מחצות הלילה עד שקיעת החמה: סוד 50 השנים של המקובל מהכותל ששינה לדור שלם את החיים - חכם יוסף עדס זצ"ל
הלילה יארצאייט של מורנו חכם יוסף עדס. חלק מהחברים זכו גם להכיר אותו וגם ללמוד אצלו תורה. הרב כל ימיו עסק בתורה, לא רק שעסק בתורה בעצמו, אלא גם הרביץ תורה ברבים.
הסדר יום שלו היה, היה קם מוקדם, קם בחצות הלילה, היה הולך לכותל המערבי, שם היתה ישיבה של מקובלים יחד עם הרב גץ, הרב דרזי ועוד. לפני כן היה הישיבה הזו בית כנסת "אוהל רחל" שם היה לומד קבלה עם מורנו חכם בן ציון (הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל...) ועוד, אחר כך הם עברו לכותל אחרי שנכבש המקום, תשכ״ז, אחרי זה היה לו שיעור, שיעור קבוע. היה לפני התפילה, היו לומדים, היה מלמד אותם גמרא, ואחר כך היו מתפללים בנץ. הוא גומר את התפילה, טועם ארוחת בוקר, היה הולך לישיבה. היה מגיד שיעור בישיבת "פורת יוסף" עד יומו האחרון תמיד היה מלמד מרביץ תורה ברבים. זה היה סדר יום שלו מחצות הלילה עד הצהריים.
אחרי הצהריים היה לו שיעור קבוע, בבית כנסת "שאול צדקה" שם היה מרביץ תורה ברבים. את כל הש"ס (ששה סדרי משנה...) למדו שם גמרא עם אותו החכם, חמשים (50) שנה ויותר שהרב שמה הרביץ תורה ברבים.
בביתו של לוי חזקיה עליו השלום היה שיעור קבוע של משניות. גם שם למדו את המשניות כל הש"ס; סדר קדושים, סדר טהרות, את הכול הרב לימד שם. כל ליל שבת אנחנו עייפים, הולכים לישון. קיץ חורף, הרב היה הולך, מרביץ תורה ברבים. כל חייו עסק בתורה והכל היה לשם שמים, לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא.
אלה שלמדו אצלו ראו מהו לימוד התורה, מהו הענווה, ראו אצלו את כל המעלות האלה.
הרב נפטר זה היה ערב שבת, סמוך לשקיעה. הקבורה הייתה ליל הושענא רבה, מוצאי שבת. היו שם גדולי הדור, למרות שההלכה היא: "שאסור להספיד בחול המועד! אבל "תמיד חכם מותר!" והם פסקו שדינו כדין תלמיד חכם גם בזמן הזה. ולכן המציאות היתה, שמענו שם דברי הספד, כמו שראוי, כמו שההלכה אומרת.
אחד מהתלמידים, אחרי הלוויה ניגש אליי, הוא אומר לי "הוא היה לי כמו אבא"!. הוא אומר "לא רק שזכיתי ללמוד אצלו תורה, הוא אומר, את כל החיים הרוחניים שלי אני חייב לחכם הזה, בזכותו עליתי על המסלול, נהייתי בן תורה!" וכולי.
איבדנו את אותם גדולי הדור, אותם החכמים, חבל על דאבדין!!