משחקים בקאזינו, כחה של עקשנות ושתי חתונות, (הרב אמנון יצחק שליט"א)

- - - לא מוגה! - - - 

מי שחשב שהוא מסכן, הוא לא זכה, הוא נולד למשפחה חילונית,

לא חינכו אותו ולא לימדו אותו בכלל,

לא במצוות, לא במידות הטובות,

ומי לנו גדול כרבי עקיבא,

בגלל שהוא ראה פעם אחת שמים נטפו על סלע ועשו בו חור,

הוא נדהם.

מה כוחה של טיפה לנקוב חור בתוך סלע?

וראה שטיפה ועוד טיפה ועוד טיפה מסוגלות בסוף לעשות חור בסלע.

אז הוא אמר, קל וחומר, ומה טיפה שחקה סלע?

התורה לא תעשה חור בליבו של רבי עקיבא?

טיפה ועוד טיפה, עוד שיעור, עוד הלכה, עוד מוסר, עוד משנה, עוד פרשה, עוד לימוד, עוד פסוק, עד שנהיה רבי עקיבא.

כשהיינו קטנים,

בשבילנו היה חלום כבר שייגמר הלימודים ונוכל לשחק גוגעים.

ויש כאלה שאהבו לשחק שש בשית בגרום, או רמי,

או פוקר.

ויש כאלה שגדלו קצת יותר והם אוהבים משחקים נוספים, קזינו,

רולטה, חרטט.

ויש כאלה שבשבילהם זה עונג ממש אדיר, הם מחכים מתי יהיו במועדון השחור, האפל, הצבעוני, עם עשן וריח אלכוהול, ואנשים מתנדנדים.

מה אמיתי?

מה שנשאר לך לנצח, ומה שנשאר ממך לנצח.

קשה לי לשמור נגיעה בזה, אני לא רואה את עצמי עומד.

אני חי עם בת-זוג. בן כמה אתה? ב-23. אז למה אתה לא מתחתן? בעזרת השם. מה זה בעזרת השם? תרים טלפון אליי, תגיד לי, אני מציע לך נישואים, תוך שלושה רבים שמתחתנים.

נו, תעבל בפון.

השיחה מועברת לתא הקולים.

מה הכפרה עלייך? מה קורה?

תראי, מה זה עוד שחוקים האלה במלכה? אנחנו בשידור חי חיים שלי, ואני מציע לך נישואים.

אה, די, נו.

מה זה די, די? הוא רוצה להתחתן.

בוא נעשה חתונה תוך שלושה חודשים בחייאת דינן.

ואני גם מאמין שלחתונה, אתה לא תופיע עם קוקו, כי היא לא ידעו מי הכלה.

אז אנחנו יכולים, אתה מבין, להרוויח שתיים.

אנחנו אומרים, ותשובה, ותפילה, וצדקה, מעבירים את רוע הגזירה.

למה לא אומרים, ותשובה, ותפילה, וצדקה,

מבטלים את רוע הגזירה?

אין דבר כזה לבטל גזירה.

אפשר רק להעביר אותה לשונאים.

אם מידת הדין קיבלה משהו,

היא לא תוותר.

רק אנחנו צריכים להיות חכמים לדעת למי להעביר.

אך טוב וחסד ירדפוני.

אם כבר אני צריך להיות נרדף על ידי ייסורים שצריכים לבוא עליי,

אז שיהיו של טוב וחסד.

שידפקו בדלת עניים, שיטריחו אותי, שיבקשו ממני עזרה.

כל מה שאני רק אוכל, שזה ירדוף אחריי כל הזמן.

אבל ייסורים של טוב וחסד שאני אצטרך לעשות עם הבריות.

וזו עצה אדירה לכל בן אדם,

כי אין בן אדם שלא נגזר עליו ייסורים.

אבל אם הוא מטריח את עצמו בעבודת הבורא יתברך,

הוא נפטר מהם והוא מקבל עוד שכר עליהם.

בשוב השמת שיבת ציון היינו כחולמים.

בשעת הגאולה תתברר האמת של כל מהלך העניינים שהיו בבריאה.

וכמו בחלום,

חי האדם בדמיונו ומשלה את עצמו בכל מיני עניינים.

כך יראו חיי העבר בגאולה עתידה לבוא בעזרת השם,

ואז נכיר את השקר והטעות שנמצאים אנו בה ממש כמו טעות של חלום.

אתה נבראת בשונה מן הבהמה,

אתה דומה לה בגופך,

ואתה שונה מנה בנשמתך,

נשמתך כמלאכים נצחית.

לכן נאמר,

בייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה, זה הגוף,

ויפח באפיו נשמת חיים

זו הנשמה שהיא חלק אלוקה ממעל.

יום אחד היא תיפטר, תעזוב את הגוף,

ומה יש בה?

כל האישיות שלך שנבנתה על ידי עצמך.

אתה לא בטרייה שמתרוקנת,

אתה חי לנצח נצחים, אחרת אין שום ייעוד בתורה, וכל התורה מיותרת, וכל הבריאה הזאת היא סתמית,

ואין בה שום מטרה ותכלית.

ומי שברא את העולם בחוכמה כזו מפוארה,

לא בורא אותו, אתה מבין, בשביל תוהו,

בשביל הבל.

זה מושכל שכל בן אדם צריך להבין.

אני אתן לך רק דוגמה נוספת שתבין.

אם יראו לי צריף, ישאלו אותי מי דר בצריף,

אני אגיד עני.

אם יראו לי וילה במיאמי, אני אגיד זה בן אדם אמיד.

אם אני אראה ארמון,

אני אגיד מלך,

אם אני אכנס לארמון ואני אראה תחכום רב,

מנורות,

רמקולים,

מצלמות,

אלקטרוניקה,

לווין,

שיגעון,

בקיצור, שיא הטכנולוגיה.

אני אומר, תשמע, פה יושב לפחות בוש,

לפחות בוש.

שמירה כזאת, וכל כך הגנות, וכל כך זה, ומידע, ומאגר, ומחשבי-על.

מה זה?

זה פה בן-אדם ששווה הערך שלו משהו יותר מכל אדם אחר.

המבנה עצמו מעיד על הדייר.

המבנה של הגוף שלך יותר משוכלל,

לא ממה שתיארתי,

אלא מכל העולם כולו הגוף שלך משוכלל יותר מכול.

הגוף שלך זה עולם מזער אנפין.

כל מה שיש בעולם זה חיקוי עלוב לגוף שלך.

אם זה רק המבנה, הארמון,

מה הערך של הדייר שנמצא בפנים?

הדייר שנמצא בפנים זה הנשמה.

מה הערך של הנשמה שנמצאת בפנים?

בנו בשבילה, אתה מבין, את הגוף הזה.

בשביל מה?

שהיא תדור בו 70 שנה,

ואחר כך מה?

והגוף יירקב, יחזור לחול, הבטרייה נגמרה ואין נשמה,

והנשמה לא זוכרת מה היה איתה,

מה עשתה, מה פעלה, כלום,

כי לא היה.

זה ייתכן? מאדם חכם לא מצפים דבר כזה.

כל שכן מהחכם שברא את כל החכמים.

אתה יודע מה עשה יעקב אבינו אחרי 22 שנה שהוא פגש את יוסף,

שהיה חסר לו והוא מיהן לנחם?

אחרי 22 שנה הוא זוכה לראות את יוסף הצדיק,

ויוסף הצדיק

זה צדיק צדיק שנמצא בארץ מצרים, שנקראת חרבת הארץ,

והוא מושל בכל ארץ מצרים. מושל.

הוא משל גם על עצמו ולא התפתה ולא נכשל, והיה מאה אחוז צדיק.

הוא יוסף כמו שיצא,

הוא יוסף שנשאר.

החברה המצרית ומנעמי השלטון לא השפיעו עליו,

והוא היה חי רוחני צדיק, צדיק, צדיק.

כשאבא יעקב הולך להיפגש עם בן כזה צדיק,

אחרי 22 שנה, כשהוא רואה אותו עומד מולו, אתה יודע מה הוא עשה?

הוא לא רץ לנשק אותו.

הוא אמר, שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד.

את כל אותה אהבה שהייתה לו באותו רגע,

הוא הפנה אותה לקדוש ברוך הוא.

שום אהבת בשר, שום געגועים.

ברוך הוא. היה לו שיא של ריגוש.

את הריגוש הזה הוא הפנה לאביו שבשמיים.

זה מה שניסינו לעשות. בבקשה.

מי שחשב שהוא מסכן,

הוא לא זכה,

הוא נולד למשפחה חילונית,

לא חינכו אותו ולא לימדו אותו בכלל,

לא במצוות, לא במידות הטובות,

ומי לנו גדול כרבי עקיבא.

בגלל שהוא ראה פעם אחת שמים נטפו על סלע ועשו בו חור,

הוא נדהם.

מה כוחה של טיפה לנקוב חור בתוך סלע?

וראה שטיפה ועוד טיפה ועוד טיפה מסוגלות בסוף לעשות חור בסלע.

אז הוא אמר קל וחומר,

ומה טיפה שחקה סלע?

התורה לא תעשה חור בליבו של רבי עקיבא?

טיפה ועוד טיפה, עוד שיעור, עוד הלכה, עוד מוסר, עוד משנה, עוד פרשה, עוד לימוד, עוד פסוק, עד שנהיה רבי עקיבא.