מיקס 50 שאלות ותשובות חלק 36

 

- - - לא מוגה! - - - 

כבוד הרב, ערב טוב, בלבון הקהל, ברקלב הלכה, אני מתפלגת בבית כנסת ויש נשים שיש שבת חתן ובר מצווה. יש נשים שבאות עם טלפון, יש צלצול, הן עולמות טלפון, מדברות, אני קריאה להן הערה.

גירשו אותי לא פעם ולא פעם בבית כנסת.

ספר פתוח, כבוד הרב, אין זה מותר בספר פתוח.

החזן צוחק, מליח את הראש שלו על השולחן וממשיך לצחוק.

האם זה מותר?

חילול שבת, כבוד הרב, חילול טלפון, ועכשיו השנייה אומרת לי, את יודעת מה?

אני יושבת מתחת לכיסא, אני מרימה טלפון מתחת לכיסא.

מה פתאום את מעירה לה? מי את שתאר את ההערות?

שמעת. בלי כיסו ראש. וסלחה, מכבוד המקום וכבוד הרב.

חולצות בכלל לא צנועות. די, די. טוב, עכשיו תקשיבי, תקשיבי.

קודם כול את צריכה למחות

ואפילו לצעוק. גירשו אותי. מאה אחוז.

אין גירוש יותר מתוק מזה.

אה, יפה. שקט רק אחד. תקשיבי, תקשיבי.

ולא הולכים יותר להתפלל בבית כנסת כזה.

לא להתפלל בבית כנסת. אם יש אחרת, תלכי ואם לא תתפללי בבית,

ותפילתך תישמע יותר טוב.

תודה, כבוד הרב.

אשם אתך.

גם אתה אומן.

גם אתה אומן.

כן.

הגאון מווילנה אמר

צוואה לאשתו ולבנותיו

לא ללכת בכלל לבית הכנסת,

שנשים לא ילכו בכלל לבית הכנסת.

מדוע?

הוא אמר,

בגלל שהן מגיעות לשם

ונשים

מדברות בעזרה

ומדברות לשון הרע צריך לאטום את העזרה עם בלוקים,

כי לא באים בשביל לבזות

את השם. זה בית מקדש מעט.

מה אתה בא? מה זה? אופרה.

באופרה לא מדברים.

אם מישהו ידבר באופרה, כולם יקפצו עליו.

ששש.

תתבייש.

תוצא החוצה.

למה?

שומעים זיתי, זיתי, זיתי.

זיתי, זיתי, זיתי.

כן.

אופרה.

שקף.

שקף.

אבל בית השם, פטפטה הכל היום.

פטפט, פטפט, פטפט, פטפט, פטפט, פטפט. מה זה?

מה זה?

החזן הגילנך זה נור הסוף.

כל היום עומד מדבר וצוחק בסיפור פתוח, כבוד הרב,

האכל פתוח, ומה זה צחוק?

חבל על הזמן. טוב, זה הבנו כבר קודם.

תודה רבה, השם ביטחה ישמוע עליך עומד. אמן.

מה את אומרת? לא להקפיד על אנשים?

מה זה להקפיד על אנשים?

מה זה להקפיד על אנשים? לא הבנתי.

חייבים על פי התורה להוכיח את מי שעובר עבירה.

יש, את יודעת, דרך ארץ, בלי תורה.

דרך, לא.

אדם מגיע לתיאטרון, צריך להתנהג כמו בתיאטרון.

אדם מגיע לבית כנסת, צריך להתנהג כמו בית כנסת.

אדם נכנס למסעדה,

צריך להתנהג כמו מסעדה.

כל בן אדם שנמצא במקום מתנהג כמו המקום. הלך לבית מלון, צריך להתנהג כמו בית מלון.

הולכים לים, אז אנשים כמו חיות הולכים לשם,

כל מקום לפי מקומו.

אבל להגיע לבית-הכנסת ולעשות את זה גרוע מכל המקומות והתיאטראות והקרקסאות,

ולא להוכיח?

אני לא מבין.

תזמין, אבל תיאטרון זה נכון. איך?

זה לא מרחיק אותם, הם רחוקים לבד.

הם לא מתקרבים ככה. אסור על אשתי בריאה.

אני בא לתיאטרון,

עד ששכנעו אותי ללכת לתיאטרון,

יואו, יואו, אני לא בשביל זה, אבל שכנעו אותי.

באתי ואני רואה אנשים עושים הצגה, ועושים דובובוב,

דובובוב, ואני, מה זה, צוחק, צוחק,

וכולם מסתכלים עליהם, מה הוא צוחק, מה הוא צוחק,

ואני צוחק ולא יכול להפסיק, הרסתי להם את ההצגה.

אז אנשים אומרים לי, תתבייש לך, אדוני, אתה לא תרבותי.

אז אני אומר להם, חבר'ה, אתם מרחיקים אותי, מה קרה לכם?

עד שאני הגעתי לפה, אתם יודעים כמה זמן לקחה לשכנע אותי?

רבותי, כל מקום צריך להתנהג לפי המקום.

מי חייב אותך לבוא לבית הכנסת? אישה בכלל לא חייבת.

ואם את כבר בת, צריכה להיות ברמה צדיקה,

הרי את לא חייבת.

ואם את כבר מוכנה לחייב את עצמך מרצון,

אז מה באת?

לקלקל לאחרים?

באת לשמוע תפילה? באת לשמוע ספר תורה?

באת לנשק ספר תורה? באת לעשות משהו? בסדר, אשרייך, בואי, יאללה, שלום, כנסי. אף אחד לא אומר לך מה אתה עושה בבית.

אבל כשאת פה,

תתנהגי כמו המקום.

אפילו הרומאים אומרים, ברומא התנהג כמו רומאי.

מה, אצלנו לא יכולים להבין את זה?

על חשבון הקדוש ברוך הוא, לא להקפיד, לא להגיד, לא כלום, לא שום דבר.

הקדוש ברוך הוא יסתדר איתם, אל תדאג, אתה עזוב, אתה אל תתערב, מה אתה מתערב? אין דבר כזה.

יש מצווה בתורה.

הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא.

אם לא תוכיח אתה נושא בעוון,

אם היית יושבת בשקט ולא מדברת,

היו מענישים אותך כמדברת בטלפון בשבת, את, את.

את היית נענשת כאילו את מדברת בטלפון בשבת.

יש מעשה שמובא בגמרא.

חכמים נחלקו, האם פרה מותר לה לצאת עם רצועה בין קרנותיה?

האם זה טלטול שאסור בשבת או לא?

כן, ובלעזר אומר, מותר.

חכמים אומרים, אסור, נפסקה הלכה כחכמים.

והמשנה כותבת,

פרתו של רבי אלעזר הייתה יוצאת עם רצועה בין קרנותיה.

איך יכול להיות שרבי אלעזר עבר על דברי החכמים?

אומרת המשנה, לא, לא של רבי אלעזר, של השכנה שלו.

אבל קראו לה פרתו

של רבי אלעזר, בגלל שהוא לא מחה בה שחכמים אסרו אפילו שהוא מתיר.

אז נחקק במשנה לדורות, כבר יותר מאלפיים שנה כל היהודים קוראים את המשנה הזאת,

שלרבי אלעזר הייתה כביכול פרה שיצאה נגד רצון חכמים. שמעתם?

בגלל שהוא לא הוכיח, ולא מדובר על אדם פשוט,

אחד מהתנאים הקדושים.

אתם יודעים מה הוא עשה בשביל לתקן את זה?

הוא התענה כל כך הרבה טעניות בימי חייו,

עד שהשיניים שלו הושחרו מחוסר סידן.

זאת אומרת,

זה לא פשוט כמו שחושבים.

אתם רואים? לימדתי אתכם. משה רבנו גער בו הקדוש ברוך הוא, צדיק יסוד עולם, נותן התורה, מלאך אלוקים,

אבל אם אתה לא מחית במקום שהיית צריך למחות,

אז אתה, יש טענה עליך,

אז השם דבר איתו בעזות,

וידבר,

לא ויאמר,

וידבר.

למה?

אתה יודע למחות, בעגל ידעת, למה פה לא?

אמנם הייתה לו רגישות למשה רבנו והיה לו צידוק,

הרי מה טענו?

למה זמרי בן סלו

הוא עשה את המעשה עם המדיינית,

כי הוא בא למשה ואמר לו, גם אתה לקחת מדיינית!

אמנם משה גייר את ציפורה,

אבל בכל אופן הסתתמו טענותיו של משה,

כי הוא הרגיש לא טוב בקטע, כאילו הוא לא כל כך חלק כמו אחרים בקטע הזה כלפי הטענה.

אבל הוא היה צריך למחות, הוא לא מחה.

אז השם בכל אופן אמר לו, למה לא מחית?

אתם שומעים?

משה רבנו,

הקדוש ברוך הוא, לא מוותר לו על דבר זה.

מה נפקא מינא?

מה נפקא מינא אם הוא מוחה או לא מוחה?

פנחס עשה את העבודה?

לא, צריך למחות.

כשעם ישראל באו המרגלים,

המרגלים ואמרו שהארץ הזאת אוכלת יושביה ואסור להיכנס לארץ,

למרות שהשם אמר שהארץ טובה,

והעם שתק, שמע את דבריהם ושתק.

אתם יודעים מה היה עונש בגלל שהם לא הוכיחו דם?

600,000 איש מתו במדבר ולא נכנסו לארץ.

שמעתם?

לא בגלל משהו, הם פשוט שמעו

ולא מחו.

אמרתי איך?

בדרך ארץ.

לא צריך, חייבתי שיקבלו.

לא.

לכן יש את מצוות ההוכחה.

ברגע שאני אומר לבן אדם, שלם את החוב שלך והוא לא רוצה לשלם, אני לא חייב עליו.

זה הדין של ערבות שקיבלנו,

שבשעה שאני אומר לו הוכחה, אני נפטר.

אני לא אחראי.

אומנם,

בבקשה.

בטח, למה לא? אם את בעזרה, ודאי.

מה האיסור?

מה?

אמרתי בעזרה.

לכן אמרתי בעזרה. אין מנשקים בבית הכנסת משום כבוד השכינה,

ואין שום אהבה חוץ מאהבתו יתברך. אבל אם זה בעזרה, כן.

תן לה, תן לה בבקשה בהמשך לשאלה.

אם הבן שלי בעזרת השם מתחתן,

אמרו לנו שאסור לעשות גיליליליל בחתון, בהשבת חתן, מותר לעשות?

גילילילי? בבית כנסת, כן. זה לא גילילילי, זה עושים לי, לי, לי, לי, לי, לי. כן, לי, לי, לי, לי, לי, כן. את יודעת למה הם עושים את זה?

שהיו אומרים לאה, לאה, לאה. נכון, נכון. עכשיו, בבית כנסת שלנו אומרים שאסור לעסוק בזה. בבית כנסת עצמה לא צריך להגיד כי לא שומעים קול של אישה.

אבל יש קהילות שכנראה נוהגים לעשות את זה. איזה עדעתם?

אנחנו פרסים. פרסים. אצלכם נוהגים לי, לי, לי, לי. לא, יש מישהי גברת שחזרה בתשובה והיא אוסרת עלינו את זה, וזה מקומם קצת את שאר המתחילות. אני אתן לכם טלפון של פוסק, אתם תשאלו אותו, לי, לי, לי, לי,

ומה שהוא יגיד תעשו.

יש שני עניינים. אחד, האם לעשות בבית-הכנסת, ושניים, אם קול באישה ערבה, מותר לעשות את זה,

ואם יש מנהג שעשו או לא עשו. שנים עשינו, שנים, שנים עשינו. לא משנה, הרבה דברים עשו, גם רקדו במעורב הרבה שנים, אז זה לא מה שמותר.

אבל בכל אופן,

אני אתן לכם טלפון. בסדר? בסדר. תודה רבה.

ערב טוב, ארב.

ערב טוב.

רציתי לשאול שאלה.

אמרת שצריך להוכיח אנשים, כאילו, בקטע של מצוות תוכח את תוכח את עמיתיך וזה.

רציתי לשאול שאלה. אני, ברוך השם, השם זיכה אותי בשבת להגיד דברי תורה לאיזה עשרים ילד ככה,

ויושבים לי עם סיגריה, נגיד, מול הפרצוף, וטלפונים וכל זה.

עכשיו, מדבר איתם על שבת, מה הדין של מי שלא מחללים שבת, שאינו דין של יהודי וכל זה. אבל יש חלק, כאילו, שדי פחדים מזה. אז אם אני צריך להמשיך עם זה, או שצריך, אני,

כביכול, כאילו, אתה, אסור לך להיות במקום שמחללים שבת בפניך, עם סיגריות ופלאפונים, ולתת דברי תורה.

ואם זה מקרב אותם, ובסוף הם שולחים שבת, אל תקרב אותם בשום אופן.

ביום חמישי תקרב אותם, ביום רביעי, ביום שלישי,

ביום שני וביום ראשון. בשבת, לא. שנייה, אבל לא סיימתי את השאלה. אפשר? בבקשה, שעה תדבר.

אני אומר כאילו, כביכול, שהחבר'ה כאילו יוצאים.

כאילו, כביכול, אתה לא מדבר בשבת נקודה עם אנשים שמחללים בפניך, כמו שאמרת,

סיגריות, טלפונים וכו'.

ואם זה גורם לכאלה שכן היום עושים, ואחרי כמה שבתות הם כן יצליחו לשמור שבת ביחד איתי? אמרתי לך, אתה לא עושה את זה בשבת ראשון,

שני, שלישי, רביעי, חמישי.

אוקיי, הרב סנא, עכשיו עוד שאלה.

יש מקום פה, ברמת שרון, שמחדית הרבים, זה פאב שפתחו לפני כמה זמן.

אם הרב יכול לברך שהמקום הזה לא יצליח,

כי הרבה הרבה חברים בקיץ נפלו בגלל המקום הזה,

ואם מורידים את המקום הזה, כל החבר'ה שנפלו, זה בערך 20 מיליון חוזרים לשמור שבת, אם אפשר שם. מי שבירך אבותינו הקדושים,

אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרונדו ושלמה, וכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא יבטל את כל המועדונים מארצנו הקדושה.

אמן.

אמן.

ערב טוב.

אני מבקש ממך, אני הלכתי לבית כנסת

וגם כאותו דבר הערתי להם וגירשו אותי.

אחר כך

שוב פעם הלכתי לבית כנסת אחר על ידי בית.

ראיתי שמכוניות באות לבית כנסת.

מבקשתי מהם, בבקשה, אם אפשר לא לבוא במכונית

ואפשר ללכת ברגל קצת, זה לא כל כך רחוק.

אם אפשר ללכת לבית כנסת הזה,

או לא?

מקום שיש מחנלי שבת ואין שם מניין

של שומרי תורה ומצוות כמו שצריך, בלאו הכי אין מניין שם.

עוד דבר אחד, יש לי בת 45 ועוד לא התחתנה. אם אפשר, בבקשה, לברך אותה לזיווג טוב.

היא הולכת בצניעות?

כן. לא כל כך, לא כל כך. לא כל כך.

תגידי לה שהיא תלך בצניעות גמורה ואני אברך.

מה שמה?

מרים בת זוהרה.

מרים בת זוהרה, שמזכה אותה לזיווג הגון מהרה בזכות הצניעות.

אמן.

ויש לי עוד בן בין 40 ו-4.

אה, יופי.

והוא לומד תורה, שומר שבת? שומר שבת, שומר הכול.

הכול? אבל הוא לומד תורה כל יום?

לא. לומד, לומד בערב. לא, לא, לא. תגידי לו שילמד כל יום שעה תורה.

בסדר.

מה שמו?

יהודה בן זוהרה.

יהודה בן זוהרה יזכה לזיווג הגון מהרה. אמן.

כן.

שני דברים.

כן.

אני שמעתי מה הבחור פה אמר. הוא חבר שלי. אנחנו מאותו מקום. אני מעדיף לשבת פשוט. אני מעדיף שאתה עמוד. טוב.

כן.

הרב מכיר את הרב של מגדל העמק, הרב גרוסמן?

כן. שהוא החסר בתשובה אנשים. הוא נכנס למועדונים בימי שישי.

ואנשים עם סיגרות ופלאפונים והחזיר.

והוא בבגדל העמק שלא רואה שם. בכלל אתה רואה שם ישיבות והכול.

ויותר מזה,

דיברת על עניין של אילת. האילתים פעם, אילת היה שם מרחם.

והיום עם אילת צעיר היא כבר מתחרדת ממש.

אז אתה אומר שבא הרב ואומר לך ככה וככה. אבל בדור הזה יש בעיה של דין.

גם בעל שם טוב הקדוש כותב על זה.

לבוא ליהודי בדין בדור הזה,

שיש פה כל כך הרבה תאוות, הוא יברח ממך.

אבל אם אתה מדבר איתו ברכות ומסביר לו לאט אז זה עוד דבר ועוד טיפה ועוד טיפה. ובסוף אתה יכול כן להביא אותו. אם אני אבוא עם בדגל ואומר, שמע, אתה לא שומר שבת,

כרת, זה, זה, השם ישמור זה.

תסביר לבן אדם לאט לאט, ואתה יורד אליו,

ואתה לא מזרק אותה איזה רב גדול שאתה בא ועכשיו אני רב ואתם כולכם חטאים ואני צדיק.

וראיתי גם כותב בעל אהבת חיים

שיש שתי סוגים של צדיקים. צדיק שכן אם הוא נכנס לתוך העומק של כל הטומאה

יש סיכוי שאותו צדיק יחזור בשאלה.

ויש סוג אחר של צדיק שאם הוא נכנס לאותו מקום הוא גם יכול להחזיר בתשועה ותלוי מי הצדיק אם יש לו את הסייעתא דשמיא.

למשל הרב, לפני שבע שנים אתה לא זוכר אותי, הייתי בא אליך, וברוך השם חזרתי בתשובה.

אבל לא בגללך הרב, בגלל שישבנו אני ואתה ועוד עשרה בעולם כביכול,

ושמעתי מה שאמרת, והשכינה דיברה, וזה נכנס אליו,

ושמעתי מיליון רבנים. אז מה זה עכשיו לבוא לבן-אדם ולהגיד לבן-אדם, שמע,

אל תחזיר אנשים בתשובה, הרב הזה באילת הוא לא טוב?

אשרי הרב הזה שיורד לאילת בשיא הטומאה,

ששם כל האתרים שבאים מכל העולם,

ולוקח יהודים ששם לא היה בכלל מקווה פעם,

והיום יש שם ישיבות ובתי-מדרשות ותלמודים של תינוקות של בית רבן בעשרות.

וזו עיר מתחרדת ממש.

אז איך הרב אומר שאותו רב אמר כך?

נכון שהרב צודק, אם יש בן-אדם שעושה השם ישמור, ובגלל כסף אומרים לו, בוא,

תן 100,000, את כל תלמודי התורה בשלך,

זה השם ירחם,

להבטיח לו איזה משהו שהשם ישמו.

אבל אם בן-אדם עושה השתדלות,

אז זה כל דבר, זה כן דבר.

ובדור הזה אין דין.

התבטל הדין בדור הזה.

גמרת?

סיימתי בעניין הזה, ועוד שאלה אחת.

לא, עכשיו אני צריך לענות.

קודם כול, אני שמח שלימדת אותי איך צריך להחזיר בתשובה.

אני לא לימדתי את הרב. אני רק אמרתי לרב,

יש פה הרבה צעירים. שמעתי, שמעתי. וכולם פה הם אנשים חוזרים בתשובה, שהוא בדיוק כמו שהרב אמר, שהרב שלי, הלך את ה... אתה תופס אותי בימי חדש לפני המועדון ואומר לי, בוא אלי,

כדי שאני לא אצא.

ועובדה שהיום אני ככה, זה פשוט מאוד. גמרנו?

עכשיו אני מדבר.

אתה צריך להבין דבר אחד. מצוות הוכח תוכח לא התבטלה מעולם, לא בדור הזה ולא בדור ההוא ולא כלום. אדרבה, בדור הזה עוד נאמר מה שאמר רבי עקיבא, איני יודע אם יש מי שיכול להוכיח בדור,

פסקו גדולי הדורות האלה, האחרונים,

שיש מצוות תוכחה בגלל שהיא מביאה לאנשים לחזור בתשובה. זה, 1. 2. נכון שהרב

רוסמן מספרים עליו שהוא היה עושה ככה וככה וככה וככה, ואני אף פעם לא עשיתי ככה וככה וככה, ואני לא בא לספור מה הוא עשה ומה אני עשיתי,

אבל ברוך השלישי, עשיתי שני אנשים בעלי תשובה לפחות.

אז זאת אומרת שהשיטה שלי גם כן עובדת.

אני לא אמרתי שתגיד לאנשים כרת, ולא אמרתי שתגיד להם ככה. באת, לא שמעת מ...

אמרתי, בנעימות, בדרך ארץ,

אבל להוכיח מצוות הוכחה קיימת.

אתה לא יכול לעבור על השולחן ערוך בשביל להציל אנשים.

אף אחד לא התיר לך דבר כזה.

זאת אומרת, אתה צריך לדעת את המגבלות.

אנחנו לא קבלנים של הקדוש ברוך הוא.

אפשר גם להיכנס לסקוטק ולהיות אחלה גבר.

גם לעשן איתם ביחד.

יש ברסלבים שנכנסים ורוקדים איתם גם כן במעורב בשביל לברור ניצוצות.

יש גם כאלה שהולכים לים, קוראים תהילים לתקן תערומים.

יש כל מיני כאלה צדיקים שנכנסים.

אני אמרתי מה שאני יודע.

אני אמרתי מה שאני יודע.

יש ברסלבים שנכנסים למועדונים בתל-אביב

ורוקדים איתם ביחד. זה משמר, אתה שם.

בסדר. דיברתי עליו?

דיברתי עליו?

לא, אבל אני, אז אל תערבב.

זה אותו נושא, זה מה שאתה אומר. אל תערבב.

הוא, נאמר לו עכשיו מפי לא ללמד אנשים שמעשנים מולו בשבת עם פלאפון. נקודה.

זהו.

עכשיו,

אתה צריך להבין דבר נוסף.

יש שיטות ויש שיטות. השיטות המותרות הן רק מותרות.

אין שיטות אחרות.

כל שיטה שתביא שהיא לא מותרת על-פי הפוסקים,

אסור.

אסור.

זהו.

זהו. השם לא ביקש ממך, אל תעשה לו טובות.

התורה זה לא איזה פלסטלינה שכל אחד יבוא ויעשה איתה מה שמתאים לו להביא לקדוש ברוך הוא. הוא לא צריך את זה.

הקדוש ברוך הוא לא צריך את זה.

הוא צריך מי לא קרא לבעל.

אני רוצה יהיו 700 איש רק?

אותי לא מעניין השאר.

מי לא קרא לבעל, האמנת?

הקדוש ברוך הוא רוצה אנשים אמיתיים

שהולכים עם האמת ואומרים אותה.

מה זה פנחס?

פנחס קיבל ברכה שיחיה לעולם בגלל קנאות?

אתה שומע דבר כזה?

דבר כזה?

הרי היו כאלה, אם היו בדבר הזה אומרים, אין דין. היו אומרים לו, מה זה? חילול השם.

אתה נכנס, אתה לוקח נשיא ודוקר אותו.

אז הוא עשה עבירה. אז מה הוא עשה עבירה?

שילך גיהנום.

מה אכפת לך?

למה אתה צריך לעשות מלחמה בישראל?

מה זה עניינך?

השם אומר, לא, הוא הציל את כל עם ישראל בקנאות שלו,

הוא הציל. אם הוא לא היה עושה את זה, אני הייתי הורגת.

כל ישראל.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא לא מחפש את אלה הרכרוכים שיבואו ויעשו לו קולות. הוא לא צריך קולות, אין לו בחירות,

הוא לא צריך שיבחרו בו, לא עושים לו טובה.

הוא רוצה שיקיימו את המצוות. יש הוכיח תוכיח,

תקיים את זה עם הגדרים של הוכיח תוכיח.

יותר מזה לא התחייבת.

תעשה מה שלא, אתה עברת עבירה.

לא עשית מצווה, עברת עבירה.

יש אנשים גם מלמדים קבלה, גברים ונשים וגויים.

אבל הוא אומר, עובדה, חוזרים בתשובה.

עובדה,

אם אני לא הייתי בשיעור של הקבלה לא הייתי חוזר בתשובה.

עובדה.

זה אסור באיסור גמור,

ומי שעושה את זה נוכל גיהינום.

אסור, אפילו שהתוצאה טובה.

אפילו שהתוצאה טובה, נוכל גיהינום, כי אסור.

מה שאסור, אסור.

הבנת?

אז תבדיל.

ואין דבר כזה. אין דין היום, ויש דין היום.

מי אומר יש דין ואין דין?

יש שולחן ערוך והוא לא משתנה.

התורה לא משתנית.

ואנחנו צריכים ללכת על פי התורה, זה הכול.

הקב' ברוך הוא רוצה מאיתנו שנוכיח איש את רעהו.

למה היה חורבן הבית?

כתוב וכשלו איש באחיו,

וכשלו איש בעוון אחיו.

כתוב היו שריה כאיילים.

כל אחד הכניס את הראש שלו כמו איילים

מתחת לזנבו של חברו.

לא רוצה להסתכל על העבירות שלו.

הוא רק אומר, עמך כולם צדיקים,

עמך כולם צדיקים!

וזהו.

וככה זה היווני החורבן,

כי אף אחד לא הוכיח את אף אחד.

אז מידת הדין פגעה.

כשהולכים ועושים מה שהשם לא רוצה לו, אדרבה.

בזה שאדם אמיתי,

תאמין לי שהוא מאיר יותר מבן אדם שהוא כזה וכזה.

הבנת?

יש חלק, אומרים, שמע, פרס לב, עושים קידוש השם, נכנסים מועדונים, אתה יודע, מה זה, מסירות נפש.

ואיש שם שאומרים, נו, תראה את הדתיים.

ראית?

בא, רוקד עם בחורות, ככה וככה, ועושה ככה וככה וככה וככה.

מה זה? זה חילול השם.

מה, התוצאה קובעת? התוצאה לא קובעת שום דבר. אני יכול לחלק כסף,

לחלק כסף,

ולהכניס לאנשים לבית כנסת שיתפללו.

ברגע שאני אפסיק לשלם, הם לא יתפללו.

אז אני עשיתי משהו?

אדם צריך לגרום לאנשים להכיר את האמת. ירצו, יעשו. לא ירצו, לא יעשו. אנחנו לא מחויבים על ההצלחות.

אנחנו מחויבים על המצוות.

המצווה אומר תוכיח, אני מוכיח, עזר, עזר. לא, אני הולך, אני הולך, כן, אני הולך.

בית כנסת לא, אני הולך.

אני הגעתי לאיטליה להחזיר בתשובה יהודים, טסתי במיוחד.

הגעתי במיוחד לשם,

ואחרי שהגעתי לשם התפללתי בבית כנסת והכל טוב ויפה.

אני ראש מעדים ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי.

פתאום ניגש אליי זה שארגן את ההרצאה.

אומר, נגמרו השומרי שבת,

אז אני אעלה עוד פעם את אלה שאמרתי לו,

סליחה, אין פה מניין של שומרי שבת?

הוא אומר לי, לא. אמרתי לו, אנחנו לא יכולים להמשיך.

אנחנו לא יכולים להגיד לא קדיש ולא קדושה ולא שום דבר, אנחנו מתפללים פה יחיד. זהו, הפסקתי את התפילה,

עכשיו אנחנו מתפללים יחיד.

הם קיבלו הלם.

הלם!

מה זה, הם לא ידעו בכלל שיש דין כזה,

שאם אין עשרה כשרים ששומרים שבת,

אין מניין.

אתה יכול להביא מאה אלף אנשים, מאה אלף אנשים,

ואין ביניהם עשרה שומרי שבת, אין מניין.

אין מניין.

נו, אז מה תגיד?

תראה, אם אתה ככה, תבטל את המניין,

לא יהיה בית כנסת,

ילכו הביתה ויחדרו שבת בבית.

כן, מה זה חשבון שלי?

אני לא יצרתי את התורה,

אני לא בעלים עליה,

ואני לא קבלן של הקדוש ברוך הוא.

אני אומר מה מותר, מה אסור.

אם יש מניין, אומרים קדיש.

אם לא, אסור להגיד קדיש.

איך אתה אומר יתגדל ויתקדש שמיר הבא,

ובעצם יש פה יתחלל ויתחלל שמיר הבא?

איך יתגדל?

זאת אומרת, אדם צריך לדעת איפה הגדרים והסייגים,

ועל פיהם צריך לפעול. לא להתלהב מתוצאות. לא מעניין אותנו תוצאות.

מעניין אותנו השקעה במה שנכון.

זה הכול.

הבנת?

אם אדם אומר שאסור לאכול בשר, הוא טבעוני. הוא טבעוני.

הוא אומר, אסור לאכול בשר. יש לי מחקרים,

יש לי הוכחות למה אסור לאכול בשר וכמה זה מזיק לבריאות.

אז הוא עושה פרסום,

פרסום, כל מי שזה יבוא,

יש קורס מיוחד לטבעונות.

וביום הראשון הוא מחלק נקניקיות.

מה אתה עושה? אתה אומר שאסור. הוא אומר, לא, בשביל לקרב אותה. איך אני אקרב אותה?

הם רגילים עדיין איכות נקניקיות,

אז אני מביא אותם עם נקניקיות.

כן, חזרנו אליך, בבקשה.

מה?

עוד משהו אחרון תן לו. הרב, עכשיו ראייה בעיתון, בעיתון... רגע, הבנת את התשובה אבל? הבנתי.

הבנתי, אבל אני לא רוצה... אתה צודק, אין ספק שאתה צודק.

אפשר לעשות את זה רק יותר מידה של הלכה.

נכניס יותר את ההלכה בעניין.

בדיוק, בדיוק, ההלכה, הבנתי מה הרב אמר. כי יש גם אנשים במאה שערים, כי יש אנשים במאה שערים מכונסים בארבע אמות מידה,

שלא מעניין אותם מאף יהודי אם הוא עושה, וגם אין מה שמרחם. נכון, נכון, נכון. אוקיי, בסדר, אבל הבנתי.

רק שאלה אחרונה.

יש ענקת של ביציות. אם לוקחים ביצית של גויה

ונותנים אותה ליהודייה.

הרי הוא כל היוצא מהתאותו עכשיו, הגמרא, זה מסכת ב...

עזוב אותנו. זה לא פשוט, לא פשוט. דברים כאלה רק פוסקים, זה לא שאלות לפרהסיה.

גם אם יש תשובה, לא עונים על דברים כאלה.

זה רק פוסקים, כל אחד ישאל בעניינו.

טוב, תודה.

נר לרגלי דבריך, ואור לינתי ותי.

הרב, רק שיהיה ברכה לאחים שלי ולי, לזיווג.

לזיווג? לזיווג? כן, תומר בן אריאלה. רגע, אבל איזה זיווג? בדין או ברחמים? לא, רק ברחמים.

מה השם?

תומר בן אריאלה זה אחי הגדול? תומר בן אריאלה. אחי הגטן פה, ואני דקל חי בן אריאלה. מה השמות? דקל חי בן אריאלה.

דקל חי בן אריאלה. כן. וארז בן אריאלה. ארז בן אריאלה. השם יזכה אתכם לחופה בקרוב. תודה רבה. אמן.

תן לו, תן לו, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע.

כמו שהרב יגיד אני אעשה, כן, פשוט אני רציתי לשאול אותך. אתה פעם היית ברמת שרון,

הבאת דרשה מדהימה ואמרת שרמת שרון זה אחת הערים או אני לא יודע איך אומרים את זה, שיותר קשה למה לחזור בתשובה בארץ, אם לא הקשה.

הרב זוכר?

בהחלט במועדון. נכון, בצאצא שם.

כן. וברוך השם היה שם איזה אחד שיום הוא מבריך בבני ברק, גם בזכות הדרשה שאתה הבאת.

ופשוט פה ברמת שרון יש לנו את תמר הדיאטרא שלנו, שבזכותו יש פה הרבה תורה, וברוך השם הרבה מתחזקים, אבל עדיין הרבה חבר'ה לא מכירים את השם. הרב הצדיק, הרב אדלשטיין, תשאל אותו אם אני צודק במה שאמרתי לך.

נכון, אני גם אשאל אותו,

אבל רק רציתי לשאול את הרב,

שדווקא בגלל שלא מכירים פה את השם,

והשם לפעמים נותן כוחות לכאלה שפעם לא היו בדעת. נותן להם כוחות. אני אמרתי לך שאין לך כוח. לא, לא, לא. ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי.

נכון, הרב, אתה צודק, אבל אם בשבת אתה בא לשם ואתה גורם לילדים פחות אחרי שבת, ואתה, לא, לא, לא. לא, לא, לא.

ואתה גורם, לא, לא. רגע, הרב, רק תשמע את זה. יותר שאתה תגיד לא, לא, ככה, ככה. למה אני עושה ככה? עוד פעם. אני לא משאיר סתם. למה אני עושה ככה?

כשברואים בן אדם שהוא נחרד ממשהו,

זה משפיע.

אולי לא הרגע,

אבל זה משפיע יותר מאדם שיכול להתפשר עם זה. הבנת?

כשאני נחרד מחילול שבת,

כשאני נחרד ורואים שנחרדתי מחילול שבת,

זה יותר משפיע לטווח הארוך מהטווח הקצר שישבת איתם.

אתה חושב, הרב, זה קשה לי לראות את זה שהם ככה לידי, אבל לפחות הם שומעים דברי תרועה ושבת אחרי זה הם פחות סיגריות, פחות סיגריות. לא, שם לא רוצה ככה, לא.

ואם שבת הייתה איזה שבת אחת שאמרתי שם דברי תרועה, ברוך השם,

איזה שעה ומשהו, ושבת אחרי זה שמרו אותי הרב, אני לא מגזים, 30 ילד שמרו שבת.

זה לא היה דבר שהיה. זה טוב מאוד. טוב מאוד? לא.

תודה, הרב.

תהיה בריא. מה שהרב אומר עשית. אשריך.

כן.

הבחורים למעלה שם.

החבר'ה הצעירים.

הרב.

ערב טוב.

ערב טוב. יש כאן אנשים שאולי יתפתו לחזור בתשובה.

התפתו. התפתו. אני, ברוך השם, התחזקתי והורדתי את הכסף.

איזה יובי, איזה חיזוק.

ויש לי שאלה.

כן.

ויש לי שאלה, כבוד הרב.

זה שיש בורא לעולם, זה שיש אלוהים, זה ברור. יש בורא ויש נברא.

זה ידוע.

אבל מאיפה אני יודע שאותו בורא עולם רוצה שאני אניח תפילין? מאיפה אני יודע שאותו בורא עולם רוצה שאני אלמד דווקא גמרא ולא מתמטיקה?

אבל למה הורדת את הכיפה לפני ששאלת את השאלה? היית שואל עם הכיפה ואולי לא היית צריך להוריד. לא. קודם כול הורדתי את הכיפה,

כי התחזקתי ואז באתי.

הבנתי. התחזקת בלהוריד.

כן.

הבנתי. לא היה לי נעים מהשכונה,

ראו אותי מוריד את הכיפה, חשבו שאני צריך פסיכולוג.

לא פסיכולוג, פסיכיה כבר.

פסיכולוג זה מי שמרפא את הפסיכיה,

אבל לא חשוב.

אז התחזקתי והורדתי את הכיפה. יופי, נפלא מאוד.

אז עכשיו, מה אתה אומר?

אני אגיד לך.

עם ישראל לעיני מיליונים קיבלו את התורה,

ובשעה שהם קיבלו את התורה,

אז יש בה מצוות,

ובמצוות יש מצוות תפילין, מצוות שבת. כל המצוות שאתה שואל

כתובות בתורה וניתנו על ידי הקדוש ברוך הוא במעמד הר סיני.

והוא דיבר עם עם ישראל ואמר בלשון הזאת,

אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.

ואחרי זה הוא אמר את הדיברות ונתן את התורה.

כשהוא אומר אנוכי אשר הוצאתיך הוא מדבר עם העם שיצאו ממצרים.

והם ראו את העשר מכות והוא קרע להם את הים

והוריד להם את המן ונתן להם את עשרת הדיברות.

אז זה שדיבר איתם

זה זה שהוציא אותם,

וזה שהוציא אותם נותן להם תורה שבה הם חייבים.

ולחייב אותם לקיים מצוות.

וכל שנה אנחנו עושים זכר, כל שנה,

זכר למתן תורה שקיבלנו במעמד של מיליונים.

אז כל היהודים יודעים מה זה תפילין,

אפילו שהיה נתק של אלפיים שנה,

ובאים לארץ ולכולם יש אותם תפילין מרובעים שחורות עם אותן פרשיות.

וכולם מגיעים עם אותן מזוזות,

וכולם מגיעים עם אותן ציציות,

וכולם מגיעים אחרי אלפיים שנה עם אותו ספר תורה בדיוק,

וכולם עם אותו חגים,

ומתי אוכלים מצות, ומתי יושבים בסוכות.

אז זה ספר החוקים שהם קיבלו במעמד הר סיני אלפי שנים.

אפילו שהתפזרו בכל הגלויות, כולם שמרו בדיוק

על מה שקיבלו בציווי מהקדוש ברוך הוא במעמד של מיליונים.

עכשיו אתה מבין איך אנחנו לא יודעים? לא, לא, ברור שאני לא עומד.

יש הרבה פיצולים,

יש את השומרונים,

יש כל מיני אנשים שמאמינים בדתות אחרות. רגע, את זה הבנת כרגע? לא, יש גם את הקוראן,

שהוא נשאר אותו דבר. זה לא... אני שואל אותי אם הבנת. אני הבנתי שאתה אומר שאיך זה שזה יכול להיות, שהכול נשמע אותו דבר. לא, לא. אתה הבנת מה אני אומר?

כן, הבנתי. נקשבתי. תסביר לי מה אמרתי.

אתה אמרת שאיך זה יכול להיות שהתורה הגיעה... לא, איך יכול להיות? קבעתי עובדה שזה מה שהיה, כן. קבעת עובדה שזה קרה, ואותן מזוזות נשארו... היה או לא היה?

לא, לפי דעתי זה יותר סיפורים באוויר. אני רוצה דברים יותר בקרקע.

כתוב גם בתורה שעונה הנביא היה במאי הדגן. שנייה, שנייה.

כן, אני מקשיב, אבל אני לא חושב שזה נכון. אם אתה מדבר עכשיו בקרקע, אז כמו שאתה מדבר, אתה אסטרונאוט.

אני אסטרונאוט. אסביר לך משהו.

זה לא קל להיות אסטרונאוט. בקרקע אני שואל אותך שאלה.

אתה מכיר עוד עם בעולם

שיש לו ספר חוקים כמו שלנו,

עם מאות אלפי הלכות

שנכתבו

וניתנו

לעם ישראל בבת-אחת,

למיליונים,

והם שומרים על זה עד היום בדקדוק רב,

מהבוקר עד הערב, 365 יום בשנה?

כן. קודם כול, אני לא חושב, אני חושב שרוב עם ישראל היום חילוני, אז ככה ש... אתה לא עונה על השאלות, מתוק.

לא לרחף בגלקסיות. רד, רד. אתה שאלת אם אני, אז אני חושב שלא. שואל שאלה.

שואל שאלה. כן. אתה מכיר את התורה בכלל?

כן, ברור שאני מכיר. אני יכול להגיד לך פה גמרות.

אתה יכול להגיד לי גמרות?

חופשי. גמרות.

שואלת אותך שאלה, מי כתב את הגמרא?

תנאים אמור...

כן, תנאים. מה זה? מה זה? מתי הם חיו?

חיו בתקופות ההם. ההם, בטח.

איפה ההם? לא היו, מרור שלא היו. מה הם? איפה ההם? מתי הם?

תשמע, זה סיפורים, לא חסר סיפורים. אה, סיפורים, הבנתי, סיפורים. ושומרונים זה לא סיפורים.

סיפורים זה יפה לשמור. לא, שומרונים זה סיפורים?

זה גם, כן. אה, גם קוראן זה גם סיפורים.

רק אתה לא סיפורים. זה אמונות, בוא נאמר ככה. לא הבנתי, אמונות?

הן מבוססות על מה? היסטוריה זה אמונות או מציאות?

תראה, אני חושב שהאמונה קיימת. חושב זה נחמד, אבל אני שואל אותך בקרקע, בקרקע. אני בטוח, אני בטוח בקרקע. שואל בקרקע,

היסטוריה זה היה או לא היה?

אני חושב שרוב ההיסטוריה זה המצאות.

המצאות. כן. אז איך נדע מה כן ומה לא?

אז אנחנו קובעים שזו ההיסטוריה. מי זה אנחנו?

הבני-אדם. מי זה אנחנו? אני, אתה. אתה, רק אתה. הלאה, אני. תגיד, אני. אני לבד.

אני. מה אתה קובע?

אני קובע שכל אחד מספר את הסיפור שלו,

וקובע את זה, הנוצרים אומרים, העולם לא תקובע את זה. לא, עזוב מה הם אומרים. מה אתה קובע? מה היה ומה לא? איך אתה קובע?

אני קובע שאלוהים במטרונה. איך אתה קובע מה היה?

לפי ההיגיון.

אה, הבנתי, לפי ההיגיון.

מישהו בדק לך את ה-IQ?

אני רואה שאנשים רוצים לתת לי פה דקות. לא, לא, חס ושלום.

מישהו בדק לך את ה-IQ? כן, עשיתי מבחן באינטרנט. ומה יצא?

יצא 100 פלוס.

100 פלוס, הבנתי. 100 פלוס.

כמה זה היה פלוס?

100 פלוס, זה אומר שזה המקסימום.

מקסימום, לא. אתה כנראה לא יודע שיש יותר. לא, לא. זה לא קשור. אני אגיד לך מה אני חושב. אני שואל אותך שאלה. אתה בעל היגיון, נכון?

נכון? נכון, נכון. שניים שאומרים שראו פלוני גונב, זה עדות?

לפי הגמרא, כן.

לא, בלי גמרא.

יכול להיות שהם זוממים. אתה לא יכול לדעת אם יש להם אינטרס או לא. נכון.

ואם הם הולכים שניים כאלה למשטרה ואומרים שראו פלוני גונב, מקבלים את העדות שלהם או שאומרים שהם זוממים? החוקרים מחפשים מקרים כאלו, אז הם מקבלים. אני שואל שאלה בסוף, מה פוסקים?

חוקרים אותם.

חוקרים. חקרו והתברר שהם אומרים אותו דבר והכול בסדר. מה, הם עדים טובים או לא טובים?

כן, עדים טובים.

יופי.

אם יהיו שישה העדות תהיה יותר חזקה?

כן. ואם יהיו שישים?

אבל אני לא מאמין שהיו שישים ולא מיליונים ולא כלום. אני שואל, ואם יהיו שישים?

‫ואם יהיו שש מאות?

‫כן.

‫כן.

‫ואם יהיו ששת אלפים?

‫יותר טוב.

‫ושש מאות אלף? ‫-בכלל. בהחלט.

‫אז עכשיו,

‫שש מאות אלף היו במעמד הר סיני ‫עדים למה שהיה במתן תורה.

‫אז אני שואל אותך שאלה,

‫עדות של שש מאות אלף?

אתה מכיר עוד עדות של איזה עם באיזה אירוע היסטורי?

כן, אני יכול להמציא לך עכשיו שהיה... להמציא גם אני, שאתה לא פה, אתה לא פה, המצאתי. אבל אני לא חושב שהיו.

אני לא חושב שהיו את השש מאות אלף האלה. לא אכפת לי אם אתה חושב.

אני בטוח שלא היו. אני חושב שלא צריך לשלם מס הכנסה.

אני חושב, וההיגיון אומר לי שלא צריך.

לא, צריך, ההיגיון אומר שצריך. לא צריך, אני אומר לך שלא. אז תישב בקריאה. אני פטור? אה, אני פטור?

לא.

אז אם אתה חושב שהורדת את הכיפה ואתה פטור,

החלקת על הראש.

אתה לא פטור, אתה חייב לקבל את העונש

לפי התורה שאתה לא מאמין בה.

הבנת? לפי מה שאני מבין. יש מחוקק

שחקק בבריאה חוקים,

והוא מחייב אותנו לקיים. אתה יכול להתנגד, אתה יכול למרוד,

אתה יכול לזרוק את הכיפה ואתה יכול גם לדרוך עליה,

אבל גם הוא ידרוך עליך בסוף.

אתה תדע לך דבר אחד, ממנו לא תברח, אליו תגיע.

הבנת?

ואתה תגיד לו, תשמע, זה לא הגיוני מה שאתה עשית.

הוא יגיד לך, בוא, אני אראה לך כמה זה הגיוני.

תראה, אני רואה את התשובה שלך בצורה כזאת.

אני מתווכח עם בן-אדם.

אנחנו עכשיו נגיד, לדוגמה,

אני אומר לו, אתה רואה את הרמקול הזה? זה של סוני. הוא אומר לי, לא, זה לא סוני, זה חברה אחרת.

אני אומר לו, אבל רשום סוני, ואני יודע שזה של סוני, וגם אני קניתי את הרמקול.

כן. והוא בא ואומר לי, לא, זה לא.

אני אומר לו, למה לא? ואז הוא בא ואומר לי, אז אתה דפוק,

אתה מסכן, ואתה החלקת על הראש, כי אתה לא יודע שזה לא של סוני, זה של חברה אחרת. נכון. אבל אני אומר לו שאני יודע שזה כן של סוני, כי גם רשום וגם אני קניתי את הרמקול.

אבל אתה לא יודע כלום. אתה אומר לי, ראש בקיר. אתה אומר הפוך, אתה אומר, אני לא יודע כלום.

אני יודע, יש לי גם דבר. אני רק ההיגיון שלי אומר, ההיגיון.

אתה לא אומר כלום. אתה אומר, אל תדבר אותי גבוה, תדבר אותי בקרקע. קרקע זה שהולכים עליה.

תן לי עובדה ועוד עובדה ועוד עובדה, זה בקרקע.

אני הבאתי עובדות.

מה אתה אומר? לא.

לפי דעתי זה סיפורים.

רוב הזה יש סיפורים. כי אתה לא רואה שהדבר הזה. היגיון. מה זה איזה היגיון? איזה היגיון זה? אתה יודע מה? הדבר פשוט, מה זה אמונה?

אמונה זה דבר שאתה לא יודע אותו, אבל אתה מאמין. לא. מה לא? לא.

מה לא? זה אמונה בעברית. לא.

אז מה זה אמונה? לא. מה ההבדל בין אמונה לידיעה? אני אשאל אותך, הנה, אני אראה לך.

נו, מה? השולחן הזה זז או לא?

השולחן הזה לא זז עד שיזיזו אותו.

תודה.

אתה מאמין או יודע?

אני לא מאמין, אני יודע בידיעה גמורה.

אתה יודע בידיעה גמורה. למה זה מרעיש המיקרופון?

אתה מאמין או יודע? מה אמרת? לא שמתי לב.

אני יודע שהשולחן הזה לא זז,

ואני לא מאמין כי אני יודע.

הבנתי, אתה יודע. אז אני אומר לך שאתה לא יודע, וכדאי לך להאמין.

טוב, אני יודע מה שאני יודע. מה זה לא יודע? זה הבעיה, שאתה יודע מה שאתה יודע.

זה עוד אחד, זה שתיים. אני יודע את זה, ואני לא מאמין בזה. לא, אתה לא יודע, אתה לא יודע. אני אראה לך למה אתה לא יודע. לא יודע, זה נחמד מאוד שאתה אומר את זה. עכשיו אני אוכיח לך שאתה לא יודע.

ממה מורכב השולחן?

זה לא משנה, שולחן ברזל, מעץ, לא משנה ממה. נכון, ממה הוא מורכב?

ברזל, עץ, אני יודע. ממה מורכב עץ? ממה מורכב ברזל?

מורכב מהעולם, נכון. מה, העולם?

זה מורכב מהעולם? הטבע, ואנחנו יצרנו את זה. איזה טבע? מי יצר? על מה אתה מדבר? איפה הגעת? שואל אותך שאלה, ממה מורכב העץ?

אני לא יודע ממה מורכב העץ, כי אני לא נגר. אז איך אתה יודע אם הוא זז או לא?

כי אני יודע שהוא לא זז. מה, אני לא מבין מה אתה מדבר? איך אתה יודע?

כי אני רואה.

ידיעה זה צריך לדעת. אתה לא יודע. הוא זז. הוא זז. עכשיו לא.

הוא כל רגע זר. ברוך השם, אני רואה טוב, אני לא עוזר. אז בוא אני אלמד אותך פרק בגמרא שאתה לא יודע.

למד. לעץ

ולברזל

ולכל חומר בעולם הוא מורכב מאטומים.

אטומים יש בהם פרוטונים, ניטרונים ואלקטרונים,

והם זזים כל הזמן.

אם הם לא יזוזו,

אז מה, רגע, רגע, איך הגענו לתשובה? תן לי לדבר, אל תברח, אל תברח. למה אתה מתחמק, סבבה?

אני, אני, כן, אני מתחמק, כן.

מטוס חמקן אתה. כן, נכון, נכון.

32, כן, כן. אפשר לדבר? כן, בסוף. כן, אני יכול לדבר. אז לכן אני אומר,

זה זז, אם זה לא היה זז זה לא היית רואה אותו במיקרוסקופ.

רק בגלל שהוא זז אתה רואה אותו כאילו עומד,

אבל הוא זז.

אין חומר שלא זז,

והוא כל הזמן זז.

אז אתה לא יודע כלום זה אחד.

אתה גם לא יודע בידיעה ברורה מה שאתה רואה,

ומה שאתה רואה זה הטעיה.

ואם היית מאמין רק

שמה שהמדע יודע ויכול להוכיח, אם תתקרב למיקרוסקופ,

אז היית מאמין במה שצריך להאמין.

שואל אותך עוד שאלה.

אתה רואה אותי?

כן, אני רואה אותך. חשבתי ש... איך אתה רואה אותי?

אני רואה אותך בעיניים.

בעיניים?

שתי שאלות.

אחת. אם אתה רואה אותי בעיניים,

האם אתה רואה אותי ישר או הפוך?

אני רואה אותך ישר. אומרים שהעיניים הפוכות במוח, ואז אתה רואה ישר, אבל שוב פעם, זה לא העניין. אז אני שואל עכשיו, אתה רואה אותי ישר או הפוך?

אני רואה אותך כרגע ישר.

אתה לא רואה ישר, אתה רואה הפוך, ואצלך זה חוזר בתור ישר. ידעתי את זה. בטח ידעת. עכשיו אני אומר לך עוד משהו.

אתה אמרת שאתה רואה אותי בעיניים.

אם אתה מת,

יהיה לך עדיין עיניים בתוך הגולגולת, או לא ברגע הראשון?

כשאני אעמוד, אני לא יודע איך אני רואה אותך.

אני שואל, אבל יהיה לך עיניים בתוך הגולגולת?

כנראה שכן. כנראה.

אם אני אבקח לך אותם, תראה אותי?

לא יודע, לא ניסיתי.

תראה, יש שתי אפשרויות, או שתראה אותי או שלא תראה אותי, נכון?

כנראה שלא.

כנראה שלא.

כי אני לא יודע כלום, כנראה שלא.

אם יש לך עיניים מטורמת, למה אתה לא רואה אותי?

כי אין לי נשמה.

או,

מה זה נשמה?

מה זה נשמה?

ומי עשה אותה?

אומרים שבלי נשמה הבן אדם לא חי.

נכון. אלוהים עשה אותה.

תודה.

עכשיו, האלוקים הזה שעשה אותה,

אתה חושב שהוא הביא את העולם הפקר כמו קוביות, זרק, ומה שיצא ייצא וזה מה שיצא לו?

או שאתה חושב שיותר הגיוני? לא, לא, לא, לא חושב.

אני חושב שהוא תכנן הכול. תודה. רגע, ברשותך, אם תרשה לי להפריע. בבקשה, הנה אני שוטט, תדבר. ממש, ממש תודה.

אני רציתי להגיד משהו כזה.

אני יודע שיש אלוהים, וברור שהוא בראת עולם העולם,

לא נוצר ככה, וכבר אמרתי בהתחלה, יש בורא ויש נברא. פעם אני ראיתי אותך עושה עם הכוסות, זה בורא, זה נברא. כן, נופי, ברוך השם. אז כן, נכון. אז יש בורא ויש נברא.

כן, פה. אבל אני שאלתי שאלה פשוטה.

פה, פה, כן. אוקיי. אני שאלתי, איך אני יודע שאותו אלוהים רוצה שאני אניח תפילין?

אמרתי. ואתה באת ודיברת אתי על אטומים.

לא, לא, לא, אטומים זה היה בסוף.

אני לא הבנתי את התשובה. אני אמרתי לך שהבורא הזה שברא ותכנן הכול,

נתן תורה למה הוא יצרן,

אתה מוצר,

ויש הוראות יצרן.

אני קניתי מכונת כביסה ומקרר.

צטרפו לי חוברת שמסבירה איך משתמשים.

קניתי אוטו, הביאו לי חוברת.

מה האוטו הזה?

מה הוא מורכב?

מה הוא עושה? מה המהירות?

כל הדברים, כל ההוראות בפנים.

כל דבר שמוכרים,

יש הוראות. אפילו כדורים שאתה לוקח בקופת חולים,

יש הוראות למה זה משמש, למה לא, מה עושים, איך.

הבורא שבראת העולם

הביא מוצרים ולא הסביר להם מה הוראות יצרן?

אז איך הם ידעו איך להתנהג, מה לעשות?

אבל אתה החלטת מה ההוראות, אני חושב שההוראות אחרות. אני? אני? מה פתאום אני? אתה. אני? אתה, כן. איך הגעת אלי שאני? אתה, תגיד אני. כן, אתה. לפניי בשני דורות מי קיים תורה ומצוות? אני?

כן. לפניי!

מי קיים? סבא שלך קיים! מי אמר?

אה, הוא לא קיים? אתה מכיר את אבא שלי? בטח.

אתה תמוני, לא? סבא שלי הציוני.

אה, אז סבא שלך היה תמוני?

כן, סבא שלי תמוני. אז בתמון כולם קיימו את התורה,

על בוריה. הבנת?

אנשים אומרים לי לא להתחכם, אבל הבנו את העניין.

הבנת. בסוף תפילין כתוב בתורה,

ואתה צריך להחזיר את הכיפה לראש, ועונש,

אתה צריך לשים גם מגבעת בשביל לתקן את החרפה שהורדת את הכיפה מעל הראש. אוקיי. עכשיו יש לי גם תשובה לזה,

אמרת, מה הדרך שלי, מה אני חושב? אני חושב שיש אלוהים,

שהאלוהים הזה רוצה שנחיה, לא נגנוב, לא נשקר. נכון, כל הכבוד.

מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, תהיה בן-אדם ישר. ממש כמו גוי, יפה. נחיה ונהיה בסדר, אבל כל העניין הזה של הכפילין, העיקר שאתה לא תניח כפילין, זה הכול. אם זה עושה לך טוב, אם זה עושה לך טוב. איך תלך למועדונים עם מאתיים כיפה? אני לא אוהב מועדונים.

איך תלך עם החבר'ה הצעירים שלידך? איך תלך איתם עם מאתיים כיפה? למה? יש לו כיפה. כן, יש לו כיפה. והפוך, הם מחזקים אותי, הם אומרים לי, מה קורה, תבוא עם כיפה.

כן.

אני שואל אותך שאלה.

על מה מכרת את נשמתך לחטן עבור מה? איזה שטן? מה שטן? אני אמרתי מההתחלה שהתחזקתי ובאתי את הכיפה. עבור מה? הבנתי, עבור מה מכרת?

עבור מה? לא מכרתי כלום. לי הזיד עדשים כמו עשיו? מה מצאת?

אני הייתי לומד בישיבה, הייתי בחור בישיבה. הייתי זה... הייתי, אתה יודע, הייתי.

לא, אני גם יודע גמרא ואני יכול להראות לך. והיית, בסדר. היית, ונהנתי בישיבה. סבא שלי היה. מה זה אומר?

רגע, נהניתי בישיבה. מה זה קשור עכשיו לאיפה שאתה נמצא כרגע?

כי לא מכרתי את תשנותי לשטן.

כן מכרת.

לא מכרתי. כן מכרת.

עכשיו אני אראה לכם מה הסוף.

הוא רוצה להעיר משהו, הוא תרגיז מאוד. כן, תן לו, תן לו, תן לו.

כן, תן לו, תן לו רגע, כן.

אני אחזור אליך, אל תדאג. I'll see you, I'll see you again.

כן, תן לו, תן לו רגע, כן.

קודם כל הסיפור הזה שאתה מספר איתו,

לדעתי

זה מיותר. ידעת מי הוא?

וזה אתה צריך לסגור אותו וזהו, אין לו מה לדבר, כי הוא בכלל חוטא ומחטיא.

טוב, אני אגיד לך, רגע, רגע, אתה צודק במשהו,

אבל אתה צריך לקחת בחשבון שכמוהו לצערנו יש עוד כמה, לא פה רק,

נכון, נכון, יש צופים כרגע שצופים בנו ולא עוד בשידור חוזר.

והם חושבים שהם חכמים מחוכמים

וצריך לתת להם תשובה בשביל שיבינו.

צריך לפעמים להוציא מבן אדם את הטיפשות,

זה לא יוצא לו מבטחה. זה נכון, אבל זה בזבוז זמן. אז צריך להשתדל לעזור לו. זה בזבוז זמן, מספיק בשתי מלים להגיד לו,

גמרת, אדוני, מספיק, עד כאן דיברת.

טוב, עם עיוני זה באמת הולך, כן. דבר שני שרציתי לשאול,

איך ידעת שתהיה מלחמה בקרוב?

איך? לא ידעתי. איך אני יודע? איך ידעת? האם אתה נביא? אני לא יודע.

אני לא נביא ולא בן נביא,

אבל אני יודע,

כתוב שחכם עדיף מנביא.

זאת אומרת,

אם אני רואה מה התורה אומרת שיהיה באחרית הימים,

ואני מזהה שהתקופה היא אחרית הימים לפי כל הפסוקים ולפי כל הגמרות,

ואני רואה את המצב שמתואר שם מה יהיה בדיוק,

ואני רואה את האיומים מסביבנו בדיוק מה הולך להיות,

אז אני לא צריך הרבה לעשות חשבון, זה פשוט מאוד מצטרף.

נכון שאתה אומר את זה באלף ושישי, נכון? ואנחנו באלף ושישי, אבל... זה לא רק באלף ושישי, אנחנו אחרי הצוד

של יום שישי בכניסת שבת,

ואנחנו, הגאון מווילנה אמר לנו בדיוק מה יהיה,

והבן איש חי אמר לנו מה יהיה,

והארי הקדוש אמר מה יהיה,

והגמרא בסוטה אמרה מה יהיה,

וכשאנחנו רואים את כל מה שאמרו כולם במשך כל הדורות,

ואנחנו רואים מה קורה סביבנו כרגע, אז אנחנו יודעים שזה יהיה, הנה זה הגיע.

אבל עשה לנו להתנבאות.

איזה התנבאות? עוד לא התנבא אחת כזה שיהיה כך וכך. מי אמר שמתנבאים? איזה התנבאות? אתה מתנבא שתהיה מלחמה כללית. לא, אני אומר שתהיה, ואני מסביר. להתנבא זה כשאני אומר,

ה' ניבא אותי ואמר לי לומר לעם ישראל א', ב', ג'.

אני לא אומר דבר כזה.

אני אומר,

כשאנחנו צפויים למלחמה בחודשים הקרובים בצפון,

שהיא תתפתח ויכולה להתגלגל לכדי גוג ומגוג.

ואני אומר את הדברים וזה כל רגע הולך ומתרקם יותר ויותר.

היום אתה רואה שאיראן יכולה תוך חודשים ספורים כבר

להעמיד פצצה אטומית מלעשות ניסוי.

זה לא אני אומר.

אתה חושב שעם ישראל לא יודע את זה?

אני אמרתי שעם ישראל לא יודע.

עם ישראל מוכן

והוא יודע ואיראן בשבילה קטנה קטנה איראן.

בשביל עם ישראל.

אני רואה שאתה... כי אנחנו, הקדוש ברוך הוא איתנו.

לא בשביל שאנחנו לא מאמינים בעיינים שלנו.

מה שיש לנו, יש לנו, אבל אנחנו מאמינים בקדוש ברוך הוא. הבנתי.

שהוא יגיד עלינו מכל צעריו. נכון. עכשיו אני אשאל אותך שאלה.

הקדוש ברוך הוא היה בכל הדורות, נכון?

אבל היו דורות שהיו שואה, נכון?

היתה שואה בעוונותם.

אה, ולמה עכשיו אין עוונות?

יש עוונות. אז מה צריך לעשות?

לא נגיע לעומר שהיו אז. לא? יותר גרוע. לא מאמין, לא מאמין. אני אומר לך, יותר גרוע, אז אני אלמד אותך. יש.

בגרמניה היו 60% מתבוללים,

והיום יש בין 75% ל-90% מתבוללים.

נכון. נתונים סטטיסטיים מתוקים.

עכשיו אני רוצה שתבין,

עם ישראל מאז השואה התקטן.

במקום שנתרבה, נכון.

הסימן שההתבוללות נוגס בנו.

ואם זו הייתה סיבה בזמן השואה, לפי מה שאמרו גדולי ישראל, שהיו אז,

אז כל שכן עכשיו ולא עוד,

הפריצות

והטומאה והטינוף שיש היום לא היו באירופה.

אתה צודק. לא היו מכשירים מטומטמים כמו היום,

לא היה לכל אחד בכיס את כל הטינופת,

לא היה בבתים, לא היה את כל זה.

והיום מה?

היום הכול פרוץ. צודק. צודק. צודק. אז הזכויות שלנו פחות,

לכן צריך לייצר זכויות,

לייצר תשובה בעם ישראל דחוף בשביל לבלום עד כמה שאפשר מנזקים.

לא ספגנו עם הצבא שבשבילו איראן קטנה?

לא ספגנו אלפי ועשרות אלפי טילים על הראש? ספגנו ונתנו.

והנה אנחנו חיים... אה, זה העיקר שגם אנחנו נותנים. רגע, רגע, רגע. אמרנו בעזרת השם, אנחנו חיים וקיימים. בטח קיימים. נהיה קיימים עד הסוף, זה ברור.

איזה עם, השאלה מי יישאר. איזה עם, איזה עם שיכול להתקיים כמו עם ישראל. אף אחד.

יש עמים שנאחדו. אף אחד. נכון.

נכון. והיום עם ישראל לא נחחק.

אבל הוא הכי קטן.

מה אמר השם?

תחת היותכם ככוכבי השמיים לרוב.

למה אנחנו רק 13 מיליון?

רק בגלל העוונות.

זאת אומרת, אם לא היינו עושים עוונות, היינו מיליארדים.

נכון שאנחנו נשארים, כי השם הבטיח שלא ניכחד,

אבל מי יישאר, השאלה, במלחמה?

במלחמה אנשים מתים.

מי יישאר וכמה?

זו השאלה.

חברנו כמה מלחמות, וברוך השם, אנחנו נשארנו ונשארנו רק 13 מיליון. ברור. אמרתי שלא.

אמרתי שכן.

הייתי רוצה, רגע, אבל למה אתה מנבא שאנחנו נישאר?

מה?

כי אני מאמין בקב' ברוך הוא שאנחנו נישאר, שעם ישראל,

האמנתי. ולמה אתה לא מאמין בפסוקים שהוא אומר שיגוג ומגוג?

מלחמת דום ומגוג, כן, עלויות.

אז למה אתה קומד איתי עכשיו?

אני אמרתי שכרגע עדיין לא הגיע הזמן. לפי מה אתה קובע?

מה? לפי מה שאנחנו לומדים.

איפה למדת?

אני לומד כל יום. לא, לא, לא. איפה למדת בפסוק שלא, עוד לא, עוד לא? איפה למדת בפסוק? אני לא זוכר את זה עכשיו. אז אני זוכר את הפסוק. יופי, אז תגיד לי. אז לכן אני אמרתי. אני אשמע ממך.

אז בזכריה כתוב בי״ג י״ד ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה.

אתה שומע?

כן, כן. אז מה אתה שומע עכשיו בעולם?

מה כל העולם דורש מישראל כעת?

להחזיר את ירושלים, נכון?

נכון? להחזיר את הכול.

זאת אומרת,

ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה. כל האיחוד האירופי, אמריקה ואחרים,

במוסלמים אומרים ירושלים לפחות חצי למוסלמים, לפחות.

ויש כאלה רוצים הכול.

מה פתאום?

מה פתאום?

כי זה כתוב. בעזרת השם לא יהיה. אה, בעזרת השם. לא יהיה. בסדר. טוב, לא יהיה. בוא נחזור למה שהוא אומר. לא יהיה.

לא יהיה.

לא יהיה. כן, כן, לא תהיה מלחמה. לא יהיה. בעזרת השם. כן, זהו.

אז עכשיו לא יהיה, גמרנו.

גמרנו. אני לא נביא, אני אמרתי שלא עצרות נביא.

אין נביא בישראל.

עוד לא קיים.

נכון, הוא צודק.

אין נביא בישראל.

כן.

הייתי רוצה, כבוד הרב, אם תברך שתי אחיות שלי שהן חולות במצב מאוד קשה

תברך אותן לרפואה שלמה

ולאה בת ציפורה.

ציונה ולאה בנו ציפורה יזכו לרפואה שלמה ולא בנבואה.

אתה מבין מה הוא אומר?

טוב אני החבר של המשפחה.

אההה לפני שש חודשים גילו לבת שלו מחלה נדירה בלב.

אבא שלו בת שלוש.

מה? גילו מחלה בלב. גילו לה מחלה בלב, כן. איזה מחלה?

הלב שלה כבר לא מתכווץ, אין לו את השריר שלה. לא הבנתי, לא מתכווץ? לא מתכווץ, כן. כן?

בת כמה היא? שלוש? כן, בת שלוש.

ומה הם עושים כרגע בשביל שהיא תחיית?

אז עכשיו היא מחוברת למכונה, שהמכונה עושה את ה... ממתי היא מחוברת?

עוד מעט שש חודשים.

שלושה חודשים. שש, שש, שישה חודשים.

שישה חודשים, וואי וואי וואי.

כן?

אז הוא מבקש ברכה והוא מבקש... מה אתה קשור אליו?

אני החבר שלו, מהבית כנסת.

חבר מבית כנסת, אתה אוהב אותו?

מאוד.

אתה מוכן לרקוד איתו עכשיו? בטח.

אתה מוכן לרקוד איתו גם? תגיד לו.

הוא מוכן. עכשיו אנחנו נשיר כולנו עבדו,

אתם תרקדו שניכם בשמחה,

ובעזרת השם הלב שלה יתכווץ ויחזור כמו שאתם רוקדים. אמן.

עבדו, עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה. עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.

בואו לפניו, לפניו ירננה. בואו לפניו ירננה.

עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.

לפניו בירננה בואו בירננה

בירננה בואו לפניו בירננה

את השם בשמחה את השם בשמחה לפניו ל...

לפניו ביר ננא, לפניו ביר ננא,

בואו לפניו לפניו ביר ננא, ביר ננא!

די, די, די, עכשיו התלהבתם מאוד, זה טוב מאוד, טבעי, טבעי.

איפה האבא?

תגיד לאבא שיגיד מה שאני אומר.

ריבונו של עולם,

תגיד.

ריבונו של עולם.

אני מודה לך.

אני מודה לך.

על כל מה שאתה עושה לי.

על כל מה שאתה עושה לי.

ומה שעשית לביתי.

ומה שעשית לביתי.

לא לבכות, לשמוח, לשמוח, תקשיב טוב.

ואני רוצה לומר לפניך,

ואני רוצה לומר לפניך,

קשה לו, אבל תגיד,

זה חשוב מאוד,

ואני רוצה לומר לפניך

מזמור לתודה.

מזמור לתודה. אתה יודע להגיד מזמור לתודה?

כן. בעל פה? כן.

אז תגיד בבקשה,

רגע, אני אביא לך שתקרא את זה יותר טוב.

שנייה.

מזמור לתודה.

בוא, תן לו.

שיגיד את זה,

אבל תגיד את זה בשמחה, שאתה מודה לקדוש ברוך הוא.

מזמור לתודה.

אריהו לאדוני כל הארץ,

עבדו את אדוני בשמחה.

בואו לפניו בארננה,

דעו כי אדוני הוא אלוהים.

לא עשנו ולא אנחנו,

עמו וצאן מרעיתו.

בואו שעריו בתודה, חצרותיו בתהילה.

הודו לו וברכו שמו,

כי טוב אדוני לעולם חסדו ועד דור ודור אמונתו. אמן!

מה שם הילדה?

ליב חיה. לא שומע.

ליב,

ליב חיה.

ליב חיה. ליב חיה בת אסתר. אסתר.

השם ירפא אותה ברפואה שלמה.

בזכות הריקודים, בזכות קבלת הדין,

בזכות מזמור לתודה,

בזכות היהודים הטובים שפה רוצים לשמוע מרפואתה,

ובזכות ההרצאה תירפם מהרה והלב יפמפם כמו שעשיתי באצבעות שלי קודם,

מהרה, ותודיע לנו אמן.

תהיה בריא.

יפת, הנה פה יש אחד שקוראים לו יפת,

הוא בא מבאזל, במיוחד חמש שעות וחצי ברכבת.

כל הכבוד לך.

מה שאלתך?

כמו שאתה זוכר,

רבנו,

שלפני שלוש-ארבע שנים הייתי בפריז וביקשתי ממך ברכה,

כי נגמרה לי הראייה

לא ראיתי שום דבר.

ואשתי אמרה לי,

בוא נלך לרב, נדבר עם הרב,

הרב יקבל ברכה בשבילך והכול יהיה בסדר.

היינו בבית חולים, בדקו אותי,

ראו את העיניים,

הרופאה רשמה לי רצפט,

ואמרתי לה, שאלתי אותה, מה אתה שמה לי? טיפות לעיניים או משחה? מה את שמה לי?

לא, לא, לא, לא, אני רושמת לך לבית ספר לעיוורים.

חשבתי שאני עומד למות.

אשתי אומרת לי, עזוב את השיטה, הטיפשה הזאת, בוא נלך לרב.

ואז קמתי בבוקר, באתי לרב מבאזל לפריז וביקשתי ברכה.

והרב אמר לי,

תגדל קצת זקן.

לא קצת, אני לא אמרתי קצת.

אמרתי לך שהזקן שלי לא גדל בכלל.

אמרת לי, אפילו אם שתי שערות יגדלו, תן להם לגדול. נכון, אל תפריע.

בקיצור,

עשיתי מה שהרב אמר,

והנה הראייה חזרה מהר.

ברוך השם. חזרה ל-95 מעלות.

וזה עוד היה בלי השירים.

זה היה בלי השירים.

כן.

חזרה ל-95 מעלות,

וזה לא הספיק לי,

והלכתי לרב עוד פעם באור יהודה, וביקשתי עוד 5%.

אז הרב אמר לי, עוד קצת זקן.

אמרתי, מה אני אעשה, טלטלים?

עוד קצת זקן, ותראה מה יהיה.

ובאותו זמן לקחו לי את הרישיון, כי לא יכלתי לנהוג.

ואחרי הזה, כי...

קיבלתי את הראייה חזרה, קיבלתי גם את הרישיון חזרה. ברוך השם. ואני מברך את השם בשביל זה, ואני מברך את הרב

שעזר לי להתקרב אליו ולבקש ממנו.

ברוך תהיה.

לא נגמר.

אחרי שנה, משהו כזה, היה לי בעיה בעסק,

ורצו לבטל לי את החוזה שאני ועוד כל הפועלים חיים מזה.

התקשרתי לרב וביקשתי ברכה,

ובאמת הרב נתן לי ברכה טובה מאוד,

ולאחר

שלושה-ארבעה חודשים קיבלתי חוזה חדש והכול בסדר.

ברוך השם.

בקיצור,

כשאנחנו יוצאים מבית כנסת ביום שבת,

אז אשתי מסתכלת על הילדים הקטנים שיוצאים מבית כנסת או שמסתובבים בבית כנסת, הם כיפה על הראש,

בני שלוש-ארבע וארבע ציציות מכל הצדדים.

היא אומרת לי, כזה ילד אני רוצה, כזה ילד אני רוצה.

ותבינו, אשתי חצי מהגיל שלי,

והיא רוצה ילד,

ואני לא יודע מה קורה ולמה זה לא עובד ולמה זה לא מתקבל.

והיום בבוקר, בשעה חמש בבוקר, קמתי לעבודה,

ובשבע היא אומרת לי, תפסיק לעבוד,

קום, אני אקח אותך לתחנת רכבת,

תלך לרב ותגיד לו שאני רוצה ילד.

הוא יותר קרוב לשמה ולמעלה מאשר אתה, ואם הוא יבקש, הוא ישמע אותך.

ואם הוא יבקש את זה,

וכל העם הזה יבקש ויגיד אמן בקול גבוה,

הוא יקרע את השמיים,

ואין כוח בעולם שזה לא ילך.

ובכן, אתה הולך מחר לקנות עגלה. אמן.

ובעזרת השם,

יפת בן

אסתר לאשתו חנה בת אברהם.

חנה בת אברהם. צדיקה.

בעזרת השם, לזרע חי וקיים,

מהרה.

יאללה.

תודה רבה. שלח לי תמונה של העגלה.

מחר. תודה.

תודה. השאלה שלי, כבוד הרב, אני מבקשת שתברך אותי

שאני אצליח בסופו של דבר להפסיק לעשן.

ניסיתי הרבה תמי, כל הזמן ניסיתי ואני נכשלת.

ועכשיו שכבר כמעט שנתיים שאני חוזרת בתשובה ואני מתקדמת,

אני עושה את השבת כראותה.

ורק הסיגריות הן שהורסים לי את השבת כביכול. טוב, בעזרת השם, קודם כל,

תפסיקי לשרוף את הכסף בפה.

כמה זה עולה לכם פה, סיגריות? יקר יקר, 12 ירו ו-50 אגורית, 12 ירו ו-50. תנסי להכניס שטר של 10 כל פעם,

להדליק אותו, ואז תביני מה את עושה,

חוץ מהבריאות.

אני מברך אותך שהשם ייתן לך סלידה.

את יודעת מה זה סלידה?

סלידה. נו, איפה הצרפתים?

אוקיי, סלידה, נכון.

סלידה מהסיגריות, שלא תוכלי לסבול, לא את הריח ולא את הסיגריה.

ויציל אותך

שתוכלי לשמוח בשבת

בלי שום בעיה, אמן.

תודה רבה.

כבוד הרב, שלום.

שלום.

עם מי הוא מדבר?

יש לי שתי בנות שעולות מישראל.

מישראל? מישראל. הם מחתנים.

מה הם?

נשואות. נשואות. כן. יש לי שישה נכדים.

ולפני שנה וחצי אמא שלי מתה.

חזרתי מצרפת.

חודשיים נשארתי עם אמא והיא מתה.

אז הלכנו לישראל לקבר.

ועכשיו חזרתי לצרפת.

שאול שלו לאבא נשאר לבד.

וכל המשפחה,

אני

אין לי עזרה. יש לי משפחה גדולה,

אבל אין לי עזרה, ואני רוצה שאתה מברך, שאני יכול,

אנחנו רק שנינו.

ואני מכיר הרבה אנשים ממסאי, אבל אני לבד.

אני צריך כוחות

לחיות עם אבא ועם החיוך ועם השיר.

למה אתה פה נשאר? למה אתה לא עולה לארץ?

הוא לבד פה.

תיקח אותו!

הוא לא, הוא לא, הוא לא רוצה.

אז תשכנע אותו.

מה השם שלו?

יוסף.

יוסף בן?

בן יעקב.

יעקב, ואני... יעקב, השם ישפיע עליו

דעה בינה והשכל לעלות לארץ ישראל.

אתה יודע, מי שנפטר בארץ ישראל,

האדמה מכפרת עליו.

חשוב מאוד להגיע לישראל חי,

לא מת, חי.

תראה לו את מה שאני אמרתי עכשיו, יש שידור חוזר,

תראה לו.

בעזרת השם יעלה לארץ ישראל, יאריך ימים ויזכה למה שמשה רבנו לא זכה.

אמן.

בהצלחה. תודה רבה.

הלו, ז'ורדן,

תסביר.

יעקב בן אסטר.

היא רוצה לדבר לגבי הבן?

יש לה בן שיש לו בעיות בעיניים.

ממתי יש לו בעיות?

מתי הוא קטן?

גיל קטן.

הוא נולד עם זה?

הוא פה, הוא פה.

אבל הוא נולד עם זה.

בחמישה חודשים היה לו את זה. מה קרה לו?

אפילפסיה זה לא בעיניים. אפילפסיה זה לא בעיניים. של תינוק וזה גרם לזה. זה עיניים, זה זה...

הבנתי. איפה הוא? הוא פה, הוא פה. תביא אותו, איפה הוא?

בוא, בוא.

בוא, בוא יעקב, בוא.

הוא גדול עכשיו, הוא גדול.

איך אתה נמצא לי?

נו, עובד הוא,

מי, אין אביו כבאס.

ילד מתוק, שקט רגע. שם כמה את מדברת?

רגע.

אתה מבין עברית?

שהוא יכול לדבר?

לא, הוא לא מדבר עברית.

תשאל אותו אם הוא לומד תורה או משהו.

אתה תשוי את שישי לתורה?

קצת.

הוא עושה מה שהוא יכול.

תפילין,

טלי.

לא, לא, לא. שהוא ילמד שעתיים כל יום תורה, אם הוא לא יכול לקרוא,

שהוא ישמע שיעורי תורה מוקלטים.

אוקיי. תשאלו, תשאלו, תשאלו, תשאלו, תשאלו, תשאלו.

תשאלו, תשאלו.

מוכן?

תפחי. איגרי, איגרי.

תפחי אלודו.

מה השם?

תונו. יעקב. יעקב. בן אסתר. בן אסתר, רפואה שלמה בכל האיברים והגידים.

בזכות התורה שתלמד.

אמן. שיהיה בריא.

כל טוב.

שלום כבוד הרב. שלום.

אני קוראים לי סילבי, בת יהודית.

ואני עוד לא התחתנתי, עוד לא התחתנת. הוא עוד לא התחתן.

אני רוצה שהמזל הוא כאילו מוכן להגיד לי כן. לפני שנולדת כבר יש חתן. אז איפה הוא?

אוה, זו השאלה. איפה הוא?

אבל יש לי גם חברות פה. רגע, רגע. את רוצה חתן מצרפת או חתן מישראל?

אני רוצה את שלי.

שלך.

אבל מי אמר שהוא פה? אולי הוא בישראל?

אולי, כן. הוא בישראל. אז את מוכנה לעלות לארץ ישראל? בעזרת השם. אוקיי.

אם את עולה לארץ ישראל, תוך שנה את מתחתנת. אמן.

תודה רבה.

אבל מה עם העבודה?

אני... עבודה, הקדוש ברוך הוא מסדר.

כמו שהוא מסדר לך לראות,

והוא מסדר לך לשמוע,

והוא מסדר לך הכול, גם זה הוא מסדר.

הכול הוא מסדר. אמן.

אז אני אוהבת הרבה מה שאני עושה, וכאילו... זה לא משנה מה שאת עושה.

אם יזרקו אותך מצרפת,

מה תעשי? אני הולכת מיד. יופי. אני זורק אותך. ביי.

תודה.

אז מה אני עושה עכשיו? אני לא הבנתי.

את לא קונה כרטיס לארץ ישראל. אני הולכת כל חודשיים. מצוין. ושם את המציאי את החתן.

אמן, ואני עולה. אוקיי.

קדימה. ביי. בהצלחה.

כן.

כן. שלום.

אילן.

אילן.

בושה.

שלום, כבוד הארץ.

כן.

בושה. בושה רב.

שמי פל אילן.

אתם קוראים לו אילן?

שטרוס ליאנור.

שלושים ואחד.

שענותי קאפ.

טיפי מנדיסון.

מהלידה?

אילן.

חופשי מישהו כפי טובקי.

מה אתה יש לי מגיל קטן?

עם מי אתה מדבר, זורדן?

אני צריך לשמוע מה הוא אומר. תגיד לי מה הוא אומר.

יש לו בעיות מגיל קטן?

כן.

והוא נולד עם נכות?

כן.

והוא בן שלושים ואחת, ומה עוד?

איזה בעיות?

כן, פרובלם דה סנטי.

בעיות.

בעיות גופניות.

כן.

כן.

בלב, המידע, יש לו דיאבט.

הוא לומד תורה או לא?

תתשעוד ג'י לתורה?

לא.

תתשעוד ג'י לתורה, תתשעוד ג'י לתורה. זה לא מספיק.

ברור.

תגיד לו שילמד שעתיים תורה כל יום, כל יום, שעתיים, כל יום.

הבעיה שהוא בדיכאון.

נו, אז איך הוא רוצה לצאת מהדיכאון?

פיקודי השם משמחים.

אז כמובן ש...

דיכאון מביא מחלות ועושה יותר גרוע. שמחה עושה בריאות.

תגיד לו.

שמחה עושה... שמחה, לשמחה, לשמחה, זה אצטרפס ולסנטר.

- ולפובלם של פוכו,

שכשהוא פוכו ליפה,

הוא מסתף בפה,

- למה אין נשים מסתכלות כדי שיתחתן?

- כי...

- קודם כול, שיהיה לו שמחה. מה הוא רוצה? שיהיה דיכאון גם לאשתו.

- תודה.

- תודה.

אוקיי, שעתיים תורה. - דיכאון דיכאון לזה.

- דיכאון, דיכאון. - דיכאון, אוקיי.

- בסדר? - אוקיי.

- אתה יודע כבר לשיר עבדו, עבדו, עבדו? אתה יודע?

- לא נכיר את המילים.

- לא משנה, בצרפתית אפילו. - נו, תשאיר אותה בצרפתית, נו.

- נו, ביחד, ביחד.

שוי שוי ושמחה הודוי, נו תשיר!

וואו לפניו לפנה בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו לבנקים ואותו

לבניו לבניו לבניו, עוד אחד! עבדו, עבדו, עבדו, עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה, בואו לבניו לבניו לבניו, בואו לבניו לבניו, בואו לבניו, בואו לבניו, בואו לבניו, בואו לבניו, בואו לבניו, בואו לבניו, בואו לבניו, בואו לבניו, בואו לבניו, בואו לבניו, בואו לבניו, בואו לבניו, בואו לבניו, בואו לבניו, בואו לבניו, בואו לבניו, בואו לבניו,

אילון בן?

אילון בן עזיזה אילון בן עזיזה אילון בן עזיזה השם ייתן לך שמחה בריאות וזיווג הגון אמן אמן אמן כן היא שואלת אם אפשר לקבל ציצית ציצית בשמחה בבקשה בוא

בכבוד

שחיינו

שפה רבי ציציונת תפיל שחייל שחייל עוד פעם לפעמים ציפיינם

אז אתה תסביר לו איך עושים נו תסיים

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שחיינו ותימנו שריענו אלמר הזה אמן

הופה

חזק וברוך, חזק וברוך

טוב אני קצת מתרגשת אני בדרך כלל לא רגילה לדבר

רציתי לספר על נס שהיה אתמול בשבת הבן שלי נפל שמונה מדרגות משהו כמו שמונה מדרגות אחורה

הוא לא הצליח לשבת היה כמה שניות שהוא איבד את הנשימה

לא ראיתי את זה, הילד קרא, אמר לי אימא שאח שלו נפל

ירדתי אליו, אמרתי לו, נתן, מה קורה? אתה יכול לקום? הוא אמר לי, אם אני קם אני לא יכול לנשום

הזמנו אמבולנס

לקחו אותו עם הקרש

ואני אומרת להם, שמעתי את ההרצאה שלך, אני אומרת להם, תהיו בשמחה, אל תבכו, לא כלום, תהיו בשמחה

אנחנו מגיעים ככה באמבולנס, יושבים ככה, מגיעים למיון

באיזשהו שלב הם רצו גם חדר הלם

ולפני כן אני אומרת ליונתן, יונתן, עבדו

התחלנו לשיר בשקט, עבדו את השם בשמחה, הוא אומר לו, כואב לי, אני אומרת לו, לא נורא, עבדו

וברוך השם, ברוך השם

כשהם הכל היה בסדר, הילד אחרי כמה שעות,

פשוט הכל היה תקין איתו.

חזרנו הביתה.

ברוך השם. כן.

תודה רבה, תודה רבה.

וכבוד הרב,

כבוד הרב, אני רוצה להגיד לך תודה רבה על ההדרכה, וכמובן לקדוש ברוך הוא.

תודה רבה.

תן לבחור שמה בסוף.

הרבה אנשים נשחו מחבדו.

הרבה אנשים.

כבוד הרב, אני קצת מעצמא על כפיים ומהריקודים, אני קצת

אני מתנשף, אז סליחה.

קודם כל שנזכה באמת לקיים את כל מה שלמדנו כמו שאמרנו מהרב, נזכה לקיים.

עכשיו אני בא לפה כדי, קודם כל לא להיות כפוי טובה. לא להיות כפוי טובה. לאט לאט אני לא מבין מה אתה מדבר. אני בא לפה כדי לא להיות כפוי טובה. כן.

מי שלא יודע מהסרטונים, מהקודמים, השם שלי נעורי חלה,

אולי הרב כבר זוכר מי אני.

הרב דיבר בהרצאה באלעד לפני 13 שנה,

על הכשרות.

הרב זוכר עכשיו? כן.

ואחרי זה בא אשקלון,

בדיוק לפני שמונה חודשים, בדיוק היום זה קפה,

קפה גם אז, קפה אלול.

ובאתי לרב, אשתי דחקה בי, אשתי צדיקה, אמרתי נלך לרב אמנון יצחק.

שליטה תבקש ממנו ברכה.

עשינו כל מיני דברים, לא הלך.

ולהביא ילדים. 17 שנה חיכיתי לילדים.

17 שנה אני רוצה שיראו אותי טוב פה וגם בעולם, שיראו מה זה קידוש שם שמיים.

כמו שאז זכיתי לקדש שם שמיים בכשרות,

שגם עכשיו הקב' זכויותי לקדש שם שמיים באמת.

הרב בירך אותנו.

והרב אמר לנו, אמר לי, אתה מקבל על עצמך שעתיים תענה דיבור.

אמרתי לו, זה קשה לי. אמרתי לו, הרב הכריח אותי, אתה רוצה?

אמרתי לו, כן. וקיבלתי שעתיים תענית דיבור ואשתי חצי שעה בשערי תשובה.

והמשכנו לא שלושה חודשים, המשכנו עוד.

היום זה קצת קשה, אבל המשכנו עוד.

ולא תוך כמה חודשים, תוך חודש

אשתי זכתה, וזכינו להיכנס להיריון.

ולפני חודש היא ילדה לא אחד,

שניים,

בן ובת.

לא, לא, שניים, לא.

עכשיו, תודה רבה. לא הבנתי מה אמרת. עכשיו, עכשיו אשתי. לא הבנתי מה אמרת, שניים ומה?

בן ובת. אה, בן ובת. הייתה מריבה בינינו, אני רציתי בנים ורציתי הבנות. קיצור.

השם נתן בן ובת.

עכשיו, אשתי ביקשה ברכה,

שכילדים עדיין פגים, היא ילדה בחודש השישי,

תחילת שביעי,

ברוך השם, גדלים ברוך השם, היא מבקשת ברכה לחזור בידיים מלאות. באנו מהבית חולים עכשיו, אשתי נמצאת פה,

שנחזור בידיים מלאות. ברוך השם, הם בריאים, ברוך השם,

אבל היא רוצה... אתה יודע למה הם יצאו בחודש השישי?

אמרו לנו משה רבנו, דוד המלך, לא יודע, אמרו לנו כל מיני דברים, לא יודע.

לא, אתם חיכיתם כל כך הרבה, שלא רצו שתחכו עוד שלושה רבע שנייה.

האמת היא שאני שמח שהם מצאו ככה פחות, צריך לעזור. תגיד לי משהו,

והפגים שנולדו ל...

הראשונה קוראים לה יעלה חן, בת נעורי וחגית.

לא, לא, האמא, מה האמא?

חגית אורית.

הפגים שנולדו ל... חגית אורית. חגית אורית.

בת תקווה חביבה.

בת תקווה? חביבה.

חביבה השם יזכה אותה, בעזרת השם, לקבל את הילדים בידיים מלאות הביתה. אמן. בריאים ושלמים, אמן. אמן, אמן. תודה רבה, כבוד הרב. תהיה בריא מותק.

ערב כבודו, כבוד.

אני חייבת וידוי קטן.

בהתחלה כשהתחלת לחזור בתשובה וגם להחזיר בתשובה,

בעוונותיי הרבים,

אמרתי, לא, הרב הזה יותר מדי קשה, אני לא יכולה לשמוע אותו, וחזרתי הביתה.

וכשבגרתי, אמרתי,

כל מילה שלו זו מילה שחקוקה בסלע. כל מילה שלו זה בן אדם הכי אמיתי והכי אהבת ישראל שיש בו, זה הוא.

ואני הולכת איתו

בלי נדר.

ועכשיו יש לי בקשה, כבוד הרב.

הבן של אחותי,

חייל משוחרר, הוא בדיכאון,

הוא לא מתקשר עם אף אחד, הוא לא רוצה לעבוד, כלום.

אוכל,

חוזר לחדר,

יוצא, עושה צרכים, חוזר לחדר,

ומתגלח וחוזר לחדר.

הוא עוד מעט בן 24 והוא בן יחיד אחרי שלוש בנות.

בבקשה, תברך אותו.

הוא חילוני או דתי?

לא, לא, לא דתי בכלל.

אבל כשאימא שלו שאלה אותו בפעם האחרונה,

היא אומרת, שרה, מתי ככה איבא?

הוא אמר לה, אלוהים יודע.

הוא כל כך פיקח, כבוד הרב, שאם הוא אמר, אלוהים יודע, זאת אומרת שזה לא רק אלוהים יודע, גם הוא יודע.

תגידי לי משהו.

הוא יסכים לבוא, שאני אדבר איתו?

למה את אומרת לא?

לא, הוא לא יסכים כי ה...

אבא שלו, אם הוא יגיד לך מה הוא חושב, אני לא רוצה להגיד מה הוא חושב, אבא שלו, עליך.

לא חשוב, תקשיבי, מה השם שלו? אסור לי להגיד. השם שלו, סהר ניסים בן שרה.

שרה כשמה כן היא, אין לנו הורים, אנחנו הורים שלנו. איך השם? סהר ניסים בן שרה.

אני פונה אליו,

תראה את המצלמה,

סהר ניסים בן שרה, אני מבקש ממך לבוא לדבר איתי.

בעזרת השם,

אני אוציא אותך מהמצב הזה לחיים טובים ומאושרים.

תבוא, תבוא,

תבוא ותרוויח.

אבל הוא לא ראה אותך, כבוד הרב. תקשיבי. הלוואי, אמן, אמן, אמן.

הלוואי. תקשיבי,

עכשיו זה שידור חוזר.

זה קוראים לו יעקב,

אבא שלו קוראים לו יעקב. אפשר לדבר? כן, כן.

ויעקב יחתוך את הקטע הזה שאני אמרתי,

תביא לו טלפון, הוא ישלח לך את הקטע,

תראי את זה לו.

אני לא יכולה, אבל הוא לא מדבר עם אף אחד.

את לא שומעת, לא צריך לדבר, להראות לו את הסרטון. אבל הוא לא יוצא מהחדר.

אמרת שהוא יוצא לעשות צרכים, נכון?

תעמדי שם.

אני אקבל את זה לאימא שלו?

כן.

שהיא תראה לו, שאני קורא לו,

ואז אם הוא יסכים לבוא,

אני אשכנע אותו כבר.

בעזרת השם, הלוואי שתצליח. בסדר?

אני בטוחה שתצליח. אין לי ספק אפילו. קדימה, יאללה. כי אני תמיד אומרת שרק אם הוא יניח, אני אתחילה להתחיל. אבל אם את בוכה,

זה אסור.

לא רק אסור, את גורמת יותר גרוע. מה את צריכה לשיר?

עבדו, עבדו, עבדו, עבדו, עבדו.

עבדו, עבדו, עבדו, עבדו.

בואו לפניו, לפניו.

בואו לפניו, ביר נאנה.

כבוד האב, עוד בקשה אחרונה.

זה זיווג לי ולאחותי,

היא שירה רחל, שהיא גם בזכותך היא בתשובה, ברוך השם.

השם יזכה את חן, יזיוו גבוה. קוראים לה אסתר, בת שירה רחל,

היא כבר בת 31 ועדיין לא נשואה.

תזכו. אני רוצה חזרה בתשובה.

וזיווג לאסתר בת שירה רחל. אמן.

ובשבילי גם זיווג למריה מרינה בת אסתר. אמרתי, אמן.

אבל תגידי את זה בבקשה.

למה צריך להגיד? אני רוצה.

משה רבנו הוא מספיק טוב.

כן. איך הוא בירך את אחותו?

את מריה אין נערפן הלאה. ראית? הוא לא הזכיר את השם שלה.

לא צריך להזכיר.

היא הצלחתה להציג אותי, זה כבר טוב. לא צריך, אני מדבר איתך. לא צריך, הכל בסדר.

כן. שהשנה נתחתן, אמן. אמן.

כן. שלום.

רצית להגיד תודה קודם כול.

לא שומעים רגע.

רצינו לשאול על חמותי,

חולה בניוון שרירים. אני לא רואה כלום.

זה מההתחלה לא עובד.

זה לא עובד מההתחלה.

כן.

כן.

דברי.

חולה בניוון שרירים, וכל הילדים מאוד מאוד רוצים להתחזק ולשאול, מה זה להתחזק? הם דתיים או לא? היא דתייה? כן, כן. היא דתייה מאוד.

צדיקה ממש. והם?

מאוד כואב להם לראות אותו במצב הזה. והם? הם גם, כן. דתיים.

כמה הם?

הם 11 אחים.

יפה מאוד. יש להם כוח לפעול.

קודם כול, שכל הילדים האלה, זכרים כולם או לא? גם וגם. גם.

הזכרים ילמדו שעתיים תורה בתוכנית דיבור 90 יום רצוף, כולל שבת וחגים.

בסדר? את זה שמעת?

כן. שמעת? כן, כן.

עכשיו, אם רוצים לבטל את הגזרה,

אני אבקש ממך דבר,

שיהיה לכם קשה מאוד.

אבל רק בגלל שזה קשה מאוד,

אז זה יכול להועיל מאוד מאוד שכל הנשים שהן נשואות ילכו עם כיסוי ראש ולא פאה.

נכון שזה קשה?

אבל גם להוציא מחלה כזאת, שהיא חשוכת מרפא,

זה גם קשה,

כי זה לבקש משהו נגד הטבע.

אז אם באים עם משהו שהוא נגד הטבע,

יכולים לשנות נגד הטבע.

אבל אם לא מוכנים לשנות

את הטבע, אז הטבע לא משתנה.

והיה סיפור

עם אישה, אני מקצר, מי שמכיר אותו, אם לא יראה אותו, יש את זה באתר שופר,

אישה שוויצרית

שבעלה עזב אותה,

והיא הייתה עגונה חמש שנים,

וכדי לפטור אותה

הוא ביקש מיליון דולר.

כמובן שלא היו אמצעים, הוא ברח לארץ ישראל,

ואז הם באו להרצאה שלי, והיא שאלה אותי, מה ניתן לעשות?

אני מקצר,

אמרתי לה,

נשים כיסוי ראש.

יש לי, היא אומרת,

הנה.

אמרתי לה, לא, כיסוי ראש, מטפחת.

את תעשי קשר ותתירי את הקשר שהוא קושר אותך.

זה היה דיון של כמה דקות,

ואמרתי לה, אם את רוצה, בבקשה.

את לא רוצה, אני לא מחייב אותך.

אבל אם את רוצה שיהיה לך ישועה,

זה מה שצריכה לעשות. היא אומרת, אתה יודע מה אתה מבקש ממני?

אני אהיה האישה היחידה בשוויץ

שהולכת עם כיסוי ראש. כולם יצחקו עליי, כולם ילעגו עליי, כולם ידברו עליי.

איך אתה מבקש ממני כזה דבר?

אמרתי לה, טוב,

אני מבקש מטפחת שעולה גרושים, והוא מבקש מיליון דולר.

תחליטי, מה יותר משתלם?

בסוף, בלית ברירה, היא הסכימה.

אחרי חודש אימא שלה מצלצלת אליי, אומרת לי, אתה הראשון שאני מספרת לו.

הבעל צלצל

ואמר שתמורת עשרת אלפים דולר הוא נותן קט,

עשר אלף דולר. אף אחד לא שכנע אותו, אף אחד לא דיבר איתו, הוא לא יודע שהיה בכלל כזה דבר.

שום דבר.

והיא התגרשה, התחתנה,

הזמין אותי לחתונה השנייה,

וברוך השם יש לה ילדים והכול בסדר.

ומטפחת אחת עשתה מה שמיליון דולר לא עשה.

אז אתם צריכים להחליט.

אם תעשו ככה, בעזרת השם אני מאמין, באמונה שלמה שאפשר.

את יודעת מה?

יש לי עוד סיפור.

הייתי במקסיקו.

הייתה שם אישה, בדיוק כמו שאת אומרת,

עם כיסא גלגלים,

ניוון שרירים, שאמרו שאין לה סיכוי, כמובן.

אמרתי לה, את מוכנה לחסות את הראש?

לא הרבה זמן, היא אמרה, מוכנה.

שאחרי כמה חודשים היא הולכת על רגליה בריאה ושלמה.

שני סרטים שאת יכולה לראות.

אתה יודע מה? אולי תוציא לה את זה, כי זה,

לא, כי זה נוגע ממש.

נוגע ממש על האישה ממקסיקו.

זה לא יאומן, כי את יודעת, זה מחלה חסוכת מרפא.

רק אם משנים את הטבע, יכול להשתנות הטבע. אם לא משנים טבע,

לא משתנה שום דבר,

כי הקדוש ברוך הוא מודד

מידה כנגד מידה.

הוא יודע כמה קשה,

ולכן הוא מעריך.

זהו, אם הילדים אוהבים את האימא,

זו ההזדמנות שלהם להחזיר לה.

גם העצמה צריכה,

החולה עצמה. ודאי, ודאי.

ודאי, ודאי.

תודה רבה.

רגע, אני אראה לך.

ותגידי לי את השם שלה אחרי הסרטון.

דרך אגב, אתמול הייתי בהרצאה,

והגיע בן אדם,

17 שנה לא היה לו ילדים,

והוא ביקש ממני ברכה שיהיו לו ילדים.

זה היה לפני שנה, פחות או יותר.

אמרתי לו את מה שאמרתי לך בחלקית,

שהוא ילמד שעתיים בתחנית דיבור 90 יום ואשתו תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה

של רבנו יונה 90 יום.

בקיצור, הוא בא אתמול

עם שני

ידונים, זה נקרא, ידונים,

עם שני ידונים של הלידה,

נולדו להם תאומים.

17 שנה.

שני הילדים פגים בחודש השישי,

לא נתנו להם לחכות עוד.

צ'יק צ'אק.

כן, אז מה את אומרת? את חושבת שאתם תעשו את זה?

אנחנו נשאל את כולם ונקבל החלטה.

בסדר גמור.

אז על צד שאתם עושים את זה, אני אברך. מה השם שלה?

שרה חיה בת חווה.

שרה חיה בת חווה, שמרפא אותה בכל איבריה וגידיה.

ויחזק שריריה ויתקדש כמו יתברך בזכות הקבלות שנתתי לכם, אמן.

אמן.

שלום כבוד הרב. שלום.

רציתי לשאול על...

הרב אמר שהוא שוחט מאה בהמות ויוצא לו שתיים כשרים.

שלוש, ככה, כן.

למה הרב כאילו לא עושה נגיד בן פקועה?

אסור לעשות את זה, לא התירו חכמים, כי זה יביא לתרמית.

ויכשילו את ישראל. הרב שריריה גאון אבל היה עושה את זה, נגיד, כאילו פעם אחת סיפור של, שם היו דורות אחרים, צדיקים, ירעים והכול. זה לא היה כמו היום תעשייה ומיליארדים.

באופן פרטי, כמו שהרב עושה. לא, לא, לא.

חכמים אמרו לא.

הלאה.

עוד שאלה.

ראיתי,

הקב'-ברוך-הוא לא ייתן לבן אדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו,

אבל יש פעמים שכן, כשמיליארדים ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו, ופעמים שבן אדם מתנהג ברמה שהוא לא נמצא שמה.

הוא מנסה להתנהג בכל מיני הנהגות.

עכשיו, כאילו, לפעמים הרב אומר שיש עניין לקום בנץ ולקום בחצות ולא לאכול בשר, וכל מיני הנהגות שעכשיו בן אדם שחזר בתשובה לפני איזה שנה, שנתיים, לא עכשיו יכול לקבל את כל הדברים שהרב מדבר עליהם.

אז יכול להיות שכאילו אם אני אבוא ואנסה לעשות את מה שאתה אומר,

אז אני עוד לא שם, אז זה יצר כאילו רק יפיל אותי.

אם התכלת הזה יפיל אותך, זה יפיל אותך.

אם תחליט שזה לא יפיל אותך, זה לא יפיל אותך.

אבל זה לא כאילו, אם אני אגיד, גם אם אני אקבל על עצמי את ההחלטה הזאת,

זה לא דמיונות?

תיקח אותה בלי נדר,

ואם תבין את הערך של זה ותתאמץ,

אתה תצליח. אפילו אם תיפול פעם-פעמיים, בסוף אתה תעמוד כמו תינוק

שבהתחלה הוא נופל כמה צעדים,

אבל אחר כך הוא יודע ללכת.

בלי להתחיל לא מגיעים לכלום.

תודה רבה.

ויש לי עוד שאלה.

הקב' אמר שבן אדם שיושב ולומד תורה,

אז הוא לא נמסר ביד יצר רע,

ואם לא, כאילו נמסר.

עכשיו, כאילו,

כשלומד ביראת שמיים. עכשיו, אני לומד, כאילו, נכנסתי לישיבה לפני ארבעה חודשים, ואני באמת משתדל, כאילו,

ללמוד תורה,

עם המון ויתורים, ועדיין, כאילו... יצר רע מופיע. למה? כי אם אתה לא ניתקת את עצמך ממנו וויתרת עליו סופית,

אז תמיד הוא יופיע, כי הוא מבין שאתה עדיין מחכה.

הגירויים שלו.

אבל אם אתה החלטת לפרוש ממנו לגמרי, ולא מעניין אותך בכלל, לא עולם הזה ולא כלום,

ואתה מסור לתורה באמת,

והשם ינחה אותך מכאן ולהבא,

אז אתה לא תיפול בידו.

אבל אם אתה עדיין מדי פעם בודק אם יש לו איזה הצעות,

אתה תיפול בידו.

אז מה, זה כאילו פשוט לקבל החלטה?

בדיוק.

החלטה שלא מעניין אותי כלום,

אני צריך להתמסר לעבודת השם יתברך במאה אחוז, לא אכפת לי מה, חברים אפילו בישיבה אומרים,

לא מעניין אותי מה אף אחד, מעניין אותי מה כתוב.

מה כתוב אני עושה,

זה הכול.

ככה אני התקדמתי.

מה שכתוב, עשיתי.

זהו,

ככתוב.

אבל אם אתה מתחיל עם חשבונות וזה, ויש אומרים, ויש ככה,

וזה, ולא נהגו, וכן עשו, ולא עושים, ולא רק,

וזה וזה,

אתה לא תגיע לשום דבר.

כי יצר הרע מטעה אותך.

זהו, כל התהליך הזה של בנייה של בעל תשובה, צריך שיהיה לו רב.

אז אני, נגיד, יש לי עכשיו את המשגיח בישיבה,

עכשיו, כאילו, אני שומע את הרב,

וזה לא אותו קו.

ברור שלא. אז מה בעל תשובה עכשיו שכן רוצה לעשות, כמו שהרב אומר? אז זה תלוי.

יש אנשים שבאו ונמצאים בצילי,

והם משתדלים לעשות כל מה שאני אומר. חלק מסביבך נמצאים פה,

והם שומרים על כל מה שאני אומר בדרך כלל,

והם נראים אחרת מאחרים.

זה אריות.

אבל בישיבות לא מצפים מבן אדם שיהיה כזה מסור לתורה במאה אחוז,

בהנהגות ממש.

הם מבינים שאנשים אולי חדשים, אולי זה, אולי זה יגרום לו,

אז הם יותר פרווה קצת.

אז בגלל זה קשה להתקדם.

אז כאילו, מה, נגיד אני עכשיו, שעכשיו אני נמצא בישיבה,

ואני צריך בסוף כן רב לשאול אותו וכן להתייעץ איתו. למה לא? תשאל אותו כל מה שאתה רוצה לדעת לגבי ההלכה.

לגבי השקפה.

אם זה מפריע לו בישיבה, הוא לא יסכים.

אם אתה תהיה חריג, הוא לא יסכים.

הם לא אוהבים חריגים.

אלא אם כן זה בקו של הישיבה, ואתה יותר טוב מאחרים, זה כן.

אבל אם אתה חריג ופתאום אתה מתפלל בשוחות אחרות, ואתה קם חצור,

ואתה עושה כל מיני דברים, הם לא יסכימו.

אז מה אני עושה כאן?

אתה צריך להחליט איפה אתה רוצה להיות ולאן אתה רוצה להגיע.

הקו של הרב זה קו מיוחד, אין לנו כאילו ישיבות כאלה. נכון, מה לעשות?

אצלנו מתפללים באמת, אצלנו מברכים באמת, אצלנו עושים הכול באמת.

אין אצלנו כזה דבר לברך ברכותיי אשר חוזר ומאזרח אליהם.

הכול עם כוונות, לאט-לאט, אנחנו לא מקובלים,

אנחנו רק מקיימים את מה שכתוב בשולחן ערוך בדיוק.

ואתה נמצא במקום שאתה מבין שהם לא מקיימים שם בדיוק, נכון?

יש מישהו שעוצר לברך ברוך אתה וחושב כל מה שצריך לעשות?

כי זה בא לתשובה בסוף אחרי צבא, גם אף אחד לא מצפה מעמדים נגד. מה זה קשור? למה לא מצפה?

אם אתה יכול לשלוח אותו לצבא למסור נפש

ואתה מאמן אותו ואתה מוציא אותו לקרב והכול,

מה, אי-אפשר ללמד אותו לכוון ברכה?

מה זה הוא? הוא בא מהצבא.

מלמדים אותו לכוון עם רובה לצלוף במרחק 100 מטר, 200 מטר,

והוא שוכב על הרצפה בשביל זה להיות צלף.

לא יכולים לצלוף ברכה?

מה הבעיה?

משהו אחרון, הרב אמר ש... אני מצפצף מדי פעם, כן.

הרב אמר איזה הוא בן העולם הבא?

אדם שקם להתפלל בנץ,

מסמיך גאולה.

זה לא אני אומר, זה שולחן ארוך.

אה, זה שולחן ארוך? ודאי, שולחן ארוך. הסתכלתי כאילו בברכות וראיתי שזה כאילו, רבי יוחנן אומר את זה בכלל על תפילת ערבית.

לא קשור. אני, מה שאומר לך זה בשולחן ארוך. זה בשולחן ארוך? כן.

תודה רבה. תהיה בריא, בהצלחה.

כן, כן, כן, נחשבת הזריז.

כשהרב היה בתלפיות הייתי שמה,

איפה?

בתלפיות. כן.

ופעם שנייה הרב לא היה.

הייתי בפעם, באתי בפעם השנייה.

אני סיפרתי לך על הבן שלי שהוא נוער גבעות, שהוא נמצא בבית האסורים,

על מה שהיה בחווארה.

הרב זוכר?

נו, נו.

אז עכשיו יש לו, היה לנו משפט לפני שבועיים,

והשמאל היה שם, הביא עורך דין, הביא,

עשו לנו קצת בלאדן,

ועוד שבוע הבא יש לנו גזר דין. מה ביקשתי מכם לעשות? ביקשת ממני לעשות, לגמור את

ספר תהילים שלוש פעמים בכותל. היית? ועשיתי את זה.

עשיתי, עשיתי.

הלכתי בקור ובכפור ובכול ועשיתי וסבלתי

אבל עשיתי בשמחה עשיתי את זה מה שמו?

חנוך עקיבא בן כוכבה חנוך עקיבא בן כוכבה השם יגזור דינו לטובה אמן אמן אפשר עוד משהו? כן תודה יש לי בן מאוד צדיק הוא ברסלב הוא היה גם נוער גבעות

אבל אותו רדפו מאוד קשה ועכשיו הוא כבר כמה שנים בישיבה חסיד ברסלב

אבל הוא מחפש זיווג ופשוט קשה לו, הוא לא הולך

שישיר עבדו וירקוד רבע שעה כל יום, בעזרת השם יהיה לו טוב אפשר אברהם צבי בן כוכבה לזיווג בעזרת השם אמן ואמן תודה רבה רבה רבה רב תן לבחור פה באמצע

ערב טוב אה? ערב טוב

ברצוני לבקש ברכה מהאב

כבר קיבלת, לא?

מה? כבר קיבלת, לא?

כן, אבל אני עדיין לא מרגיש שהיא פעלה, אז אני לא יודע מה עוד לא חשוב לעשות. צריך להמתין, צריך להמתין. אתה לא שמח, אתה לא שמח.

אתה צריך להיות שמח.

תשיר ותרקוד רבע שעה כל יום.

בסדר. בהצלחה. כן, גברת שמה?

קודם כול, סליחה שהפרעתי אם יש פה נשים שהפרעתי להן. זה קשור אליי אישית.

דבר שני,

אני רוצה עצה טובה מכבוד הרב

להצלחה עם הילדים,

אבל מהי עצתך?

ושאלה שנייה, צריך סבלנות וויתור. סבלנות. ואם אין סבלנות?

זה בעיה?

סובלים. מה צריך לעשות בשביל שתהיה סבלנות?

כשאין סבלנות, סובלים.

אוקיי. אבל לפעמים אין רוגע פנימי.

אין דבר כזה.

אנחנו אומרים שהשם,

מה אני צריכה לעשות בשביל רוגע פנימי? את רואה, אפילו עכשיו את מתעצבנת.

אני לא מתעצבנת.

אני סובלת מעצמי.

אנחנו אומרים,

בעשר ממנו יגון בהנחה.

יפה.

מי זה יגון

ומי זה הנחה?

מה כתוב בסידור?

סמ״ם. סמ״ם ול״ם.

אני לא מזמינה אותו.

אבל מי הם?

אלה הם,

הם גורמים ליגון ולהנחה. אבל זה לא בכוונה.

אני לא אמרתי שאת עושה בכוונה,

אבל את צריכה לדעת.

תמציאי לעצמך שמחה כל הזמן, מאולצת אפילו.

אפילו שאת לא שמחה.

אוקיי. אבל אם תעשי כמו שעשינו פה הערב,

ותשירי עבדו, עבדו, עבדו, עבדו, עבדו,

את לאט לאט,

לאט לאט תצאי. כל פעם שיבוא לך יגון והנחה,

את תשירי.

תרקדי במטבח.

הכול ישתנה, אני אומר... תחשבו שאני משוגעת.

נכון.

יפה מאוד.

שיחשבו.

אבל אם אני חי טוב,

וחושבים עליי שאני משוגע, מה זה מפריע לי? אבל אני גם חיה בסביבה שלא רגועה.

זה הבעיה. מה קשור? כולם עצבנים בבית. אבל אני אהיה רגוע.

אתה רגוע. אני לא בבית שלך, אני בבית שלי. לא, הבנתי. תקשיבי.

את יודעת, כשבאתי לפה, ראיתי את ה... אני נמצאת בבית שכולם עצבנים שם.

אני באתי לפה, ראיתי את האנשים פה, את הפנים שלהם,

אז ראיתי אנשים ככה מסתכלים וזה.

כאילו, אם היו שואלים בן אדם מהצד,

אתה מאמין שאתה תוכל להרקיד אותם?

כי כבוד הרב רגוע, אז הוא משרה רוגע. לא, לא, אבל זה מידבק.

זה מידבק.

אני משרה רוגע, ויש לי הרבה... עוד פעם. אני שמה הרבה פעמים שירים, וכולם מתעצבנים עליי. לא משנה. שמחה, תקשיבי. שמחה

מדבקת.

ריקוד מידבק.

כשתתחילי בבית,

אפילו אם הם לא יאהבו את זה,

בשביל שלא תשאירי עוד פעם, הם ירגעו.

ברור, בטוח.

זהו. אז תנצלי את מה שאני אומר, ובעזרת השם תצליחי.

אמן. טוב. ואפשר לבקש ברכה? כן.

רפואה שלמה לנועה, בת רויטל חיה.

אמן.

שתחזור לחייך ולאהוב את אימא שלה.

אמן.

ברכה בפרנסה לאליהו בן-קציעה.

אמן.

וברכה על הכלה שלי שיהיה לה הריון,

ושהוא יהיה תקין, ושהיא תהיה בריאה.

אמן.

והצלחה ליונתן ותהילה בת רויטל חיה.

אמן. אמן. תודה. יפה.

כן.

ערב טוב כבוד הרב. ערב טוב.

קודם כול,

בהקשר למה שהרב דיבר קודם עם הבחור מימיני,

יש מושג של תפסת מרובה לא תפסת.

ויש צעדים שעושים לאט לאט בשביל לעלות בעבודת השם.

הרי לא עושים את זה.

זה בלחטוף ולחטוף, כי זה ודאי יצא את העצב.

האם הבנתי נכון מהרב שלא, שבאמת צריך לחטוף ולחטוף,

וככה עולים בעבודת השם.

ועוד משהו שהרב אמר קודם, שבישיבות לא מצפים לשלמות בעבודת השם,

ויראת שמיים ולימוד תורה.

לא אמרתי את כל זה,

אמרתי משהו אחר.

אז במה ששמעתי שהרב אמר,

כאחד שנמצא שם, אני חושב שזה לא נכון.

הבנתי. בן כמה אתה?

תכף עשרים.

וואו.

אני קצת יותר מבוגר ממך בפי שלוש וחצי.

ולכן הרב לא מכיר את הישיבות.

אני קצת מכיר יותר ממך.

טוב.

עכשיו אני רוצה להגיד לך יותר מזה,

שהחוצפה שיש, לדוגמה, לבחורי ישיבות לעמוד ולהגיד שזה לא הדרך,

כשכתוב בספרים הקדושים שיש שתי דרכים,

או לעלות בבת אחת למי שיש לו את היכולת,

או לא לעלות בבת אחת למי שאין לו את היכולת.

אז אתה הכרעת בין כולם והחלטת, לא הכרעתי, שאלתי.

לא, לא שאלת.

מי ששמע אותך, שמע שאתה

מעביר ביקורת על הדברים.

עכשיו אני אתן לך דוגמה. אני מהאנשים שהחליט

לעלות מייד,

לא לאט-לאט, והצלחתי.

אז אני יודע מעצמי שאפשר להצליח.

אז מה זה תפסת, מרובה לא תפסת?

זה בכל מיני דברים, בכל מיני תחומים יכול להיות.

זה לא על מה שהוא שאל.

מה שהוא שאל,

אם בן אדם הזה מבין

שלדוגמה שיש מעלה של חצות, שכתוב עליה ספרים שלמים,

מי יש מעלה להתפלל בנט? זו הלכה ראשונה בשולחן ערוך, וישאלו אותך בשמיים שתגיע, בוא נפתח שולחן ערוך.

וכבר הלכה ראשונה לא קיימת,

אז נראה לי שתהיה קצת בבעיה.

אבל הוא רוצה ומבין שזה טוב.

אם הוא יתמהמה ויגידו לו שלא צריך ולא זה, נגד השולחן ערוך,

כן?

אז יכול להיות שיותר לא יהיו לו שאיפות להגיע לזה אף פעם,

וכיבו לו את הרצון.

אבל אם יש לו רצון והוא מזהה

שהוא באמת באמת רוצה את זה כי הוא מבין

מה המעלה,

הוא לא מחויב...

ללכת בדרך שהוא לא רוצה.

הרי אמרו לנו אפילו ללמוד היכן שליבו רוצה.

יש אחד אוהב מדרשים,

יש אחד מפרשת השבוע, יש אחד גמרא, יש אחד פלפול,

יש אחד מוסר.

אדם למד במקום שליבו חפץ,

אדם גם מתפלל במקום שליבו חפץ,

ואדם גם לומד במקום שליבו חפץ.

אז זה תלוי באדם. זה לא, אין שיטות בזה,

מי שעולה מהר הוא נופל קשקושים.

זה תלוי בכל אדם ואדם. לכן מדריכים

כל אחד לפי משהו.

יש ילד שבגיל תשעה חודשים מתחיל ללכת,

ויש ילד בגיל שנה ושלושה חודשים,

ויש כאלה עד שנתיים זוחלים.

אז מה?

יגידו לאחד, תשמע,

אתה בתשעה חודשים, אתה עובר את הממוצע.

אל תלך, שב.

שב.

שב, יש לך עוד חמישה חודשים.

חכה.

אתה לא בממוצע.

אין דבר כזה.

אז לכן תבין שמה שאמרת, תפסת מרובה, לא תפסת.

זה נכון גם לגבי מה שאמרת.

אם תפסת את המרובה שכולם אומרים כמוך,

לא תפסת.

יישר כוח ועוד משהו. כן. יש בחור בישיבה שלנו, שאבא שלו גם נמצא פה,

שיש לו, הוא נולד עם עין אחת שהיא לא עובדת.

עין? עין לא עובדת? עין, עין. מה זה לא עובדת?

שהיא לא רואה.

זאת אומרת, הוא עיוור בעין אחת? כן.

זאת אומרת, הרופאים אומרים, העין הזאת

לא עבדה ולא תעבוד. יפה.

מה הסיבה? מה הסיבה? אני לא יודע מה הסיבה.

זה תלוי, מה הסיבה. אז אולי אני יכול לתת לאבא לדבר? אתה האבא?

תן לו רגע, כן.

שלום, רב. שלום.

מה הסיבה?

יש לו מחלה שנקראת קוט.

מה? קוט.

אתה מכיר כזה דבר? קוט. מה זה אומר?

הוא לא רואה, הוא נולג שם. רגע, מה זה אומר?

מערכת נורולוגיות.

רגע, זה עצבים.

נורולוגיות, מערכת העצבים. מערכת העצבים, אבל זה קיים.

זאת אומרת, לא מגיע,

העצב לא נותן פעולות לעין?

אתה יודע מה, זה יכול להיות בכמה חסמים פעולות, או בעין או ב...

אתה מכיר מצב שמשפרים את זה, מצליחים, משהו? אתה לא יודע.

כן, מה אתה אומר? כן, הוא יעבור בשבוע הבא את הניתוח.

שמה יעשה הניתוח?

שיהיה יפה את העין, כי עכשיו זה עין, הכל לבן.

אה, העין בכלל לא עומדת במקום. לא, לא, הכל לבן, והוא לא רואה, אבל הוא רוצה שיהיה יפה,

שיוכל... אה, רק חזותית.

כן.

אבל לראות הם אומרים הוא לא יוכל לראות? הם אומרים שלא.

הם אומרים שלא.

הוא, משנולד הוא לא רואה.

שמעתי.

שמעתי.

שמעתי.

תגיד לי משהו.

אתה רואה את הטלוויזיה?

לא, חס ושלום. אל תגיד לא.

חס ושלום.

חס ושלום.

אין לי את... אין לך, אבל אתה רואה או לא רואה?

לא, יש לי טלפון כשר.

אתה לא רואה בכלל.

לא. בטוח.

בטוח. בטוח.

בטוח, נחלש, לאט-לאט.

יש טלפון מוגן.

עזוב את המוגן עכשיו.

רואה או לא רואה?

בטלוויזיה לא. לא. אני לא. אבל בפלאפון אחר?

לא.

ואצל אחרים?

אני לא רואה.

אתה אף פעם לא רואה?

באמת. לא, לא פעם.

עכשיו אתה, בתקופה, נגיד שנה האחרונה. בטלוויזיה לא. לא.

תראה מה אני אומר עכשיו,

תשים לב.

אם אתה לא ראית, שנתם בטלוויזיה, הוא יראה.

אם זה נכון מה שאמרת?

מה זה?

לשבב ולראות? לא. אה, בעמידה. אתה כן רואה.

אז מה? לא, לא, לא. אז מה?

לא, מה אתה רואה ברחוב שאני ראיתי בו טלוויזיה? לא, לא שעברת וראית שיש טלוויזיה. לא.

לשבב ולראות משהו? לא. אז אני אמרתי.

אם אתה לא ראית שנת טלוויזיה,

הבן שלך יראה בעין.

אמן.

זהו.

עכשיו זה מה שקובע.

כן?

שלום, כבוד הרב. שלום.

רציתי לשאול, אני קצת מתרגש, תסלח לי.

אני רואה ביוטיוב לפעמים, רק שנייה, באולמי בית לוי,

בית תמוז,

ב-8 ביולי למניינם,

רחוב יוסף חכמי, 48,

כן.

אני רואה ביוטיוב לפעמים כל מיני אנשים,

בואו נקרא להם ליצנים, אני לא רוצה לקרוא להם בשמות.

כשמדברים כל כך מלוכלך

בצורה כזאת

על הרעב, על תלמידי חכמים, על דברים כאלה שכאילו,

איך זה? איך זה יכול להיות?

יכול להיות. מה הבעיה?

יש להם פה והם משתמשים בו לרעה.

אז איך נפטרים מהם?

למה צריך להיפטר מהם? זה האנשים הכי אוהבים שיש לי.

הם מנקים אותי מכל העוונות, הם מעבירים לי את כל הזכויות.

אין יותר אוהבים מאלה.

מה נעשה איתם? שום דבר? שימשיכו, למה לא?

אל תתרגש מהם.

כשאתה עובר ברחוב ולפעמים נובח כלב,

אתה מחסל אותו?

לא.

לא.

זהו, יש כלבים שנובחים בשעירה, עוברת. אבל זה אנשים, זה צחנת בגרים, והוא מדבר כאילו חוקר אמת, נהיה, התחיל ללמוד לספור עד 33', והוא מדבר וכל היום בפודקאסטים, ושומעים אותו, וכאילו מי... אתה מדבר על ההוא שקוראים לו חני?

לא, אני מדבר על איזה ראפר אחד שמדבר כל היום, שטויות. אה, ראפר, איזה משהו מיוחד.

לא על ראפר, כן.

כמו נשק.

הוא נתבע על ידי, בעזרת השם יהיה משפט,

תדעו כמה הוא משלם.

והוא בן אדם רשע, הוא גם פגע באנשים,

וכל האנשים האלה כבר די, חלאס כבר. אם לא למענך, אז למעננו. כמה אני צריך לראות את זה? אני מנסה לא לראות, אבל... אבל דפדף, דפדף. תמשיך הלאה, יש דברים יותר טובים. עזוב אותך ממנו, אל תיתקע אצלו. ומה עם השני, הידעוני?

מי זה שני?

ירון ידען,

שכל היום יש שם עוקר תורה שהוא צריך לעבוד. מה אכפת? איך אתה נתקע עם האנשים האלה? קופצים לי ביוטיוב, מה אני אעשה?

ואני לא מסתכל ולא מסתכל. קופצים לך? תקפיץ אותם הלאה. די, תקפיץ.

בואו נקפיץ אותם. עבדו, עבדו, עבדו את השם בשבילך.

עבדו, עבדו, עבדו.

בואו לפניו, לפניו, בירננה. בואו לפניו.

איך אתה נתקע? איך אתה נתקע? איך אתה נתקע?