע טוב מוצלח ומוגן – אמן!