מסילת ישרים - פרק כד' בביאור יראת החטא - חלק א

 - - - לא מוגה - - - 

[ע"פ הספר 'מסילת ישרים' לרבנו משה חיים לוצאטו הרמח"ל זיע"א]. 

 פרק כד': בביאור יראת החטא

הנה ראותנו המידה הזאת נמנית אחר כל המידות הטובות אשר זכרנו עד הנה די לנו להעירנו על ענינה שראוי שיהיה ודאי ענין נכבד ועקרי מאד וקשה להשיג אותו שכבר לא יוכל להגיע אליו אלא מי שכבר השיג כל המידות שקדם זכרם.

אמנם צריך שנקדים מיני היראה הם שניים שהם שלושה: האחת קלה להשיגה אין דבר קל כמוהו. זה אתמול התמקדנו בזה הרבה וראינו שזה אפילו לא מתחיל להיות קל זה קל אצל האדם השלם שאין לו שום בעיה לעשות את רצון הבורא, אדם שאוהב חיים ויודע שעבירה זה מות ומצוה זה שכר אין סופי ודאי שזה קל בשבילו, אבל מי שאין לו ציור כזה אמתי אז אפילו לדרגת עמי הארץ ונשים שדעתן קלות הוא לא מגיע. 

והשניה: קשה מן הכל ושלמותה כמו כן שלמות גדול מאד זו 'יראת הרוממות' שנראה בהמשך. יש יראת העונש וזהו המין האחד ויש יראת הרוממות וזהו המין השני, שיראת החטא חלק שני ממנו. 

עכשיו נבאר את עניינם וההבדלים שבהם;

יראת הענש - כפשוטה שאדם יירא מלעבור את פי ה' אלוקיו מפני העונשים אשר לעברות אם לגוף ואם לנפש. אז יש עונשים על עברות שהם באים בגוף יש עונשים שהם באים בנפש. והנה זאת קלה ודאי כי כל אדם אוהב את עצמו ויירא לנפשו ואין דבר שירחיק אותו מעשות דבר אחד יותר מן היראה, שלא תבואהו איזה רעה. ואין יראה זו ראויה אלא לעמי הארץ ולנשים אשר דעתן קלה אך אינה יראת החכמים ואנשי הדעת. [כמו שאמרנו אתמול והסברנו את זה היטב היטב]

המין השני - הוא יראת הרוממות והוא שהאדם ירחק מן החטאים ולא יעשם מפני כבודו הגדול יתברך שמו כי איך יקל או איך יערב לבו של בשר ודם שפל ונמאס לעשות דבר נגד רצונו של הבורא יתברך ויתעלה שמו. כי איך יקל או איך יערב לבו של בשר ודם שפל ונמאס לעשות דבר נגד רצונו של הבורא יתברך ויתעלה שמו.

והנה זאת היראה אינה כל כך קלה להשיג אותה כי לא תיוולד אלא מתוך ידיעה והשכלה להתבונן על רוממותו יתברך, זה צד אחד שצריך להכיר את רוממות ה' יתברך. כשאנחנו רואים כשאנחנו לא מתפעלים יום יום מהקדוש ברוך הוא גם אם אנחנו רואים נס אז 'ישתבח הבורא ישתבח הבורא ישתבח הבורא' זה לוקח כמה דקות וזה נגמר, 

אבל אם אנחנו מעריכים איזה אדם גאון חשוב בעל מעמד פששש, פששש, או עשיר פששש, פששש, מלאי התפעלות! כל פעם שצריכים להיפגש אתו או משהו פששש, פששש. 

באים לבית הכנסת יש לנו אותו 'פששש'? שכינה מצויה פששש, פששש, יש לנו דבר כזה? אין דבר כזה.

זאת אומרת: זה רק ייולד אצל אדם שיש לו ידיעה והשכלה להתבונן על רוממותו יתברך ועל פחיתותו של האדם. 

כל אלה דברים מתולדות השכל המבין ומשכיל, גם מצד שני צריך לראות כמה אדם פחות ונחות. אדם עומד ליד מגדל נגיד הוא נמצא עכשיו בדובאי והוא רואה את המגדל הכי גבוה בעולם והוא מרים את הראש מרים מרים מרים אווו! איזה גובה איזה התפעלות נכון? 

תעלה למעלה עכשיו תסתכל על האנשים למטה, אתה רואה כמה אתה גמד, אתה רואה כמה אתה אפס, אתה רואה איך לא רואים אותך, אם המגדל היה כפול צריך מיקרוסקופ, תעלה קצת יותר אתה יוצא מהלוויין אתה רואה את כדור הארץ כמו ג'ולה, אז מי שה אנשים? הקדוש ברוך הוא איפה הוא? אז מי אתה בשבילו? 

ועומד כזה זאטוט ואומר: 'כן לא לא באלי לקום עכשיו לעשות ככה לא יודע לא נראה לי וזה וזה', 

אז איפה אתה ואיפה הוא ואיפה אתה יכול בכלל ואיך אתה לא מכיר בערך שלך השפל ברוממותו יתברך איפה? הרי אם אנחנו רואים בן אדם שיכנס לפה בגובה שתי מטר עשרים שיייי אנחנו כל הזמן מסתכלים עליו איך הוא מסתדר פה בחדר איך מתכופף בכניסה פששש, איזה התפעלות! 

ואם היינו רואים שלוש מטר שישים יאבביי כל הזמן עוקבים אחריו לראות שלוש מטר שישים אתה מבין, אם היה מסתובב בן אדם גובה בנין כל העיר היו רודפים אחריו מכל הארץ היו רודפים אחריו, תראה תראה תראה טלפונים תראה תראה תראה.

 בורא עולם מקומו של עולם! כל העולמות בו! אין לנו שום השגה כלום 'כן בורא עולם ישתבח הבורא כן, "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהלים קיח, א) פסוקים איזה יופי כלום! שום הרגשה שום בטיך שום דבר. 

אז הוא אומר הנה זאת היראה אינה כל כך קלה להשיג אותה כי לא תיוולד אלא מתוך ידיעה והשכלה להתבונן על רוממותו יתברך ועל פחיתותו של האדם. כל אלה דברים מתולדות השכל המבין ומשכיל ויראה אשר ממנוה על החלק השני, מאחד מחלקי החסידות אשר זכרנו בה יבוש האדם ויחרד בעמדו לפני קונו להתפלל או לעבוד כל עבודה היא היראה המשובחת שנשתבחו בה חסידי העולם והוא מה שמשה מדבר ואומר בדברים כח, נח: "לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ".

אם רואים איזה מלך שמגיע לאיזה מדינה ומלווין אותו במכוניות לימוזינה גדולות 10 לפנים 10 לאחור אופנועים כמה סוסים תק תק תק תק תק תק פשש!! איזה החשבה איזה חשיבות יש בן אדם יושב בתוך המכונית אוווו! 

אם אדם היה רואה כמה אלפי ריבוא רבבות של מלאכים נמצאים סביבי כיסא הכבוד מה שנקרא לאיזה גודל של 75 מיליון של קילומטר כל מלאך אתה מבין כולם עומדים ברטט בזיע הם מזיעים חיות הקודש זה בזעתן של חיות ורועדים משום כבוד הדר גאונו

 - מי זה אדם שהוא יצטרך לעמוד לפני כיסא כבודו לדין וחשבון! ואיזה תירוצים יהיו לו מה יגיד? הוא יאלם ויתבלם לא יכול לדבר "אֵלֶם ... תְּדַבֵּרוּן" (תהלים נח, ב) לא יכול לדבר ופה שהוא עוד יכול להרגיל לעצמו את הציורים מה הולך להיות אולי יש סיכוי שהוא יגיע למשהו, אולי הוא יצליח להימנע מעברות, אולי יהיה לו חשק למצוות אולי, אבל בלי היראה 'יראת העונש' ואם אם יזכה להגיע 'ליראת הרוממות' לגעת משהו - מה! מה יצליח האדם. 

זאת היראה שאנחנו בביאורה עתה דהיינו 'יראת החטא' היא כמו חלק מיראת הרוממות שזכרנו וכמו מין בפני עצמו והיינו כי הנה עניינה הוא שיהיה האדם ירא ודואג תמיד על מעשיו פן נתערב בם איזה שמץ חטא או פן יהיה שם איזה דבר קטן או גדול שאינו לפי גודל כבודו יתברך ורוממות שמו. 

אדם צריך להיות ירא ודואג תמיד על מעשיו, מה הוא צריך להיות ירא ודואג על מעשיו? אולי במעשים שלו תתערב שמץ של חטא, מי שעושה חטא חס ושלום אבל בתוך המעשים אולי מתערב איזה שמץ של חטא, או פן יהיה שם איזה דבר קטן או גדול שאינו לפי גודל כבודו יתברך ורוממות שמו. 

ש: ...

הרב: כן אבל אם בן אדם רוצה לראות קצת דוגמא קצת דוגמא קצת קצת דוגמא מזה יראת כבוד קצת, שילך לרבי מבעלזא ויראה איך מכבדים החסידים את ברבי שלהם זה לא יאומן כי יסופר. 

הייתי שם, יום אחד הייתי אצל הרבי ויצאתי עם הרבי הוא אמר שאני ילך לידו, אנשים ברגע שהוא עובר בפרוזדור - נדבקים לקיר נדבקים לא עומדים כולם ככה לא זזים נדבקים לקיר לא ראית דבר כזה בחיים שלך, לא חיילים ולא מסדר ולא שוטרים ולא בטיך נדבקים לקיר! 

'הרבי יוצא הרבי הרבי הרבי הרבי...' וזה בשר ודם. אז אם זה ככה לגבי הבשר ודם - איך איך צריך להיות לפני הבורא כבר, זה צריך לראות בעיניים בשביל להבין מה אני מדבר.

ש: ...

הרב: אנחנו לא מודדים רמות אני מדבר אם אתה רוצה לראות מזה יראת הרוממות

ש: ...

הרב: עזוב את זה אני לא מדבר ע"ז יראת הרוממות, עוד פעם יש 'יראת כבוד ויש יראת הרוממות' לך תראה מה זה החשבה של אדם, עכשיו זה באנשים שרגילים לו זה לא שאחד בא פחת ב: לאיזשהו מקום ומחשיבים אותו, בדרך כלל בן אדם כשמתרגל אתה מבין אז הוא מתרגל, מתרגל בסוף מתרגל לא לבוא לא להגיע לשיעור וככה זה הולך הוא מתרגל זהו.

ש: ...

הרב: אבל שמה זה כן זה כל יום רואים אותו וזה עדיין נשאר באותה רמה.

ש: ...

הרב: מה אני מסביר לכן צריך לראות פעם אחת מה זה מושגים של יראת רוממות אצל בשר ודם לך תראה תכנס פעם אחת תראה תסריט לך את זה שיהיה לך ותתחיל לתרגל מה היחס עכשיו בין בן אדם לבין ה' אז איך אנחנו צריכים להיות!

ש: ...

הרב: אנחנו לא מדברים עכשיו הנהגה כלפי 

ש: ...

הרב: אנחנו לא מדברים עכשיו הנהגה - יראת הרוממות, יש דוגמא אתה תשאל לחסידים לא משנה איזה חסידות אני שאלתי כבר כמה, 

שאלו: 'אותם אם הקב"ה אומר משהו והקדוש ברוך הוא אומר משהו למי אתם שומעים?' 

אומר: 'ברור שלרבי ברור שלרבי!...' 

תבדוק את זה תבדוק.

ש: ...

הרב: אבל תלך לשטיבל ותשאל שמה ככה ותראה. לא משנה אני הבאתי את זה רק כדוגמא שאם אדם רוצה לראות מה זה יראת הרוממות או מושג אנושי – זה אין דבר כזה לא אצל מלך ולא בשום מקום בשום מקום.

ש: ...

הרב: זה טקסים אני לא מדבר על טקס, טקס קבוע אז יש סדר בטקס, אני מדבר עכשיו כשהוא עובר הוא עובר נכנס לבית המדרש נכנס לבית הכנסת עובר! 

ש: בטח אף אחד לא מתקרב

הרב: מה זה לא מתקרב? כולם רצים מהאמצע נדבקים לקיר! שלא מישהו יזוז אתה מבין בשעה שהוא עושה את זה, זה כאילו אם אתה תזוז זה כאילו אתה לא מתייחס אליו, כאילו אתה שווה לו אתה גם הולך מה זה אתה הולך? זה רק הוא הולך אין עוד מישהו הולך! אתה רואה דבר כזה אתה לא קולט, זהו תיסע הרבי מבעלזא מירושלים אבל תדאג להיות בפרוזדור כשהוא עובר. 

ש: ..........

הרב: אתה נדבק ועוד איך אם לא ידביקו אותך, 

ובכן, זאת היראה שאנחנו בביאורה עתה דהיינו 'יראת החטא' היא כמו חלק מיראת הרוממות שזכרנו וכמו מין בפני עצמו והיינו כי הנה עניינה הוא שיהיה האדם ירא ודואג תמיד על מעשיו פן נתערב בם איזה שמץ חטא או פן יהיה שם איזה דבר קטון או גדול שאינו לפי גודל כבודו יתברך ורוממות שמו. 

והנך רואה היחס הגדול שבין יראה זו ויראת הרוממות שזכרנו כי התכלית בשניהם שלא לעשות דבר נגד רום כבודו יתברך. אמנם ההבדל שביניהם שבעבורו תחשב כמין אחר ובשם אחר תקראהו כי יראת הרוממות הוא בשעת המעשה או בשעת העבודה או בפרק העברה בזמן של העברה, דהיינו או בשעה שהוא עומד ומתפלל או עובד את ה' שאז יבוש ויכלם ירעש וירעד מפני רום כבודו יתברך.

או בשעה שמזדמנת עברה לפניו והוא מכיר בה שהיא עברה שיעזוב מלעשות למען אשר לא יעשה דבר למרות עיני כבודו חלילה וחס, דהיינו לנוכח כבודו חלילה וחס. זה ביראה שיש לאדם יראת הרוממות דוקא בשעת העבודה מעשה ובזמן העברה שהוא עומד ומתפלל אז הוא בוש ונכלם וירעש ורועד מפני רום כבודו יתברך, או בשעה שמזדמנת לו עברה אז הוא עוזב אותה מיד שלא יעשה דבר חס ושלום כנגד הקדוש ברוך הוא.

אך יראת החטא – זה 'יראת הרוממות' אבל יראת החטא היא בכל עת ובכל שעה שהנה בכל רגע הוא ירא פן יכשל ויעשה דבר או חצי דבר שיהיה נגד כבוד של הקדוש ברוך הוא ועל כן נקראת יראת חטא כי עיקרה היראה היא מן החטא, שלא יכנס ויתערב במעשיו מחמת פשיעה והתרשלות או מחמת העלם יהיה באיזה דרך שיהיה, הוא לא רוצה להגיע חס ושלום לשום מצב כזה, זה נקרא 'יראת החטא' ירא מן החטא שלא יבוא לידו משום צד. 

והנה על זה נאמר במשלי כח, יד: "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד" ופרשו זיכרונם לברכה בברכות ס': 'ההוא בדברי תורה כתיב' כי אפילו בשעה שאינו רואה המכשול לנגד עיניו צריך שיהיה לבו חרד בקרבו פן טמון הוא לרגליו והוא לא נשמר. 

כלומר בן אדם שיודע שהולך בשדה מוקשים והוא לא יודע איפה המוקש, עכשיו יש לו פחד פחד פחד שהוא הולך והוא עולה על מוקש כי פתאום הוא הבין שהוא בשדה מוקשים, בכניסה לשדה 

הוא ראה שילוט 'זהירות שדה מוקשים' 

אבל באמצע שהוא עומד הוא מבחין שיש שלטים! מה הוא עושה עכשיו איך הוא הולך בזהירות? עכשיו המתברר לך באמצע השיעור שאתה נמצא בשדה מוקשים, שהעולם מלא עבירות מלא ניסיונות מלא בלגנים ואתה אפילו לא מודע מאיפה יכול לבוא לך ההתקפה של היצר? 

אז עכשיו מה קורה אתה יושב פה ואתה בטוח לכאורה, אבל פתאום אחד יכול לדבר אתך באמצע השיעור - מוקש אחד התפוצץ, אחד מדבר לשון הרע - מוקש שני התפוצץ, אחד מסית את דעתך בכלל - מוקש שלישי התפוצץ, מחשבה סוחבת אותך לכיוון אחר בכלל אתה לא קולט בכלל מה קורה בשיעור כי אתה עכשיו מרחף באיזה עולמות ככה עם כל מיני מחשבות - מוקש רביעי התפוצץ, 

ואתה מתפוצץ כל רגע חביבי ואתה לא מרגיש אפילו כאילו מתפוצץ בהרדמה זה בן אדם בתוך הרדמה אתה מבין מנתחים אותו חותכים אותו עושים לו הכל לא מרגיש למה הוא בתרדמת הוא לא ער אפילו למה שקורה סביבו, הוא לא יודע מה זה נקרא 'מוקש' ועוד זה מתפוצץ יעני יש גם רעש הוא לא שומע אתה מבין.

ש: ...

הרב: נכון, עכשיו זה אומר שאם בתוך ארבע דקות יצר הרע מצליח לשדוד ממך 90 אחוז מהתפילה אם לא 99,9, אם הוא מסוגל ב - 3/4 דקות שאתה כבר עומד לפני הקדוש ברוך הוא ומבקש גברים בשבילך לטובתך שזה הכל נטו בשבילך ואתה עומד ואתה לא יכול אפילו לבקש את המחשבה אז מה הוא עושה לך כשאתה לא בתפילה? ואתה חושב שאתה מחליט על מה להסתכל ומה להגיד ומה לשמוע ואתה - שום דבר, זאת אומרת אם בן אדם לא יתרגל הוא לא יגיע לכלום, תרגולת אדם צריך לתרגל.

ש: איך עושים את זה

הרב: איך? אתה תחליט שאתה מתפלל איקס (X) זמן, אז קודם כל אתה לא תרוץ תחליט כמה אתה רוצה להתפלל 5 דקות 6 דקות 7 דקות 8 דקות לא מעניין אותך מה ממשיכים תחליט קודם תחליט ואחר כך תיקח את הסידור ותקרא כל ברכה וברכה עם האצבע "ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח..." (תהלים נא, יז) [תבין מה אמרת] וכן הלאה 'ברוך' 

ש: ...

הרב: שמעתי שמעתי, חסידים ראשונים היו ככה שלוש שעות - שעה לפני שעה תפילה ושעה אחריה, אז איך הם היו מספיקים? 9 שעות זה 3 תפילות, אז כתוב שמלאכתם היתה מתברכת המלאכה שלהם היתה מתברכת, אחר כך הקדוש ברוך הוא עושה סייעתא דשמיא הכל שהיה הולך פיקס פוקס.

ש: ...

הרב: בסדר אתה תלך לשטיבל שמה לא סוגרים עד אחד מתפללים שחרית אז אין לך בעיה תלך לשטיבל.

מכל מקום אז אדם לא יודע מה טמון לרגליו והוא לא נשמר ועל יראה זאת אמר משה רבנו עליו השלום בשמות כ, יז: "וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ" 

אם תהיה יראת ה' על הפנים שלנו כמו שאומרים שאנחנו לא יכולים יש לנו מן רשת שלא נותנת לנו לראות דברים או לעשות דברים אסורים אז לא תֶחֱטָאוּ. כי זה עיקר היראה שיהיה האדם ירא ומזדעזע תמיד עד שלא תסור יראה זו ממנו כי על ידי זה ודאי לא יבוא לידי חטא ואם יבוא - זה אונס ייחשב כי הוא ירא הוא באמת ירא.

אז אמרנו: אם אדם קודם כל ידע מה הן העברות ואיפה נופלים אצל היצר, כמו שלמדנו אצל רבינו בחיי וכמו שכתוב בספרים רבים, קב הישר, שערי תשובה' ואחרים, בן אדם ברגע שידע מה הם העברות וידע מה זה עברה 

ויהיה לו ציור מה העונש על עברה והוא ידע שעברה של חשמל זה מכת חשמל 220 טזזז! אם כל עברה תהיה אצלו טזזז! שהוא מבין שזה אוי ווי אתה מבין, 

או שאדם עובר ליד נבלה וזה מסריח נבלה הוא מריח אותה איפפ! הוא בורח הוא ישר עובר לכביש השני למדרכה השניה ריח מסריח! אם עברה אצלו זה היה מסריח אם יכול לתרגל שעברה זה מסריח הוא יעבור לצד השני ישר הוא מתקרב, הוא לא היה עומד ומתבונן אפילו בעברה, 

מישהו רוצה לנסוע אחרי האוטו של הזבל אה? אף אחד לא רוצה סוגרים את החלונות ומחקים ממרחק נכון? 

כתוב שיותר טוב ללכת אחרי ארי ולא אחרי אישה, אם אתה תראה אותה כמו פח זבל אם ריח ג'יפה של הג'יפה אפילו אל מפחד כמו אריה כי אריה הולך ואם אתה אחריו יכול להיות שהוא לא יסתובב ואת תוכל לצאת מזה חי, אבל אם אתה הולך אחרי האישה אתה לא תצא מזה חי, כי מה שאתה רואה נגמר הסיפור זהו כבר המוקש התפוצץ! 

אז לפחות תתאר את ג'יפה יש תיאור של חכמים שאני לא רוצה לחזור אחריו איך לתאר את האישה בצורה כזאת שאם האדם היה מסתכל כך לא מתקרב אפילו... 

אבל התפקיד של היצר הרע להנאות כל דבר ליפות כל דבר לעטוף בעטיפה מרשרשת כמו ביסלי כמו זה היום הולך עם רעש עם צבעים הכל מושך מושך אתה לא יכול שהעין לא תקלוט אתה הולך לצרכניה 'איהה! ים של צבעים אתה לא יכול, פעם היה מרגרינה צבע צהוב בז' כזה עם פס כחול זה יה כבר משוכלל היום חביבי, יצר הרע אלוף העולם הגיע לשיא השיאים! איך הוא מצליח להוציא לך כל דבר וזה איי איי איי איי איי. 

ש: ...

הרב: זה הדבר המזדמן ביותר,

ש: ...

הרב: מזה אתה כבר ניצל מכל כך הרבה עברות זה לא יאומן, אם אתה עם הנשים מסתדר ועם לשון הרע - כמעט ואין לך יותר מה לעבור עברות, הכל זה בחברת האנשים וברבורים ובדרך זה נשים זהו תוריד את זה הורדת כמעט הכל זה העבודה! 

וישעיהו אמר בנבואתו בישעיה סו, ב: "וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי" 

הקדוש ברוך הוא אומר: אל מי אני מביט, מי אני רוצה לראות אותו, מי אצלי נחשב? - מי שהוא "עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי" זאת אומרת אדם שהוא "עָנִי" עני זה מלשון מעונה גם, זאת אומרת אדם שלא מרגיש את עצמו בהיי לא מרגיש את עצמו בככה וככה, 

והוא "וּנְכֵה רוּחַ" לא במצוות במצוות הוא שמח אבל ככה בסתם היום הוא כאילו נכה רוח הרוח שלו היא שבורה כאילו, 

ובאמת ככה צריך להרגיש האדם כי הוא רואה את הרחוב רואה את הלכלוך רואה את הטינופת רואה את העברות רואה את האנשים איפה הם מונחים, הוא היה צריך להיות וּנְכֵה רוּחַ איך אפשר כל העולם, 

[התימנים אומרים ברוך סובל עולמו] 'ברוך סובל עולמו' איך הקדוש ברוך הוא סובל עולמו?! כמה עומדים לפניו לוקחים ממנו שנורר לוקחים כל מה שהוא רק נותן ומשתמשים נגדו עולם ומלואו! מיליארדים מיליארדים בנה להם עולם הכין להם מזג אויר נפלא נתן להם כל טוב פירות ירקות ופרחים וציוצים וציפורים ומה הכל נתן הכל ומה עוד עושים עם זה - נגדו, אז אדם היה צריך ללכת 

אתה מבין "וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי"! 

אז זאת אומרת אדם יכול להיות שימו לב, גם "עָנִי" עכשיו אני מסתכל על זה במבט אחר שהוא עני אדם הוא באמת עני, "וּנְכֵה רוּחַ" באמת "וּנְכֵה רוּחַ", אז מה הוא צריך להיות בדיכאון ולא לעשות כלום נכון?

 היה צריך לא לעשות כלום, 'אף אחד לא נותן כלום אין כסף אין לי כלום' עני כאילו עני, היה יכול להתלונן 'אני עני אין לי כלום כולם יש להם ואני זה' הוא "וּנְכֵה רוּחַ" הולך שפוף והכל, אז אחד כזה יהיה "וְחָרֵד עַל דְּבָרִי"! אחד כזה לא עושה כלום שוכב במיטה אין לו חשק לקום אין לו זה אין לו כלום. 

אמר הקדוש ברוך הוא: "וְאֶל זֶה אַבִּיט..." אחד שהוא "עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי"! יאבביי אחד כזה יאבביי עם כל מה "עָנִי" עני ועם כל מה שאני רואה והוא "וְחָרֵד עַל דְּבָרִי"! - זה זה אני רוצה אותו הגבר בגוברין זה זה! 

הוא לא מקבל לכאורה כאילו ממני כלום ולא זה, כאילו היה יכול להגיד 'מה יש לי אני לא מקבל כלום, אז מה באיזה כיף אני הולך להתפלל אני אתפלל מתי שיצא לי לא יודע מה יש לי דאגות'! "וְחָרֵד עַל דְּבָרִי"!?! יאבביי יאבביי. 

עשיר היה צריך להיות "וְחָרֵד עַל דְּבָרִי" למה? כי כל רגע אני יכול להוריד אותו מעושרו אז הוא צריך להיות חרד, 

זה בדיוק הפוך הוא בכלל לא חרד כי מי צריך אותך בכלל יש לי כסף אז מה יכול להיות יש לי כסף מה יכול להיות אתה מבין, עשיר היה צריך להיות חרד עני לכאורה מה צריך להיות חרד? מה תיקח לי מה תפסיד אותי אין לי כלום בלאו הכי, אין מה להפסיד איל לי מנעול בדלת! אין לי גם מכונית הכל פתוח בא תיקח מה מה יש לך לקחת? שקית זבל יש לך לקחת, אחד כזה "וְחָרֵד עַל דְּבָרִי" יאבביי "וְאֶל זֶה אַבִּיט..."! 

ודוד המלך השתבח בזה ואמר בתהלים קיט, קסא: "שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם ומדבריך [וּמִדְּבָרְךָ] פָּחַד לִבִּי" זאת אומרת שאפילו שרים יש להם יכולת וכוח ו: "רְדָפוּנִי" בשבילי זה "חִנָּם" כאילו לא רואה אותם לא סופר אותם שום דבר הם בשבילי, 

ממי כן אני מפחד? "[וּמִדְּבָרְךָ] פָּחַד לִבִּי" – "וּמִדְּבָרְךָ" - לא שאני רואה נחת זרוע או משהו כלום רק שאני יודע באוויר יש "וּמִדְּבָרְךָ" מה שאתה רוצה מה שאתה מבקש ריבונו של עולם ררררר, כבר אני פוחד! 

"שָׂרִים רְדָפוּנִי" שאול רודף להרגו, כל העולם מחפש אותו להרוג אותו 

דוד הוא לא מפחד מזה חינם כלום לא רואה מה כן - "וּמִדְּבָרְךָ" יאבביי זה יראת שמים זה יראת שמים.

וכבר מצאנו שהמלאכים הגדולים והרמים חרדים ורועשים תמיד מפני גאוות ה', עד שאמרו זיכרונם לברכה במשל חכמתם בחגיגה יג: 'נהר דינור מהיכן יוצא מזעתן של חיות'! יש מלאכים שנקראים 'חיות הקודש' ויש להם זיעה זיעה שיש זעה הם רועדים ומתבהלים מתפחדים מהדר גאונו יתברך יוצא להם זיעה מהזיעה נהיה נהר שקוראים לו נהר דינור, זה נהר של אש! מהחום שיוצא וזה בא מהפחד שלהם.

דוד המלך פעם אחת ראה מלאך, פעם אחד שבא לפניו מלאך ראה פעם אחד מלאך – חמש עשרה (15) שנה "וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ" (מלכים-א א, א) ררררר רועד חמש עשרה שנה ראה מלאך

ש: איזה מלאך?

הרב: מלאך, מלאך קטן מלאך מלאך זהו ראה מלאך אתם שומעים? רק מלאך זה אחד מני אין ספר, מה זה הקדוש ברוך הוא?? אם דוד המלך שלא פחד ממות ורודפים אחריו והכל "[וּמִדְּבָרְךָ] פָּחַד לִבִּי" אם זה רק מדברך, כשהוא ראה מלאך אחד ממשרתיו של הקדוש ברוך הוא חמש עשרה שנה עם כל גבורתו שדוד המלך הרג ביום אחד דוב ואריה לא כמו שמשון הגיבור אריה, דוב ואריה ביום אחד! נו אז אם זה בשר ודם יכול ככה ולא מפחד מהמות שרודף אחריו שאול ושום דבר לא מפחיד אותו "שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם ומדבריך [וּמִדְּבָרְךָ] פָּחַד לִבִּי" וכשראה מלאך חמש עשרה שנה עד יום המות לא יכול היה להפסיק אתה מבין ממה שעבר עליו, אז תארו לכם כמה אדם צריך לירא מאת ה' יתברך. 

'רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מב, כא): "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר' (מכות ג, טז).