פניני אמונה מהגאון הרב גרשון אדלשטיין זצ''ל ראש ישיבת פוניבז'

 - לא מוגה! - 

 נציב יום לזכות רבי רבי אמנון יצחק לאשתו שיחיו לל כל משפחת יצחק הם ובני בנותיהם ונכדיהם וכל יוצא חלציהם שיזכו לכל הברכות הכתובות בסבר תורה אמן ואמן אמן יאיר שלמה לכבץ שתרציב יום יזכה לכל מילדמתיו יותר ממה שמאחל לי אמן אמן

פניני אמונה מהגאון רבי גרשון אידלשטיין זכר צדיק לברכה ראש ישיבת פוניבז'

לימוד התורה משפיע לחזק את האמונה על ידי קדושת התורה זוכים לאמונה והוא אומר שהוא שמע אחד למד מסכת בבא קמה וזה השפיע עליו חיזוק באמונה והביאו מה שכתוב בתיקוני זוהר בראשית ברא אלוהים ראשי תיבות באבא רמז לשלוש בבות שבסדר נזיקין וזה בתיקוני זוהר קמז שלימוד התורה משפיע חיזוק האמונה לדעת שבראשית ברא אלוהים. כי התורה מקדשת את האדם. ככל שהוא עוסק בלימוד התורה ובדברים המקדשים אותו משפיע עליו חיזוק באמונה והכרת האמת. ומי שמתבונן בבריאה רואה השגחה. רואים שיש מנהיג לבריאה. איך אתה מסתכל על מערכת השמש? וירח וכוכבים סאו מרו עיניכם וראו מי ברא אלה? יש כוכבי לכת כוכבי שבט אלפי כוכבים מסתובבים כל הזמן בלי תקלות בלי תקלויות אף אחד לא פוגע בחברו מוכרח שיש כוח עליון שמפעיל ומסובב אותם גרעין באדמה חיטה נרכב בדיוצאים המון חיטים זה דבר מופלא זה לא מובן בדרך הטבע ביצה בוקח ממנה אפרוח מה ההסבל הזה איך יכול להיות שדבר דומם הופך להיות לעוד בעל חי מי מכניס את המזון מבחוץ לבפנים יצירת אדם דבר מופלא אחד שאל את הרב שחזכר צדיק ברכה על אמונה אז הוא אמר לו כל יצירת האדם לידה זה פלא שאינו מובן ורואים שיש כוח עליון נסתר ונעלם למעלה מהשגתנו הבת של הסבא מכל אמרה בשם אביה איך אתה רואה השגחה פעמים שיורדים גשמים ימים רצופים בפרט בחוץ לארץ ימים בלי הפסקה ושלג לא יורד ימים רצופים עציבה טבעית למה שלא ירד שלג ימים רצופים אבל אם ירד שלג ימים רצופים הוא יקבור את כולם כולם יחוסו בשלג בגובה נגיד 10 מטר סלמת זהו היינו בשוויץ הגיע שלג גובה שתי מטר אתם יודעים מה זה וואי וואי וואי אבל לא יותר אז רואים שיש השגחה גם בלי אוויר אדם לא יכול לחיות. אז בכל מקום יש אוויר. אבל לא בכל מקום יש מזון כי אפשר ללכת אפילו כמה ימים בלי לאכול. וגם רואים שעוצרות המים לא נמצאים בכל מקום כי אפשר לחיות בלי לשתות קצת יום יומיים שלושה. אז לכן יש נחלים פה שם נהרות פה שם מאגרי מים כאן שם לא לא כמו מיםכ לא כמו אוויר כי אוויר אוי ואבוי אם יהיה כיס אוויר ולא יהיה לך בן אדם הלך החזון איש אמר פעם לרבי יעקב אידלשטיין אח שלו של הרב גרשון זכר צדיק ברכה אמר לו הרב החזון איש אמר לו רואים במציאות כמה גדול המרחק בין מורה שמיים למורה בשר ודם אומר כשמתקינים עמודי חשמל נזהרים שיהיו חזקים יציבים ברזל בטון לא שמענו שנופלים עמודי חשמל. אוי ואבוי מקר חוט ויפול לארץ אסון. אבל כשמתקינים עמודים של עירוב עושים אותם מעמודי עץ פשוטים ולא מפחדים שיפלו החוטים ויפסל העירוב. זה ההבדל בין מורה שמיים למורה בשר ודם. זה אמר החזון איש איי איי איי איזה דוגמה מדהים וכל יום שישי צריכים לעבור כן נבדוק שלא נקראו החוטים תעשו פעם אחת כמו שצריך כמו עמודי חשמל וזהו לא אין מורה שמיים כמו שעבודה זרה זה ההפך מאמונה. גם הכועס זה חוסר אמונה. למה אדם כועס? מצערים אותו, פגעו בכבודו. אבל מישהו בעל אמונה הוא יודע את האמת שהכל משמיים. בבית דין פסקו שמגיע לו צער. ואין אדם נוקף אצבע. למטה אלא אם כן מכריזים מלמעלה. ממילא אין מקום לכעוס על אדם שציער אותו. הוא רק שליח. מגלגלין חובה על ידי חייב. אתה יכול רק לרחם עליו שבחרו בו בשביל לצער אותך מה שמגיע לך. אבל שולחו אותו דווקא. צריך לרחם עליו. אבל הצער יבוא גם בלעדם. אם לא הוא, הצער יבוא מכיוון אחר. אם נגזר צער, אז צריך להיות הצער. אין מה לעשות. למה אדם כופר? כי יש לו נגיעות. האמונה זה דבר טבעי. מצד הטבע ישר רואים אמונה. אז איך אדם כופר? יש לו נגיעות. הוא חושב לא כדאי להאמין. אם אני אאמין יהיה מוגבל. לא אוכל לעשות מה שאני רוצה. אבל יש גיהנום ויש עולם הבא. הוא לא חושב על זה ומעדיף לחיות כמו בעל חי אכול ושתו כמחר נמות וככה מפתא אותו היצר הרע גם אומר יש לו עוד זמן מה אתה דואג אתה עוד צע תהנה תזה תזה ותקשיבו מעשה מזעזע בשואה אם מח שמם וזכרם הנאצים אמן עם שמם וזכרם היו לוקחים להריגה מכסה קבועה של ילדים להריגה והיה אדם אחד בעל ממון שהייתה לו אפשרות לשחד אותם להציל את בנו אבל הוא ידע היות במכסה זה 500 ילדים אם הוא יוריד אחד יכניסו מישהו במקומו אז הוא הלך לשאול את הרב אם מותר להציל את בנו על חשבון אחרים. הרב לא ענה לו. הוא הבין שעל פי ההלכה אסור לעשות דבר כזה והתגבר על עצמו ולא הציל את בנו. זו דוגמה של אדם בעל מדרגה גבוהה באמונה שהתגבר על הנגיעה החזקה של הצלת הבן ולא עבר על ההלכה. שמעתם אברהם אבינו סיפר אדם שהיה בחוץ לארץ בתחילת השואה וראה אנשים פשוטים שלפני השואה לא היו מדקדקים במצוות כל כך החל השואה התחזקו באמונה ופרסמו את האמונה בכל רעש גדול ממש כמו בנובה. ולעומת זה היו אנשים בעלי מעמד חשוב שפרקו עול תורה ומצוות. וזה תלוי כיצד הייתה דרגת האמונה בפנימיות של הלב. מישהו בעל אמונה חזקה התחזק יותר. מי שחלש באמונה נחלש יותר. יש גם חילונים שיש להם אמונה, אבל היצר שולט עליהם, התאוות שולטות עליהם. אבל ברגע שכבר אין מקום לתאוות כמו שואה, אז חוזרת ומתעוררת האמונה הפנימית והיא יותר חזקה מאלה ששמרו קודם, אבל לא היה להם אמונה פנימית. כמו שאומרים מצוות אנשים מלומד. שאומרים מודה אני לפניך בבוקר יש דרגות בזה מישהו בעל אמונה חזקה אומר מודה אני מתוך אמונה והוא מרגיש שזו המציאות האמיתית שהקדוש ברוך הוא עשה איתו חסד וחמלה והחזיר לו את נשמתו אם אדם היה טובע בים ואין לו אויר אין לא לא טוב ב לא ובא מישהו וחילץ אותו הוא נושם הוא היה מודה כמו בבוקר אה היה מרים ידיו עושה סעודה היה עושה וואי וואי וואי זה עושה לא היה לו אוויר הוא היה הולך למות וזה זה אה מי שדרגות באמונה כמה אתה מאמין במה שאתה אומר אז מישהו בא על אמונה חלשה אז הוא אומר את זה מודע אני כמעט נתקל פה נתקל שם זהו האם אפשר לברוח מצרות או אי אפשר כשאדם חי עם אמונה הוא יודע שכל המאורעות בהשגחה וכל הדברים שבאים עליו טובים או קשים הכל בידי שמיים היה אחד שסבל צרות מהשכנים ורצה לעבור דירה שלא יהיה לו צרות שאל אדם גדול אמר לו מה יעזור שתעבור דירה צרות יעברו איתך. כי אם יש מנה של צרות שאתה צריך לסבול, כבר תישאר פה. אם תעבור וגם שמה יהיה לך צרות כבר יהיה לך כבר יותר מדי כאילו אתה נרדף אז הוא אומר לו אל תעבוד תשאר. כמובן אפשר להתפלל, אפשר לעשות כל מיני זה אבל זה שאתה חושב שאתה בורח מהצרה זה לא אומר שאתה מצליח לברוח. יש מה התועלת שיש לאדם חליל המחלה? המטרה הוא שהוא יתעורר ויתחזק ויזכה לחיי העולם הבא. ופעמים זוכים גם לעולם הזה וגם לעולם הבא. למשל, הגאון מצ'יבין זכה לאריכות ימים בעולם הזה בזכות חיזוק התורה שהיה לו מתוך המחלה. הוא היה חולה מסוכן. הלו לא שידוכים עכשיו עכשיו הוא היה חולה מסוכן וקיבל על עצמו שאם הוא יעברים מהמחלה יוסיף חיזוק בלימוד התורה לפי הסיפור שאני מכיר מקודם הוא ביקש שיתנו לו עוד 15 שנה שהוא יחזור על כל התורה שהוא יבוא לפני הקדוש ברוך הוא מוכן והוסיפו לו בדיוק 15 שנה מה שהוא ביקש. זאת אומרת אין לשער גודל הזכות של דבקות בתורה ומי עורר אותו? המחלה. ואז הוא ביקש מהקדוש ברוך הוא התחייב וקיים. אז כתוב שפעם אחת באו אליו אחרי 13 שנה שהריחו את ימיו והיה מועץ את גדולי התורה והיו צריכים את עצתו היה גדול בדור הוא אמר שהוא לא יכול כי הוא התחייב לקדוש ברוך הוא לסיים את כל מה שהוא התחייב ואין לו זמן בשביל זה הוא אמר ש1 שנה ואז היה 13 שנה באמת נשאר עוד שנתיים לא נפתח אנחנו לא נוסעים. אה, זה כמו הסיפור שסיפרתי מה הוא של הדף היומי שהוא למד, כן? המתגרב שלמד שלוש שנים. כן. וטוס. איך שהוא גמר את הדף, עשה את המסיבה ובאותו לילה מת. העריךו את הימים שלו עד שהוא יגמור את הדף שהוא רצה ללמוד. שהחפץ חיים אמר איך יבוא אדם ולא יודע אפילו דף אחד גמרא הוא היה עם הארץ והחליט לקח לו שלוש שנים והריחו לו את הימים. להתחזק באמונה זה לא דבר פשוט כי האמונה נחלשת כל הזמן והעולם חי בלי אמונה ונתנו דוגמאות בשיעורים האחרונים כיאדם מושפע מהעולם תפסיק נו כל אחד מושפע ממה שהוא רואה וממה שהוא שומע ולכן האמונה נחלשת אמרנו חדשות וזה ורואים ופה העצה היחידה זה להתחזק בספרי מוסר ועל זה היה מעורר הרב גרשון מפני שזו עצה יחידה ואין בלתה ואומר שמעתי שבכלם אמרו למה בדורות הראשונים לא מצינו שהייתה להם קביעות לעסוק בספרי מוסר. אמנם בדברי הראשונים מוזכר חיוב לעסוק בחשבון הנפש ולהוסיף יראת שמיים בכל יום. אבל לא מצינו שהיה סדר יומי קבוע ללימוד מוסר. אז בכלאם אמרו שבגלל שהתפילה אצלם הייתה מוסר. אתה יודע מה זה להתפלל? תפילה שהיא בעצמה מוסר וידוע שבאר הכוזרי כי התפילה היא מזון הנפש כשם שהגוף זקוק למזון גשמי גם הנשמה הזקוקה למזון רוחני זו התפילה יש שלוש סעודות שאתה אוכל יש שלוש תפילות שאתה מתפלל ובשולחן ערוך באור החיים צח כתוב כתב שחסידים ראשונים היו מגיעים בתפילתם להתפשטות הגשמיות וידוע שהחזון זכר צדיק ברכה שקוע מרוכז עם כל החושים בתפילתו באופן שהוא לא שמע ולא הרגיש כלום חוץ מהתפילה שמתפללים באופן כזה זה לימוד המוסר הטוב ביותר וזה החיזוק לאמונה זה כמו סדר מוסר שלוש פעמים ביום מספרים על רבי ישראל אבסר שפעם מה מישהו ירא בזמן שהוא עמד בתפילה הוא לא זע ולא נעשים נופל משהו כולם עושים ככה משהו קטן אפילו חד פעמי מישהו נכנס מסתובבים מסתכל תוך כדי תפילה פה לא זז. בכל צער וייסורים שבאים על אדם, צריך לפשפש במעשיו, לחפש מה הסיבה, מה רוצים ממנו בשמיים. הצער והקשיים זה משמיים וזה לא נקמה על העבר, אלא לתקן את המעשים. הייסורים גם מכפרים וממרקים ומעוררים לפשפש במעשים, לתקן ולחזור בתשובה מכאן ולבא. זה מה שאומרים כל דעביד רחמנא לתו עביד. כל הקשיים הם לטובתו של האדם. על ידי זה הוא מתעורל לתקן מעשיו וזוכה לחיי נצח. וזה נקרא אמונה. לחשוב על כל דבר. מה הסיבה של הקשיים, מה השם דורש מאיתנו. זה אמונה. כי אתה יודע שהכל לא בא סתם. אין אין דבר כזה סתם. אחד חלה ונתה למות. בניו ובנותיו גרו בחוץ לארץ. רצה לעלות לארץ ישראל. כי הרגיש שהסוף קרב, רצה לקבר בארץ ישראל. אמר לו המשגיח, האור יחזקאל, זכר צדיק ברכה, כי עדיף [כחכוח] בתקופה הזאת שישאר בחוץ לארץ סמוך לבני המשפחה ולא יעלה לארץ ישראל. כי אם יהיה רחוק מבני המשפחה, יהיה לו קשה יותר. יש חשש שהוא יבעד בייסורים ולא יקבל באהבה, אבל ליד בני המשפחה יהיה רגוע ושמח יותר ויהיה לו קל לקבל את הייסורים באהבה. מטעם זה אמר רבי חיא לא הן ולא שכרן שהוא לא רוצה ייסורים לא הן וגם לא תשכר מהם עדיף לוותר על השכר של הייסורים אם יש חשש שלא יעמוד בניסיון ויבעת בייסורים ובייסורים יש עוד עניין מלבד השכר הגדול שזוכים גם ממרכים ומכפרים עוונות. ואם יש לאדם עבירות שלא מתכפרות אלא בייסורים, ודאי שעדיף לו לסבול אותם בעולם הזה במקום גיהנום עם ייסורים קשים לאין שיעור. ולכן צריך לקבל ייסורים באהבה ולא לבעות בהם. בספר תולדות אליהו מובא מהגאון רבי אליהו רגולר זכר צדיק ברכה אם ידקדק אדם ימצא שעל פי הרוב לא ישלם חפצו על פי הסיבות שהציב הוא למטרתו ושם את ביטחונו עליהן ורצונויו יבואו לו על הרוב על ידי סיב סיבה חדשה שלא שיער אותה מראש. למה? לדע ולהוודע שמחשבות אדם טוהו. ורק מהשם מצעדי גבר כוננו ולא נתקנו עלילות. ותעס אדם כדגי הים. מה דגדול אוכל קטן? ככה האדם דגול אוכל דג קטן. אתה פותח את הדג הגדול אתה מוצא שהדג בפנים הפוך. ואיך הוא התהפך? הוא לא התהפך. הוא רדף אחרי זה ובסוף הוא בלע את זה שבא ממון וככה בן אדם הוא חושב שיעשה ככה ויהיה לו ככה ובסוף זה בא לו מככה וככה ולא כמו שהוא חשב זה כמו דגי הים וזה מה שהוא אומר פה כל מעשיו סיבות שהוא מתכנן והכל בסוף יוצא אחרת תראו אנשים שמארגנים חתונות סיבות ועניינים והכל תוכניות וזה בסוף זה לא זה וזה התבטל וההוא לא בא וזה ובסוף ההוא הביא והוא זה ככה זה כל הזמן אם יש פורענות בעולם כתוב שאין פורענות בעולם אלא בשביל ישראל זאת אומרת אם יש בלאגן באיראן ויש בלאגן ב באוקראינה ויש בלאגן ברוסיה זה בגלל ישראל שנאמר החרטי גויים נשמו פינותם החרבתי חוצותם אמרתי אך תראי אותי תיקחי מוסר כל הפורענות והצרות שיש בעולם אצל הגויים נועדו בשביל ישראל שיראו שיש השגחה ויתחזקו באמונה. זאת אומרת הקדוש ברוך הוא מזהיר אותנו שזה הולך להיות אצלנו גם מה התחיל קודם? אוקראינה פוטין נכון אנחנו היינו פה בשקט ופתאום נהיה 7 באוקטובר ופתאום אנחנו באותו מצב כמו אוקראיני ופוטין עם איראן. אז זאת אומרת אמרתי תראי מוסר תיקחי מוסר אך תראי תפחדי תפחדי ותיקחי מוסר לא לוקחים אז זה בא למה זה דומה לאבא שהוא בעצם לא רוצה להכות את הבן שלו אבל הבן לא נרטע אז לוקח הגורה ומכה על השולחן לידו דו פא וואו עם כזה דבר על הגוף אוי ואבוי אז למה הוא עשה את זה כי הוא לא רוצה להכות אותו אבל הוא רוצה שהוא ירטע ואם הוא לא ירטע וזה לא עיל אז הוא יקבל את המכה הזאת אז כל מה שהשם מביא על הגויים בשביל ישראל שילמדו מוסר ושידעו שלא לעולם חוס אמרו חכמים זכרונם לברכה בסנהדרין כו מחשבה מועלת דהיינו מועילה רש"י אומר מחשבה שהאדם מחשב כך וכך עשה כך וכך תעלה בידי מועלת להשביט הדבר בר שאין מחשבתו מתקיימת. היינו אם אתה עושה תוכנית כיצד באיזה דרך תצליח? כגון במילד העלמה ואתה עושה תוכנית איך תרוויח פרנסה או עשירות יסבבו מן השמיים שלא תצליח בדרך שחשבת כדי ללמד אותך שיש השגחה. אתה לא קובע. אתה לא קובע. ואמרו שם שאפילו לדברי תורה בפרש רש"י כגונה אומר עד יום פלוני אסיים כך וכך מסכתות בגרסה. שגם אם התוכנית היא בדברי תורה ורוצה להצליח בתורה שזה דבר טוב מאוד הוא עושה תוכנית כמה יספיק וכיצד יצליח וסומך על כוחו ועוצם ידו שיצליח בתוכניתו מסבבים שלא יצליח בדיוק באותה התוכנית כפי שחשב כדי ללמדו שיש השגחה ואין לסמוך על כוחו ועוד רוצים ידו. אז איך זה נאמר? מחשבה מועלת. אולי זה מלשון מחילה. מה זה המחשבה מועלת? מועילה בשביל שלא תקיים המחשבה. מה? איך זה מסתדר? זה נקרא תועלת. אבל אם זה יגרום שאתה תבין שיש השגחה אז זה מועיל מאוד. מועיל מאוד. ביותו צעיר ביקר החפץ חיים את רבי ישראל בסלט ורבי ישראל כיבד אותו מאוד. הוא היה אברך צעיר. כשהגיע אליו החפץ חיים הוא היה אברך צעיר ורבי ישראל היה בזקנותו. לאחר שנפרד ממנו ליוע אותו עד פתח ביתו והדבר היה תמוע בעיני התלמידים שלו של רבי ישראל שאלו אותו מה פשר הדבר אז הוא אמר להם האברך הזה מצטיין מאוד באמונתו והוא אינו בעל אמונה בלבד אלא הוא חשמה מה שת האמונה? אז הוא קם, מלווה אותו. הוא היה זקן מופלג, הוא היה אברך צעיר שהוא בא להראות לו את הספר שהוא הולך להוציא ושאל אותו אם להוציא את הספר. אז הוא אמר לו כן וליוה אותו בסוף כולם טמו. מה זה אברך צעיר גדול הדור קם ומלווה אותו וזה חש את האמונה זאת אומרת רק מהשיחה ביניהם ככה כא שדיברו וזה ופה ושם הוא כבר ראה מי עומד לפניו זאת אומרת ניתן היה לחוש את החש באמונה אבל זה צריך להיות רבי ישראל בשביל לחוש ש דבר כזה אה כן מדהים ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת קורא עולק שבת ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת כל שבת מקדשקדשקדשקדשם קדש מי שמה מקדש מקדש מקדש מקדשם שבת מכ כבד את אביך ואת מך דאורית לעשות חד הקדוש ברוך הוא עשות רבי חנני ברש