פרפראות וחדושים לפרשת דברים חלק ג' תשפ''ו

- לא מוגה! - 

נציב יום אהוד בן רבקיו רבית בת מרים זכו לזרע הקודש חי בר קימה מתוך בריאות שמחה שלום בית מהרה אמן אמן

חידושים ופרפראות פרפראות וחידושים לפרשת דברים חלק ג' שנת תשפ"ו

"רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ" (דברים א, ח)

אור החיים הקדוש אומר יש פה לשון יחיד ראה ובהמשך לפניכם לשון רבים מדוע אומר בגדר הראייה ראה כולם שווים כולם רואים אותו דבר, אבל בהבנה שונים הם איש לפי מעלתו. ולכן נאמר לפניכם בלשון רבים. לראות כולם יכולים לראות אותו דבר אבל להבין אז זה כבר כל אחד לפי הבנתו ומעלתו הוא קולט את התמונות ואת כל שאר הדברים לכן מדייק הפסוק לומר באופן זה שנבין בראייה אנחנו שווים בהבנה ובמעלה זה כבר משהו אחר ראה נתתי לפניכם את הארץ. בואו הורשו את הארץ. נתתי זה מתנה. הורשו זה ירושה. שני דברים שונים. אומר הגאון מוילנה, עיקר נתינת הארץ לכלל ישראל זה בזכות ההבטחה שהבטיח הקדוש ברוך הוא לאבותינו הקדושים. כתוב בפסוק לא בצדקתך זה לא בגלל שאתם צדיקים וכולי וכולי אלא למה ענקים את הדבר אשר נשבע אדוני לאבותיך אז כל הזכות של כלל ישראל זה זכותם של האבות אז זה אומר שאנחנו יורשים מכוח האבות שהם קיבלו הבטחה מהקדוש ברוך הוא שהארץ שלהם. ולכן זה ירושה הורשו. אז למה כתוב ראה נתתי לפניכם? בגלל שראה הקדוש ברוך הוא שדור דעה הם היו חשובים מאוד לכן הנתינה הייתה דווקא להם. כמובן שזה הבנים של אלה שמתו במדבר ואז הקדוש ברוך הוא נתן להם. יכול היה לדחוט את זה ולתת רק בדורות באים אבל הוא נתן להם אז ראה נתתי לפניכם זה נתינה יכולתי לתת בדורות אחרים ירושה כן זה ירושה של עם ישראל של הבנים של אברהם צמר אבל למי לתת אז החליט הקדוש ברוך הוא לתת לדור דעה שנכנסו לארץ יוסף עליכם ככם אלף פעמים אומר רש"י, אמרו לו, עם ישראל אמרו לו למשה רבנו, משה אתה נותן קצבה לברכתנו. למה אתה אומר שהשם למה אתה אומר יוסף עליכם ככם שהקדוש ברוך הוא יוסיף עליכם ככם 1000 פעמים? למה 1000? זאת אומרת, אם אנחנו 600,000 אז 1000 פעמים אתה רוצה שאנחנו נהיה שש 60 מיליון. זה הכל זה הכל אתה רוצה למה? הרי הקדוש ברוך הוא אמר לנו לאברהם יותר נכון אמר אשר אם יוכל איש למנות אנחנו אמורים להיות ללא מספר בכלל. אז למה אתה מצמצם אותנו לפי אל? אמר להם משה, זו מי שלי, אבל הוא יברך אתכם כאשר דיבר לכם. אני לא נכנס לחשבון של הקדוש ברוך הוא עם הברכות שלו. אני מברך אתכם משלי פי 1000. מה זה משלי? מה הכוונה כשאומר משה רבנו זו משלי. אומר בעל האפלוואה, משה רבנו התברך מהקדוש ברוך הוא פעמיים בעקבות חטא העגל ובעקבות מעשה המרגלים. השם אמר לו, בעשה אותך לגוי גדול עצום ורב. גם עצום וגם רב. במאמר רבותינו מרובה מידה טובה ממידת פורענות פי 500. אם כן הוא התברך פעמיים מפי הגבורה 500 ועוד 500 זה 1000 אז כשהוא מברך את ישראל יוסף עליכם ככם 1000 פעמים זו הברכה משלי מה שאני התברחתי ב1000 אני נותן לכם את הברכה הזאת איזה נדיבות איזה איזה איזה איזה זה רועה נאמן שמוע בן אחיכם ושפטתם צדק רבי חיים פלג'י העיד על שבו זכר צדיקים ברכה שכל מה שהוא עשה וכל מה שהוא לימד לאחרים היה לו מקור בתורה למעשים שלו וללימודים שלו כמו שאתם עונים שואלים מה נעין לנו כל דבר צריך מקור צריך מקור אז הוא סיפר פעם על הסבא שהגיע אליו יהודי וגם גוי להתדיין לפניו בעניין חוב שהגוי טובע את היהודי שהוא חו ולא משלם ולא משלם והדיין הסבא היה לו חוס ריח והוא הבין שהגוי צודק בטענות שהוא היהודי לבה ולא משלם שמע את הטענות כל אחד אמר מה שאמר אמר אני יוצא בינתיים לכמה דקות בינתיים נסו להתארגן ביניכם, להתפשר, לראות מהמו. הם חשבו שהוא יוצא לגמרי. הוא עלה לעזרת נשים. זה היה בבית מדרש והוא שומע אותם, מדברים ביניהם. אז הגוי אומר לו, "אתה לא מתבייש? אתה יודע שלווית ממני? איך אתה מכחיש את זה? אתה מבין ולא משלם?" אז היהודי אומר לו, "תשמע, אני יודע שאני לו תמך, אבל אני מאוד לחוץ עכשיו בפרנסה ואין לי אפשרות להשב." זהו, זה הסיבה. נכנס הדיין ופסק בגערות על היהודי שחובה עליו להשיב את הכסם מיד לגוי. מאיפה הוא למד לצאת החוצה ולהקשיב? מהפסוק שמוע בן אחיכם. תשאיר אותם לבד, תרצה החוצה ותשמע מה קורה, מה הם אומרים ואז הוא שפטם צדק. אז יהיה לך ברור בדיוק מה הם אמרו מפיהם. אז זה מה שהוא למדפסוק. וזה אחת הדוגמאות שהביא הרב לג'י שהסבא שלו נהג כל דבר לעשות רק על פי מקור בתורה. כקטון כגדול תשמעון אומר רש"י שיהיה חביב עליך דין של פרוטה כדין של 100ה מנה שאם קדם מובא לפניך לא תסלקנו לאחרון זאת אומרת דין פרוטה אם בעלך הדין ורוצים לדון על פרוטה. הוא לקח לי פרוטה, לא לקח לי פרט, חייב לי פרוטה, לא זה הוא הזיק אותי בפרוטה. משהו באים לדור. אחרי כמה דקות פתאום מגיע איזה דין של 100 מנה, לא יגיד הדיין, רגע, רגע, אתם כסף קטן, תחכו בצד, בוא נטפל קודם בזה. אומר, לא, אתה צריך לדון בדין קדימה מי שבא ראשון. מי שבא ראשון. טוב ויש שאלה למה לא נבין קודם כל זה גמרא בסנהדרין ח פי רשי יש להבין למה לא נגיד שיש פה דין קדימה כקטון כגדול זאת אומרת באדם קטן פשוט אדם הידיות מה שקוראים ואדם חשוב שבא למה לא להקדים למה למה למה לא נלמד שהפסוק בא לדבר על אנשים לא על כסף קטן וכסף גדול אלא על אנשים אחד קטן ואחד גדול ולא להקדים את הגדול הקטן למה לא נלמד למה למה הגמרא הולכת עם זה מה פשוט היית שואל מישהו תגיד לי מה אתה מבין בפסוק אני אומר לך אלא שזה לא יכול להיות. אומר הרב קנייבסקי, זכר צדיק ברכה, זה לא יכול להיות. למה לא יכול להיות? הוא אומר פשוט מאוד משום שבמסכת כתובות קו כתוב שצריך להקדים ולדון מי שגדול בתורה לפני מי שקטן. למה? יש כבוד תורה עדיף זה מצוות עשה. מצוות עשה שכבוד תורה עדיף וצריך להקדים. אז לכן נתנו דוגמה שאם אתה במכבי או בכללית או לא משנה ויש תור ומגיע רב גדול שהוא רב אמיתי לומר מכריטים האלה ששמים מקבעת ומגדלים זקן והוא מגיע צריך להקדים אותו צריך להקדים אותו לא כמו הטיפשים תעמוד בתור טבת האחרון מצווה תעשה אז אפילו אם מתנגדים אלה שבזה אתה תגיד אני מוותר על התור שלי בשבילו ואפילו אם לא יתנו לך לעשות ככה אתה תעשה מה שאתה תעשה ותקיים מצווה מן התורה מצוות עשה זה אומר הרב קניבסקי לא תכירו פנים במשפט כקטון כגדול תשמעון לא תאמר זה עני הוא בחברו עשיר מצווה לפרנס את העניקה את העני בדין ואז הוא התפרנס בנקיות זה פירוש אחד שאומר רש"י אחר כך הוא אומר דבר אחר, עוד פירוש שלא תאמר אך אני פוגם כבודו של עשיר זה בשביל דינר. יש דין ודברים בין עשיר לבין עני בעניין דינר. אז מה אני אבייש את העשיר בשביל דינר? אז אני אפסוק שהעשיר הוא צודק בשביל לא לבייש אותו. וכשהוא יוצא החוצה אני אומר לו תן לו, אתה חייב לו, תן לו, אבל ככה אני לא איש אותו. שני פירושים, אבל כל אחד הפוך. פעם אחת הוא דואג כאילו לעני ואומרים אסור. פה אומר דג לעשיר וגם זה אסור אז מה מה הולך פה מאיפה לומד בכלל רשי את כל זה שהוא אומר את הדברים האלה ככה וככה אומר רבי יוסף מסלוצק רש"י לומד את זה מה כתוב כקטון כגדול בכף הדמיון דהיינו יהיה בעיניך הקטון כקגדול והגדול כקטון. לא תזכה את העני כדי לפרנס אותו, אלא תשביא אותו כגדול שהוא כמו עשיר שניהם שווים בקיצור, אין פה עני ואין פה עשיר. אתה לא רואה שום שוני. כמו שכתוב בדין שאם באו אחד עם הצטלית של 100 מנה ואחד בא עם בלאות אתה אומר להם תצאו תלבשו אותו דבר ותחזרו אליי בחזרה מדבר שקר תרחק וכן לא תזכה את העשיר מחמת כבודו אלא תשווהו לעני קקטון קק גדול שניהם אחד והשני דומים בדיוק הם אתה לא דן אותם לפי מצבם אתה צריך לדון שווים לכן בכף הדמיון גם הגדול וגם הקטן כקה אותו דבר ובעל התורים אומר כשיו בעלי דינים עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים זאת אומרת חשוב פשוים נאשמים בינתיים כל אחד מאשים את השני אתה לא יודע מי הם הם כרגע עומדים לפניך כרשעים זה אומר שהוא רשע לא מקיים זה אומר וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאין כשקיבלו עליהם את הדין זה משנה באבות מאיפה לומדים את זה התורה אומרת מפורש הרי לי קמיד דללאורמיזה כל מה שיש בתורה בעל פה הכל נמצא בתורה שבכתב אז זה רמוס פה בכתוב כקטון כשהם עומדים לפניך היו קטנים כמו הרשעים וכשנפטרים מלפניך היו ק גדול צדיקים שמקיימים את הדין ועושים את הכל על זה רמוז פה בפסוק והדבר אשר אשר יקשה מכם תקריבון אליי ושמעתיו אומר משה רבנו לעם תשמעו אם יהיה לכם איזה דבר קשה תבואו אליי אני אשמע ואני אפתור לכם את כל הבעיות יש מדרש רבה בעכה בשעת גזרות החורבן הלך ירמיהו הנביא להשתתח על קברי האבות לבקש על בני ישראל אתם רואים שיש צרות והכל הולכים אצל אבות אפילו ירמיה הנביא הלך שם מה אמרו לו אבות אמרו ללך אצל משה רבנו הוא הוציא אותם ממצרים והוא יעמוד בפרץ לבקש ולהתחנן על רוע הגזירה וזה רמוז בפסוק פה והדבר אשר יקשה מכם אם יהיה לכם מצב קשה ולא תוכלו לסבול עוד את הגלות. תקריבון אליי ושמעתי תבואו אליי ואני אשמע בדיוק מה אתם רוצים ואני אתפלל עליכם אבל מעניין שהוא שולח אותו שולחים האבות את ירמיה למשה רבנו לאן ללכת לאן ללכת מה לא הבנתי לאן לא יודעים נו אז לאן ללכת אה אולי לכותל המערבי ששכינה לא זזה משם. אחנו המסו את לבבנו. במעשה המרגלים אמר משה רבנו, אחנו המסו את לבבנו. מה הטעמים שיש מעל זה? הפעם זה רבי אהרון מקרלין, לא הגאון מבינה. הוא אומר מעל המילה אחנו יש טלשו מול או טלשה קטנה מה שנקרא ועל התיבות הם מסו את לבבנו קדמה ואזלה אוזותה. אומר הבית אהרון מקרלין במתק לשונו אחנו כשמדובר באהבה ואחווה שצריך שתהיה בין אחים בין חברים אם חלילה ישנה טל שוסמל קרע קטן שמתחיל פירוד קל חלילה אז הם מסו את לבבנו קדמה ואזלה זה עלול להביא לפירוד לבבות קשה לכן צריך להיזהר מאוד אם מתחיל אפילו טיל שוסמול מיד להשתוות ליישב ההדורים לא להמתין לא לטחות לבקש סליחה אחד מהשני לקרב את הלבבות מיד ובחזרה ועוד דבר ככה שיהיה לכם למשך היום ואומר עליכם לא תערצון ולא תיראון מהם יש עכשיו מלחמות בכמה גזרות ואומר עליכם לא תערצון ולא תיראו מהם אומר יהושיע ציון ולא לא תיראו מהם ראשי תיבות מוות בסופי תיבות אמן. מי שמקפיד על עניית אמן לא מפחד ממוות. אל מלך נאמן. הוא לא מפחד ממוות ומוטח לו שיפתחו לו גם שערי גן עדן. כן. שומר אמונים, אל תקרא שומר אמונים, אלא שומר אמנים. אז צריך לענות אמן. ובאמן צריך להתכוון אל מלך נאמן שילוב, הבייה, אדנות. ומקיימים מצוות הב וגודל לאלוהינו. מקיימים מצוות גמילות חסדים וגם אנחנו מתכוונים שיאמנו דברי העומר. אז מי שמקפיד על אמנים לא מפחד ממוות וזה רמוז פה בפסוק ולא תיראו מהם. מה יש לך לראות? אתה אומר אמן. אתה מחזיק באל מלך נאמן לא יקרה לך שום דבר הכל יודוך והכל ישבוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישמחה והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבוך הכל והכל יאמרו אין קדוש השם הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה הרי אני מכוון כאחמים דורית אומר לו שיש חסד דאורייתא כבד את אביך מך דאורייתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנא הקדוש שיהיו ספתותיו דבות בקבר ‏B