מידת 'ההסתגלות' לחיוב ולשלילה

- - - לא מוגה! - - - 

חכמים גלים לנו שיש בנו מידה שנקראת מידת ההסתגלות

מידת ההסתגלות

מידה זו מידה חיובית ושלילית

תלוי איך יודעים להשתמש בה

מה זה הסתגלות?

לדוגמה

אם ייקחו בן אדם

ויביאו אותו ממצב

של מעלה

ויורידו אותו לשפל בבת אחת

בתנאים מחפירים,

עוני

וצמצום

וחוסר מאכל

וחוסר היגיינה

ועינויים וייסורים,

בייסורים.

הנפילה הזאת מאיגרא רמא לברע עמיקתא יכולה להמית אותו בן רגע.

היום מאשימים הפלסטינים את הישראלים שזה מה שעשו לערפאת,

רק זה לא, הוא לא מת מהר.

לקח לו זמן עד שנגמר החמצן במוקטעה

והחומוס שנתנו לו היה חשוד ברעלים.

והתנאים והניתוק שלו מהעולם, אפילו שהעולם בא אליו, אמנם הוא לא יצא אליו.

וכל זה, זה מה שגרם שהוא מת.

אבל אם זה היה בבת אחת,

אז לא היה ספק אם הוא בעמוקה עמוקה או עמוקה עמוקה עמוקה עמוקה.

אבל ראו,

בזמן השואה נוראה,

בני אדם שהיו במעמד סביר,

חיו חיים של תרבות, חיים טובים.

פתאום נרדפו, הוכו, עונו, הומתו,

הושפלו.

כל הרעות של השואה הגיעו לקליפות תפוחי אדמה בימים שלא אוכלים,

בושות, עירומים.

כל מה שרק אדם לא יכול לחלום, שם היה.

איך הם התרגלו?

איך אפשר להתרגל לזה?

אלא מאי?

זה נקרא כוח ההסתגלות.

אם כל פעם אתה יורד מהמדרגה קצת וקצת וקצת וקצת וקצת,

אתה מתרגל למצב החדש.

עד איפה מידת ההסתגלות?

עד כדי כך

שאם אומרים לבן אדם אפילו,

קח נא את בנך,

את יחידך,

אשר אהבת,

את יצחק,

ועלה ולעולה,

המשא ומתן הזה כבר גרם שהסתגלת למצב שאתה עלול לעקוד את הבן שלך.

וזה מספיק שלא תמות.

קח נא את בנך.

אמר אברהם לקדוש ברוך הוא שני בנים יש לי.

ישמעאל ויצחק.

יחידך.

אמר לו, זה יחיד לאימו וזה יחיד לאימו.

אשר אהבת.

אמר לו, את שניהם אני אוהב.

אמר לו, את יצחק.

הוא היה צריך להחסיר פעימות.

אומר לו, בעלה ולעולה, לא מת אברהם.

מתארגן, וישכם בבוקר, לוקח עצים לעולה, קול מאכלת.

הולך לשחוט.

השם אמר, הוא עושה.

שרה אימנו,

למה מתה?

השטן לא נתן לה אפילו פרק זמן להסתגלות. הוא ישר אמר, נעקד.

נעקד, פרחה נשמתה.

לכן לא מודיעים לבן אדם

בשורה רעה בבת אחת.

למה?

ויפוג לבו.

צריך להמתין.

לא מרגיש טוב, אומרים ככה.

זאת אומרת,

כוח ההסתגלות הוא כוח

שאדם יכול אפילו

להגיע למצבים כאלה שאמרנו קשים ביותר ולהסתגל.

אתם מכירים את זה גם, רק התרגלתם ולא שמתם לב.

בהתחלה הייתם ב-over 500 שקל, אחר כך 1,000,

אחר כך 3,אחר כך 5,אחר כך 15. יש כאלה 70, 80, מיליון, 2, 3. התרגלו,

התרגלו, חי בחוות, מה הבעיה?

בסוף הוא יגיד שהוא פשט את הרגל, מה הבעיה?

וההוא יסתגל שלא מקבלים את הכסף.

פשוט כולם מסתגלים.

אבל הכוח הזה הוא גם חיובי.

למה הוא חיובי?

משום שאדם יכול להסתגל גם למצבים קשים ולהתרומם מהם.

אם הוא בהבטה על החיים בצורה נכונה.

אם הוא לא בהבטה נכונה על החיים,

אז הוא יסתגל לדברים גם שליליים,

והוא יתרגל למצב.

אדם קשה לו לחזור בתשובה, לעשות מצוות.

למה? כי הוא לא רגיל.

לא רגיל.

אבל אם מרגילים,

הרגל הופך להיות טבע, וטבע הופך להיות שלטון, והוא מסתגל.

ואז הוא מסתגל לקיום מצוות, למסגרת,

להיות ממושמע, הוא יודע שיש ציוויים שצריך לקיים.

ולאט לאט הוא מסתגל ועולה ומתנוסס למעלה, למעלה, למעלה.

זה תלוי איך לומדים את העניין ואיך עושים.

ניתן עוד דוגמא אחת.

בשעה שקברו השבטים את יעקב אבינו,

בפתח המערה

מגיע עשיו ואומר, לא,

לא לקבור את יעקב פה.

למה? המערה שלי.

אומרים לו הבנים,

אבל אבא קנה אותם ממך.

אמר, תראו לי שטר.

אמרו לו, השטר נמצא במצרים. אמר, תביאו אותו.

נפתלי, איילה שלוחה,

מתחיל לרוץ לכיוון מצרים,

להביא את השטר, להוכיח לעשיו שהמערה נקנתה על ידי יעקב.

מי נמצא שם?

חושים בן דן.

חושים זה היה הבן של דן.

אחד מהשבטים, דן,

היה לו בן חושים.

חושים היה כבד באוזניו.

לא היה אז מכשירים,

לא היה שומח.

והוא רואה שמתעכבים.

יעקב אבינו מותר על הרצפה,

וכולם מתעכבים,

ומדברים ביניהם,

ולא מכניסים אותו למערה.

אז הוא שואל, מה קורה פה?

אמרו לו, עשיו מערער על הקבורה.

הוא אומר ככה, הוא אומר ככה, תביאו לי שטר, אמרו לו,

אנחנו נעזור מצרים, איילה שלוחה, נפתלי.

אמרו, איילה, שדה.

מה?

וסבא שלי שוכב ככה על הזה, לקח מקל, חלאק!

הטיס את הראש של עשיו, הטיס את הראש של עשיו, עשיו מת, ועיניו נפלו על רגליו של יעקב.

עשיו מת באותו יום של יעקב.

מה קרה? מה ההבדל?

איך חושים בן דן הנכד?

חש לכבודו של סבו, והבנים

לא חשים לכבודו.

מה קרה? הסתגלות.

הם פשוט נכנסו למשא ומתן

עם עשיו.

והם מדברים, כן, לא, מגיע, יש, כתוב, איפה, מה, בינתיים

יעקב שוכב,

הם התרגלו למצב שהמת שוכב,

והם ממשיכים לדבר.

הוא,

שלא שמע את המשא ומתן, לא הסתגל.

לקח את המקל וישר הטיס לו את הראש.

יש הרבה דברים בחיים שלהם שהסתגלנו ולא היינו צריכים להסתגל.

לא היינו צריכים להסתגל.