מסלול חייו והמעשה שהכריע: זכרונות מרן הרב שך זצ״ל
- לא מוגה! -
הלילה היורצייד של הרב אליעזר מנחם שך עליו השלום היה מגדולי הדור הקודם הלילה היורצייד שלו הוא היה ראש ישיבת פונוביץ', כל חייו הרביץ תורה בתלמידים כשהוא הגיע לארץ הוא התחיל את המסלול הוא היה מגיד שיעור בישיבת הדרום ברחובות אז זו הייתה ישיבה תיכונית, שם הוא היה אומר שיעורים אחר כך משם הוא עבר לישיבת חב״ד, היה אומר שיעורים בישיבת חב״ד, תחנה הסופית שרוב ימיו הוא היה שם הרביץ תורה בתלמידים בישיבת פונוביץ' ואלפי תלמידים שתו בצמא את דבריו, עד היום ספרו אבי העזרי עד היום הוא ספר שמצוי בכל עולם התורה וכולם נהנים לקרוא שם את הפירושים והחידושים שלו מסביב לרמב״ם או שאר הפוסקים. הרב היה לו לא רק אהבה ללמוד, כל חייו היה באוהלה של תורה, אלא דאג גם לעם ישראל. הוא היה ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ובתפקיד הזה, כשהוא כיהן שנים רבות, השתדל לדאוג לכלל ולא רק לפרט. בין היתר, אספר לכם מעשה שהיה איתנו. כשהקמנו את ש״ס בהתחלה, הלכנו אצלו שלושה מהמייסדים, הרב יעקב כהן, שלמה דיין ועוד. נכנסנו אצלו והשיחה התגלגלה בין היתר על מה שחלק מהתלמודי תורה לא מקבלים את התלמידים שלנו. שאלנו אותו, ילמדנו רבנו מה לעשות. ואז הוא ענה, אמר, אתם שואלים אותי, אגיד לכם סיפור מעשה שהיה, בדידי אהבה עובדה. הוא אומר, בא אליי נער שאומר לי, כבוד הרב, אני נרשמתי באלה ואלה ישיבות, וכולם אמרו לי, לא, מה אני אעשה? אני רוצה ללמוד תורה, איפה אני אלמד? אז אומר לנו הרב שח, הוא אומר, חשבתי בהתחלה שכנראה הילד הזה, אבא, לא יודע ללמוד, לכן לא קיבלו אותו. מה אני אעשה? אמרתי לו, תשמע, אני רוצה לבחון אותך. אתה מוכן להיבחן? הוא אומר לי, כן, הרב יבחן אותי. הוא אומר, בחנתי אותו, ראיתי לפניי בחור גאון, מבריק, יודע את הגמרא ישר והפוך. אמרתי לו, תשמע, אני אבוא איתך עכשיו לאותה הישיבה. הוא אומר, לבשתי תמעיל והלכתי יחד איתו. הרב כבר היה זקן, לא היה צעיר, היה מופלג בזקנה. הוא אומר, הלכתי איתו לאותה הישיבה, הוא אומר, פתחתי את הדלת, נכנסתי ישר לראש הישיבה, אמרתי לו, התלמיד הזה נרשם אצלך, למה לא קיבלת אותו? הוא אומר, התחיל לגמגם, בסוף לא היה לו מה לענות. הוא אומר, הוא ענה בחוצפה, אמר לרב שך, אני פה בעל הבית, אל תגידי מה לעשות. ככה השיב את פניו ריקם. טוב, נגמר הסיפור הזה, אומר, הלכתי לישיבה השנייה. הוא אומר, גם שם, לצערנו, ענו לי אותו דבר. הוא אומר, ולכן אני עוזר לכם להקים את ש״ס, כדי שאתם תפתחו לעצמכם תלמודי תורה וישיבות, המשנה אמרה, אם אין אני לי מי לי. בזמנו, כשהקמנו את המפלגה הזו, אז הרבה מחכמי הספרדים פחדו. לא כולם רצו להרפתקה הזו, מה שנקרא, אבל הוא היה החלוץ הראשון. שמיד נתן גב וכתב לנו מכתב חם, בירך אותנו, וברוך השם הייתה סיעתא דשמיא שהתחלנו אז ברגל ימין. אבל אתה רואה בסיפור הזה את הדאגה שלו לא רק למשפחה שלי או לחבר שלי, הייתה לו הסתכלות על כלל עם ישראל. יש למעלה ממיליון (1,000,000) יהודים בארץ, יהודים קרובים למסורת. אם היינו חכמים לדעת איך לקרב אותם להבינו שבשמיים, היינו פותחים לפניהם את כל השערים, את כל הדלתות של תלמודי התורה, היינו הופכים את האנשים האלה לבני תורה. היינו חזקים מאוד ועצומים ולא היינו זקוקים לא להפגנה של יום שישי ולא להפגנות אחרות. אנחנו היינו כאן הרוב מזמן. לצערנו, השטן מרקד בינינו. מה אתה רוצה, שהשטן יעזור לנו? אז הוא מוצא כל מיני פטנטים ומכניס במוחם של אותם המנהלים כל מיני שטויות ומעשה שטן, לצערנו, עד היום הצליח. אבל כמו שהרב דאג לנו פה, מקווה שהרב יעמוד בתפילה שם, בשמיים, בעולם האמת, על כל עמו ישראל בכלל ועל אותם התלמידים שיש להם את הבעיה הזו בפרט, שיזכו באמת להיכנס למקום טוב, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים. בכבוד, דוד יעלה ויבוא. שלמה ייקח את הקופה, יהיה אחראי על הקופה שלנו, והוא הגזבר היסטורי. הרב אליעזר מנחם שח. נר, לזכות נשמת הרב אליעזר מנחם שח, זכותו תגן עליכם עלינו ועל כל עם ישראל, אמן ואמן.