הסיבות למלחמה שבפתח
חודש טוב. חודש ניסן בעזרת ה' בד"כ יש ניסים גדולים. גם החודש הזה יהיו ניסים גדולים, אבל גם מכיוונים שאף אחד לא חשב עליהם. עומדת להיות מלחמה גדולה בפתח, ומה הסיבות לכך? נבאר בדרשה הזו.
"היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך, השמיעיני", מכאן דחברים היינו תלמידי חכמים, אמר רבי שמעון בן לקיש, שני תלמידי חכמים המקשיבים זה לזה בהלכה הקב"ה שומע לקולם, שנאמר "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני", ואם אין עושים כך גורמים לשכינה שתסתלק מישראל, שנאמר "ברח דודי". זה גמרא בשבת ס"ג.
חברים מקשיבים לקולך אין חברים אלא מלאכי השרת, ולמה נקראו חברים? לפי שאין ביניהם איבה ושנאה וקנאה ותחרות וחלוקת דברים, ואמר הקב"ה לישראל, בני, בשעה שאתם קוראים קריאת שמע וקורין בתורה, הגביהו קולכם, כדי שישמעו חברים, ותנו דעתכם שלא תשנאו ולא תקנאו זה את זה, ולא תתחרו זה את זה, ולא תביישו זה לזה, כדי שלא יהיו מלאכי השרת אומרים, רבונו של עולם, תורה שנתת להם לישראל אין עוסקים בה, שהרי יש בהם איבה וקנאה ותחרות ושנאה, אלא תהיו מקיימים אותה בשלום. עד כאן שיר השירים רבה ח'.
כשם שהחיבור בין הכוחות הרעים והכינוס ביניהם הוא רע לישראל ורע לעולם, כמו עכשיו שמתפרסם שכחלון ולפיד שוקלים לעשות בלוק חוסם נגד החרדים שלא יכנסו, ויהיו באופוזיציה. אז כשם שיש חיבור בין הכוחות הרעים והכינוס ביניהם הוא רע לישראל ורע לעולם, כן גם מי שמפריד בין הכוחות הטובים הרי הוא חוטא ומחטיא את הרבים. הוא מזיק לכל ישראל ולכל איש בפרט, כי גם למעלה יש מליצים טובים, ורק כאשר מתאחדים הם ממליצים טוב על ישראל. הכוחות הטובים הללו סגולתם לפעול רק כאשר הם מאוחדים ויש חיבור ביניהם, אז הם מעוררים זכות ורחמים על ידי חיבורם יוצא דינם של ישראל לזכות ולזכות ומצילים אותם מן הדין, אבל כמו שאמרנו, המפריד בין הכוחות הטובים הוא חוטא ומחטיא את הרבים. המוציא כתבי פלסתר נגד מזכה הרבים אין לך יותר חוטא ומחטיא ממנו, והוא מזיק לכל ישראל ולכל איש בפרט. אבל כאשר אחד מישראל מפריד בין הטובים מפזר שנאה, מפרסם הודעות שחץ וזורע טינה בין אדם לחברו, בין איש לאשתו, בין רב לתלמידו, גם למעלה מפרידים את הכוחות הטובים ואת המלמדים זכות, וכאשר כל אחד מהם בנפרד אין בו הכח לעורר זכות ורחמים, והמפריד הזה עונשו גדול כמו המצורע, בדד ישב מחוץ למחנה מקומו, וכמו שהוא הבדיל ע"י לשון הרע בין איש לרעהו, אף הוא צריך להיות מבודד וישב גלמוד, וענשו כפול וגרוע שאפילו עם שאר הטמאים לא ישב, גם הטמאים צריכים להתרחק מטמא מצורע זה.
יש מקטרגים שתפקידם לדבר רע על ישראל, והקב"ה מרוב אהבתו לישראל מפריד ביניהם שלא יהיו מחוברים במקום אחד לדבר רע על ישראל, שאילו היו יחד לא היתה חס ושלום תקומה לשונאיהם של ישראל, והריקנטי בפרשת קדושים מפרש, ויש אומרים כי שעטנז דומה לשתי מידות שיש למעלה המקטרגים על ישראל, והקב"ה הפרידם, שלא יתחברו לעולם להזכיר עוונותיהם של ישראל, והנה הלבוש שעטנז מחבר את הכוחות הללו לערבב תפילתם של ישראל, והמלאך סנ"ד הקושר כתרים לקב"ה מהתפילות של ישראל, אינו מקבל תפילתו עם שאר התפילות של הלובש שעטנז שנדמה לו ככומר של עבודה זרה הנותן כח לרוח הטומאה. אז רואים מפה, מי שמחבר כוחות הרע למעלה אז הוא כמו כומר לעבודה זרה שנותן כח לרוח הטומאה.
רב ספרא בתר צלותא אמר הכי, לאחר תפילתו היה אומר כך: יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתשים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה. בפמליא של מעלה שרי האומות שכשהשרים של מעלה יש תגר ביניהם תיכף יש קטטה בין האומות, ובפמליא של מטה בחבורת החכמים, זה גמרא בברכות ט"ז.
אז אם כן, רואים שיש השפעה, שאם לא יהיה שלום בפמליא של מעלה זה יגרום לקטטה בין האומות למטה, מה שאנחנו רואים כרגע את המלחמות בין האומות מסביב, כל זה נובע מהמלחמה של השרים למעלה, כי אין שלום למעלה, כשיש תגר למעלה אז אומות העולם מתקוטטים למטה, ואותו דבר אם אין שלום בחבורת החכמים. אז כשיש תגר וקטטה בין השרים בפמליא של מעלה, וכל שר רוצה להגן על האומה שלו, וכאשר השרים באים לידי קטטה על ידי הגנה על עניניהם, תיכף עוברת רוח קטטה בין האומות, וכאשר האומות מתקוטטות והגויים רוגשים, זה משפיע גם על עם ישראל, שהקטטה תזיק להם בין בגופם בין ברוחם, שגם הם לומדים להתקוטט, ורוח הקטטה חודרת בכל האומות, ובתוכן ישראל, ולכן יש להתפלל שהמקטרגים למעלה יהיו שקטים, ולא יהיה תגר ביניהם, לכן רב ספרא אחר התפילה היה אומר, יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתשים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה, כי אם לא יהיה שלום שמה יהיה תגרה וקטטה בין האומות, זה ישפיע על ישראל וחס ושלום יהיה נזק ומלחמה.
אך בנוסף לזה, יש להתפלל גם על פמליא של מטה, היינו שבין חבורות החכמים בעם ישראל תלמידי חכמים ולומדי תורה שיהיה שלום, שכן כל קטטה וריב מביאים הפסד לעם ומזמינים אסון עליו, מבריחים את השכינה, מעוררים את הקטרוג של המלאכים, ושוללים מן השמים את זכותם של ישראל להתקיים בנחת ובשלוה, ומזמינים את המלחמות של האומות כנגד ישראל.
ועכשיו יש כנס של חירום אצל התימנים שגם כן הולכים להרבות קטטה בישראל וזה יהיה הערב נראה מה יהיו תוצאותיו, אבל הם מזמינים את המלחמה שעומדת בפתח שתבוא על ישראל, אז תדעו מי האשמים אח"כ.
רבי אלעזר, בתר דמסיים צלותא אמר, אחרי שהיה מסיים את התפילה היה אומר, יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתשכון בפוריינו - הכוונה בגורלנו, מה ישכון בגורלנו? אהבה אחוה שלום ורעות, שלום ורעות זה המקום ששמה הולכים להתקוטט עכשיו, במקום שלום ורעות יעשו שמה מריבה. אהבה ואחוה שלום ורעות, ותרבה גבולנו בתלמידים, גם זה מופיע שם בברכות. מכאן אנו רואים כי אהבה ואחוה מהווים גורם גדול שנצליח בהרבצת תורה ושיתרבו תלמידים בגבולנו, בעוד שהיעדר אהבה ואחוה מהוים גורם עיקרי להרחיק תלמידים מגבולנו, אבל מה אכפת להם. איך אמר מי שהיה ראוי שתיהפך שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם, מה שילו אמר שהמורי שלו, מארי עסקה מעדיף שלא יהיו בעלי תשובה ולא יהיו עמי ארצות, רק אברכים, מחשיבים רק אברכים.
לא ישמע עוד חמס בארצך שוד ושבר בגבוליך, וקראת ישועה חומותיך ושעריך תהילה. כך כתוב בישעיה ס'. אם לא יהיה חמס בתוך המדינה ובתוך הארץ, כי אז מובטחים אנו גם שלא יישמעו שוד ושבר מחוץ לגבול, שהאויב מבחוץ לא יהין להרים ידו לפגוע בנו ובארצנו הקדושה. אם לא תהיה ירידה מוסרית בתוכנו בין אדם לחברו ומוסר התורה הוא שישלוט בינינו ובארצנו, מוסר התורה, לא רק הלכות, לא רק כתבים עתיקים, אלא מוסר התורה, זה ישפיע גם כלפי אומות העולם שאור המוסר יגיע אליהם. אבל לצערי הרב רואים שאין חינוך ואין דרך ארץ ואין מידות ואין כלום, ממש תהום פעורה. ואם יש ירידת המוסר בעולם ובכל הגויים, אם מתפתח שוד ושבר במידה מרובה בעולם, הסיבה לכך נעוצה בירידת המוסר בעם ישראל, ובתוך ארץ ישראל, ואם יש מידה ניכרת של צניעות יושר ואמת בנו וקדושת החיים השורה בעמנו ובארצנו ברמה גבוהה, הרי זה מתפשט היושר וקדושת החיים והאמת במידה מסוימת גם בעולם הגדול מחוץ לגבולות ישראל. המעצור מפני פריצת השונא שלא יבוא שוד ושבר בגבולנו, תלוי במידת השמירה מפני חמס פה שעושים, כמו בבחירות ולאחריהם והפריצות בינינו לבין עצמנו. וקראת ישועה חומותייך, אם לא ישמע ולא יהיה חמס בתוך המדינה, כי אז לא תצטרך בכלל לחומה ומבצר על הגבול להגן מן האויב השוכן על הגבול, כי הישועה בעצמה היא תהיה חומה בצורה לך, וקראת ישועה חומותייך, הישועה תהיה החומה, לא תצטרכו עוד לעלות על החומות, לסגור שערים מפני האויב, אלא שערייך יהיו התפילה והתהילה לה' יתברך, אם כן הכל תלוי בעצמנו ובהתנהגותנו עם הבורא יתברך, דברי המלבי"ם.
"כי תצא למלחמה על אויביך", הכתוב מתחיל לדבר בלשון יחיד כי תצא למלחמה, תצא, לא תצאו, פסוק ב' מדבר בלשון רבים, "כקרבכם אל המלחמה" לשון רבים. כתב האלשיך הקדוש ז"ל, כוונת תורתנו הקדושה הוא כי כל תוקף נצחון המלחמה תלוי באחדות ישראל, כי בהיותם לאחדים נפול תיפול חיתת ה' על כל אויביהם לבלתי השאיר להם שריד, לכן אמר כי תצא בלשון יחיד, באחדות כאיש אחד. זה הכח שיכול לשמור על ישראל, אבל בשעה שיש פירוד קטטה ומריבה ומחלוקת בשביל כבוד סרוח של אנשים ריקים ופוחזים, זה מביא את הדברים למלחמה בפתח והיא קרובה מאד.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.