אדם בלי תורה, לאן יכול להגיע???

אם רוצים לדעת עד היכן מגיע אדם בלי תורה, בלי תורה, כשכל הנהגות והמידות הטובות שלו מבוססות רק על שכל אנושי, ולא על פי תורה, נלמד מהמעשה הבא.

מעשה בעשיר מופלג גביר בעל בעמיו, באחת העיירות בחו"ל אשר כגודל עשרו וכפי ריבוי ממונו כך פרצה ועלתה לה קמצנותו. קמצן נורא, קמצן במלוא מובן המילה, קמצן שקמצנותו לא רק פוגעת באחרים, אלא פוגעת אפילו בו בעצמו ובני משפחתו, קמצן קמצן, הוא היה קונה מוצרי מזון בצמצום גדול, והיה קונה סחורה הכי זולה והגרועה ביותר, חי בבקתה עלובה, כי הוא חס על ממונו ולא היה מסוגל להשקיע אפילו בצימר, וכך חי בצער כל ימיו מבלי ליהנות מממונו אפילו כמלוא אצבע. והנה ב יום מן הימים הזדמנה לידידנו הגביר מציאה של ממש, ממש עסקת חיים, עסקה מן השמים, המדובר בתרנגול הודו שלם, תרנגול הודו שלם שנמכר בעשרה זוזים במקום בחמישים! חמישית המחיר, זה לא דבר פשוט, הזדמנות כזאת וסיעתא דשמיא. אז נכון, נכון, התרנגול כבר היה מקולקל מעט, הוא גם הדיף ריח צחנה, אולם ככלות הכל הוא נרכש במחיר מציאה, כשהגביר הביא את התרנגול לבית ואשתו בישלה אותו התעוררה בעיה קשה, למרות שהגביר היה רגיל ובני הבית היו רגילים במיני מזונות שאינם מן המובחר, התרנגול הזה עלה על כולנה, ממש לא שייך להכניס אותו לפה, לא שייך, הטעם נורא, הריח מחריד, בלית ברירה הבין הגביר כי את הסעודה שלו כבר לא יוכל לקבוע על בן הכנף הלזה.

דא עקא, חשב העשיר בלבו, להשליך את התרנגול לאשפה אחרי עסקה כזאת מוצלחת זה לא יתכן, זה לא יהיה. הרי ככלות הכל שולמה התמורה עד הפרוטה האחרונה. מה עשה? יצא לשוק, מצא עני מרוד שזה כמה ימים לא בא אוכל אל פיו, הגיש לו את התרנגול והלה בלע אותו עוד לפני שהספיק לחוש בטעם ולהריח את הצחנה. הפלא ופלא, הפלא ופלא, חשב בליבו העשיר. הנה זכיתי לפחות לקיים מצות צדקה והכנסת אורחים. שתי מצוות. אלא התוצאות של הסעודה ניכרו בעני מהרה. למחרת הוא נפל למשכב, סבל מרעלת קיבה, לא יכול לקום ממיטתו, וידידנו הגביר הבחין בעינו החדה כי מקומו של העני על יד התנור בבית המדרש נפקד, הוא שם לב שכבר כמה ימים הוא לא נראה בשוק, ומכיון שהוא עצמו הלא העני קלו את התרנגול המקולקל, יכול היה אף לשער מה הסיבה להיעדרות. מאחר והוא חש קצת נקיפות מצפון על חלקו באותה מחלה, החליט ברגע לנסוע לבקר את העני החולה, וכך עשה, כשהוא משבח את עצמו כל הדרך על מצות ביקור חולים. הוא מקיים מצוה אשר ילכו, כמו שלמדנו, זה ביקור חולים. לאחר מספר ימים יכלו כבר כל בני העיירה להיוודע למה שעלה בגורלו של העני האומלל. מודעות אבל גדולות ושחורות משחור התפרסמו בכל פינה, וידעו לספר כי בא הקץ לתלאות של האומלל, וכי הלך לעולמו והשיב את נשמתו לבורא. ובכן, ידידנו הגביר העשיר הקמצן כמובן לא מחמיץ הזדמנות לזכות במצוה חשובה ללוות את המת, והוא כמובן מתייצב במועד שנקבע, מלווה את המיטה עד בית החיים ולעצמו הוא מסכם בסיפוק כי זכה אפילו במצות קבורת המת, כמו שכתוב "בה" - זו קבורת המת.

כששב לביתו לאחר מסע הלויה, פנה הגביר אל אשתו ואמר לה, ראי נא רעייתי, בתרנגול אחד שביקשת להשליך לאשפה ככלי שאין בו חפץ זכינו לקיים שלש מצוות חשובות כל כך, הכנסת אורחים, ביקור חולים ולוויית המת, והכל בשער לירות בלבד, הפלא ופלא. זה שכל בלי תורה.

התיאור הזה קצת מוגזם, נכון? קצת מוגזם. אבל ברור שבלי ספק כאשר המידות הטובות לא מתבססות על התורה הקדושה, אלא על השכל האנושי, הרי שאין להסתמך עליהן ולתלות בהן תקוות יתרות, כי רק התורה היא זו אשר יכולה ללמד אותנו כיצד אנחנו מצווים לעשות לפנים משורת הדין, ניתן לעני את המשובח ביותר ולא את הגרוע והמקולקל. אלו הן המידות אותן מלמדת אותנו התורה, ובהן עלינו לדבוק בכל מאודנו.

עני לא נותנים לו את הבררה מה שנשאר, עני נותנים לו את המבחר, מכבדים אותו, מספיק כבר מצבו שהוא נמצא בו אז לא צריך להוסיף לדכאו, צריך לרומם אותו, ואם זה עני שירד מנכסיו והוא היה רגיל לעושר והעני, אז חייבים אפילו לרוץ לפניו אם היה רגיל בזה, והלל הזקן קיים זאת בעני שירד מנכסיו והיה רץ לפניו, כמו שהיו רגילים לרוץ לפניו עבדים לפני הכרכרה שלו, הלל הזקן בעצמו עשה כן.

ז"א אנחנו עלפי התורה חייבים מושגים אחרים לגמרי ממה שהרחוב מבין. וכל אחד מאיתנו צריך ללמוד תורה בשביל לדעת מה החיובים שלו. מה אני מספר לכם את זה? שאדם יגיע לעולם האמת הוא חושב שהוא בסדר, בחור טוב. אבל יגידו לו את הפסוק הזה למדת? אשר יעשון זו לפנים משורת הדין, גדולי התנאים הקדושים עשו לפני משורת הדין, בשעה שאצלהם זה היה לא לפי כבודם, ואתה מה? אתה עשית או לא עשית? אז תראו איפה החיובים שלנו עכשיו נמצאים בכלל, לא איפה שחשבנו שאנחנו פחות או יותר והלאוי מקימים את מה שצריך, אומרים לנו לא לא לא, לפנים משורת הדין, זה עבודה שצריכים להתחיל אותה בלימוד, אם לא לומדים לא יודעים. אז לכן כל אחד מאיתנו צריך לראות איך הוא קובע לו עתים לתורה באופן קבוע בשביל שבעזהי"ת יוכל ללמוד.