אם אדם ישב באמת ללמוד יבוא לו החשק!

כשישראל קיבלו את התורה שמח הקב"ה, מה, הקב"ה נותן לעם ישראל אוצר, והוא שמח שלקחו? אאאההה מה זה פשיטא! מה זה איך לא יקחו? 

אחד אומר: 'אני מחלק ביום פלוני אלמוני כל בן אדם שמגיע אלף דולר!' 

אתה יודע איזה תור יש פה? אף אחד לא עובד לא לומד לא כלום, כולם עומדים פה, והוא שמח שבאו לקחת, והוא מצטער 'אם לא באו כולם!' נשאר לו כסף ביד! הוא רוצה לחלק לא באו! 

יש חיך יותר מתוק מזה? שאבא שבשמים שמח! שאתה תהיה חכם ועשיר וגאון והכל? מה כל עבודת האדם? אז מה כל עבודתו? רק להניח את עצמו לנהל אותו, להראות לו את האוצר הגדול שהוריש לו אביו שבשמים, ועל זה עוד נותנים לו שכר גדול, 

- 'תודה שלקחת את האלף דולר! ועל זה שאתה לקחת את האלף דולר אני גם אתן לך סוויטה, אני אתן לך גם עדן, סמכת עלי שמעת לי? באת לקחת את האלף דולר? אני לא רואה אותך אחד שמנצל אותי, שנורר, אני מאושר שבאת לקחת! ואני אתן לך על זה גן עדן!' 

עוד שכר עוד שכר. זו הכוונה של המדרש בעניין של המלך ששלח את בנו לבית הספר, מי לא יבין שהמלך הכין לבן מורים מובהקים! פדגוגים גדולים שיודעים את חכמת החינוך באר היטב, להמתיק לבן את הלימודים בסבר פנים יפות שהדברים יתקבלו על לבו. 

ואינו שואל המלך: 'למד בני?' 

למה? כי מובטח! אם הבן הלך לבית ספר בודאי יחשוק ללמוד. וכן בתורה: אם אדם ישב באמת ללמוד - יבוא לו החשק! 

בהתחלה יצר הרע יגיד לו: 'אתה לא יכול לשבת הרבה! אתה לא יכול יש לך דודה, אתה צריך לעשן, אתה צריך לשתות, רגע לא הכנתי לי קפה, חכה רגע חכו לי רגע אני כבר בא רגע רגע אל תתחילו...' 

כאילו יש לו הכנות הכנות לקראת הניסיון הגדול לשבת ולהיות חכם וגאון. אבל אם הוא ישב! ברור שהחשק יבוא. 

אבל 'אכל ברי, שתה ברי, דמיך ברי, אזל לבית הספר אתא מבית הספר', כל הכנת הלימוד, כל זה, זה הדבר הכי חשוב שאדם יעשה, שיכין את עצמו ללימוד. את עצם הלימוד לא הזכיר המלך, כי התורה מלמדת אותו בחיך מתוק! ואף על פי כן שרתה השכינה במשכן, היש חיבה גדולה יותר מזה? לכן אומר הרמב"ן: שחמש פעמים חוזרת התורה ומזכירה בדרך חיבה ומעלה את המשכן! ושהכינו את המשכן, ושעשו כמו שצוו, וכמו שציוויתיך ויעשו וכו', למה חביב בעיני הקב"ה? 

ההכנות שהכינו להשראות השכינה! חמש פעמים התורה מציינת את עשיית המשכן, משום שהקב"ה שמח, ויש לו חיבה, וזה המעלה של ישראל שהכינו את השראת השכינה, השכינה שרתה מכח עצמה, ה' ביקש: רק את ההכנה! לכן המדרש נקט חמש דוגמאות; 

- 'הלך בני לבית הספר חזר בני מבית הספר. אכל שתה ישן?' 

הכנות, אלה חמש הכנות. אחרי זה שורה שכינה, אחרי זה אתה הגאון, אחרי זה אתה עשיר, אחרי זה הכל כבר יש, רק תכין את ההכנה כמו שציוויתיך, אם אתה עושה את ההכנות המתאימות - אני הפדגוג! אני אדאג שאתה תהיה גאון וחכם ומבין והכל. "אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה" אני אמלא אותך חכמה! אל תדאג רק תביא את הראש, תביא אותו לבית המדרש, תביא את הקלאבסה' נמלא אותה, אל תדאג תכין רק תכין.