אין חכם כבעל הנסיון

שואל: רציתי לשאול את הרב איך זה שאתה מחזיר אנשים בתשובה בלי לבנות להם בניין אמוני?

הרב: בלי לבנות מה?

שואל: בניין אמוני. אני רואה שאתה כאילו בסרטו בשנייה אחת בן אדם חוזר בתשובה בלי לדעת באמת מה הוא עושה. הוא לא יודע למה מחר הוא יניח תפילין לגמרי. הוא לא יודע למה הוא עושה כל דבר.

הרב: אני אגלה לך סוד שיש הרבה דתיים שגדלו דתיים, והם גם לא יודעים אם הם מאמינים בה' או שזה מה שלימדו אותם. ואם ישאלו אותם תוכיח לי שיש ה' גם לא ידעו להוכיח.

שואל: לא אמרתי שזה טוב או משהו...

הרב: לא משנה. אז גם בבית לא לימדו אותם וגם בישיבה לא לימדו אותם אמוני. ודבר נוסף, אתה צריך להבין שרוב אלה שנשארים יותר חזקים זה דווקא בעלי תשובה ולא דתיים מלידה. כי אלה מחפשים בחוץ, ואלה מחפשים את הבפנים. אז למרות שאתה לא מלמד אותם את הכל בערב אחד את כל השולחן הערוך ואת כל ההלכות ואת כל האמונה ואת כל יראת שמים, את הכל המידות, כי אי אפשר להפסיק, מה אני יכול לעשות שאי אפשר להספיק?! אז בכל אופן ממשיכים לבד. מי שמראים לו את הדרך ואומרים לו זה הכיוון, הם כבר מוצאים את הדרך אחר זה. בכל מקום היום יש כוללים ושי ישיבות, ויש שיעורי תורה ויש רבנים ויש הכל. והם כבר, אתה מבין? מתחברים ישר, מוצאים איפה שזה.. כמו שאם אני אומר לך שספורט זה בריא והלכתי. נו, מה יהיה? אם אתה רוצה לעשות ספורט מה תעשה? אתה תיגש לאיזה שהוא מקום, איזה מגרש או איזה מקום, תשאל ח'ברה איפה אפשר לעשות פה ספורט? יגידו לך פה יש מכון , פה יש כאן, פה יש מגרש, פה יש כדורסל, פה יש כדורגל. מה אתה רוצה? אז מה אתה חושב שבערב אחד יגידו את כל התרגילים ואת כל הזה? אין דבר כזה!

שואל: אבל תהליך תשובה זה דבר שאתה בונה לאט, לאט עם היגיון.

הרב: מאיפה אתה יודע?

שואל: אני חושב בקצת היגיון שאם...

הרב:אתה חושב הבנתי, אבל ההיגיון שלך... בן כמה אתה?

שואל: עוד מעט 17.

הרב: ואני עוד מעט 64, ואני 40 שנה במקצוע ואני יודע בדיוק מה הצלחתי לעשות, ואתה בא לי בגיל 17 ואומר לי איך צריך לעבוד. יפה מאוד!

שואל: אני חשוב שבן אדם שחושב משהו הוא צריך לחשוב את זה עם היגיון. הוא עושה משהו שיעשה את זה עם היגיון.

הרב: קודם כל אני חושב זה דבר מאוד חשוב. רק צריך לחשוב נכון. למה?

שואל: אז תסביר לי מה לא הגיוני.

הרב: לא שלא הגיוני, הכל הגיוני, רק שאין חכם כבעל ניסיון. שמעת על דבר כזה פעם?

שואל: כן.

הרב: מי בעל ניסיון אני או אתה?

שואל: אני לא יודע מה הדרך של האנשים שבחזרת אותם בתשובה.

הרב: אני שואל אותך שאלה: מי יותר בעל ניסיון אני או אתה?

שואל: אתה.

הרב: יופי. כמה החזרת בתשובה?

שואל: אני לא החזרתי.

הרב: אמונית הצלחת עם משיהו?

שואל: אולי קצת.

הרב: אולי קצת. אז אני אומרים מספרים מאוד גבוהים של מאות אלפים של אנשים שבנו בתים שכולם על אדני התורה. וכולם היו אצלי רק בהרצאה אחת.

שואל:אבל זה נגון לעושת את זה בלי לדעת למה?

הרב: בטח שזה נכון!

שואל: לחזור בתשובה ערב אחד בלי לדעת....

הרב: לא הבנתי. אם אני עכשיו נמצא בים ורואה שבן דם טובע אני מרים אותו לאיזה חסקה וממשיך להציל בן אדם אחר. ואני לא יודע מה קרה איתו אח"כ. פתאום אחד אומר לי הלו, הלו תחזיר אותו למים אתה יודע לאן הוא ילך אח"כ?! מה קרה לך איך אתה משאיר אותו על חסקה והולך? מה אתה רוצה שאני אעשה לו? שנקנה לו דירה גם?

שואל: אתה לוקח תהליך תשובה קטן, ובאמת אתה משאיר אותם ביער לבד, הם לא יודעים מה לעשות.

שואל: בדיוק! וכולם מצאו את הדרך.

שואל: מאיפה אתה יודע שמצאו את הדרך? אולי עכשיו הם עושים דברים בלי היגיון...

הרב: אתה יודע מה זה עולם התשובה? אתה יודע מה בוא אני אשאל פה בציבור. מי חזר בתשובה דרכי שירים את היד.

לא הבנתי, אני לקחתי אותכם לאיזה שהוא מקום אחרי שדברתי שיחה? תראה, תראה יש פה מעל מניין. לא קניתי לך בית? לא קניתי בית. הכרתי אותך שדברתי בהרצאה? הכרתי אותך? לא הכרתי? איך הם חזרו בתשובה?

שואל: אז בוא אני אגיד לך מה אני חשוב על האנשים האלה, שהם עושים דברים בלי היגיון..

הרב: נכון.

שואל: ולדעתי טמטמום לגמרי.

הרב: נכון.

שואל: אין טעם לעשות דבר כזה.

הרב: נכון! נכון אתם צריכים לחזור בשאלה?

שואל: אולי עכשיו הם בדרך של איזה שהיא טעות.

הרב: נכון. אז הם צריכים עכשיו לחזור בשאלה, להוריד את הזקן...

שואל: מאיפה אתה יודע שזה נכון?

הרב: לא, זה לא נכון, ברור, ברור. אתם חייבים לחזור בשאלה קודם כל, להגיע אליו...

שואל: לא, הם צריכים לדעת למה...

הרב: לשמוע ממנו.

שואל: לפני שהם מקיימים הם צריכים לדעת למה.

הרב: לא! אין דבר כזה. לא.

שואל: הם לא יודעים למה.

הרב: זה נקרא אני חושב של בן 17, לכן, קראו לגיל זה טיפש עשרה. תודה רבה תהיה בריא.