השם מקדים רפואה למכה בישראל בלבד | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

אחר הדברים האלה גידל המלך אחשוורוש

אומרת הגמרא במגילה י״ג עמוד ב׳

אמר רבא

אחר שברא הקדוש ברוך הוא

והקדים רפואה למכה

דאמר רבי שמעון בן לקיש

אין הקדוש ברוך הוא מכה את ישראל

אלא אם כן מקדים ובורא להם רפואה בתחילה

שנאמר כרופאי לישראל

ואחר כך

ונגלה עוון אפרים

אבל הגויים אינם כן

אלא מכה אותן

ואחר כך רופא אותן

שנאמר ונגף אדוני את מצרים נגוף ורפוא

בתחילה נגוף

ואחר כך רפואו

אז כתוב פה

שלמעשה הקדוש ברוך הוא גידל את המן

וזה היה אחרי שהוא הכין רפואה לישראל

מה הייתה הרפואה?

שמרדכי

גילה את המזימה של בקתן ותרש

מיד אחרי זה כתוב

אחר

גידל

המלך אחשוורוש

את המן

מפה לומדים

שהקדוש ברוך הוא הקדים רפואה למכה

ואין הקדוש ברוך הוא מכה את ישראל

דהיינו עונש אותן אלא אם כן מקדים ובורא להם רפואה בתחילה

אז קודם כל זה אומר שאם יש רפואה מהתחילה אז אין מטרת המכה לחסל אותן

אלא לעורר אותן

שנאמר כרופאי לישראל

ואחר כך כתוב ונגלה עוון אפרים זה העונש של אפרים

אבל העובדי הכוכבים אינן כן אלא מכה אותן קודם

ואחר כך רופא אותן

לא תמיד

אבל תמיד אצלם תבוא רפואה לאחר מכן

אם תבוא

שנאמר ונגף השם את מצרים נגוף ורפוא בתחילה נגוף קודם המכה ואחר כך יכולה לבוא הרפואה

אנחנו נזדקק לפירושו של גאון יעקב

שמביא לנו יסודות גדולים בזה

ומפה תבינו את ההנהגה שלנו שאנחנו אומרים לאנשים

מה לעשות כדי לרפא ממחלות וכל מיני דברים

אמר בי שמעון בן לקיש

אין הקדוש ברוך הוא מכה לישראל אלא אם כן בורא רפואה מתחילה

ובאומות העולם מכה אותן ואחר כך רופא אותן

והמאמר הזה מוקשה

כי סוף סוף בין האומות, בין ישראל הם נרפאים בזמנם

אם כן במה נתעלו האומה הישראלית מיתר האומות

כיוון שצורך הרפואה

הוא אחר המכה

בינתיים בשני הציורים כתוב שהם נרפאים רק הרפואה לישראל לפני ולאומות אחרי

אבל תמיד הרפואה היא תבוא בסוף אחרי המכה בשביל לרפא

אז מה ההבדל בין האומה הישראלית לבין זה אם בסוף היא באה הרפואה?

מה אכפת לנו שהיא הקדימה אצל ישראל

ואילו אצל אומות העולם

היא באה רק אחרי המכה?

מה אכפת לנו?

העיקר באה הרפואה בסוף.

זה קשה?

אם כן, מה לי שתהיה הרפואה מוקדמת או מאוחרת?

זה הקושייה.

אמנם

העניין הוא על דרך מה שאמרו חכמים זיכרונם וברכה בשבת

לעולם יבקש אדם רחמים

שלא יחלה

שאם יחלה אומרים לו הווה זכות ויפטר

אדם צריך תמיד להתפלל שלא יהיה חולה

כי אם הוא כבר יהיה חולה

אומרים לו תביא זכות בשביל להיפטר מהמחלה

אתה צריך להביא זכות, אם לא תביא זכות

לא תוכל להיפטר

הרי אם כבר בא חולי לאדם

אין לו זכות

לשלח לו רפואה

עד שיעשה תשובה מעצמו ואז ירפא

זאת אומרת

צריך לעשות תשובה בשביל להירפא

זה אם קדמה מחלה

ולא קדמה רפואה

לעולם מתפלל אדם שלא יחלה

שאם חלה אומרים לו הווה זכות וייפטר

מה הוא יכול עכשיו לעשות?

חייב לחזור בתשובה

קודם כל כנגד מה שבא לו המחלה

וצריך זכויות

ואמרו שם

עלה למיטה ונפל דומה שעלו לו גרדום לדון

אם אדם נפל למשכב

יש לו חום

40 מעלות חום, נפל למיטה

אדם כזה כאילו מסרו אותו כבר לגרדום רק צריך להוריד את הגיליוטינה וזהו, הוא מסוכן מאוד

אדם כזה, לא במחלות מסובכות כמו שאומרים,

חום אפילו

עלה למיטה ונפל דומה

שיעלו לגרדום לדון

ואז כתוב

שאם יש לו פרקליטין גדולים,

ניצול

אם יש לו פרקליטין, מצוות שהוא עושה,

כל העושה מצווה קונה לו פרקליט

אם יש לו פרקליטין גדולים, גדולים

זאת אומרת צריך מצוות גדולות, זכויות גדולות

אז הוא ניצול

ואלו הן הפרקליטין של אדם,

מי אלה הפרקליטין הטובים ביותר במקרים כאלה?

תשובה ומעשים טובים.

אז לא מספיק התשובה,

צריך גם מעשים טובים.

כמה אדם יכול להספיק לעשות מעשים טובים, בפרט שהוא שוכב חולה במיטה?

תשובה אני מבין,

אבל מעשים טובים,

איך הוא ייצר עכשיו הרבה מעשים טובים?

כיוונו חכמים, זיכרונם רחם, באומרם פרקליטין גדולים,

שהוא צריך פרקליטין גדולים,

ואמרו, ואלו הן

הפרקליטין של האדם,

תקשיבו טוב,

כי הגם

יש במלאכי מעלה

מליצי יושר,

ומטיבים לדבר לפני המלך יתברך שמו,

להפיל תחינה על האדם החולה,

עדיין הם קטנים,

ולא יועילו כל כך בתפילתם.

אתה שומע?

יש מליצי יושר למעלה, המלאכים,

מדברים על החולה,

ומלמדים על הזכויות, ומבקשים בשבילו.

אומרים לנו, זה עדיין נקרא שהם קטנים,

והם לא יועילו

כל כך בתפילתם.

אבל צריך פרקליטין גדולים.

הוא מפרש איזהו גדולים,

ואומר פרקליטין של אדם.

אני רוצה לומר שהאדם בעצמו עשה אותם.

לא יבואו וימליצו עליו ככה וככה. תייצר פרקליטין.

פרקליטין שהאדם בעצמו עשה אותם.

כמו שאמרו זיכרונם לברכה,

כל העושה מצווה אחת קונה לו פרקליט אחד.

אז צריך פרקליטין, ולא סתם.

צריך גדולים.

על כן,

היטיב אשר דיבר

רבי שמעון בן לקיש,

כי אצל ישראל

התחסד הקדוש ברוך הוא עמהם

לברוא הרפואה קודם המכה.

מה זה יועיל הרי שאלנו? מה זה משנה אם המכה קדמה, הרפואה קדמה או לא?

הוא אומר, כי בטרם בוא המכה עדיין אין קטרוג כלל.

אין קטרוג. על מה יש קטרוג?

לא באה המכה, אז אין קטרוג.

אין קטרוג,

ואז הוא כבר בורא את הרפואה.

ואם כן, אחר כך כשתבוא המכה,

אפילו אם ישראל לא עשו תשובה

והקטרוג מקטרג,

הרי הרפואה כבר באה לעולם,

כי כבר נבראה.

והרפואה צריכה לבוא למכה הזאת.

אז גם אם לא עשו תשובה,

השם הקדים רפואה למכה.

זה עושה הקדוש ברוך הוא רק עם ישראל.

אבל באומות העולם,

אז המכה באה מתחילה,

ואז הקטרוג מקטרג.

ועכשיו קשה לברות רפואה,

עד שתהיה להם זכות גדול.

ובלי שתהיה להם זכות גדול,

הם לא ייפטרו מן המחלה, מן הצרות, מן הייסורים.

אז זה ההבדל אם מקדים השם רפואה לפני או לא מקדים.

בדורו של המן

הייתה זאת מוכרחת

שהשם הקדים רפואה למכה.

אחר בקטן בתרש גידל המלך

את המן.

יש בזה כמה באורים, אבל זו לא נקודה שאני רוצה לעמוד בה, אני רוצה לעמוד על העניין של הרפואה.

אז זה היה מוכרח בזמן המן,

כי לא עשו תשובה.

והקטרוג עליהם היה מחמת הסעודה של אותו רשע או ואו שהשתחוו לצלם.

ועל זה הם לא עשו תשובה, הם חשבו שהם עשו בסדר,

כמו שלמדנו אתמול.

ועם כל זה הועיל להם הרפואה הקדומה למכה.

כיוון שהיא נבראה כבר,

אז גם בלא שעשו תשובה.

ולמרות הקטרוג,

כיוון שהרפואה הוכנה מקודם,

אז לכן הם ניצלו.

אבל באומות העולם מכה אותם,

ואחר כך מרפא,

ונשארו כדרך שאר החולים.

אם יש להם זכות, אז הם יתרפאו. אם לא יביאו זכויות מספיק, לא יתרפאו.

אז רואים מפה יסוד אדיר,

שכשהקדוש ברוך הוא רוצה בטובתם של ישראל,

הוא מקדים רפואה למכה.

כן?

והבאנו פסוק על זה,

שהפסוק אומר במפורש ומקדים,

קודם כל, את העניין של הרפואה,

כרופאי לישראל, בהושע זן זה כתוב,

כרופאי לישראל,

ונגלה עוון אפרים.

אז מה זה כרופאי לישראל, קודם רופאי,

ואחר כך ונגלה עוון אפרים.

אחר כך נגלה העונש של אפרים בגלוי,

אבל כיוון שהוקדמה הרפואה,

אז נושעים.

תדע כך לכל ישראל ביחד, או גם בכל אחד בפרטים?

גם בפרטים.

עכשיו,

לפי זה,

הרפואה הייתה שמה שמרדכי היהודי

הציל את המלך.

הציל את המלך.

ואחרי זה גידל המלך אחשוורוש את המן בין המדתה האגגי.

זאת אומרת,

הכין את הרפואה לפני המכה.

‫באים אנשים ואומרים שיש להם חולה בבית,

‫או מקרה כזה, או כזה, וכזה. מה עושים?

מה אני אומר?

שיעשו תשובה,

‫תלוי במקרה אם הוא חמור ביותר, ‫שיעשו הרצאה.

למה?

עכשיו הכל מובן.

צריך להעמיד פרקליטין גדולים. מתי?

‫כשהמחלה קדמה,

‫כי לא הוכנה הרפואה לפני.

‫התברר שאדם חולה,

‫והוא בא עכשיו לבקש רפואה.

‫הרופאים אומרים שאין סיכוי,

‫והוא לא יודע מה לעשות.

‫אז הוא בא לבקש רפואה. ‫עכשיו, מה כתוב? ‫כתוב במפורש מסכת שבת,

‫שלעולם יתפלל אדם לפני שלא יחילה, ‫אבל אם חלה,

‫אז צריך להביא זכות ולהיפטר. ‫ופה ראינו שצריך פרקליטים גדולים.

‫אפילו אם מליצי יושר למעלה, מלאכים,

‫ילמדו עליו זכות, זה לא יספיק. ‫הם נקראים קטנים.

‫צריך פרקליטים גדולים.

‫ואמרנו, איך הוא יביא עכשיו פרקליטים? ‫הוא חולה, נגיד, תשובה הוא יעשה, נגיד.

‫אבל מאיפה ימציא עכשיו פרקליטים גדולים?

‫אבל אם הוא עושה הרצאה,

‫אז הבן אדם הזה מייצר זכויות ‫לאין שיעור, אין-סופיות.

‫אין-סופיות.

‫אז אם הגזירה היא לא בדם, זה יועיל.

‫אם הגזירה בדם, זה לא יועיל.

‫זה יועיל שיהיה לו שכר וזכות לאין שיעור,

‫גם אם הוא ייפטר.

‫אבל

כל זמן שזה יהיה ביתית,

‫זה מוכרח להועיל,

‫כי אין לך פרקליטים יותר גדולים מזה.

‫פעם לא היה אפשר לעשות כזה דבר.

‫כשאומרים,

‫הווה זכות ויפטר. ‫איזה זכות? אדם היה יכול לעשות פעם הרצאה?

‫היה יכול לחזר בתשובה?

‫איפה היה דבר כזה? ‫לא היה דבר כזה.

‫היום יש את האפשרות הזאת.

‫אבל למדנו פה עוד דבר.

‫למדנו פה שהשם מקדים רפואה למכה.

‫איך הוא מקדים רפואה למכה?

‫הוא זימן

את

מרדכי

‫שיהיה בקרבתם של בקתן ותרש,

‫שהם דיברו בלשון תרסי ‫וחשבו שהוא לא מבין.

‫והם נתן בלבם הקדוש ברוך הוא ‫שיזממו

להרוג אותו כי הם היו שומרי הסף.

‫מה זה שומרי הסף? יש שני פירושים. ‫שומר סף זה מי שנמצא בסף,

‫בכניסה, לשמור שלא ייכנסו אנשים.

‫ושומר הסף זה גם אלה שהם משקים. ‫סף זה גם עניין של השקיה,

‫כמו בזיקים וכו'.

‫והם כל הזמן היו נדרשים ‫להביא לו מים כל לילה.

למה?

‫הם טענו עליה,

על אסתר המלכה,

‫שהוא היה כל כך אוהב אותה,

‫אני לא רוצה להגיד, כן? ‫אז כל הלילה

הוא היה אוהב אותה.

‫ואז הוא היה צמא.

‫בכל פעם, אז היא לא נותנת לנו לישון. ‫הם כל הזמן אמרו, ‫לא נותנת לנו לישון. ‫כל הזמן תגיש לו עוד לשתות, ‫עוד לשתות, עוד לשתות, ‫אז החליטו לשים לו סם בתוך השתייה ‫ולגמור את הסיפור עם זה. ‫מה זה?

‫הבן אדם הזה לא יושן.

‫כל משמרת שלהם צריכים כל הזמן לטרטר.

‫מכל מקום השם נתן בליבם את זה, ‫ושם את מרדכי שם, ומרדכי שמע והכול,

‫וזה נקרא שהוא המציא להם רפואה ‫לפני המכה.

‫אז הנה, למדנו מפה את היסוד.

‫למה אתה מחכה שחלילה תהיה מחלה צרה ‫ותצטרך ישועה?

‫ואז ואולי,

בשביל מה?

‫תעשה הרצאה לפני שבכלל יהיה מחלה.

‫אז אתה מקדים רפואה למכה, ‫אם חלילה תבוא.

‫ואז יש לך פרקליטים גדולים,

‫ועם זה תוכל להיפדות.

‫אז זה יסוד עצום, מה שלמדנו עכשיו, ‫שאם הקדמנו רפואה למכה,

‫אז גם אם תהיה מכה, ‫הרפואה כבר מזומנת ומוכנה.

‫ברבי חנניה ברגע שאומר, ‫עושה גודש וחוזק, ‫כל נצורי לפלחונות וחושבות. ‫שנה אמר ה' למען ספקו ירדין תערו יאדיר.