בלי תפילה לא מקבלים - חלק ט' - רק על אבינו

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום לעילוי נשמת יניב בן מיכאל מנוחתו עדן ישראל ויהודה בני אסתר

יזכו ויגדלו להיות תלמידי חכמים ויראי שמיים ילמדו וישמרו ויקיימו את התורה הקדושה ומצוותיה מתוך שמחת תמיד אמן אמן

אהרן ומרדכי בני אסתר יגדלו להיות תלמידי חכמים ויראי שמיים

ויצליחו בלימוד התורה וקיום מצוותיה מתוך שמחת תמיד אמן

בלי תפילה לא מקבלים כלום, חלק ט'.

לוליאן איטלקי הגיע לארצות הברית.

הוא מסוגל ללכת על חבל דק מבלי לאבד שיווי משקל.

והגיע לגבול,

ארצות הברית, קנדה, מפלה, ניאגרה.

שם יש מבקרים רבים מכל העולם.

הוא ארגן מופע מיוחד במינו.

קשר חבל גבוה מעל המפלים מצד לצד

והכריז שהוא מזמין את כולם לצפות.

ואז הוא שואל את הקהל

מה דעתכם, אני יכול לעבור

על החבל הזה מעל המפלים או לא?

חלק צעקו כן אתה יכול,

חלק הנידו בספקנות, אההה.

חלק ניחמו על המסכן, איך הוא הולך להתרסק שם.

הלוליאן נקח מוט

שמסייע לו בשיווי משקל

והחל לצעוד על החבל.

הקהל התרגש.

גם אלה שהכריזו שהוא

יכול גם אלה שנדו לו בעצב חיכו בדריכות לראות אם יצליח או לא

או שייפול אל מותו

הצליח

הקהל מחא לו כפיים מתלהבות

ואז הוא שאל אותם שוב מה דעתכם

אני יכול ללכת על החבל הזה בעיניים עצומות?

עכשיו, היו יותר אנשים כבר שהאמינו ביכולתו אבל הרבה גם הסיסו כשזה מדובר כבר בלהטות קשה מאוד

בעיניים עצומות מעל המפלים האדירים

הניח רטייה שחורה על עיניו

והחל לצעוד כולם עצרו את נשימתם

והלוליין הצליח

הגיע לצד השני מחיאות כפיים סוערות

ושוב שאל שאלה מה דעתכם?

אני יכול לעבור על החבל הזה ולהוביל מריצה על החבל?

הקהל צועק, כן אתה יכול

הלוליין עבר

עם המריצה? וגם חזר

וכולם מוחאים לו כפיים, יא באביי

שאלה נוספת, מה דעתכם?

אני יכול לעבור על החבל הזה עם מריצה בעיניים עצומות?

כל הקהל עונה, כן,

הוא עבר

עם עיניים עצומות

שאלה נוספת

האם אני יכול לעבור

עם המריצה בעיניים עצומות

ומישהו ישב בתוכה?

כולם ענו כן, שאל מי מתנדב?

אף אחד לא ענה

אף אחד לא מתנדב?

אמרתם כן,

אני לא מבין

אתם סומכים עליי או לא סומכים עליי?

סומכים, אבל לא עד כדי כך.

כשאנחנו סומכים על הקדוש ברוך הוא,

האם זה עד כדי כך או לא עד כדי כך?

האם עד ועד בכלל או לא?

כדי למסור את הנפש

עד כדי בידך הפקיד רוחי

פדית אותי אדוני אל אמת

עד כדי ואהבת את אדוני אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מועדיך

אני מאמין בך באמונה שלמה ומוכן למסור נפשי ומאודי ממוני

ולא לעבור שום עבירה כי אני מאמין בך

זה אמונה שלמה לשבת במריצה שהקדוש ברוך הוא מוליך אותך כי העולם גשר צר מאוד

כן הולכים על חבל דק בעולם הזה אבל אם אתה סומך על מי שהוליך אותך מהבטן

ויצר אותך מטיפס רוחה

ויביא אותך עד הלום

אתה יכול להמשיך לסמוך עליו אני חושב לא

אז כדאי לסמוך עליו במאה אחוז

ולא לצעוק כן כן כן וכשהוא אומר לך כנס נו

אשלך על השם יהבך ממש

והוא יכלכל לך

אדם שמתפלל צריך לדעת שרק השם יכול לעזור אין אופציות אחרות

אדם עם כאבי בטן פונה לשם ריבונו של עולם די די כואב לי כואב לי קח את זה ממני

הוא רואה שזה לא עובר

הוא אומר לו ריבונו של עולם אתה לא לוקח את זה אני הולך קופת חולים

זה תפילה זה נקרא שהוא סומך על הקדוש ברוך הוא

פפפ פפ פפ פפ פפ. אדם צריך להתפלל לקדש ברוך הוא כשהוא יודע שרק הוא ורק הוא

ורק הוא

יכול לעזור להציל לרפא וכו'

וגם אם יש רופא וגם אם יש תרופה זה רק שליחים שלו זה לא

אבל זה רק להטריח אותך לך תוציא כסף על הכדורים תעמוד בתור וזה

תעבור עליך תראה עוד חולים

תראה יותר גרועים

תראה יותר קלים

תשאל מה אני עושה פה למה הגעת לשם

למה כי אתה עשית מה שמביא אותך לשם

אם היית גלאט כושר לא היית מגיע לשם אבל לא היית גלאט כושר אז הגעת לשם

ואם היית בוטה אבא שם מאמין בו במאה אחוז והיית מבין על מה ולמה

והיית פונה אליו, הוא היה מוציא את זה, מי ששם

הוא לוקח, אני מחצתי ואני ארפה

ואין מיידי מציל, אף אחד לא אוכל הציל, רק אני

אז מה הטעם להתאמץ ולסמוך על אופציות אחרות

שזה רק מרחיק ממך את הישועה ואת הרפואה, כי אתה סומך, על מי?

על בשר ודם, ארור הגבר אשר יפתח באדם

יהודי שהרג בשוגג

ברח לעיר מקלט

והוא ממתין שם עד שימות הכהן הגדול

מה הייתה עושה אימא של הכהן הגדול?

היא שמעה שהגיע עכשיו רוצח בשוגג חדש, היא יודעת שהוא התפלל

שהבן שלה ימות

אז מה היא עושה? מביאה לו מזון

מביאה לו ספינג',

מביאה לו זלביות, מביאה לו כל מיני דברים לאכול

בואו נראה עכשיו ציור

בחור בן עשרים, מוישלה,

התחתן

יש לו חמישה ילדים קטנים בבית

אשתו אומרת לו אל תחזור בלי טיטולים ופיתות וגבינה

הוא אומר לה איך אני אביא? אין לי כסף

בכלל אפילו לא שקל אחד

אל תחזור בלי הרשימה

הולך לסופר, אומר לו תן לי מוצרים שאני צריך

ואני אעשה בעבורך עבודה

אמר לו אין בעיה קח את המלגזה, אתה יודע לנהוג במלגזה?

הוא אמר לו בטח אני נוהג בסובארו

אז למה תהיה לי בעיה עם מלגזה?

נתן נחיצה קצת חזקה

והרג בן אדם שעמד בסמוך

הביאו אותו לבית דין, התברר שהוא רוצח משוגג

אמרו לו יש עיר מקלט בצפון, תרוץ מהר לפני שגואל אדם ירדוף אחריך ויהרוג אותך

הגיע כל עוד רוחו בו

הרגע קצת, הסתכל ימינה ושמאלה

כשיצאתי בבוקר לא חשבתי שאני אראה את מה שאני רואה הערב

ועיר מקלט

זה לא בעיה של ערב

זה אתה הולך להיות תקוע פה הרבה זמן

איי איי איי אחרי חמישה ימים שהוא שם

הוא ניגש למישהו ואומר לו תגיד לי מתי אני הולך לצאת מפה?

אמר לו, עד שהכהן הגדול ימות, רק אז אתה תצא.

שאל, מה הוא גוסס?

אמר לו, איזה גוסס?

זה שגסס נפטר לפני חודשיים, עכשיו הביאו אחד צעיר, בן שלושים.

וואי וואי וואי, זאת אומרת, הוא הולך לשבת פה חמישים שנה.

וואי וואי וואי, מפלל לה' אבא בשמיים, אני רוצה הביתה.

קח אותי מפה,

תעשה טובה.

סלק את הכהן הגדול הזה.

אני אתפלל עליו

שהוא יחיה בגן עדן, לא פה.

מגיע יום חמישי, נעצרת מכונית,

יוצאת אישה נכבדה.

מי זאת?

אומרים לו, זה אימא של הכהן הגדול.

אתה הולך לקבל עכשיו סווינג'ים, חבל על הזמן.

האימא ניגשת אל מוישה לב ואומרת לו, אתה מוישה, שמענו עליך דברים טובים.

מה שקרה, קרה,

כך רצה הבורא.

אבל תדע לך, מוישה, אנחנו המשפחה אוהבים אותך מאוד מאוד.

אנחנו מעריכים אותך מאוד מאוד.

הבאתי לך סיר צ'ולנד וקישקה.

ויש פה פיצוחים.

כל המינים.

וגם בקבוק,

לא רוצה להגיד מה היא אמרה לו, אבל בסדר. זה היה בקבוק כזה שחור, אורגינל.

מהמפעל הלא-טוב.

זה לא חיקוי, זה אורגינל.

ותדע לך, מוישה, כל זמן שהשם נותן לי בריאות בחיים,

וכוח ברגליים, כל יום חמישי בערב אני פה,

ואני אמשיך לתת לך תופינים.

כשהוא שומע את זה, הוא מרים את העיניים לשמיים. הוא אומר, ריבונו של עולם,

למה רק 70 שנה? תן לו לכהן 120 שנה.

האם זה נשמע הגיוני?

בהחלט שלא.

מה, הוא בשביל

כמה צ'ולנדים וזה,

אז הוא ייתקע שם כל כך הרבה שנים?

ודאי שמשה ימשיך להתפלל שהכהן ימות למרות שהאימא

הביאה לו לאכול.

הוא רוצה לצאת משם.

אז נשאלת השאלה,

מה התועלת שהאימא טורחת?

מה, היא באמת מאמינה שאם היא מביאה לו כמה פיצוחים וזה,

אז הוא כבר יפסיק כאילו הוא יס...

מסכים להיות חמישים שנה בשביל כל יום חמישי, לא כל יום,

רק כל יום חמישי

הוא יקבל.

ואז הוא יאבד את המשפחה,

חמישה ילדים, אישה,

הורים, קרובים, הכול.

מה,

היא באמת מאמינה?

מה, מה, מה, מה החוכמה שהיא הולכת שמה לתת לו לאכול?

אבל אתם יודעים מה היא עשתה.

היא אימא חכמה.

היא יודעת שהתפילה שלו כבר לא תהיה אותה תפילה.

למה?

בכל אופן,

הוא מקבל, כשאדם מקבל הוא משוחד.

וכשהוא משוחד אז הוא לא יכול להיות כזה שכאילו אין לו כלום ורק הוא רוצה לזה.

יש לו על מה לסמוך יום חמישי,

לקראת חמישי הוא יודע, עוד מעט מגיע משלוח.

אני זוכר את המשלוחים של המנות שהגיעה לנו בצבא,

במלחמת יום הכיפורים.

היה ארגזים, כל אחד קיבל קופסה.

היינו מחכים למנות והיו שולחים מהעורף וזה.

לפחות בתוך המלחמה,

מישהו חשב עליך,

נתנו לך, הביאו לך.

זה עושה משהו.

אז מה זה אומר?

זה אומר שהאימא הייתה חכמה.

הוא לא התפלל כבר בכל הלב וזה וזה וזה.

אז רואים שאם מצליחים

להוריד במשהו את התפילה,

זה לא נקרא לכל אשר יקראו באמת.

לא מצליחים להעביר אותה. היא לא פועלת כמו שצריכה לפעול פעילה.

תפילה לעני.

תפילה לעני,

או,

זה תפילה.

כשאמרה לאה,

לרחל, אמרת קחתכת אישי,

וואי,

היא קוראה ליעקב אבינו אישי.

זה בעלים, את רוצה לקחת אותו?

מה, את רוצה את הדודאים?

וואי, וואי, וואי.

איך היא קוראה לא אישי?

אומרת לו, את לא זוכרת שאני נתתי לך את הסימנים?

אני ויתרתי עליהם בשבילך.

שאת לא תתביישי בהכל.

היא אומרת, כן, אבל אני קניתי אותו בתפילות שלי,

ועיני לערקות.

מרוב שאני התפללתי, שיניתי, באמת הוא היה מיוחד לך?

באמת הוא היה מיוחד לך.

אבל אני, על ידי התפילות שלי, עד שהעיניים היו רכות,

אני קניתי אותו, והוא אישי.

אתם שומעים דבר כזה?

רחל לא התפללה ככה, כי היא הייתה בטוחה שזה בעלה.

הרי הוא עבד שבע שנים ברחל.

אז מה יש להתפלל?

היא יודעת שיש לה חתן הכי מובחר.

צריך להתפלל אם כבר סגור הכל?

לא צריך להתפלל כל כך.

אבל לאה יודעת שאין לה אותו, יש את עשיו

שצריך להיות שלה.

או, או, איזה תפילות. עד שהתורה מעידה בעיני הרכות.

זה אישי, קניתי אותו בתפילות.

אתם שומעים מה תפילות עושות?

אתם שומעים מה תפילות עושות?

איי, איי, איי. אחר כך רחל התפללה כמו שצריך ואז היא זכתה לילדים.

מכל מקום מה אנחנו רואים?

אנחנו רואים

שצריך

שאדם יתפלל כמו שצריך. בואו נראה עוד גמרא בכתובות סב.

רבי יהודה הנשיא,

רבנו הקדוש

חיתן את הבן שלו

עם הבת של רבי יוסף בן זמרה.

מיד אחרי הנישואים

הלך החתן ללמוד 12 שנה ברציפות ברשות אשתו.

כשחזר

אשתו הפכה להיות עקרה.

הפכה להיות עקרה.

רש״י אומר

כן הוא דרך העומדות עשר שנים בלא בעל.

הופכות להיות עקרות.

סיפור טרגי.

אישה צדקנית.

מסכימה שבעלה ילמד 12 שנה.

בגלל זה הפכה להיות עקרה.

רבי יהודה הנשיא שומע מה קרה עם הבן שלו.

אז הוא שואל איך נעביד? מה נעשה?

חיפש פתרון. הבן שלו זקוק לקיים מצוות פריה ורבייה.

אז פתרון ראשון שהוא הציע,

שהבן יגרש את האישה ויישא אחרת.

מה לעשות?

עשר שנים שאה.

ולא ילדה לו.

נושא אחרת.

אבל מיד נשלל הרעיון.

מה יאמרו? יאמרו ענייה זו לשווא שמרה.

מה זה?

חילול השם.

אישה מסכנה כזו

לא דיה שנהפכה לעקרה עכשיו תהיה גם גרושה?

זה מגיע לאישה שהמתינה על בעלה 12 שנה שילמד תורה?

ירד מהפרק.

פתרון שני.

רבי מציע פתרון שני.

שבנו יישא אישה נוספת.

ממנה יהיה לו ילדים.

גם הפתרון הזה נשלל מיד

למה יאמרו שהאישה השנייה היא העיקר והראשונה נגררת

זה לא מגיע לאישה צדקנית כזאת מסכנה שהמתינה 12 שנה זה מה שמגיע לה?

להכניס לה צרה הביתה?

שתראה שהיא יולדת והיא לא?

לאיש ילדים וללא?

וואי וואי וואי

מה עשה רבי?

מצא פתרון

מה הפתרון?

באי עלה רחמים והתתסיית

התפלל עליה וביקש עליה רחמים והתרפאה

זה הפתרון

כשלומדים את הגמרא הזאת עולה שאלה

רבי שומע סיפור טרגי שקרה לאשתו של הבן

היא עקרה בגלל שנתנה לו רשות ללמוד תורה

דבר ראשון הוא חושב שייתן לה גט, דבר שני יישא אישה אחרת

שולל את הדרכים ואז מחליט להתפלל

לא היה צריך להיות אחרת?

כשהוא שומע דבר כזה היה צריך לפרוץ בבכי

למה מגיע לבן שלי ולמה מגיע לה כזה דבר והיה מתפלל

ומכריז על יום תפילה וגוזר תענית

אין הכוונה שלא צריך לחפש פתרונות

ודאי צריך

אבל המחשבה הראשונה לא צריכה להיות להתגרש או לשאת אישה נוספת

המחשבה הראשונה

צריכה להיות תפילה

שבחיך המים ליבך נוכח פני ה' לבקש רחמי שמיים

אז למה ככה מספרת הגמרא שהוא אמר את האופציות האלה ואחר כך שלל אותן

רבי ידריך אותנו

איך להשתמש במתנה ששמה תפילה

זאת אומרת

הוא אמר לנו

צריך לשלול את כל האופציות

ולדעת

שיש רק השם

רק השם

אבל אם יש אופציות

לא מתפללים כמו שצריך

בשביל להבין זאת יותר טוב נראה

גמרא בראש השם

היה רבי מאיר אומר שניים שעלו למיטה וחוליאם שווה

וכן שניים שעלו לגרדום ודינם שווה

זה ירד וזה לא ירד

זה ניצל וזה לא ניצל

מפני מה זה ירד וזה לא ירד

זה ניצל וזה לא ניצל

זה התפלל ונענה

וזה התפלל ולא נענה

מפני מה זה נענה וזה לא נענה?

זה התפלל תפילה שלמה וזה לא התפלל תפילה שלמה.

מפרש רשי מה זה תפילה שלמה?

התכוון.

השניים התפללו בדיוק, אותה תפילה,

אותם פרקי תהילים.

אחד נענה ואחד לא. מה ההבדיל ביניהם? הכוונה.

רמה מסוימת של כוונה הבדילה בין שתי התפילות.

זה מת

וזה יצא להורג.

למה?

לא הייתה תפילה שלמה.

והגמרא בתענית ח' אומרת

אין תפילתו של אדם נשמעת אלא אם כן משים נפשו בכפו

שנאמר נישא לבבנו אל כפיים.

מה הכוונה?

הכף שאדם עושה ככה בתפילה מבטאת בקשה.

בעל החרדים אומר ששלוש ברכות ראשונות כופת את ידיו ככה.

וכל שאלת צרכים

פותח את ידם בבקשה ככה.

ובשלוש אחרונות שוב כופת את ידיו.

הכף מבטאת בקשה.

בתוך התפילה האדם צריך להכניס את הנפש, את הנשמה,

משים נפשו בכפו.

כמו שכתוב בתפילת חנה,

בה אשפוך את נפשי לפני אדוני.

נו, איך מכניסים את הנפש לתוך התפילה?

מה צריך לכוון

שהנפש תיכנס לתוך התפילה?

הגמרא בברכות יוד אומרת

המתפלל צריך שיכוון את רגליו.

בשעת התפילה צריכים הרגליים להיות מחוברות זו אצל זו.

שזה ייראה כמו רגל אחת.

למה?

זה מראה שאתה אסור.

אסור.

אתה לא יכול לזוז.

כשאתה עומד בפיסוק, אתה יכול להתחיל ללכת והכל. כשאתה קושר את הרגליים, מצמיד אותם אחת לשנייה,

אתה מראה שאתה אסור. כאילו שמו לך אזיקים ברגליים, אתה לא יכול לזוז.

להראות שבלי שהשם ייתן לך אפשרות לזוז, אתה לא יכול לזוז.

לכן גם כופתים את הידיים.

להראות שאתה אסור,

אסור ממש כמו שמו לך אזיקים בידיים.

בלי שהשם יאפשר לך לזוז, אתה לא יכול לזוז.

אז זה מראה תלות מוחלטת בקדוש ברוך הוא.

ושאנחנו נצרכים לחסדי הבורא יתברך.

ריבונו של עולם, הרגליים שלנו כבולות, עקודות.

אנחנו לא מסוגלים לזוז בלעדיך.

אנחנו לא יכולים לפתוח את הפה.

השם שפתיי תפתח,

ורק אז הופיע גתילתיך.

ריבונו של עולם, הידיים שלי כפותות.

אין לנו על מי לשער,

רק עליך.

ככה צריך להרגיש אדם בשעת התפילה,

שהוא תלוי בחסדי השם יתברך בלבד.

הוא יבין את האפסיות שלו

מול הבורא יתברך, בורא כל עולמין.

כל עוד שאין לנו הרגשה כזאת,

התפילות הן מצוות אנשים מלומדה,

וחסר בזה את המשים נפשו בכפו.

מי שמתפלל מתוך הרגשה שהוא נצרך בכל מכל כל לבורא יתברך, על כל תנועה,

על כל דבר ודבר,

כשזו הרגשה מוחלטת,

ובכוחות עצמו אינו מסוגל לכלום,

לולא חסדי השם יתברך.

זה נקרא שהוא משים

נפשו בכפו.

נו, אחרי שאנחנו מבינים את זה,

כמה אנחנו צריכים להודות לשם שאנחנו מצליחים לעשות הרבה דברים,

ללכת, לשמוע, לראות, לחוש.

השם לא חסר מאיתנו כלום.

לא נפרט את הכול, כל אחד יודע מה יש לו, מה קיבל.

אבל כל זה, זה לא אתה.

זה רק חסדי השם.

כמו שהוא נתן לך מטיפס רוחה

לצאת לאוויר העולם ורקם את גופך באיברים,

בגידים.

והנה אתה עומד פה מולנו.

זה חסדים שאין כדוגמדם.

פגם אחד.

בעל מום אחד זה לכל החיים, בעל מום.

והקדוש ברוך הוא

מנהל אותנו בחסד וברחמים.

אז כשמתפללים זה לא בשביל לגמור את התפילה,

זה ממש ממש לבקש שבלעדי משים נפשו בכפו לא מקבלים.

ואחר כך אנשים בוכים, למה, למה, למה קורה לי? למה, למה, למה?

אז על כן, עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.

עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.

בואו לפניו, לפניו בירננה, בואו לפניו בירננה.

בואו לפניו, לפניו בירננה, בואו לפניו בירננה.

עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.

את השם בשמחה בואו לפניו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה

את השם בשמחה בואו לפניו, לפניו מרננה בואו לפניו מרננה בואו לפניו, לפניו מרננה בואו לפניו, לפניו מרננה

שיהיה לכם יום טוב

אתם יודעים שאנחנו מתקרבים לחג השבועות, חג מתן תורה

אז זהו, צריך לקבל החלטות טובות

שהפעם

משבועות התורה תהיה אחרת,

הרצון אחר, ההשתוקקות אחרת, השקידה אחרת,

הכל אחרת,

שאנחנו מתקרבים לגילוי משיח

כל יום, אתם יודעים,

אנחנו מאמינים באמונה שלמה שהוא יכול להגיע בכל יום,

ואם הוא יגיע,

אנחנו לא מוכנים,

בעיה.

אז אם מתחילים,

כמו שאומרים,

כמו שצריך,

אפילו אם עוד לא הספקנו והוא בא כבר צ'יק צ'אק

התכוונו ופעלנו וזה נחשב כאילו אנחנו כבר כל הזמן ככה.

אז כדאי,

תנו דעתכם עלינו.

הרי אני מכוון לקיים מצוות חכמים דאורייתא,

בשמחה דאורייתא.

רבי יחנן יאמר גאשיה ומאל