דין שוחט שעובר על דרבנן תדיר | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

הרב משה פיינשטיין, זכר צדיק לברכה, באגרות משה סימן ג',

ביורה דעה,

דן בדבר שוחט שמקל

באיסור הוצאה בשבת.

הנה בדבר השוחט עופות

שעובר על איסור הוצאה בשבת.

פשוט הוא

שהוא מומר לשבת

שהווה מומר לכל התורה ופסול לשחיטה

אפילו כשיעמדו על גביו

משום שדינו כגוי

שהרי ודאי נושא גם בפרהסיה

ואם הוא רק בצנעה

שאם היה ידוע ששחט כהוגן היה כשר אבל הא

אין לו נאמנות לזה

ואף שאיסור הוצאה ברוב המקומות הוא רק בדין כרמלית לשיטת רש״י

ותוספות

שבעינן שיהיו שישים ריבו

וכמנהג מקומותינו,

מכל מקום ה' לשיטת תוספות בעירובין

דף סט,

גם בשבות דה רבנן בפרהסיה ובדין מומר,

ואף שיש חולקין על זה,

עיין בפתחי תשובה סימן ב', סעיף קטן ח',

ודאי דייש להחמיר

כשיטת התוספות,

מכל שכן בהוצאה לרשות הרבים שלנו,

הכוונה באמריקה,

שיש עוד שיטת הרמב״ם

והרבה ראשונים שהוא מדאורייתא רשות הרבים גמור.

ונאמנות ודאי אין לו אף אם הוא רק דה רבנן,

כיוון שהוא תדיר

לעבור

שבכפלות כמה פעמים הוא ממילא כחמור.

אז זאת אומרת,

אין לו נאמנות?

ודאי.

אפילו אם זה רק דרבנן,

כיוון שהוא תדיר לעבור שבכפלות כמה פעמים הוא ממילא כחמור.

וגם היה הרבה דינים איכא בשחיטה,

שהם אסורים רק מדרבנן,

אז אם הוא מזלזל בדרבנן באופן תדיר,

יש גם דינים בשחיטה שהם דרבנן, הרבה דינים

שהם אסורים רק מדרבנן כשהייה משהו והרגש קלדס סכין וכדומה.

אז אם הוא עובר פה על דרבנן תדיר,

ודאי שהוא יעבור גם בשחיטה על דרבנן,

כי מה לדרבנן ומה לדרבנן?

ובכלל ידוע שבזמננו, במדינתנו זו,

שמי שעובר על דרבנן

עובר גם על דאורייתא,

וגם מסתבר שעובר על איסור דרבנן,

ומשום שאינו מאמין לדברי חכמים,

והווה אפיקורוס,

שעוד חמור

מעובר על איסורים בתאוותו הרע.

מי שעובר איסורים לתיאבון,

פחות גרוע ממי שעובר

על דברי חכמים באופן תדיר,

אפילו בדבר אחד,

שזה חמור והוא אפיקורוס.

יש לחוש לזה כשרואים כשאחד עובר על איסור דרבנן תמיד.

אז מה דינו של מחמוד שעובר על איסורי דאורייתא תדיר כשיטה להתפרנס?

זה אפיקורס,

אבא של האפיקורסים.

ומה שאמר שהחנות שלו פתוחה בשבת, אמרו לו,

השוחט הזה, חנות שלו פתוחה בשבת.

אז הוא אמר שזה מחמת שאשתו,

היא מחללת שבת ומוכרת שם.

וכן,

מה שרואים שבביתו מדליקים האלקטרי בשבת,

רואים שאצלו נדלק חשמל ונחבא בשבת.

אז מה הוא עונה על זה?

הוא אומר שאשתו עושה זאת.

אומר הרב פיינשטיין, הם דברי הבל,

שמי שנהנה ממלאכת אשתו

שעושה בשבת במזיד הוא רשע גמור,

ויש לחושדו בכל איסורין,

וחלילה לשום איש לאכול משחיטתו,

אפילו אם היה האמת כדבריו,

שאשתו פותחה תחנות ומוכרת ואשתו מדליקה חשמל בשבת.

אסור לאכול משחיטתו.

ומה עם מחמוד,

שאמרו לו שמכניסים נבלות וטרפות

בחנות בשכונת התקווה כמו שהבאנו הקלטות?

הוא אומר כל זמן שהתעודה שלי היא שם אפשר לאכול.

ההכשר זה הנייר.

אם יש נייר קדוש

שהשם שלי מתנוסס שם,

הכל קדוש.

לא רק החנות,

כל שכונת התקווה.

אז אומר הרב פיינשטיין

שאדם זה אסור לאכול משחיטתו אפילו עם האמת כדבריו.

וגם כיוון שאשתו מחללת שבת,

אינה נאמנת על איסור נידה,

ונמצא שהוא בועל נידה.

אתם שומעים חידוש דין זה?

שמעתם?

וגם הוא אוכל טרפות,

שברור שלא משגיח בבישוליה.

ואף עם הידיעה

שהוא מחלל שבת על פיו.

הוא אומר בעצמו, נגיד שהוא מחלל שבת,

הוא אמר שהוא מחלל שבת בעצמו.

ואף אם הידיעה

שהוא מחלל שבת הוא על פיו,

שיש מדינה לומר שאינו נאמן

משום שאין אדם משים עצמו רשע,

נמי חלילה לקבל לאיש חצוף

ובזוי כזה המתפאר בעבירות לשוחט.

איך אמר לי מחמוד?

אם הראש חלק,

הרגליים חלק.

הכל מחליק לכיס.

הכל חלק.

חלק

חלק

לקלק

וגם במדינה זו, אומר הרב פיינשטיין, ברור

שמי שאומר על עצמו שהוא מחלל שבת

הוא אמת,

ובפרט שעבידא לגלויה כיוון שמחלל בפרהסיה.

זה דברים שניתנים להתפרסם,

ומי שאומר זאת על עצמו ודאי שצריך לקבל את דבריו כדברי אמת.

למסקנה,

שוחט,

שרואים שהוא עובר על עבירה אחת דרבנן תדיר.

לא משנה אם זה יציאה או הוצאה בשבת למי שאומר שזה דין כרמלית,

למי שאומר אחרת,

זה לא משנה איזה דרבנן.

אבל אם הוא עובר על דרבנן אחד תדיר,

הרי זה אפיקוירס.

אפיקוירס,

כי הוא מזלזל בדברי החכמים.

זה אפיקוירס.

לכן גם המילות שלו צריכות הטפת דם מחדש.

אפיקוירס.

וככה אמר הרב יהודה שפירא, זכר צדיק וברכה,

וכך אמר אבריימי פפושדו גם בזמנו, שהוא אפיקוירס,

וגם הרב בעדני,

ועוד טובים רבים אחרים

שאמרו את הדברים.

אבל מה לעשות,

יש הגנה.

כל אחד יודע על כל אחד, אז כל אחד סותם מפני כל אחד.

ובינתיים

מאכילים את כולם נבלות וטרפות.

בתיאבון.

רבי חנניהו בן הגשיו אומר, עושה הגדוש ברוך הוא זכות ישראל,