ניחום אבלים אצל משפחת חזן בירושלים

- - - לא מוגה! - - - 

ופתאום הוא רואה שלושה שנדמו לו ערביים

וירוץ לקראתם מפתח האוהל.

שואל הרב ניימן, זכר צדיק וברכה,

מה צריך לציין שהוא רץ מפתח האוהל? מה זה משנה מאיפה הוא רץ?

ודבר שני, כבר כתוב שהוא ישר פתח האוהל.

אז אם הוא רץ, בטח הוא רץ משם.

אז למה כתוב מפתח האוהל?

מה זה מיותר?

לא, התורה חוסכת במילים.

אז הוא אומר

שכשאדם יוצא מבית הכנסת או יוצא מאיזה מצווה,

כתוב שאסור לפסוע פסיעה גסה.

אסור לרוץ, למהר.

אם אתה יוצא מבית כנסת, אסור לרוץ.

למה? נראה שאתה בורח מהמצווה.

המצווה קלה עליך ואתה בורח.

מצד שני כתוב,

נרדפה לדעת את השם.

לקראת השם, לקראת מצוות של השם, צריך לרוץ.

והיא רץ למצווה קלה כבחמורה.

ממצווה לא בורחים, יוצאים לאט.

אל מצווה רצים.

עכשיו,

מה קורה כשיש שתי מצוות?

אתה יוצא ממצווה והולך למצווה.

אתה רוצה ללכת. אתה רוצה ללכת. אתה רוצה ללכת. אתה רוצה ללכת. זה תלוי

איזה מצווה גדולה יותר.

אם זו מצווה גדולה שאתה הולך לקראתה אז אתה יכול לרוץ

אם זו לא מצווה יותר גדולה

אז אתה אסור לך לרוץ

אם הם שוות

מה אתה עושה? חצי חצי

הולך חצי ראשון לאט לאט במתינות

ומהחצי רץ למצווה

ופה מה כתוב?

פה כתוב

וירוץ לקראתם מפתח האוהל מציינת התורה מאיפה התחיל לרוץ מההתחלה

סימן שהמצווה שהוא רץ אליה יותר גדולה

ופה לומדים גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה

הוא היה עם השכינה.

זו מצווה גדולה להיות עם השכינה.

יש גם עוד מצווה, הכנסת אורחים.

אז אם זה היה שקול, הוא היה צריך ללכת חצי וחצי.

אם זה יותר חשוב, הוא היה צריך ללכת לאט.

אבל פה רואים שמצוות הכנסת אורחים היא יותר גדולה, לכן מציינת התורה עוד פעם.

מאיפה הוא רץ?

הוא רץ מפתח אוהד, מאיפה שהוא עמד, ישר הוא רץ.

מכאן שהכנסת אורחים גדולה

יותר מהקבלת פני שכינה.

אנשים לא יודעים עד כמה המצווה הזאת חשובה מאוד,

שהיא בנויה על חסד גמור,

והקדוש ברוך הוא אמר, עולם חסד ייבנה.

וזה מה שרוצה הקדוש ברוך הוא.

ולכן הוא ברא אותנו חברתיים.

אנחנו לא יכולים לחיות בבדידות.

אדם שחי לבד בבדידות, ואף אחד מהחברה לא מסתכל עליו ולא כלום,

אז זה יכול לגרום לו למצבים שאנחנו שומעים מדי פעם, שאנשים בגלל הבדידות, וזנחו אותם ולא הסתכלו עליהם ולא השאירו אותם שמתאבדים.

כמו ילדה לא מזמן בת תשע שהחרימו אותה והתאבדה.

בדידות זה לא טוב לאדם. צריך חברה, להיות מחובר, כל הזמן לחברים. אחת מהסיבות שבאים לנחם בבירום.

זה אחרי זה גדולה ש...

להשאיר אותם בבדידותם, עם הצער, עם השחור, ביגון, הכול.

הרמב״ם אומר, כל המטרה שאדם נברא בעולם זה בשביל שהוא ישיג את המושכלות להכיר ולדעת את השם.

של מה באנו לפה, לאכול, לשתות וללכת?

באנו לפה בשביל להכיר את השם ולהתעסק במושכלות, לא בגשמיות ובזה, במושכלות.

להיות אדם שכלי, רוחני וכו'. זו המטרה,

להתקרב לבורא יתברך כמה שיותר.

אז הוא שואל שאלה,

אבל אנחנו רואים שרוב העולם לא משיגים את המטרה והתכלית הזאת.

והם לא משיגים את זה, אז מה עשינו?

מה קרה פה?

אם זו התכלית, יש בודדים.

בודדים, ממש בודדים.

אמר רבי שמעון בר יוחאי, ראיתי בני עלייה ומועטים הם.

אם אלף הם,

אני אמנים מהם. אם מאה הם,

אני אמנים מהם.

אם שניים הם, אני אמנים מהם.

לא מהם הם.

זה אומר, רבי שמעון בר יוחאי, זאת אומרת, בני עלייה לא מצויים הרבה. זאת אומרת, אלה שמשיגים

את התכלית שהקדוש ברוך הוא רוצה בבריאה,

בודדים.

אז בשביל מה צריך את הכול?

למה צריך תשעה מיליארד?

תירוץ ראשון הוא אומר שכל הברואים בעולם משמשים לאדם השלם.

אם יש אדם אחד שלם שהוא צדיק יסוד עולם,

כל העולם כולו משרת אותו.

לא צריך להיות במשרת, בעקיפי עקיפי עקיפין, כן?

נגיד יש חברה שקוראים לה תמו,

ואתה צריך איזה משהו קטן.

תמי, תמי, תמי, כן.

הם פשוט נאסינים שמייצרים הכל בזול.

לא יותר.

מה? לא יותר.

לא יותר, מה זה לא יותר? בגלל זה לא בזול, הם אמרו בזול. הם מכסים. כן, יש להם, לא, לא, בגלל התעריף של שכור לשנה סיטרון. לא, עדיין אני קונה שם וזה אותו מחיר.

כי אתה לא יוגב בארצות הברית. בסדר, אני אומר לך במציאות.

הוא באמריקה, הוא סובל מטראמפ.

יש להם שלוש שבועות עד שזה מתחיל.

שלוש שבועות? אז שרב נעשה את ההזמנות מהר.

בכל אופן, אז כל העולם נברא בשביל

האדם השלם,

בשביל שיהיה לו כל מה שהוא צריך בעולם.

אז העולם מייצר וממציא והכול,

שלא יחסר לאדם השלם כלום.

זו סיבה אחת.

הוא אומר, לולא המשתגעים האלה,

העולם לא היה מתקיים.

אלה שכל הזמן עוסקים בענייני חומר, הם משוגעים.

הוא אומר, משתגעים.

מה יצא לך? עשית, בנית, אכלת, שתית, הכול. איפה הלכת?

עם מה באת?

אין לך עם מה לבוא.

הכל נשארת פה.

אז מה כל ההגיעה שיגעת כל החיים? כלום, גורניש.

סיבה שנייה, הוא אומר,

לצוות, לצוות, צוות, צוותא, מלשון צוותא,

שהאדם השלם יהיה מסביבו חברה.

אדם לא יכול לחיות במקום. אני אשים אותך בירח עם עיינות ועם ציפורים ועם עצים ועם פירות, לבד אבל.

אדם לא יכול, לא רוצה. תתנו לך, אתה, כל הירח שלך בטאבו.

לא רוצה, לבד לא רוצה.

אדם צריך לחלוק את הרגשות שלו, לספר, לדבר, להגיד. הוא לא יכול, הוא לא יכול.

אז זה אומר הרמב״ם.

עכשיו,

בית הלוי אומר שאפשר לראות את זה מפסוק בתורה.

לא טוב היות האדם לבדו,

אעשה לו עזר כנגדו.

שתי הסיבות יש בפסוק.

לא טוב היות אדם לבדו.

ולכן השם נתן לו אישה שתהיה לו לחברה,

שיהיה לו צוותא,

שיהיה לו עם מי לדבר,

יהיה לו עם מי לחלוק וכו',

וגם אעשה לו עזר שהיא תשמש אותו,

והכול, כמו שכל העולם עוזרים לאדם השלם.

אז רואים שכל זה מתחבר יחד, זאת אומרת, יש מטרה,

אבל שיא המטרה והמטרה האמיתית

זה בשביל שיהיה אדם שלם שעובד את השם באמת

ומבין מה המטרה שהוא בא,

ועוסק במושכלות, בתורה, ביראת שמיים, מצוות והכול בשביל להגיע כמה שיותר קרוב,

וזה מה שאמר אדוננו הרב דוד מלכנו,

הרב דוד מלכנו.

דוד מלכנו אמר, קרבת אלוהים לי טוב.

מכל מה שיש בעולמות כולם, הדבר היחידי שהכי טוב בשבילי

זה קרבת אלוהים.

ושלמה המלך אמר,

טובים השניים מן האחד.

כן?

והוא אומר, כן,

שאדם לבד לא טוב.

לא טוב.

לא טוב היות האדם לבדו. לא טוב.

אעשה לו עזר כנגדו. זאת אומרת, אנחנו צריכים תמיד לראות

שיהיה חיבור.

והחיבור צריך להיות בחיבור של

אנשים יראים משלמים, והם השם מחפש את האנשים.

אם הקדוש ברוך הוא מחפש את האנשים השלמים, שהם המיוחדים,

אני ובני הם רוצה כמה שיותר להתחבר לאנשים שהם קרובים לקדוש ברוך הוא,

בשביל להשיג משהו מהדבר הזה.

אז זוהר הקדוש אומר,

למה יש שני ימים בראש השנה,

יש דינא רפיא ויש דינא קשיא?

אז הוא אומר, בדין הראשון, יום הראשון זה רפיא.

ואז עוברים מי שעוברים, אחרי זה זה כבר נהיה כביכול חרון אף מרוב האנשים שחוטאים, נהיה קשיא.

מי יכול לצאת ביום של קשיא, דין קשה,

מי יכול לצאת?

אם ביום הראשון לא עברו,

מה יהיה ביום השני?

אז הוא אומר, רק אלה שיש להם קשר

לאנשים הכשרים שעושים את רצון הבורא והם נחשבים סיוע להם במשהו, זה הזכות של הקיום שלהם.

אם הם לא מחוברים לדברים כאלה, לאנשים כאלה וכו', אין להם זכות קיום.

ואנחנו אומרים את זה גם בברכות.

בורא נפשות רבות לחסרונן על כל מה שבראת, להחיות בהם נפש כל חי.

מה זה אומר?

בהתחלה הוא אומר בורא נפשות רבות, מתחיל ברבים.

ואחר כך להחיות נפש

כל חי, מה זה?

בורא נפשות רבות זה כל אומות העולם והגויים.

את כולם הוא ברא בשביל מה? בשביל נפש אחת.

מי אלא ישראל.

בשביל אם נפש

ירדו אבותינו למצרים.

עם ישראל נחשבים נפש אחת.

כל אומות העולם זה רק לשמש את הנפש האחת את ישראל.

לכן בכל העולם, כולל צרפת.

ישראל, ישראל, ישראל, ישראל, ישראל, יצחה אתנו.

כל החדשות, כל הזמן, בכל העולם, בלי ישראל, לא עובר יום שמזכירים את ישראל.

כי הטבור של העולם כולו בקיום זה ישראל. ואם לא ברית יומם ולילה,

חוקות שמאי והרספורסנטים. לא היה בכלל עולם בטח שלא גויים ולא כזה.

יהי רצון שהדברים יהיו לעילוי נשמת המנוח,

ושהקדוש ברוך הוא ינחם אתכם באבליכם,

ולא תוסיפו לדאבה עוד אמן. אמן.