מיקס 50 שאלות ותשובות חלק 44
- - - לא מוגה! - - -
האם זה נכון שהרב במקצוע שלו, או לפחות שלמד את הדברים, הוא עורך דין? זה נכון שאתה עורך דין? לא.
כי פשוט אמרו את זה בכמה מקורות, אמרו שלמד את העריכת דין.
לא.
לא.
שאלה שנייה, הרב, זו שאלה שנוגעת לשידוכים למעשה. שאלה שנוגעת לשידוכים.
נתקלתי במהלך חיפושים של שידוך,
במהלך התקופה האחרונה, אבל גם מוקדם יותר,
בכך שבאמת כל המשפחות כמעט וכל השידוכים, כולם מחפשים את הדולר על הפנים של המשודח.
זאת אומרת, יש מה שנקרא חומרנות גדולה מאוד מאוד, ולמעשה פוסלים בגלל מצב כלכלי ופוסלים בגלל המון המון סיבות.
איך לדעתך קרה דבר כזה כשלמעשה אי-אפשר
למצוא אפילו רמז ואילו הקל שביותר. אלה שבודקים את האנשים לפי הכסף, זה כאילו הם קונים סוסים.
מחילה, הרב. כשקונים סוס בודקים אם הוא חזק, אם הוא יכול לעבוד טוב לאורך זמן ושנים.
אתה מבין? בסדר, בסדר. אז תגיד מראש, אתה מחפש זיווג לא מהעורווה.
בסדר, אוקיי, הרב, אבל זה בבדיחותא, אבל עכשיו נדבר ברציני. אנחנו מדברים,
זה חוצה את כל המפלגות, זה חוצה את כל העדות. אני בדקתי את זה רשמית.
הרב,
הרב, אתה מבין, אז... מה אתה רוצה שאני אעשה? לא, אני שואל, איך הגענו למצב כזה? הרי אם אנחנו מסתכלים מבחינת תורה... אני לא עשיתי את זה. אין פה אף אחד שיכול לקום ולהגיד לי שבגמרא... יש, יש. לא, מחילה. יש, יש, יש. בגמרא פסלו בגלל שמישהו לא היה לו ממון?
יש אדמו״רים שהורו לחסידים שלהם להתחתן בחתונות צנועות ולא לחייב סכום כסף ולהתנות בזה? יש כל מיני כאלה שמשתדלים לעשות כלפי העדה שלהם, הצאן מרעיתם, מה שנקרא. כן. זה לא כולם,
וגם לא כולם שומעים, אף אחד לא מסכים עם השיטה הזאת. גדולי ישראל, כמו הרב שטיינמן ואחרים,
צוחקים על זה ובוכים מראה, והם גם אומרים שהם רוצחים נפש,
כי יש הורים שמתים בגלל שהם צריכים לשידוכים להשיג עשרות אלפי דולרים לכל ילד.
יש להם ככה, ויש כאלה שלא מחתנים בלי דירה וכולי, וזה רצח ממש.
האנשים מתמוטטים כלכלית ולא יכולים לשאת את החרפה.
שאין להם מה להחזיר, זה ברור.
לא, אני התכוונתי, אני התכוונתי. אבל גם אלה שבוחנים אותך בדולר, הם גם לא מבינים בסוסים, כי הדולר בירידה כל הזמן.
צריכים להסתכל עליך באירו.
כן. לא, אבל עכשיו באמת, אני שואל, בגמרא באיזשהו מקום, מה אתה רוצה ממני? הסברתי. כתוב, אני שואל אותך, בתור בר סמכה, כתוב באיזשהו מקום בגמרא שרב פלוני ורב אלמוני
לא לקחו או כן לקחו או משפחה כזאת לקחה או לא לקחה מישהו בגלל שהוא לא היה... אם אתה מכיר, תודיע לי.
לא, אני לא מכיר, בגלל זה אני כל הזמן אמרתי את זה. גם אני לא.
אז למעשה זה לא מוצדק, נכון? אבל כבר אמרתי את זה קודם, שזה סוסים. אז איך מתקנים את זה? איך מתקנים דבר כזה? צריך לעבור בית-בית ולהסביר.
איך קרה, אני שואל, איך קרה שבאמת נהייה חומרנות כזאת גדולה, ואפילו בעולם שהוא חרדי?
איך אתה מסביר את זה?
אין לי מה להסביר.
סוסים.
עוד שאלה קטנה. עוד שאלה קטנטונת גם. קטנה, קטנה.
כן, השאלה היא לגבי פעילות גופנית. לגבי התפיסה של פעילות גופנית ובריאות והכול. כן.
אם הגופני זה בשביל בריאות,
מה שנצרך זה מותר ונצרך גם.
כן, אני אישית לא רוצה להגיד שעשיתי מחקר מקיף,
אבל אישית בדקתי את זה בכמה מקומות. אוקיי. ראיתי שיש איזשהו סוג של בורות, אם לא להגיד את זה בצורה מעליבה. מה בסוף?
מה? מה בסוף אתה רוצה להגיד? שזה טוב להתאמן או לא טוב? לא, לא, לא, לא, לא.
ודאי שתלוי בנקודת מבט, אבל אני באופן עקרוני אומר שחסר מאוד ידע. כלומר, אנשים אוכלים הכול, שותים הכול וזה, הם לא מבינים שזה נזיק להם. אז מה אתה רוצה עכשיו? מה אתה רוצה עכשיו? לא, אני לא רוצה, אני רוצה לשאול. לא הבנתי, שנעבור עוד פעם כל בית ונסביר להם.
אני חושב שצריכים, הרבנים, בין העניין, יחד עם העניין הזה שגם אמורים לשמור על נפש בריאה ולשמור את התורה, צריך גם לשמור על בריאות הגוף וצריך גם לסבסד את המחירים של ה... הרמב״ם בפרק ד' בלכות דעות אומר את מה שאתה אומר אחרי שהוא אמר את מה שאמר ואתה העתקת משם. לא, מחילה, הרב, מחילה.
אה, זה היה מחקר עצמאי? מחילה, הרב, בתקופת הרמב״ם לא אכלו לחם לבן ולא אכלו סוכר לבן.
אכלו רק מקמח מלא ואכלו רק הכל טבעי וצריך. אני לא מסכים איתך, אברהם אבינו כבר עשה הכל עם סולת וסולת על הסולת של הסולת. לא היה...
אין לך לבן יותר מהלבן הזה. לא היה ריסוסים בכלל, לא היה ריסוסים. לא היה הורמונים שמזריקים לבהמות ולעופות. נכון, נכון, לא היה.
אז מה?
היה סולת, לושי, לושי ועשי וגוביר. לדעתי פשוט צריך להגביר את ה... אין שום בעיה, תוציא כל תרס, ובעזרת השם יופץ ברחבי הארץ והעולם,
וגם בכמה שפות.
תודה רבה לך, הרב.
אני רוצה להתייעץ במשהו אישי שמציק לי. אני גרוש, אבל תודה לאל, יש לי שלושה ילדים.
אני שומר שבת, והילדים שלי נמצאים אצל אימא שלהם במסגרת שהשבת רחוקה.
ואני רוצה שהם יבואו אליי, והם אומרים לי כל הזמן, משעמם לנו, אין אצלך טלוויזיה,
אתה כל הזמן עם החשמל, אסור לסגור, מה קורה פה, למה עשית ככה, למה עשית ככה.
ואני מצד אחד רוצה שיבואו אליי, ומצד שני נהיה לי מלחמה עם עצמי, בסדר, לא בסדר, זו צורה של חינוך. אתה בסדר גמור והחינוך שלך הוא מצוין, תתפלל שהילדים יחזרו בתשובה. אמן. תן להם אנציקלופדיה שלי,
תוכל להשיג אולי פה ואם לא דרך המשרד,
תן להם בחינם,
והם יראו שם סרטים, 400 סרטים עם מנוע חיפוש,
ויכול להיות שיחזרו, אם יחזור אחד יכול להיות שיביא עוד כמה.
תתפלל, תתייאש, תסביר להם. שם אתם רואים את הטלוויזיה, אבל בואו תראו פה מה זה יהדות,
בואו תלמדו מה זה הקדוש ברוך הוא, בואו תלמדו מה זה תורה,
אנחנו לא גויים.
בואו תלמדו עוד משהו,
תהיו פתוחים לכול, אתם הרי שם שוקעים בביצה.
בואו תצאו קצת, תתאווררו.
תראו, אפשר בלי לטרוח, בלי לעמול, בלי להתייגע.
אפשר לחיות חיים טובים ורגועים, מה הבעיה?
אין סכנת התחשמלות בשבת אצלי, תגיד.
זהו. אני יודע, בסך הכל הם ילדים קטנים, ואני יודע שזה הזמן הכי טוב להשפיע עליהם.
כשהם באים אליי ושרים שלום עליכם,
אני, גמרנו, אני יודע, אני, מה זה, אני... אתה נוסק לשמיים. כן. מאה אחוז, תלמד אותם שירים של תורה ויראת שמיים. תן להם, אולי יתחברו לזה דרך המוזיקה הזאת. תודה רבה לך. תהיה בריא. תודה גם אתה.
אני גמולי צה״ל,
ומאז שפרשתי מצה״ל התחלתי להתעסק בסיעוד בקשישים.
עכשיו, אני חלק מהיום בערבים הולך ולומד שיעורים ככל שאפשר, אבל במשך הבקרים אני ממשיך...
בתחום הזה.
אז כל אחד אומר לי שזה עבודת קודש, והשאלה אם זה, כי אני יודע שאומרים שהלימוד תורה לפני הכל, מה שנקרא.
השאלה אם זה בסדר או שצריכים להפסיק גם את זה וללמוד רק לשבת וללמוד.
אתה זקוק לכסף?
אני לא עושה את זה גם בשביל הכסף.
שמעתי.
הסיעוד שאתה עושה כמה שעות?
שעתיים, שלוש ביום.
שלוש פעמים בשבוע, לא כל השבוע. הם זקוקים לך אנשים שם? מאוד. ואם אתה לא תהיה, מה יעשו? יביאו מישהו אחר.
הבנתי. אתה מרגיש סיפוק מזה שאתה עוזר להם?
כן.
אבל אני מרגיש שהגיל עשה את שלוש שנים. שמעתי ואתה עושה את זה חסד, בשביל חסד?
לא, אני מקבל תגמול, אבל אני, ראייתי האישית זה יותר בשביל חסד ו...
זאת אומרת, אתה תוכל לחיות בלי הכסף הזה. בוודאי.
הבנתי.
אז אם אתה תעשה שעתיים,
ביתרת היום אתה תשתדל, כפי כוחך, ללמוד תורה,
אז יהיה לך תורה וגמילות חסדים,
ובזכות זה גם תנצל מגוג ומגוג.
תהיה בריא.
תודה. תודה. יש לי שאלה קשה, עצובה. היות שאני קשורה לארגון אפרת, אז רציתי לדעת לגבי ההפלות, שנשים עושות הפלות. מה הגורל של העובר הזה כשהאימא מחליטה לקחת את החיים ממנו? זאת אומרת, איפה...
החללים הבנו, ומלחמות הבנו, ושואה הבנו,
אבל מה לגבי העובר הזה שהיא החליטה לקטוע את החיים שלו?
אז מה ההסבר שלך לגבי זה?
איפה העד העליונה פה?
עוברים שנרצחים על ידי הוריהם הם למעשה גלגול שצריכים להגיע לעולם ולעבור את המצב הזה. כיוון שהם לא עשו ולא חטאו שום דבר, אז על מה זה בא להם?
על גלגול קודם.
ואפשר שזה כאלה שרצחו עובר גם כן.
אז כתוב שהם מתגלגלים,
והם צריכים לתקן את מה שהם עשו לאחרים.
אז מה המקום של האימא פה? אתה מסביר יפה איתנו. זאת אומרת, הוא היה אמור להיות... המקום של האימא, שהיא בחרה לעשות מה שאסור לה לעשות,
ובגלל שהיא רצתה לעשות את מה שהיא אמורה לעשות,
אז מגלגלים חובה על ידי חייב.
אבל היא חייבת על זה שהיא בחרה לעשות את זה.
ולאחת שבוחרת לעשות דבר כזה,
מביאים כזה כי מגלגלים חובה שמגיעה לעובר על גלגול קודם על ידי חייב או חייבת,
כדי שזה יצא לפועל.
התקבל עונש, והוא נהיה מתוקן.
ראית איך זה מסתדר יפה?
מסתדר רק כואב.
נכון, כואב מאוד, אבל מה לעשות?
זה החברה הרגילה את האנשים שזה כלום.
החברה משקרת לאנשים.
ומספרים להם שזה כלום, זה ריר, זה כלום, זה חתיכה, זה חתיכת בשר, זה כלום, זה עוד לא גובה, זה עוד לא כלום.
וצריך לדעת שבגיל ארבעים יום הילד כבר שלם ממש, גמור,
בכל איבריו.
וזו בעיה חמורה ביותר,
ולא יצאו נקיים מפה ההורים האלה.
שאלו את הרב קניבסקי מי שעשה כן, מה יעשה?
אמר כל, ודאי שלא הרופאים,
אמר שכל שנה באותו יום שבוצעה ההעפלה הם צריכים לעשות תענית צום.
הבעל והאישה כל ימי חייהם.
ואם הם לא יודעים באיזה יום זה היה, שכחו,
יבחרו יום אחד ויעשו אותו קבוע לעניין זה.
כמובן עם התשובה על המעשה גם.
אז זה לא כל כך פשוט הדבר הזה.
חמור ביותר.
שפיכות דמים.
אני מתפללת שלוש תפילות ביום וגם תהילים, אני קוראה את כל הספר תהילים, פעם, פעמיים, בקלי קלות.
עכשיו השאלה שנשאלת,
אני רוצה עוד יותר חזק להתפלל,
אבל אני הרבה פעמים קורא שאני מתפללת בנץ.
האם מותר או אסור?
להתפלל בנץ ודאי מותר, זו מצווה גדולה מאוד. אבל נשים פשוט לא באות, ואז אני מרגישה שאני לבד בעזרת נשים,
כאילו... אישה לא חייבת להתפלל במניין.
אבל איפה הוא קדיש ו... טוב מאוד, אם את רוצה לזכות אשרייך ואשרי חלקך. עכשיו עוד משהו?
כן.
היא דיברה על... אחרי זה נזכרתי.
כן. במשך שנים רבות, שבע, שמונה שנים, חלמתי וראיתי את אימא שלי, ואת סבתא שלי, ואת האחים שלי, והנפטרים, ממש כמו במציאות. כן. וזה מאוד מחזק מעניין הדת.
אין, זה לא סתם.
וזו הייתה מתנה נפלאה מהקדוש ברוך הוא. אכן. הייתה מתנה עצומה. כן. פתאום זהו, נגמר.
נגמר. אני לא חולמת אותם יותר.
איך זה יכול להיות?
כאילו,
היה לי כיף בחלום, הייתי קמה בבוקר,
יותר מהחוויות הכי נעימות והכי גדולות ביום.
פעם היה...
עשיר שבא אצל החפץ חיים ובכה,
אמר לו הייתי עשיר גדול מאוד,
עשיר מאוד גדול, חילקתי צדקות הרבה,
ועכשיו הקדוש ברוך הוא לקח לי את הכל ונהייתי עני.
מה אני עושה? מה אני עושה? התחיל לבכות, אני רוצה להמשיך לחלק צדקות, אני אוהב את זה, אני רוצה לחלק עוד צדקות.
אמר לו הקדוש ברוך הוא, עד עכשיו, אמר לו החפץ חיים, עד עכשיו הקדוש ברוך הוא נישא אותך בעושר,
ועמדת בזה מצוין,
עכשיו הוא רוצה לנסות אותך בעוני ואנחנו מקווים שתעמוד בזה מצוין.
הקדוש ברוך הוא נתן לך עד תקופה מסוימת מה שאת אומרת. איזה מתנה, מתנה נפלאה. ומה את חושבת שעכשיו זה פחות מתנה?
כאילו... עכשיו את צריכה להגיע לאושר. למה? עכשיו את צריכה להגיע לאושר בלי זה.
איזה כיף זה היה. נו נראה אם תגיעי לזה בלי זה.
זה החוכמה עכשיו.
אפילו הלכתי אליה לבית העלמין אמרתי לה אמא מה
מנע ממך לבוא אליי יותר מה מנע ממך. ומה הענת? תגידי לי, מה? מה הענת?
באמת אתה יודע מה זה הייתי קמה בבוקר וזה היה כל כך ברור כמו שמש זורחת.
רבותיי תפסיקו לחיות את העבר תתחילו לחיות את העתיד.
זה פה יודעים שיש בורא עולם יש בורא לעולם. יש בורא עולם גם בלי בית קברות. נכון. יש בורא עולם.
לא.
העמיתים שהיו באים והמסרים שלהם היו כל כך מדויקים.
רק אני לא מספיק חכמה.
המת בא במסרים של אדם עצום כמוך. ככה, שתיבדל לחיים ארוכים. אמן. אבל האדם, איך אומרים? נותנים אגוזים לאדם שאין לו שיניים. כן.
נותנים אגוזים לאדם שאין לו שיניים. פשוט המסרים הם כל כך ברורים.
אבל אחרי כמה זמן אתה רואה את הטעות שטעית ולא הבנת אותן. לא נורא. בעזרת השם. לגבי מה שהרב אמר בתחילת הדרשה, שהיה יפה מאוד לגבי שהקדוש ברוך הוא בוכה על הצער, ולמעשה מה שהבנתי מזה שהקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו נחיה כמו בימות המשיח, שנלמד תורה בעונג ולא מצער. רק עוונותינו גורמים לזה שאנחנו לומדים את התורה מצער ויגון, אז הוא בוכה על שניהם.
גם על זה שיש לנו את הצער בגשמי וגם בזה שהתורה שלנו לא כל כך מושלמת בעקבות זה, נכון? הבנת טוב מאוד. עכשיו, על זה יש לי שאלה,
אם כן, כאילו הכל זה יפה, רק דבר אחד ו...
לא מסתדר לי, איך זה מסתדר עם יעקב אבינו שכתוב שביקש ללמוד שלווה בשלווה וקפץ עליו רוגזו של יוסף, הקדוש ברוך הוא אמר לו לא מספיק שיש לך עונג בעולם הבא, אתה כבר עכשיו רוצה?
זו שאלה אחת לגבי זה.
עכשיו לגבי יהודה בן בטרה מה שהרב אמר יש על זה גם קושייה כי אם כל התירוץ הזה קודם כל הסברה הזאת עם יחזקאל שהחייה את יוצא אפרים זה סברה, יש עוד סברה זה לא ודאי אבל נגיד שנלך לפי זה
אז הרי אבותיו של יהודה בן בטרה הם לא היו בימי צלופחד, כן? לכן לא נמסרה להם המסורת
אבל יש גם הרבה דברים אחרים שהם לא היו גם בימי דוד,
בימי כל הנביאים רק הם באו, מתי הם באו? אחרי בית שני אז יש הרבה גזרות שוות שבכל תקופת התנ״ך שהם גם לא היו אז למה על זה הוא לא מתקומם?
כל מיני דברים שהיו על שמשון הגיבור למשל שהתכוון לרע או התכוון לטובה יש על זה כל מיני דיונים
גם אז הם לא היו אז אם ככה על הכל הוא צריך
להרש... שמעתי
ובכן קודם כל השאלה הראשונה ביקש יעקב לשבת בשלווה
זאת אומרת
הקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו נלמד בשלווה זאת אומרת שלא יעשה לנו כלום זה הכוונה
מה זה שלווה?
שנגיע למצב ששום דבר לא יטריד אותנו
מהצדיקים הגדולים
הם צריכים להגיע לדרגה כזאת גם כשיש להם טרדות זה לא צריך להטריד אותם
אם הם רוצים להיפטר מהטרדות ולשבת רק בשלווה בשביל ללמוד בלי שיהיה להם שום ניסיונות ושום טרדות
על זה הקדוש ברוך הוא אומר לא דייננה צדיקים
זאת אומרת יש חילוק בין שלווה מבוקשת שאנחנו מבקשים את השלווה לשם שלווה כדי שנוכל ללמוד
לבין האפשרות שהקדוש ברוך הוא רוצה שבכל מצב אנחנו נהיה במצב של שלווה
מה פירוש? גם אם יש צרות יש בעיות יש הכל אדם צריך להיות כמי שזה לא מטריד אותו בכלל ואם זה מטריד אותו וחסר לו
והוא מרגיש את זה אז זה בעיה
מצד שני אם הוא לא מרגיש אפילו את זה לקדוש ברוך הוא כואב
שחסר לו את מה שיכול להקל עליו כי באיזשהו מקום זה מפריע לו אפילו שהוא לא מרגיש זה משפיע כמו הדוגמה שאמרנו שאברהם עם עפרון זה גם משפיע אפילו ההתייחסות לבן אדם שמדבר איתך
שוני מהותי
הקדוש ברוך הוא מביא על האדם את הניסיונות אמרנו שאדם שלומד בדוחק מעלתו יותר גדולה
וכשהקדוש ברוך הוא מביא על אדם דוחק אז הוא מביא עליו את זה כי ככה הוא רוצה והוא יודע מה טוב בשבילו
רבי חנינא בן דוסא לכאורה היה לומד יותר תורה כביכול אם היה פחות בדוחק ובעוני נכון?
ואף על פי כן עם כל זה הוא הזיק את כל העולם כולו שכל העולם ניזון
וכל העינוגים והעידונים שהעולם קיבל היו בזכותו למרות שהוא אכל רקב חרובין כי הוא לא הרגיש בכלל בעניין.
זאת אומרת אם תגיע לדרגה כזאת אז אתה תהיה במצב של שווה גם זה וכשרצה רבי להשלים לו את החסרון שלו לעולם הבא אז אשתו אמרה לו אתה לא יכול הוא למד תורה בדוחק אתה התורה שלך הייתה מתוך שלווה
אז יש הבדל בין תורה לתורה איך היא נלמדת ותלוי גם איך ההרגיה של הבן אדם
האם הוא מרגיש שהוא חסר או לא אתה יכול להיות גם מאוכלי המן אפילו שאין לך מן
אם אתה מרגיש שאתה לא חסר לך כלום
כמו שאוכלי המן לא היה חסר להם כלום
יש אדם בעולם הזה שמידת ההסתפקות שלו גדולה שהוא לא מרגיש שחסר לו משהו
אז טייפלר אמורים עליו אף פעם לא אכל אוכל חם
הכינו לו חם ועד שהוא ניגש לאכילה זה כבר היה קר
כי תמיד עוד רגע עוד רגע עוד רגע עוד רגע לא יכול לעזוב את הספר
אז זאת אומרת לא חסר לו כלום אנחנו צריכים להגיע למדרגות כאלה
וגם אם לא נגיע הקדוש ברוך הוא בוכה עלינו למה לא הגענו?
כי הוא יודע שאנחנו יכולים היכולות שלנו הן גדולות ביותר
לעניין היישוב השני של הקושייה שלך
נכון לא כל דבר צריך לעבור גם במסורת
אבל במקרה הזה המפלפל פה רצה לפלפל ולומר שבעצם יש שוני כדי ליישב את הדבר מה קרה שפה פתאום אנחנו שומעים
שיוצאים בטרוניה כזאת עד כדי דיבורים כאלה
אז הוא מצא נקודה אחת שיכולה להאיר את העיניים
שמה שעבר במסורת אצל זה לא אצל זה
במקומות אחרים יכול להיות שיש מסורת ויכול להיות שאין מסורת
אבל שמה לא היה את הסיפור הזה שהם היו חסרים
כאילו לא ידעו בכלל מה הסיפור הזה
אז צריך לבדוק שמה
את הסיפור למה שמה לא יצאו ולמה לא אמרו, מה החילוק ומה השוני
אבל בסך הכללי במקרה הזה הדבר הוא יותר ברור, הוא אמר לפי מה שהוא אוחז, אין לו מסורת על הדבר הזה, והוא אומר למה לדרוש דרשה כזאת שיכולה להוציא גנאי על אדם
אז לכן הוא אמר את מה שהוא אמר אבל מכל מקום בשביל ליישב את הדבר הזה כי לא מצאינו במקום אחר טרוניה כזאת
אז המפלפל פה בגנא דפלפלה מביא את התירוץ הזה ליישב, הוא אומר נראה ליישב אפשר תמיד להקשות עוד קושיות וליישב ולהתפלפל, יש לי על זה עוד כמה קושיות אם תרצה אבל להנות ככה,
לטעום טעם של פלפל חריף קצת אז נחמד מאוד להביא ממקום למקום וכולי
נכון, ואז מה?
נכון, נכון,
ואפילו פנינה גם התכוונה לשם שמיים ונענשה בחונש גדול גם מי שעושה דברים לשם שמיים, אם לא עושה אותם כמו ש...
מה פירוש למה?
הוא הסביר את עצמו, הוא אמר לו במפורש, אם התורה הסתירה
למה אתה מגלה.
ואם טעית בדרשה אז למה אתה אומר דבר גנאי על צדיק?
זה מה שהוא הסביר, הוא הסביר פשוט.
אין ראוי להגיד על צדיק במקום שהסתירו ממנו ובמקום שיכולה להיות טעות. למה בן אדם התמיד אומר ככה?
לרבי עקיבא יש את ההסבר שלו למה הוא אמר,
לרבי יהודה בן בטירה יש את ההסבר מה הוא אמר,
אבל איך זה מסתדר ששניהם לא אומרים אותו דבר?
זה היה לו מסורת וזה לא היה לו מסורת.
זה התירוץ של המפלפל.
כל הגדולים שלמדו לא בדוחק. הערי הקדוש במקרה למד בדוחק, בדוחק גדול.
והוא היה נעדר שבע שנים מביתו
ועוד שבע שנים.
שבע שנים שהוא למד ביער לבד
ויהיה ברק שישי שבת
ושבע שנים שהוא למד עם אליהו הנביא.
ולא היה לו זמן לעידונים,
הוא לא אכלה בפלימאן. אבל היו בגמרא אנשים מאוד עשירים. היו עשירים כמו רבי למשל שזכה לשתי שולחנות,
נכון,
אבל כשהגיע המבחן שהוא רצה לתרום מהזכויות שלו שיחסרו לרבי חנינא
בן דוסה
או לרבי שבעון בן חלפתא לפי גרסה אחרת
אז התוצאה הייתה שאמרו לו לא חביבי והוא הודה על זה.
התורה שלך לא שקולה לתורתו של רבי חנינא בן דוסה או רבי שבעון בן חלפתא שהיו עניים מרודים והם למדו בדוחק ותורה כזאת אין להשוות שהרי למדנו שתורתם של רבי יהודה בר אלעאי ותורת משה ויהושע
זה נקרא שקר החן לעומת רבי יהודה בר אלעאי שזה מתלמידי התלמידים הרחוקים של משה רבנו.
אז אתה עושה קאנטריגדיקט זה הפוך כאילו השם רוצה המן רוצה שתלמד עם המן רוצה שתלמד בעונג מצד שני אתה מקבל שכר על זה שאתה לומד לא בעונג נכון אבל אם אתה יכול לחיות בצער גדול פת במלח תאכל בעל הארץ תישן
ומים במשורה תשתה וחיי צער תחיה ובתורה תעמל אם אתה עושה כן אשריך בעולם הזה איך בעולם הזה אשריך יושב בלי מזרון ברצפה בקושי שותה בקושי אוכל איך אשריך בעולם הזה תגיד לי בעולם הבא אני מבין על הצער הזה מגיע לי אומרים לא לא זה גם אשריך מתי אם בתורה תעמל
אם זה לא מפריע לעמילות שלך בתורה אתה לא אומר יואו דהרי אה אח אגב אה לא יכול ללמוד רגע אני הולך לנוח אני הולך ככה תביא בפלה תביא זה תביא זה אתה מבין אם אתה עמל במצטימן שאתה לא מרגיש בכלל שום איסורים אדם כזה ודאי שיש רב
כי לא מפריע לו לא רצפה ולא מיטה ולא אוכל ולא שתייה כלום לא מפריע לו אז מה הוא איפה הוא? בגן עדן
הבנת אבל יש לו מעלה שבשמיים מחשיבים את זה בצער כי יודעים שזה צער ביחס לאוכלי המן
אבל הוא איך חי?
הוא חי בלי שום חסרון בלי שום חסר
זה החסיר מתורת רבי יהודה בר אלעאי? זה לא החסיר
הלל הזקן שהיה חוטב עצים זה החסיר מתורתו?
לא החסיר
רבי חנין מנדוסו זה החסיר? לא החסיר
כמו עוד כאלה רבים
זאת אומרת אנחנו יכולים להגיע למדרגות גבוהות
כן.
כל דבר שעושה אדם זה כמו מזומן, זה דבר, אפילו דבר קטן.
הם לא היו בדור של ניסיון.
מה אתה מדבר? אתה הרב דרשת כמו פרנקאברה. מה אתה מדבר?
אנחנו דור של ניסיון. כל אדם שיושב פה היום, מגיע לו פרס נובל. כן. למה?
כי עצם הוא דור שיושב פה ולא עצם מחוץ. מי אמר שלא? מי אמר שלא? אני מצדיק. מה? מי אמר מגיע לך פרס נובל? זה לא פרס אבל לא חשוב.
מגיע לך. מגיע. מגיע. זה כאלה שנסגרים הפלו עם כוס קפה שימור בהצעה שיפת. מגיע לך. מגיע לך. מגיע לך. מי אמר שלא? אבל אומר הקדוש ברוך הוא מגיע לך עוד יותר. אתה צריך לתת להם רצועה. אני רוצה לתת לך עוד יותר. הוא אומר תתאמץ, תשאף. מתאמצים. אתה חלמת בכלל להיות אברהם אבינו בחיית. לא. אז זה הבעיה, על זה בוכה הקדוש ברוך הוא, למה?
למה אתה לא מתחיל את הבוקר עם אברהם אבינו?
למה אתה מתחיל עם זה, עד היום, עם הדור הזה, שאני כבר לומד, ברוך השם, מגיע לי פרס נובל?
זה כלום, הוא אומר לך כזאת, אברהם אבינו, לא שלמה, לא שלמה, אברהם הוא רוצה ממך, אברהם.
אבל זה, דורות הם, זה סגר. עזוב עוד פעם, דורות הם, על הדור הזה הוא מדבר. כמו שבן ישחקי אומר, יש כאן כאן, ישן מלא, חדש וחדש. הוא אומר, דורות ראשונים, יצאו ראשונים. כן. יצאו, והדורות שלנו, כן. אחרונים.
הוא אומר, העניין של מנשה, כן, כן, כן, כן. מנשה וזה, אם היית בדור שלי היית רק, שואל אותך שאלה. אז הדור הזה, שואל אותך שאלה. שואל אותך שאלה. שואל אותך שאלה. שואל אותך שאלה. תגיד לי, תחזק אותנו. תגיד לי,
משיח יצא מהדור הזה? יצא. אתה יודע מי זה משיח?
משיח יותר חכם משלמה המלך וקרוב למשה בנבואה והוא נקרא האדם המושלם,
הוא נקרא האדם המושלם בעולם,
בשבילו נברא העולם. שמעת? הוא יצא מדור כזה. איך יכול להיות?
יכול להיות. איך? הדור הזה זה עכשיו דור כזה. לא הבנת איך!
מה זה הוקוס פוקוס?
עוד פעם. עוד פעם, איך יכול להיות? עוד פעם, תענה, הדור שלנו. תענה איך יצא. מה אתה עונה לי? חוזר על התקליט?
תענה עכשיו.
שואל איך יצא. יצא, יצא, חייב לצאת. עוד פעם. אתה לא מבין, איך?
מה זה איך יצא? איך?
הדור שלנו זה כל התיאורים שאמרת, איך יצא?
אמרת תיאורים, אני מקבל אותם. מה, איך יצא?
אז אני מסביר לך, השאיפות שלו, הרצון שלו, המסירות נפש שלו,
כל מה שהוא יעשה בשביל להגיע לאברהם אבינו,
זה מה שמביא אותו.
זאת אומרת, אדם צריך לשאוף להגיע לאבות הקדושים.
אם הוא לא מתחיל בכלל עם שאיפה כזאת, לאן הוא יגיע? הוא לא יגיע לשום דבר.
הוא לא יגיע לשום דבר. הוא יגיע למכולת,
הוא יגיע הביתה, הוא יגיע לכולל. זה האנשייה שיגיע.
זהו.
אתה צריך להחליט מה אתה רוצה להיות. אתה רוצה להיות כמו שהשם מצפה ממך,
השם בוכה,
רוצה שאתה תהיה אברהם אבינו.
הבעיה שאין לך אפילו שאיפה.
אתה אומר לבן שלך, אתה, יש לך בן, אתה תגיד לו,
אני אתן לך, אקנה לך, אביא לך, רק שב תלמד, אני רוצה אותך, צדיק ראש ישיבה. נגיד, השכל שלך אומר ראש ישיבה זה השיא.
נכון?
אם יבוא אחד ויגיד לבן שלו,
אם אתה תהיה אברהם אבינו, אני אביא לך.
אתה מבקש מהבן שלך להיות אברהם אבינו?
למה אתה אברהם אבינו?
זה הבעיה, אף אחד לא מתחיל אפילו לחשוב בכיוון, אתה מבין? והשם אומר, למה לא כל העולם אברהם, יצחק, יעקב, משה, דוד. אברהם, יצחק, יעקב, משה, דוד. אברהם, אתה שומע? אפילו לא שלמה.
מה אתה רוצה?
אני אחליף את המילים של הקדוש ברוך הוא?
הוא אומר שככה הוא רוצה והוא אומר שאתה יכול.
והוא אומר שגם בדור הזה.
אז מה אתה רוצה שאני אגיד? שאני אגיד אחרת?
אני אגיד לו, מה, אתה לא יודע שהדור הזה עם סמארטפון ועם פייסבוק?
מה, אני צריך להגיד לו מה? הוא לא יודע.
הוא יודע, אבל הוא אומר, מי אמר לך להתעסק איתם?
זרוק אותם.
שב, תעסוק בתורה וזה הכל. גדל את המשפחה על ערכים אמיתיים, יהודיים, טהוריים.
תראה להם את הדוגמאות של אברהם, יצחק, יעקב וכו', אתה מבין?
אנחנו מתחילים עם דוגמאות איזה של אחרוני אחרונים.
אנחנו מסתכלים, וזה בשבילנו שיא השיאים, וזה נכון, וזה נכון, וזה נכון, שיא השיאים.
מי יכול להיות השח?
מי יכול להיות הטז? מי יכול להיות?
כל מיני שמות, איך אנחנו יכולים? מי יכול? מי יכול? אנחנו אומרים לעצמם, מי יכול? מה זה מי יכול?
הוא אומר, אתה יכול להיות אברהם,
גם יצחק ויעקב.
מה אתם מדברים? מי יכול?
אנחנו מסתכלים ככה, ואחרונים ראשונים ככה, ואחרונים ככה, וכל הזמן עושים את החשבונות.
זאת אומרת שאנחנו, הם היו ממקומות גבוהים, הם כל אחד היה ממקום אחר, זה לא שייך שבדור, אין נשמה, תהיה נשמה גבוהה, משיח. לא אחת כולם. אבל אנחנו, הדור שלנו. לא אחת כולם.
קראנו עכשיו, הבאנו גמרות, כולם, לא אחת.
אבל הבאתי לך רק ראיה שמשיח יבוא בדור הזה, פירושו של דבר,
שבדור הזה המקולקל שאתה קורא לו, שקשה מאוד להחזיק מעמד בכולל אפילו,
אז בדור הזה יצא אחד כזה שהוא ענק שבענקים. איך זה יכול להיות? מה הוא שונה ממך?
השאיפות שלו, השאיפות.
השאיפות, אתה מבין?
אנשים אין להם שאיפות.
הם מסתפקים ב... אני אברך כולל, אני זה, אני רב, אני רב שכונה, אני ככה. כולם מסתפקים במשהו.
לא להסתפק, לא להסתפק. אברהם מסתפק? לא.
כל העולם הוא שיגע אותו.
לא מסתפק.
זה החוכמה, לא להסתפק. אל תסתפק.
בהקשר למה שהרב דיבר לפני,
איך אנחנו עושים את זה הלכה למעשה,
להבדיל בין ההגדרה של מותרות לבין העמל ולשלב את אוכלי המן ללימוד,
איך עושים את זה למעשה?
כי תמיד בדרך כלל זה סותר, אנחנו... קודם כל אתה צריך להעריך
כל תפוח אדמה שיש לך,
בכל מלפפון,
בכל עגבנייה,
אנחנו אפילו לא יודעים להיענות ממה שאנחנו אוכלים.
הכל איבלע, איבלע, איבלע, איבלע, איבלע, איבלע, איבלע, איבלע, איבלע, איבלע. ישר בולעים, בולעים, בולעים, גמרו את הסלט, לא טעמו אותו.
תאכל לאט,
תהנה מהמלפפות, לאט-לאט.
אנחנו בכלל לא נהנים משום דבר, שום דבר, הכל איבלע, איבלע, איבלע.
אתה יודע,
אני התחלתי לנסות לאכול, אתה יודע, לאט, בשביל דיאטה, כן?
כאילו להשביע, מה הבעיה?
אדם אוכל, אוכל, אוכל מהר,
אז עד שזה מגיע לקיבה הוא מרביץ, מרביץ פתאום, זה הכול נעצר.
אבל בינתיים הוא אכל הרבה יותר ממה שהוא צריך.
אבל אם הוא היה אוכל לאט-לאט,
הוא היה מגיע לשביעה בחצי הדרך.
למה? כי כשהוא אכל לאט-לאט, עד שזה, בינתיים זה הספיק להגיע,
אז הוא כבר מרגיש שהרעוון נפסק.
והסובע מתחיל.
אז אדם לא נהנה, פשוט לא נהנה, לא נהנה.
אתה יודע, אתה יכול לקחת כפית אחת ממעדן.
ולשים אותה בפה ולאט לאט ללעוס ויהיה לך טעם כמו מעדן שלם
רק אתה לא רואה את זה ככה, אתה אוכל, אוכל, אוכל, אוכל לגמור את המעדן
תנסה פעם, כל דבר תאכל רק אחד
אז תראה פתאום שלא חסר לך מעדנים
לא חסר שום דבר
אז אוכלי המן זה לא... אתה יודע היו כמה שבתות שהחלטתי שאני לא אוכל פיצוחים
אני אוכל רק אחד
גרעין אחד, פיסטוק אחד, שקד אחד, אגוז אחד, הכל אחד
ואוכל אחד אחד אבל תועם אותו עד הסוף ככה, לא עש, לא עש, לא עש
אתה לא תאמין
אתה תאכל ככה חמישה שישה כאלה סוגים כל אחד אחד אחד תראה שאתה מסודר
מה אתה צריך הרי בסוף? את הטעם כאילו
הרי כל העבודה בעיניים שיש עלינו
זה בחיך, יש לנו בסך הכל סנטימטר שם שהסנטימטר הזה הוא של הטעם
ובשביל זה אתה משלם הרבה כסף
כי אחרי שזה עובר את הסנטים הזה זה הכל אותו דבר,
בטטה ופיסטוק זה אותו דבר, אבל מה?
אז אם כבר בשביל לתת את הטעם, תטעם,
תטעם,
טעמת? מספיק, איך אמר הפרסי לאשתו? הכל אותו טעם
לא צריך לאכול את כל השקדים, הכל אותו טעם,
שקד אחד והשני זה אותו דבר, העיקר זה הטעם.
אתם עניים הרבה ואני אכל את המקצוע.
כן,
מכל מקום הנקודה היא שהאדם צריך ליהנות גם במה שיש לו קודם כל, שילמד ליהנות ולהתענג במה שיש לו, כל הזמן העין שלו על אחרים ומה חסר לו ומה יכול להשיג,
קודם כל תלמד את זה,
ואחר כך נראה מה עוד חסר.
אז ההגדרה של המותרות זה לא הריבוי, איך אנחנו מגדירים? איכות, איכות,
איכות. מי דיבר על ריבוי? הריבוי זה המותרות? שהוא אסור להן? מה פתאום, המן היה כזרע גד.
התפסיר אומר שזה היה כמו גרעין של כוסברה.
אז זה היה שם רק גרעין קטן, יעני המן, אז היו לוקחים חופן כזה קטן ואוכלים.
מה אומר לגולגולת? תיקח עכשיו. מה אומר לגולגולת שהוא?
בסדר, בסדר.
בסדר, בסדר.
אבל בסוף זה כמו קצת גרעינים שאתה אוכל.
עכשיו האיכות הייתה...
האיכות הייתה בתער, אז זאת אומרת שהאדם צריך להבין שמה שמדברים זה איכות התענוגים, איכות התענוגים, איכות.
אז ממילא אם אתה יודע להתענג בתענוגים,
אתה אוכל מעט אבל אוכל את זה לאט לאט, אתה תהנה מכל דבר, אתה גם תטעם אותו באמת עד הסוף.
אז יש ללכת ולהתאמץ לעוד תענוג? לא, לא, לא, לא, לא. הקדוש ברוך הוא יזמין לך הכל, אתה צריך לטרוח.
לכבוד שבת, לכבוד מועד, לכבוד זה, מה שתרבה יותר זה מצווה.
בימות החול אתה לא צריך להרבות יותר.
מה שאתה צריך זה להיות פנוי,
שזה לא יטריד אותך שחסר לך.
שאתה צריך להתרגל ללמוד את ההסתפקות וליהנות במה שיש לך.
לדוגמה, אם תאכל גזר לאט לאט, אתה תשבע.
לא צריך לאכול הרבה כל כך, תאכל גזר.
כל שלוש שעות בין ארוחה לארוחה תאכל גזר אחד גדול או שניים קטנים ותראה גראט, גראט, גראט, גראט, גראט, גראט, גראט, גראט, גראט,
שזה משביע ושזהו. שקט, שקט, שקט. אתה יכול ללמוד, תחזיק את זה פה ותאכל ככה ואין שום בעיה.
אתה רוצה מלפפון גם?
פעם מלפפון, פעם זה, פעם זה.
אבל אנחנו בעלי תאווה סתם, סתם.
אנחנו בעלי תאווה סתם.
התאוות תאווה.
זה הבעיה. הרב, אנחנו יודעים שבן אדם כשהוא מת
הנשמה עולה לצומח צוותאה, ומה שנשאר בארץ זה הגוף.
זה בעצם העצמות, מה שנשאר בסופו של דבר.
לא לכולם נשאר עצמות.
אלה שקנאים נרכבות עצמותיהם, שנאמר,
ורקב עצמות קנאה.
כן.
תכף נשמע אותך, גברת. אם ככה,
אם רק העצמות נשארות פה,
מה הסיבה שאנחנו בעצם הולכים לקברי צדיקים? הרי מה שנשאר בתוך הקבר זה העצמות.
העצם עצמה לא יכולה לשמוע.
אז יש איזשהו חיבור בין הקבר של הצדיק לבין הנשמה שלו?
קודם כל...
קבר נקרא נפש,
ציון נקרא נפש.
ודבר נוסף,
צריך לדעת שהנשמות או הנפשות או הרוחות
יורדות בזמנים מיוחדים לציון.
ובפרט אם מגיע בן אדם ויודע מה לעשות בשביל להוריד את הנשמה,
כדי לבקש ממנה, אם הוא נותן צדקה לטובת הנשמה,
הוא יכול להזמין אותה.
ואז היא מגיעה והוא יכול לבקש.
ויש כאלה שהנפש שלהם שוהה במקום,
לא בצדיקים, כי הם בדרך כלל למעלה,
אבל באנשים שהם יותר פשוטים, הנפש נשארת למטה.
הבנתי אוכל?
תהיה בריא.
תן לצעקנית שמה.
כבוד הרב, אני אחזיר תשובה לבחור הזה בקשר
למה שאמרת שכל העצמות מתרסקות בקבר,
יש את החלק הלו״ז שהוא נשאר לתחיית המתים.
אתם מסכימים איתי?
כן, אבל הוא שאל... נכון? רגע, רגע.
זה רק רציתי להחזיר לו תשובה. לא, לא החזרת לו כלום.
לא החזרתי לו כלום, אז למי החזרתי?
לחלל האולם, אני אסביר לך.
אין בעיה. אני אסביר לך.
הוא שאל,
אם נשארות העצמות, כולן אפילו,
אז על מי מדברים עם עצמות?
מה את ענית לו?
אל תדאג, נשארת עצם קטנה.
עם עצמות כולן הוא לא מבין למה צריכות. את עם עצם קטנה רוצה לפתור לו את השאלה?
כי זה מה שאני יודעת, הלו״ז, חלק הלו״ז. אין בעיה. אני מאמין שאת יודעת גם לבשל.
כן, קוסקוס. אז היית אומרת לו, אתה תפריט.
עכשיו, שאלה הבאה.
כן. איך אני יכולה לדעת מה הגלגול הקודם שלי? מאוד מעניין אותי לדעת.
והמוות מפחיד נראה לי, מה שאתה אומר.
מוות זה נראה מפחיד.
לפי הכמויות של הדיבורים שאת מוציאה בשנייה,
נראה לי שזה לא מסובך,
כי דיברנו על אישה כזאת שהייתה פעם בעם ישראל.
זה לטובה או לרעה?
תשמעי, אם את בתיקון רציני עכשיו ואת תתקני את זה, אז זה לטובה.
מה לי צריכה לתקן למשל?
בניין, מה? אני אסביר לך.
איך אדם ידע מה הוא צריך לתקן בגלגול שהוא נמצא?
אם יש דברים שקשה לו לעשותם על פי התורה, זאת אומרת, התורה אומרת שככה וככה צריך, וככה וככה מותר, וככה וככה אסור.
והוא, יש לו דברים שהוא לא יכול, ממש קשה לו.
זה שיש לו קושי מיוחד בשביל...
שונה מאחרים,
זה מראה שפה אתה צריך לעבוד יותר.
הביאו אותך לפה לעבוד בנקודות האלה שדווקא קשה לך.
יש אדם לא קשה לו לתרום צדקה נגיד, אין לו שום בעיה עם זה. יש אחד, קמצן אבו קומונה,
לא מוציא גרוש.
אז מה עושים עם אחד כזה?
הוא צריך לתקן את הדבר.
יש אחד,
ברד, שקט, שלו, רגוע, יש אחד עצבני, כעסן וכו'.
הוא צריך לתקן את זה.
כל אחד שמרגיש יש לו איזה מידה שהיא יוצאת דופן, שקשה לו,
בעל תאווה,
או שהוא לוקה בעיניו תמיד,
או שככה וככה,
הוא צריך שם לעבוד יותר.
מי שמרגיש שהוא מדבר יותר מדי,
צריך לעשות הרבה תענית דיבור.
אה, אתה מתכוון אליי, אני מבינה.
כי אני מרגישה ככה, מה שאתה מדבר. לפי מה שאני רואה, את מתחילה את התיקון כבר.
אה, בסדר.
תלתני להושיע עמי.
אני אישה שלא סופרת כסף בארנק.
אני לא חיה את החומר.
יותר?
רוחני. יותר רוחני. כן, וזה טוב לי ככה.
טוב מאוד. וכיס... אני ישר מדברת איתו.
ואני רואה ניסית.
אני רואה שאת לא רק מדברת איתו עם כולם, את מדברת.
לא, לא, איתו במיוחד.
הבנתי. עכשיו תקשיבי רגע.
כן, אני מקשיבה, חולי אוזן. בכיסוי ראש.
אה, כן, הנה הוא.
אבל זה רק לצורך הערב, או שאת הולכת תמיד? לא, אני בנדנה בדרך כלל.
התחלתי, התחלתי, קרה לי משהו.
הבנתי. לא לקחתי על עצמי,
כי אני פוחדת לקחת על עצמי דברים. הבנתי, ואת אומרת שאת לא סופרת כסף. ואומרים, אל תאמין בעצמך עד יום אותך. מה? אז אל תאמין בעצמך עד יום אותך. אני אומרת שאני...
בסדר? לא, לא ככה. רק תגידי, אמרת שאת לא סופרת כסף, נכון? לא סופרת.
לא סופרת.
זאת אומרת, אין לך בעיה להוציא קצת יותר אם צריך.
אני לא יודעת, את יכולה לעלות לאוטובוס,
אין לי כסף נסיעה, כי אני לא ספרתי.
לא ידעתי אם יש לי או אין לי.
זאת אומרת, את עולה נוסעת...
אז קרה לי, כן.
הבנתי. כי אני לאט לאט מתחילה לא להיות חומרית, וזה טוב לי.
טוב מאוד, את יכולה ללכת לאוטובוס, ואת לא רואה בכלל שיש נהג ששואל שאלות. אין לי בעיה, הוא מעלה אותי כסף גם. מצוין.
וגם שוטר, אם יבוא ויגיד משהו, את לא רואה אותו בכלל.
עכשיו תגידי לי משהו. אני לא רואה אותו, רק הבורא, אני לא רואה אותו.
אבל תוציא קצת יותר כסף במקום בנדנה מטפחת יותר, שתחסן.
עושה את כל הסערות, חבל. את כבר עושה מצווה,
אבל לעשות אותה קומפלט. תודה רבה. שיברך אותי, שהקדוש ברוך הוא יזכה אותי. למה יזכה אותך? אני אזכה אותך עכשיו.
לא, לא, לא, לא.
בטח, את שמעת שאסור לדור נדרים, נכון. כן, אני שמעתי, ולמה? אה, יש עיה. ואם הוא לא על הקרקע,
למה האישה צריכה לסבול, למות בגלל הבעל?
תראי, מה הבעיה? אם הבעל הוא לא על הקרקע, מה עושים?
יפה לך, אל תדאגי.
בריאות כפיים! בריאות כפיים!
תבואי, הרב בגין.
יפה מאוד.
עכשיו אני אגיד לך משהו. שמה?
בכיסוי ראש לא צריך לנדור נדר.
כשאת נולדת,
את נשבעת לקדוש ברוך הוא שתקיימי את המצוות.
ובהר סיני, שהיינו כולנו, כולל הנשמות שעתידות לוולד,
נשבענו לקדוש ברוך הוא שתקיים את כל התורה.
אז אי אפשר לנדור נדר נגד המצוות,
או לא לנדור נדר לקיים מצוות,
כיוון שאנחנו עומדים ומושבעים מהר סיני שנקיים את כל המצוות.
אז אין טעם להגיד בלי נדר,
כי את נשבעת שתקיימי את המצוות.
אז מה שעשיתי כרגע, עזרתי לך לקיים את השבועה.
סליחה, סליחה, סליחה, סליחה, סליחה, סליחה, תודה לך אופי. תירגי, אל תדאבי, תמיד, תודה רבה בקשר לארוחות.
כן, כן. אם הבעל נודר נדר, אה, לא שומעים?
שומעים, שומעים. אם הבעל נודר נדר, הוא לא על הקרקע, הוא לא יודע מה שהוא עושה,
אה,
מה עושים איתו?
האישה צריכה למות בגלל הבעל שהוא לא יודע, הוא לא על הקרקע, הוא מוציא דברים בלי לחשוב, בלי שכל כאילו, לא הבנתי. עושים איתו. בואי נגיד שיש לך בעל... אז שגמני נשים יכולים למות ככה.
קודם כל, תגידי לי דבר אחד. אה. עם בעל כזה כדאי...
כדאי לחיות או לא כדאי? לא כדאי לחיות. בשביל זה לוקחים אותך.
תודה רבה, כבוד הרב. תהיי בריאה. גם אתה, תיבדל חיים ארוכים. ביי ביי. ביי ביי.
היי, היי, איפה הלכת? תעמוד, תעמוד.
תעמוד.
כבוד הרב. כן.
האדם הראשון,
אברהם אבינו, יצחק, יעקב, רבי עקיבא,
רבי יוחנן הסנדלר,
האשלג הקדוש, סולל כבישים אפילו פה, כולם עבדו.
איך זה שפתאום באו רבנים ואנשים בכלל ואומרים,
בן אדם ישן ללמוד תורה כל היום והיחק כאילו על מישהו אחר כביכול.
שולחים אותם לישיבות, כל היום יושבת ללמוד תורה,
גם תורה וגם עבודה ביחד.
למה אתה מחליט שצריך גם עבודה וגם זה?
יש לך פסוק כזה? כי אם האבות עבדו, אז מי אני בעצם?
אה, זה מה שאתה אומר. כן, אני רוצה לדעת את זה. הבנתי, אז בוא אני אסביר לך. כתוב בתורה, והגית בו יומם ולילה.
אז המצווה מן התורה זה להגות בתורה יומם ולילה.
התורה אומרת שצריך לעשות גם מלאכה באדמה והכול ופה ושם.
אבל היא לא אומרת מי יעשה.
והיא גם לא מחייבת מי יעשה.
והיא גם לא מחייבת לעבוד.
אבל היא מחייבת ללמוד.
העבודה היא בעצם קללה.
כיוון שהאדם הראשון, כשנברא, נברא בגן העדן ישר.
אחרי שהוא חטא,
אז הוא נתקלל בזיעת אפיך תוך הלחם.
אז זאת אומרת, זו קללה.
אלמלא הוא חטא,
היינו בגן העדר כל הזמן, מלאכים צולים בשר ומשכין יין, וזהו.
וכל העולם סביבנו היום משרת אותנו.
עכשיו, זה שהאבות הקדושים היו רועי צאן ועוסקים במלאכה ובדברים כאלה,
הם היו עושים תיקונים גדולים מאוד בכל מעשיהם.
כל עשייתם בכל ימי חייהם,
זה היה בשביל לתקן עניינים גבוהים בעולמות העליונים.
כתוב בפסוק באברהם, כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב.
אומר הבן אשחי,
זה שכתוב שאברהם כבד מאוד במקנה בכסף וזהב, זה על פי הפשט אומר שהיה לו המון המון נכסים,
המון עושר, הוא היה עשיר גדול.
אבל אומר הבן אשחי,
למה לא כתוב שהיה לו הרבה? למה כתוב שהוא כבד?
אלא הוא אומר שאברהם אבינו בענייני החומר, מקנה כסף זהב,
הוא היה כבד, כבד. איך אומרים לך, חבר'ה?
תגיד, למה אתה כבד?
בוא נלך, בוא, אל תהיה כבד.
אבל בענייני מצוות,
ואל הבקר רץ אברהם, וישכם, אברהם בבוקר,
קומי, לושי, ועשימו גוד, מהרי,
הכל במהירות בריצה,
אפילו שהוא בן 99,
אחרי ברית.
ביום השלישי זה כואב, הוא רץ בריצה,
הכל בריצה לרוחניות,
ובענייני חומר כבד.
זאת אומרת,
כל העניין הגשמי לא תפס אצלו מקום כלום,
חוץ ממה שהיה צריך לעשות לצורך גבוה, לצורך השם יתברך.
מה שלא צריך, לא היה עושה.
אם ריש לקיש
אמר לפני שנפטר,
כשהוא הותיר אחריו קבא דמוריקה,
שזה משהו כמו חבילת פטרוזיליה.
זה מה שהוא השאיר בלבד,
זה מה שנשאר לו. אין לו נכסים, אין לו כלום,
רק נשארה לו חבילה של פטרוזיליה.
מה הוא אמר?
ועזבו לאחרים חילם.
זאת אומרת,
הוא בכה על זה שהוא השאיר עוד חבילה של פטרוזיליה.
מה הפירוש?
לא את החבילה הפריעה לו.
הזמן שהוא השקיע בשביל להשיג את החבילה של הפטרוזיליה,
שלא נעשה בזה שום דבר לצורך גבוה,
כי הוא השאיר את זה ולא נהנה מזה.
ממילא הזמן הלך לאיבוד.
אתה שומע איך הסתכלו גדולי ישראל על זמן ועל מה שעשו ומה היה החשבון שלהם?
הרי הלל הזקן שהיה חוטב עצים בלית ברירה,
אז הוא היה עובד רק בשביל להשיג טראפיק אחד, שזה מטבע אחת, אפילו אם הוא היה יכול להרוויח יותר,
הוא היה עוצר אחרי שהיה מרוויח טראפיק אחד,
ואחרי ש...
הוא הרוויח טראפיק אחד אז חציו הוא היה נותן לבית המדרש לשומר כדי שיוכל להיכנס ללמוד וחצי היה נותן לבני ביתו.
הגאון מווילנא בכל יום שהיה מתפרנס, הוא היה רופא בכל יום שהיה מתפרנס בכל יום היה זורק את הכסף שנשאר לו מהחלון
וסומך שהקדוש ברוך הוא יום יום יעמוס לנו.
היה לו ביטחון שהשם נותן את המזון ולא העבודה לכן הוא היה זורק את הכסף כל יום אם היית שכן שלו היית עשיר.
אז זאת אומרת גדולי ישראל גם כשנצרכו לעבוד לסיבות הידועות להם זה היה רק על פי המתכונת של התורה וציווייה הבנת עיוני?
תהיה בריא
סבתא שלי כל שבת מכינה לנו ג'חנון עם ביצים ואני שאלתי את עצמי לא בודקים את הביצים אז איך יודעים אם יש בהם דם או לא?
קודם כל בדרך כלל הביצים שעוברות דרך תנובה הן עוברות שיקוף
והן בדרך כלל בסדר ואין בהן חשש.
דבר שני גם כשאתה חותכת את הביצה לפעמים רואים אם יש משהו או אין משהו
יותר קל גם לראות
אבל מכל מקום, כל הביצים הן בחזקת
שאין בהן דם
למעט כאלה שזה ממקום שזה מקולקל מסיבה כזאת או אחרת
אז ככה שאין לך חשש
תודה רבה תהיי בריאה
כן שלום הרב שלום רציתי לשאול אני בעזרת השם רוצה להיות זמר מה פתאום
בעזרת השם, שנייה
ואני רוצה לשאול מה אני אמור לעשות כדי שהרב לא יחריב אותי כמו שהרב החריב את רוב הזמרים.
אני אגיד לך מה אתה צריך לעשות
קודם כל אתה צריך דבר ראשון
לא לשיר אלא רק במקומות שנקראים מצווה כגון חתונה,
בר מצווה, ברית ודברים כאלה, זה אחד.
אתה לא יכול לשיר בהופעות,
בערבי שירה,
בכל מיני דברים כאלה,
שאין להם שום קשר למצווה,
שיש שם מצווה של שמחה בזמרה.
שתיים. זה פרנסה, זה פרנסה רובה בציבור. אתה יודע, יש גם כאלה שהם עושים חוזים על אנשים והם מרוויחים, זה פרנסה, הוא אומר.
אתה יודע שיש גנבים שאומרים שזה פרנסה. לך יש מקצוע אינסטלטור ואני למדתי לגנוב.
כל אחד והמקצוע שלו, תכבד את המקצוע שלי כמו שאני מכבד את המקצוע שלך.
כל אחד בוחר לו את הפרנסה שלו.
ויש עוד כל מיני דוגמאות שאני לא רוצה להזכיר,
שהן נקראות פרנסה,
אבל הן אסורות.
מכל מקום, פרנסה זה לא הצדקה לעבירות.
עכשיו, בערב כמו היום, מותר לשיר?
מה פירוש לשיר?
אני רוצה עכשיו, נגיד, אם הרב היה מבקש שמישהו ישיר לו אחרי,
לא יודע, אחרי ההרצאה פה.
אני אגיד לך, אני אתן לך לשיר תכף,
אבל קודם כל, שתלמד
את הכללים.
אז ככה,
אתה לא יכול לשיר פסוקים, כי אסור לשיר פסוקים.
אתה לא יכול לשיר בניגונים של גויים,
כגון
רוק
וכדומה,
ג'אז,
ודברים כאלה.
שירים שהם, אתה יודע, מהמוזיקות היום של ראפ,
רגל.
כל המקצבים האלה הם בעייתיים, למה הם שלגויים ומכניסים ארס של זימה.
אז זה בעיה.
אתה לא יכול לשיר שירי עגבים,
אתה לא יכול לשיר שירים של חילונים,
אתה לא יכול לשיר שירים של מלחינים כופרים.
אתה יכול לשיר שיר,
ועכשיו אני נותן לך אפשרות להיות כוכב נולד בנתניה,
לשיר אנו עבדו דקוד שבריחו, זה מותר.
אבל לא, צריך שיר יותר מעניין. זה מעניין.
אתה יכול לשיר את זה?
צריך מנגינה אבל.
תן לו מנגינה, תן לו.
תן לו.
קדימה.
קדימה.
עבדי קדושה וריחים
וריחו וריחו
יותר קל, יותר קל, תקשיב, יותר קל, לא עם מאמץ יותר מדי, למה אחרי שני בתים לא יישאר לך קול? יש, יש כוח, יש הרבה כוח.
תקשיב עכשיו איך עושים את זה לאט-לאט.
אנו ואנו ואנו אנו עבדו דקודשו וריחי.
אנו ואנו ואנו אנו עבדו דקודשו וריחי.
הנוה, הנוה, הנוה, עבדה בקדושה בריחו
הנוה, הנוה, עבדה בקדושה בריחו,
בשגות נכאלו ומנקאלו דלכרו רייתו
איי איי בשגות נכאלו ומנקאלו דלכרו רייתו
חזק ורב!
הרב אל תעשה את זה, תמשיך בכיוון הזה, תגיע רחוק.
הרב אמר שלפי מה שאמרת כל בן אדם
שבא לעולם הוא בא בשביל לתקן גלגול שהוא חטא בגלגול הקודם שלו נכון? מי שבא בגלגול כן נכון
כמו שאמרת גם המרח״ל מת בגיל 40 בגלל שהגלגול של רבי עקיבא... הרמח״ל כן כן הוא מת בגיל 40 בגלל שהוא גלגול של רבי עקיבא שבעצם היה לא שומר דת ומצוות עד גיל 40 כן
אז עכשיו אני שואל אותך שאלה
איזה פחד
בן אדם עכשיו שבא
אם אני עכשיו רוצה לחזור בתשובה בשביל לתקן את החטא שעשיתי בגלגול הקודם למה שאני אתקן אותו? הרי אני אמות אם אני אתקן אותו
קודם כל
אם אתה חושב שמתקנים חטא ברגע אז אתה טוען נכון אבל למה לי לתקן דבר כזה הרי תראה אם לא תתקן תבוא עוד פעם בגלגול ועוד פעם בגלגול וכשלא גומרים גלגולים בשלוש פעמים
הלו כן תן לו לדבר שם הלו
עכשיו אם אתה לא גומר את זה בשלושה גלגולים אתה תצטרך להתגלגל בדומם בצומח ובחי
מתאים לך להיות באיזה אבן ככה שדורכים עליה ברחוב? לא, לא מתאים.
מתאים לך לבוא בתור חתול? לא.
גם לא.
אז כדאי לגמור את זה מהר.
דבר שני, לא מתאים דווקא כשגומרים את התיקון
כי אם אתה תקבל על עצמך לקיים תורה ומצוות ולהרבות
בזיכוי הרבים ובעשייה למען הכלל יאריכו את ימיך, אל תדאג.
אה, זהו, תודה רבה. תהיה בגיל.
ערב טוב כבוד הרב.
ערב טוב ומבורך.
לפני משהו כמו כמעט שנה אולי נפגשנו בפתח תקווה,
ושם אמרתי לרב שיש לי חובות גדולים.
אני נמצא בכולל, לומד יום שלם. שאלתי את הרב אם לעבוד חצי יום ומשהו כזה. הרב אמר,
הגזירה צוחקת להשתדלות,
ולהמשיך לשבת וללמוד.
אני מתחזק באמונה ובביטחון, ברוך השם, רבנו בחי ישר, הביטחון,
רבי אהרון רטה.
אבל מרגיש שהכל סתום. זאת אומרת, עדיין מצד החובות ויש איזה מר רע באבות,
לווה רשע ולא ישלם, שזה...
מאוד מהדהד לי בראש כל הזמן.
שאלה, מה אפשר לעשות בשביל לפתוח את הצינורות, כמו שאומרים?
קודם כל, מזיב פניך אני רואה שהלימוד משפיע עליך.
ברוך השם. מצד שני,
הגזרה עדיין מלגלגת להשתדלות,
ואתה תמשיך,
והקדוש ברוך הוא מחכה,
עד שיגיעו מים עד נפש, כמו אצל נחשון,
וברגע אחד הוא יפתח לך הכול.
בעזרת השם.
השם ייתן לך את אורך רוח, זה הניסיון.
הניסיון זה רק אורך רוח.
הפתרון נמצא.
הרב יברך אותנו עוד פעם.
שהברכה שלי הקודמת תתקיים מהרה.
אמן.
תהיה בריא.
כבוד הרב, יש לי שאלה.
תעמוד? תודה.
למה ברוא העולם ברא את העולם לפני תשע״א שנים,
ולא לפני זה? אם הוא קדמון כל כך.
בוא נגיד שהוא היה בונה אותו לפני אלף תשע״א.
עוד אלף נוסיף.
נכון?
היית יכול לשאול את אותה שאלה, נכון?
ואם הוא היה בונה לפני מיליון תשע״א,
גם יכולת להגיד, אם הוא נצחי, למה הוא בנה רק לפני מיליון?
למה לא לפני טריליון?
ואחר כך היית שואל למה לא לפני
טריליוני-טריליון?
ואין סוף לשאלות.
כשעלה בדעתו יתברך, ככה אנחנו נוהגים לומר, אין לנו ביטוי אחר,
אז הוא ברא את מה שברא.
ואנחנו צריכים לחיות מרגע שהוא ברא.
ושאלות על הקדוש ברוך הוא לפנים,
מזמננו,
אין לנו אחיזה שם.
בקושר אנחנו יודעים
מי שהוא ברא.
אז תרצו שנדע על לפני שהוא ברא.
ומה היה לפני זה?
הוא לבדו!
פשוט ככה?
ככה!
עוד משהו, אפשר ציצית, כבוד הרב?
בשמחה!
בבקשה.
ידעתני מבטן אימי אשריך במועדון הצץ!
להושיע עמי! יפה! כן, שהיה לו! נתת לי לשון לימודי! כן, כן, עצמכם! ברור!
ברוך אתה, ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.
שלום כבוד הרב.
שלום.
אני דתי לשעבר שחוזר בתשובה.
זאת אומרת, אני בגיל 15-16 יצאתי בעקבות כפייה דתית,
ולאחרונה, בשנתיים האחרונות,
גיליתי דברים שגורמים לי לחזור בתשובה, כגון חלומות.
הרב מדבר באחד ההרצאות שלו
על אדם שחולם רע,
זה אומר שהוא אדם טוב, ולהפך.
אז אני רוצה לשאול כמה דברים. אחד מהם זה מה קורה אם אני חולם חלומות על קדושה?
האם זה רע או לא?
זאת אומרת,
שלוש פעמים חלמתי איך באתי לעולם בדיוק,
פעמיים חלמתי את קבר יוסף, שהוא גבה שאי אפשר לראות אפילו, ופעם אחת חלמתי את
בניין בית המקדש בירושלים.
זאת אומרת שהוא נבנה,
שהוא שובר את כל האבנים שמסביבו, את כל הבתים מסביב, והוא נבנה.
פשוט.
מתי זה היה?
אני חולם את זה
מדי חודשיים, שלושה, אני חולם את הדברים האלה, בשנתיים האחרונות אני חולם את כל החלומות האלה.
ואני מקבל הרבה סימנים, ו...
מה היה החלום הראשון שחלמת?
שבאתי לעולם, זה השלוש פעמים.
שממש בתיאור מלא על איך נבנה הירח, איך נראה הירח ואיך נראה השמש,
שהירח זה החמה, וכביכול זה מלאכים ששומרים עלינו משם,
והגיהנום, כמו שנמצא, נמצא רחוק מאיתנו, שלא נסרב בו, זה נמצא בשמש.
ואני יכול לספר את כל החלום, אם זה באמת... לא.
זה היה אחרי שמישהו נפטר מהמשפחה אצלכם?
נפטרו אצלנו מהמשפחה רק עשה לו סבתא,
אבל זה היה הרבה שנים אחרי.
לא, לא. לפני השנתיים.
לא.
זה היה בשנתיים האחרונות, החלומות האלה.
עבר עליך משהו, שינוי, ששינית מקום או שינית משהו לפני שנתיים. שיניתי מבנה חיים...
לא, לא. לפני שנתיים, כשהתחילו החלומות, עוד לא השתנת.
אתה אומר שהשתנת.
פנית לאחר החלומות.
בעקבות החלומות, איש. שואל, לפני החלומות.
לפני החלומות. היה איזה שינוי שאתה זזת ממקום למקום, מעבודה לעבודה?
שינית אווירה, חברים, אנשים? כן, פתחתי עסק ו...
שבעסק מה אתה עושה?
התעסק במחשבים ותקשורת.
והיה לך קשר עם אנשים דתיים קצת או משהו? בטח, בוודאי.
בוודאי.
אבל הרבה מאז ומעולם אמרו לי תשאל, הוא יחזור, יחזור, יחזור. למרות שאני מנסה לעשות דרך-דרך,
ולקחתי על עצמי כמה דברים,
אבל אני לא יודע, אני מרגיש את הנשמה שלי שהיא אחרת לגמרי מנשמה רגילה. אני מסתכל על אנשים, אני רואה נשמה.
אני לא רואה בן אדם בכלל.
אני לפעמים בוכה,
סתם דמעה בלי שום קשר, אני יכול לצעוק.
אני יכול להגיע למצב שאני נמצא באולם מלא אנשים, באמצע שמחה של אירוע,
ואני מספר פה כאילו דברים אישיים ביותר, אבל...
ואני יוצא מלא רגע לעין,
ואנשים שמסתכלים מהר לא יודעים בכלל, אני היום היום עם כובע או בלי כיפה.
ואני פשוט עושה קידוש השם, אני מברך את הקהל הקדוש שיחזור בתשובה.
פשוט מאוד.
וזה קורה לי בלי רצון, בלי משהו ש... זה כאילו משהו שדוחף אותי, אבל לא מובן.
וגם לאחרונה, לפני חודש, חלמתי על שני מלאכים שבאים לקחת אותי,
ושני מלאכים צדיקים, אפשר להגיד.
ו... יש לך הרגשה שאתה משיח?
לא.
בטוח שלא.
לא. אמרו לי על זה בעבר שיש לי נשמה גבוהה, אבל לא מרגיש שאני משיח.
אני לא מרגיש שאני צריך... אני מרגיש שאני צריך לחפש משהו, ברור את התשובה.
אבל לא משיח.
לא.
אני לא... לא משיח. זה טוב מאוד שלא תגיע הרבה למשוגעים.
לא, לא, לא. אבל מכל מקום,
הנקודה היא ככה, כנראה מרגע שאתה נפגשת עם אותם יהודים, כשהתחלת לעבוד במחשבים הדתיים,
אז זה עורר אצלך את הנקודה של היהודי שהייתה קודם.
וכנראה שהם היו אנשים יותר עדינים מהכפייה הדתית שאתה ספגת.
ומילא הרגשות שלך התחילו להתעורר.
ואפשר שמן השמיים סייעו לך קצת,
מהכיוונים האלה, כדי שאתה תוכל להתחיל להסתכל על העולם החומרי לא כמו שהוא מגושם,
אלא לראות דברים יותר רוחניים שבעולם.
זה בדיוק מה שאני, מה שאני קורא לי, שאני מסתכל על דברים, פעם...
כשמישהו היה, סתם לדוגמה, שורט את הרכב או משהו, הייתי משתגע.
היום אני יכול להגיע למצב שייקחו ממני הכל, הוא כועל את הבגדים, אני אפילו לא... זה חומרי.
אני למדתי דבר אחד,
הבוטח בקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא עושים מבטחו בו, ואת זה למדתי דבר הכי פשוט, בצורה הכי הכי פשוטה.
אין דבר שאני לא שמתי ואמרתי והפלתי, כמו שאומרים בגדול,
על הקדוש ברוך הוא וביקשתי ממנו בלב שלם ולא קיבלתי.
לא היה דבר כזה בחיים.
כאילו נענה תחילה, קודם כל, נענה לכל דבר,
אבל יש לזה תנאים.
שאני מרגיש שאני צריך לעשות משהו. היום מה אתה עושה? עדיין במחשבים? כן.
כמה זמן אתה משקיע ביום?
בתחום המחשבים או בתולמות הוראה? בעבודה.
בעבודה כל היום,
כולל הלילה לפניהם. וכמה זמן אתה מספיק ללמוד?
אני שומע הרצאות של הרב משנת תשעים ומשהו בקלטות.
אני זכיתי להחזיר כמה אנשים.
אני כיום מנסה להחזיר אנשים דרך לפחות התפילה של הבוקר של מודה אני,
וזכיתי להמון שיתחילו להגיד מודה אני לפחות, כאילו את ברכות השחר, ולאט לאט אני...
אבל לימוד, לגבי השעתיים, אם אנחנו מקוונים לזה של לימוד תורה,
זה לא שאין לי את הזמן, אין מה שידחוף אותי בדיוק לזה.
יש לי עצה, בבקשה, תבקש מהקדוש ברוך הוא תאמין. ביקשתי.
אז זה צריך להתקיים? אמרת שכל דבר שאתה אומר לו, הוא מתקיים.
ברוך השם, כל דבר שביקשתי, אני לא מתקיים. גם זה צריך להתקיים.
נכון. אז מהיום אתה מקיים?
בעזרת השם. שעתיים בתענית דיבור כל יום.
אוי.
מה אוי?
זה קצת טוב. מתוך 24 שעות?
אני יכול להבטיח לך שמתוך שנה אני שש שעות לא יכול לדבר, אבל זה לא מתוך תענית.
אבל 24 שעות כל יממה אתה לא יכול שעתיים לתת לקדוש ברוך הוא.
בלימוד או בתענית דיבור? בלימוד עם תענית דיבור.
אני, האמת, צריך ללמוד בחברותה.
אין בעיה, יש חברותות, לא חסר?
אפשר לסדר?
אוקיי. עכשיו עוד שאלה בהקשר הזה לרב. כן.
יש לי מחשב נייד, קטן.
לא לפטופ, זה מיני לפטופ, משולב טלפון.
והורדתי לאחרונה למחשב את כל הגמרא,
את כל התהילים,
את כל התורה למעשה, את כל הסריטורים. אתה יכול ללמוד מתוך זה?
השאלה לא רק אם אני יכול ללמוד מתוך זה, השאלה אם זה דבר שזה הופך לקדושה או שפשוט...
מאוד לא להתייחס אל זה ככה. כי אני הבנתי שציצית, אתה יכול להשתמש בשירותים, אין בעיה, זה בסדר. אתה יכול להיכנס איתה, כן. כן, אבל זה שכתוב בו את שם ה' וגם נוסחים של סידורים וגמרות. אם המחשב סגור, אין שום בעיה.
אבל צריך להתייחס אליו כקדושת. זאת אומרת, צריך לנשק... לא.
הבנתי.
בסדר. אז החלטנו.
אני אשתדל להתקבל על עצמי, למרות... מה הבעיה? אני אתן לך ציצית שתעזור לך.
יש לי.
עליך? כן.
אני אתן לך לשבת.
מעניין. אוקיי.
ככה.
בכבוד.
תודה רבה. השם יברך אותך שתצליח. עוד שאלה אחרונה. כן.
בתפילת הבוקר בשני וחמישי שומרים על נפילת אפיים,
מותר להגיד את זה ביחיד?
נפילת אפיים, כן.
ויעבור ביחיד?
אבל משנים שמה.
במקום שמה שהם אומרים מצפץ, מצפץ.
מאוכל הטון? מצפץ, מצפץ. מצפץ, מצפץ. כן. זה שם השם, מאטבש.
אוקיי. תודה. תהיה בריא. שלום, הרב.
שלום. רציתי לשאול שאלה
לגבי בן אדם לחברו.
בן אדם שגונב או שגנב בעבר, בוא נגיד היום שהוא כבר חזר בתשובה, הוא כבר התקדם קדימה.
עכשיו, הוא בא בעצם בטענה, והוא אומר לי,
תראה, הרי אני אחזור בגלגול חזרה.
אני לא זוכר בדיוק למי גנבתי,
מה גנבתי.
באיזשהו שלב יש עליי איזשהו קפיידה בעולם.
אז שמענו להיכנס לתהליך של חזרה.
אני מקום אחר כך יחזור לעולם. כשאני אחזור לעולם, אני אתחיל את הסיבוב מחדש.
אני אלך על זה בצורה יותר טובה.
קודם כל, זה שטויות ואבהולים, מה שנקרא ביידיש.
למה?
הוא לא קובע את המסלול, איך הוא יחזור,
כמה זמן הוא יהיה בכף הקלע,
כמה הוא יהיה בגיהנום,
כמה הוא יהיה איפה שיהיה,
עד שיחזירו אותו בגלגול על מה שהוא חייב.
דבר שני, מי שבא לפה בגלגול,
הוא לא יודע על מה הוא בא להתגלגל.
אז ממילא אם הוא ייכשל עוד פעם.
העצה היא פשוטה.
מה שאתה גזלת, אתה צריך להחזיר לאותם אנשים שאתה זוכר.
האנשים שאתה לא זוכר, זה באמת...
אתה לא זוכר ואין לך דרך לזכור ולהיעזר במישהו שיזכיר וכולי, ועשית את כל ההשתדלות.
אתה צריך לשער מה היה סכום הגזלות שאתה גזלת,
לפי הערך של זמן הגזלה.
לא עם ריבית והצמדה,
אלא לפי ערך זמן הגזלה.
ואז נגיד אם זה סכום X,
אתה לא יודע לאתר את האנשים,
אתה נותן את זה כמו לארגון שופר,
ארגונים שעוסקים בזיכוי הרבים.
למה?
משום שמן השמיים יגלגלו שהכסף שהוא נתן
אכן יגיע בדרך כזאת או אחרת וייהנה את האנשים האלה שהיה צריך להגיע אליהם בדרך כזאת או אחרת.
כיוון שהארגון עוסק בזיכוי הרבים,
ממילא הוא מהנה את הרבים,
אז יהיו להם זכויות בזה.
מה עוד שהוא מייצר זכויות גם מהארגון,
אז ממילא בכסף שהוא שייך להם, כי הוא לא יודע לנקוב במי,
אבל בשמיים יודעים שהוא רוצה להחזיר לכל אלה שהוא לקח מהם, רק הוא לא יודע מי.
אז הוא נותן למקום כזה, כך כתוב בהלכה,
הוא נותן למקום כזה,
ממילא מן השמיים מזכים את אלה שצריכים לזכות בממון הזה, ובכך הוא מסיים בלי צורך להתגלגל עוד פעם.
עוד משהו קטן, מה אני עושה עם בחור שאומר לי, תשמע,
אני כבר, איך אומרים, גיהנום יהיה לי, אין לי כבר סיכוי.
אין לי כבר סיכוי.
אין דבר כזה. אז למה כמו,
איך קוראים לך, חוץ מסמית טורגמר, אני לא זוכר מי זה היה,
אחר, זה היה אחר,
שהוא שמע באסקול שאומרת שאין לו תקנה,
ואז הוא הלך ותלש צנון מהאדמה.
השאלה היא, מה אני עושה עם כזה בחור שאומר לי, תשמע,
אני, אני, איך אומרים, אם כבר יש לי גיהנום, אז כבר נלך עד הסוף.
נלך כבר עד הסוף.
זה גם כן שטוסים ועבולים.
למה?
משום שתשובה אפשר לעשות ברגע,
ולהחליט ברגע שאני חוזר בתשובה, ואדם יוצא מכל הבוץ.
אז מה כל כך מסובך,
שאדם צריך להגיד, אני כבר בתוך הבוץ, איזה בוץ? אתה יכול כל רגע לצאת ממנו, כי קרוב,
אליך דבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.
תגיד, שאתה מקבל עליך תשובה,
תתחרט על העבר,
ואל תחזור על המעשים. תגיד ודאי.
שלום על ישראל,
צא מהבוץ, למה צריך גיהינום וגיהיני גיהינום?
ומדבר האדם כאילו הוא יודע שהוא יעמוד בזה.
שינסה על תנור של שבת, בחום של שבת,
לשבת חמש דקות לפני שבת, כן?
שיספיק להגיע לבית חולים אחרי זה,
ויבדוק האם הוא יכול להסתדר עם חום של מאה מעלות, מאה שמונים מעלות, נראה.
אם הוא ידע להסתדר עם זה, באמת, שילך על כל הקופה, מה אכפת לו?
אבל הוא לא יכול אפילו עם גפרור להסתדר.
אז מה הוא מבלבל את המוח,
שאם אני כבר בפנים, אז אני אסרב כבר, מה אכפת לי? וזה שטויות.
אז לכן אתה צריך להרגיע אותו,
יש תשובה,
וגם אחר, אלישע אחר,
גם כן, מה שהוא אמר,
זה היה מה שהוא רצה לשמוע,
לא מה שנאמר בפנים.
כי אם אומר לך בעל הבית, צא,
אתה לא שומע לו.
אם אמר לך הקדוש ברוך הוא, צא ממחיצתי,
אין אתה שומע לו.
והוא אמר שהוא שמע מאחורי הפרגוד שכולם יכולים לחזור בתשובה חוץ מהאחר.
זה היה מתוך הלב שלו.
הבנת?
משכח גדול. תודה רבה. תהיה בריא.
הבחור פה שואל אם בן אדם שנפטר מן העולם מרגיש,
יש לו הרגשה של מוחשית על הכאב, על הכול.
אדם שמת,
אין מושג מת.
מת זה מתייחס רק לגוף, לגופה.
אבל היא מתה גם עכשיו.
גם עכשיו הגוף שלך מת.
זאת אומרת, מה שייתנו לך מכה כרגע ואתה תרגיש,
זה לא הגוף מרגיש, זה הנשמה מרגישה.
כי כשהנשמה תצא וייתנו מכה לבן אדם,
הוא לא ירגיש.
למה? הגוף לא מרגיש אף פעם, הגוף הוא דומם.
כמו שהחולצה שלך דוממת
והיא לא מרגישה, אבל אם נותנים לך צביתה דרך החולצה,
ברור שהחולצה לא מרגישה.
גם הגוף לא מרגיש,
רק הנשמה. אם תצא הנשמה ויצוותו בן אדם, מת,
הוא לא ירגיש, הוא לא יעשה איי, הוא לא יזוז.
כי רק הנשמה מרגישה.
אז מי מרגיש? הנשמה.
והנשמה היא רק נפטרת מן הגוף, היא לא מתה.
היא קיימת לנצח,
כי היא חלק אלוקה ממען.
ממילא כשהנשמה נפטרת, הכוונה עוזבת את הגוף,
ודאי שהיא...
היא חשה ומרגישה ויודעת
תודה
כן תן לו שוב ליהודי פה פה כן
הרב דיבר על מנהיגות, על הנהגה
כן
ומתגנבות כאלה שמועות כאלה או אחרות שהרב יכול להיות שיתחיל בעזרת השם אולי להיות מנהיג נאמן לעם ישראל
אז רוצים לדעת איפה זה עומד ואם כן איך אפשר לעזור בדבר
קודם כל אני שמח על הרצון לעזור
יש מי שאמר לנו מגדולי ישראל שבמקום שיש להציל צריך להציל
אנחנו עוד לא קיבלנו החלטה בעניין
וברגע שיהיה משהו אנחנו נודיע
השם יסלח דרגיכם אמן
כבוד הרב יש לי שאלה רציתי לשאול
מהי גדולה של שמירת חג?
גדולה, כל המצוות ששומרים אותם הן גדולות
ויש בהן גדולה וכבוד ותפארת
לשומרים ולקדוש ברוך הוא ולעם ישראל.
מועדים שניתנו לעם ישראל חייבים בשמירה כמו שצריכים לשמור שבת
מועדי השם מקראי קודש
אז חייבים לשמור אותם
ומקיימים בזה את מצוות שמירת החגים
איך?
איך מה? איך שומרים?
לא, לא שמעתי על דף ה...
אה, יפה, אז יש שידור חוזר.
מחר תוכלי לשמוע.
חגי ישראל זה כמו שבת, צריך לשמור אותם כמו שבת בדיוק.
למעט
מה שמותר לבשל ביום טוב על ידי אש
שהיא מצויה מקודם.
מותר להעביר אש
ולא להבעיר אש.
זאת אומרת, מכינים נר נשמה וממנו לוקחים ומדליקים כי מותר לבשל ביום טוב.
זה מה ששונה בין זה לשבת. כל השאר זה אותו דבר.
אוקיי, תודה. אני יכולה בבקשה לבקש רפואה שלמה לאמי שמחה בת עליזה?
כן, בשמחה מה שמה?
שמחה בת עליזה.
שמחה בת עליזה, שמזכה אותה לרפואה שלמה בתוך שאר חולה עמו ישראל מארץ.
תודה, אשרחה.
יש לי שאלה, כל פעם אתה מבטיח לנו מלחמה,
כן.
ואני מכין את עצמי, קונה קונסרבים, קופסאות שימורים,
מחכה, ממתין,
והמלחמה לא באה. אני מקווה שלא אכלת אותם בינתיים. עוד, אני שומר אותם. לא, כי אתה אומר, אתה קונה כל פעם, סימן שאתה אוכל אותם. כן, לא, פג תוקף, אני זורק אותם. אה, לא פג תוקף, זה לשנתיים לפחות.
כן. אבל תקשיב רגע, מותיק.
כן.
בשמיים כנראה החליטו לעכב את זה קצת,
אבל לא באשמתי.
אני לא זה שיוזם את המלחמות, אני רק מתריע עליהן.
אבל אני התחלתי לפני שנתיים וחצי להתריע,
ורק עכשיו נזכרו העורף
להגיד שעומדים ליפול עשרת אלפים טילים.
אתה קורא קצת מה שקורה?
כן, קורא קצת באינטרנט. אתה קורא גם שהזיזו קצת את כל הבסיסים והעתיקו את חיל האוויר קצת לדרום,
ומזיזים את הכול וכו' וכו'. למה זה?
בגלל שעומדת להיות מלחמה.
והמלחמה, כשהיא תפרוץ, היא תהיה בדיוק כמו שאני אמרתי.
זאת אומרת, ההשקעה שהשקעתי היא השקעה טובה, לא?
לא, אכלת אותה כבר. לא, עוד לא אכלתי, אני שומר אותה.
אמרת פג תוקף, שכחת.
מאיה, אתה יכול לפרט לנו מה יהיה במלחמה?
חבית חבית.
חבית חבית.
תודה רבה. כן, שאלה נוספת.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. רציתי לשאול אם צריך שכולם יחזרו בתשובה,
בשביל התמון הנכון של העולם. לא. כי מאוד מייאש שרוב היהודים בכלל לא במלחמה. לא, לא, לא.
הלוואי שכולם יחזרו בתשובה,
אבל בשביל שהעולם ייגאל,
לא יצטרכו עד שכולם יחזרו בתשובה.
אז מי ש...
מי שזכה, זכה, מי שלא זכה, הפסיד.
טוב, תודה. אפשר ברכה?
לתשובה.
תשובה וזיווג הגון במהרה למרים בלה בת שרה.
מרים בלה בת שרה, תשובה שלמה וזיווג הגון הראוי לה לבנות בית נאמן בישראל מהרה.
כן. אפשר לשבת?
אם אתה רוצה לעמוד, למה לא?
באחת ההרצאות שלך אמרת שהיית צמוד לרב שטיימן 17 שנה.
לרב שפירא, זכר צדיק וברכה, יותר...
מעשרים שנה, כן.
אז זכיתי, הזכרת את הרב שטיימן ועניין אותי מאוד מי זה,
אז זכיתי להיכנס אליו, קבל ברכה וגם...
אבל אל תצפו בבית.
אשריך שזכית, אבל כיפה אני לא רואה עליך,
היא לא בולטת.
צריך לשים אותה במרכז הראש.
לא, צריך לשים שיראו אותה מכל הכיוונים,
אחרת זה לא נחשב כיסוי ראש.
אתה רוצה שאני אביא לך משהו משלי קצת יותר גדול?
תעביר לו בבקשה שמה.
באמצע, קצת יותר למעלה.
רציתי בבקשה שתי שאלות על עמדתו של כבוד הרב.
אחת, לגבי ההגירה המאסיבית של אפריקנים לתוך המדינה, לתוך ארץ ישראל.
והשאלה השנייה, לגבי העמדה של כבוד הרב,
לגבי היחסים בין אדם לחברו בארץ,
שאני רואה שרוע לב
שולט
ולא מדובר רק באנשים שהם לא דתיים.
שאתה מסתובב. אנחנו נולדנו בארץ, בזמנו,
כשחלק מהאנשים לא היו דתיים, אבל היה איזשהו יחס בין אדם לזולתו יותר של חיבה,
והיום אתה רואה רוע לב
בכל המערכות,
כולל אנשים עם הרבה מאוד כיפות וכובעים,
אז אם כבוד הרב יכול להתייחס לנקודה הזאת.
זה מאוד כואב.
נתחיל מהסופית.
בין אדם לחברו זה הסיבה שהוא עדיין לא נבנה בית שלישי, שנאת חינם.
ונכון שלפני שנים רבות יותר היה גם משלוחי שנות טובות,
אם את זוכרת, נכון?
היו שולחים הרבה.
בראש השנה היינו מקבלים פקטים
של שנה טובה. היום אין דבר כזה.
אז היום כולם קפואים, כל אחד אינטרסנט,
כל אחד דואג לקידום האישי שלו ומתעלם עד כמה שאפשר מהסביבה,
כי הוא לא רוצה להיות יותר מדי מחובר,
כי המחויבויות יגבילו את חופש התנועה, מה שנקרא.
ונכון שיש רוח הרבה יותר כי שומעים על סוגי רציחות ודברים כאלה איומים ונוראים על ימין ועל שמאל,
וזה פרי של התרבות המערבית שנכנסה אלינו.
תראי, הרבה שנים
של סרטים,
של כוחניות,
של הרג, של רצח,
דברים שזה יום-יום,
ומכניסים אותם.
פעם זה היה בבתי קולנוע,
עכשיו זה באינטרנט,
ועכשיו זה כאן, בבתי מלוויזיה ובכל מקום.
ויש את זה בכמויות של אלימות.
אלימות ומשחקים של אלימות וספרים של אלימות ואלימות ואלימות אלימות
אז ככה זה נהיה וכשקוראים על הרבה מקרים של רצח ורומנים ומתח וכל מיני קשקושים
אז אדם נהיה כהה לחברו לחיים בכלל וכולי
היום כבר אנשים לא נורא להסתכל על גופות מרוטשות ערופות ראשים
מראים את זה אל-ג'זירה התחיל אחרי זה מראים כולם וכולם מראים אל-ג'זירה מראה
ממילא צלם אלוקים נעדר מן האדם,
ואז האדם,
אין לו שום בעיה עם כל זה, הוא כבר התרגל.
אז יכול בעל לשסף את גרונה של אשתו,
ויכול להיות הפוך,
והם יורים אחד בשני במסיבת סיום,
וכל מיני קשקושים כאלה.
לא יאומן, והיא זורקת את התינוק בפח, והיא זורקת אותה מהחלון, וההוא שוחט את הבת ושם במזוודה,
וההוא ככה.
זהו, זו הצורה, וככה זה נראה,
אבל זה בגלל תרבות המערב.
ביהדות התרחקו מכל זה.
מה פירוש?
בעיתונים, לדוגמה,
של הדתיים, לא מספרים על רצח בכלל. לא תמצאי בשום עיתון רצח.
לא תמצאי סיפור על מקרים אחרים שאני לא רוצה להגיד כרגע, כן?
מה נעשה בינו לבינה בעניינים כאלה ואחרים,
וכל מיני דברים כאלה. לא נותנים בכלל שיהיה מידע על זה,
למה? כי שוב פעם,
האנשים יהיו כהים לדברים האלה, וזה עלול להזיק לנפש של האדם.
אז מכאן זה נובע הכל.
אבל מצד שני, את שואלת על הסודנים, לדוגמה, שמגיעים באחרים,
ואת אומרת, מה עושים עם החבר'ה האלה?
והחבר'ה האלה שנכנסים הם לא תרבותיים כל כך.
הם בעצמם אלה שדיברתי עליהם עד כעת,
שגם הם עושים את המעשים שלא יעשו, והם משתמשים בכלי נשק,
ועושים מעשים עם בנות ישראל, וכו' וכו'.
ואף אחד לא אומר להם קשתה ולא כלום ולא שום דבר.
למה? כי אנחנו עם נאור.
בדרום תל אביב כבר השתלטו עליה,
והיא כבר שייכת לזרים.
רק מה, אני הייתי רוצה לראות
שבאמת המצב הזה היה ברמת אביב ג',
אם היו מגיעים עשרת אלפים סודנים,
ומחליטים להשתקם ברמת אביב ג'.
האם רון חולדיי היה אומר,
נו מה, אנחנו עם תרבותי,
כמו שאנחנו לא רוצים שיגרשונו?
אך נגרשם,
זה הייתי רוצה לראות, ואז הייתי מבין טוב יותר את המטריה ועונה לך בדיוק. אבל התשובה ברורה לכולנו, נכון?
אז אם זה בדרום תל אביב, איפה שכל אלה שהם בלאו הכי,
המצב שלהם על הפנים וכולי,
אז בסדר, מין במינו לא נורא.
ככה רואים את זה מנהיגי השלטון.
מכל מקום זה איום ונורא שאין שליטה ואין בקרה על כל הדברים.
רשויות ההגירה בכל העולם קיימות ולא מאפשרות
הגירה בלתי חוקית,
ומסלקים כל בן אדם שהיגר לא חוקי ואפילו עוצרים ומכניסים למאסר,
רק מאשרים למי שמאשרים.
אתה רוצה להיכנס? תגיד שאתה רוצה להיכנס,
נבדוק ונחליט אם אנחנו רוצים לקבל או לא רוצים לקבל.
אבל שימי לב,
מי בעד הסודנים וכל אלה?
השמאלנים.
אבל הם נגד החרדים.
לא הבנתי.
אלה לא היו פה בכלל, לא שייכים לפה בכלל, מקבלים אותם
לסבר פנים יפות.
אבל יהודים שמניחים תפילין ברמת אביב ג' וחב'ד, שהם נחשבים כאילו פרווה קצת, כאילו הם לא קנאים, הם מאוד לבביים.
בכל אופן, עולים על בריקדות ולגרש אותם ולסלק אותם.
מה פתאום הם עושים כזה דבר וכו'?
איום ונורא.
ועכשיו בצה״ל יש סוגיה.
יש יותר מדי חרדים בצבא עם כיפות.
ועכשיו החרדים אומרים שהם לא רוצים להיות עם הבנות ביחד.
אז יש המלצה עכשיו לרמטכ״ל,
שמי שלא ירצה להיות במקום שיהיו בנות שהם ישירו, לדוגמה,
לא לקדם אותו בתפקיד,
לא לתת לו דרגות קצונה בכירה יותר.
אבל אם זה היה מישהו שהיה מאמין,
נגיד דרוזי, והיה אומר שעל פי הדת שלהם אסור להם,
אף אחד לא ייגע בדת הדרוזית.
לחלל את הדת של הדרוזים? מה פתאום?
אבל של היהודים?
מי אתם בכלל שתגידו אם לשיר או לא לשיר?
טעפו מפה.
כשזה נוגע לדת יהודית,
הכל מותר, בוחלים בזה,
נגד זה, בועטים בזה, מבזים את זה,
ומראים אפוטרופ...
ורודנות ואדנות, ומחליטים מה שמע מחליטים.
כשזה נוגע לאחרים, אפילו שזה הגיוני וזה סביר,
וצריך
קצת לדלל את אלה שנכנסים ולהראות להם שלא כדאי ולא משתלם,
עולים על בריקדות, חס ושלום, לגעת בהם, אנחנו מדינה נאורה.
ומה עם היהודים שלנו?
אין לעזוב, אלה גיס חמישי, לא, לא, לא, לא.
אלה כמה שתכה בהם יותר, יותר בריא.
זה המצב לצערנו.
הבנתיוך?
התמונה שמצטיירת זה שהמדינה שלנו, לצערנו, כבר לא יהודית,
וההורים שלנו והסבים שלנו באו לכאן כי הם רצו מדינה של יהודים.
גם כתוב במגילת העצמאות, רק מה, זה היה תירוץ לקבל אותם מהגויים.
הם לא התכוונו אף פעם ברצינות.
אבל אם את לא אומרת שאתה עם יהודי במדינה יהודית,
מה את יותר טובה מהפלסטינים?
הרי רק עכשיו התחילו לעשות סרטים שמראים שבעצם אין עם פלסטיני ולא ישבו פה מעולם. רק עכשיו משרד החוץ התחיל להתעורר, מה שאני אומר כבר שנים.
אבל עכשיו הם התחילו להתעורר והתחילו לראות סרטים כאלה.
אבל הנקודה היא כזאת,
כשבן גורגור היה באו״ם והרים את התנ״ך, הוא אמר
שלנו יש טאבו על ארץ ישראל,
לאמריקה אין טאבו על אמריקה.
אז אנחנו, מגיע לנו את ארץ ישראל.
ביטור טיעון זה מצוין כי אף אחד לא יכול להפריך כי גם הנוצרים וגם המוסלמים, מה לעשות, מאמינים בתנ״ך.
וזה הבסיס לדת שלהם.
אז מה הם יגידו?
אבל המדינה החילונית של היום אפילו לא יודעת שמדינת ישראל היושבת בארץ ישראל שייכת ליהודים.
הם משתמשים בזה כטיעון,
אבל אף אחד לא אומר לפלסטינים, אז מה הם ישבתם פה?
ישבתם על אדמתנו.
כשאנחנו גלינו מארצנו,
אז באו לפה כל מיני נוודים מכל מיני מקומות, אבל זה שלכם, של אבא שלכם.
אברהם אבינו קיבל את הארץ מהקדוש ברוך הוא
לזרעו עד עולם. יצחק, השם נשבע לו,
יעקב נשבע לו, כל זה כתוב באותה תורה שהם מאמינים.
גם אצלם...
בקוראן זה כתוב, רק אצלנו הישראלים לא יודעים
כי ביבי עסוק בבלבולי מילים
וברק בזגזוגים
זהו
שאלה נוספת
ערב טוב
ערב טוב כבוד הרב
ערב טוב
אני רציתי לשאול שאלה
אם אנשים שבדרכם לחזור בתשובה
ובאיזה דרך מלחמה או לא יודע מה נפטרים ועוד לא זוכים לחזור בתשובה מלאה
מרגע
שאדם
הרהל אפילו בתשובה ונפטר ולא הספיק אפילו לעשות כלום, הוא בעל תשובה
מה עוד שאם הוא כבר עשה
אז עוד יותר זה שהוא לא הספיק
זה לא מפסיד אותו שום דבר
אם התשובה האמיתית
מקובלת ברצון אצל הקדוש ברוך הוא
עוד שאלה אפשר? בטח
אנשים שנפטרים מהעולם
האם הם זוכים לראות את ההורים או את הילדים שעתידים גם להגיע לאותו עולם הבא?
לא תמיד
תלוי בנשמות. אם הן נשמות גבוהות, לא.
אם זה נשמות נמוכות,
אז הן מחפשות לדעת כי הן קשורות לעולם הזה עדיין והן רוצות לדעת. לא תמיד מאפשרים,
אבל יש להן אפשרות.
לדוגמה, האבות הקדושים אברהם, יצחק ויעקב נקראים ישני חברון.
כידוע לך, הם בחברון,
במערת המכפלה, הם נקראים ישני. למה?
כי כלפי העולם הזה הם נקראים ישנים.
זאת אומרת, אין להם שום נקודת התעניינות
בעולם הזה בגלל שהנשמות שלהם גבוהות ודבוקות בשם יתברך.
ואם יש צרה, חס ושלום לישראל,
צריכים להגיע שליחים עד אליהם, לעורר אותם, כמו שאומרים, ולומר להם שיש עת צרה ליעקב ושיתפללו בשמיים בעבור הבנים שלהם.
יש פה כמה אנשים ששואלים את אותה שאלה והם שולחים אותי לשאול.
לגבי זה שהם...
אם הם עוברים למשל ברחוב או במסיבה כלשהי והם רוצים את הכוח להוריד...
את המבט אם הם מסתכלים על בחורה
אם יש משהו שייתן להם את הכוח לא להיתקע ולא להסתכל
יש דבר כזה אבל זה צריך להיות רצון אדיר ועז
ובמסיבה זה כמעט בלתי אפשרי
זה כמו להיכנס לגובה האריות בלי שהוא ירגיש
לא שייך דבר כזה
זאת אומרת
אדם צריך לדעת קודם כל להתרחק מן האיסור
זאת אומרת אם אתה יודע שאתה חלש
אז אתה לא עובר במקום שאתה חלש
כמו שאתה יודע אם יש כלבים ואתה פוחד מכלבים
אתה לא עובר במקום כזה כי הם עלולים לנשוך אותך זה קודם כל כלל ראשון
ולא באתי להשוות בין נשים לכלבים חלילה, כן? שלא יפרשנו אותי אחר כך בתשקורת ויגידו שאני משווה
אבל הנקודה היא כך
דבר שני צריך לדעת שאם אדם באמת רוצה באמת באמת רוצה וזה הכי חשוב לו
ושהוא יודע שהקדוש ברוך הוא מסתכל עליו ובוחן אותו
והוא רוצה להיות קרוב לשם שהשם ישמע לקולו וכו' וכו'
ודאי שהוא יכול לעשות את הדברים האלה כל דבר שאדם רוצה הוא יכול
השאלה איזה רצון גובר יותר
האם הרצון לרצות את הקדוש ברוך הוא להיות קרוב אליו
או הרצון להנות את עצמו לרגע קט או ליותר מכך
תודה רבה לך
תהיה בריא. שאלה נוספת פה, הנה כאן שורה רביעית
ערב טוב לכבוד הרב ערב טוב רציתי לשאול אותך לגבי הכף זכות מקודם כבוד הרב אמר מתי בדיוק אני יודע שאני צריך עכשיו ללמד זכות על בן אדם ומתי אני לא מלמד זכות אם זה בן אדם שהוא ירא שמיים אדם ששומר תורה ומצוות
אתה צריך לדון אותו לכף זכות
אפילו אם יש לך ספק שנוטה להגיד שזה לא כך
אתה צריך ללמד עליו כף זכות
אם אתה יודע שזה אדם שעובר על כל המצוות אדם שמחלל שבת וכו' וכו'
אפילו אם יש לך מצב של ספק
שנוטה אפילו שהוא לא בדיוק עשה אתה מכריע אותו לכף חובה
זאת אומרת שכל מה שאנחנו רואים עכשיו ושמענו בארגוני שמאל וכל הדברים האלה אין פה שום עניין של לחפש להם זכות כיבוד הורים יש אנה שתציל אותם
שום לימוד זכות בכלל אנשים שהם עוברים על כל המצוות בשאט נפש מבזים את התורה את אנשיה וכולי וכולי משבחים רק את הגויים ותרבותם האנשים האלה אין להם
שום לימוד זכות
עד שיחזרו בתשובה
נשארת להם רק הזכות לחזור בתשובה
עוד דבר כבוד הרב אם אפשר יש לי כאן אח קטן שני אחים שלי איתי
ברוך השם כולנו מתחזקים
אחי אפילו זכה להתחתן לא מזמן ואני הייתי רוצה שאחי הקטן יזכה לקבל ציצית וברכה ממך שיחזור בתשובה שלמה ומהרה בשמחה רבה יבוא כבודו
יפה מאוד
תן לו מיקרופון לברך
שהחיינו ברוך
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם
שהחיינו והקיימנו והגיענו לזמן הזה אמן
תזכה לעלות במעלות התורה
ואני עונה בינתיים לאלה ששאלו אותי באינטרנט
מספר שאלות
בזוהר כתוב שעל פגם הברית אין תשובה
מה יעשה מי שנפל ומה התיקון לכך
אז כתוב שמי ששומר שבת קלקטה ומדקדק בה ומי שלומד תורה בעמל וביגיעה מאוד זה מציל אותו גם כן מהפגם של הברית
אבא הולך לעבודה מוקדם ולא מניח תפילין, אין לו זמן, מה לעשות איתו? פשוט מאוד שייקח את התפילין איתו
ובעזרת השם יתברך, יניח בשעה שיזדמן לו בעבודה הפסקה של כמה דקות
לא תפריע לו למהלך העבודה.
אחת ששואלת
אם זה מחזק אותה שירים,
למה שהיא לא תשמע או מה האיסור?
האיסור הוא גזירה של החורבן כמו שאמרנו
ואם זה מחזק הכל טוב יפה, אפשר לשמוע בזמנים שמותר,
בזמנים שאסור, אסור.
אם אחד רוצה להתחזק בשבת ממוזיקה,
נגיד לו שמותר בגלל שהוא רוצה להתחזק.
מתי שמותר, מותר, או מתי שאסור, אסור.
ההורים לא מרשים לי ללכת לשיעורי תורה, מה לעשות?
זכותו של אדם ללכת ללמוד תורה,
בין ההורים יכולים למנוע אדם מלקיים מצוות,
כמו שכתוב בתורה, איש אמו ואביו תיראו,
אבל את שבתותי תשמורו.
שאם יאמרו לכם לעבור על מצווה אחת מן התורה,
אין אתם שומעים להם בזה,
כי אני הקדוש ברוך הוא של אבא שלך ושל אבא של אבא שלך.
מתי אדם חייב ללכת לבדיקות דם שגרתית מדין ונשמרתם?
אין חיוב ללכת לבדיקות דם שגרתית, אלא אם כן אדם יודע שיש לו איזו בעיה כלשהי,
אבל מומלץ פעם בחצי שנה-שנה שאדם יעשה בדיקות
בשביל שידע מה מצבו.
בדרך כלל מתעוררים אחרי שהמצב כבר לא טוב, וחבל.
בנושא הצניעות התבקשתי לדבר ולהזכיר.
אז ככה, שתדעו רק
שבנות ישראל בעצם הן יכולות להיות המחטיאות הכי גדולות בעם ישראל והמגינות הכי גדולות על הדור. בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ועתידים להיגאל.
אז צריך לדעת דבר אחד,
שכשהקדוש ברוך הוא ברא את האדם הראשון,
אחרי זה הוא ברא ממנו את חווה,
אז כביכול הקדוש ברוך הוא מסתפק מהיכן לברותה.
אמר הקדוש ברוך הוא, אם הברה אותה מהעיניים שלו,
שמא תהיה סקרנית.
אם הברה אותה מהאוזניים,
שמא תהיה צייתנית.
אם הברה אותה מן הפה, שמא תהיה דברנית.
אם עברה אותה מן הידיים, שמא תהיה משמשנית.
אם עברה אותה מן הרגליים, שמא תהיה יצאנית.
מהיכן עברה אותה?
אמר, עברה אותה מן הצלע,
שהצלע צנועה בגוף האדם.
ועל כל עבר ועבר שהיה בורא אותה, היה אומר,
היא צנועה, היא צנועה, היא צנועה,
שתכלית האישה זה צניעות.
מה עוד אפשר
להגיד
יותר מזה?
כשהקדוש ברוך הוא בראת האדם, לא אמרנו על כל אבר ואבר מה הוא רוצה שיהיה,
אבל האישה תכליתה צניעות, ועל זה אמר הקדוש ברוך הוא על כל אבר ואבר,
היא צנועה.
אז כמה האישה צריכה להיות מקפידה בצניעותה,
שזה יופייה האמיתי בעיני אלוקים ובעיני אדם.
אבל מה לעשות שלצערנו הרב לומדים את תרבות הגויים,
ולומדים מהטמבלוויזיה,
ולומדים מהאינטרנט.
מהפייסבוק, מהטוויטר, מכל הלכלוכים
ממילא מחקים את אומות העולם
והיום ממש הולכים
כמעט כמו בעלי חיים
אם הבעלי חיים היו יודעים שהם ערומים,
היו רצים ישר לבוטיק
אבל אין להם דעת לדעת שהם ערומים
אדם הראשון וחווה
כשראו שהם ערומים, בה התבוששו, התביישו
ישר שמו עליהם מה שאפשר
והקדוש ברוך הוא תפר להם קוטנות עור
הקדוש ברוך הוא עוד תפר להם וסידר להם
קוטנות עור
אז מי שלא מתבושש, מי שלא מתבייש
יש לו בעיה, הוא כמו בעל חי
הוא לא מרגיש בכלל,
בעל חי לא מתבייש, הוא הולך בלי בגדים והוא לא מתבייש
אז לכן צריך לדעת צניעות
זה כתרה והעטרה של האישה
ואם היא לא שומרת על זה
אז היא חוזרת להיות כמו בהמות שדאי,
חבל.
כן,
הפעם את רוצה בטח כיסוי ראש, נכון?
איך ידעתי?
כן.
כבוד הרב, יש לי עוד שאלה.
רציתי לדעת שבן אדם נפטר מהעולם. כן.
ברגע שהוא נפטר מהעולם, מה קורה איתו?
כאילו הוא עולה ישר עם משפט, איך... מה המסלול?
מה המסלול בדיוק. אז זה תלוי.
אם הבן אדם הזה הוא לא צדיק,
אז מעלים אותו לבית דין של מעלה,
שואלים כמה שאלות, קבעת עתים לתורה, נשאת ונתת באמונה,
ציפית לישועה, שואלים כמה שאלות,
רואים שהוא לא למד תורה ולא כלום, יודעים בדיוק מה התיק שלו,
ושולחים אותו למטה לגיהינום,
לכמה שנגזר עליו.
יש כאלה
שבכלל לא מגיעים אפילו לדין,
שמים אותם בכף הקלע, הם בכלל כאלה רשעים שאפילו לא רוצים לשמוע אותם ואין מה לשמוע מהם, זורקים אותם ומסתובבים במרחבי העולם האינסופי,
כשרודפים אחריהם משחיתים.
זה נקרא כף הקלע,
ואת נפש אויבך יקלענה בכף הקלע.
זה עונש הרבה יותר חמור מגיהינום.
בגיהינום יש שבעה מדורים.
אני לא אסביר לך מה החום שם,
כי אין לנו מושגים,
המספרים לא נכנסים במחשב.
מכל מקום יש גם גיהינום של קרח.
תלוי אם אדם עשה עבירות,
איך הוא עשה אותן? עשה אותן עם חום
או לא עשה אותן עם חום?
אם הוא עשה אותן עם חום, כפי החום הוא ככה ייכנס לגיהנום.
אם הוא עשה מצוות בקרירות,
אז מכניסים אותו לגיהנום של קרח. את יודעת, קרח זה גם כן בעיה. אם מדביקים בן אדם על קרח,
זה בעיה.
מכל מקום,
זה רק ככה מלמעלה, אני אומר לך, כן?
עכשיו, אם בן אדם הוא בסדר,
אז מעלים אותו לגן עדן.
לאן מעלים אותו? לפי המדרגה שהוא צבר לעצמו איזה זכויות,
כמה זכויות יש לו,
לפי זה מכניסים אותו.
כמו היום, מי שיש לו יותר כסף,
אז הוא קונה דירה יותר יפה,
יותר רחבה, מתשאות וכו',
וכן הלאה.
כמה שאת באה עם זכויות יותר,
את מקבלת מרחבים אינסופיים של אושר שאת תקבלי שם.
זה בקצרה מלמעלה, אם את רוצה לקרוא בפירוט,
יש מסכת גיהנום ומסכת גן עדן עם תיאורים מורחבים
ממה שאמרתי בקצרה.
אוקיי.
וכשנפטרים מהעולם זוכים לראות את בורא העולם?
משיגים את בורא העולם בהשגה רוחנית,
אבל לראות אותו אי אפשר,
כי אין לו דמות הגוף.
כי כמו שאומרים שמשה רבנו הוא היחיד שזכה לראות את בורא העולם. אבל זה משל.
פנים אל פנים הכוונה בקרבה הכי מרבית לקדוש ברוך הוא.
עכשיו אני שואל אותך,
יש לך ילדים?
כן.
האהבה שלך
היא אהבה לבשר שלו, או אהבה לו?
לא.
מי זה לו?
לילדים. מי זה לא?
מה את אוהבת בילד שלך?
מה אני אוהבת בו?
את האף, את האוזן, את היד?
את הכול.
לא.
את אוהבת את הנשמה שלו. את הנשמה שלו, כן. זה הילד שלך, הנשמה שלו. הנשמה. הנשמה שלו. איך את אומרת, זה נשמה, הילד שלי, נכון? כן. את לא אומרת, זה גוף שלי.
לא.
לא.
אז את מתייחסת אם הוא טוב, אם הוא עדין,
אם הוא מתוק,
או כי אם הוא עושה דברים, אז את מדברת על החלק הרוחני שבו, נכון?
כן. למי את מתחברת, כאילו, באהבה?
יותר לחלק הרוחני שלו, נכון? כן. זאת אומרת, ההשגה שלך, את הבן שלך,
היא רוחנית בעצם, רק את רואה אותו בציור הזה שהוא לפנייך.
אבל נגיד אם הוא ייפטר מן העולם חלילה,
אז את תהיי מחוברת לזיכרונו, נכון? כן. לא דווקא לגוף, אלא לעצם זה שהוא חסר לך.
שכל מה שהוא עשה וכל מה שהוא פעל וכל מה שהוא חשב וכל מה שהוא דיבר,
זה הילד, נכון?
זה הילד,
לא דווקא הגוף.
אז תחשבי,
אם את היום מחוברת אפילו בדברים שאנחנו קוראים אהבה,
אנחנו מחוברים בעצם יותר לנשמה של הבן אדם, לחלק הרוחני שבו,
אותו דבר ההשגה שלך פי אלף אלפים לאין שיעור בעוצמה להתחבר לבורא יתברך בחלק הרוחני.
הבנת?
כן, הבנתי. יש לך איזו הרגשה לפעמים שאת אוהבת את הקדוש ברוך הוא?
בטח שאני אוהבת אותו.
אפילו שאת לא ראית אותו ולא מרגישה אותו, כאילו, פיזית. אני מרגישה אותו רוחנית.
את רואה? אז אפשר להכיר ולאמור. היא מאמינה, כאילו מאמינה שהכול ממנו.
אפילו שלא מכירים ולא רואים לו הכל,
כיוון שאנחנו חלק אלוקא ממעל,
יש לנו הרגש אליו.
עכשיו, זה כלום, זה אפס אפסים, כי היום הגוף מכסה ומגביל,
כי אנחנו מתפעלים עדיין מחומוס ומפיתה.
ומסלט,
ומסיחים.
אז אנחנו בבעיה, אנחנו מלא חומר.
אבל אם היינו מנותקים קצת מהחומר והיינו יותר רוחניים,
היינו משתוקקים, משתוקקים
לקדוש ברוך הוא. כמו שהצדיקים לא מפסיקים יומם ולילה להיות מחוברים אליו בלימוד התורה,
לא מרגישים את הגוף, לא ישנים, לא כלום.
מרוב התשוקה שלהם לקדוש ברוך הוא,
זה בגלל שאצלם החומר לא תופס מקום.
זה שאנחנו היום לא מרגישים כמו הצדיקים, זה בגלל שאנחנו חומריים.
כמה שאדם יותר חומרי,
ככה הוא פחות מרגיש.
אז לכן תזכרי שהנקודה היא רוחניות.
אבל אם את אוהבת את הקדוש ברוך הוא, תאמיני לי שהוא אוהב אותך יותר ממה שאת אוהבת אותו.
אני אוהבת אותו הרבה, והיו לי הרבה ניסיונות.
אני שמרתי שבת שלוש שנים,
ולפני כחודש
היצר הרע בא אליי בשבת ואמר לי,
תעזבי, תעזבי את השבת, יאללה, לכי לים.
ועשיתי את זה.
אבל, לא בשמחה, בעצב,
כאילו חיללתי את השבת, אבל זה ממש לא היה זה.
הייתי בים, אני רואה את כולם יושבים, מעשנים, בסבבית.
אבל אני,
לצערי, אני גאה להגיד את זה, כי קודם כל חזרתי לשבת, חזרתי לאבא שבשמיים,
אבל כשעישנתי בשבת, כשחיללתי,
אני עישנתי ואני מסתכלת לבורא עולם למעלה,
וכאילו אני מרגישה שהוא מדבר איתי, והוא אומר לי, ביתי, תחזרי אליי חזרה.
אמרתי, ליזה, את חייבת לחזור לעצמך ולאבא שבשמיים.
וזו הייתה השבת האחרונה שלי שחיללתי, ראשונה ואחרונה.
כשחזרתי לאבא שבשמיים, חזרתי אליו עם דמעות,
ואמרתי לו, אבא, אני מצטערת, מצטערת שחיללתי.
לא נהניתי מהשבת.
למרות שנסעתי, לא נתת לי ליהנות.
כאילו, ממש הרגשתי את ההבדל בין השמירת שבת לחילול.
ואני לא רוצה לקטרג על עצמי, כי כמו שהרב שלום ארוש אומר, אסור לקטרג על מעשייך.
בעצם רק למדתי מזה,
וזה לימד אותי שאני יותר לא אחזור על זה.
והיום אני עושה את זה באהבה על השם.
את יודעת, אני לפני כמה זמן החלטתי לקום להתפלל בנץ כל יום.
ויום אחד אחרי זה, חודש וחצי,
יצר הרע, הפיל אותי, שאחרתי את הנץ.
אז הענשתי אותו.
אמרתי שאני קובע שיעור שעה לפני הנץ.
והתחלתי להביא אנשים שילמדו איתי בשביל שתהיה לי גם שמירה שאני לא יכול לפספס את זה.
כי הם דופקים בדלת, קבעתי איתם.
אז הם דופקים בדלת, אני חייב להיות ער.
אז סידרתי אותו, עלה לו ביוקר, לא כדאי לו להתעסק איתי.
אני מציע לך גם כן שתענישי אותו, תקחי כיסוי ראש, בגלל שהוא גרם לך לחלל שבת,
ובעזרת השם יתברך,
תראי לו מה זה יהודייה בת של מלך.
תודה, אמן. שהשם יזכה אותי. הנה, שימי עכשיו ותברכי, והשם יעזור, ישמח. לעשות את זה באמונה שלמה.
רק באמונה שלמה ובצצה.
ובצצה.
תודה. סליחה, תודה. שימי, שימי, שימי, שימי.
שימי, וואי וואי וואי, איפה זה מחיאות כפיים?
בחיאת, חבר'ה, מה קרה לכם?
חזק וברוך, יא חביבי. תן לה, תן לה לברך.
שאחיינו, ברוך. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שאחיינו וקיימנו והגרנו לזמן הזה. אמן.
תבורכי בכלל הברכות ותשכי לעשות מצוות בנקל ובשמחה תמיד.
אמן.
ושעצר הרע יברח ממני ולא יבלבל אותי. שתכניעי אותו תמיד.
אמן. בינתיים קיבלתי פה שלוש שאלות נוספות, אחת מהן תשובה.
אלה שחווים מוות קליני,
השאלה היא כזאת, למה דווקא הם?
הקדוש ברוך הוא יודע מי צריך להתעורר מזה ומה יגרום
דווקא זה שקרה לו המקרה שיספר סביבתו ומשפחתו.
על כן הקדוש ברוך הוא יודע למי להביא את מה שצריך.
יש פה משעול סוסיה,
אנקרי, לא, סליחה, אנקרי רון.
אומר אהבתי מאוד את ההרצאה,
אני הולך לשכנע את ההורים שלי בכל זאת ללכת לשיעורי תורה לאור התשובה שנתתי לו.
ויש פה מישהו שכותב שהוא קיבל על עצמו שם טוב עדן,
שתי הלכות לרפואת מישהו,
ועכשיו הוא רוצה לקחת עוד שתי הלכות.
האם שתיים יספיקו לשניהם או צריך ארבע?
צריך ארבע,
שתיים ושתיים.
אתה אומר שימושים באתרים כמו הטוויטר, פייסבוק ודברים כאלה.
רק שתדע שבזכות האתרים האלה, לא בזכות, זה יכול להיות... יש מהפכות אצל הערבים. לא, לא מהפכות, דווקא הפוך.
דווקא עכשיו, תדע לך שאני זוכה לשמוע המון הרצאות גם שלך שמעלים בפייסבוק.
אני יודע, אבל אתה תדע,
מול הנזק, כמה יש תועלת, זה גם כן חשבון שעושים.
אז לכן הנזק הוא הרבה יותר גדול מהתועלת. אתרי האינטרנט כבר,
זה בדיעבד, כבר אפשר ככה לסבול, כמו שאומרים, אתה מבין.
אבל ההתפתחויות האלה של הרשתות החברתיות הביאו אסונות בינתיים,
ומספר המתגרשים בארצות הברית עלה ל-20 אחוז רק בגלל פייסבוק. זאת אומרת, המצב הוא עגום.
אני מכיר, סליחה שאני קוטע אותך,
אדם מהפייסבוק שיש לו חמשת אלפים חברים,
שכל, כמעט אלף ומשהו חברים הגיבו על הרצאות שהוא נותן, והוא מעלה שם כל יום.
מצוין, אין שום בעיה. ונותן שיעורי תורה שלמי, וזה מקדם. למרות כל זה, גדולי ישראל אוסרים את זה באיסור גמור.
אתה מבין, אם ירצחו רק אחד דרך הפייסבוק,
כבר לא שווה. הבנת? וכבר רצחו כמה.
ועודדו אנשים להתאבד,
וכן על זה הדרך. חוץ ממה שעושים, אתה יודע,
פדופילים ועניינים כאלה ואחרים,
חבל על הזמן, נו, זה נזק אדיר.
להשתמש בטכנולוגיה, אפשר. אתה רואה?
יש לי HD, מצלמות HD,
אני עובד עם טכנולוגיה, מחשב לפניי,
מיקרופונים ברמה גבוהה, מערכת טובה.
אני משתדל לקחת את הטכנולוגיה ולגייס אותה לטובת היהדות.
אבל במה שמותר ואפשר,
לא למקום שאסור.
אני מדבר על החשיפה, כבוד הרב. הבנתי, חשיפה לא בכל מחיר.
זה הנקודה.
אוקיי, עכשיו עוד שאלה לגבי המוזיקה.
אתה אומר שאסור לשמוע בשבוע מוזיקה, אבל בשבת,
אם מותר לשמוע, אם אדם, לא הכריחו אותו לשמוע מוזיקה, מותר לו לשמוע מוזיקה בשבת, על שם ההנאה?
מה פתאום, חס ושלום, אסור. אתה יכול לשיר בשבת.
אתה, מה זה לשמוע מוזיקה? חלילה, אני אמרתי שזה מוגזם. קודם אתה תצא כדוגמה הפוכה.
אבל מכל מקום אתה יכול, יש פיוטים נפלאים עם מנגינות, חבל על הזמן.
אתה יכול כל השבת לשיר.
השאלה, אם סוג המוזיקה, שלא כולם מתחברים אליה,
אי אפשר, אתה אומר שאסור לשמוע מוזיקה של גויים, אבל לקחת את המנגינה. לא אמרתי שאסור. הנה, אמרתי לו שאפשר לשמוע אפילו יוונית, אם זה לא שירים מגונים או שיש להם מילים לא יפות או שהם מיועדים לעגבים.
השאלה אם אתה יכול לקחת את אותו סגנון מוזיקה
ולהמיר אותו למילים דתיות. אז זה תלוי אם זה שיר שאמרנו שאין לו מקור כזה שלילי והשיר הוא פרווה, זאת אומרת הניגון הוא פרווה.
אפשר לקחת ניגון כזה ולהשתמש איתו, ניגון פרווה.
כי לדעתי רוב הקהל היום, שמעתי, אני מכיר את הנושא. הצעיר מתחבר לסוג מוזיקה. מה לעשות, אבל הוא מתחבר גם לדברים אסורים, אתה מבין? הנוער הצעיר, אז אם הוא מתחבר אז זה מותר.
אני מודה לכולם,
תבורכו,
תזכו לתשובה שלהם.