תמלול
כל יהודי כוכב בשמים | הרב אמנון יצחק
- - - לא מוגה! - - -
ככוכבי השמיים לרוב,
אדם מישראל שנפטר
אומרים אחריו קדיש,
יתגדל ויתקדש שמו הגדול.
מדוע אומרים אחריו קדיש?
משום שנבראנו למטרה אחת בעולם,
ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו.
בעצם כל מה שברא הקדוש ברוך הוא, לכבודו ברא,
כמו שאומר ישעיה הנביא,
כל הנקרא בשמי ולכבודי,
בראתי ויצרתיו אף עשיתיו.
ועתה שאדם זה נפטר,
חסר בעולם מקדש שם שמיים
ואנו מבקשים למלא את החסרון,
יתגדל ויתקדש שמו הגדול.
עכשיו נחזר קידוש השם ואנחנו מבטיחים שנגדיל ונקדש את שמו יתברך
במקום החסר.
כתב בתשובות תירוש ויצהר בשם הרבי מפשיסחא זכר צדיק וברכה
שמלך בשר ודם,
אם מתו לו חיילים מגדודו,
הוא לא חש לזה.
רק אם מתדלדל הגדוד מאוד מאוד ומגייסים חיילים להשלימו,
אזי נרגש
החסרון שלהם.
אבל במרום,
אם נפטר יהודי אחד,
כבר ניכר החסרון
עד שאומרים יתגדל ויתקדש שמו הגדול.
ולכאורה, אינו מובן.
האמת, נבראנו לקדש שם שמיים.
אבל השאלה אם באמת אנחנו ממלאים את הייעוד שלנו,
האם אנחנו מגשימים את המשימה,
שלא לומר את מה שאמר רבנו יונה בשערי תשובה, שער א', אותיות,
באחרי אשר בעבור זאת נבראתי,
ביהי בי להפך מזה.
למה לי חיים?
אם אדם מחמיץ את המטרה של ביאתו לעולם,
למה לא חיים?
ברור, כשאחד מגדולי ישראל נפטר,
אחד מחכמי הדור האמיתיים,
נוצר חלל.
הגמרא בירושלמי ברכות, פרק ה' הלכה ח' אומרת,
תלמיד חכם שמת,
מי מביא לנו חליפתו? מי מביא לנו תמורתו?
הגמרא באוריות יג אומרת, חכם שמת
אין לנו כיוצא בו,
כי נחסר כבוד שמיים.
אבל אם מדובר באחד העם שהוא לא אתרוג ולא לולב, בקושי ערבה חבוטה,
כמו שאמרו במדרש, למען הם שלאו ישראל,
אז מה העניין שצריך להגיד יתגדל ויתקדש מרבה?
אבל טעות בידינו.
אין יהודי שאינו ממלא תפקיד בעולם,
שבהיעדרו נפער חלל גדול.
דבר ראשון זה בגלל שהוא חלק מכלל ישראל.
הראיה שאמרו בגמרא בבמות סג',
תנורא בנן,
ובנוחו יאמר שובה אדוני רבבות אלפי ישראל.
מלמד שאין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושתי רבבות מישראל.
ואם חסר אחד מ-22 אלף,
גורם לשכינה שתסתלק מישראל.
באחד מדובר,
כל יהודי, יהיה מי שיהיה.
אומר הרב גלינסקי, אפילו אני.
ונזכיר את דברי המדרש בשיר השירים הבא.
רבי היה יושב ודורש ונתנמנם הציבור.
ביקש לעוררם ואמר,
ילדה אישה אחת במצרים, שישים ריבו בכרס אחת.
היה שם תלמיד בשם רבי ישמעאל ורבי יוסף,
שאמר מי הייתה כן?
אמר לו זו יוכבד, שילדה את משה,
שהוא שקול כנגד שישים ריבו של ישראל.
ואם משה רבנו שקול כנגד שישים ריבו מישראל,
הרי שכלל ישראל שקול כנגד משה רבנו.
וזה שדרשו ביום העין ואב.
הכתוב אומר, ויצב שחקים ממעל,
ודלתי שמיים פתח,
וימתר עליהם מן לאכול ודגן שמיים נתן לאמו.
לחם אבירים אכל איש.
זה יהושע,
עליו נאמר לחם אבירים אכל איש,
שירד לו מן כנגד כל ישראל.
כשהמתין למשה רבנו
תחת
ההר ארבעים יום,
ובוודאי שאין הכוונה לכמות של המן.
אלא ש...
העם ישראל בכללותו
עם ישראל זה כל הציבור
אומר החידה
ציבור זה נוטריקון צדיקים, בינונים ורשעים
שכולם היו בדור המדבר
היה זכאי לירידת המן
ויהושע בן נון עם כל גדלותו ורוממותו
היה זקוק לזכויות כנגד כל ישראל
זאת אומרת
יהושע בן נון זכה שירד לו כנגד כל הציבור, מן
בהיותו מחוץ למחנה,
ממתין למשה רבנו שירד מן ההר.
טניא,
אמר רבי יהודה,
כך היה מנהגו של רבי עקיבא,
כשהיה מתפלל עם הציבור היה מקצר ועולה מפני תורח הציבור
וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו,
אדם מניחו בקרן זווית זו ומוצאו בזווית אחרת.
וכל כך למה?
מפני קריעות והשתחוויות.
הוא היה מרבה לכרוב להשתחוות. כידוע שאסור לכרוב להשתחוות
בכל ברכה וברכה, אבל התוספות אומרים שזה באמצע הברכה.
ולקראת סופה הוא היה זוקף.
מכל מקום,
רואים כשהיה מתפלל בציבור, מקצר ועולה.
אבל כשזה היה בינו לבין עצמו,
היה מרבה בכריעות והשתחוויות.
מה לומדים מכאן?
שכל מה שיכול היה רביע עקיבא לפעול.
ברוב קריעות והשתחוויות כשהוא לבדו,
יכול היה לפעול בקצרה בתפילתו עם ציבור.
זה כוחו של ציבור.
ויותר,
שגזר דין אינו נקרא אלא בתפילת ציבור,
כמו שכתוב בראש השנה יח',
או בתפילת צדיק.
כמו שכתוב בשבת, סג', מועד קטן, טז.
והמהריק
בסוף תשובה מ' ט',
בסוף תשובה ל' ז',
מביא מרשי במדבר כ',
פסוק יב',
שהקדוש ברוך הוא נשבע שמשה רבנו לא ייכנס לארץ
כדי שלא ירבה בתפילה,
ומשמע שאלמלא כן,
היה קורע בתפילתו גזר הדין.
ואמרו במדרש,
שהתאונן, מדוע לא ביקשו עליו רחמים שייכנס לארץ?
הרי שבכוח הרבים לקרוע אפילו גזר דין שיש עמו שבועה.
והרן כתב בדרשות הרן דרוש א',
שעל כן אמרו בסוטה מהם, לעולם תהא אימת ציבור עליך,
שהרי כהנים פניהם כ...
כלפי העם ואחוריהם כלפי שכינה.
ולכן נענש גם משה רבנו בימי מריבה,
כשאמר שיבעו נא המורים,
כי פגע בכבוד הציבור.
וכבר אמר אחד מן הגדולים,
איני צריך חיזוק למידת הענווה.
די לי בידיעה שתשעה אנשים כמוני
אינם מהווים מניין,
ואילו עשרה בורים בעמי ארצות
מהווים מניין,
כי השכינה שורה בכללותם.
ככתוב,
כל בעשרה שכינה שריה.
כל מקום שיש עשרה יהודים כשרים,
לא מחללי שבת,
אז השכינה שורה, סנהדרין ל״ט.
ולמדו את זה במגילה במרגלים,
שנאמר בהם, עד מתי לעדה הרעה הזאת?
עד מתי
לעדה הרעה הזאת?
היו יב אנשים,
יצאו מהם כלב יהושע בן נון,
ועם כל זאת הם נקראים עדה,
דהיינו,
גם אם היו רעים וחטאים,
אז בהתקללותם שורה שכינה.
ביאורם של הדברים שהרמב״ן בנידה יד הגשה על מאמר הגמרא,
שרוכבי גמלים כולם רשעים במעשיהם.
כך אומרת הגמרא בנידה.
והוא מקשה מהברייתא בקידוש עפ״ב,
שרוכבי הגמלים רובם כשרים.
אז מקום אחד כתוב, כולם רשעים במעשיהם.
ובברייתא כתוב שרוכבי הגמלים רובם כשרים.
רש״י מפרש,
שפורשים למדבריות למקום גדודי חיות ולסתים,
ויראים לנפשם,
ומשברים ליבם לבורא עם.
אז מתרץ הרמב״ן,
שיכול אדם להיות רשע אדם בכל אורחותיו.
יכול להיות רשע, אבל צדיק בדבר אחד.
וכפי שאמרו שם,
שהספנים רובם חסידים.
פירש רש״י שהם פורשים למקום הסכנה,
ותמיד הם ברעדה יותר מהגמלים.
ותמוה,
איך רובם חסידים? הרי חסידות זה גדולה מכולן.
הרי נאמר בתהילים פט, אז דיברת וחזון לחסידיך.
זה פסגת הסולם של רבי פנחס בן יאיר.
מה פירוש?
אפילו רב.
רבי אלחנן וסרמן זכר צדיק ברכה בקובץ מאמרים מצביע על דברי רשי בביצה ל״ג והוא כותב ככה רשי כך אמר לי רבי שמואל המכונה חסיד
משום שחשש רשי שמא אין זו האמת שהוא חסיד אמיתי
כי מי יתיימר להגיע לדרגה נשגבת זאת לכן הוא כותב המכונה
והנה הספנים אפילו הגויים כתוב כאן רובם חסידים
על כורחך שלעניינם
לעניין שברון הלב הם חסידים
נשאר דברים הם רחוקים מכך
אז כמו שאמר הרמב״ן
שאפשר שהאדם יהיה רשע בכל אורחותיו
וצדיק בדבר אחד
דוגמה לדבר מה שאמרו בברכות
כתוב בברכות
ל״ג שהנקמה
במילתא גדולה היא כבניין בית המקדש
בעניין נקמה יש בה עניין כמו בניין בית המקדש
שהיא סוגרת מעגל שהקדוש ברוך הוא פורע מן הרשעים וכולי
כמו שהסברנו בדרשות קודמות
היינו לעניינה צרכת היא, נצרכת
אבל בעלמא באופן כללי נקמה היא שלילית לא תיקום ולא תיטור
ועל דרך זה יבואר הכתוב
ועמך כולם צדיקים
שאין לך אדם
שאין לו שער
ואפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון
למי שעומד על המת אפילו שהוא לא כשר
בשעת יציאת נשמה צריך לקרוע כרועה ספר תורה שנשרף
אומר הרב גלינסקי ושמעתי מפי רבי אלחנן וסרמן זכר
צדיק לברכה השם ינקום דמו
בהספד על ריבו החפץ חיים זכר צדיק לברכה
יש גביר שבונה בית מדרש מכספו ויש שכותב ספר תורה מכספו
אבל יש הנה בית מדרש לחייטים בית מדרש לרצענים
עמלי יום קשי יום פרנסתם דחוקה
איך עלה בידם לייסד בית מדרש ולכתוב ספרי תורה?
אלא הכלל ידוע ציבור לא נעשה עני
זה ירושלמי בגיטין
מה שיכול לפעול היחיד העשיר
יכולים לפעול הרבים העניים כשמתגייסים יחדיו
בתשובת הגאונים מסימן קע' ח'
ובתחילת ספר הפרדס
מובא שרב נהג בעשרה מילי דחסידותא
ולא יכלו תלמידיו לעמוד בכולם
מה עשו?
חילקו את זה ביניהם.
רב יהודה קיבל על עצמו שלא ללכת בקומה זקופה.
רב יוסף ורב ששת קיבלו על עצמם שלא להביט לצדדים ואפילו לפניהם,
אבל לא יכלו לעמוד בכך.
אז מה עשו?
סימאו את עיניהם.
ועוד,
יעוין מחוכמה ומוסר חלק א' רט ז'
ולכן אף על פי שתלמיד חכם שמת,
מי ייתן לנו תמורתו?
מכל מקום, אם כל אחד יתחזק
בלימוד התורה ביכולתו,
בשמירת הלשון,
באהבת החסד,
בדקדוק המצוות,
בציפייה לגאולה,
מכולם יחד יתמלא החסרון הגדול של הצדיק שנחסר לנו.
לפיכך נמשלו ישראל לכוכבים
וסיפרו בברכות נ״ו,
שצדוק כי אחד אמר לרבי ישמעאל,
ראיתי בחלומי שעקרתי כוכב.
אמר לו, יהודי, גנבת,
כי ישראל נמשלו לכוכבים.
ראיתי שבלעתי כוכב.
אמר לו, מכרת אותו ואכלת את דמיו.
כי אמרו בפסחים ב' שגם אור הכוכבים אור הוא,
ויכווץ אורם יחדיו.
ובפרקי דרבי אליעזר, פרק כ',
מבואר שפושט ידו ומברך לאורם,
בורא מאורי האש.
ובמור וקציעה, סימן לצדיק ו',
יעוין שם שכל כוכב כשביב אור דק
ובהצטרפם יאירו.
אבל יותר מזה, לא רק שיהודי הוא חלק מן הכלל,
אלא כל אדם חשוב כשלעצמו לא רק עקב השתייכותו לכלל.
בגמרא בברכות סב' סיפרו שהספידו אדם
במעלה צנועה.
ורב נחמן גער בספדן, מהיכן אתה יודע זאת?
ושאלו בגמרא,
מהי כיפת לך?
וענו בגמרא,
כשם שנפרעים מן המתים,
כך נפרעים מן הספדנים.
אם הוא אמר דבר שהוא שקר,
שזה לא נכון,
דבר שאתה לא יודע,
אז נפרעים גם הספדן, לא רק מן המת. כי אומרים, היית יכול להגיע למעלה שדיברו עליך,
ולא הייתה בך.
עם כל זאת אמרו בשמחות בפרק ג',
הלכה ה',
שמוסיפים על העיקר.
היינו שמוסיפים על השבחים הידועים של אדם בשעה שמספידים.
ועל זה מקשה התז ב...
תורי דעה ש״ד מ׳, קשה,
מה לי שקר מעט,
מה לי שקר הרבה.
ותרצת אז,
שמסתבר שלא הכל ידוע,
ולבטח עשה יותר ויותר.
ועוד יש להניח שהנפטר
רצה לעשות יותר ממה שעשה בפועל,
ונחשב לו כאילו עשאו,
לכן מותר להוסיף בשמחו.
ואמר הגאון רבי מרדכי שולמן, זכר צדיק וברכה,
ראש ישיבת סלובודקה,
שבכך מבין מדוע נמשלו ישראל לכוכבים.
משום שכל כוכב נראה לעינינו כשביב אור זעיר כל כך.
ובאמת,
כל היישוב כולו תחת יישוב אחד עומד.
אתה הולך מסוף העולם ועד סופו, אתה רואה את אותו כוכב.
דהיינו, כל היישוב הזה עומד תחת
יישוב אחר שעומד מעלינו,
גדול ולאין שיעור.
וכה מאירו,
אבל אינו נראה אלא קטן לעינינו,
וזאת
משום שאנחנו רחוקים ממנו.
אין לנו מושג בפנימיותו של יהודי.
אין לנו מושג במצוותיו,
בכמיהתו לקדושה,
בחישב לעשות מצווה ונאנס ולא עשה.
ומה חשיבותו במרום? איננו יודעים.
אין לנו מושג כמה כבוד שמיים הרבה בחייו.
הרי הרמב״ם כתב ברכות יסודי התורה, פרקי על החיות, שכל מצווה נעשית אף בסתר,
או הימנעות מעבירה,
יש בהם משום קידוש שם שמיים.
ויש לומר, אחריו קדיש,
כדי למלא את החלל שנוצר.
אם האיש הזה קידש שם שמיים, עכשיו הוא נחסן.
צריך למלא את חסרונו.
כמובן שלא מדברים באנשים המפורסמים, הידועים לשמצה.
מעתה,
כמה זה מחייב כל אחד ואחד?
הרי עליו לומר,
אין גם אני יהודי,
גם אני כוכב אור.
כל היישוב כולו תחת כוכב אחד עומד.
כל אחד ואחד.
גם אני.
חייב לומר, בשבילי נברא העולם.
כה גדול אני.
אור, כה רב גנוז בי.
מדוע אינני מאיר,
אלא כדי שביב אור בלבד.
כל אחד יכול להאיר הרבה יותר מכוכב אחד.
בהצלחה.


