בלי תפילה לא מקבלים - חלק צ''ז - איך הפך איש הטרקטור והאדמה לבן תורה?
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום דניאל בן תמר רפואת הגוף בכל האיברים והגידים
בעיקר בגפיים
יקום מכיסא הגלגלים מהרה אמן אמן
בלי תפילה לא מקבלים כלום,
חלק צדיק ז.
באחד המושבים
חיה משפחה,
אישה בשם תמר,
בוגרת בית יעקב,
חרמה לבנות בית של תורה.
נישאה לבן ישיבה
וסיפרו לה שהיא זכתה בבן תורה.
שוקד עד תורה יומם ולילה.
מאושרת עד מאוד הייתה.
חרשו עין.
טריקה רמה הגמרא נסגרת והוא אומר אני לא לומד יותר.
לא מוכן לפתוח ספר.
היא הייתה מזועזעת.
חשבה שהיא לא שומעה טוב
והוא מספר שכל שנות חייו בישיבות
היו קשות מאוד עבורו.
עיון בגמרא קשה לו.
האותיות מסתחררות מול עינם.
קשה לו להתרכז.
אז למה הוא המשיך שם?
בשביל השידוך הטוב.
זהו.
לצערנו הרב יש הרבה כאלה שנחשבים ובסופו של דבר שהם מרחם איפה הם.
ומה הוא רוצה עכשיו? לעבוד בשדה.
עברו למושב.
לא פותח חומש, לא משנה, לא גמרא.
לא קושי תופס תפילה ומניח תפילים ורץ לטרקטור.
כל היום על ה...
הטרקטור הוא שר ונהנה.
שר.
הייתה לה מורה מנוסה שהכינה אותה היטב ליום הנישואין והזהירה שוב ושוב
לימוד התורה הוא המצווה העיקרה של האיש.
תפקיד האישה לשדל, לזרז,
להנעים
ולזכות את הבעל בתורה אך לא להכריח
דמעות בעיניה
נעמת הטרקטור של הלל בעלה מתקרבת
עכשיו רוצה ארוחת ערב דשנה אחרי עבודת שדה צריך דלק
נוהג הלל להודיע כשהוא נכנס הביתה
ודברי המורה עומדים לנגד עיניה
והיא הלכה אחרי בעלה במדבר למושב
מה עושים?
מה עושים?
אמר לה רב אחד
אם את משתוקקת לבית של תורה
ובעלך עיקר פשוט וגס
איזה דוגמה תהיה לילדים?
על מה היאישען הביתה? על הטרקטור?
תתפללי מעומק הלב עם דמעות לאבא שבשמיים
תזעקי תגידי אני הבת שלך תתפללי עד שתיוושעי
מה הלך לדרכו?
חודשים עברו
יום אחד אותו רב הגיע שוב למושב
נכנס לבית הכנסת
היו מעט נמצאים שם ופתאום הוא רואה איזה אברך משי
עם פנים עדינות ועיניים נוצצות
הוגה בתורה במתיקות
הביט בו ואמר זה לא הלל הטרקטוריסט?
הוועד של תמר?
שול מלאכם לחץ לו את היד
מה שמך?
אומר לו הלל
עכשיו היה ברור לו זה הטרקטוריסט
ומה הוא רוצה? יש לו שאלה בדף היום היא
פתחו ספרים, שכחו בסוגיה,
ואחרי היום הגיעו לפתרון
הלל הודה לרב
מה אתה מאה הייתכן?
הוא לא האמין אפילו בעצה שהוא נתן.
הולך דופק בדלת,
תמר פותחת ושואל איך קרה שאיש הטרקטור הפך לאיש הרוח והתורה.
אתה אמרת לי להתפלל עד שזה יקרה.
אני אגיד לך מה קרה באותו יום.
נכנסנו הביתה, ארוחת הערב הייתה מוכנה, נטל ידיים, בירך בחופזה, אכל ברעבתנות,
סיים וכבר פנה לישון.
והלילה השתרע על פני המושב,
יצאתי למרפסת
ונתתי לזרם הדמעות החמות לשטוף את הפנים.
ופניתי לבורא,
ריבונו של עולם,
אני רוצה בית של תורה,
בן תורה,
אנא ברחמים.
תמר לא יכלה יותר.
הדמעות דיברו,
צעקו
ובכו בשבילה.
אחזה בסורגים של המרפסת,
הרטיבה אותם בדמעות,
שעתיים תמימות עמדה בתפילה עד שכלו כוחותיה.
למחרת,
פנתה לעבודה של יום חדש.
ודווקא בבוקר,
כשהילל היה בשדה,
תמר התפללה בחדרה,
מתייפהת ומתחננת.
ככה בכתה עד שכלו כוחותיה.
ביום השלישי עבודת הלב כבר הייתה יוקדת.
וכך כל יום
האישה כשרה, מאירת הפנים,
לא מבקש דבר, רק מתפללת.
כך אמר לה הרב.
שמונה חודשים,
240 יום,
השקטה את אדמת הבזלת בדמעותיה.
לא היה יום שעבר בלי תפילה בכל הכוחות.
מה יהיה יום?
הילל נכנס הביתה בחיוך מתנצל.
יש כאן שיעור בעין יעקב. חשבתי לקפוץ. אכפת לך אם אוותר על זמן ארוחת הערב ואצלך?
עכשיו, אם אכפת לי, רצתה לצחוק ולבכות.
אבל הנה בראש,
בטח שהיא מסכימה עם דמעות.
הלל יצא,
טעם מיין, התורה משקר.
כעבור שבוע אומר לה, את יודעת,
אני חושב שעכשיו ביכולתי לטפל בקשיי הלמידה שאפיינו אותי בילדותי.
מה דעתך שנשלם לאברך מקצועי?
ואני אתקדם קצת.
בלב,
שיר ורנן,
והפה מביע מילות הסכמה ורצון.
כעבור זמן
אומר הלל בפנים מתנצלות,
אני מצטער, עד כה היה לך בעל מפרנס.
אבל עכשיו נפשי חשקה בתורה, אני רוצה ללמוד כל היום.
שבטי בבית ה' כל ימי חיי.
ועכשיו פרצו הדמעות כאשת גואה.
שמונה חודשים ליוו את הדמעות בכל תפילה יום-יום.
עכשיו זה היה דמעות של אושר.
אז אתה שואל אותי איך הוא התהפך?
אתה אמרת לי, תתפללי, עד ש...
זה מה שעשיתי, זה הכול.
ומה זה הביא?
בעל, בן תורה.
יש אנשים שיש להם מוח מבריא.
הם יכולים להיות בני תורה אמיתיים.
אהובים אצל הקדוש ברוך הוא נחמדים.
אבל יש להם מחלה מאוד מסוכנת.
קוראים לה פלאפון.
הם לא יכולים ללמוד פלאפון.
כל הזמן פלאפון.
פלאפון, פלאפון, פלאפון.
בין התפילה לתפילה, בין זה לזה פלאפון. כל הזמן פלאפון, פלאפון, פלאפון, פלאפון.
בעמוד הפלאפון, קוראים לו פלאפון, פלאפון, מחלה, מחלה, ככה מאבדים כחולם עבר,
ככה אין חשת לתפילה,
שום דבר, גורניש וגורניש,
גומרים את התפילה מהר בשביל לקחת את פלאפון ופלאפון,
פלאפון.
מה זה?
מה זה?
מה זה?
אסון.
אסון.
לא צריך לייצר דבר, יש פלאפון.
אבי אבות הטומאה
לא נותן לבן אדם חיים, לא בבית,
לא בעסק,
לא בתפילה, לא בשום מקום.
מכור בפלאפון.
וואו, אסון.
אסון.
זה הורס בתים, הורס משפחות.
גורם לגירושין והשם
שונא אותו
שונא אותו
הוא רואה שהוא רץ יותר לטלפון מאשר לתפילה, הוא רוצה לגמור את התפילה בשביל להסתכל בטלפון ולא יאומן כי יסופר, איזה נרקומן
לא יאומן כי יסופר
הרב שמעון גלאי, יהודי צדיק
בבני פורסם
סיפר על אבא שלו שהיה חולה במחלת הסרטן
וסבל כאבים נוראים
אבל היה מקפיד ללכת כל יום לבית הכנסת שעתיים שלוש
ולומד שם וחוזר, גונח והכול
אז הוא שאל אותו כמה פעמים תגיד לי אבא איך יש לך כוח
ללמוד
שעתיים שלוש רצוף, איך יש לך כוח, לא היה עונה לי
אבל מרוב שקשי הקושיות בסוף הוא אמר לו
אומר לו רגע לפני שאני מתחיל ללמוד אני מבקש מהקדוש ברוך הוא, אבא
אני רוצה ללמוד תורה
בבקשה תעשה שלא יכאב לי בשעתיים הקרובות שאוכל להתרכז בלימוד
אחרי שאני מבקש, הכאבים נעלמים
שעתיים לא כואב לי כלום
ואז אני לומד ביישוב הדעת ובריכוז מלא
ממש כמו רבי אליעזר
שהיה מזמין את הייסורים ומבקש שהם יסתלקו ממנו ומה שהיה מבקש, איך היה הולך?
רואים מה כוחה של תפילה? כואב לך? תתפלל, רע לך? תתפלל, לא הולך לך? תתפלל
וגם אם הכל כשור רע ואתה מרגיש מצוין,
הכל בסדר, תתפלל שזה ימשיך להיות ככה ושלא יהיה לך רע.
הקדוש ברוך הוא רוצה שנדבר איתו על כל דבר.
אף אחד לא מבטיח שהתפילה תתגשם.
הקדוש ברוך הוא שומע את כל התפילות,
אבל בסופו של דבר אנחנו מתפללים מתוך המקום
שבו אנחנו נמצאים ולא תמיד רואים את הכל.
אבל הקדוש ברוך הוא נמצא מעל הכל,
והוא יודע מה טוב לנו ומה לא.
רבי יחזקאל אברמסקי, זכר צדיק לברכה, היה גאון עצום. גאון עצום.
באחד הימים נפגש עם הגאון הרוגוצ'ובר, זכר צדיק וברכה
והציע לפניו קושיות ותמיהות בדברי ירושלמי
הרוגוצ'ובר החל להשיב לו כהרגלו בפלפולים חריפים במהירות מסחררת
אבל רבי יחזקאל לא נבהל משפעת הציטוטים והרמזים
נשאר איתן בדעתו והמשיך להקשות על הפשט בירושלמי
כשחזר על עצמו הדבר פעם ועוד פעם
חצר הרוגוצ'ובר מדבריו וקרא האברך הזה יודע היטב מה הוא רוצה
הוא לא מניח
מה שנותנים לו עדיין
הוא יודע מה שהוא רוצה
הגאונות האדירה לא סתרה את העמל העצום שהשקיע בספרים
כמו שהוא העיד על עצמו
בשעה שעריני דן על איזה עניין הנוגע להוצאת התוספתא
אני מסיח את דעתי מכל הנעשה בעולם החיים
ומצמצם את חוג השקפתי בחזון יחזקאל
למרות הגאונות והעמל
שוודאי מבטיחים הצלחה
הוא לא שמח על כך
הוא התפלל כל הזמן על סייעתא דשמיא
שמעו אותו פעם ליד הכותל המערבי
מה הוא לוחש לאבנים
וכך הוא אמר
ריבונו של עולם
אתה הוא המלמד הטוב ביותר
איך אני יודע?
כתוב
המלמד תורה לעם ישראל
אפילו את המשיח אתה מלמד
שהרי איך ידע המשיח שאמור להגיע אלינו בכל רגע איך הוא ידע ללמוד תורה באיזה ישיבה הוא למד? במיר? בסלובודקה?
בפונוביש? בבריסק? איפה הוא למד?
על כורחך לומר שאתה מלמד תורה גם למשיח צדקנו
אז מה אכפת לך ריבונו של עולם? תלמד ג'בוטיב
ככה היה מתחנן הגאון הזה
לא לפני שהוא נהיה גאון
גם כשהוא היה גאון
נו אז אם גאון כזה צריך תפילה?
נו מתי התפננת פעם ככה שאתה רוצה להיות ככה?
כאילו נרדם.
חזקתי צריך להיות ערני
לא רק בחשמל,
גם להתחשמל מדברי תורה.
בשעה שנפגשו האחים מסאטמר,
בעל ערוגת הבושם, עם בעל קדושת יום טוב,
באספת רבנים שהתקיימה בשנת תרנ״ך,
ביקש הקדושת יום טוב מאחים
שיבחן את בנו הקטן יואליש
זה הרי במושג מרבנו יואל, כשהוא היה קטן.
ומה יבחן אותו? בשולחן ערוך חושן משפט.
שאל הדוד
את הילד בן עשר
שאלות
וענה בחריפות ובקיאות.
הדוד
נשאר נבהל ומשתומם.
ילד קטן בן עשר יודע חושן משפט כל כך בבהירות?
פנה בעל ערוגת הבושם לאחיו ואמר לו, בדורנו אנו?
לא הייתי מאמין שיכולה להיות כזו גדלות בתורה.
עניהו הקדושת יום טוב.
מה החידוש?
אם היית רואה אותו, איך הוא מברך ברכת התורה שהילד הזה מברך בכל יום
ואת האהבה רבה שלו, היית מבין הכל.
אדם מברך ברכת התורה בחרבנו
מכל האנשים מבינים בכלל על מה מדברים.
אנחנו היינו צריכים לצאת בריקודים
ואיך הוא מברך ברכת התורה בחרבנו נגמר.
ילד קטן, איך הוא מודה לשם איי איי איי שבחר בנו מכל העמים.
הוא אומר, אם היית רואה את זה היית מבין איך אחד כזה יכול להיות כזה.
נכד
של הרב אלישיב זכר צדיק ברכה
עמד פעם משתאה
לנוכח ההתלהבות של הסבא
שהוא לומד בחשק על, מתרפק על הגמרא בחיוב.
בפניות ורעננות,
בערבות, במתיקות.
יום אחד שאל אותו, סבא,
איך זוכים כזה חשק ללמוד?
אמר לו, באותו יום שתכוון בבקשת בערב נא
בברכת התורה,
כי אין לך חשק ללמוד.
אין סגולות פשוטות,
לכאורה ברורות,
ואנחנו עוברים
כמה אנשים קוראים,
פעם קראתם והבנתם את זה, נכנסתם לכל פסוק,
חשבתם מה אומר, פתחתם ספרים לראות מה כתוב,
הרי מי שאומר שלוש פעמים ביום הוא בין העולם הבא.
אבל מה זה, מי שאומר את זה כמו תקליט?
מי שמבין מה שהוא אומר ונכנס לתוך עומק מה שהוא אומר,
וואי, וואי, וואי,
שלוש פעמים ביום הוא עושה את זה?
בן העולם הבא.
מה, אתם חושבים שתעשו את זה?
אתם לא תעשו את זה.
זה אנשים,
לא לוקחים שום דבר ברצינות, הכל חפיף דליל.
הכל חפיף דליל. צריך לגמור עם התפילה ולהתפנות לעבודות ולעניינים ולרוץ וזה. כמובן, הפלאפון, הפלאפון.
איי, איי, איי, איי, איי.
אם תפלל באמת, באמת,
כמו ששומעת פה, מי יודע מה יצא ממך.
אבל אם תרצה להיות ממוצע,
מה שקוראים, ממוצע, לא דווקא קיצוני כזה,
לא יצא כלום.
בן תורה כזה.
אפשר להיות גדולים, גדולים, גדולים אמיתיים, גדולים אמיתיים.
אבל זה צריך להיות רציניים,
כדי להבין שדי, העולם הזה תכף נגמר.
כמה אדם חי עשרות שנים הוא עף.
ואז זהו, עומדים, תתחיל עם הסיפורים.
איזה סיפורים אתה יכול לספר שתשכנע את הקדוש ברוך הוא שאתה צודק?
שלא היה כדאי לך להפסיד את הפלאפון ואת כל הדברים בשבילו?
מה תגידו?
איזה תירוץ? בואו תגידו לי עכשיו, אולי נשתמש גם.
יש לכם תירוץ טוב, משהו?
אה?
אתם זוכרים טוב או שלא ידע לקרוא?
כן.
אין תירוצים אצל הקדוש ברוך הוא, אין תירוצים. שום דבר, שום דבר, שום דבר.
אז קודם כל כשאנחנו עושים מצוות צריך לעשות אותם על מנת לעשות מצווה ולהאמין שעושים מצווה וזה הדבר הכי משתלם בעולם.
קודם כל.
זה המצוות התדירות.
ועכשיו כל אחד, כל המוסיף, מוסיפים לו.
כמה שתרצה להוסיף,
ככה יוסירו כל השמיים סיעתא דשמיא בהצלחה וכלים וכל מה שאתה צריך.
מי רוצה יותר מהקדוש ברוך הוא שאנחנו נצליח?
אם הקדוש ברוך הוא מוכן לחכות למנשה,
לחכות למנשה.
רשע כזה שהיה בעולם הוא מחכה, הוא מחכה, מחכה, מחכה, מחכה, מחכה.
אולי יחזור בתשובה ואחר כך גם ישים אותו לדוד והכל וזה.
מעמיד תנאים והכל וזה וזה וזה.
הקדוש ברוך הוא לא מבטר עליו.
לא מבטר עליו.
מלאכי השרת מתנגדים.
לא מבטר.
ככל שהוא יש הכול בטומאה הנשמה שלו הייתה כזאת
גדולה שכל כוחות הטומאה ישבו עליו והוציאו ממנו את הכי רע שיכול להיות מבן אדם.
ונהפך להיות
ראש ישיבת הבעלי תשובה בעולם העליון.
לא יאמנתי אצופה.
לפי זה הוא ראש ישיבה של דוד המלך.
דוד המלך הקים עולה של תשובה.
למדנו
הוא נקרא בעל תשובה.
נו, ומנשה כתוב שהוא ראש ישיבה.
מה אתם אומרים על זה?
שמה? שהעולם של החסידים הוא יותר מהעולם של המעולם שלו.
איזה עסידים.
איך?
כתוב שעולם הבעלי תשובה מעל הצדיקים ומעליהם זה רק הרוגי מלכות.
כך כתוב בזרוע.
פשטייסט.
אז בואי עיסאי.
מי שרוצה לתפוס את עצמו ברצינות
היא החזיקה בעמודים.
אם כל דבר אפשר לא להחזיק
אבל בשביל מה יש דמעות?
לא לשטוף את העיניים מאבק.
שערי דמעלו נמעלו.
עם השערים האלה אפשר לבכוח ולבקש ולקבל.
אז בעזרת השם אני מקווה שמשהו יטפטף
בין כל החברה האלה. אולי יצא לנו אחת, שתיים, אולי שלוש.
שיהיו
שנוכל לספר עליהם את הסיפור שפעם היה שיעור והיה זה וזה וזה. קשה היה להאמין שזה יצליח אבל זה עבד.
לך תדע. ואם לא אתם אלה ששומעים פה לך תדע.
רק שיודיעו לנו מה השתנה, כן?
עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה
בואו לפניו לפניו בירננא בואו לפניו בירננא בואו לפניו לפניו בירננא בואו לפניו בירננא בירננא בואו לפניו בירננא ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שומרי שבת וכל עקרון שמע ישמחו במלאכותך
שומרי שומרי שומרי שבת, בקורי עונג שבת.
העם מקדשי,
מקדשי,
מקדשי שמי שבת.
העם מקדשי, מקדשי, מקדשי שמי שבת.
כידוע אומרים שיום כיפור שחל בשבת,
שנה שתבוא אחריו תהיה עם הרבה שריעות.
אז אני הודעתי לכם מה כתוב, ואתם תבדקו.
זה אומר ששנה הזאת תהיה מלא מלא.
מלא מלא.
בתקווה שזה יהיה אצל האויבים.
הרייני מכוון
לקיים את צד החכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומל מפשו יש חסן דאורייתא תאבד את אביך ואת אימכו דאורייתא אסון נחתו על הקדוש ברוך
ואל האסון נחתו על התנא הקדוש יהיו שבתותיו דובבות בקבר.