מיקס 50 שאלות ותשובות חלק 28

 

- - - לא מוגה! - - - 

בבקשה.

יש שתי שאלה, אבל לפני זה אפשר להגיד משהו? תגיד משהו. לגבי מה שאמר הרב על הטענה, שהוא אמר לאותו אחד מכוער, חשבתי איתם שהרי בתחילת אותו דיבור כתוב שהוא לא זוכר את הרשימה בדיוק, שזך עליו דעתו שלמד הרבה תורה וזה מתקשר לאל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת.

כן. ובגלל שהוא נפל בדבר הזה אז הוא הידרדר מוסרית באותו פגם, באותה מידה שהוא אמר לאותו מכוער שהוא כביכול שכח

שזה מהשם, שזה כמו שעל תורה שלו זה מהשם, ככה גם זה מהשם, אז באותו דבר הוא נפל. ככה נראה לי. נשאל אותך הלאה.

שאלה.

שאלה.

כן. לגבי מה שהרב אמר לפני כמה שבועות על חזקיה המלך,

שהוסיפו לו חמש עשרה שנה ואחרי זה

הוא נשא לאישה את הבת של ישעיה ונולדו לו בנים אחד מהם. מנשה וכולי. כן וכולי.

אז לכאורה, אז מהשנים הרגילות שלו זה לא היה. מבחינת, גם מבחינת מלאך המוות שהוא לא ידע הרי מה הזיווג שלו, כביכול הוא הרי לא היה לו אולי זיווג או שכן היה לו, שמאיזה רוצר באו גם האישה וגם הילדים.

האם גם היא הייתה בת קול גם בשבילו? אם זה שנים שנוספו לו? מה השאלה?

לגבי האישה, האם זה זיווג רגיל? האם באמת הכריזו עליו לפני? הקדוש ברוך הוא ידע ומלאך המוות לא ידע?

או שזה הדבר שגם לא הכריזו עליו? ואיזה סוג אישה הוא מקבל? מאיזה מאגר נשמות כביכול? האם זה,

האם זה,

לכאורה זה הבנים שלו היו צדיקים, לפחות בהתחלה,

מי שנשאר, כן? אבל,

כלומר, גם מבחינת האישה והילדים,

מאיפה הם באים, כביכול? מעט פלוני לפלוני. אז גם הכריזו על זה בעצם.

הוא ידע ברוח הקודש שלו שיצאו לו בנים לא מהוגנים,

זה ודאי מאישה מסוימת שצריכה להיות איתו.

אבל אם הוא היה צריך כביכול לסיים,

והקדוש ברוך הוא הוסיף לו חמש עשרה, ובחמש עשרה האלה...

מתוך שלא הוסיפו לו, זה מה שכתוב.

מתוך שלא? לא בנוסף? לא.

הבנתי. ויש, ויכול להיות דבר כזה, שבן אדם מוסיפים לשני בשנים האלה, הוא מתחתן ומוליד לדעתי? מחלוקת חכמים.

מחלוקת חכמים. תהיה בריא.

תודה. כן.

טוב, קוראים לי תמי, ורציתי לא לשאול, רציתי להודות.

להודות לבורא עולם, להודות לך על

ההגיה שזכיתי, סליחה שאני קצת מתרגשת,

על זה שזכיתי לשים כיסו ראש.

האמת שכל הזמן בכנסים שהייתי משתתפת,

תודה.

בכנסים שכל הזמן השתתפתי, ובאתי לבקש ברכה ממך, אז הרב היה מברך אותי, ותמיד אמר לי, שים כיסו ראש.

והיה לי קצת קשה, כי אני עובדת במקום עבודה שמאוד חשוב,

ואנשים חשובים וכולי,

וככה הסתכלו פה, מה קרה לך?

פתאום כיסו ראש, מה פתאום?

אבל בסדר, קודם כל אמרת להיות איתו, בעזרת השם,

זלזלתי קצת,

עד שלפני שנתיים, אלוקים ישמור,

לפני שנתיים הרגשתי קצת

שהראש מסתובב לי, וחולשה,

אז חשבתי אולי זה נעשה בדיקות,

אולי מוגלובין נמוך, ב-12, עוד דברים גרועים.

ואז עשינו בדיקות, הכל היה בסדר.

אחרי, הרפואי עברתי עשיתי סיטי.

בני ברק.

ואז

אני עושה סיטי ואמרתי בעבודה, שאני כבר טסית ובאה לעבודה.

זאת אומרת, אני בטוחה שהכל will be בסדר.

ואז האחות אחרי איזה עשר דקות מחבקת אותי, אמרת לי, בואי תמי יש לי משהו להגיד לך.

אמרתי לה, מה קרה? אמרה, תראי, יש לך איזשהו גידול בראש.

אמרתי לה, מה גידול? אולי זה לא, אולי זה מישהי אחרת.

אמרתי לה, לא, אתה מסלומי?

יש לך גידול בראש.

אמרתי לה,

את פתוחה? אולי זה לא אני. אמרתי לי, בואי. בואי, באתי לחדר, הרופא יסביר לך בדיוק מה זה.

אז אני נכנסת לחדר,

יש לפניי מחשב גדול,

והם רוצים להסביר לי מה זה.

מי עובר לי בראש?

הרב אמנו נצחק.

יש את המחשב,

יש את הגידול הגדול על גזע המוח,

הרב אמנו נצחק עובר לי בראש.

התחלתי רק עכשיו על הרב אמנו נצחק,

והוא כל הזמן אמר לי,

שימי כיסוי ראש,

שימי כיסוי ראש.

אני אומרת לו, בסדר, עוד מעט, עוד מעט, ואז

לא שמתי לב לגידול, כל מה שאמרו. בסדר, יצאתי החוצה,

הודעתי לבעלי את מה שקרה,

ואז אמרתי לו, תתקשר הרב אמנו נצחק ותספר לו מה קרה.

אני לא מאמינה, יש לי גידול בראש, רוצים לנטוח דחוף,

ואני לא יודעת אם אני אצא בחיים מזה.

תגיד לי, הרב אמנו יצחק, מה עושים?

הרב אמנו נצחק, שהם ישמעו אותו.

הוא ככה אומר,

תגיד לאשתך שתשים כיסוי ראש,

והכול יהיה בסדר.

למרות שהרופאים לא כל כך חשבו שיהיה בסדר, כי זה

על גזע המוח, וזה גדול מאוד, וזה לא פשוט.

וזהו, ואז שמתי את הכיסוי ראש. ברגע שנכנסתי לחדר ריתוח, אמרתי לרופא,

אתה מחסה לי את הראש,

שום דבר, אתם גומרו את הניתוח, כיסוי ראש עליי.

לא רוצה, רוצה שיער שלי בכלל.

וזה מה שהיה.

ואני מודה לקדוש ברוך הוא,

ומודה לך, הרב אמנו יצחק,

על זה שכל הזמן אמרתי לשים כיסוי ראש,

וזלזלתי.

אבל אני מתחרטת שזלזלתי.

אבל תודה לאל שהגעתי למה שהגעתי, ואני עם כיסוי ראש, ואני מודה להשם,

ואני שמחה ומאושרת כששאלי כיסוי ראש את הכתר. תמיד אמרת כתר על הראש, וזה הכתר. אני מרגישה הכי טוב בעולם.

תודה רבה. תודה.

תהיי בריאה, ואיך את מרגישה?

תודה לאל.

אני ברוך השם מרגישה בסדר,

וכשאני הולכת לבדיקות אז אני פעם מתקשרת שתברך אותי,

ואני מרגישה מצוין.

מרגישה כמו מלכה, כמו שאמרת.

את מלכה. אשרייך מאשרייך. תודה רבה לך.

את היית פעם באיזה להקה, לא? הייתי רקדנית בלהקת ענבל. יאהה, באמת.

לקדתי לפני כולם. טוב, לא חשוב, לא חשוב. אבל ברוך השם, תודה לאל,

למה שהגעתי. תודה רבה.

מה?

הנה הוא מזכיר לי משהו. אבשלום מזכיר לי לגבי הרגל. פעם היה לך סיפור עם הרגל?

ואני הזהרתי אותך, כן, הזהרתי אותך. היה לי...

הזהרתי אותך אז שלא לרקוד לפני זה, ושברת רגל.

נכון?

מתבייש לי לספר, אבל זה מה שקרה.

כשלא שמעתי לך, אכלתי אותה.

זהו, זה מה שהיה. שברתי את הרגל, נכון, אבשלום?

השם מרחם, השם מרחם. תודה לך, תודה רבה לך. ברוך השם, ברוך השם.

כן.

הרי הרב אמר ש... ש... שינחת אטום על ישראל, נכון? נו. אז הרי השם אמר שהכותל המערבי לא ייחרב אף פעם. נכון. אבל האטום הורס הכל, אז איך הכל... לא, לא הורס הכל.

אטום זה לא הורס הכל. זה יכול לפרק עיר.

אז מה זה ישראל? אז כולם מדברים על אטום, אטום, אטום. מה, לא יודעים איפה הוא ייפול?

אז אם, אם הם רוצים... כולם מדברים על ירושלים. אתה אפילו עמדת בדיסק של הגוג ומגוג, כולם נתפללים על ירושלים. שיבואו להילחם בירושלים.

הם לא אטום אמרתי בירושלים, אבל שכל הגויים יבואו על ירושלים.

זה כתוב בזכריה יג' יד', כן.

אז זהו, בסדר.

לא, כי חשבתי שאם הפעם הוא לא סקור, אז... אל תחשוב, תשמע, טוב.

תהיה בריא.

רציתי לשאול את הרב מה הוא אומר לגבי ישיבות הסדר,

שמשלבות גם לימוד תורה וגם שירות צבאי פעיל.

זה יחידות קרביות ל... אני אומר שזה פחות מישיבות קדושות,

אבל זה יותר מאלה שלא לומדים בכלל.

אני שואל מדוע זה פחות, כי היום אנחנו נמצאים, לעניות דעתי, במצב של מלחמת מצווה.

משום שהרב קוק אמר שמי שלומד תורה הוא יותר מאלה שנמצאים בראש החיל גם במלחמת מצווה.

הוא מביא מדרש

שאברהם אבינו נענש

שעשה הנגרייה בתלמידי חכמים ויצא למלחמת ארבעת המלכים, אפילו שזו הייתה מלחמת מצווה.

אברהם אבינו נענש על זה.

זאת אומרת, הרב קוק,

שכאילו בשמו מעמידים את ישיבות ההסדר, אמר שעדיף

שאדם ילמד

בישיבה קדושה.

אבל מה לעשות,

שיש כאלה שלא יכולים כנראה ללמוד כל הזמן,

אז מצאו להם פתרון,

שילמדו קצת

בישיבת הסדר,

וככה לא יפרשו לגמרי לחול.

אבל זה פחות טוב,

לפי דברי הרב קוק.

אתה רוצה לראות את התשובה הזאת?

אני מאמין לרב.

יש סרט שנשאלתי כשהייתי בקרני שומרון.

הגיע לשם בחור ששאל אותי את השאלה.

הוא לא האמין שיש תשובה כזאת של הרב קוק,

והראיתי לו שתי תשובות של הרב קוק

שמדבר בעניין זה.

אז לכן, זו התשובה.

כמובן, האחרים ודאי אומרים

שישיבה קדושה היא עדיפה על הכול.

אני אשאל אותך שאלה,

מה עדיף?

רבי שמעון בר יוחאי

ורבי עקיבא

ורבי יוסי

ורבי מאיר בעל הנס יושבים ולומדים,

או ישיבת ההסדר?

בוודאי שהמציאות הראשונה, אבל הם לא חיו במציאות כזאת כמו שאנחנו חיים היום בארץ.

למה לא? יש הרבה אנשים שלומדים בישיבה קדושה.

למה אתה אומר שאין מציאות כזאת? יש מציאות כזאת.

ומי יילחם את מלחמתנו?

מי יילחם את מלחמתנו?

חסר חילונים שמשתמטים מצפון תל אביב,

סרבני גיוס שלא מתגייסים לצבא,

ללא שום תועלת, הולכים לפאבים

ומעשנים כל מיני דברים בלי שום מטרה.

אלה שיושבים ולומדים תורה לפחות מעמידים את עם ישראל.

אל תקרה בנייך אלא בונייך שהם בונים בניינו של עולם

ואם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים בארץ לא שמתי.

כל העולם לא היה מתקיים בלי לומדי התורה בכלל.

אז זאת אומרת מי שמחזיק את העולם לא רק את ישראל

זה אלה שלומדים תורה אין מי שמחזיק.

צהל לא מחזיק את העולם גם לא מחזיק את עצמו בקושי

אבל לומדי התורה כן מחזיקים את העולם

וזה מה שהשם אמר, וזה התנאי שהוא התנא, המעשה בראשית.

אמר יום השישי,

ביחולו השמיים והארץ וכל צבא העם.

מה זה יום השישי?

יום שישי בסיוון.

אם ישראל מקבלים את התורה ביום שישי בסיוון, זה חג השבועות,

אז אני מקיים את העולם.

אבל אם לא, ביחולו השמיים והארץ וכל צבא העם, אני מכלה את כל הבריאה.

כי אם עם ישראל לא יקבלו את התנאי הזה לקבל את התורה,

אין זכות לעולם להתקיים.

אז מי מעמיד את העולם?

ברור שילמד התורה. אין הכי נמי, אבל אתה בעצמך אמרת שהמציאות העדיפה זה שיהיה רמטכ״ל שהוא עובד השם.

אז כמה שיכולים ללמוד תורה ילמדו יותר תורה, והחילונים שלא יכולים ללמוד

ישרתו בצבא.

אין בעיה, לא חסר. משחררים מחזורים שלמים,

אם אתה לא יודע.

לא מגייסים את כולם אפילו.

יש לצה״ל די והותר.

אבל דווקא מתנפלים על אלה שלומדים.

אז מי ילך בשם ה'? מי יצעד בחוד החנית בשם ה'? אני לא שומע שצה״ל הולך בשם ה'. נכון, אבל צריך לשאוף לזה. בשביל זה צריך... לשאוף לזה? בואו נלך, אנחנו נחזיר את העם בתשובה בשם ה',

והקדוש ברוך הוא יילחם את מלחמותינו,

כמו שנאמר, השם יילחם לכם,

ואתם תחרישון.

למה אני צריך לעזור לקדוש ברוך הוא אם הוא רוצה לעזור לי?

אתה ראית פעם בן אדם שדוחף,

קטר עם שישים קרונות?

כי הוא רואה שהקטר מעשן וצופר?

הקדוש ברוך הוא סוחב את כל העולם. אתה עוזר לו עם הרובה?

הוא לא יכול להכניע את האויבים, הוא צריך אותך עם הנשק.

אני השליח שלו, כמו דוד. הוא לא צריך, הוא לא שלח אותך. איפה הוא שלח אותך?

בתורה כתוב, והגית בו יומם בלילה. לא.

אומר הרב קוק, לא כמוך.

מה לעשות?

גם במלחמת מצווה הוא אומר, לא מוציאים תלמידי חכמים.

זה מה שהוא אומר, לא אני אמרתי. מה אני אעשה?

תודה רבה. תהיה בריא מותק,

שיראו תנאים.

תודה.

תודה רבה.

יש לי דווקא שאלה בשביל עם ישראל.

בשביל עם ישראל? יופי.

בסייעתא דשמיא, ברוך השם,

השם מזכה את הרב

כמעט כל לילה להיות לפני קהל קדוש רחב מאוד,

לפעמים אפילו באלפים.

והשאלה שלי נשאלת,

למה לכל הפחות באיזו הזדמנות, באותו לילה,

הרב לא משומע, איזה חשבון יש לרב,

לא לזכות את כולם באמן יהיה שומר הבא, קדיש על ישראל, שזה עצום ונורא.

ובפחד שגם הערב הרב דיבר על זה.

היום אנחנו ניתן לך להגיד...

קדיש אמן יש מרבה בסוף הערב, בסדר? כן, תודה רבה אמן, ויש לי עוד שאלה. כן. זכיתי בסייעתא דשמיא להיות באיזה ערב של קירוב והראיתי במצב צנוע ליד אחותי ועוד כמה נשים שהיו שם את הסרט של כבוד הרב בעניין הכוחה של מצווה בשתי הגרסאות

והם לא מארץ ישראל כל כך,

אז הם שאלו שאלה

שאני חושב שזה המקום לשאול.

למה כבוד הרב מחלק כיסוי ראש,

אז הרב מחלק כיסוי ראש בארץ ישראל,

איך אומרים, בצבע לבן פשוט כזה,

ושם הרב חילק לאישה הזאת בלשתו משהו יותר מכובד, ומה השאלה באמת?

השאלה היא, יכול להיות שיש, הרי כוונת הרב זה לקרב,

ואני מאמין, וככה הם שאלו אותי שם,

שיש אפילו אחוז קטן של נשים מסוימות שלא יכולות להימנע מלשים את הכיסוי ראש,

כי זה בגד מדי פשוט.

האם אפשר לרב להשיג איזה דרך של תרומה או משהו של אלה שתורמים לרב,

שאולי תהיה בחירה יותר צבעונית, כדי לא למנוע אנשים שאוהו צבע, שבשביל צבע גשמי לא יכסו את הראש בציבור?

האם יש בזה לעם ישראל טענה או לא טענה?

אני לא יודע, אבל זה מה שטענו לי באותו לילה,

ורציתי לשאול את הרב מה הסבירה של הרב.

אז קודם כול אנחנו עושים את הכיסוי ראש הזה הפשוט, הלבן, כיוון שלבן זה צבע שבעצם מתאים לכל דבר,

וגוונים זה לא תמיד מתאים,

ואז אם ייגמר לך צבעים,

אז יגידו, לא, לא, לא, תביא לי מהצבע ההוא והצבע ההוא.

בעיה.

נכון. אבל אני אגיד לך מה אנחנו כן עושים תיכף.

בלה-שאטו,

פשוט תרמו את זה שם, אלה שארגנו את ההרצאה, הם הביאו את הכיסוי ראש. אנחנו לא הבאנו מהארץ, הם קנו שם, אמרנו להם שצריך להכין, וזה מה שהם הכינו.

באמריקה עשירים לפני השבר הכלכלי,

אין להם בעיה, אז הם הביאו דברים יותר יפים.

עכשיו, שתבין, כשאישה לוקחת, אם היא לוקחת בגלל שזה יפה,

יכול להיות שהיא לוקחת רק בגלל שזה יפה ולא בגלל הכיסוי.

אבל אם אישה לוקחת פשוט,

אז ודאי שיש סיכוי יותר שזה יישאר על הראש,

ואני מאמין שהיא גם לא תשאר עם הלבן תמיד,

היא תלך לקנות אחר כך, היא לא תשאר עם אחד.

אבל לפחות את הסטארט היא עשתה, ולשם שמיים,

עם בגד פשוט גם.

אבל היא רצתה להראות שהיא מוכנה לקבל עליה עול מצוות, וזה הדבר הכי חשוב בעצם זה.

זה, 1. 2. הזמנו עכשיו מארצות הברית, דרך ארצות הברית,

הזמנו עכשיו כיסוי ראש לנשים, בצבע שחור,

לבן ובז'

עם סמל של שופר החדש על הכיסוי ראש.

וגם כיפות עם הסמל החדש של שופר. וגם ציציות עם הסמל החדש של שופר.

ואני מקווה שזו תהיה הגנה גדולה לכל מי שיחבוש ויתעטף,

שטילים לא יראו אותו פשוט,

ידלגו מעליו, כי יש לו את הסמל של שופר עליו.

ארגון ז...

סיכוי הרבים גדול מאוד,

אם הוא מחובר, השם יגן עליו.

אמן.

עוד שאלה,

שכמה פעמים יצא לי לדבר בעניין כיסוי הראש,

ומכמה בחינות

שאלתי את עצמי באותו רגע, היה לי כמה הזדמנויות של עת רצון

לגרום לאישה,

ביחד ליד בעלה,

שתכסית הראש.

ואז פתאום שאלתי את עצמי, אמרתי ככה, בדרך כלל כבוד הרב מאמין שלא רק ברכה, אלא צריך גם כן לעשות מעשה.

אז אמרתי לבעל שתתחיל ללמוד, ולאישה זה,

ואז פתאום,

בזמן שאני מדבר איתם, שאלתי את עצמי, רגע,

אבל צריך לשאול את כבוד הרב, האם מותר להגיד את זה.

אז מה השאלה שלי?

בהזדמנויות שיוצא לי לדבר בחיזוק פלוני או אלמוני, או אם זו אישה שצריכה ילדים, או שזה לבעל שרוצה לפתור בעיות,

וכו' וכו', ולזכות לקרב אותן,

האם מותר להגיד בשם כבוד הרב, שהרב אומר שאם האישה תכסה את הראש ותלמד חצי שעה, זה מה שאני רואה לאחרונה, מה שהרב מדבר,

שערי תשובה,

והבעל ילמד בתענית דיבור שעתיים, האם בשם הרב מותר לי להגיד לזוג פלוני או אלמוני,

ובזכות זה השם יברך אתכם, ברכת הרב,

של כבוד הרב,

שהרב מחלק בעולם את הברכות האלה,

אם זה לפרנסה ואם זה לזרע של קיימא. שמעתי.

קודם כול,

אתה יכול לברך גם בשם עצמך,

כי אם אתה מזכה את הרבים,

אשריך, מי שמזכה את הרבים יש לו זכויות גם לברך. זה אחד.

שתיים,

כל אדם שעשה את זה לבד, גם בלי ברכה.

ואני יודע מהרבה אנשים שהעתיקו את מה שאתה אומר, ראו באינטרנט והחליטו לבד,

והתרפאו ממחלות לבד,

בלי ברכה.

זאת אומרת, אדם שמקבל עליו להכניע את עצמו לפני הקדוש ברוך הוא ומקבל את הגדרים האלה,

זה מועין לו מאוד. אם חסר לו עוד קצת זכויות, אז ברכה יכולה להוסיף.

ואם זו ברכה שמזכה רבים, עוד יותר. ואם זה המאמן של כלל הציבור, עוד יותר.

תלוי כמה צריך זכויות. אבל בסך הכללי,

גם אדם שעושה תשובה לבד,

אז הקדוש ברוך הוא מקבל אותו באהבה ובחיבוק חם.

זה אחד.

שתיים, אתמול אני הייתי בטיול בצפון.

חמישה אוטובוסים, ארגון שופר מוציא כל חודש,

ואנשים היו שם, הייתה שם אחת מראש העין, שהיא הייתה פעם רקדנית בענבל.

ואני בהיותי עובד קצת בראש העין, תקופה מסוימת, שש שנים רצוף הייתי שם יום-יום.

וברוך השם, העמדנו שם כל אלה ערב עד היום, למעלה מ-20 שנה.

ויש שם מאות, מאות משפחות של חוזרים בתשובה מאז.

אבל הם חזרו בתשובה, והאישה לא רצתה לחסות את הראש בגלל המקצוע שלה.

אז אמרתי לה שאסור לרקוד לפני גברים וכו' וכו', לא עזר,

עד שיום אחד נשברו לה רגליים.

בסדר, נשברו רגליים, גבס והכול, והחלימה.

ותמיד הייתי אומר לה, תשמעי, תכסי את הראש, תכסי את הראש, והיא...

עקשה, זה קשה לי, זה קשה לי, זה קשה לי.

לפני שנתיים היא מספרת אתמול שפתאום היא הרגישה כאבים בראש וסחרחורות וכל מיני דברים. בדיקה במכון מור, עשו לה צילום,

ובצילום מצאו גידול.

והיא פתאום אומרת, אני לא האמנתי, אז אמרתי, אולי אתם טועים, אולי צילמתם מישהי אחרת, אולי פה. היא אמרת, תכניסו אותי לחדר, והדוקטור והאחות

מראים לי תשקיף בדיוק,

ואומרים, הנה זה פה ופה, ואומרת, איך שאני רואה את זה, מי עובר לפניי?

הרב אמנון יצחק. מול הפנים ככה

אני נזכרת שהוא כל הזמן אמר לי, כסית ראש, כסית ראש, כסית ראש.

באותו רגע החלטתי החלטה, אני מכסה את הראש.

ואז, לפני הניתוח,

שביקשו ברכה,

היא קיבלה על עצמה כיסוי ראש, והיא אמרה לרופא, מייד אחרי הניתוח,

איך שאתה גומר וסוגר הכול,

אתה מחסל לי את כל הראש.

כל הראש.

וככה היה, וברוך השם, שנתיים מאז הגידול איננו, חלף ונעלם. היא עושה בדיקות MRI, ואין לה שום שמץ מזה כלל וכלל, אבל היא הולכת עם כיסוי ראש עד כאן.

מי שרוצה לראות אותה, יסתכל שידור חוזר מאתמול מהטיול, יראה אותה מדברת בעצמה,

למה לחכות שכיסוי הראש יגיע אחרי מצבים כאלה, ולא להקדים לפניכם ולהרוויח עוד הרבה דברים?

נשים רבות נושעו, נפקדו, התרפאו,

אין לכם מושג אפילו מה. הקדוש ברוך הוא מבקש חתיכת בד בעשרות שקלים, עשרים שקלים,

שמים על הראש, ושלום על ישראל. ובזה שהכנעת את עצמך לפני השם,

השם פותח לך את כל הדלתות שהיו סגורות עד אז.

למה?

כי אדם לא מוכן לעשות אפילו צעד אחד קטן, לכבוד השם.

אז אם הוא עקשן, גם בשמיים מתעקשים.

אבל אם הוא מתכופף, גם בשמיים.

השם צלך על יד ימיניך.

כמו צל, אתה מתכופף, גם הוא מתכופף.

אתה זוקף, גם הוא זוקף.

אז החוכמה להקדים להיות ראשונים,

ואז הקדוש ברוך הוא פוטר אותנו מצרות, מדאגות, ממחלות וממצוקות.

הבנתי אותך.

תהיה בריא כבודו.

עוד אחת?

כן.

לא?

אוקיי. הלו, הלו. לצערנו, בעוד כמה ימים מגיעה טומאה לארץ ישראל. הפאפא. בדיוק.

ואני גר בהר ציון, והוא מגיע להר ציון ליד הישיבה שלנו.

והבעיה היא שצריך אפילו, עכשיו שומעים עם ישראל,

שממש יש מזימה ברורה לתת לו חלק ממש ליד קבר דוד המלך.

והדברים, חס ושלום, מתחילים להתבשל מאוד חם. המזימה התחילה כבר בעבר,

ובלי לשאול אף אחד אישי. מי שייתן יד לדבר הזה,

פשוט מאוד הוא נותן מקום לעבודה זרה בארץ ישראל ונותן חלק מארץ ישראל.

לא התורה רק אומרת שאסור, שלא תהיה...

הם חניה בארץ ישראל,

אלא שאפילו להבדיל אלפי הבדלות, בן גורגור אמר ראש הממשלה הראשון,

שאין רשות לשום אדם בעולם, לשום ממשלה בישראל, ואפילו אם העם היהודי יחליט לתת חלק מארץ ישראל לגויים,

אסור לו באיסור גמור.

זה אמר אפילו בן גורגור.

ולכן, מה הבעיה? למה? מה ניבא?

הדברים, יש כמה חדרים שם של הישיבה שלנו שמדברים שרוצים לתת לו את זה,

ויש להם כוונות לא טובות לגבי ישו, ייאמר שמו, מכל הסיפור.

אז השאלה שלי היא ככה, מה התיקון שאנחנו בתור ישיבה שם, שהרב כנראה מכיר,

בהר ציון ישיבת התפוצות, מה התיקון של הישיבה שלנו,

ישיבה של בעלי תשובה, שברוך השם ממש משתדלים לקרב את המשפט הזה?

צריך להיכנס אצל הרב אליושי ולהגיד לו מה עצה לעשות

כדי לבטל את הגזירה הזאת או לא להיות שותפים בחלק בעניין הזה.

אוקיי, ועכשיו שוב פעם, הרב שאל, לא ברכה, אבל ברכה לעם ישראל, שהוא לא יבוא ושיתפטר לדבר הכי טוב,

שהטומאה לא תזיק, כי זה לא פעם אחת, גם פעם שעברה שהוא בא לארץ,

עוד פעם, אפילו לא נותנים לנו לצאת לשירותים,

סליחה שאני אומר את זה פה,

ממש, שב״כ בא אליי הביתה,

לא רק לי, לכולנו, לבחורים, חושדים בבחורים,

תזיזו את הפנימייה למקום אחר,

הם עושים צרות.

אני מסכים שיש קטרוג גדול על ישראל בשעה שהוא מגיע לפה, ומכבדים אותו בכבוד רב, 80,000 שוטרים ישמרו עליו וכו'.

אנחנו לא זקוקים לזה בעת הזאת.

אנחנו זקוקים.

זה קטרוג גדול. למה? אין רב בישראל שמכבדים אותו אלפית מזה,

לא מגדולי ישראל ולא מרבני ישראל ולא כלום,

אבל מגיע גוי, ערל,

עם כיפה לבנה,

פאפה,

ראש עבודה זרה בעולם,

ומקבלים אותו בכבוד גדול מאוד, כאילו משיח הגיע.

זה קשה ביותר,

אבל הקדוש ברוך הוא יעזור,

שזה סוף הקליפה,

ושנזכה לראות משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

אמן.

ראיתם את גוג ומגוג פה לפני שנכנסתי?

זה מה שהולך להיות.

אם אנחנו לא נתעורר וננצל את הזמן, חי, חי, חי,

ונעשה מת, מת, מת,

אז בשמיים הם קטריים, יגידו, הם בלאו הכי לא רוצים לחיות. הנה, נתנו להם חיים, מה הם עושים עם זה?

משחקים שש בש, דומינו, דוק,

נוסעים על טרקטורונים, הולכים לטייל, דגים, דגים, עושים ככה, נוסעים לטייל, מה הם עושים?

מנגל כל היום, מה הם עושים?

איפה הם לומדים?

איפה הם מתקרבים לקדוש ברוך הוא? איפה הם חפצים

להוכיח לעולם שהם עם סגולה, שהם בנים לשם? במה?

במה?

במה אנחנו מראים שאנחנו בנים של הקדוש ברוך הוא? במה?

הוא מראה שאנחנו הבנים.

למה?

האויבים יורים עלינו טילים,

והוא דואג שזה יהיה בשטחים פתוחים.

אז הוא עושה את שלו. מה אנחנו עושים?

מה אנחנו עושים?

תודה רבה.

כל אחד יושב בפינה שלו, בארבע עמוד שלו, מבסוט מהחיים שלו, יש לו סדר יום שהוא קבע לעצמו.

מה התורה אמרה, זה בשבת, אולי הוא הולך בית כנסת,

אולי פה ושם, קצת בחגים,

אבל מעבר לזה, זה טוב, בשביל מסורת, נחמד,

אבל מעבר לזה, החיים שלו,

זה אורח חיים כמו של גוי.

שום דבר לא מחייב אותו, לא מסגרת שמחייבת, לא שום דבר. במה אתה נבדל מן הגוי?

בברית.

בברית, נכון, אבל זה עשו לך, והמוסלמי גם עושה.

המוסלמי עושה בגיל 13. הוא צריך להסכים,

והוא עושה. אתה לא שאלו אותך, יכול להיות שאם היו שואלים אותך, לא היית מסכים.

אבל בגיל 8 עשו לך ברית, כל הכבוד.

בגיל 13 עשו לך בר מצווה,

ובגיל 22 עשו לך חופה,

ובגיל 78 יעשו לך חברה קדישא אספן.

אז זה עשו.

ומה אתה עושה?

מה האדם עושה?

מה אני עושה?

עשו לי.

מה אני עושה?

איך אני לוקח את עצמי מהבוקר ועושה?

מה אני עושה?

מה אני עושה לטובת עם ישראל? מה אני עושה לטובת השם? מה אני עושה בזה שאני סגולה?

השם קורא לי אתה הבן שלי, בנים אתם לשם.

ומה אני מוכיח לעולם שאני הבן שלו?

במה?

למה אתה לא יכול?

למה אם אתה קם בבוקר

והולך להתפלל בבית הכנסת, מעוטר בטלית ובתפילין?

כן.

עכשיו אנחנו יושבים פנים מול פנים.

אנחנו עכשיו בארבע עיניים ועוד שלוש מאות.

תמיד מה לשאול, אתה מבין?

אבל יש דברים שאתה אומר, ואני פשוט, מה הקטע שאי אפשר להפריע לך?

לא רוצים להפריע לך? הנה, עכשיו תדבר, תשאל מה שאתה רוצה.

אבל אי אפשר, אתה מבין? כי אתה נכנס לקטעים,

אלחומייני, ואנחנו העם,

אנחנו יכולים להתאחד. דוגמה, אנחנו יכולים להתעצבן. בוא נלך, נחליף לאיראן, נתעצבן עליו, נעשה.

אתה בא מצד שני, אתה אומר, יש בורא עולם, הקדוש ברוך הוא אומר לנו, בא.

אז אנחנו לא יכולים, כל העולם עכשיו.

ראינו פה בסרטונים, שהיו הסרטונים,

שכל העולם, אתה רואה, כולם... נגדנו, נגדנו. נגדנו, והכול וזה. אנחנו לא, הלכנו,

כמו שאתה אומר, אנחנו פשוטי העם, אתה מבין?

אנחנו לא יכולים נגד כל העולם. אנחנו יכולים.

אתה בא... אני אלמד אותך איך, אני אלמד אותך.

אתה עכשיו, נכון, אתה, עמנון, אני...

מה זה אתה...

אמנון, אני יודע מה זה אתה קרוב, אני יודע מה זה אתה מדבר לאנשים מהלב

אבל אנחנו לא יכולים, אנחנו...

זאת אומרת, אני קצת מתרגש, יכול להיות, יענו...

אם תשמע לי אתה תראה שאתה יכול לנצח גדוד של חיזבאללה בלי לעשות כלום, תקשיב

איך? תסביר, יענו, אני אלמד אותך, אני אלמד. אתה יכול ללמד, יענו, את הצבא,

אתה יכול ללמד את ה...

אני אתן לך דוגמה, אם הצבא עכשיו שלנו,

שמסוגל לתקוף, ראינו שהוא יודע לתקוף,

אבל הוא לא יודע להגן,

כי טילים עוברים על הצבא ופוגעים בקהל, נכון?

אם הצבא שלנו היה אומר, אנחנו יוצאים להילחם נגד האויבים בשם השם,

ואומרים, שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד,

אתה תלך בראשנו,

אתה יודע איזה כוחות ותעצומות היה נותן לנו, הקדוש ברוך הוא עושה בלבלה

בראש של כל הגויים שרוצים לנחם בנו?

היה נותן להם נירות אחד בשני, תבוא חרבם בלבם וקשתותם תישברנה. הוא היה דואג לזה.

אז אני יכול להגיד לך, יש את זה אצלהם,

יש את זה, אבל שאחד נלחם בשני ביניהם,

זה הכוח שהקדוש ברוך הוא,

ואנחנו רואים את זה מהצד,

שהם נלחמים אחד בשני.

נכון. עכשיו, למה הם יכולים להגיד אללה וכבור,

ואנחנו לא יכולים להגיד שמע ישראל לפני שאנחנו יוצאים למלחמה? כי אנחנו עם ישראל, כמו שאתה מגדיר אותו, אנחנו עם ישראל, יענו, צנוע, צנועים.

אנחנו עם ישראל. אם היינו עם של יהודים, לא ישראל, רק ישראלים. לא. אם היינו יהודים, היינו אומרים שמש. אולי אתה לא הבנת, לא ירדתי לסוף דעתך. עם כל החוכמה שלך, ואני, מה זה מעריך אותך,

ובאמת יענו, כל מילה שלך היא מילת קודש.

אמנון,

כן. אמנון,

יש לנו, אנחנו, יש לנו,

יש לנו הערכה.

באמת, אני סתם, מישהו הצמיד לי את הרמקול, ואני לא התכוונתי שמישהו יצמיד לי את הרמקול. זה מיקרופון, מיקרופון. זה מיקרופון.

אנחנו עוד בתקופת האבן, אז.

נכון?

אנחנו כבר בתקופת הפלסטיק.

עברנו יותר מזה גם.

בסדר, בוא נשאיר את זה לארבע עיניים. לא, אבל באמת, אמנון, אני רוצה להגיד לך, נו, באמת.

רק מה השם שלך שאני אדע? לא צריך, אתה לא צריך. זה צנוע.

אה? צנוע, לא מגלה. מוכר.

מה השם של כבודו?

אליהו שמעון.

הרב אליהו שמעון, כן.

עכשיו, באמת,

אני רק, אתה יודע מה? אני כל הזמן, אתה דיברת ואני...

מישהו הצמיד לי את המיקרופון.

או, יופי.

ככה אתה רוצה לשמוע? אין לו מה לעשות, אני שומע דרך הרמקול.

אני יודע שאתה, אני יודע שאתה תמיד,

שכל מי שישאל אותך שאלה, תמיד יש לך תשובה.

מישהו לא מת. זה אני לא יכול לחלוק עליך.

אשריך.

רק אם תשחרר לי קצת את העצמות,

והעצמות תדברנה.

טוב, כבוד הרב, אנחנו נמשיך איתך בארבעה. אבל לא, לא, באמת, אני רק,

דיברת על כל מה שקורה, על מה שצריך לקרות, ויראו בסרטונים,

מה שבאמת היה איזה סרטון, שאיזה גל כמו צונאמי מחריב את העולם,

וזה, ואנחנו,

אז מצד אחד אתה מסתכל, אם אתה רואה את הצונאמי,

אז כולם, אני באמת, באמונה שלמה,

אני אומר, מי שרואה את הצונאמי,

את הגלים האלו שמחריבים את ניו יורק,

כמו שדיברת,

אז אנחנו, עם ישראל,

חסיד, אף אחד לא, אנו הקדוש ברוך הוא איתנו,

לנו לא יקרה כלום.

אז באמת, אני רוצה, תענה לי על השאלה הזאת,

איך קורה מצב כזה?

שקורה אסונות בעולם, ואנחנו נשמרים מהם.

הקדוש ברוך הוא מביא אסונות על הגויים. ואנחנו לא חסינים.

הקדוש ברוך הוא מביא אסונות על האומות,

בשביל שאנחנו נראה מה עלול לקרות לנו אם לא נשמע.

זה כמו אבא שרוצה

לחנך את הבן שלו, אבל הוא לא רוצה לתת לו מכה בחגורה,

אז הוא נותן מכה על השולחן.

כשהוא שומע את הצליל

של החגורה בשולחן, הוא מבין, אוי ואבוי, אם זה יפגע בו.

אז הקדוש ברוך הוא נותן בסביבה שלנו מכות לאומות שראויים לקבל את העונש,

שנבין ונשכיל.

אתה מבין? מה יכול לקרות לנו אם לא נשמע.

אז לכן אני מציע שכדאי לנו להתחזק

ולשמוע בקול השם, כי הקדוש ברוך הוא עוזר לנו אפילו אם אנחנו לא ראויים.

ואם נהיה ראויים, על אחת כמה וכמה,

ולמה הוא מחכה? הוא מחכה לגאולה של עם ישראל, הוא רוצה לגאול אותנו. אלפיים שנה הוא מחכה לנו ואנחנו קצת ישנים בעמידה, אתה מבין?

אנחנו צריכים להתעורר

ולחזור בתשובה ולהחזיר יהודים בתשובה.

אם נעשה ככה,

שום אויב, שום מדינה, שום אומה לא יוכלו עלינו, וגם גוג ומגוג עם 70 אומות עולם

לא יוכלו לגעת בנו כהוא זה אם נעשה את רצון הבורא.

השם אומר, שובו אליי ואשובה אליכם.

אם תשובו אליי,

אתם תראו,

אני אשוב עליכם,

אני אגן עליכם,

כמו שהוצאתי אתכם מארץ מצרים ונתתי עשר מכות למעצמת על המצרים,

ככה אני אתן לאומות העולם.

רק תנו לי את הסיבה לעשות את זה. ומהי הסיבה?

תשובה.

אם ישראל עושים תשובה, מיד הם נגענים.

וכבר הבטיח התורה, אומר הרמב״ם,

שישראל בסוף גלותן עושים תשובה.

ומיד הם נגענים.

בדור הזה שאנחנו זכינו לחיות בו,

יש למעלה ממיליון בעלי תשובה בארץ ישראל בשלושים שנה האחרונות.

זה לא היה מחורבן הבית.

עד היום לא היה דבר כזה. ואנחנו הדור שראוי לגאל.

רק צריך להשתדל

עוד טיפה ועוד טיפה שכל אחד יהיה אכפת לו מעוד אחד.

אם כל אחד ייקח משימה,

להחזיר יהודי אחד תוך שנה,

אנחנו נהיה עוד מיליון תוך שנה.

אם נביא לקדוש ברוך הוא מיליון בנים תוך שנה,

אנחנו מיד נגענים.

זה אני מבטיח לכם. מיליון

בעלי תשובה נוספים תוך שנה, אנחנו מיד נגענים.

שאל אותי היהודי פה למה מתו בגלל שנאת חינם התלמידים של רבי עקיבא.

לא חלקו כבוד זה לזה. יהודי תלמידים מצוינים, חכמים, הכול.

אבל טיפונת

של אגו עצמי,

לא מפרגינים לשני, לא חולקים כבוד אחד לשני.

זה גורם לאסון כזה ש-24,000 תלמידים קדושים כאלה מתים.

אבל יש בזה גם סוד,

כיוון שהם לא הגיעו לשלמות של מה שמתבקש מהם.

הרי רבי עקיבא ריבם

אמר ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה,

והם בתור תלמידים שלו היו צריכים להגיע לדרגה זו,

והם לא הגיעו לשלמות הזאת.

אז דווקא בזמן הזה של ספירת העומר, כשעם ישראל התקדשו

לקראת קבלת התורה,

בייחן העם,

כולם היו בלב אחד,

בהסכמה אחת,

ואצלם היה משהו, פירוד.

זה היה העת שהיה קטרוק גדול,

והם היו צריכים למות זה אחר זה, בפרק זמן קצר, 24,000 תלמידים.

ככה מקפיד הקדוש ברוך הוא, עם אלה שהם בדרגה הגבוהה ביותר.

אבל זה לא סתם כך, יש לי קלטת שמסבירה את זה, הם היו גלגול.

24,000 תלמידים האלה,

הם היו גלגול. הגלגול הראשון שלהם התחיל אצל שכם בן חמור.

שכם בן חמור התגלגל אחר כך בזמרי בן סלו,

ואחר כך ברבייה עקיבא.

שכם בן חמור,

כידוע המעשה שלו עם דינה,

ואחרי זה זמרי בן סלו בא לתקן את זה,

ואז הוא נכשל עם המדיינית,

ואחר כך בא בתור רבייה עקיבא,

מאז הוא פרש מאשתו

והלך לשתים עשרה שנה ועוד שתיים עשרה שנה.

במקרה הראשון של שכם בן חמור חטא,

שמעון ולוי אחים הרגו את אנשי שכם.

אומר המדרש, כמה היו אנשי שכם?

24,000. 24,000 אלה הסכימו לשמוע בעצת שכם לימול את עצמם.

בגלל שמעלו את עצמם.

הם זכו לבוא עוד פעם.

והם היו אחר כך עם זמרי בן סלו, שהיה נשיא שבט שמעון.

הם היו 24 אלף שמתו אחר כך,

כשהחטיאו אותם בנות מדיין, בנות מואב,

כשהחטיאו אותם הם מתו 24 אלף משבט שמעון.

ואחר כך הם באו כ-24 אלף תלמידי רבי עקיבא,

שהוא בעצם גלגול של שכם בן חמור, שהוא היה זמרי בן סלו, רבי עקיבא, וה-24 אלף השכמים שהתגלגלו כשבט שמעון,

ואחר כך הגיעו כתלמידים שלו.

יש בזה עוד ביאור למה זה היה ככה,

אבל זה בקלטת אחרת, באריכות.

מכל מקום

נסתרות דרכי השם, אבל אצלו הכל הולך מדוקדק,

ואין מי שנמלט

אם הוא עושה מעשה שלא יעשה,

רק השם עשה חסד גדול ליהודים,

שנתן להם דרך של תשובה.

ברגע שיהודי חוזר בתשובה,

כי קרוב אליך דבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו,

אתה מקבל עליך תשובה, הקדוש ברוך הוא, אם התשובה האמיתית מוחק לך את כל העבר.

אתה כמו תינוק שנולד מחדש.

אין מתנה כזאת, זו מתנה לא הגיונית.

על פי שכל, זה לא נכון.

אבל זה מידת חסדו של הקדוש ברוך הוא,

שהוא דן אותך כאילו נבראת מחדש, כאילו החלפת את הזהות שלך.

כמו שאומר הרמב״ם, משנה שמו, משנה מקומו.

שלא יכירו בכלל, יגידו מי זה האדם הזה, לא יכול להיות. זה?

זה שמעון?

אני לא מכיר אותו, מה פתאום? ההוא היה ככה וקרה וקרה.

זה מישהו אחר.

זה רק חסד שהקדוש ברוך הוא עושה עם הבנים שלו.

ומי שמנצל את זה, כמו שניצלו את זה כמה יהודים הערב, אשריהם ואשר חלקם,

תבוא עליו ברכה, העתיד שלו לפניו.

העבר נמחק אם הוא מתמיד בתשובה.

וזה גן עדן בעולם הזה ובעולם הבא.

אלה שתי התשובות. נשאלתי פה עוד שאלה.

האם זה נכון שהרבנים מתערבים בשידוך?

מה דעתו של הרב?

ואיך נקבע המחירון?

ביטול שידוך עקב אי יכולת שלם,

האם נחשב כפספוס זיווג שנקבע בשמיים?

אז ככה.

אין לרבנים להתערב בשום שידוך?

אי אפשר לבדוק

בספרים אם מתאימים או לא מתאימים?

טיפש מישהו הולך לשאול שאלה כזאת, רבנים או מקובלים או בבות או במבות.

אם הוא הולך לשאול שאלה, תבדוק את השם שלי ואת השם שלה,

תגיד אם זה מתאים ובאיזה יום,

זה קשקוש בגרוש.

לא ללכת, לא להאמין ולא לשלם אגורה.

ממילא אם מישהו אמר שלא מתאימים, לא צריך לשמוע וגם לא מפסידים שום דבר,

צריך פשוט לבדוק

איך האישה, איך הגבר, האם המידות שלהם טובות, האם הם בית טוב,

איך הם מתנהגים, מה יודעים עליהם בסביבה,

לבדוק אם מתאימים,

האם יסתדרו עם החסרונות שיש בו כל אחד.

עם היתרונות אין בעיה להסתדר,

עם החסרונות.

אם הוא יודע שעצבנית אתה יכול לחיות איתה 50 שנה עצבנית.

אם הוא עצבני, את יכולה לחיות 50 שנה עם עצבני.

אם הוא קמצן,

או היא קמצנית,

הם יכולים לחיות עם אחת כזה ככה 50 שנה.

צריך לבדוק את החסרונות

והמעלות זה רווח,

אבל

צריך לבדוק מאיזה בית, מאיזו משפחה וכו', לא להתלהב,

לא מי שנראה טוב הוא גמתו מבפנים. אל תסתכל בקנקן אלא מה שיש בתוכו.

זאת אומרת,

אדם צריך לבדוק את זה בעיניים שלו ובבדיקה מסביב.

אבל לא רבנים ולא הוקוס פוקוס ולא שמות ולא מספרים ולא סגולות

ולא תיקונים ולא חצי תיקונים.

בלי כסף.

חינם.

כן.

אמרת שהקדוש ברוך הוא לא לוקח בן אדם עד שאנשים בסביבה שלו זה מגיע להם, נכון? נכון. כאילו אם הבנתי.

עכשיו תסביר לי את המצב הזה.

לפני חמש שנים אבא שלי נפטר,

טוב?

חזרנו בתשובה, אני, האחים שלי.

לפני שנתיים אימא שלי נפטרה.

אז איך,

לא יודעת, איך תסביר את זה? אנחנו חוזרים בתשובה. מה, יש עוד משהו?

זה אולי,

זה משהו שמאוד קשה לי להבין, ושמעתי את זה כמה פעמים.

צריך להבין, יש מי שנפטר בעיתו, ויש מי שנפטר שלא בעיתו. מי שנפטר בעיתו, זה אי אפשר להפסיק. איך אפשר לדעת?

אי אפשר לדעת.

זאת אומרת,

לדוגמה, הארי הקדוש נפטר בן 38. יש צדיקים גדולים שנפטרו בצעירותם.

זה לא אומר שזה בגלל חטא או משהו.

אז זאת אומרת, אנחנו לא יודעים.

אבל אנחנו צריכים להתפלל ולעשות כל מה שיש לאל ידינו בשביל לנסות למנוע עד כמה שאפשר.

פעמים זה בעיתו ולא יעזור כלום, לפעמים זה לא בעיתו וגם לא יעזור,

ולפעמים כן יעזור. תלוי.

אם יצרים מספיק זכויות כנגד הקטרוג שיש על אותה נשמה,

יכולים לבלום את זה, ובפרט שהגזרה היא נקראת גזרה ביתית ולא בדם.

אם הגזרה היא בדם,

אין כבר מה לעשות.

גם משה רבנו לא יכול לעזור.

אבל אם זה ביתית,

אז זאת אומרת, נותנים איתות,

ואם המשפחה והבן אדם עצמו, החולה או החולה,

מקבלים על עצמם תשובה, יכולים למנוע. במקרים כאלה רבים, השם זיכה אותנו לראות במו עינינו, אני מדבר על מספרים של מאות בני אדם,

ויש עשרות של סרטים כאלה בשופר, אתם יכולים להיכנס לראות,

כמה אנשים זכו לחיות אחרי שאמרו להם, עוד שבוע נשאר לכם לחיות.

אבל זה, כשזה ביתית, כשזה בדם, אין מה לעשות.

עכשיו,

אתם חזרתם בתשובה, ואני מאמין שהתשובה שלכם רצינית וכולי.

זה לא אומר שמי שחזר בתשובה, התשובה שלו היא קומפלט.

יש אדם שחוזר בתשובה, כל תשובה מקובלת באהבה. גם אם אדם חזר בתשובה על מצווה אחת,

החליט לקבל עליו שבת, זה גם תשובה.

אמנם תפילין הוא עוד לא מניח,

על זה הוא גם צריך לחזור בתשובה,

אבל זה גם תשובה.

כל דבר שאדם מקבל זה תשובה.

תשובה שלמה זה כשהוא עושה הכל קומפלט. לא, אבל עשינו הכל. אני לא אמרתי שלא, אבל

האם את יכולה לערוב לי לדוגמה שלא היה לשון הרע מאז שחזרתם בתשובה, לא שמעתם, לא דיברתם את יכולה לערוב לי שאין לכם איזה קנאה או שנאה למישהו עדיין עבר כזה או אחר אם זה מוצדק או לא את יכולה לערוב לי

שלא הלכתם רכיל וסיפרתם משהו שלא על פי תורה צריך לספר וכן הרבה דברים כאלה.

זה דברים שהשם יודע, אנחנו לא יודעים.

ומה לנו יותר מהתנאים הקדושים תלמידיו של רבי עקיבא

שבשביל שנאת חינם, קצת, לא נחלקו כבוד זה לשני,

מתו.

מה נגיד על זה?

מה נגיד על רבי יוחנן שהיה

אדם גדול

שכל התלמוד הירושלמי שלנו, שלו,

הוא הביא את הירושלמי, כן?

הוא בעצמו איבד עשרה ילדים בחייו.

הייתה לו טענה על זה?

לא.

הוא לקח את העצם האחרונה שנשארה לו מהבן האחרון והלך לנחם אבלים.

מה נגיד על אהרן, כהן גדול, אח של משה רבנו, שמתו לו שני בנים

ביום השמחה שלו שחנכו אותו להיות כהן גדול.

מתים לו שני בנים צדיקים

שהיו קדושים במשהו יותר ממשה ואהרון עצמם.

כתוב וידום אהרון ולא עוד אלא ששמח.

מה נגיד?

אנחנו יכולים להגיד,

תאמיני לי שהקדוש ברוך הוא לא עושה דין בלא דין,

וזה רק אחרי שהוא עושה את כל ההנחות.

דוגמה,

אנשים היום מחללים שבת, שבת אחר שבת,

עוברים עבירות, אוכלים מה שהם רוצים, מקללים, מצפצפים, עושים את כל העבירות,

כמה זמן אנחנו היינו מחזיקים מעמד אם מישהו היה משתמש בכוח שנתנו לו,

משתמש נגדנו.

אם אני נותן עכשיו לבן אדם בעבודה אצלי מכונית,

נותן לו פלאפון,

נותן לו משרד, נותן לו הכול,

וכל היום, מהבוקר כשהוא בא,

עושה, מעביר שעון,

ונוסע עם אוטו לטיולים,

דלק עליי, בלי רשות, מדבר בפלאפון, אלפי שקלים,

במשרד עושה עסקים עם אנשים אחרים, בשבילי הוא לא עושה שום דבר.

הייתי מחזיק אותו עוד יום אחד אם אני הייתי יודע?

לא.

יומיים?

ודאי לא. חודש? בטח שלא.

שנה, מה, אני טמבל?

בורא עולם נותן לבן אדם חיים, בריאות,

עיניים, שיניים, הכול.

מה הוא עושה?

אוכל נבלות וטרפות, מחלל שבת,

לוקח את כל מה שנתן לו, וכל יום משתמש עם זה נגדו.

והוא לא גומר עליו.

ומשאיר אותו עוד שנה, ועוד שנתיים, ועוד שלוש, ועוד עשר, ועוד שבעים.

איך זה?

אז איך יכול להיות שהקדוש ברוך הוא, אם לרשעים, נותן ככה,

על הצדיקים ומתנפל?

אלא זה רק עם חשבון מדוקדק,

בדיוק,

שרשעים מקבלים שכרם בעולם הזה,

וצדיקים מקבלים שכרם בעולם הבא.

לכן צדיקים מקבלים עונשם בעולם הזה,

כדי להשאיר להם שכרה מלא לעולם הבא.

בעוד שהרשעים מקבלים שכרם בעולם הזה ועונשם מלא לעולם הבא.

לכן אמר דוד המלך, איש בער לא ידע,

אוכסי לא יבין את זאת, איך בפרוע הרשעים כמו עשב,

בי יציצו כל פועלי העוות?

אומר לי, שמי דם עדי עד.

אז מקבלים פה ועונש שם.

אם האמא הייתה צדיקה ואבא היה צדיק,

מה הבעיה?

אז הם הלכו לגן עדן.

הלכו לגן עדן, יותר מובטח. אבא היה צדיק גדול. שהם לא היו.

לא, הוא היה אבא שלי. בסדר, ואם האמא לא,

אתם חזרתם... אמא חזרה בשלושה ימים לפני שהיא נפטרה. נפלא מאוד, הצלתם את חייה, את חיי העולם הבא.

ועכשיו שאתם בעלי תשובה,

אז אתם מזכים אותם.

למה? ברא מזכה הבא.

כל מעשה שלכם שאתם עושים היום,

אפילו שאתם לא מתכוונים לעילוי נשמה,

מעצם זה שאתם הבנים והבנות,

מזכים את ההורים כל הזמן.

כל מצווה שאתם עושים,

גם השעתיים וחצי שישבת פה,

עולה לזכויות שמה למעלה.

כל דבר שאת עושה ואחייך,

כל זה עולה להורים.

זה חסד שהקדוש ברוך הוא עשה,

שגם אם אדם נפטר ואפילו לא הספיק לעשות תשובה,

הבנים, אם הם הולכים בדרך התורה והמצוות,

מזכים אותו למעלה.

יש לי שאלה.

הבנת?

כן, תודה רבה. תהיי בריאה.

היה מקרה של מוות והריסה.

אני במקרה קרה לי מוות והריסה של הילד בן חצי שנה.

האם אני והאישה אשמים משהו בבת?

תראה,

יש לי אח צדיק,

קוראים לו הרב אורי יצחק,

ונפטרה לו בת

שלושה חודשים, גם בעריסה.

הוא לא שאל את השאלה שלך.

אני אענה, אני אענה.

אני אענה.

למה לא קמנו בלילה?

אם יש גזירה משמיים לפי חשבון,

אי אפשר שתקום בלילה ואי אפשר שיחזור שום דבר. כשיש גזירה משמיים לפי חשבון,

היא חייבת להתרחש, לא יעזור שום דבר.

אל תדמה אם הייתי קם, למה לא קמתי,

למה לא שמעתי,

למה לא שמתי לב שהילד כיסה את הפנים עם הסמיכה.

זה לא תלוי בך.

אם יש גזירה משמיים,

ככה זה קורה.

זאת אומרת,

ודאי שיש חשבון שלך, של אשתך ושל הילד שנולד.

הילד זה על גלגול קודם.

אתם

זה על גלגול נוכחי או קודם.

תלוי.

השם יודע על מה אתם חייבים.

אבל משפטי השם אמת צדקו יחדיו.

הוא יצא לעולם האמת נקי,

כי אם בזה הוא סיים את התיקון שלו, אשריו אשרי חלקו שהוא זכה.

ואתם, אם קיבלתם את זה באהבה ואמרתם,

ברוך דיין האמת,

תיקנתם גם אתם את מה שהייתם צריכים לשלם.

אם אדם, לדוגמה, לא חי עם איש...

כן.

אתם לא שלמים עם זה, אני אסביר. לא, לא, למה.

אני, אותו לילה, הילד הזה,

אותו לילה הוא שיחק הכי הרבה והוא ישן הכי מאוחר

אותו לילה.

עכשיו אני אומר, תראה, אני לא מאשים את האישה, זה בטוח,

אבל אני לוקח על עצמי, כגבר של הבית,

הייתי צריך לקום.

לא, לא היית צריך לקום. אם היית צריך לקום, היית קם. מן השמיים לא נתנו לך לקום.

אני אסביר לך דבר אחד פשוט ותבין אותו טוב.

אתה אז שמרת תורה ומצוות?

לא. לא. אני עכשיו, בשנתיים האחרונים... שמעתי. אני שואל שאלה נוספת. שמרתם טהרת משפחה? כן.

מה כן?

מאה אחוז?

כן.

כל מה שצריך?

כן. ידעתם את כל ההלכות? פשוט לא שמרתי שבת מכיוון שהייתי משחק כדורגל.

אבל ברוך השם, אני עכשיו שומר שבת ומתפלל.

אתה יודע מה העונש על חילול שבת?

לא.

תאונת דרכים.

סקאלה.

זה העונש הכי חמור בתורה.

זה על שבת אחת, פעם אחת.

אז אתה אומר פה כאילו עוון אבות על בנים? זה מה שהיא המשפט.

ככה אומר הרמב״ם. הרמב״ם אומר שאדם בעוון

שלו ילדים קטנים מתים.

אומנם הקטנים האלה מתים בשביל גלגול קודם שלהם,

אבל בעוון אבות בנים קטנים מתים, לא גדולים. קטנים, עד גיל 13. אבל מה הוא עשה בנאום?

הסברתי. הנה, הוא אומר בעצמו שהוא שחילל שבת.

הוא חייב על זה מיטה?

על כל שבת.

כמה שבתות אוכל ליל?

כמה פעמים הוא צריך למות?

אני מכיר השכר שחיים עד לפני ה... עניתי על זה שאלה שרשעים גדולים מקבלים שכר.

כי הם מאמינים בעולם הזה ולא בעולם הבא,

ולכן הם צריכים לקבל שכר בעולם הזה ולא בעולם הבא.

אז אתה אומר כאילו שאנחנו לא שמענו שבת, זה המקרה.

לא, זו רק דוגמה.

זה יכול להיות מעוד סיבות. אז אתה מחזיר אותי לאותו מצב, כאילו שאנחנו אשמים, אנו ההורים.

זה ברור, זה לא אתה רק ההורים האלה שמת להם בן בעריסה.

כל מה שקורה במשפחה,

במי שהוא נפגע,

זה מראה שהמשפחה לא יכלה לגונן על המקרה הזה.

אם היא לא יכולה לגונן על המקרה,

משמע שהם ראויים גם כן לעונש.

הרי אדם מצטער.

אם אשתו עכשיו נפלה למשכב והיא חולה,

הוא מצטער? הוא צריך לסעד אותה?

הוא צריך לטפל בה?

מי מצטער? גם הוא, לא רק היא.

אז למה הוא מקבל את זה אם לא מגיע לו?

הקדוש ברוך הוא לא ייתנה להיות חולה ושהוא יצטער עד שגם הוא יהיה ראוי לעונש כזה,

והוא יעכב את זה, הקדוש ברוך הוא.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא ממתין

עד ש...

אין רחמים יותר מזה.

תגיד איזה משפט יפה, שהאישה תהיה רגועה, היא יושבת פה.

האישה צריכה להיות רגועה.

ולהאמין שהקדוש ברוך הוא לקח את הנשמה בטהרה והיא

גמרה את התיקון, זה הדבר הכי

טוב שיכול להיות.

תודה רבה. יכול ילד לגדול,

להיות בן 18, יפה תואר, גבוה, חזק, חכם, הכל,

גיל 30-40, אבל על פי התורה הוא רשע.

למה הוא עובר על כל מצוות התורה הזו, הוא האריך ימים והכל,

וההורים הבסוטים שלהם בן, יכולים להתפאר בו,

אבל הוא ילך לגיהינום

אם הוא לא יחזור בתשובה.

בעוד שאם ילד בא לעולם,

אפילו, תקשיב, הוא היה בן 12 וחצי,

ואפילו כשהילד הקטן בן 12 וחצי, חילל שבת ולא שמר מצוות ולא כלום,

אם הוא נפטר בגיל כזה לפני 13,

הוא לא חייב,

כי קטן פטור מהמצוות, קטן עד גיל 13,

פטור מן המצוות.

אומנם להורים יש מצוות חינוך, הם צריכים לחנך אותו,

אבל אם ההורים לא חינכו אותו והוא עבר על המצוות,

הוא פטור,

כי עד גיל 13 הוא לא חייב.

אז ילד קטן בן שישה חודשים ודאי לא חייב.

מה הוא עשה?

לא עשה עוד כלום, הוא עוד לא יודע אפילו מה קרה איתו.

אבל זה לא עכשיו.

הנשמה הזאת הייתה כבר בעולם,

והיא באה עוד פעם לתקן,

כי אין סיבה שהקדוש ברוך הוא ייקח אחד,

הביא אותו ולא נתן לו להגשים את עצמו.

אין דבר כזה שהוא יברא אדם לריק.

אין דבר כזה.

אני, תודה כמו שאתה,

אבל באותו יום היו ארבעה בקריאות שילמה בטהרית.

הייתה לשפחה שהם שמנו שבת והכל.

כן.

אז גם לילד קרא את זה. אני לא אומר לך, אמרתי שבגלל שבת, אמרתי דוגמה, לכן שאלתי גם על

טהרה,

כי אם טהרה לא הייתה כמו שצריך, תשים לב,

תקשיב טוב,

זה כרת וכתוב, ערירים ימותו,

או שהם מתים מהילדים או שהילדים מתים.

לא, תודה לאל. אז אני אומר, אז יכול להיות

כמה סיבות, לא אחת,

אבל מכל מקום, ודאי שהייתם חייבים באותה שעה

מאשריכם שאתם מתחזקים בשנתיים האחרונות.

השם ייתן לכם להמשיך לעלות מעלה-מעלה.

תודה.

כן.

אומרים, כשאדם נפטר הוא מוסר את נשמתו לאל, נכון? שמה?

כשאדם נפטר הוא מחזיר את הנשמה שלו לבורא עולם.

נכון.

הוא מחזיר אותה, נכון?

הוא חוזר את אותו מט, כן. אוקיי. תכף תבין למה אני שואל את זה. יש מצב שאלוקים מחזיר לו את הנשמה?

בחזרה בטח.

כן. בגלגול.

בגלגול.

אז איך יש מצב כזה שנקרא גן עדן וגהנום?

יש מישהו שהיה בגן עדן או בגהנום שחזר עם הנשמה שלו

לעולם הזה והוכיח שיש גן עדן וגם גהנום?

בטח. בשביל זה יש אנציקלופדיה, קיבלת בחינם.

תעשה גלגול נשמות

בתוך האנציקלופדיה, תקבל כמה סרטים של אנשים שחזרו מעולם האמת לפה.

אם הם חזרו, אז השם לא לקח להם את הנשמה.

לקח. אם הוא לקח, החזיר להם? כן.

לא להם, לגוף חדש.

אתה, נגיד, היית בעולם, קראו לך יעקב.

לא היית בסדר, מאה אחוז.

עלית למעלה.

החזירו את הנשמה של יעקב למעלה.

חלק הנשמה המתוקן שהיה נשאר למעלה, זה נקרא בשורש הנשמה.

החלק הבלתי מתוקן יורד בגוף חדש, קוראים לו סלומון.

היית בעולם, סלומון הזה,

לא היה מאה אחוז, חמישים אחוז.

עלה למעלה,

התחבר החמישים אחוז ל-20 אחוז שהיו קודם, נהיה שבעים אחוז.

החלק שעדיין לא מתוקן ירד לרוג'ר.

נכנס בגוף של רוג'ר.

רוג'ר, אם תיקן הכול, הכול מחובר, הכול מצוין.

לא תיקן את הכול,

החלק המתוקן של עכשיו מתחבר לשורש,

מהחלק הלא מתוקן כבר לא בא בתור אדם, נכנס או בדומם, או בצומח, או בחי.

מי ישלים את התיקון שם, או בפעם, או ביותר.

וככה עד שישלים את הנשמה ותעלה למעלה.

הבנת?

כן. בבקשה, תשאל.

אם אפשר לעמוד, תודה.

רציתי לשאול את הרב לגבי בן אדם,

הקצב שהוא מתחזק.

זאת אומרת, ברגע שהוא מבין שיש אלוקים,

ומבין

שהתורה ניתנה בהר סיני, וזה הכול ברור.

ובאמת, מה הקצב התחזקות שבן אדם צריך לקחת? עכשיו,

לפני שאני אתן לרב לענות, אני כן שואל את זה על עצמי,

אני צריך עכשיו להתחזק,

אבל לפני זה אני גם אגיד,

שזה לא בדיוק מאפס,

כי לא גיליתי את אלוקים אתמול ולא שלשום.

זאת אומרת, זה משהו שבערך, אני יודע,

מעל לשנתיים-שלוש,

ותהליך של חזרה בתשובה זה משהו שהיה לי.

ואני הייתי כבר בכולל,

אני למדתי עם אברכים, אני הייתי שש שעות ביום,

עשיתי שלוש תפילות.

קריאת שמע,

לא קרה לי איזושהי טראומה בחיים,

אני פשוט חיפשתי את האמת

ומצאתי אותה.

עכשיו,

מאז שהתגייסתי לצבא היו רצף אירועים שפשוט לא הצלחתי לקום עד היום.

היום אני מרגיש סוג של לקראת צומת כזה, שאני

די קרוב, לפעמים אני מרגיש בקריסה נפשית, לפעמים אני לא מרגיש.

מהצבא פשוט,

זה התחיל בצבא, שקרסתי, ירדתי, ירדתי, ירדתי, עוד עשיתי שם הרבה כתבי שם, אבל גם משם השתחררתי.

אחר כך,

אחרי הצבא, אמרתי, אוקיי, זהו, עכשיו אני חוזר בתשובה.

קרה, מה שקרה, לא חזרתי. התחלתי לעבוד, ואפילו כבר, זו הייתה התקופה שהרגשתי, אולי אני מפספס משהו בעולם ההוא,

ואני לא יודע מה נכנס בי, אבל פשוט נתתי לעצמי לרדת עד מ' ט' שערי טומאה.

עבדתי בשבת.

יותר מזה, כאילו אין,

מבחינתי.

זה היה השיא של השיא, ועשיתי גם את זה,

ועכשיו אני עובד במקום,

כבר כחצי שנה,

שהקידום שם הוא כל כך קל, והכול הולך כל כך קל, וכולם משבחים אותי, ואיזה יופי, ואתה מקום ראשון בצוות,

והקידום בעבודה, והקידום, ופה ושם בניור.

יום-יום חושב, אם אני עוזב את העבודה, אין. אחרי העבודה הזאת, אין.

אני הולך לכל, אני הולך לישיבה. זו החלטה עמוקה

שעשיתי, ובגלל זה אני עכשיו שואל את הרב,

מפה,

האם אני, עם כל הידע שלי,

וכן, אני יודע מה זה הנאה רוחנית,

לא יכולים להגיד לי, תשמע,

יש אלוקים, זה לא הרמה שאני רוצה שידברו איתי.

האם אני עוזב את העבודה?

חוזר בתשובה. עכשיו, הרגע,

בבום, ואני לא ברמה הרוחנית. אני חושב שהרמה הרוחנית שלי כרגע היא כמו הכיסא הזה.

רמה רוחנית אפס.

כמו שנכנסתי לדעת, ככה אני כרגע, מבחינת רמה רוחנית, לא מבחינת ידע.

מבחינת ידע אני נקרע.

וזאת השאלה, מה אני עושה כשהידע שלי במזרח

והרמה הרוחנית שלי במערב?

האם אני חוזר בבום, או שאני כן אגיד לאט-לאט,

אבל כבר לאט-לאט גם לא קונה אותי.

וזהו.

אני אגיד לך.

אני במקומך הייתי בבום עולה ישר לישיבה

ולא זז משם. ואני אגיד לך גם למה.

כי אם אתה תישאר בעבודה,

אז הקידום יבוא בקלות, ואתה תתקדם יותר, ויפרגנו לך יותר, והמשכורת תעלה,

וכן על זה הדרך, ואז הסיבה לקום ולצאת מזה תהיה יותר קשה.

זה אחד.

שתיים, אם לא עכשיו, אם אתה היא.

זאת אומרת, אם יש לך את ההכרה הזאת כמות שהיא כרגע,

וזאת ההכרה האמיתית שלך,

אז צריך לתפוס אותה, צריך לתפוס את המומנטום, את הרגע. לפעמים זה עניין של שעה טובה.

יש לאדם שעה טובה, אם הוא תופס אותה, הוא מתרומם איתה.

אם לא, גם ההכרה הזאת תברח לך.

ואני מאמין שיהיו לך כאלה יציאות של הכרה כמה פעמים,

ולא תפסת אותם והגעת להנשיגת עד חילול שבת.

כי זה הפטנט של היצר הרע.

הוא לוקח את הבן אדם בקטנה עוד אחת ועוד אחת ועוד אחת, מרחיק אותו.

אם הוא מתחיל לרדת, הוא מדרדר את הבן אדם עד למטה.

כשאדם נופל למטה,

בשביל לקום להחזיק טוב,

הוא צריך ללכת לסביבה בטוחה כמו ישיבה בירושלים, לא כולל.

כולל זה טוב מאוד, אבל כשאדם כבר חסון,

אבל כי יש אוורור בין הכולל לחברה, למקום וכו'.

אבל אם אתה נמצא בירושלים,

בישיבה טובה,

ואתה שקוע בלימוד,

עד שאתה מתחתן, ואתה מוצא אשת חיל כמו שאתה רוצה,

עם עזר כנגדו,

כבר יהיה לך יותר קל לשמור את כל החיים,

כי תוך שנה-שנתיים כבר צאצאים, ותרצה לשלוח אותם תלמוד תורה,

ואז ממילא הם שומרים עליך, אתה עליהם, וכן הלאה.

אבל לכן,

היציאה לדרך, לא כסף, לא כבוד, לא קידום, לא בטיח.

אציל את חייך.

תודה.

בהצלחה.

איפה הבחור שרצה לשאול? כן. ערב טוב מאוד, הרב.

באיזה שלב הנשמה מתמזגת עם הגוף?

באיזה שלב?

אתה מתכוון בבטן של אימא?

אולי לפני.

הנשמה בבטן של אימא נמצאת חוץ לגוף,

ובשעה שהגוף יוצא, הנשמה מתלכדת עם הגוף.

כשהוא יוצא מהרחם?

על זה נאמר, בהילו נרו עלי ראשי.

מי יתנני כי ירחי קדם, אמר איוב.

מי יתנני כי ירחי קדם, זו תשעת הירחים שהתינוק נמצא בפנים. מי יתנני כי ירחי קדם, כי ימי אלוקה

ישמרני בהילו נרו עלי ראשי. נרו זה הנשמה,

שנאמר, נר השם, נשמת אדם.

בהילו נרו עלי ראשי, מעל הראש.

ואז כשיוצא מתלכדת יחדיו.

ומה לגבי הנפש?

נפש, רוח ונשמה זה יחדיו.

תודה.

תהיה ברור.

כן, שאלה למי יש.

כן. זוכר אותי הרב, אני באתי ממקסיקו.

כן, מתוק.

והפעם הראשונה שכבודו היה זה אצלי בבית.

נכון, פה, פה. רואים לי דוד בית-אש.

באתי לארץ דרך ספרד

ואמרתי לקפוץ קצת לראות את הארץ שלנו.

ואני רוצה שתדע שאני צמוד כל יום

לאינטרנט ורואה אותך ומוריד דמעות בסוף העולם לבד, בחדר לפעמים,

ומאוד מתרגש ממה שעובר עלינו.

אני 36 שנה שם בגולה המסריחה הזאת.

מת לעלות לארץ. יש לי ארבעה קטנים, ארבעה ילדים קטנים ועוד שלוש גדולים.

הגדול שלי נמצא עכשיו בספרד, שבוי עם איזה גויה,

והביא לי שני נכדים שהם לא נכדים שלי, לפי התורה, שאמרו לי שמה שבא מגויהו,

זה לא יכול להיות שאני סבא שלהם.

ויש לי הרבה מלחמה. קוראים לו ניסים באינדיאנה.

אבל מה שבאמת היום התפרץ לי,

אפשר להגיד, איזו הערה,

ואמרתי את זה לאחי,

שאני רוצה לבוא במיוחד

ולבקש מכבודו

בקשה אישית,

דבר שנראה לי חזק מאוד לקהל הזה ששומע, ובכל העולם,

אם כולם יכוונו,

זה יהיה קידוש שמים חזק מאוד, לפי דעתי.

אני מדבר על גלעד שליט,

שנבקש מכל הלב

שיחזור הביתה בלי שבויים.

הוא נמצא

אצל האויב, כולם יודעים,

וכמו שתמיד פה מבקשים, אצלך,

כל אחד מבקש ונעזר וקיבל.

נשים קיבלו,

נפקדו בבנים,

וראינו ורואים ניסים. יש פה קהל,

אני מאמין שיש פה אנשים שיודעים שזה קורה, בשביל זה גם הם באים לפה.

ואני מאמין שלקדוש-ברוך-הוא אין גבול. פה, פה. ואם אנחנו רוצים ומבקשים מבורא עולם שיחזיר לנו אותו הביתה,

זה יהיה קידוש השם הגדול ביותר בעולם,

שיחזיר במכה אחת המון המון יהודים בתשובה,

ברגע שהחילונים יראו את זה.

וגם הגיע לי,

כשהוא הלך לפאפה היום,

הגיע לי שמועה שהוא הלך ל... אבא שלו.

לא, למיקרופ הזה, איך קוראים לזה? כן, לפאפה, נו. לפאפה.

כן. אז שזה לא יבוא, הטומאה גם, שהטומאה לא תשתול.

אני מתרגש מאוד הרע, ואני לא יודע אם יצאו לי המילים הנכונות. אני מבקש סליחה אם נגעתי בנקודה מאוד עדינה,

אבל אני מאמין שאפשר את זה. עכשיו תראה מה אני עושה איתך.

אם הייתה לו אפשרות

לעזוב אותם ולחזור, הוא היה עושה את זה?

מי?

הבן שלי?

לא,

גלעד שליט.

אם היה לו אפשרות...

נחזור לפה לארץ, הוא היה חוזר?

בהחלט, הוא לא יכול. בהחלט.

אם היה לו קשה, הוא היה חוזר?

אני לא יודע מה לענות לך, הרב. אם הוא היה צריך לזחול להגיע לפה, בטח שיזחול. זוחל. בשחייה גם.

ואם הוא היה יודע שזה ייקח לו הרבה זמן והוא ירעב ויצמא, היה עושה? הכול, אני חושב. רק לא להישאר?

שם. יש לי גם הצעה, סליחה, אולי להזמין את ההורים שלו, אני לא יודע מי מפה.

ההורים שלו הלכו לכל כיוון, לנתניהו, למי הם לא הלכו?

שיבואו לפה.

אני היום ניסיתי ליצור אתם קשר. קשה להגיע, יש הרבה פילטר להגיע אליהם.

שיבואו לפה, שיבקשו, ההורים שלו. אני אגיד לך משהו. אנחנו נעשה פטנט. אני מקווה שהוא יעבוד.

אמן.

תשמע טוב.

אמן.

אתה עולה לארץ.

אינשאללה, הרב. אני לא רוצה לבייש את עצמי ליד כולם. אני חושב קשה, אבל, תשמע, תשמע.

נו.

הוא, אתה אומר, אפילו אם צריך לזחול, הוא יזחל להגיע.

אתה אין לך בעיה לעלות למטוס ולהגיע. רק במטוס אני יכול להגיע, אבל לאן אני אגיע? לאיזה אוהל? לאן אני אגיע? לא משנה לאן, העיקר לארץ ישראל, למשפחה, להורים. ההורים שלי שם, כולם שם. לא, לא, להורים. אברהם, יצחק ויעקב שנמצאים בחברון. הולך. רגע. בסדר. רגע.

הקדוש ברוך הוא רוצה את הבנים ליד השולחן שלו, כמו שההורים של גלעד שליט רוצים אותו ליד השולחן.

גם אבינו שבשמיים,

שהיווה את ירושלים למושב לו, רוצה את הבנים שלו קרוב לשולחן ולא אצל אומות העולם. אמן. אתה מוכן לתת לי עבודה אצלך?

אני מוכן גם לתת עבודה, אם צריך. אני מתחייב. מה שתגיד לי, אני אעשה.

רגע.

הולך. אני לא יודע מה המשכורת שאתה מקבל שם. אני לא רוצה משכורת, רוצה לחם, לאכול, בגד ללבוש. זה יהיה לך, אפילו אם לא תעבוד אצלי. זה הכול. זה, אין מה לעשות.

עכשיו, כמה זמן אתה לוקח על עצמך להגיע לפה עם המשפחה? חודשיים. חודשיים. בעזרת השם.

מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא ישחרר את גלעד שליט בזכות שדוד ביטש

משתחרר מהמקסיקנים ובא תוך חודשיים לארץ ישראל, למשפחתו. אמן.

תודה רבה.

כן, טוב משפחה אחת עולה לארץ בשביל זה ודאי שזו זכות גדולה מאוד שאין כדוגמתה להשיב בנים לגבולם ובזכות זה מידה כנגד מידה השם יעזור שישוב גם גלעד שליט למשפחתו בריא ושלם.

שלום כבוד הרב.

כן.

תיכף, תיכף, גברת, הוא מדבר, כן.

אומרים שבן-אדם רוצה להשיג משהו כמטרה חיובית.

כן. קודם כול הוא צריך לעזור לעצמו, אחר כך יבוא, כן, מה?

הוא קודם כול צריך לעזור לעצמו, אחר כך יבוא כאילו העזרה מלמעלה.

כן. עכשיו, בן-אדם באמת טורח, עוזר לעצמו, עושה הכול, אבל משום מה הוא רואה, כאילו, ככל שהוא עוזר וטורח, המטרה הולכת ומתרחקת ממנו.

עכשיו, מה בעצם מונע ממנו לקבל את המטרה?

מה אתה רוצה להשיג? תגיד לי, ומתרחק ממך.

לא, זה כל דבר יכול להיות, בין אם זה זיווג, בין אם זה, כל דבר.

אין דבר כזה מתרחק, זה רק מתקרב.

למה? עובדה שעשי זה לא. לא, אין דבר כזה. זה מתקרב, כי כל יום שעובר אתה מתקרב לזיווג.

עובדה שעשי זה מתרחק. עוד פעם, בן כמה אתה?

עשרים עוד מעט. עשרים. אז מה זה מתרחק?

מה רצית? התחתן בגיל 16?

עכשיו אתה עשרים?

לא, לא התכוונתי לזה. מה?

לא התכוונתי לזה.

אז למה התכוונת?

הבעיה שיש לך כבר, שאתה רוצה להשיג, אבל זה כאילו,

מה אתה רוצה להשיג? אישה?

אני אומר לך, זה כל דבר יכול להיות.

מה? משהו אחר. תדבר איתי על משהו אחר.

בוא נדבר על זיווג.

אמרנו את זה, כבר דיברנו.

אני מתמקד כאילו כרגע על הזיווג.

אין בעיה, נו. הזיווג, מה קרה? כל יום שעובר אתה מתקדם לזה.

לא טוב?

לא, זו לא הכוונה שלי.

זה אני יודע.

אני אשאל אותך שאלה.

בן אדם מתבגר ומתקרב למוות?

אני הבנתי את השאלה, אבל זו לא הכוונה שלי. לא את השאלה, את התשובה תבין.

אז עזוב את הסיווג, תן לי דוגמה אחרת.

אני לא יודע מה אני אגיד לך.

תראה, אתה רצית להתקרב,

לשאול שאלה, נכון? כן. איך הגיע לך מיקרופון?

פגשתי, הביאו לי. אז אתה רואה שאתה מבקש ואתה מקבל. מה אתה אומר שהקוראים לכל דבר מתרחק?

בקיצור, אתה צריך ברכה לזיווג, נכון?

האמת, עוד שאלה.

אה, עוד שאלה? בלי ברכה?

אם אפשר. אם אפשר. מה השם שלך ושם האמה?

יעקב בן אסיה.

יעקב בן? אסיה. אסיה?

כן. אתה בטוח? כן, כן.

יעקב בן אסיה, השם יזכה אותך לזיווג הגון מהרה

עם גברת אירופה.

כן.

עוד שאלה.

כן?

עוד שאלה יש לך, כן?

אני לפני איזה כשנתיים וחצי, אני צריך, אתה יכול לא לזוז, אתה מבלבל לו את המצלמה.

כן, שמענו. מה השאלה?

לפני כשנתיים וחצי חיוויתי תאונת דרכים

בוא נגיד שהייתי מתפלל כמו שצריך אבל אחרי תאונה כאילו איכשהו התחלתי לזלזל בכל תפילה.

אז מה אומר על זה כל הדבר?

למה? בגלל שהייתה תאונה אתה מזלזל?

מה אתה כועס כאילו על הקדוש ברוך הוא?

לא זה בא לבד כאילו.

אתה רוצה להתפלל כמו שצריך?

אני בטח.

מה זה נקרא שאתה מזלזל?

לא אומר בכוונה, כאילו.

לא אומר בכוונה זה גם כאלה שלא עברו תאונה.

כן, אבל אצלי זה, לא יודע. מה למשל? תנגיד אתה מתחיל, ה' שפתי תפתרו ויגידו ילדיך, מה קורה אחר כך?

מתפלל אבל בסדר. מתפלל?

כן, אבל לא בסדר. אתה בולה מלימוד.

מה לא בסדר?

לא הבנתי, מה לא בסדר?

אתה מתפלל, אתה לא מתפלל בסדר מתוך כוונה אמיתית. אתה רוצה להתפלל בסדר?

זה כן.

תיקח את הסידור, תשים את האצבע על המילים ותתקדם מילה-מילה, לא מהר.

תחליט שאתה חמש דקות מתפלל.

שים את האצבע ותגיד, ברוך,

אתה השם. תתקדם ככה,

אז תוכל להתכוון.

אבל אם אתה קורא בעל פה,

אפילו כשאתה רואה את האותיות,

אתה חושב על דברים אחרים,

אז המחשבה בורחת לך.

אבל אם תהיה צמוד לאצבע,

נהיה לך כאן.

זו עצה לא רק לך, לכל אחד.

מה אתה אומר על זה?

גם סבבה. אין פה הכוונה.

אין מה? אין הכוונה פה.

אתה מוכן לא להרים ולהוריד את המיקרופון כדי שאני אשמע פעם משהו?

מה אתה אומר?

כן, כן.

אז מה אתה מתכוון לעשות?

עם האצבע ללמוד?

להתפלל?

בסדר.

בעזרת השם. השם יזכה אותך להתפלל כראוי.

אם אפשר. עוד משהו?

אפשר תהיה חדפת עד השולחן אם אפשר לברך.

מאיר פלבא ניסן וכו' אלה? כן. בסדר, בעזרת השם. תודה.

כן, שאלה לידו יש. הנה שמה למעלה.

קודם כול, כשהיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה, להיפגש איתך, לעמוד ממולך ולשאול אותך,

לאחר 500 שידורים שראיתי באינטרנט,

ונגע לי מאוד ללב והוריד לי דמעות.

ורציתי להגיד שאתה הוכחת לי שהתורה שלנו לא נכתבה על-ידי בני-אדם,

היא נכתבה עם מעלה יותר, יותר, יותר גבוהה.

היא כל כך בנסתורות כתובות בכל מיני מצפונים בפנים,

שבן-אדם רגיל לא יכול לבד לכתוב דבר כזה ולראות למפרע להרבה שנים קדימה מה בדיוק יהיה עם עם ישראל.

ובפרט שהוא צריך לשלוט על כל ההיסטוריה העתידית מראש. נכון.

למעשה, אחרי 500 שידורים שאני ראיתי אצלך,

את הנסים והנפלאות שאתה עושה,

קשה לי להאמין שזה רק יד של אדם בפנים.

זה בכלל לא אדם, אני לא מסכים.

אני לא עושה שום...

הכל עושה הקדוש ברוך הוא. ברוך השם, אבל אני לא מצליח, אני גם אדם. יפה. אז יש לך מעלה הרבה הרבה יותר גבוהה. אני אגיד לך איך קונים מעלה.

נו. אם אדם מפקיר את חייו לכבוד השם יתברך,

אז הקדוש ברוך הוא משתמש איתו בשביל להשיג את המטרות.

זה קצת קשה לי. בדיוק, זה קשה להרבה אנשים, זה קשה לי. ולכן הם לא זוכים למעלה.

טוב, אני... אבל לא משנה, לאט לאט.

אנציקלופדיה קיבלת, אתה תתחיל, כשתתלהב שתראה יהודים חוזרים בתשובה בזכותך.

אז אני מאמין שיהיה לך יותר קל להתמסר עוד ועוד ועוד עד שתגיע להיות בעל מעלה.

אני רוצה לתרום עוד עשרה אנציקלופדיות.

או-או-או-או, איזה זכויות.

או-או-או-או-או-או-או-או, אשריך, אשריך, אשריך לחיי העולם הבא. להרצאה הבאה, לפסגת זאב.

כן. או,

אתה גם יודע איפה אני נמצא. לא, הכול, הכול, הכול. יפה. ומה שרציתי לדעת,

איפה אתה תהיה בשווייץ?

וואי, וואי, וואי.

אינצ'וריך. אינצ'וריך. צ'וריך. בדיוק, אתה יודע איפה?

כן, זה שם כזה מפחיד.

הכול מפחיד שם. משהו מקליקה מקליקה, משהו כזה.

אבל התפרסם באתר שלנו.

אוקיי. יומיים לפני אני בצרפת. כי לא כתוב בדיוק את הכתובת, רק כתוב שווייץ. נכון, אבל אני... זה לא מספיק לנו.

אני אכניס, אני אכניס.

אוקיי.

יש לי שאלה אחת, אפשר להגיד שתיים, אחת קלה ואחת קשה.

או, אתה גם יודע את התוכן, כן.

השאלה הראשונה שלי,

איזה שפה דיברו אברהם, יצחק ויעקב, שלמה ודוד?

לשון הקודש, כמו שאני ואתה מדברים.

מה אתה אומר?

כן.

דוד המלך, אם אתה לא יודע, כתבת תהילים בעברית.

זה אני גם יודע. אבל לא בעברית של בן-יהודה.

כן, לא, לא. אני שכחתי את בן-יהודה. הוא בכלל לא משחק תפקיד אצלי. כן, כן.

הבעיה היא אחרת.

הבעיה היא שאני שמעתי בברוקלין

מאנשים דתיים,

מבחורי ישיבה,

לעג,

ודיברו יידיש,

ולמזלם הרע אני מדבר יידיש פרפקט, יותר טוב מאשכנזי.

כן, פופו. ושמעתי לעג עליך שכמעט הסתרתי לבן-אדם.

שמה?

כמעט הסתרתי לבן-אדם. סתרת לו. סתרתי, כמעט, כן.

לכבודך, לכבודך. אשריך.

עכשיו, השאלה הקשה שלי יותר,

למה אני שומע באמריקה

שמי שלא מדבר יידיש הוא לא יהודי.

כן, הם לא יודעים אם הוא יהודי.

אני אגיד לך למה, כי הם מבינים רק יידיש.

אהה, אתה רואה את זה משמה?

טוב, זו המחלקה של ההבלים, אין מה לעשות.

אוקיי.

השם יברך אותך, אהבתי אותך.

גם אני אוהב אותך, אני מת עליך. תהיה בריא.

תודה רבה.

אני עכשיו הולך לשוויץ ואני מחזיר אותך איתי, שתדע.

חוזרים בחזרה הביתה. אם תצליח, למה לא? בעזרת השם. תן לי ברכה בבקשה שאני יכול למכור את הבית שלי באמריקה, בניו יורק

ולעלות לארץ עם פרנסה טובה.

שם ושם האימא.

יפת בן אסתר צעירי.

יפת בן אסתר צעירי תזכה לעלות לארצנו הקדושה בנקל לאחר מכירת

הנכסים ברווח טוב ולבנות בית נאמן בישראל ולחזור לאורחות התורה בשלמות.

אמן.

נהיה בריא.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

שמי איתן לוי ובעקבות טיפולי פוריות שאני ואשתי עברנו,

ילדה ואני העברתי לי, לילדה,

מה שלי יש, אני יש לי סרטן מהדס.

הילדה נמצאת עכשיו בגיל תשע והיא נמצאת בבית חולים במצב מאוד קשה ומדרדר.

היא גם עם סרטן והיא במצב כזה לא יכולה להסתובב בחוץ.

אתה שומר תורה ומצוות? עוד לא. אני שומר, אני מתפלל.

אתה שומר שבת קומפלט?

לא שומר שבת קומפלט, אבל כן מתפלל. אז בוא תקבל על עצמך דחוף ובהול לחזור

בתשובה שלמה גמורה גמורה. אתה הופך להיות חרדי,

חרדי גמור.

זה הסיכוי היחידי להיפטר מהמחלה, קודם כול.

הילדה גם אמורה לעבור ניתוח.

הילדה, רגע, רגע. האישה שלך לא הולכת בצניעות, נכון?

אין לה כיסוי ראש וחצאיות וצמנות.

תגיד לה שהיא תקבל על עצמה צניעות גמורה לרפואת הבת,

ואני אברך אותך ואת הילדה.

אתה מסכים?

בטח שאני מסכים. הייתי רוצה, אבל הילדה גם אמורה לעבור חוץ מ... עזוב את הילדה עכשיו. אני מדבר עליך ועל אשתך, זה הכול.

הילדה, אנחנו נברך. עכשיו אתה תגיד אם אתה מסכים לחזור בתשובה ולהיות חרדי.

לא דתי, חרדי, שומר את כל המצוות.

אז תשמע, כשאתה נמצא במצב כזה אתה חסר אונים, אתה לא יודע, אתה מאמין ולא מאמין, זה יותר קל, שואל, ותולה תקוות ברופאים, ותולה תקוות בדת ובאמונה. טלית בכולם, שואל שאלה, זה יותר קל מלהיות חולה או שזה יותר קשה?

אם היו אומרים לך, תבחר או להיות חרדי או להיות חולה במצב זה, מה אתה מעדיף?

ברור שהייתי מעדיף להיות חרדי ולא להיות חולה. אז מה השאלה? אין פה שאלה.

מה תפסיד, אני רוצה להבין? מה תפסיד?

אם תשמור תורה ומצוות קומפלט, מה תפסיד?

אין לי הרבה מה להפסיד, אני גם ככה נמצא במצב הזה. לא, אין לך מה להפסיד, רק להרוויח. מה תפסיד? נכון, אין לי מה להפסיד, כמו שאמרתי. אני נמצא גם ככה... לא, לא מפסידים את החיים כשחרדים. גם ככה אני נמצא במצב הזה. אבל לא מפסידים כשחרדים. חרדי זה לא עונש.

מי פה חרדי שירים את היד?

תסתכל, תסתכל כמה. למה אמרתי שזה עונש?

מה הספק? תראה כולם נראים עם חולצות לבנות יפה מסודרת. בשבילי זו מציאות, זה לא דרך חיים.

בטח זה דרך חיים. לא, זו מציאות. אני לא... אתה מאמין שיש בורא לעולם? מציאות בשבילי, בטח שמאמין. אז מה הבעיה לקיים את מצוותיו?

אני כן מקיים, אני כן שומר. אני לא חרדי. חרדי. אתה לא שומר שבת אפילו.

אני שומר בדרך שלי. מה זה דרך שלי? יש לא דרך אחת.

נכון.

זה הבעיה שמגיעים למצבים קשים בגלל שלא שומעים לקדוש ברוך הוא ב-100%.

אם שומעים לקדוש ברוך הוא ב-100%,

יצר הרע לא יכול לקטרג.

אבל אם לא עושים 100% הוא יכול לקטרג. תראה, אתה יכול לשמור על הרבה חוקים במדינה,

אבל אם עברת על אחד, תופסים אותך.

אם אתה שומר את כל התמרורים רק בעצור אחד לא עצרת, תופסים אותך.

אתה לא שומר הרבה דברים,

כי יש לך בדרך שלך. אתה נוסע בכביש, אבל גם על המדרכה,

כי יש לך דרך שלך. בשביל מה קנית ג'יפ?

נסוע גם על המדרכה.

נו, אז מה אתה רוצה, שהשוטר יתחשב בזה שיש לך דרך שלך?

יש דרך אחת אצל הקדוש ברוך הוא, לך ולי ולכולם.

אם תעשה את הדרך שלו,

תהיה לך הגנה.

מסכים.

תודה רבה לך!

מה השם?

מה השם? עוד דבר, עוד דבר, כבוד הרב, עוד דבר. עוד דבר, בבקשה.

עם כל הכבוד לדעת והאמונה,

פה הרפואה חייבת להתערב. לא, לא, עזוב אותה. עזוב אותה. הרפואה חייבת להתערב. שמעתי, אבל עזוב אותה.

הם שליחים.

אין מה לעשות, הם חייבים להתערב. תקשיב רגע, אמרתי שלא, הם שליחים.

גם אני שליח.

הם שליחים, גם אני שליח.

הם שליחים מטעם בית-חולים,

ואני אשריח מצד הקדוש-ברוך-הוא.

מה עדיף, אתה חושב?

תשמע, זה... תענה רק על השאלה.

זה חייב ללכת ביחד. אמרתי שלא, אמרתי שלא.

זה חייב ללכת ביחד. אמרתי שלא. אי אפשר להתפלל ליד בן-אדם שהוא עם ניתוח לב מעקפים ולהתפלל מולו והוא לא יצטרך לעבור ניתוח. אמרתי שלא צריך אותם?

שמעת שאמרתי שלא צריך אותם?

הוא בסדר.

רגע.

אבל יש מצבים שהם אומרים, אנחנו כבר לא יכולים לעזור.

שמעת פעם דברים כאלה שהם אומרים, תתפלל עכשיו? מעכשיו תתפלל שמעת דבר כזה?

שמעת או לא? כן. מה הם שולחים אותך להתפלל? מה עוזר?

הרי אתה אומר שבלעדיהם אי אפשר, נכון? והם אומרים שאיתם אי אפשר. לכן הם אומרים לך, לך תתפלל.

איך יכול להיות שהם מבינים יותר ממך,

והם אומרים שלרפואה יש מגבלה,

אנחנו לא יכולים יותר מזה. אוקיי, כשהם מגיעים לגבול היכולת שלהם ו... תודה. אז בסוף הם שולחים. למה לא ללכת מההתחלה לשם ולחכות עד שישלחו אותך אל העם?

נכון שעדיף לפני.

כן, לכל אחד יש את הגבולות של היכולת שלו. שמעת מתוק?

אני אראה לך תכף משהו בשביל שתבין.

אבל

תגיד לי את השם שלך,

בשם שלך.

אבל אני מבקש במלוא הבקשה בשביל שזה יתקיים ושיהיה לך את מירב הסיכויים

לצאת מזה אתה חייב להקפיד על מה שאמרתי

קומפלט

ושאשתך תהיה בצניעות

אם היא רוצה לעזור לבת בסדר?

שם בשם האמא

אני השם שלי זה איתן בן מרגלית איתן בן מרגלית והבת דניאל בת-עלז

דניאל בת-עלז תחליף לה את השם לא דניאל זה שם של בן אמרו לי את זה דניאל בן

דניאל בת-עלז

דניאל דניאלה בינתיים

בת-עליס

השם יזכה אתכם בזכות התשובה לרפואה שלמה מהרה ושיתקדש שמו יתברך אמן

אמן עכשיו אני אראה לך סרט קצר

מה קרה עם נסים-התותח?

בבקשה.

רציתי לשאול,

גדלתי בבית חרדי,

ואני שומרת את הדת כי ככה גדלתי.

אני רציתי לשאול מה אני

יכולה לעשות בשביל

להבין מה אני מקיימת.

אם את רוצה להבין למה מקיימים, בשביל זה יש את האנציקלופדיה,

וקיבלת אותה הערב, נכון? כן. אני מבטיח לך שאחרי שתראי שם כמה שאלות שמפריעות לך באמונה,

מה שאת רוצה לשאול תשאלי,

תקבלי תשובות, נבטיח לך

שאחרי שעתיים שתשבי מול זה לא יהיו לך יותר שאלות בחיים.

טוב, אפשר ברכה לאמא המאמצת שלי? כן, שמע?

שירה גלעד בת נאוה לינדה. שירה גלעד בת נאוה?

לינדה. הינדה? לינדה.

לינדה, תזכה לכל טוב, בריאות והצלחה, ותרווה נחת ממך וחופה בקרוב.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

רציתי לשאול, יש לנו פה בפסגה מאות ערבים שגרים פה בתוכנו. שמעתי, ובקניון הם מתערבבים עם בנות ישראל. נכון, ואני אישית, כשניסיתי אישית לדבר עם כמה מהם, קיבלתי נוקות.

אני לא מבין דבר אחד, איך בת ישראל מסוגלת

עם מי שהם אויבי ישראל, להיות בחיבור. אני לא מבין את זה בכלל,

אי-אפשר להסביר לי. מה עוד?

שאצלהם,

אם הבת שלהם תצא עם ישראלי, הם הורגים אותה, פשוט הורגים אותה.

הם קוראים לזה קדושת המשפחה.

זאת אומרת, ביזיון בשביל ערבייה להיות עם ישראלי,

עם יהודי.

ובנות ישראל,

שצריכות להיות הכי קדושות,

הכי צנועות,

מפקירות את עצמן לאויבי ישראל. איך אפשר? אני לא מסוגל לעכל את זה.

לא מסוגל.

יש לנו משהו שאפשר לעשות בשביל זה? מישהו צריך להבין,

אני לא חושב שעושות או לא עושות בכוונה תחילה.

אני מסכים שצריך להציל כל יהודי ויהודייה, אבל אני לא מבין איך זה מתחיל.

אם היא נפלה,

תודה רבה, תודה רבה.

אה, זאת אומרת, היא רוצה תשומי, כסף ומכונית.

אז היא מוכרת את חייה,

את עמה,

את מולדתה,

את משפחתה, את תורתה ואת אלוקיה ללכת

לאיש נכר, אויב ישראל.

ואנחנו יודעים גם מה התוצאות שמגיעות אחר כך למגורים אצלהם,

ומה עושים להם,

ואחר כך הן מבקשות עזרה שיצילו אותם, כי יצאו מי זה היה בשביל ההתחלה.

כמו שמושכים דג בחכה, שמים לו פיתיון, מה שהוא אוהב,

ואחר כך תוקעים לו את הכרס בתוך הפה, מושכים אותו לאן שרוצים וצולעים אותו במטבח.

זהו, שאת הדג בוחרים מבלי להסתכל עליו, ואת הבנות האלה הם אוספים טוב-טוב אחרי שהם מסתובבים סיבובים ענקים בקניון, ובודקים יפה-יפה מי מסתובבת לבד.

אמרתי, אשה לא צריכה להיות קלה-דעת.

ועודות בנות 15 לא יודעות את מה הן מוכרות. הן יודעות טוב מאוד. כשבגיל 18 הן בהיריון והוא מרביץ להן, אז הן מחפשות.

אני יודע, אבל היא צריכה להיות חכמה מראש. לא, היא טיפשה, היא בת 15. לא, היא לא טיפשה, כי ההורים הזהירו אותה, תיזהרי, זה ברור.

ואמרו לה, תיזהרי, מבחורים בכלל ומערבים בפרט.

ולמרות זאת היא מתפתחה אחרי מכונית, אחרי קצת כסף,

שטרות, בגדים וקשקושים.

כבוד הרב, יש הרבה הורים שאין להם אומץ להגיד תיזהרי מבחור תיזהרי מערבי. זה עיבוד לדעת.

עיבוד לדעת. נכון מאוד. השאלה היא איך אנחנו כעם ישראל מצילים את הבנות האלה.

אני מסכים. אני לא אמרתי שהפעולה לא טובה. אני רק אומר שיש לי תמיהה גדולה איך זה מתחיל.

איך זה מתחיל. זה אני לא מבין.

כבוד הרב, בוא נסביר לך איך זה מתחיל. דבר ראשון, הוא בא... לא, אני יודע. לא, לא, לא. הרבה פה ערבים נראים פה איך זה מתחיל.

הם נראים כמו יהודים, מדברים כמו יהודים בתעודת זהות. יש כוכבים היום, אין יהודי.

אף אחד לא יכול לראות אם בכלל הוא ערבי. זו הטעות של המדינה בכלל. שמעתי. קודם כול, בת ישראל צנועה, לא מסתובבת בקניונים ולא מחפשת כלום.

זו ההתחלה.

אחר כך צריך לדעת שיש סכנות שאורבות, וודאי יש מתחזים.

ודאי שהשמות שלהם כמו ישראלים, והם נראים ומתלבשים כמותם.

זה ברור,

אבל זה הפיתיון.

הרי גם גברים ישראלים לא כולם כשרים,

הרי זה ברור.

אבל אני אומר, מרגע שנודע לה

איך היא לא בורחת קילומטרים ועוזבת את האזור לתקופה שיניחו לה,

הרי הם לא מניחים לה,

ופה הסכנה, כי אחר כך היא הופכת להיות סמרטוט.

את זה אני לא מבין.

לא תמיד היא יכולה לעזוב את האזור, כי הוא כבר יודע איפה היא גרה. ההורים שלה לא יודעים שהוא אתה. יש משטרה. ההורים שלה לא יודעים. הם ההורים שלה ידעו. יש משטרה.

אני לא בטוח שהיא פוחדת מהמשטרה יותר מאשר מאבא שלה. יש משטרה קטינה. המשטרה לא עוזרת עם ערב. ניסיון. ניסיון ערבי. מתוק. מתוק. המשטרה לא מתערבת במקרים כאלה. אתם לא שומעים מה שאני אומר.

תלונה על פיתוי קטינה,

קטינה פחות מ-18 זה קטינה,

ועל זה יושבים בבית-סוהר ישר ישראלים וערבים.

פיתוי קטינה זה מעשה פלילי.

זאת אומרת,

זה לא משנה אם הוא פיתה אותה ברכב, בטובות.

לא משנה,

אסור,

אסור אפילו אם היא מסכימה.

אתה שומע?

אסור אפילו אם היא מסכימה.

אז אם יודעים לנצל את זה,

ואם יעמידו פה עורכי-דין או מתנדבים, לא צריך להיות אפילו עורך-דין,

שיודעים להגיש תלונה וללמד,

זה לא חשוב לדבר על זה, אבל זה איך. אין מה?

אין עורכי-דין.

אז אני אומר, אפילו אם לא יודעים,

מתייעצים איך עושים,

מגישים תלונה, מסבירים לילדה איך מגישים תלונה,

ובפרט שהיא לא רוצה, והוא רודף אחריה, ורודף אחרי חייה,

ולא לחשוש,

ותראה איך ממגרים לאט-לאט את התופעה.

כבוד הרב, רוב הפעמים היא פוחדת מההורים שלה יותר מאשר ממנו.

מה יקרה אם ההורים שלה ידעו?

אבל היא תהיה משועבדת בשפחה.

אז היא לא יודעת מי עדיף להיות משועבדת. אבל ההורים רוצים להציל אותה, לא עדיף. כדאי שהיא תקבל.

15. כדאי שהיא תקבל שתי סטירות מההורים ושלא ייתנו לה לצאת מהבית. אנחנו ניסינו להגיש תלונות בשם בנות במשטרה.

אם הבנות האלה לא באות ומגישות אותן בעצמן,

התלונה לא קיימת ולא יקיבה. נכון, אני מסכים. והבנות האלה פוחדות פחד מוות. אז לכן אני אומר, צריך לעשות מנגנון שידע לפעול בחום ולספק להם את החסר, כדי שיוכלו להתמודד.

אבל אם הן פוחדות שהן יישארו לבד בשטח,

וההורים עלולים לזרוק אותן מהבית או להכות אותן,

אז ודאי שהן לא ירצו להיחשף.

אבל צריך להיות חכמים איך

להסביר גם להורים וגם לבת.

זה מנגנון שצריך להיבנות.

את רוצה לעזור, הוא רוצה לעזור, עוד חמישה יהודים צריכים לעזור. יש ארגון שנקרא חמלה פה, בפסגת זאב. הכול טוב, יפה, אבל צריך שגם כל אחד מכאן שיודע שיש מקרה כזה,

יתייעץ עם רבנים, האם להודיע להורים או לא להודיע, אם להודיע לבת, מה לעשות, בהעצת רבנים,

להציל אותם בדרך כזאת

שהיא בלתי תלותית.

דהיינו, או לגשת לארגון

או לפעול באופן עצמאי על-פי הוראת הרבנים,

והם ייתנו עצה איך בכל מקרה ומקרה לנהוג. אין ברירה.

אחרת, אוי ואבוי, עשרות אלפי בנות כאלה כבר הלכו לאבדון.

כבוד הרב,

הם עובדים אצלנו, בקניון, כל החנויות כמעט עובדים ערבים. אני יודע, נשמה, אני יודע. בכל מקום עובדים ערבים. אנחנו צריכים לדבר עם המעסיקים שלהם, שיסיקו להעסיק אותם, כי זה מה שקורה לכל מקום. זה קשור, הרב. זה לא קשור. אני אסביר לך, כי לא רק בקניון הם נמצאים, בכל מקום, בכל מקום אני אומר. מתוק, אני מכיר איך הם עובדים, הם באים למכונית ומצפצפים והיא נוצצת,

והם יודעים לתת כסף.

הם פשוט מאוד ציידי נפשות.

לא מעניין אותם כלום, זו לא אשה לחיים,

זו אשה לתעלולים ולמשחקים. זה הכול.

ואם ילדה פתיה נופלת בחיקם,

שתדע מה יהיה בסופה. היא מאבדת משפחה,

את העם שלה, את הזהות שלה,

ואחר כך היא תצטרך לגדל גם ילדים כאלה, את המין, שיהיו אויבי מדינת ישראל והעם היהודי.

זה מה שקורה בסופו של דבר.

הרב, פעמיים הייתי בבית-חולים בגלל שהם תקפו אותי.

הגשתי תלונה למשטרה,

הראתי להם מי האנשים,

בגלל שהם משת״פים, המשטרה לא עושה להם כלום.

אותם אנשים הם

שמים פה בפסגה, הערבים, הקבוצה הזאת, הם עושים מה שהם רוצים, יש להם גם אונס של קטינה,

אונס של קטינה, והם משוחררים, זה לא שהם בפנים, הם משוחררים.

אתם לא יודעים לפעול במגובש, אני אסביר לכם.

מקימים צוות שלם,

יש מכתבים ששולחים לכל מיני מוסדות ולכל מיני גורמים. גם משטרת ישראל מפחדת ממכתבים שהמכותבים שלהם זה שר המשטרה, שר הפנים ואחרים,

מכתבים אותם, ועוד מכתבים, ולמבקר המדינה ולעוד מקומות,

ולא מניחים למשטרה, ולא יכול להיות שאחרי מעשי אונס יסתובבו אנשים חופשי.

אין דבר כזה.

נכון שלפעמים יש זלזול, נכון שלפעמים אין מספיק ראיות,

אבל מי שעקשן,

מרוויח.

במדינה הזאת צריך להיות עקשן.

מותר לנו עקשנים כאלה.

עקשנים?

פה, בתוך הציבור. אני מאמין שיימצאו כאלה שאם יסכימו,

אם יסכימו לעבוד ביחד. בוא, אני אעזור לך.

מי מוכן להירתם,

באופן זמני אפילו, עד שיקום משהו רציני, מסודר,

בשביל לראות איך

נפתור את הבעיה הזאת? כי מחר יכול להיות שזו הבת שלך או הנכדה שלך.

אף אחד פה לא מוגן,

כי הם עושים את עבודתם ללא לאות יומם בלילה.

מי מוכן שירים את היד, בעזרת השם? הנה, אני רואה כבר

שניים פה. מהנשים יש מי שמוכנה? הנה השלישית.

מי עוד מוכנה? מי עוד מוכן?

לא צריך בכוח להרים את היד.

לא, תשמע, מותיק, לא משתמשים בכוח, רק במוח.

אז לא יושבים בבעצר בית, הם משתמשים במוח.

אפשר להגיד הכול, אפשר להילחם בדרכים חוקיות.

לא בכוח, כי מפסידים.

החוכמה זה במוח.

אם יש חבר'ה שמוכנים לעבוד עם שכל,

אפשר לנצח כל תופעה,

אבל עם שכל.

יש רבנים חכמים שיודעים,

יש כאלה רבנים שיש להם קשרים עם עורכי-דין ואחרים.

אני מאמין שיימצא אחד לפחות שיהיה מוכן בהתנדבות תקופת מה לעזור או לכוון,

ואחר כך זה כל אחד ממה שהוא יכול להירתם למסור מידע.

זה הכול.

לגוף שיקום, יעשה את הפעולה.

הנה, האישה היקרה הזאת מוכנה לתרום את ביתה לטובת ההתכנסות והפעולות האלה.

רגע, אבל רגע, היו פה

חמישה שהצביעו, שתי נשים ושלושה גברים,

אבל תרשמו את השמות.

קח את העט רגע ונייר, תרשום את השמות,

שזה ימשיך, לא יישאר אצבעות רק.

יש עוד מישהו שמוכן?

אתה גם מוכן?

אתה לא חייב תמיד, אפשר גם תקופת מה?

מי עוד מוכן?

להציל את בנות ישראל זה מצווה גדולה מאוד.

מחר תזכרו, זה יכול להיות בבית אחר.

היום זה בבית כזה, מחר זה בבית אחר.

אם לא יודעים לדכא את התופעה הזאת ושהם יבינו שזה לא משתלם

אז הם ימשיכו ויצליחו יותר ויותר.

יש עוד מי שמוכן?

עכשיו אני מבין למה הרבה נופלות.

כי אין הרבה אנשים שמוכנים לעזור ולהציל ולכוון.

עזבי את המשטרה, אני מכיר אותה,

אבל אני מלמד אותך משהו.

משטרה לא אוהבת מכתבים.

כי על כל מכתב הם צריכים לענות.

וכשמתייקים ומתייקים ומתייקים,

יש אחר כך יותר בכיר שפונים,

ובסוף מוצאים אחד שמוכן באמת לטפל גם בהם.

משטרה פוחדת ממכתבים.

גם כשבאים לתחנה,

לפעמים הם אומרים,

תשמע, אנחנו לא יכולים לטפל, אלה דברים לא ברורים, זה פאפאפאפאפה, ומנפנפים את הבן-אדם.

חובתו של שוטר למלא תלונה,

אפילו שהיא שטות

הוא חייב למלא,

ואחר כך יש מי שידון אם זו שטות או לא,

אבל למלא הוא חייב.

ואתם מקבלים טופס

שמולאה תלונה.

וככה ממשיכים. מה קרה אחרי שבוע?

מה נעשה?

פונים למפקד המרחב וכן הלאה.

לא מוותרים.

אם תעשו ככה, תצליחו. דבר שני,

יש חברי כנסת,

אולי יש קשרים לאנשים מסוימים פה עם חברי כנסת מסוימים,

יש אנשים שהם אנשי ציבור,

אפשר לעורר, אבל אם זה רציני,

חמישה אנשים זה טוב מאוד, אבל לא רציני.

אז לכן המצב הוא כזה.

אנשים מפחדים, זו הבעיה.

תודה רבה.

אז מחר זה יכול להיות בבית אחר, ולמי תתלוננו אז?

אף אחד לא מוגן, שתבינו.

רק מי שיודע להילחם בחוכמה, יכול לנצח.

זה מאבק על הקיום שלנו.

בשבילהם

זו הצלחה שהן כדוגמתה, וזו משימה לאומית.

אבל אנחנו גם כן צריכים לדאוג שבנות ישראל לא ייפלו שולל אחריהן.

אנחנו צריכים לעשות חרם גם על חנויות שמעסיקים אותן. זה חשוב הרב. זה שמעתי. אם אתה יכול ומצליח, בבקשה.

אבל הם עולים להם כנראה יותר בזול, וזהו. זה לא נכון. היום זה כבר אותו דבר כמעט. אז אין שום סיבה שייקחו אותם. למה שייקחו אותם?

אז אין כוח עבודה.

נכון. נו, אז אם אין כוח עבודה, מה אתה רוצה, שהשני לא יפטר את העסק? יש מלא מובטלים, ואנשים לא רוצים לעבוד במקומות כאלה. אז לכן אני מסביר עוד פעם, יהודי יקר, אתה לא תשנה פה את המקום. אתה יכול לשנות רק את האנשים שיהיו ערניים וידאגו אחד לשני. זה הכול.

בבקשה, תגידי את הכתובת.

אז הנה,

הנה היא נותנת את הטלפון. אלה שמעוניינים, ארבעה,

בעזרת השם יתברך, ייצרו קשר,

תעשו ישיבה ראשונה,

אפשר להזמין איזה רב גם כן,

ולהתייעץ. אני מאמין שיצאו מזה רק דברים טובים.

מי שרוצה שיבוא אלי, שאני ארשום לו את השם שלו.

כן. אלה שהיו פה, הבחורים שהצביעו, הנה,

תודה רבה.

יירשמו אצלו,

ובעזרת השם אני מקווה שתצילו כמה בנות לפחות בהתחלה, וכשיראו שבאמת מצליחים

לא יפחדו,

לא יפחדו.

כן, שאלה נוספת.

נו, מי נותן לה מיקרופון?

אי-אפשר לא לצלם.

בבקשה. יש לי שאלה.

אני גם בחורה דתייה, שומרת מצוות. מה אתם?

אני בחורה דתייה, שומרת מצוות,

ואם אפשר לא לצלם.

אני שואלת, זה קיים בכל חברה דתית, דתית-לאומית, חרדית.

איך מגיעים למצב,

יש אנשים שגם, כמו ששמעתי את זה, בהרצאות של כבוד הרב,

פתאום יש להם איזושהי מסגרת של דברים שהם לא מוכנים לקיים. זה עזוב אותי, את זה אני לא מוכן.

ואני שואלת,

מי יותר קרוב לקדוש-ברוך-הוא?

אותו אחד שהוא חילוני מבית, ובחיים שלו לא שמע ילדו, ופתאום הקדוש-ברוך-הוא שלח לו איזה משהו,

או איזה מישהו שהוא דתי מבית, וחונך לאיזה שלוש, ארבע, חמש, עשרה מצוות, שאותם לא מקיימים.

זו שאלה אחת.

מי יותר קרוב זה מי שרוצה להיות יותר קרוב,

ואין בזה כללים.

פשוט מאוד, כמה שהרצון של האדם יכול להתקרב לבורא עולם, אין הגבלה.

אז אין הבדל.

אין הבדל. אדם יכול, מפי תחתיות,

משאול יכול לעלות למעלה,

ושבת עד השם אלוקיך להגיע עד כיסא כבודו יתברך.

כל אדם יכול,

ובין רגע, אפילו הפושע הכי גדול יכול בין רגע לצאת מהאפלה לאורא.

הבעיה זה כשאדם דתי,

אז הוא כאילו מנחם את עצמו ומסתפק כשיש לו כבר מצוות רבות,

וקצת הוא מרשה לעצמו לגלוס.

פה הבעיה.

אף פעם לא משתנים.

כאילו, אלה פנאטים, אלה משוגעים,

אלה משוגעים לזה וזה וזה וזה, ולא משתנים.

מי אומר על מי פנאטי?

לא משנה. זה יכול להיות בכל קבוצה.

שפתאום אדם מסמן לעצמו איזושהי טריטוריה, נכון, מה הבעיה? ואומר, את זה, את זה, את זה, ואת זה אני מקיים,

את זה אני לא מקיים,

ואז הוא יכול לגמור פה באמת 120 שנה. שיש נפגות שלא קיימת. החוכמה היא לא להתחשב בציבור.

ההלכה הראשונה בשולחן ערוך לא יבוש מן המלעיגים,

משום שהעצה של יצר הרע היא פשוט מאוד להכביר

על האדם חברים לא טובים

שיזלזלו בו.

גם אם בן-אדם מחליט לעבוד ברצינות,

גם כן אנשים מורידים אותו. למה? אם פוחדים, יהיה לו הרבה כסף,

הוא יוכל לעשות הרבה דברים, להם יש פחות,

אז הם אומרים, עזוב אותך, מה אתה עכשיו הולך לעבוד וזה,

מה, אתה עבד?

ואם אחד מחליט ללמוד ברצינות, אפילו בית-ספר חילוני

לומד ברצינות,

אז מה?

בוא תשחק, בוא תשחק. למה?

כי הוא יהיה מצטיין, והם יהיו טיפשים.

אז מה הם מחפשים?

אז הם מורידים.

מצד שני מעריך. בכל חברה יש מי שרוצים להוריד,

אבל אדם צריך להיות חכם

לעלות למעלה מעל כולם ולהוביל את האחרים ולא להיות מובל.

יש לי עוד שתי שאלות.

איך באמת מגיעים להתלהבות בעבודת השם? או שבן-אדם שהוא בעל תשובה והתחלה מתלהב, מתלהב, מתלהב, ואז זה עובר. התלהבות זה דבר טוב. יומיומית, שבאמת, הנה, לדוגמה,

יום אחת אמרה לי, שן עולה לי עשרים אלף שקל.

וכמו שכבוד הרב אמר, מה זה עשיר?

עיניים, שיניים, ידיים.

היום באמת מגיעים למצב כזה שאנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על דברים הכי קטנים, שהולכים, ששותים, שרואים, איך בסדר? התלהבות זה טוב, אבל התלהבות זה מלשון להבה.

להבה עולה למעלה, אבל אחר כך היא דועכת.

התלהבות זה לא מספיק.

צריך שאדם יגיע לשמחה בעבודת השם. עצם זה שאני כל רגע

זוכה לעשות את רצונו של הקדוש ברוך הוא,

אין שמחה יותר גדולה מזה,

כי אני פשוט יודע לנצל את החיים.

תראי, כשאני עושה מצווה, הרגע שעשיתי זה חי לנצח.

אני עושה עבירה, זה גם חי לנצח.

אני לא עושה כלום, אני מת.

אני מת.

כי אני לא עושה כלום, אני מת.

לקחתי זמן והרגתי את עצמי.

כל רגע שאני עושה מצווה אני חי לנצח. איך אני לא אשמח?

ראית פה יהודים כמה שמחו?

שעה, שעתיים, שמחו, נכון?

חוכמה להמשיך עם זה.

אני זכיתי, אני ממשיך.

עכשיו אני מחפש איזה מצוות אני עוד יכול לעשות. כמו שאדם מחפש לעשיר,

אוהב כסף לא יסבע כסף,

אוהב מצוות לא יסבע מצוות.

אני מבין שכסף ומצוות

זה לא דומה.

כסף זה זמני, 70 שנה,

מצוות זה לנצח נצחים.

מצוות עולות אתי למעלה, כסף נשאר לאחרים.

אני צריך כסף,

אבל בשביל שאני אוכל רק לחיות ולקיים מצוות,

זה אמצעי,

זה לא מטרה.

שאלה אחרונה.

כן. כל המושג של, לדוגמה, נשים שהן שופטות, זה לא עולה בקנה יחד עם רוח ההלכה. השאלה היא למה, לדוגמת דבורה, היא כן היתה שופטת.

על דבורה נביאה נאמר, כיוון שלא היה מי שהיה ראוי בישראל,

אז הם קיבלו שופטת.

זה היה לבושתם של ישראל.

היא היתה אישה חשובה מאוד, צדיקה מאוד,

אבל זה היה לבושתם של ישראל שלא יכלו להעמיד שופט.

אבל זה, מה ההיגיון ההלכתי?

שאל חלילה טיפשה. זה על-פי נבואה או חכמים.

אבל שופטת שמחליטה ללכת לבית המשפט פה בישראל,

או משהו כזה,

זה ודאי לא תפקיד של אישה. לא, אפילו אם היא היתה כמו ברוריה, שהייתה מאוד מאוד חכמה, והייתה מלמדת גברים, כן, בצניעות, מאחורי פרקוד, למה ההלכה בעצם לא רואה את זה בצורה יפה,

שאישה, אם את יודעת מה היה הסוף עם ברוריה, היית מבינה למה לא.

כן, שמעתי. שמעת. אז בקיצור, זה לא פשוט. לכל הנשים כך?

יש נשים מאוד חכרות. לא כל הנשים, לא כל הנשים.

אבל התורה שומרת על הנשים,

שלא יהיו כאלה שחס ושלום אחר כך ייכשלו.

אי אפשר ברכה לזרע בר קיימא, יעל בת גילה ומאור בן אסתר. יעל בת גילה ומאור בן אסתר.

מאור בן אסתר יזכו לזרע חי וקיים מהרה,

ויעשו את העצה שאמרתי ליהודי כאן.

בסדר? וזכו גוגו ליאיר בן מרים.

אמן.

תני לאישה שם מימינך. תודה.

ערב טוב לכולם.

ערב טוב.

בקו הזה לעילוי נשמתם של הנהרגים שחזרו ממירון, שלושת הילדים ושני האברכים,

לרפואה שלמה לאברך שנמצא בבית-חולים.

אמן, כן יהי רצון.

עכשיו הרב הרבה שואלים, אנחנו גם חוזרים בתשובה, אנחנו יודעים שהכול מאת השם,

שביום כל כך גדול של רבי שמעון בר-לוחן, שבו הוא נפטר,

גם נהרגו אנשים כל כך חשובים,

ואנחנו מכירים אותם מקרוב.

אולי כדאי לחזק את האנשים ולתת איזשהו עידוד

שגם צדיקים הולכים לעולם ככפרה על עם ישראל. אז אולי אפשר שהרב יאמר כמה מלים על הנושא הזה. אנחנו לא יודעים חשבון שמים,

אבל אנחנו יודעים שהיו גם כמה צדיקים, שאחרי ההילולה של הבבא סאלי, בלוויה,

נהרגו כמה צדיקים ביחד, ארבעה.

אנחנו לא יודעים את החשבון,

אבל אנחנו יודעים דבר אחד, שהחשבון הוא צודק מצד הקדוש ברוך הוא,

וממה נפשך?

אם הם צדיקים,

אז הם הלכו לגניידן,

ואם הם חלילה לא צדיקים, אז השם יודע למה.

אז מכל מקום אנחנו צריכים להבין שגזירת שמיים היא רק לטובה,

והחשבון הוא אלוקי,

משל אבא, אב הרחמים.

אנחנו צריכים רק להתעורר ולפשפש במעשינו,

ולא לחשוב שיש הגנה לכל אדם,

וגם אם אדם היה במצב

של התעלות רוחנית,

צריך לשמור על עצמו, כמו שנאמר,

שהרב שלהם בעצם הזהיר אותם,

אני לא יודע אם אותם אישית, אבל את כל אלה שנסעו בחזרה,

מי שעייף, שילך לישון,

שלא יישא כשהוא עייף,

כי צריך זהירות אחרי הילולה, שרוקדים ורוקדים ורוקדים,

וזה מתיש את הכוחות,

ולפעמים לא ערניים וכו', יכול לקרות אסון.

אני לא יודע מה היתה הסיבה,

אבל בכל אופן, אדם צריך להיות זהיר בכל מצב, כי ליצר הרע כואב מאוד שהרבה אנשים זוכים להתעלות,

והוא מחפש לתפוס אותם ברגע כזה.

מה לנו יותר מאהרון הכהן,

שבשעה שהוא זוכה להיות כהן גדול מתים שני בניו לפניו?

מה יותר מזה?

אז אנחנו יודעים חשבון שמים,

אבל הקדוש ברוך הוא

גילה כבר למשה רבנו לפני כן, בקרובי אקדש.

זאת אומרת שהם היו קדושים,

והתקדש שם שמים במיטתם.

אין אנחנו יודעים חשבון שמים.

צריכים להיות חכמים להשכיל ולדום,

כמו שכתוב, וידום אהרון.

אם אפשר לקבל ברכה לבעלי, שמואל רוג'ר בן סוזן.

שמואל רוג'ר בן סוזן. ברכה והצלחה ורפואה שלמה.

ברכה, הצלחה ורפואה שלמה מהרה. אמן.

וביתי סוזן מאבא טריבקה לזיווג להצלחה בלימודים.

אמן ואמן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

הקדוש ברוך הוא הביא אותנו פה לעולם בשביל שנעשה מצוות ונקבל שכר על משהו שלא נתבייש בו.

נכון.

רציתי לדעת למה הוא פשוט לא הוריד את הבושה והיינו מקבלים שכר בלי כל הכאבי ראש האלה.

זה לא רק העניין של בושה,

אלא זה גם עניין שאדם זוכה בזכות עצמו ולא אוכל חינם.

הוא לא רצה, הקב'ה הוא, לעשות מלאכים.

מלאכים יש לו.

אבל הוא יכול לעשות הכול.

אז הוא רצה לתת בחירה שאדם יבחר בין טוב לבין רע.

פירושו של דבר,

שאתה תעשה מרצון.

והבושה זה כלי בשביל שתוכל לבחור.

אם הוא יסיר לך את הבושה,

אז לא יהיה לך כלי לבחירה.

מה יעצור אותך?

אם תרצה לעשות עבירה,

גם לא תתבייש.

אבל זה לא עניין של בחירה,

כי הוא מביא לך שכר.

זה לא עניין של תעשה טוב או תעשה רע.

זה עניין שהוא מביא לך שכר.

אבל הקב'ה הוא לא רוצה לתת שכר.

הוא רוצה לברוא בריאה שתעשה את רצונו מרצון,

כמו שהוא בעל רצון והוא מחליט לעשות מה שהוא רוצה.

הוא רצה לברוא בדמותו, בצלמו,

בעל רצון שיכול לבחור מעצמו מה שהוא רוצה.

מלאך לא בוחר מה שהוא רוצה.

אם הוא היה בורא אותנו בלי בחירה והיינו מקבלים שכר,

אז הוא לא ברא מישהו בדמותו ובצלמו.

וכיוון שהוא טוב,

והוא תכלית הטוב,

הוא רצה לברוא בריאה

שתהיה הכי קרובה אליו

והכי דומה לו.

לכן, הוא נפח בנו נשמת חיים,

שנשמת חיים זאת היא חלק אלוקא ממעל,

ואז יש לנו רצון כמו שלא יש רצון.

מה זה רצון?

אני רוצה.

מה אתה רוצה?

מה שהוא רוצה רק?

אז זה כפייה.

האם יש לך אפשרות לרצות משהו אחר ממה שהוא רוצה?

בשביל שיהיה דבר כזה?

צריך לתת לך בחירה.

בחירה.

אז אתה יכול לבחור מה שאתה רוצה, נכון?

מה ימנע ממך לעשות עבירה?

למען תהיה יראתו על פניכם.

מהי? בושה.

הבושה זה הכלי שעוצר אותך מלעשות עבירות,

כיוון שאתה עלול להתבייש פה ואתה עלול להתבייש שם.

אז הוא נתן לך מנגנון

כדי שיהיה לך קל לבחור מול היצר הרע שמפתה אותך מאוד.

אז לכן הקדוש-ברוך-הוא ברא אותך הכי קרוב ודומה לו.

לכן צריך את זה. הבנת?

אם הרב יכול לברך את אלי בן-אילנה, ש... אלי בן-אילנה יזכה חזרה בתשובה שלמה. אמן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב, וואי וואי וואי.

יש לנו קושייה.

כן.

אנחנו מדברים על אדם וחווה. היו אך ורק אדם וחווה.

היו להם בנים, קין והבל, והיו להם אחיות תאומות.

אנחנו רוצים לשאול שאלה כזאת.

עוד אחת? לא, אם היו אדם וחווה.

עניתי.

רגע, כבודו, תן לי לנסח את השאלה.

היו להם שלוש אחיות והם חיו אתם, וזה חסד שעשה הקדוש-ברוך-הוא עם הבריאה כדי שהבריאה תתפתח. ולא היה אז איסור עריות,

לכן היו מותרים.

בסדר?

בסדר. כבודו ייתן לנו ברכה.

בהחלט.

רגע, רגע, לפני לעילוי.

אתה יודע על השיר, אנו, אנו, אנו, עבדו דקודשא בריחו?

אתה מסבך אותנו עם השיר הזה.

אני אתחיל ואתה תמשיך.

אנו,

אנו, אנו,

אנו, עבדו דקודשא בריחו,

אנו, אנו, אנו, עבדו דקודשא בריחו.

אנו, אנו, אנו,

עבדו דקודשא בריחו.

אנו, אנו, אנו,

עבדו דקודשא בריחו. מה השם שלך?

אני שמי ניר, כבוד הרב.

ניר בן?

בן תמר.

תמר.

אתה וכל החבורה תזכו לתשובה שלמה, בריאות והצלחה ונחת

וזיווגים הגונים.

אמן!

אנו,

אנו, אנו עבדו דה קודשו בריחו אנו,

אנו, אנו עבדו דה קודשו בריחו

המנגינה לא מתאימה לפעם הבאה תכין משהו יותר טוב מזה.

אנו, אנו גדי, מה אתה צוחק, גדי? תרד גדי, תרד גדי,

תרד גדי.

גדי הצלם שלנו, יא חביבי.

גדי, תרד סטאס, תרד סטאס, תרד סטאס.

אי וואי, תרד סטאס.

וואי וואי וואי, הצלמים המומחים, אשריך סטאס.

סטאס, אתה מוריד היום את הקוקו?

עוד לא?

הוא משאיר אותו לצרפת.

ואיפה, איפה, איפה רני? רני, רענן וובר, וואי וואי,

על המיקסר,

כל עם ישראל נהנה.

ואיפה ניב? ניב על האינטרנט.

איפה ניב?

ניב על האינטרנט.

כן? זה לא ניב. זה לא ניב.

זה ניב, כן?

ועכשיו נראה את זה שעשה תספורת של הוקוס-פוקוס.

עידן, יא חביבי. מחר קרחת, אם לא, אתה לא בא לעבודה.

כן. מאיפה גולן? גולן ברח. גולן ברח.

וגם אני.

לילה טוב.

תהיו בריאים, תצליחו.

איפה גולן?