הרב אמנון יצחק שליט"א עונה תשובות יקרות מ'פז'...

- - - לא מוגה! - - - 

שלום כבוד הרב, יש לי הרבה שאלות, כמה שאלות אפשר.

כמה שאלות? בוא נתחיל עם הראשונה.

שאלה ראשונה,

כשאני אגיע למעלה יום אחד אני רוצה לזכור את כל, היום אני לומד גמרא, ברוך השם, אני רוצה לזכור את כל הגמרא בעל פה. איך אני מגיע למצב כזה שבגיל אחד, יום אחד, אני אזכור את הכל בעל פה? אם אתה רוצה להיות בטוח ב-100%,

אתה צריך ללמוד 101 פעם.

כל דבר שתלמד 101 פעם לא תשכח,

אפילו אם יעמדו לידך מלאכי משחית,

אתה לא תפחד ותזכור.

כי 101 זה מיכאל,

זה השר שלנו מיכאל,

100 פעם זה הסמ״מ,

זה מלאך של השכחה.

אז אם אתה עובר את ה-100 ולומד 101,

אתה תזכור.

זה האופציה היחידה?

שבטוח.

אוקיי. שאלה שנייה.

יש הרבה ששואלים מה באנו לתקן,

ובדרך כלל תמיד התשובה היא מה שהכי קשה לך.

אבל בגדול אם תשאל פה כל גבר מה הכי קשה לו, הוא יגיד לך הברית.

ואם תשאל כל אישה מה הכי קשה לה, זה צניעות.

אז בעצם מה כולם באו לתקן אותו דבר. איך באמת בן אדם יודע מה הוא בא לתקן?

קודם כל לא כולם אותו דבר, יש נשים צנועות ויש כאלה שמתגברים.

ודבר נוסף זה רק אחד מהדברים. יש עוד דברים שאנשים קשה להם.

אבל כל מה שקשה,

מעבר למה שכתוב,

זה לא עושים רק מה שקשה.

גם מה שקל צריך לעשות.

אבל מה שקשה זה מראה שזה אחד מן הדברים שוודאי טבע עליו לתקן.

הבנתי.

שאלה שלישית,

זה הבנתי, יכול להיות שאני טועה שמתפללים אז קולות עולה ישר לפני הקדוש ברוך הוא. קול מה? קולות.

כן. זה רשום בזוהר אם אני לא טוב הבנתי,

שקולות עולה לפני הקדוש ברוך הוא וצריך לדייק בה.

ושמעתי מכל מיני מורים של דוגמה דוד. לא אומרים דוד, אומרים דוויד.

ויש כל מיני צדיק וקוף.

האם באמת זה נכון כל הדברים האלו,

שבעצם אנחנו לא מתפללים נכון כיום?

הדברים נכונים וצריך לדקדק, כמו שאתה אומר, עוד

דגושה ועוד רפה, מלעיל ומלרע.

צריך להגיד את זה כמו שצריך. כמעט אף אחד חוץ מהתימנים

לא יוצא ידי חובת קריאת שמע כראוי.

מדוע?

משום שכתוב בהלכה שצריך להגיד מלעיל ומלרע,

וצריך להגיד את הכול בדקדוק.

כי תקריאת שמע זה דאורייתא.

עכשיו,

אף אחד מהספרדים לא יודע להגיד ד' רפה

ולהגיד אותה. מה פירוש? אם הוא ילמד כן, אבל הוא לא יודע מסתם.

אז רוב הספרדים אומרים אחד,

וכתוב שצריך להאריך בד'.

אז ודאי שזה לא ד' כזאת.

אחד, אלא אחד,

עכשיו אתה אומר ואספת דגניך, נכון?

אבל על פי כללי הדקדוק צריך להגיד

ואספת דגניך.

כי זה ד' רפה.

כיוון שאותיות אהווי, א', ה', ו',

י',

שבאים בסוף מילה,

הם הופכים את אותיות בגד כפת בראש מילה מדגוש לרפה,

בתנאי שאין פסיס.

אז זאת אומרת, דהיינו טעם מפסיק.

אז זאת אומרת, אין כמעט מי שזה, ויוצאים בדיעבד.

אז לכן צריך לדקדק, גם בתפילה, צריך לא לחבר אותיות.

ודיברת פעם, אנחנו צריכים כן, לדבר בתורה כמו שצריך.

אז כתוב, ולימדתם אותם.

אם אומרים, ולימדתם אותם,

ולימדתם אותם,

אז מה שומעים?

ולימדתם מותם, מותם,

מותם, מי מת?

מותם, ולימדתם אותם.

אז כולם מתו.

אז צריך להגיד, ולימדתם אותם.

יש כוכביות מעל האותיות המתדבקות

כדי להפרידן.

אז צריך ללמוד דקדוק,

וזה חסר מאוד.

אוקיי, תודה רבה. הרב, שאלה רביעית.

איך אתה זוכר את השאלות?

כן, וחשבתי עליהם הרבה.

כבוד הרב, דיבר קודם שאבותינו,

הרב יצחק ויעקב למדו תורה. איך זה יכול להיות אם עדיין לא קיבלו את התורה?

הם השיגו את התורה באופן שכלי,

כיוון שהקדוש ברוך הוא הסתכל בתורה וברא את העולם.

אז אם אתה מסתכל בעולם, אתה יכול לראות את התורה.

תפילין?

איך אפשר להגיע לתפילין?

אתה עכשיו הבאת מהנדס

והוא תכנן פה את הכול,

ויש עכשיו את כל התרשים של המבנה שעתיד להיבנות,

ועל פי התרשים

בנו את הבית כנסת.

בא בן אדם עכשיו, אחרי שבנוי בית כנסת,

ויכול על פי מה שהוא רואה במציאות

לעשות את התרשים.

נכון?

כיוון שבתורה כתוב תפילין,

אז כשהקדוש ברוך הוא ברא את עולמו,

מי שיודע לקרוא תוכנית,

רואה בעולם את התפילין.

איך הוא אמר על העולם תפילין? צריך להיות אברהם אבינו.

כן. שאלה חמישית ואחרונה.

הבן אדם שאני הכי אוהב בעולם זה אבא שלי,

ואני מאוד מאוד רוצה להחזיר אותו בתשובה,

ואין לי מושג איך לעשות את זה.

יש עצה שהרב חולוביץ. בן כמה הוא?

חמישים וחמש, משהו כזה. הוא אנטי?

הוא לא אנטי, אבל הוא,

אל תדבר איתי על זה, זה מפחיד אותי, לא רוצה לשמוע, אל תדבר איתי על זה. הוא עם רקע?

אחותי חוזרת בתשובה. לא, הוא עם רקע.

בא מבית דתי.

אתה יודע, חגים, שבת, לא...

אז למה הוא מפחד מהדת? מה היא תעשה לו?

לא, כאילו הוא מפחד לשמוע, נגיד, זרע לבטלה,

ומה יהיה בעולם הבא, דברים כאלה.

הבנתי, ואם הוא מפחד, אז מה? אז לא יקרה לו משהו מפחד?

אני מסכים איתך, כבוד הרב, אבל אני לא מצליח, אני אומר לו את זה, הוא אומר,

לא, לא, אני עובד קשה, אני, אין לי זמן, אני... אז תגיד לו, אבא, שמעתי שאלה אתמול,

ולא ידעתי להשיב במהירות.

שאלו אותי, מה עדיף?

אדם שנכנס לצומת, צואנת,

מה עדיף?

לנסוע במהירות, לעצום עיניים,

ולקוות שלא יקרה כלום,

או לעצור ולהמתין, להתבונן היטב ימינה ושמאלה, ואחר כך לעבור.

לא ידעתי מה לענות.

מה אתה אומר, אבא, מה הייתי צריך לענות?

מה הוא יגיד לך?

אני כן איתך, יש לי בעיה של קשב וריכוז, אז לא הבנתי שום דבר ממה שאמרת עכשיו.

אני אצפה בזה שאני אגיע הביתה ואני אבין מה אמרת.

אז אני אחזור עוד פעם.

אני לא רוצה להטריח את הציבור. אני רוצה להטריח.

אדם

נוהג ברכב,

מגיע לצומת גדולה מאוד, צוענת,

ועכשיו יש לפניו שתי ברירות.

או שהוא ממשיך בשוונג,

לנסוע,

אבל הוא יודע, זה בלאגן, כי זה צומת צוענת,

אין רמזורים.

האם לעצום את העיניים ולנסוע ולסמוך שיהיה בסדר?

או לעצור לפני הכניסה לצומת,

להתבונן ימינה ושמאלה ואחר כך להחליט מתי להמשיך?

לא ידעתי מה לענות, תגיד לו.

מה אתה אומר, אבא? מה הייתי צריך לענות? מה הוא יגיד לך?

מן הסתם, שהתשובה שנייה, לעצור, להתבונן, לא להיכנס ככה ישר.

אז תגיד לו, אבא,

מה כדאי, אחד שמפחד שיש גיהינום ויש זה פה ושם, מה כדאי, להמשיך לנסוע בלי לפקוח את העיניים ועם כבוד שלא יקרה כלום?

או לעצור ולשאול, רגע, מה זה באמת גיהינום? מה קורה שם?

ואחר כך להמשיך על בטוח.

הבנתי, ואם זה לא יעזור?

ניתן לו עוד דוגמה.

תודה רבה, כבוד הרב. אפשר רק קציצית?

למה לא? תודה.